מה ההכנסות של המשביר ברבעון השני ? איך זה שהם גדלו פי שתיים מההכנסות שדווחו ברבעון הראשון? ובכמה הם באמת השתנו?
המשביר דיווחה ברבעון הראשון של השנה על מכירות בסך 307 מיליון שקל, ובדוח שפורסם לפני כשבוע על המחצית הראשונה של השנה דווח על מכירות בסך 1.05 מיליארד שקל (מכירות למחצית). המסקנה המתבקשת – רבעון שני מדהים למשביר. גם אם אתם לא מתמטיקאים דגולים, תסיקו שהמכירות ברבעון השני יותר מכפולות מהמכירות ברבעון הראשון. כן, זה מה שהדוחות הכספיים החשבונאיים שפורסמו בזמן אמת (במאי לרבעון הראשון ובאוגוסט למחצית הראשונה) מספרים, אבל זה כמובן לא הסיפור האמיתי – המשביר רחוקה מלהיות חברה בצמיחה (ובטח שלא להכפיל את מחזור ההכנסות); היא שורפת מזומנים בפעילותה השוטפת והיא מפסידה והרבה.
ברבעון השני של השנה המשביר הפסידה בשור התחתונה כ=37 מיליון שקל, כשבמחצית כולה הסתכם ההפסד ב=22 מיליון שקל. כלומר, הרבעון השני היה קטסטרופלי בשורה התחתונה , ביחס לרבעון הראשון. אז איך זה שההכנסות שהציגה לכאורה מבטאות שיפור דרמטי בין הרבעונים?
התעלומה הזו נפתרת אחרי שמתעמקים בביאורים לדוחות הכספיים ברבעון השני, אבל עוד לפני שעוברים לביאורים, כבר בדוח רווח והפסד של הרבעון השני, אפשר להבין שהתוצאות שפורסמו במאי לא רלבנטיות. המכירות במחצית אמנם הסתכמו ב=1.05 מיליארד שקל, אבל המכירות ברבעון השני הסתכמו ב=568 מיליון שקל, ולא מעל 700 כפי שקורא דוחות קפדן שבודק גם את הדוח ברבעון הקודם היה מסיק. ומכאן שבהתסמך על הדוח האחרון בלבד (דוח מחצית ראשונה/ דוח רבעון שני) הנתונים הם יותר ליניאריים – מכירות של קצת מתחת ל=500 מיליון ברבעון הראשון, 568 מיליון בשני וכ=1.05 בשניהם. ועדיין – התעלומה לא נפתרה לחלוטין, גם אם מקבלים את תוצאות הדוח המאוחר (המחצית והרבעון השני), איך זה שזה לא תואם את התוצאות שפורסמו ברבעון הקודם?
התשובה בביאור 5 לדוחות הכספיים – "ביום 21 באפריל לא התמלאו התנאים המתלים להשלמת העסקה (העסקה למכירת ניו פארם –א.ע) ודירקטוריון החברה החליט שלא תינתן ארכה נוספת להשלמת העסקה מול חברת קראוד מי, במתכונת כפי שנחתמה. הנהלת החברה המשיכה לנהל, במהלך הרבעון השני, משאים ומתנים עם צדדים שלישיים נוספים למכירת ההשקעה בניו פארם, כולה או חלקה. ביום 28 ביולי 2015 דווחה החברה כי היא פועלת לביצוע מיזוג תפעולי בין ניו פארם לבין המשביר בתי כלבו ולאיחוד המטות של החברה והחברות הללו. כפועל יוצא מההחלטה כאמור פעילות ניופארם מוצגת
כפעילות נמשכת בדוחות הכספיים ליום 30 ליוני 2015".
זה ממש לא נראה קשור לסוגיה, אבל זאת התשובה – ניו פארם מוצגת בדוחות האחרונים כפעילות נמשכת, כלומר היא חלק מהדוחות המאוחדים של קבוצת המשביר – ההכנסות של ניו פארם כלולות בהכנסות של הדוח של המשביר; ההוצאות של ניו פארם במסגרת ההוצאות הכוללות של הקבוצה. כלומר, ברבעון השני ובמחצית הראשונה המספרים שדווחו הם מספרים יחד עם ניו פארם – הכנסות של 1.05 מיליארד שקל במחצית כוללות את ההכנסות של ניופארם במחצית הראשונה של השנה.
מנגד, הדוחות של רבעון ראשון (הדוחות שפורסמו במאי) הם ללא ניו פארם. אז (וגם בשנת 2014), הנהלת המשביר ניהלה משא ומתן למכירת פעילות ניו פארם ולכן היא הגדירה את הפעילות הזו כפעילות מופסקת. פעילות מופסקת בדוחות הכספיים החשבונאיים מרוכזת בשורה אחת בדוח רווח והפסד – רווח או הפסד מפעילות מופסקת. במשביר מתנקזים לשורה הזו פעילויות נוספות לניו פארם לרבות פעילות קוסט 365, פעילות המועדון ועוד. הפעילות המופסקת ברבעון הראשון ובשנים האחרונות בכלל, מהווה משקל כבד מסך התוצאות של המשביר, אפילו כבד יותר מהפעילות השוטפת של הקבוצה.
הצגה בשורה אחת בדוח רווח והפסד (ושורה אחת גם במאזן הכספי) משמעה שאין בשורת ההכנסות את ההכנסות של ניופארם. ברגע שהמשביר הגדירה את ניו פארם כפעילות מופסקת, היא בעצם נטרלה את ההכנסות שלה מההכנסות המאוחדות של הקבוצה, וזה היה ברבעון הראשון – 307 מיליון שקל של מכירות ברבעון זה היו ללא ניו פארם. אבל הפעילות המופסקת מסתבר כבר לא מופסקת ולכן היא חזרה לדוחות הרבעון השני ואז עלו המכירות ברבעון ל=568 מיליון שקל ואז גם במספרי ההשוואה (רבעון מקביל, מחצית קודמת) יש לתקן את דוחות העבר ולהכליל את ניו פארם, ואז גם הדוחות של הרבעון הראשון שמחולצים מדוחות המחצית הם כוללים את ניו פארם – קרוב למחזור של 500 מיליון ברבעון ראשון. זה ההסבר לתעלומה, אבל תעלומה גדולה אפילו יותר שלא נפתרה היא איך זה יכול להיות שהנהלת החברה יכולה להוציא פעילות כל כך משמעותית מהדוחות ולהחזיר אותה לדוחות בכזו קלות. איך זה שמהלכים עסקיים תיאורטיים כמו כוונה למכור מאפשרת להוציא מהדוחות הכספיים מאות מילוני שקלים, וכמה רבעונים אחרי, החלטה הפוכה מחזירה מאות מיליוני שקלים לדוחות. זאת לא ביקורת כלפי המשביר, הם התנהלו לפי רציונל עסקי ותרגמו אותו לדוחות הכספיים, זו טענה לאחראים על התרגום העסקי לדוחות החשבונאיים.
השיטה הזו יכולה גם לשמש את ההנהלות של הפירמות לניהול רווחים בדוחות הכספיים. נניח שהדוחות של חברה מסוימת הורעו בצורה דרמטית והחברה רוצה להרחיק אותם מהדוחות. היא יכולה לכנס את ההנהלה ולקבוע שברצונה לממש את האחזקה. כוונה למימוש היא בראייה החשבונאית פעילות מופסקת (צריכים לעמוד בתנאים מסוימים, אבל לא מאוד קשיחים) וכך ברגע הרחיקו את התוצאות של הפעילות הזו מהתוצאות של יתר הקבוצה – ההכנסות , ההוצאות, הרווח התפעולי הוא של הקבוצה ללא הפעילות הזו. התוצאות של הפעילות המופסקת מופרדות בדוחות ונרשמות בתחתית הדוח. הפעילות הזו לא ניתנת לניתוח ובדיקה פיננסית (במיוחד כשמדובר במספר פעילויות שהוגדרו כפעילות מופסקת) היא סוג של בן חורג בדוחות, אבל במקרים לא מעטים היא יכולה להיות מאוד קריטית לפעילות הקבוצה.
הראל – המדדים ירדו בחודשים הקרובים
בהראל פיננסים סבורים שהמדד בחודש אוגוסט יהיה ללא שינוי, אך בהמשך להפחתת המע"מ עליה הוחלט לאחרונה, צופים בהראל שהמדדים בחודשים הקרובים ירדו מדרגה. בספטמבר צפוי להערכתם מדד שלילי – מינוס 0.3%. להערכתם המדד בשנה הקרובה יסתכם ב-0.3%.
"משרד האוצר הודיע על הפחתת המע"מ ב-1 נקודת אחוז ל-17 אחוזים באוקטובר, שמשמעותה ירידה של כ-0.4 נקודת אחוז באינפלציה בחודש אוקטובר. בעקבות זאת, התחזית שלנו לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים הופחתה לכ-0.3 אחוז. ההודעה הובילה לירידות בציפיות לאינפלציה, בעיקר בטווחים הקצרים שקוזזה כמעט באופן מלא ביום למחרת. להערכתנו, הפחתת המע"מ מקטינה את הסבירות שנראה הפחתות מיסים נוספות".
בנק הפועלים – מדד אוגוסט ללא שינוי
כלכלני בנק הפועלים סבורים שמדד חודש אוגוסט יהיה ללא שינוי. הכלכלנים מציינים כי – " מדד חודש יולי עלה בהתאם לציפיות וגם סעיפי המדד לא הפתיעו. האינפלציה מוסיפה להיות נמוכה בהשפעת גורמים עולמיים כמו מחירי הסחורות וביחוד מחיר הנפט, התחזקות השקל, עלייה בתחרותיות במשק ומדיניות ממשלתית להפחתת יוקר המחייה".
להערכת כלכלני הבנק – "גורמים אלו צפויים להשפיע על האינפלציה גם בשנה הקרובה. המדיניות הממשלתית צפויה להמשיך לפעול להפחתת יוקר המחייה, אולם השפעתה הצפויה על האינפלציה קשה לכימות. שוק העבודה נמצא בתעסוקה מלאה וגם השכר נמצא במגמת עלייה בין השאר בעקבות עליית שכר המינימום. אנו מעריכים כי גורם זה יפעל לעליית האינפלציה בשנה הקרובה. אנו צופים עליית מדד בשיעור של 0.6% בשנה הקרובה".
אי.בי.אי – מדד אוגוסט יירד ב-0.2%
בבית ההשקעות אי.בי.אי סבורים שמדד אוגוסט והמדדים הבאים יהיו שליליים. להערכתם מדד יולי עלה רק בשל עליית מחירי הדיור, ולמעשה המדדים בנטרול מחירי הדיור שליליים. רפי גוזלן, מנהל המחלקה הכלכלית של אי.בי.אי מעריך כי "מדד המחירים לצרכן ב-3 החודשים הקרובים אוגוסט עד אוקטובר, צפוי להיות שלילי – באזור של מינוס 0.5%. מדד אוגוסט צפוי לרדת בשיעור של 0.2%, מדד ספטמבר צפוי להערכתנו לרדת בשיעור של 0.4%-0.5% ואילו מדד אוקטובר לעלות בשיעור של 0.2%". גוזלן מסביר כי להערכתו מעבר לגורמים העונתיים צפויה האינפלציה בתקופה הקרובה להיות מושפעת בעיקר מהירידה במחירי הסחורות בעולם ובפרט ממחירי האנרגיה (בנזין וחשמל) וממגמת התחזקות השקל. הורדת המע"מ כמובן תאיט עוד יותר את המדדים בחודשים הקרובים.
שיא במספר הדירות בבנייה, האם זה טוב לנו? האם זה עשוי להשפיע על מחירי הדירות? – יכול להיות שזה סממן חיובי. ככל שבונים יותר, אז כמובן שמלאי הדירות גדל ואז הביקוש לדירות נפגש עם יותר היצע. כלומר בנייה רחבה יותר משמעה היצע דירות גדול יותר, אבל זה לא מבטיח ירידה במחירי הדירות. מול ההציע הגדל, וזה לא סוד יש ביקוש משמעותי, והשאלה אם ההיצע הוא כזה שיהיה עודף של דירות,? זה כנארה לא המצב.
על כל פנים,, דינה כהן, ממחלקת בינוי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת כי במחצית הראשונה של 2015 הוחל בבנייתן של כ-25,100 דירות חדשות במשק, מתוכן כ-27% דירות נבנות בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים). מספר הדירות שהוחל בבנייתן בתקופה זו היה גבוה ב-7.9% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2014. כך עולה מסיכום מוקדם של נתוני סקר התחלת וגמר בנייה, המבוצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה".
על פי נתוני המגמה, מעדכנים בלמ"ס – "חלה עלייה של 3.2% בממוצע לרבעון, בשלושת הרבעונים האחרונים, אוקטובר 2014-יוני 2015, בהשוואה לירידה של 3.2% בממוצע, בשלושת הרבעונים הקודמים, ינואר-ספטמבר 2014. המספר הגדול ביותר של דירות שהוחל בבנייתן במחצית הראשונה של 2015 נרשם במחוז המרכז המהווה כ-24% מכלל הדירות, ואילו במחוז ירושלים – כ-9% בלבד מסך הדירות. במחצית הראשונה של 2015 נרשמה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-78% במחוז הדרום, של כ-32% במחוז חיפה, של כ-17% במחוז הצפון ושל כ-9% במחוז תל אביב. לעומת זאת, נרשמה, באותה תקופה ירידה של כ-29% במחוז ירושלים ושל כ-16% במחוז המרכז. כ-53% מהדירות שהוחל בבנייתן במחוז הצפון, נבנו בבניינים בני 2-1 דירות, בהשוואה ל-7% במחוז תל אביב
"המספר הגבוה ביותר של דירות שהוחל בבנייתן, בתקופה זו, היה ביישובים: ירושלים (כ-1,390) ותל אביב-יפו (כ-1,230). בתקופה זו הוחל בבנייתן של כ-600 דירות באור עקיבא לעומת כ-10 דירות בממוצע בתקופה המקבילה בשנים 2013-2014, ובהשוואה לתקופה המקבילה בשנים 2012 ו-2014, נבנו במודעין-מכבים-רעות כ-580 דירות לעומת כ-40 דירות בממוצע, ביקנעם עילית ובטירת הכרמל כ-470 דירות וכ-350 דירות, בהתאמה, לעומת כ-30 דירות בממוצע. בחלק מהיישובים נרשמה עלייה במספר הדירות שהוחל בבנייתן: באשקלון – כ-218%, בעפולה – כ-120%, בבאר שבע – כ-102%, בחולון – כ-84%, ברחובות – כ-68% ובחיפה – כ-64%, ובחלק מהיישובים נרשמה ירידה: בראש העין – כ-68%, בירושלים – כ-33%, בפתח תקווה – כ-25%, וברמת גן – כ-23%. כ-55% מהדירות שהוחל בבנייתן במחצית הראשונה של 2015 נבנו על קרקע בבעלות המדינה או בבעלות ציבורית אחרת
"גמר בנייה – במחצית הראשונה של 2015 הסתיימה בנייתן של כ-21,470 דירות, כ-6.9% יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2014. כ-31% מהדירות נבנו בבניינים בני 2-1 דירות. המספר הגדול ביותר של דירות שבנייתן הסתיימה, במחצית הראשונה של 2015, היה במחוז המרכז – כ-29% מכלל הדירות היו במחוז זה, בעוד שבמחוז ירושלים כ-10% בלבד.
"במחצית הראשונה של 2015, במחוז ירושלים ובמחוז חיפה נרשמה עלייה של כ-25% ושל כ-22% בהתאמה, במספר הדירות שבנייתן הסתיימה, לעומת התקופה המקבילה ב-2014, ובמחוזות הצפון והמרכז נרשמה ירידה של כ-9% ושל כ-2%, בהתאמה.
"דירות בבנייה פעילה – מספר הדירות בבנייה פעילה הסתכם בסוף יוני 2015 ב-97.3 אלף דירות לערך, והיה הגבוה ביותר מאז סוף ספטמבר 1997 . התחלת בנייה – במחצית הראשונה של 2015 הסתכם שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים בכ-6.1 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-5.6 מיליון מ"ר בתקופה המקבילה ב-2014 – עלייה של כ- 9%. מכלל השטח שבנייתו החלה במחצית הראשונה של 2015, 78% נועד למגורים ו-22% נועד לבנייה שלא למגורים. שטח הבנייה שלא למגורים עלה בכ-12%, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2014.
"גמר בנייה – במחצית הראשונה של 2015 הסתכם שטח גמר הבנייה לכל הייעודים ב-5.5 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-5.4 בתקופה המקבילה ב-2014 – עלייה של כ-3%. מכלל השטח שבנייתו הסתיימה במחצית הראשונה של 2015, כ-29% נועד לבנייה שלא למגורים, עלייה של כ-14%, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2014. בבנייה פעילה – סך כל שטח הבנייה, לכל הייעודים, שנמצא בבנייה פעילה בסוף יוני 2015, הסתכם ב-23.3 מיליון מ"ר לערך, בהשוואה ל-23.7 בסוף יוני 2014 – ירידה של כ-2%. מסך כל שטח זה, 75% נועד לבנייה למגורים והיתר, 25%, נועד לבנייה שלא למגורים".
תראו כמה עשירים אנחנו, וזה לא בציניות – סך הנכסים של הציבור מסתכם בסוף הרבעון השניש ל 2015 ב-3.28 טריליון שקל, 3,280 מיליארד שקל. אז נכון יש חובות של 240 למשכנתא, ויש חובות שוטפים של עוד כמה עשרות טובות, ויש גם חובות של המגזר העסקי, אבל צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה – לציבור כמכלול יש כסף. אז איפה הבעיה?
הבעיה נמצאת בסטטיסטיקה – לרוב הציבור מסתבר אין כסף, ולחלק קטן מהציבור (עשירונים עליונים) יש הרבה כסף
ברביע השני של שנת 2015 ירד שווי תיק הנכסים בכ-48 מיליארדי ש"ח – 1.5% לעומת היתרה בסוף הרביע הראשון, מעדכנים בבנק ישראל ומוסיפים כי הירידה בשווי התיק ברביע השני נבעה ברובה מהירידה בשווי אג"ח הממשלתיות והמק"מ וכן ומירידת שווי התיק המנוהל בחו"ל.
בבנק ישראל מספרים לנו ו ששווי יתרת תיק הנכסים המנוהל ע"י כלל הגופים המוסדיים (ללא קרנות נאמנות) ירד ברביע השני של שנת 2015 בכ-30 מיליארדי ₪- ירידה של 2.3% ל-1.32 טריליון שקל. עיקר הירידה נרשמה בשווי האג"ח הממשלתיות הלא סחירות בקרנות הפנסיה הוותיקות – עדכון כלפי מטה של השווי ההוגן של כספי הסיוע של הממשלה, כתוצאה מעלייה בווקטור הריביות.
ההון שלנו – איזה נכסים מרכיבים אותו?
מבנק ישראל נמסר כי ברביע השני של שנת 2015 ירד שווי תיק הנכסים בכ-48 מיליארדי ש"ח ועמד כאמור בסוף יוני על כ- 3.28 טריליוני שקל. עיקר הירידה בתיק הנכסים, ברביע זה, נבעה מהירידה בשווי האג"ח הממשלתיות הסחירות והמק"מ (כ-34 מיליארדי ש"ח,6.8%) ובשווי האג"ח הממשלתיות הלא סחירות המנוהלות ע"י קרנות הפנסיה הוותיקות (13 מיליארדי ש"ח, 3.9%). במקביל ירד שווי המניות בחו"ל (כ-9 מיליארדי ש"ח, 3.2%), אשר נבע בעיקר מהתחזקות השקל מול הדולר.
משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד במהלך הרביע בכ-8.2 נקודות האחוז ועמד בסוף יוני 2015 על כ-292% . זאת לאחר מגמת עלייה מאז הרביע השני של 2013. ירידה זו נבעה משילוב של ירידה בשווי תיק הנכסים ועלייה בתמ"ג.
הרכב תיק הנכסים – מתחילת שנת 2015 חלה עלייה של כ- 1.4 נקודות האחוז במשקל הנכסים בסיכון, זאת על רקע עליות השערים בבורסות בארץ ובעולם. מנגד, חלה ירידה במשקל הנכסים במט"ח בכ- 0.4 נקודות האחוז, אשר נבעה בעיקר מהתחזקות השקל מול הדולר.
מניות בארץ
ברביע השני של שנת 2015 עלתה יתרת המניות בארץ בתיק הנכסים בכ- 3 מיליארדי ש"ח (0.5%) ועמדה בסוף חודש יוני על כ-545 מיליארדים, שילוב של השקעות נטו ועליית מחירים בבורסה בת"א.
אג"ח
ברביע השני של שנת 2015 ירד שווי תיק אג"ח החברות הסחיר בארץ בכ-0.5 מיליארדי ש"ח (0.2%) ועמד בסוף יוני על כ-263 מיליארדים. זאת בעקבות השקעות נטו באג"ח אשר קוזז ע"י ירידת מחירי האג"ח בבורסה בת"א.
כמו כן, חלה ברביע השני ירידה של כ- 34 מיליארדי ש"ח (6.8%) ביתרת תיק האג"ח הממשלתיות הסחירות והמק"מ ובשווי אג"ח הממשלתיות הלא סחירות בכ- 13 מיליארדים (3.9%).
מזומן ופיקדונות
שווי רכיבי המזומן והפיקדונות עלה ברביע השני בכ- 11.5 מיליארדי ש"ח (1.1%). עיקר העלייה נבעה מהגדלת יתרות המזומנים והעו"ש של הציבור, אשר קוזזה במקצת ע"י ירידה בשווי הפיקדונות צמודי המט"ח.
תיק הנכסים בחו"ל
ברביע השני של שנת 2015 ירד שווי התיק המוחזק ע"י הציבור בחו"ל בכ-13 מיליארדי ש"ח (2.8%) ועמד בסוף יוני על כ-470 מיליארדים שהם כ-14.3% מסך תיק הנכסים. הירידה בשווי התיק הושפעה מייסוף השקל מול הדולר (5.3%) אשר קיזז את עליות המחירים וההשקעות נטו.
רכיב המניות בחו"ל ירד בכ-9.2 מיליארדים (3.2%) ועמד בסוף יוני על כ-274 מיליארדי ש"ח. שווי תיק האג"ח הסחיר בחו"ל ירד בכ-1.6 מיליארדים (0.9%) ועמד ביוני על כ-176 מיליארדי ש"ח. בנוסף, חלה ירידה של כ- 2.7 מיליארדים (11.8%) בשווי הפיקדונות בבנקים בחו"ל.
ההון המנוהל אצל הגופים המוסדיים
שווי יתרת התיק המנוהל ע"י המשקיעים המוסדיים ירד ברביע השני של שנת 2015 בכ-2.3% (30 מיליארדי ש"ח), ועמד בסוף יוני על כ-1.32 טריליון ש"ח.
עיקר הירידה נרשמה בשווי אג"ח הממשלתיות הלא סחירות בקרנות הפנסיה הוותיקות – עדכון כלפי מטה של השווי ההוגן של כספי הסיוע של הממשלה, כתוצאה מעלייה בווקטור הריביות. בנוסף חלה ירידה גם באג"ח הממשלתיות הסחירות ובמק"מ (כ-12 מיליארדים), וביתרת המניות בחו"ל (4.3 מיליארדים).
משקלו של התיק המנוהל ע"י המוסדיים בסך תיק הנכסים של הציבור נותר ללא שינוי במהלך הרביע ועמד בסוף יוני על כ-40.5%.
חשיפת התיק המנוהל ע"י הגופים המוסדיים לנכסים זרים ולמט"ח – ברביע השני נמשך הגידול בשווי יתרת הנכסים הזרים של הגופים המוסדיים ועמד בסוף יוני על כ-80 מיליארדי דולרים. שיעור החשיפה לנכסים זרים עלה מעט ועמד בסוף יוני על כ- 24.5% מהתיק.
השינוי המשמעותי ביותר, במהלך הרביע השני, התרכז בקרנות הפנסיה החדשות שהגדילו את היקף חשיפתן לנכסים זרים בכ- 0.4 נקודות האחוז עד לרמה של כ-30.2%. מנגד, שאר הגופים נותרו ברמת חשיפה דומה לרביע קודם.
בחשיפה למט"ח, הנמדדת ע"י משקל הנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (כולל נגזרים) מסך כל הנכסים של המשקיעים המוסדיים, לא חל שינוי משמעותי, והיא עמדה בסוף יוני על 14.4%. חברות הביטוח וקרנות הפנסיה החדשות הגדילו בממוצע את חשיפתן לשינויים בשע"ח בכ- 0.5 נקודות האחוז. מנגד, קופות הגמל וההשתלמות הקטינו את חשיפתן במהלך הרביע בכ-0.4 נקודות אחוז.
מנתוני התנועות נטו עולה כי במהלך הרביע השני המשקיעים המוסדיים המשיכו לגדר חלקית את השקעותיהם בנכסי מט"ח; השקיעו כ-1.4 מיליארדי דולרים בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח ומנגד מכרו מט"ח נטו באמצעות מכשירים נגזרים בהיקף של כ-1.2 מיליארדי דולרים.
ההון שמנוהל בקרנות הנאמנות
היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות ישראליות עמד בסוף יוני 2015 על כ-247 מיליארדי ש"ח, כ-7.5% מסך תיק הנכסים של הציבור וכ-14.3% מהתיק הסחיר.
ברביע השני של שנת 2015, נמשכת מגמת הפדיונות נטו (עודף פדיונות על הנפקות, בניכוי דיבידנד), זאת בהמשך למגמת הירידה בצבירות נטו מאז הרביע השני של שנת 2014. כתוצאה משילוב הפדיונות נטו וירידת מחירי הנכסים, ירדו שווי יתרות קרנות הנאמנות בכ-14.3 מיליארדי ש"ח. מהתפלגות הקרנות לפי התמחויות עולה כי הפדיונות נטו ברביע זה, התרכזו בנכסי הקרנות הכספיות (6.4 מיליארדי ש"ח, 17.2%-), באג"ח שקליות (2.2 מיליארדים, 7.7%-) ובאג"ח מדינה (2 מיליארדים, 3.9%-).
שימוש בכרטיס אשראי לביצוע רכישות נראה לנו מובן מאליו. זה זמין, זה נוח וזה לא דורש מאיתנו חיפוש שעלול להיות מייגע אחר כספומטים או בנקים. הכל נכון – הכרטיס הפך בצדק רב למכשיר פופולארי (הכי פופולארי) בתשלומי כספים, אבל צריך גם לשאול ולבדוק – עד כמה שימוש בכרטיס בטוח? התשובה בדרך כלל היא חיובית – בטוח לרכוש בכרטיס בסופר, בטוח להזמין משלוח מזון בכרטיס, אבל זה לא תמיד כך. הונאות בכרטיסי אשראי הן דבר נפוץ, כאשר בשנה נתונה בישראל יש הונאות בעשרות רבות של מיליוני שקלים. משנה לשנה דרכי הפעולה של גונבי הכרטיסים או הזהויות הולכות ומשתכללות, ואנחנו צריכים לנקוט משנה זהירות. הסכנות אורבות בכל מקום – החל משימוש בכרטיס במקום בילוי, דרך הזמנה טלפונית ועד לרכישה דרך האינטרנט. איך תוכלו להתגונן מפניהן?
נתחיל בכך שאולי אתם לא מודעים לכך, אבל יכול להיות שברגעים אילו ממש, נוכל משתמש בכרטיס האשראי שלכם בתאילנד כדי לקנות חולצה חדשה, או מזמין מגן חדש לסמארטפון שלו על חשבונכם.
הונאות בכרטיסי אשראי תופסות תאוצה בשנים האחרונות. מדובר בהליך הגורם לנזק של עשרות מיליוני שקלים בשנה לחברות האשראי וגם לפחד גדול בציבור. אז חשוב לדעת מה לעשות כדי לצמצם עד כמה שניתן את הונאות כרטיסי האשראי וגם צריך כלים לבדוק האם הכרטיס נחשף להונאה. כלומר כללי זהירות וכללי בדיקה.
נתחיל בזהירות –
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
השאלה הראשונה: ממי קונים?
שימוש בכרטיסי אשראי מצריך מאיתנו משנה זהירות באופן ביצוע העסקה. זה מתחיל כמובן עם הגורם שמולו אנחנו מבצעים את העסקה. מיותר אולי לציין שאסור למסור את פרטי כרטיס האשראי בטלפון לגורם שאתם לא מזהים, גם עם העסקה שהוא מציע נשמעת אטרקטיבית מאד. אבל יש כמובן סייגים – אל תתנו את כרטיס האשראי לגוף שפונה אליכם ואתם לא מזהים אותו ואתם לא בטוחים בו, אבל אם אתם מתקשרים להזמים פיצה ברשת מסוימת אז כמובן שרובנו משאירים את פרטי הכרטיס. הרי זו פעולה שהתחילה ממכם, אין כאן מצב שהגנב/ נוכל תפס אתכם ברשת, אבל זה לא אומר שאם אתם האקטיבים צריך שלא לנקוט באמצעי הגנה – גם אם אתם מזמינים פיצה ונותנים את כרטיס האשראי חשוב לבדוק עם מי דיברתם וחשוב לבדוק את החיוב בהמשך.
בכל מקרה, אם אתם מקבלים ניסיונות טלמרקטינג למיניהן, ממספרים לא מזוהים או לא סטנדרטיים, צריכים לעורר חשד. בתחום הכלכלי אין בדרך כלל מתנות חינם. אין יש עסקה שנראית אטרקטיבית "מדי", יכול להיות שלא מדובר בעסקה אלא במעשה הונאה. חשוב לברר כמה שיותר פרטים על הגורם שמתקשר. בדקו מהי הכתובת הפיזית שלו, אם יש מספר שניתן לחזור אליו (מספרים חסומים צריכים להדליק נורות אזהרה) וכן שימו לב לקידומת. בניגוד למה שרבים מהאנשים חושבים שיחות שמתחילות בקידומת 072, 073 או 074 אינן בהכרח ספאם או מעשה מרמה, אבל כמובן שיש מקרים כאלה. אם אתם נמצאים מול מחשב או טלפון סלולרי, ויכולים לתפעל אותם מהיר יחסית, אתם יכולים לגגל מהר את המספר. בכל מקרה מומלץ להמתין ולא לחזור למספרים שעושים צלצול אחד וניתוק, אבל זה כבר נושא אחר.
גם אם הגורם מציג את עצמו כרשמי – נניח המוסד לביטוח לאומי שמתקשר על מנת לסגור חוב – אסור לקחת דבר כמובן מאליו. אפשר תוך כדי השיחה לעשות גוגל על המספר שחייגו ממנו כי לראות אם הוא משויך למוסד הרשמי הנתון, לשאול שאלות זיהוי וכן הלאה.
הונאת כרטיסי אשראי אפשרית גם כאשר אנחנו מבצעים רכישה "תמימה", באופן פיזי, בכרטיס האשראי. למרות שזה כמובן לא גורף, אפשר להיזהר בביצוע רכישות בחנויות שנראות מפוקפקות או ממוקמות באזורים "בעייתיים". זה נכון בישראל אבל על אחת כמה וכמה בחו"ל, בה אנחנו ממליצים באופן כללי להעדיף להשתמש כמה שפחות באשראי עקב עמלות, המרות מטבע וצרות אחרות. דוכנים המוצבים ברחוב, ובטח שרוכלים למיניהם, יכולים אף הם להעלות חשש. אם אתם משתמשים בכרטיס, רצוי לעקוב אחר האדם שלקח אותו במבט, כדי לוודא שהוא לא משתמש במשכפל כרטיסים (ניתן להשיג אותו באינטרנט תמורת סכום בסיסי), לא מצלם את פריטי הכרטיס וכן הלאה.
העוקץ הניגרי? לא בבית ספרנו
האינטרנט, עם כל היתרונות שלו, מהווה כר פורה להונאות אשראי. חלק מהן נכנסות לקטגוריה של ה"עוקץ הניגרי". אתם יכולים לקבל הודעה עם סיפור אישי מרגש (אבל שקרי כמובן), לדוגמה – נצר למשפחה עשירה מניגריה, שיוכל להעביר לכם סכום כסף גדול אם תסייעו לו בהעברת כספים. לצורך זה הוא זקוק לפרטי כרטיס האשראי או חשבון הבנק שלכם. בשנים האחרונות העוקץ השתנה ואתם תקבלו מייל מחבר שלכם שמספר לכם שהוא נתקע בלי ארנק וכרטיס אשראי והוא נמצא במצוקה, ואנא, אנא תעזרו לו – אז זהו שאסור ליפול בפח. זה לא באמת החברה שלכם.
בסוג אחר של הונאה אתם תוצגו כ"זכאים" לקבלת הלוואה או כרטיס אשראי מגורם שעשוי להתחזות לגורם רשמי כלשהו. אתם אמורים לקבל סכום לאחר שתפקידו מקדמה. עצם הבקשה מראה שמשהו כאן לא בסדר, כי לחברות אשראי לא משלמים מראש וגם ההליך דרך הבנקים הוא כמובן מורכב ואישי יותר. כך גם לגבי בקשות לקבלת תרומות לאוכלוסייה מוגדרת, לנפגעים באסון טבע מסוים וכן הלאה. מיותר לציין שהודעות מהסוג הזה, גם אם הן נראות בעלות פן אישי, צריכות למצוא את מקומן בתיבת ה-SPAM. וזה נכון כמובן גם לפניות שונות ומשונות המגיעות למספרי הטלפון שלכם.
חשוב להיזהר לא פחות מהונאות הפישינג. אלו הן הודעות שמתחזות להיות אמיתיות, מגורמים כמו הבנקים, חברות הסלולר וכן הלאה. הפושעים הוירטואליים מקימים אתר שנראה דומה מאד למקור, מבקשים מהמשתמש להכניס את פרטיו האישיים ולפעמים גם באופן ישיר את הפרטים הפיננסיים שלו. סכנה אחרת היא התקנה של קבצים מפוקפקים במחשב שלכם, המגיעים אף הם בהודעות תמימות לכאורה. אלה מבצעים הצפנה של קבצים במחשב, כאשר כדי להחזיר אותם יש צורך בתשלום כופר. העצה הנוספת היא לא להתקין קבצים שאתם לא יודעים מה המקור שלהם, כשהצטיידות בתוכנת אנטי וירוס מעודכנת ובחומת אש (Firewall) יכולה לסייע מאוד למנוע תרחישים מהסוג הזה. למרות שזה נראה לפעמים מעיק, כן מומלץ לעדכן את מערכת ההפעלה (Windows ברוב המקרים) ואת הדפדפן שאתם גולשים בו.
יכול להיות שאתם קוראים את התיאורים האלה, מגחכים ואומרים "אין מצב שזה יקרה לנו". תופתעו, אבל מיליוני אנשים ברחבי העולם נופלים מדי שנה בהונאות אשראי על הבסיסים האלה בדיוק.
רכישות באתרים מקוונים
זה מפתה מאד לקנות דברים באינטרנט, אבל גם כאן הזירה המקוונת עלולה להיות פתח להונאות אשראי אלה או אחרות. יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי שהקנייה באינטרנט תהיה לא רק נוחה אלא גם בטוחה. את הרכישות באינטרנט אנחנו ממליצים לכם לבצע רק באתרים מוכרים, שאתם בטוחים לגביהם שהם עומדים בכל תקני הבטיחות: בדקו תמיד את שורת הכתובת כדי לוודא שאתם נמצאים באתר האמיתי ולא אתר בעל כתובת אחרת המתחזה אליו. עליכם לוודא שהאתר מחזיק בתעודת SSL, כשסימן של מנעול בשורת הכתובת וכן כתובת המתחילה ב-https:// ולא ב-http:// הן דרישות חובה נוספות חשובות. הקפידו לנקות בתדירות גבוהה את קבצי העוגיות (Cookiez), ורצוי לא לבקש מהאתר לזכור פרטי כניסה לחשבון.
את הרכישות או אפילו הכנסת פרטים אישיים חשוב לבצע רק ברשתות אינטרנט מאובטחות ולא להשתמש ברשתות אלחוטיות פתוחות. הסיסמאות, עם כל הקושי לזכור אותן, צריכות להיות יותר מורכבות מאשר 123456, מספר הטלפון שלכם או תעודת הזהות שלכם. מומלץ לא לבחור סיסמא אחת עבור כל האתרים הרגישים – אתרי בנק, אתרי אשראי, אתרי קניות באינטרנט וכן הלאה – וגם כאן לא לשמור את הפרטים במקום שאפשר להגיע אליו (קובץ במחשב, טיוטה במייל וכן הלאה).
שמרו על כרטיסי האשראי
גם אדם שלא מומחה להונאות באשראי, עלול לנצל לרעה כרטיס אשראי שהפרטים שלו מגיעים אליו. חשוב לשמור על כרטיסי האשראי מכל משמר, להימנע מאחסון שלהם במקומות מועדים לפורענות (נניח בתוך הכיסוי של הטלפון החכם) ולהתקשר לחברת האשראי באופן מיידי כאשר יש יסוד להאמין שהכרטיס נגנב או הלך לאיבוד. אם אתם לא רוצים לבטל את הכרטיס במחשבה שאתם סבורים שאולי תמצאו אותו, יש את האופציה של הקפאת השימוש בכרטיס לפרק זמן מסוים.
מעבר לשימוש הפיזי בכרטיס גנוב בבתי עסק, ניתן למשוך באמצעותו כספים. לצורך זה הגנבים זקוקים כמובן לקוד האישי של הכרטיס. גם העצה הבאה נראית בסיסית מאד, ותופתעו כמה אנשים לא מקפידים עליה: אל תשמרו את הפרטים של הקוד האישי במקום שניתן יהיה להגיע אליו (נניח פתק בארנק, שעלול להיגנב יחד עם הכרטיס) וגם לא בזיכרון הטלפון שלכם. הכי טוב פשוט לשנן את הקוד של הכרטיס, או להכניס את הפרטים באופן שיקשה על האדם שנתקל בהם לפענח אותם.
חשיבותו של מעקב
יש כיום אפשרות לאתר הונאות אשראי ולבטל עסקאות שהתבצעו בכרטיס כתוצאה מכך. ברור שזה פשוט הרבה יותר לעשות את זה כאשר העסקה טרייה. לכל כרטיס יש הרי מועד חיוב שלו, כאשר עסקאות בחו"ל אמורות להתעדכן בנפרד תוך מספר ימי עסקים. חשוב לעקוב אחר רשימת החיובים ולראות האם זוכרים כל עסקה שנעשתה, וגם שהסכומים עליה הגיוניים. דרך נפוצה לבצע הונאת אשראי היא לבצע חיובים בסכומים גבוהים יותר או להוסיף לסכום כל מיני עמלות לא מוצדקות. כלומר קניתם משהו ב-20 שקל מחנות X והנה הדיווח הוא על 200 שקל מאותה חנות X – רבים מאיתנו לא זוכרים את הסכום, וברגע שהם רואים את שם החנות הם סבורים שהכל תקין, אבל חשוב להבין שניתן בטעות ושלא בטעות להעלות את סכום החיוב. לכן, חשוב מאוד לעקוב אחר רשימת החיובים בבנק (גם למי הועבר הכסף וגם הסכום). הרשימה הזו זמינה ונגישה.
כיום אפשר לעקוב אחר רשימת החיובים בכל מקום ובכל זמן, דרך אתרי האינטרנט של הבנקים או חברות האשראי, אפליקציות וכן הלאה. חלק מחברות האשראי או הבנקים מציעים שירות במסגרתו ניתן לקבל מסרון על כל חיוב מעל סכום מסוים הנעשה בכרטיס האשראי, מה שיאפשר כמובן לראות אילו עסקאות נעשו ולהשוות את זה עם מה שאתם זוכרים. כשזה כל כך פשוט לעקוב אחר השימוש בכרטיס, חבל להימנע מכך.
מבחינה טכנית חברות האשראי אמורות להיות אחראיות לכיסוי חיובים או נזקים שנגרמו עקב הונאת אשראי. בחלק מהמקרים יש להן מנגנונים מתקדמים שמזהים את ההונאה עוד לפני הלקוח ואז הן עשויות להרים טלפון ללקוח, לפני החיוב, ולוודא שהוא אכן זה שביצע אותה. בכל מקרה חובת הלקוח היא לדווח לחברה מוקדם ככל האפשר, אחרת עלול להיות קנס לא נעים של כמה מאות שקלים בגין אותו איחור בדיווח.
כל אלו הם צעדים שנועדו לצמצם את הסיכוי שנעשתה הונאה מולכם – הונאת אשראי, אבל יש אמצעי זהירות ובקרה נוספים, חלקם סוג של דרך חיים שתקטין/ תפחית את הסיכוי להונאה, וגם אם היא קיימת, הפעולות האלו יעזרו לכם לחשוף את ההונאה.
אז כך תדעו האם כרטיסכם נחשף להונאה, ותמנעו הונאה עתידית:
איך מונעים הונאות – עשר עצות זהב
- תקראו את הדואר שלכם. עד כמה שזה נשמע פשוט וטריוויאלי, לא כולנו עושים זאת. חברות האשראי מחויבות, על פי חוק, לשלוח אלינו אחת לחודש פירוט של כל העסקאות שבוצעו בכרטיסי האשראי שלנו בחודש האחרון. רבים מאיתנו מתעצלים לבדוק את את כל החיובים, וחלקנו אף מוצא את ההליך מייגע, אך יש לו חשיבות מכרעת באיתור עסקאות שלא שלנו. הדפים גם מכילים את אופי העסקה (כרטיס נוכח / לא נוכח). כמו כן, כל חברת אשראי מתחזקת אתר ואפליקציה, בהם ניתן לקבל את כל המידע אודות בתי העסק בהם רכשנו בחודש האחרון. לפני שאתם ממהרים לטלפון הקרוב כדי להתלונן על עסקה שאתם לא מזהים, בדקו את פרטי בית העסק באינטרנט, אולי הוא מופיע תחת שם שאינכם מזהים.
- בצעו קניות באמצעות PAYPAL והימנעו מקנייה באתרים לא מאובטחים. הקניות באינטרנט הופכות אט אט לסוג הקניות המועדף על הצרכנים בכל רחבי העולם, ובפרט על הצרכן הישראלי. מנגני מוזיקה קטנים, דרך בגדי מעצבים וקניות לבית ועד ריהוט גינה, מה לא תמצאו שם. כמעט כל בית עסק שמכבד את עצמו, מתחזק גם אתר אינטרנט, בו יוכלו לקוחותיו לרכוש מוצרים בצורה מקוונת. אך העלייה במחזורי הקניות המקוונות גוררת גם עלייה בהונאות. לא רבים יודעים, אבל כשאנחנו מבצעים עסקה דרך אתר מסוים, פרטי כרטיס האשראי שלנו נשמרים במערכות המידע של בית העסק, מה שמאפשר להאקרים לפרוץ למאגרי המידע ולשלוף את פרטי כרטיס האשראי שלנו. מכאן ועד לביצוע הונאות, המרחק לא רב. לפני שאתם נכנסים לפאניקה ומבטלים את כל כרטיסי האשראי שלכם, חשוב לבדוק כמה דברים:
- נשים לב האם האתר מאובטח בתקן PCI. תקן זה הוא התקן המחמיר בעולם כיום, ועליו אמונות חברות האשראי הגדולות בעולם. הוא דורש מבתי העסק לעמוד במספר קריטריוני אבטחה מחמירים. באתרים המאובטחים בתקן זה, אחוז ההונאות קטן משמעותית והם נחשבים לאתרים מאובטחים. רצוי ואף מומלץ לבצע רכישות מקוונות באתר העומד בתקן. אם בעמוד התשלום מופיע הלוגו שלהלן, נדע כי האתר מאובטח.
- שימוש ב-PAYPAL – שיטת התשלום הפופולרית בה לא נחשפים פרטי האשראי. עיקר השיטה: שימוש באמצעות שם משתמש וסיסמא, ולא באמצעות פרטי כרטיס האשראי. שיטת התשלום הזו נחשבת למאובטחת מאוד, שכן האקרים שינסו לפרוץ לאתר, לא יוכלו לחשוף את פרטי כרטיסכם. ל-PAYPAL תקן אבטחת מידע מחמיר מאוד והשימוש בו בטוח. יש לציין כי PAYPAL אינה השחקנית היחידה בשוק, וכיום יש גם את ALIPAY ודומיהם.
- הימנעו ממסירת פרטי האשראי שלא לצורך. האם קיבלתם לאחרונה מייל מחברת האשראי שלכם, לכאורה, עם קישור לאתר שביקש מכם להתחבר לחשבונכם ולהזין את פרטי האשראי שלכם? אם כן, יכול מאוד להיות שנפלתם קורבן להונאה מסוג "פישינג". באמצעות הודעות אלו, הנראות במבט ראשון תמימות לחלוטין, מקבלים ההאקרים בדרך פשוטה יחסית, את כל המידע הדרוש להם כדי להשתמש בכרטיסכם. המלצת חברות האשראי היא לעולם לא למסור את פרטי האשראי שלא לצורך, ואם עולה החשד כי אכן מדובר במייל מחברת האשראי – יש ליצור קשר עם החברה ולברר את העניין. ככלל, בנקים וגופי אשראי נוספים בארץ לא מבקשים מקהל לקוחותיהם למלא פרטים במייל, אלא באמצעות כניסה לאתר בלבד, כך שאין שום סיבה שנמלא את פרטי האשראי שלנו בהודעות אלו.
- לא לפחד משיחת טלפון או הודעת SMS מחברות האשראי. חברות האשראי יכולות להציק לנו עם הרבה שיחות סרק, מכירות מוצרי אשראי או הלוואות, אך כחלק ממערך ההגנה שלהן, הן מתחזקות מערכים שלמים של ניטור ומניעת הונאה. לחברות הללו יש תוכנות אבטחה חכמות, שתפקידן להתריע על כל עסקה חשודה. לא אחת, נדרשים בקרי ההונאה לדבר עם בעל הכרטיס (לדוגמא: לקוח נמצא ברומא, ועולה החשד כי כרטיסו נגנב שם). שיחות אילו הן לרוב קצרות וענייניות, ויכולות למנוע את ההונאה באיבה. כפועל יוצא מהליכי המניעה, הרבה עסקות תקינות שלנו, שלא יתאימו לפרופיל העסקות היומיומי שלנו, ייחסמו. שיחה מחברת האשראי יכולה לאשר את העסקה מחד, ולמנוע הונאה מאידך. לאחרונה, החלו חברות האשראי גם ליישם שיטה של SMS אקטיבי, בה עלינו לאשר באמצעות הודעת SMS עסקות, או לחילופין לסרב ולחסום את הכרטיס להונאות נוספות.
- לקרוע את הקבלה שמוצמדת למשלוח שקיבלתם. בימינו, כשהזמנות של משלוחי מזון ודברים אחרים הן פופולריות מאין כמותן, ורבים האנשים שוויתרו על תפעול המטבח בביתם לטובת שירותי וולט ודומיהם, עולה ופורחת במקביל גם "הונאת הקבלות". מדובר על נוכלים שעורכים סיורים בפחי האשפה, מלקטים את הקבלות שנותרו מוצמדות לשקיות המשלוחים שנזרקו לפח האשפה לאחר הסעודה, שולים מהם את שם כעל הכרטיס, תעודת הזהות שלו, ארבע ספרות אחרונות של כרטיס האשראי וכל פרט משהה אחר שמופיע שם, ומכאן הדרך לעלות על כל פרטי האשראי מתקצרת בהרבה. לכן, מומלץ ביותר לקרוע ולהשמיד את פתק הקבלה לפני השלכת הפסולת לזבל.
- בילוי יקר – המכונה גם "מלכודת תיירים". נפוץ בעיקר במדינות המזרח הרחוק. התסריט זהה בכל פעם: אדם, בדרך כלל איש עסקים, מתיישב בבר מקומי ומזמין לעצמו משקה. מקומית צעירה ויפהפייה מתיישבת לידו ומבקשת ממנו להזמין אותה למשקה, וכשהאדון מתפתה להצעתה, מגיע החשבון, בו סכום החיוב גבוה בהרבה מן הסכום המקורי. כשהוא מוחה על הסכום – מיד מגיעים "מאבטחים", ומכריחים אותו לשלם את מלוא הסכום. הונאות בסכומים אילו יכולות להגיע לכדי של עשרות אלפי שקלים ללילה, בילוי לא זול בכלל. המלצתנו אליכם, במידה ואתם יוצאים לבלות במקומות אילו, היא לא לצאת לבד אף פעם, לצאת באור יום והכי חשוב להיזהר לא להיעתר לבקשתן של אותן בחורות, שכן על פי הנוהג המקומי, כל התייחסות אליהן היא בגדר הסכמה, ולכן תגרור מיד חיובים גבוהים.
- זיוף כספומט. אחד מסוגי הזיופים הוותיקים הוא זיופי כספומט. זיופי כרטיסי האשראי במכשירי כספומט (ATM), נפוצים בכל העולם ובפרט במדינות מתפתחות (אך גם במחוזותינו). הזיופים במדינות אילו נשלטים בעיקר על ידי כנופיות, שנכנסו לאחרונה לתחום הונאות כרטיסי האשראי. חברי הכנופייה מדביקים על שפתות מכשיר הכספומט "קורא כרטיסים", המעתיק את נתוני הכרטיס, וכן מתקינים מצלמה, כדי להשיג את הקוד הסודי. לפני שאתם מבצעים את המשיכה, ודאו כי שפתות המכשיר תקינות ולא מכילות איזשהם שבבים או רכיבים אלקטרוניים אחרים, וכן הסתירו את אצבעותיכם בעת המשיכה, מכל מצלמה שלא תהא. במקרים רבים, מבצעים הזייפנים פעילות לאחר פחות מ-5 שעות מרגע שהלקוח ביקר בכספומט, מה שמקשה עוד יותר על ניטור ההונאה. אם חזרתם לאחרונה מחו"ל – בדקו את כל החיובים שלכם.
-
הכרטיס החכם. אם אין לכם כזה עדיין – גשו לסניף הבנק שלכם ובדקו אם אתם זכאים להנפיק אחד כזה. הכרטיס החכם הינו כרטיס אשראי המכיל שבב אלקטרוני (צ'יפ חכם), שידרוש מכם להזין את הקוד הסודי בכל ביצוע עסקה בחו"ל (בכפוף למכשור המתאים בבית העסק בחו"ל). השבב מקשה על הזייפנים את מלאכת הזיוף, שכן עתה יידרש הזייפן גם לזיוף השבב והשגת הקוד הסודי, ובכך מגן על כרטיס האשראי שלכם. על פי חברות האשראי, הכרטיס נחשב מאובטח מאוד ואחוז ההונאות בו מזערי. מומלץ להצטייד בכרטיס חכם לפני נסיעה לחו"ל.
- העתקות פרטי כרטיס בעבודה. האם אתם מרגישים בנח במקום העבודה שלכם? ואם כן, כמה נוח? נהוג לחשוב על מקום העבודה שלנו כעל מקום בטוח, בו ניתן להשאיר את הארנק שלנו ללא השגחה מרובה על השולחן, אך חלק ניכר מהונאות האשראי מבוצע על ידי העתקת פרטי כרטיס האשראי. ההונאה פועלת בצורה הפשוטה: הנוכל ניגש לארנק הבודד, שולף ממנו את הכרטיס, מעתיק את פרטיו ומחזיר את הכרטיס לארנק. בעל הכרטיס לא מעלה על דעתו שבכרטיסו בוצעה הונאה, כשבפועל הנוכל יכול להתחיל וליהנות מכרטיס האשראי שהשיג זה עתה. במקרה הטוב זה ייעצר כשבעל הכרטיס יבחין בחיובים משונים בחשבונו, ובמקרה הפחות טוב, זה יכול להסתיים בנזק של עשרות אלפי שקלים. המסקנה המתבקשת היא לא להשאיר את כרטיס האשראי שלכם לבד.
- היזהרו מכייסים. כמובן שסוג ההונאה הקל והנפוץ ביותר הוא כיוס. אם בעבר הנוכלים הסתפקו במזומן וזרקו את יתר הארנק, הרי שהנוכלים של ימינו מתוחכמים הרבה יותר, ופעמים רבות מחפשים במכוון דווקא את כרטיסי האשראי שלכם. הכיוסים נפוצים בכל העולם, בכל זמן. אם אתם מתכננים נסיעה בקרוב לחו"ל, ודאו כי יש ברשותכם כרטיס אשראי נוסף ליתר ביטחון, והשאירו אותו בכספת במלון. אם אתם לא מחזיקים בכרטיס נוסף, תכננו מראש האם תזדקקו לכרטיס האשראי או שתוכלו להשתמש במזומן בלבד. יכול להיות מאוד לא נעים להיתקע בחו"ל ללא כרטיס אשראי וללא האופציה למשוך מזומנים או לבצע רכישות.
מס רכישה למשפרי דיור זה נושא חשוב – הרי אם רוכשים דירה לפני שמוכרים את הדירה הקודמת, לכאורה נופלים להגדרה של בעלי מס' דירות ואז מס רכישה גבוה, אבל במציאות זה קורה הרבה – מוצאים את הדירה החדשה לפני שמוכרים, ואז רשויות המס והאוצר מגדירות שאם המכירה היא בטווח של שנה וחצי לאחר הרכישה, מדובר כאילו ברכישת דירה אחת – כלומר מס הרכישה יהיה נמוך (והוגן יותר).
משפרי דיור שימכרו את הדירה הקודמת בטווח של שנה וחצי (מרכישת הדירה השנייה) יהיו פטוןרים ממס רכישה גבוה (מס רכישה על דירה שנייה; מס רכישה על משקיעים)
שר האוצר משה כחלון, רצה להוריד את תקופת ההמתנה לשנה, אבל בשלב זה הפטור הקיים הוא לתקופת המתנה של שנה וחצי – מס רכישה למשפרי דיור שמוכרים את הדירה בטווח הזה, יהיה כאילו מדובר בדירתם היחידה (ולא כאילו מדובר ברכישה של דירה נוספת).
מס רכישה הנגבה מכאלו שזו דירתם היחידה נמוך (משמעותית) מכאלו שיש להם מס' דירות. זה הרי הרציונל של מס רכישה – לגבות מס גבוה יותר מאלו שיש להם מס' דירות ואולי כך גם לווסת ולהפשיע על מחירי הדירות (בעיקר להשפיע על משקיעי הנדל"ן). הבעיה היתה שיש כאלו שמשפרים דיור, ופועלים קודם לרכישת דירה, ורק אחר כך מוכרים את דירתם. אלו בעצם רוכשים דירה שנייה על פי החוק והתקנות היבשות שנוגעות למס רכישה (שכן יש להם במקביל 2 דירות); ולכן, הוחלט כבר לפני שנים רבות שמשפרי דיור שימכרו את דירתם הקודמת בטווח של שנתיים לאחר הרכישה ישלמו מס רכישה מופחת, אך מאז 2016 התקופה ירדה לשנה וחצי.
בפועל, כבר בעת הרכישה משלמים, משפרי הדיור, מס נמוך (כאילו זו דירתם היחידה), ואם הם לא מממשים את דירתם הקודמת בפרק זמן של שנה וחצי, הם מחויבים לשלם למס הכנסה את ההפרש (תוספת מס רכישה).
כחלון ואנשי משרדו סברו ששנתיים זה יותר מדי זמן והם דרשו לקצר את פרק הזמן לשנה אחת, אבל בסופו של התהליך נוצרה פשרה והתקופה נקבעה על שנה וחצי – מהלך זה להערכתם של אנשי האוצר היה מגדיל את היצע הדירות, ועוזר לבלימת מחירי הדיור, אבל כאמור ההצעה הזו נבלמה, וחזרה למגירה. משפרי דיור יוכלו לממש את דירתם הקודמת בטווח של שנה וחצי ועדיין ליהנות ממס רכישה נמוך (כאילו זו דירתם היחידה). אם משפרי הדיור ימכרו את הדירה הקודמת לאחר תקופת רכישה הם יחויבו במס רכישה גבוה יותר, כאילו זו דירתם הנוספת.
היכנסו כאן לפרטים על שיעור מס הרכישה
שר האוצר משה כחלון, התכוון להטיל מס שבח על דירות מירושה באם הן לא יימכרו בטווח של שנה, אבל הוא נכנע ללחץ וביטל את הצעתו.
כחלון אמר עם הגשת הצעתו כי הטלת מס שבח על דירות מירושה באם הם לא יימכרו בטווח של שנה ייאלצו את היורשים למכור את הדירות במהירות, וצעד זה לצד צעדים נוספים של האוצר היה אמור להגדיל את היצע הדירות ולבלום את עליית המחירים. אלא שבעקבות לחץ ציבורי וכן בהמשך לבקשת יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, חזר בו כחלון מהצעתו.
הלחץ הציבורי נבע מכך שמדובר למעשה במס ירושה "בתחפושת" – מכירת דירת ירושה במס, שקולה למס ירושה על דירה, והדיון במס ירושה לטענת המבקרים, בשל משמעותו הגדולה, צריך להתקבל כהצעת חוק רגילה ולא דרך חוק ההסדרים שדרכו מוגש התקציב. מעבר לכך, טענו רבים כי לא מוסרי ולא הגיוני לדרוש ממשפחה שאיבדה את יקיריה לבצע מכירה מהירה (אחרת תינזק כלכלית) ובטח לא בתווך של תקופת האבלות.
כך או אחרת, מס שבח שמבטא את הרווח של המוכר (מחיר המכירה בניכוי מחיר העלות והתאמות נוספות) עבר תהפוכת גדולות בשנה האחרונה. עד 2014 היה פטור הגורף ממס שבח באם מכירת דירה נעשתה במרווח זמן העולה על 4 שנים מאז המכירה הקודמת. עד אז, נהנו בפועל, מחזיקים ביותר מדירה אחת מפטור מוחלט ממס שכן הם תזמנו את מכירת הדירות ודאגו למכור דירה אחת ל-4 שנים. אלא שמאז התקנות החדשות (תחילת 2014) משלמים המוכרים דירה שנייה/ נוספת, מס שבח בשיעור של 25% על הדירה הנמכרת גם אם עברו מעל 4 שנים מאז מכירת דירה קודמת.
וביחס למכירה של דירה יחידה – כאן יש עדיין פטור ממס על רווח הון/ מס שבח, בתנאי שמוכר הדירה החזיק את דירתו היחידה במשך לפחות 18 חודשים.
שיעור מס שבח הוא 25%, אבל למשך תקופת הסתגלות (עד סוף 2017) יהיה חישוב מיוחד (החישוב הליניארי) שיקל על המוכרים – הרווח בעת המכירה יתחלק לשתי תקופות – רווח עד 2014 ורווח מ-2014 ואילך (חלוקת רווח פרופורציונאלית לפי מס השנים) – על הרווח עד 2014 לא יוטל מס, ועל הרווח מ-2014 ואילך יוטל מס של 25% – המשמעות הפרקטית היא ששיעור המס בפועל נמוך יותר מ-25% (ככל שמועד הרכישה מוקדם יותר צפוי ששיעור המס יהיה נמוך יותר).
כמה הסתכמו הכנסות עזריאלי בדוח המאוחד? למה אין להם משמעות? ואיפה תמצאו את ההכנסות והרווח הנכונים של החברה
קבוצת עזריאלי מתנדבת לפרסם לציבור דוח כספי נוסף – דוח סולו מורחב. הדוח הזה, שמצטרף לדוח הכספי המאוחד ולדוח בנפרד, הוא למעשה דוח ניהולי שלהערכת מנהלי החברה מספק נתונים ומידע חשובים ומהמנים יותר מהדוחות האחרים.
בדוח סולו המורחב עזריאלי מציגה את תחום הנדל"ן המניב, והנדל"ן בכלל, באופן מלא – כלומר, מאחדת את כל הפעילויות שהיא שולטת בהם, כך שקוראי הדוחות מקבלים 100% מההכנסות והעלויות של כל פעילות הנדל"ן, ומנגד, בדוח זה, מנטרלים מההכנסות, ההוצאות, הנכסים וההתחייבויות את פעילות גרנית הכרמל (שמחזיקה גם בסונול) למרות שהיא בשליטת עזריאלי. כלומר, הקריטריון לאיחוד בדוח סולו המורחב אינו שליטה כפי שהחשבונאות היבשה דורשת, אלא סוג הפעילות. וכך מתקבל דוח שכולל את חברת עזריאלי עצמה ואת הפעילויות בחברות מוחזקות שנוגעות בתחום העיסוק המרכזי – נדל"ן.
את גרנית הכרמל לא מוחקים לגמרי מהדוחות – אי אפשר ולא צריך כמובן להתעלם ממנה. הטכניקה היא פשוט "להוריד" אותה לשורה אחת במאזן ושורה אחת בדוח רווח והפסד. זו אגב השיטה החשבונאית להציג (בדוחות החשבונאיים) פעילות שעדיין חשובה לחברה המחזיקה אבל אין לה עליה שליטה (שיטה שנקראת שיטת השווי המאזני).
וכך, בעצם מקבלים קוראי הדוח סולו המורחב של עזריאלי את פעילות הנדל"ן באופן נקי, ללא הכנסות לא קשורות, ללא הוצאות לא קשורות, ואז הם מבינים ויכולים לנתח את מצב פעילות הליבה. זה דוח נכון ומבורך, אבל צריך לזכור שהוא דוח ניהולי שכמעט ולא חלים עליו כללים ופיקוח – אין באמת הגדרה לדוח סולו מורחב, אין באמת כללים להצגה, ונראה שיש שאלות פתוחות לגבי ייחוס הוצאות והכנסות – נניח למשל שיש הוצאות משותפות לפעילות הנדל"ן ולפעילות גרנית הכרמל (דוגמה תיאורטית) – איך מתייחסים להוצאות האלו? נניח שיש עסקאות בין גרנית לעזריאלי – מה עושים אז עם ההכנסות הבינחברתיות? לא ברור, אם כי במקרה הזה נראה שההנהלה ממש לא בעניין של לשחק במספרים, ומעבר לכך – לא מדובר על קשרים עסקיים מהותיים ועסקאות מהותיות בתוך הקבוצה.
אבל העניין הגדול הוא לא הדוח הספיצפי של עזריאלי, אלא שתי עובדות – האחת, הדוחות החשבונאיים כבר לא מספיקים, למרות שהמטרה העיקרית והבסיסית של הדוחות הכספיים היא לתת בצורה ברורה ורהוטה את מצב עסקי החברה. אבל, האמת שדווקא התקינה החשבונאית הבינלאומית (ה-IFRS ) תרמה מאוד לכך שהדוחות לא ברורים כבעבר – אוסף רב של תקנים עם אפשרויות הצגה שונות, לצד הרחבת השימוש בשווי הוגן/ שווי כלכלי, ובכלל – שפה חשבונאית מנותקת מהמשמעות הכלכלית (למשל – רווח תפעולי בדוחות החשבונאיים שהוא לא באמת הרווח התפעולי האמיתי כי הוא כולל סעיפים חד פעמיים), הפכו את הדוחות הכספיים למסורבלים, בלתי קריאים ובלתי מובנים, וזה עוד מבלי לדבר על מאות העמודים שצמודים לדוחות הכספיים.
העובדה השנייה היא שהצורך במידע ובנתונים קריטיים להבנת החברה גורם לכך שהנהלות של חברות פשוט מפרסמות את המידע במסגרת דוח הדירקטריון ובמקומות נוספים אך לא כחלק אינטגרלי מהדוחות עצמם. זה התחיל ביחסים פיננסים וכלכליים כמו אבידה (Ebitda) רווח שאינו לוקח בחשבון את המימון, מיסים פחת והפחתות; FFO שזה גם סוג של רווח מקובל בחברות נדל"ן מניב (רווח שאינו לוקח בחשבון את הסעיפים החריגים); אבל זה מתפתח ליחסים ונתונים נוספים, וגם הדוח המיוחד של עזריאלי הוא כאמור סוג של מידע ניהולי. אין עם זה בבסיס העניין שום בעיה, ההיפך – זה תורם לקוראי הדוחות, אבל תראו מה קרה בבורסה האמריקאית – שם, עוד לפני הדוח החשבונאי מתפרסמת הודעה לעיתונות שבמסגרתה החברות מספקות נתונים חשבונאיים (עדיין לא מבוקקים באופן סופי) לצד נתונים לא חשבונאיים – NonGAAP. הנתונים הלא חשבונאיים נוצרו על ידי הנהלת הפירמות הנסחרות בוול-סטריט כדי לספק לקוראים ולמשקיעים מידע על התוצאות ללא רעשים, ללא הוצאות חד פעמיות, ללא הוצאות שאינן קשורות לפעילות עצמה. כלומר, לספק נתונים שמהן ניתן לגזור את הרווח והתזרים המייצגים של החברה ובהתאמה את שוויה המייצג. הדוחות הלא חשבונאיים הלכו ותפסו מקום של כבוד במסגרת הדיווח של הפירמות, והכי חשוב – הפכו למוקד גם אצל קוראי הדוחות, המשקיעים והאנליסטים. הרי, זה באמת מבורך לקבל את הדוח הנכון כלכלית, בלי רעשים, זה הכי נוח בעולם לקבל את הרווח המייצג של החברה בלי להפעיל חשיבה ובלי לעבוד כדי להתאים את הרווח החשבונאי העמוס בסעיפים חד פעמיים ובלתי קשורים. אבל, בסופו של יום הנתונים האלו הם נתוני החברה – היא קובעת איזה סעיפים יהיו בתוך הדוח הלא חשבונאי ואיזה לא; היא קובעת מה לנטרל ומה לא לנטרל. קוראי הדוחות מסתמכים עליה באופן מוחלט.
אלו היתרונות והחסרונות של דיווח ניהולי, אבל נחזור לעזריאלי כדי להתמקד בצד החיובי של הדוח הלא חשבונאי – בדוח המאוחד של עזריאלי, ההכנסות הסתכמו ב-3.2 מיליארד שקל לעומת 3.7 מיליארד שקל במחצית המקבילה ב-2014. הרעה לכאורה, אבל זה כמובן לא נכון – בתחום העיקרי – נדל"ן מניב נמשכה המגמה החיובית. פשוט, ההכנסות עמוסות בתוצאות סונול (שנמצאת בתוך גרנית), ואין להם קשר לעסק העיקרי של הקבוצה, אבל הם מנפחות את המאוחד ויוצרות קושי לבחון מגמות בין התקופות.
בדוח בנפרד שכולל את תוצאות עזריאלי עצמה (כחברה נפרדת) ההכנסות מדמי שכירות, ניהול ואחזקה מסתכמות ב-223 מיליון שקל לעומת 221 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. בדוח זה אין את ההכנסות בתחום הנדל"ן של החברות המוחזקות ולכן גם דוח זה לא מבטא תמונה מלאה למשקיעים.
בדוח סולו המורחב התמונה כמובן ברורה יותר והמגמה נכונה יותר – ההכנסות מדמי שכירות, ניהול ואחזקה מסתכמות ב-780 מיליון שקל לעומת 712 מיליון במחצית המקבילה אשתקד. כאן נלקחו בחשבון כל החברות בקבוצה בתחום הנדל"ן ולא נלקחו הכנסות סונול. השיטה הזו מיושמת בכל סעיפי הדוח, כך שניתן לדעת בבירור כמה מניבה וכמה מרוויחה פעילות הנדל"ן של הקבוצה.
מעודכן ל-4/2016
בפרויקטי תמ"א 38 רבים הדיירים בעצם מתפנים מהדירה שלהם ומקבלים דירה אחרת, והשאלה אם מדובר במכירת דירה? זו לא שאלה פשוטה ויש לה משמעות כספית גדולה, וחשוב להבהיר שעניין המס בעסקאות האלו מורכב מאוד וספציפי מאוד – כל דייר וחבות המס שלו בהתאם לסטטוס שלו. המס הזה יכול להשפיע על הפרויקט כולו, ולבטל את כדאיותו הכלכלית.
ככלל, דייר בעל דירה יחידה (באם הוא מקיים את כל התנאים) זכאי לפטור ממס שבח עד לתקרה של כ-2.06 מיליון שקל (שימו לב שהתקרה משתנה/ מתעדכנת), כך שלרוב במקרים אילו, נעזר היזם בפטור זה של הדייר על מנת להוריד את נטל המס הכולל על העסקה.
אם מחיר הדירה עולה על הסכום הזה, יש לשלם מס, והמצב כיום שהיזם הוא האחראי לתשלום מס שבח (על ההפרש בין המחיר לתקרת הפטור). כאשר אין לדייר פטור ממס שבח, יש להתייחס ל-תיקון 74 לחוק מיסוי מקרקעין שמעניק פטור לעסקאות תמ"א 38 הריסה ובנייה באם מתקיימים מספר תנאים (תנאים גם לגבי הדייר וגם בקשר ליזם עצמו).
והנה התנאים בקשר לדייר – צריך להיות פטור לדירה בודדת בבניין של הדייר, כאשר התוספת המקסימאלית לא תעלה על 25 מ"ר, או לחילופין ששווי הדירה אינו מעל 2 מיליון שקל, הגבוה מהם.
אם יש חריגה מחלק מהתנאים האלו, תחול חבות מס שלרוב מועמסת על היזם.
התנאים בקשר ליזם – הפטור הוא רק לזכויות התמ"א ורשות המיסים דורשת להתייחס ספציפית לכל זכויות הבנייה הכוללות בפרויקט ולהבהיר ולהגדיר מי מהן זכויות בגין התמ"א ומי מתוכן זכויות מתוקף התב"ע.
והנה המחשה שמראה עד כמה הנושא מורכב – נניח בניין בתמ"א 38 הריסה ובנייה, בן 10 דירות שסך זכויות התב"ע – 500 מ"ר וזכויות התמ"א – 500 מ"ר. גודל דירות הדיירים 500 מ"ר וגודל דירות היזם 500 מ"ר.
הבעיה שתוכנית הרבעים של תל אביב מוגדרת כתוכנית נפחית, כך שלא ניתן להגדיר איזה שטח מתוך ה-1,000 מ"ר הן זכויות תמ"א ואיזה זכויות תב"ע ; ולכן לא ניתן לקבוע מה חלק היזם וחלק הדיירים (למרות שזה נראה אולי ברור) ולא ניתן לקבוע את חבות המס שבח.
היכנס כאן למדד תשומות בנייה המעודכן
מדד תשומות הבנייה בחודש אוגוסט עד אוקטובר צפוי להיות אפס – כך מעריכים כלכלני הראל פיננסים.
מדד תשומות הבניה למגורים עלה בחודש יולי 2015 ב-0.1% והגיע ל-106.7 נקודות לעומת 106.6 נקודות בחודש קודם. (על בסיס יולי 2011 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה המדד ב-0.3%.
להערכת כלכלני הראל, מדד המחירים לצרכן בתקופה זו (שלושה חודשים של אוגוסט עד אוקטובר) יירד ב-0.2% וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה בשיעור חד יחסית של 0.5% כמו כן, מעריכים בהראל שמדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יעלה בתקוה זו ב-0.5%.
במילים אחרות, בהראל סבורים שמחירי הדירות יעלו, אבל דווקא מדד תשומות הבניה שמשמעו כמה עולה לקבלנים לבנות את הדירות יהיה ללא שינוי. הסתירה לכאורה בין המחירים לבין העלויות מוסברת בביקושים הגדולים לדירות, ובהיצע הדירות הנמוך הקיים (מלאי דירות נמוך).
קונים דירה? תעזרו במדריכים לרכישת דירה וקבלת משכנתא!
מדד תשומות הבנייה הוא מדד חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות. מדד זה משמש להצמדת החוב שעדיין לא שולם לקבלנים. מדד תשומות הבנייה שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה. המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.
מדד תשומות הבנייה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הצרכן, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.
כדאי כאשר יש חוב לקבלן לשקול את הנזק – הריבית על המשכנתא באם לקוחים אותה מוקדם כדי לשלם לקבלן לבין החיסכון שיהיה כתוצאה מאי תשלום על הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדובר בהערכות ותחזיות שכל אחד צריך לעשות בעצמו, אם כי בעוד שאת הריבית אנחנו יודעים בבירור, את ההצמדה (החיסכון בהצמדה) אנו מעריכים, גם בהסתמך על כלכלנים (הראל פיננסים הוא מהגופים היחידים שמספקים תחזית למדד תשומות הבנייה). באם ההערכה של הראל נכונה אזי אין כמובן מקום לרוץ ולקחת משכנתא מהר, כי אז מפסידים את הריבית (שמשלמים על המשכנתא) ולא נהנים מהמדד אפס.
הישראלי מושך בממוצע 10 אלף בשנה. אבל אל תתנו לנתון הזה לבלבל אתכם. מדובר בממוצע, יש כאלו שמושכים 100 אלף שקל בשנה ויש כאלו שבקושי מושכים. זו הבעיה בממוצע, אבל כמובן שיש לו משמעות, במיוחד לצורך בדיקת מגמה והשוואה לתקופות קודמות. על פי דו"ח מחלקת המטבע בבנק ישראל, היקף המשיכות מהכספומטים גדל ב-5% בשנה, וממוצע המשיכות בשנה – 14.
עוד עולה מנתוני בנק ישראל – סך השטרות והמטבעות נכון לסוף סוף שנת 2014 – 63 מיליארד שקל, גידול של 10% בהשוואה לשנה הקודמת. מדובר בסכם עתק שמורכב מ-450 מיליון שטרות (97% מההיקף הכספי) ו- 2.1 מיליארד מטבעות (כסף קטן).
וכמה שטרות יש בכל סכום? בבנק ישראל יודעים לומר שנכון לסוף 2014 היו במחזור 36 מיליון שטרות בערך של 20 שקל; 54 מיליון שטרות בערך של 50 שקל; 152 מיליון שטרות בערך של 100 שקל והשטר הפופולארי ביותר – 213 מיליון שטרות בערך של 200 שקל.
לפני שנה הושק שטר ה-50 שקלים שהחליף את השטר הקודם.
מנהל קרנות הנאמנות של מנורה, זיו שמש, החליט להעלות את דמי הניהול בקרן הנאמנות – מנורה מבטחים (0D) אג"ח דולרי (מספר קרן: 5104302). החל מ-7 בספטמבר יהיו דמי הניהול הנגבים בקרן 0.86%, לעומת דמי ניהול של 0.6% בעבר. הקרן מנהלת כ-44 מיליון שקל.
בתחילת אוגוסט הודיעה מנורה מבטחים על הפחתת דמי הניהול בקרן – מנורה מבטחים (0A)(!) תיק השקעות סולידי ללא מניות (מספר קרן: 5108832). דמי הניהול ירדו ל-0.07%, לעןמת 0.1% לפני כן. קרן זו מנהלת כ-49 מיליון שקל.