מיטב דש מפרסמים תחזית ביצועי קופות הגמל ביוני 2015  מאת אבי ברקוביץ, מנהל מערך אשראי, אשר מציין כי חודש יוני 2015 היה חודש מטלטל שגבה מן המשקיעים כמעט חצי מהתשואה שהושגה מתחילת השנה ועד לסוף מאי. במיטב דש צופים תשואה שלילית של כ-2.4% לקופות הגמל כתוצאה מירידות השערים שנרשמו בשוק האג"ח בארץ, בשוקי המניות בארץ ובחו"ל ובשערי המט"ח. מיטב דש מציינים כי בחצי הראשון של השנה השיגו קופות הגמל תשואה ממוצעת חיובית של כ-2.7%.

התשואה הנומינלית המשוקללת של קופות הגמל ביוני 2015 צפויה לעמוד על תשואה שלילית של 2.4%, כאשר הבולטות מביניהן לשלילה הן אלו שהשקיעו רכיב גדול בשוקי האג"ח הארוכות בארץ, הממשלתי והקונצרני, בשוקי המניות בארץ ובחו"ל ובשערי המט"ח (הדולר והאירו). התשואה הנומינלית של קופות הגמל הגדולות ביוני 2015, צפויה לנוע בין תשואה שלילית של 2.0% לבין תשואה שלילית של 2.8%.  תשואות קופות הגמל בתעשייה כולה ביוני 2015 צפויות לנוע בטווח רחב יותר שבין תשואה שלילית של 1.8% לבין תשואה שלילית של 3.0%.

סיכום חודש יוני 2015:
בית ההשקעות מיטב דש ממשיך בסיקור החודשי של תשואות תעשיית קופות הגמל על בסיס מודל שפיתח. מודל זה מסוגל לתת אומדן מקורב מאוד לתשואות שהשיגו בממוצע קופות הגמל בשוק מיד עם סיום החודש החולף בלא שיהיה צורך להמתין לנתונים המתפרסמים ע"י קופות הגמל עצמן, מאוחר יותר, בדרך כלל באמצע החודש.

הערכת מיטב דש היא, שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדולות יציגו ביוני 2015 תשואה נומינלית (ברוטו) משוקללת שלילית של 2.4%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע בין תשואה שלילית של 1.8% לבין תשואה שלילית של 3.0%.

ירידות השערים בישראל באפיק הקונצרני ובאג"ח הממשלתי (בעיקר הארוכות), ירידות השערים באפיק המנייתי בארץ ובחו"ל והחלשות המט"ח (הדולר והאירו) פעלו כגורם שלילי לתשואות הקופות החודש. מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות  למדד ירד בשיעור חד של 4.4%. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מצביעה על מגמה שלילית, כאשר האג"חים לטווח של 2–0 שנים ירדו ב-0.2%, האג"חים לטווח של 2-5 שנים ירדו ב-1.2%, והאג"חים לטווח של 10–5 שנים ירדו ב-4.0%. האג"חים לטווחים ארוכים מ-10 שנים (אין להן מדד) ירדו בשיעור תלול הרבה יותר.

מדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות הלא צמודות (שחרים) ירד ב-2.3%. השחרים הקצרים לטווח של 2–0 שנים ירדו ב-0.1%, השחרים הבינוניים לטווח 2-5 שנים ירדו ב-0.8% והשחרים הארוכים לטווח של 5 שנים ומעלה ירדו ב-5.0%. המק"מים והגילונים נותרו ללא שינוי.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה שלילית. מדדי התל בונד רשמו ירידות שערים חדות: מדד התל בונד 20 ירד ב-3.2%, מדד התל בונד 40 ירד ב-2.4% ומדד התל בונד 60 ירד ב-2.8%. אגרות החוב הלא מדורגות ירדו בשיעור קל מאוד של 0.4%.

בשוק המניות בארץ נרשמו ירידות שערים: מדד ת"א 25 ירד ב-2.3%, מדד ת"א 100 ירד ב-2.8%, מדד ת"א 75 ירד    ב-4.0% ומדד יתר 50 ירד ב-3.7%. גם בשוקי המניות בעולם נרשמה מגמה שלילית: בארה"ב מדד ה-S&P ירד ב-2.1%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-2.2%, ומדד הנאסד"ק ירד ב-1.8%. גם באירופה נרשמה מגמה שלילית: ה-DAX הגרמני וה-Eurostoxx 50 ירדו ב-4.1% כ"א, וה-CAC הצרפתי ירד ב-4.3%. ביפן נרשמה מגמה שלילית והניקיי ירד בשיעור של 1.6%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.
סיכום מתחילת השנה: ינואר-יוני 2015 :

מתחילת השנה, נרשמה תשואה משוקללת חיובית של כ-2.7% בקופות הגמל. לתשואות החיוביות תרמו בעיקר עליות השערים שנרשמו בשוקי המניות בארץ ובחו"ל, ובאגרות החוב הממשלתיות בארץ.

שוקי המניות בעולם הציגו מגמה חיובית במרבית המדדים: בארה"ב: מגמה מעורבת כאשר מדד ה-S&P עלה ב-0.2%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-1.1% ואילו הנאסד"ק עלה ב-5.3%. באירופה נרשמה מגמה חיובית חזקה: ה-DAX הגרמני עלה ב-11.6%, ה-CAC הצרפתי עלה ב-12.1% וה-Eurostoxx 50 עלה בשיעור של 8.8%. באסיה: נרשמו עליות שערים נאות מאוד: הניקיי עלה בשיעור של 16.0%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

גם שוק המניות בארץ הציג מגמה חיובית, כאשר מדד ת"א 25 עלה מאז ראשית השנה בשיעור של 12.5%, מדד ת"א 100 עלה בשיעור של 10.0%, מדד ת"א 75 עלה בשיעור של 2.9% ומדד יתר 50 עלה בשיעור חד של 12.9%.

באגרות החוב הממשלתיות נרשמה תשואה חיובית זעירה בשיעור של 0.4%, כאשר אגרות החוב הצמודות למדד (גלילים) נותרו ללא שינוי ואילו אגרות החוב השקליות (שחרים) עלו ב-0.8%.

באגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד נרשמה מגמה מעורבת. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מראה, שהאג"חים לטווח של 0-2 שנים והאג"חים לטווח של 5-10 שנים נותרו ללא שינוי, והאג"חים לטווח של 2-5 שנים עלו ב-1.0%.

בחינת תשואותיהן של אגרות החוב השקליות על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מראה על מגמה של עליות שערים קלות, כאשר השחרים הקצרים לטווח של 0-2 שנים עלו ב-0.3%, השחרים לטווח של 2-5 שנים עלו ב-0.6%, ואילו השחרים לטווח של 5 שנים ומעלה עלו ב-0.3%. המק"מים והגילונים עלו ב-0.1% כ"א.

באגרות החוב הקונצרניות נרשמה מגמה מעורבת: מדדי תל בונד 20 והתל בונד 60 ירדו ב-0.4% ו-0.2% בהתאמה. התל בונד 40 עלה ב-0.1%. אגרות החוב הקונצרניות שאינן מדורגות (ואין להן מדד) עלו בממוצע בשיעור של 3.3%.

כאמור, כתוצאה מכל אלה, תעשיית קופות הגמל צפויה להצביע על תשואה משוקללת חיובית של 2.7% מתחילת השנה.

כתב אישום חמור הוגש אתמול על ידי היחידה לתיקים מיוחדים באגף מכס ומע"מ ברשות המסים לבית המשפט מחוזי מרכז שבלוד כנגד שמונה נאשמים וביניהם קבלן פיתוח תשתיות וסלילת כבישים, המבצע פרויקטים בהיקפי ענק גם עבור חברת 'נתיבי ישראל' (מע"צ), הכולל ביצוע עבירות מס, הלבנת הון, מסירת תצהיר כוזב לרשם הקבלנים, הצגת מצג שווא בפני בנקים במטרה לקבל זכויות כספיות ואשראי ועוד – כל זאת בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים.

כתב האישום הוגש על ידי עורכי הדין אורי שפיגל ויונתן גולן מהיחידה לתיקים מיוחדים, לאחר חקירה מורכבת ומסועפת שנוהלה על ידי יחידת חקירות מכס ומע"מ חיפה והצפון בשיתוף עם יחידת להב 433-יאל"כ של משטרת ישראל, במסגרתה עלה החשד כנגד הנאשם המרכזי בפרשה – מוחמד אבו מוך, תושב באקה אל גרבייה, שבבעלותו מספר חברות לפיתוח וסלילת כבישים (ביניהן 'א.מ.צ. שמש' ו'הכביש הבטוח בע"מ') המבצע עבודות בהיקפי ענק עבור לקוחות שונים בהם: חברת 'נתיבי ישראל' (מע"צ), רשויות מקומיות, מועצות אזוריות ועוד.

אבו מוך חשוד כי במהלך השנים 2008-2011 קיזז בספרי החשבונות של החברות שבבעלותו חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ-121 מיליון ש"ח שהונפקו על ידי גורמים שהוצגו על ידיו כקבלני משנה הקשורים אליו, עבור עסקאות שלא בוצעו בפועל. בכך גזל מקופת המדינה למעלה מ-17 מיליון ש"ח. בנוסף, הוא דיווח על היקף עסקאות עם קבלן משנה בהיקף הגדול פי שלושה מסכומי העסקאות שהתקיימו בפועל במטרה להתחמק מתשלום מע"מ ובכך, גזל מקופת המדינה כ-5 מיליון ש"ח נוספים. כמו כן, על פי כתב האישום, פעלו אבו מוך והחברות שבשליטתו, לביצוע עבירות של הלבנת הון בהיקף של כ-70 מיליון ש"ח.

לצורך קבלת זכויות כספיות מהבנקים כגון ערבויות ואשראי, הגיש אבו מוך למוסדות בנקאיים מסמכים כוזבים בהם דו"חות מע"מ ומסמכים נוספים הנסמכים, בין היתר, על חשבוניות פיקטיביות ותשלומים כוזבים כאמור ובכך, יצר מצג שווא באשר לאיתנותה הפיננסית של החברה וקיבל במרמה זכויות כספיות.

יחד עם כתב האישום, הגישה רשות המסים לבית המשפט בקשה למתן צו זמני לחילוט רכוש שבבעלות הנאשמים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, הכולל נכסי מקרקעין, רכבי יוקרה, ציוד עבודה כבד, כספים ועוד.

מה חושבת ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל  על רווחיות הבנקים? בכנס באוניברסיטה העברית טענה פלוג כי הרווחיות סבירה. אבל חברים זו לא שאלה מתאימה. זה כמו לשאול את מנכ"ל בנק מה הוא חושב על הרווח והרווחיות. האינטרס של המנכ"ל הוא כמובן שהרווח יגדל, אז ברור שהוא יגיד שהרווחיות לא מנופחת. אותו דבר קרנית פלוג, האינטרס שלה והמוטו שלה הוא בנקים חזקים. בנקים גולים וחזקים משמע יציבות המערכת הבנקאית וזה מה שפלוג רוצה – יציבות. לכן, לשאול אותה לדעתה על הרווחיות זה קצת מצחיק.

על כל פנים, פלוג אמרה בכנס – "הרווחיות של הבנקים בישראל אינה עודפת. התשואה הממוצעת בשנים האחרונות הינה חד-ספרתית ואינה חורגת מתשואות של בנקים בעולם. זאת גם הסיבה שאנו לא רואים הסתערות מצד בנקים זרים לתת שירותי בנקאות קמעונאית בארץ.

"ישנה תפיסה מוטעית נק ישראל עצמו, ולפיה הוא דואג רק ליציבות הבנקים – ולא להגברת התחרות. "ישנה תפיסה מוטעית, שלפיה בנק ישראל דואג ליציבות הבנקים, ובשל כך בנק ישראל מזניח את קידום התחרות במערכת הבנקאית. אני לא רואה סתירה בין שמירה על יציבות הבנקים לבין הגברת התחרות במערכת הבנקאית. להיפך – מערכת תחרותית היא מערכת שהציבור ייתן בה את אמונו ביתר קלות, ולכן היא גם תהיה יציבה יותר". טוב גם זה ממש לא נכון, ופלוג יודעת את זה , מספרים את זה בשיעורים הראשונים בשיעורי הכלכלה – תחרות מורידה רווחים, עוזרת לצרכן ופוגעת ביציבות – זה מה שצריך לעשות , אבל זה לא באג'נדה של פלוג, האינטרסים שלה הם לא טובת הציבור אלא בעיקר יציבות הבנקים צ- בנקים רווחים עושים לה טוב.

"ועדת הכספים תעשה כל שביכולתה על-מנת לסייע לעצמאים, בעלי עסקים קטנים ובינוניים. כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה, מאוחדים בצורך לסייע לעצמאים", כך הצהיר היום (ג'), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בישיבה מיוחדת שהוא יזם לטובת השוואת זכויות העצמאים בענייני פנסיה, ביטוח לאומי, מיסוי ועוד. גפני לנציגי הממשלה מהאוצר, רשות המיסים, משרד הכלכלה וביטוח לאומי: "הטיפול בנושא העצמאים צריך לשנות פאזה, יהיה כאן צונאמי של חקיקה ויוזמות של חברי כנסת. לא ניתן להפקיר עוד את בעלי העסקים הקטנים. נהיה אקטיביים בעניין. שמח שכל המפלגות שמו להן למטרה לקדם את העסקים הקטנים".

ברקע לישיבת ועדת הכספים היום, קיימות מספר יוזמות לחקיקה פרטית בנושא, בין השאר של חברי הכנסת אלי כהן (כולנו) ורועי פולקמן (כולנו), מרב מיכאלי (המחנה הציוני) וחברי כנסת נוספים. גפני עצמו שחתום ואף שותף ליוזמות חקיקה למען העצמאים הודיע, כי בכוונתו לרכז את כל היוזמות לכלל חקיקה אחת שתרכז את כל המרכיבים הנדרשים להטבת מצבם של העצמאים. "עד היום", אמר גפני, "לא עלה בידי הוועדה, גם בקדנציות הקודמות, לקדם די הצורך את הנושא, מלבד מספר תיקוני חקיקה פה ושם, כגון ביטול חישוב מס מאוחד לבני זוג שעובדים יחדיו שהפלה לרעה את בנות הזוג, אבל עתה נפעל בנחישות לשינויים מרחיקי לכת בתחום. חייבים להעניק לעצמאים רשת ביטחון. אין להם דמי אבטלה, לא פיצויי פיטורין ועוד הרבה דברים מובנים מאליהם כשמדובר בשכירים".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "נדרשים שינויים בתפיסה. אין הבנה למציאות של העצמאים. לא ניתן להשאיר אותם בלי רשת ביטחון בסיסית שהמדינה נותנת לכל עובד אחר. יש ליישר קו בין עצמאים לשכירים בנושא הפקדות סוציאליות והטבות סוציאליות. גם ביטוח לאומי, חופשת לידה וכד'. זה לא ייפגע בהתחשבנות השנתית עם רשויות המס. תמיד דואגים לכמה זה יעלה לאוצר, אך לא בודקים כמה יעלה לכולנו אם עסקים רבים יקרסו ללא רשת ביטחון. נדרש רצון פוליטי שכאן ועכשיו הולכים לפתור את הבעיה. בית המשפט כבר קבע ש'שוויון עולה כסף'".

נשיא לה"ב, אהוב רצאבי: "מנתוני הביטוח הלאומי; 35% מהעצמאיים מרוויחים שכר מינימום ורק 60% מגיעים לשכר הממוצע. התנועה לכיוון עיסוק עצמאי בעולם הולכת וגדלה. באנגליה 40% בישראל רק 7%. המדינה חייבת לדאוג ליכולת הקיומית של העצמאיים. מגזר שמעסיק כ- 1.2 מיליון מועסקים. יש לסייע לעצמאי הקטן ולא לעצמאי מסוג יצחק תשובה. בכל חוק שמקדמים, המדינה צריכה לבחון איך הוא משפיע על עצמאיים; העלאת ארנונה, מאבק בהון השחור וכד'. וכן על מוסר תשלומים (שוטף+) שיכול לגזור את דינו של עסק".

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "מדובר בחלק גדול מהמגזר העסקי אך המדינה מתייחסת אליהם כבן חורג. זה מכלול של המון בעיות בעסקים הקטנים. 60 אלף עסקים קטנים נסגרו ב- 2014. צריך להחזיר את האנרגיה לכלכלה בישראל וזה במידה רבה באמצעות העסקים הקטנים והבינוניים. בראש וראשונה לפתור את בעיית האשראי. 900 מיליארד ₪ אשראי לאחוז וחצי חברות, חצי מהבנקים חצי מהמוסדיים. 98.5% לעסקים קטנים; כ- 67 מיליארד ₪. זה עינוי לייזום עסק בישראל. 60% – 70% מהזמן אנשים מבלים מול הרשויות. זה חייב להשתנות".

נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי: "יש אפלייה בחישוב דמי הלידה. עצמאיות מופלות בכך לרעה, גם במילואים. שני חיילים שמשתחררים אחד יהיה שכיר ישלמו אותו הדבר ויקבלו אותו הדבר. יש המון בעיות  ואלו רק דוגמאות. מהלך חקיקתי מקיף חייב להתייחס לכל הבעיות הללו".

ח"כ אילן גילאון (מר"צ): "גם העצמאי הוא בן-אדם. לא דמי אבטלה, פיטורין, דמי מחלה וכד'… יש לבנות מנגנון איזון שייתן רשת ביטחון".  ח"כ עפר שלח (יש עתיד): "אנחנו צריכים להיות מעשיים ולהשיג משהו קונקרטי. אחת הבעיות שעוזרים לעצמאים שנפלו אך רוצים שלא ייפלו. הפתרון צריך להיות לשנים ולהתחיל בדברים שניתן להשיג כבר בטווח הקרוב".     ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "העסקים הקטנים הם שמניעים את השוק שלנו אך לא מכתיבים אותו. הם מייצרים את המסחר בישראל אך לא את התנאים בשוק, שזה עושים בעלי העסקים הגדולים והמדינה. כלומר, בעל העסק הקטן נתון למניפולציות של בעל העסק הגדול. עלינו להיות ערים לכך. אנחנו מגיעים לסיטואציה שעסקים קטנים לא יכולים לעבוד עפ"י חוק ויש לעודד אותם, למשל בהעסקת עובדים, יש לתת הטבות על-כך. אנשים מגיעים לביטוח לאומי ולרשויות המס ונתקלים באטימות. פקידים שלא רואים אותך כאדם אלא כמספר. יש רוח 'התעמרותית' בהמון עסקים קטנים. לעסקים הגדולים יש סוללות רואי חשבון. כשאני נתקל ביחס מכפיר יורד לי החשק לשלם מיסים ולפעול עפ"י חוק ואפילו להמשיך להפעיל את העסק".

דוגמה חיה לקשיים עימם מתמודדים בעלי עסקים קטנים, סיפק נציג עצמאי, יבואן של תכשירים קוסמטיים, שחר שקורי: "רישיון עסק עולה המון כסף, משרד הבריאות דורש רישיון כללי לתמרוקים. הרישיון הכללי הזה לוקח לי להשיג בין שלושה לארבעה חודשים. ואז חמישה שישה חודשים לא מרוויח כסף. לא ניתן לשרוד. יש המון אגרות של משרד הבריאות, 1,337 ₪ לכל תמרוק 136 ₪ לכל צבע, אח"כ בדיקות מעבדה. רק על תמרוק אחד ויש כבר תו תקן באירופה או בארה"ב. ואני מחכה 4-5 חודשים. אני מוציא 80 אלף ₪ בשנה רק על אגרות ואם פוסלים מרכיב אחד הכל מהתחלה. כל זה כאשר שמונה חודשים עוד לא הרווחתי כלום על מוצר מסוים". סגן שר האוצר לשעבר, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "יש החלטה שתקן רשמי אירופאי או אמריקאי יוכר בישראל. אבל משרד הכלכלה מתנגד. חייבים לטפל בזה.

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "כמעט בכל ה-OECD  לא רק שאין אפלייה לעסקים קטנים אלא קיימים מנגנונים לעידוד והדוגמה הכי טובה ארה"ב. בישראל לא רק שאין את זה אלא בדיוק ההיפך אפלייה כנגד עסקים קטנים וכד'. גם בתחום של עידוד תעסוקה, עידוד השקעות הון שלא מגיעות וכד'. שלב ראשון יש לתקן את האפליות בתחום האשראי, בהכשרה מקצועית (קיימת בעיה), בתחום החדשנות (המדען הראשי), העלאת הפיריון, הממשק עם הרשויות במכרזים ועידוד עסקים".      ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "שוק העסקים הקטנים זה העתיד, כי היום אתה יכול לעבוד מהבית. הדורות משתנים והרצון להיות חלק מתאגיד ענק הולך ומשתנה".

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "בעיה קשה, שכל בעל עסק האחריות שלו היא לעסק, היא שעומדת בראש סדר העדיפויות שלו על חשבון חסכון לפנסיה וכד'. ולכן כשנופלים נותרים ללא כלום. כמו שהמדינה אילצה את השכירים צריך פתרון לא וולנטרי, חייבים גם כאן עם גמישות מיוחדת".

בנק לאומי מציע חסכונות "חלב ודבש" לתקופות שנעות בין שנתיים וחצי לבין חמש שנים, עם נקודות יציאה בתום שנה, שנתיים וכן הלאה מפתיחת הפיקדון. הפיקדון מזכה בריבית שנעה בין 0.65% ל-1.25% (ביום הפירעון; הריבית בתחנות היציאה מפורטת בטבלה מטה).

"חלב ודבש" חיסכון לשנתיים וחצי – ריבית עולה: חיסכון בריבית שקלית קבועה, העולה ככל שמתמידים בחיסכון עד לפירעון. תקופת החיסכון: שנתיים וחצי, וישנה נקודת יציאה אחת במהלך התקופה – בתום שנה. בעת נקודת היציאה בתום שנה, תעמוד הריבית התעריפית והמתואמת על 0.1% ללא תלות בסכום שהופקד.

הריבית התעריפית והמתואמת ביום הפירעון (בתום 2.5 שנים) תעמוד על 0.65% למפקידים בין 1,000 שקל לבין 99,999 שקל; ריבית של 0.8% למפקידים בין 100,000 שקל לבין 249,999 שקל; לקוחות אשר יפקידו 250 אלף שקל ומעלה יהיו זכאים לריבית תעריפית ומתואמת של 1%.

כאמור, החיסכון "חלב ודבש" מוצע גם לתקופה של 4 שנים: בתום כל שנה מפתיחת החיסכון, ישנה נקודת יציאה.

הפקדת 1,000-99,999 שקל: תזכה את הלקוח בפירעון בתום 4 שנים בריבית תעריפית ומתואמת של 0.6%.
הפקדת 100,000-249,999 שקל: תזכה את הלקוח בפירעון בתום 4 שנים בריבית תעריפית ומתואמת של 0.7%.
הפקדת 250 אלף שקל ומעלה: תזכה את הלקוח בפירעון בתום 4 שנים בריבית תעריפית ומתואמת של 1%.

חיסכון "חלב ודבש" לתקופה של 5 שנים, עם נקודת יציאה בכל שנה מפתיחת החיסכון.

הפקדת 1,000-99,999 שקל: תזכה את הלקוח בפירעון בתום 5 שנים בריבית תעריפית ומתואמת של 1%.
הפקדת 100,000-249,999 שקל: תזכה את הלקוח בפירעון בתום 5 שנים בריבית תעריפית ומתואמת של 1.1%.
הפקדת 250 אלף שקל ומעלה: תזכה את הלקוח בפירעון בתום 5 שנים בריבית תעריפית ומתואמת של 1.25%.

פיקדון נוסף שמציע לאומי הינו פק"מ קבוע – פיקדון בריבית שקלית קבועה. תקופת הפיקדון: 7-365 יום, והריבית המקסימלית במסלול ל-365 יום הינה 0.07% למפקידים 250 אלף שקל ומעלה.

להלן פרטי הריבית התעריפית והמתואמת בפיקדון בריבית קבועה – פק"מ קבוע:

פיקדון נוסף שמציע הבנק בריבית שקלית קבועה הינו פיקדון רב חודשי – פר"ח שקלים. תקופת הפיקדון: 13-35 חודשים. ריבית תעריפית בפיקדון זה מגיעה עד לשיעור של 0.3%.

פר"ח פיקדון לאומי

 למדד תשומות בנייה מעודכן

למחשבון מדד תשומות הבנייה

הראל פיננסים מפרסמים סקירה מאקרו כלכלית, שבה כותב עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר: "בשבוע האחרון נרשמה ירידה משמעותית בציפיות לאינפלציה (מלבד בטווחים הארוכים מאוד)".

"נוצר מצב מעניין, מצד אחד השווקים מקבלים את תחזית בנק ישראל שהריבית תעלה מהר יותר ממה שציפו קודם לכן, ולכן ראינו השבוע את המשך עליית עקום התשואות, אך מצד שני השווקים לא מפנימים את תחזית האינפלציה הגבוה של בנק ישראל ומגלמים ציפיות אינפלציה נמוכות מאוד. להערכתנו, ירידת הציפיות לאינפלציה יחד עם נתוני היצוא החלשים והתחזקות השקל, יצננו את תחזית בנק ישראל שצפויה להתעדכן כלפי מטה (גם מבחינת האינפלציה וגם מבחינת הריבית) בעדכון הבא. בנוסף בחו"ל: הדרמה היוונית תמשיך לספק תנודתיות רבה בשווקי האג"ח, המניות והמטבע בשבוע הקרוב (לפחות)", כותב קליין.

כלכלני הראל פיננסים ממשיכים לחזות כי מגמת העליה במדד תשומות הבניה תימשך במהלך החודשים הקרובים עד אוגוסט. על פי התחזית האחרונה של בית ההשקעות, העליה במדד תשומות הבניה תעמוד על 0.2% במאי עד אוגוסט. זאת, לעומת מדד תשומות הבניה במאי שעמד על 0%. מדד תשומות הבניה מתחילת השנה רשם עליה של 0.2%.

תחזית כלכלני הראל לגבי המדד הצפוי מתפרסמות באופן שוטף וכוללות בין השאר התייחסויות לאינפלציה בחודשים אלו. תחזית האינפלציה לחודש יוני עומדת על 0.2%. במקביל, להערכה זו, מעדכנים כלכלני הראל כי מדד המחירים לצרכן בתקופה זו (שלושה חודשים) יעלה ב-0.6%. כמו כן מעריכים בהראל כי סעיף הדיור שבמדד המחירים לצרכן יעלה בחודשים מאי -אוגוסט ב-1.3% וגם מדד מחירי דירות בבעלות הדיירים יעלה ב-0.8%.

תחזית מדד תשומות הבניה – הראל פיננסים

כל מי שלקח משכנתא לאחרונה ודאי הבחין בתוכניות "משלים משכנתא" למינהן שמוצעת לרוכשים במעמד לקיחת המשכנתא. "הלוואה משלימה" למשכנתא לכאורה נועדה לצורך צרכים נלווים כגון ריהוט ושיפוצים, אולם בפועל היא משמשת כאמצעי "עוקף בנק ישראל" לאפשר משכנתא עם הון עצמי של פחות מ-30%.

כדי להגחיך את הפרסום המטעה ולהציף את הנושא על פני השטח, יזמה התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות קמפיין פייסבוק "משלים (אתכם) במשכנתא". ההתאחדות לקחה פורמטים של הבנקים השונים ושינתה את המלל בפרסומת, לדוגמא: "הלוואת "שפץ נא" מאפשרת לכם לקבל הלוואה לשיפוץ הבית (או רכישתו) כפי שתמיד הזהירו אתכם בתוכניות תחקירים." לפי סקר שביצעה ההתאחדות, סטודנטים וסטודנטיות יכולים לגייס הון התחלתי של כ- 150 אלף שקלים בממוצע לרכישת דירה.

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "חשיפת האבסורד בהליך 'הלוואות משלימות למשכנתא' הוא נדבך נוסף שמסמן את הבעייתיות העצומה בה נתקלים כיום זוגות צעירים, אזרחים וסטודנטים שמעוניינים לרכוש דירה, ומדגיש את הצורך בקידום הצעת החוק להקטנת ההון העצמי ברכישת משכנתא לדירה ראשונה. אני מברכת על הצטרפות התאחדות הסטודנטים לקידום המהלך ואמשיך לפעול לקידום היוזמה להקטנת ההון העצמי ברכישת משכנתא, המהווה את החסם המרכזי העומד בפני זוג צעיר בישראל שעובד ומתפרנס בכבוד אך במצב הנוכחי לא יצליח לרכוש דירה בישראל".

יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות, גלעד ארדיטי אמר: "צעירים שמעוניינים לרכוש דירה הם בני ערובה בשוק הנדל"ן. במעמד החתימה הבנקים מציעים להם אפשרויות מימון נוספות, בתנאים יותר גרועים מתנאי המשכנתא. מדובר בחולה רעה של כל הבנקים בישראל, ובנק ישראל מודע למצב הבעייתי. באותו זמן הצעות חוק חשובות כמו החוק לשכירות הוגנת וההצעה להקטנת חובת ההון העצמי במשכנתא של ח"כ אורלי-לוי אבקסיס עומדות וצוברות אבק. הגיע הזמן לומר בקול רם – בסוף היום, אנחנו מקבלים 90% מימון, אבל בתנאים מסוכנים, לא אחראיים ולא מפוקחים שמרחיקים אותנו מרמת חיים סבירה".

ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים מציין כי אלפי משפחות נופלות מדי שנה קורבן לחאפרים, תוך שנגרמים להם נזקים כספיים, נזקים למבנה ועוגמת נפש רבה.

לפי ההערכות בהתאחדות קבלני השיפוצים, כיום עובדים בענף כ- 16,000 קבלני שיפוצים, אך כיום רק 600 רשומים ברשם הקבלנים. אמנון כהן רשם הקבלנים התווה תוכנית להסדרת הענף שתביא למיגור רוב החאפרים בתחום. התוכנית תכלול רישום של קבלני שיפוצים רבים ברשם הקבלנים, וזאת לאחר מבחן בבטיחות והוכחת וותק. התוכנית אמורה לצאת לפועל לאחר אישור השר החדש יואב גלנט.
כיום 33% מציבור המשפצים מבקשים לראות תעודת קבלן רשום מבעל המקצוע, זאת לעומת רק 25% בשנת 2013, מה שמראה על התעצמות הפחד מפני חאפרים.

התאחדות קבלני השיפוצים מציינת "נורות אזהרה" שכדאי לשים לב אליהן לפני ובתחילת שיפוץ, על מנת לדעת שלא נפלנו על חאפר:

1. מחיר זול מדי – במידה וקיבלנו 3 הצעות מחיר ומחיר אחת מהן נמוך ב20-40% מהאחרות – סביר להניח שזו מלכודת. חאפר בדרך כלל יעביר הצעת מחיר לא מפורטת, ללא כתב כמויות וללא התייחסות לשלבים השונים של העבודה, ויסתפק בהצעה שטחית ומופשטת. הצעות מחיר שצריכות להדליק נורת אזהרה לדוגמא: צביעת דירת 4 חדרים בשטח של כ-100 מ"ר, כולל תיקוני שפכטל קלים ותיקון סדקים וחורים אמורה לעלות כ-7,000 ₪. חאפר יכול להציע אפילו 1,500 ₪, כאשר ברור לכל בר דעת שזה מחיר הפסד. דוגמא נוספת: עלות ממוצעת לשיפוץ אמבטיה עומדת על כ-18,000 ₪, כאשר חאפר עשוי לתמחר אותה בכ-7,500 ₪, וגם אם יבצע את העבודה הוא לא ישים דגש על פינישים, הדבקה ראויה של הקרמיקות (הדבקה חלולה עשויה לגרום לשבירתן) ובדיקת נקודות אינסטלציה לראות שאין נזילות.

2. דרישת כסף מראש – החאפר תמיד יבקש חלק גדול מהכסף מראש, או שיבקש יותר כסף מאשר התקדמות העבודה בפועל. זאת מכיוון שבכוונתו לא לסיים מראש את כל העבודה.

3. הימנעות מהתמקחות – החאפר לא יתווכח על המחיר מכיוון שהכוונה שלו היא לעזוב את העבודה ולא לבצע או לסיים אותה מלכתחילה.

4. חשבונית – החאפר מקבל כסף ולא מוציא חשבונית. חשוב לציין שהחשבונית היא לרוב כמו פוליסת ביטוח ולכן אין לוותר עליה בשום צורה שהיא.

5. מידע אישי ופיננסי – החאפר יימנע מחשיפת פרטיו האישיים באופן שיאפשר לקיים השוואה בין הרשום בתעודת הזהות לבין המציאות בפועל, למשל – כתובת מגורים עדכנית ומספר טלפון בבית. בנוסף, חשוב וניתן לבדוק באמצעות הבנק האישי את מצב חשבון הבנק של הקבלן, ולוודא שמדובר בחשבון ותיק ללא היסטוריה של החזרת צ'קים. הנקודה הזו חשובה במיוחד בעבודות גדולות.

6. היעדר חוזה – החאפר יעדיף להתחיל לעבוד בלי לחתום על חוזה.

7. לשון חלקלקה וכושר שכנוע – חאפר תמיד יגיד הכל בסדר, הכל יבוצע, ואין בעיה. מה שנשמע טוב מכדי להיות אמיתי – כנראה לא אמיתי.

8. בעיית עמידה בזמנים – החאפר בדרך כלל מופיע בזמן רק בהתחלת ההתקשרות. להצעת המחיר הוא ידייק, ביום הראשון או בכמה הימים ראשונים הוא תמיד יגיע בזמן, אך לאחר הישורת הראשונה וקבלת הכסף הוא לרוב לא יגיע בזמן, לפעמים יגיע רק לכמה שעות ויתחיל לחפף בעבודה.

9. חוסר מקצועיות – כבר בהתחלה אפשר לראות שהעבודה לא מקצועית – האתר מלוכלך, אין סדר בעבודה, השבירות של הקירות מתבצעות בצורה לא מקצועית, הריצוף לא נעשה בצורה המקובלת וכו'.

10. התעלמות משיחות טלפון – החאפר בדרך כלל לא עונה להרבה שיחות טלפון. זה קורה מכיוון שבדרך כלל הוא חייב כסף ובוחר לענות רק לשיחות של לקוחות חדשים.

11. התחשבות בשכנים – החאפר לא שם לב לדברים קטנים כגון: התחשבות בשכנים, שמירה על ניקיון הבניין והמעלית ושמירה על ניקיון הפריטים שנשארו בבית.

12. תחלופת עובדים – החאפר מחליף עובדים בתדירות גבוהה.

13. ביטוח – לחאפר אין ביטוח בעבודה, ולכן לא יוכל להציג מסמכים אלו.

14. תעודת אחריות – חאפר לא יוכל לספק כזו. במידה ואנחנו בוחרים קבלן שיפוצים אחראי וטוב אנו אמורים קבל תעודת אחריות על העבודה, לציין באחריות מה היא כוללת ועל מה קבלן שיפוצים אחראי, ולציין גם מה תעודת האחריות לא כוללת.

15. חובות – החאפר בדרך כלל משאיר חובות גם במקומות שהוא קונה. לכן כדאי לבקש טלפונים של מקומות שהוא נוהג לקנות. מגרשים לחומרי בניין גם נעקצים על ידי חאפרים ומשתדלים לא לתת להם אשראי. לכן מומלץ לבדוק האם הוא קונה במגרש חומרי בניין והאם הוא מקבל שם אשראי.

15. היעדר לקוחות מרוצים – החאפר לא יכול להראות רשימת לקוחות מרוצים. בניגוד לקבלן שיפוצים אמין שיכול לתת פרטי קשר של מספר לקוחות קודמים אליהם ניתן להתקשר כדי לבדוק אמינות ולקבל המלצה – החאפר ייתן במקרה הטוב לקוח אחד, שסביר להניח שתיאם איתו מראש מה לומר ללקוח הפוטנציאלי.

מי ינהל לנו את הבית המשותף? וועד בית או חברת ניהול חיצונית?

אתם גרים בבניין משותף? אם לא מדובר במגדל רב-קומות, אז רוב הסיכויים שאתם מנהלים את הבניין (והרכוש המשותף בכלל – חניות, מחסנים , גינה ועוד) באמצעות וועד בית.

מוסד וועד הבית המרכב מדיירי הבניין הוא די ייחודי לישראל; הוא נולד בשנות החמישים למאה שעברה, כשהחלו להיבנות ברחבי המדינה החדשה אלפי בתים משותפים, וכנראה הוא תולדה של הרוח הסוציאליסטית שאפיינה את חיי המדינה הצעירה. מאז ועד היום דבר אחד לא השתנה – וועד הבית הוא תפקיד כפוי טובה, שפעילותו מביאה להרבה חיכוכים בין שכנים.

אז מהו וועד הבית ומתוקף מה הוא פועל?

וועד הבית פועל מתוקף חוק המקרקעין; סעיף 65 לחוק המקרקעין קובע כי בכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול ענייני הבית המשותף והנציגות תיכון ותפעל לפי הוראות תקנון הבית המשותף.

וועד הבית מורכב מנציגים של כלל בעלי הדירות בבניין משותף. בנציגות הזאת יושב לפחות דייר אחד. הוועד דואג לניהול תקין של הבית המשותף, לתקינות ואחזקה שוטפת של הרכוש המשותף ולשמירה על ערך הדירות.

איך נבחר וועד הבית?

אם מדובר בבניין חדש, הרי שעל פי חוק המקרקעין סעיף 66 יש לבחור נציגות זמנית על פי המלצת מחצית מבעלי הדירות לפחות עד לבחירת וועד קבוע באסיפה כללית.

אחת לשנה מקיימים הדיירים אסיפה כללית, שבמהלכה הם בוחרים וממנים וועד בית. כלומר, ועד הבית אמור להתחלף מדי שנה. אסיפה כללית חוקית היא אסיפה בה משתתפים לפחות מחצית מכלל הדיירים בבניין.

מספר החברים בוועד הבית יהיה אחד או יותר, אך לא יותר מחמישה חברים. מספר חברי הוועד הוא פונקציה של מספר הדירות בבניין. ברור שבבניין בן 6 דירות לא ייבחר וועד המונה חמישה חברים. בוועד בן יותר מחבר אחד ייבחר אחד הנציגים לתפקיד הגזבר.

יש כמה דרכים לבחור את נציגי הוועד:

1. שכנים אכפתיים מתנדבים לתפקיד. המתנדבים בדרך כלל נשארים בתפקיד יותר משנה אחת, וטוב שיש כאלה בבניין.
2. חלוקה לפי קומות – בכל שנה משמשים דיירי קומה אחרת כנציגי הוועד.
3. בחירות בהגרלה – כשאין קופצים לשמש בתפקיד, וגם אין ששים לחלוקה לפי קומות, מתבצעת בדרך כלל הגרלה בין הדיירים, לפחות לשנה הראשונה של הבית המשותף החדש.

ניתן לפזר את הוועד הקיים ולהחליף את הרכבו באסיפה כללית שלא מן המניין, אסיפה מיוחדת שנאספת במיוחד לשם החלטות מיוחדות לרבות החלטה על שינוי הרכב וועד הבית.

תפקידיו של וועד הבית ואיך ממומנת פעילותו?

וועד הבית דואג כאמור לניהול ואחזקה שוטפת של הרכוש המשותף בבניין. הוועד מעריך את עלויות הניהול והאחזקה, ובהתאם לכך מעריך תקציב שנתי/חדשי. חשוב מאוד שהיקף התקציב יכלול גם רזרבה למקרי חירום. על פי התקציב הכולל נגזר סכום התשלום החודשי לוועד שישלם כל דייר בבניין. התשלום מחויב על פי סעיף 58 לחוק המקרקעין.

על פי הוראות החוק, התשלום של כל דייר לוועד נקבע לפי גודל דירתו – לפי שטח הרצפה של הדירה ביחס לכלל שטחי רצפות כל הדירות בבית המשותף. עם זאת, בבתים משותפים רבים מחולק התקציב הכללי למספר הדירות בלי להתחשב בגודלן, יש המחלקים לפי מספר חדרים – הכל צריך להיות בהסכמה של הדיירים. את הנושאים האלה יש לקבוע בתקנון הבית.

תקנון הבית המשותף הוא מסמך מחייב המסדיר את יחסי השכנות בבניין בין בעלי הדירות. התקנון עוסק בזכויות וחובות הדיירים במסגרת השימוש שלהם ברכוש המשותף, וההשתתפות בהוצאות האחזקה והניהול של הבית. תקנון הבית המשותף כולל הוראות לגבי מינוי הוועד, ניהול אסיפות דיירים, אחזקת הרכוש המשותף וביצוע תיקונים, ניהול חשבון הבנק ונושאים נוספים. התקנון מנוסח במקביל לרישום הבית בטאבו, אבל מפעם לפעם ניתן לשנות אותו ברוב של שני שלישים (2/3) מבעלי הדירות.

הוועד מתקשר עם נותני שירותים לצורך אחזקת הרכוש המשותף (כל מה שקיים מחוץ לדירות עצמן) בהם – מנקה, גנן, חברת מעליות (אם יש מעלית), העיריה, חברת החשמל, חברת הגז (אם יש גז מרכזי).  בנוסף מדובר בהוצאות מיוחדות על תיקונים ושיפוצים ברכוש המשותף עליהם מסכימים בעלי הדירות. הוועד הוא גם נציג בעלי הדירות בהליך משפטי או במשא ומתן בנושא הקשור לאחזקת הבניין.

שנת הכספים הראשונה תתחיל ביום רישומו של הבית בפנקס הבתים המשותפים ותסתיים ב-31 בדצמבר הראשון שלאחר יום הרישום. לאחר מכן תתחיל כל שנת כספים של הבית המשותף ב-1 בינואר ותסתיים ב-31 בדצמבר של אותה שנה.

יש לציין, כי בעל דירה זכאי לדרוש מהנציגות שתבצע כל תיקון בבית או ברכוש המשותף (למשל, חיפוי שנשר מחזית הבניין ומכער אותו; תאורה שלא פועלת בקומה בה הוא מתגורר וכד') שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו או בערכה. מצד שני, דייר המבקש לבצע שינוי בדירתו שישנה גם את הנראות החיצונית של הבניין (תריס בצבע שונה, למשל), צריך לבקש אישור מיוחד של שני שליש מהדיירים.

מהו הרוב הנדרש לקבלת ההחלטות באסיפה הכללית?

רוב ההחלטות בנוגע לניהול הרכוש המשותף והשימוש בו או בחירת ועד בית, מתקבלות ברוב רגיל. כלומר, רוב המצביעים בעד מקרב כלל הדיירים שהגיעו לאסיפה או שלחו מיופה כוח מטעמם.

רוב מיוחד של שני שליש (66%) נדרש להחלטה על שינוי בתקנון הבית המשותף. לשינויים ברכוש המשותף כמו הוספת מעלית, או השבחת הבניין ודירותיו (תמ"א 38, למשל) נדרש רוב מיוחד של שני שליש חתומים בכתב.

ההחלטות המתקבלות באסיפה הכללית מחייבות את כל דיירי הבית, בין אם השתתפו באסיפה ובין אם לאו (מכאן החשיבות להשתתף באסיפות אלו). ההחלטות נרשמות בספר ההחלטות שמנהל הוועד ומפורסמות בלוח הוועד. בכל מקרה, ספר ההחלטות יהיה פתוח לעיון לכל בעל דירה.

ניתן לשנות החלטות שהתקבלו ונרשמו בספר ההחלטות, בתנאי שהשינויים לא פוגעים בזכויות הדיירים. אפשר לעשות זאת גם באסיפה כללית שלא מן המניין.

מינהל תקין של וועד הבית

בכל וועד בית ימונה נציג לתפקיד גזבר המנהל את תקציב הוועד.

הגזבר אמור לפתוח חשבון בנק על שם הבית המשותף (רצוי שלשניים מחברי הוועד תהיה זכות חתימה בחשבון); להפקיד את הכנסות הוועד בחשבון; לקבל חשבונית לכל הוצאה של הבית המשותף; למסור קבלה לכל דייר על תשלום מסי וועד; לנהל ספר הכנסות והוצאות; לערוך אחת לשישה חודשים דין וחשבון כספי שיכלול את ההכנסות וההוצאות (יש גם בתים משותפים שמשקיעים את ההכנסות מתשלום דמי הוועד בהשקעות נושאות פרי, וגם זה אמור להיות מפורט, כולל רווחים וכד').

מומלץ שוועד הבית ירכוש ביטוח צד ג' – מדובר בעלות של עוד כמה שקלים לחודש לכל דייר; כבר היו מקרים שבהם דיירים נחבלו בגלל שלולית בחדר המדרגות ותבעו פיצויים מוועד הבית. ביטוח מומלץ נוסף הוא חבות מעבידים שמכסה את הדיירים כלפי הספקים העובדים בבניין (המנקה, הגנן) אם חלילה הם נפגעים תוך כדי עבודה.

זכותו של כל בעל דירה בבניין המשותף (בתיאום מראש, כמובן) לעיין בספר ההכנסות וההוצאות, בחשבונות, בקבלות ובמסמכים הנוגעים להם ובדין וחשבון הכספי.

מה קורה כשדייר מסרב לשלם את דמי וועד הבית?

כמעט בכל בניין המנוהל על ידי וועד בית יהיה דייר או יותר שיסרבו או לא ישלמו באופן סדיר את דמי הוועד; לעיתים מדובר בדייר בקומת הקרקע או בקומה ראשונה שמסרב לשלם על אחזקת המעלית, כי הוא לא משתמש בה, או דייר שסבור, שתשלום לוועד הבית הוא בגדר "אפשרי" ולא חובה…

רוב וועדי הבית קשורים לאגודה לתרבות הדיור שמסייעת להם בניהול תקין (כולל המצאת ובייעוץ משפטי. במקרים שבהם נתקל הוועד בסירוב ממושך של דייר להשתתף בהוצאות, ממליצה האגודה לתרבות הדיור לנקוט בצעדים הבאים:

לפנות במכתב רשמי לדייר הסרבן ובמקביל לפנות לסניף האגודה לתרבות הדיור באזור המגורים. מנהל הסניף ישלח לדייר מכתב התראה.

אם הדייר עדיין עומד בסירובו לשלם, ניתן לנקוט בצעדים המשפטיים הבאים:

לפנות לעורך דין של האגודה לתרבות הדיור שישלח מכתב התראה לפני פתיחת הליכים; אם גם זה לא עוזר, עורך הדין של האגודה יגבש כתב תביעה וייצג את ועד הבית בהליך משפטי בפני המפקח על רישום המקרקעין או בפני בית משפט.

האגודה לתרבות הדיור

האגודה לתרבות הדיור היא עמותה התנדבותית ישראלית שמטרתה טיפוח איכות החיים ושמירה על הרכוש המשותף בבתים משותפים. האגודה הוקמה בשנת 1964 כמלכ"ר על ידי ממשלת ישראל.  פעילות האגודה מפוקחת בידי משרד הבינוי והשיכון ורשות החברות הממשלתיות. באגודה חברים כיום כ-30,000 ועדי בית המהווים כ- 400,000 משקי בית המשלמים דמי חבר של כ-30 ש"ח ליחידת דיור לשנה. האגודה מספקת שירותים משפטיים, הנדסיים, מידע והדרכות.

ניהול בית משותף באמצעות חברה חיצונית

בבניינים מרובי דיירים וגם בבניינים משותפים מרובי דירות מושכרות, שלשוכרים ולעיתים גם לבעלי הדירות המושכרות אין עניין לנהל את הבית המשותף, גובר המעבר לניהול הבית באמצעות חברה חיצונית.

היתרונות של חברות הניהול

חברות הניהול החיצוניות מתפקדות כוועד הבית לכל דבר ומציעות את השירותים שוועד בית רגיל מטפל בהם: תחזוקה שוטפת הכוללת התקשרות ופיקוח על שירותי ניקיון, גינון, אינסטלציה, חשמל, מעליות ותחזוקת מערכות לגילוי אש ומערכות סולאריות. הן אלו שגובות את התשלומים ומבצעות את התשלומים השוטפים כולל חשבונות הבניין (חשמל, מים); הן מטפלות בבעיות לא צפויות, כמו סתימת ביוב, תקלה במעלית, פיצוץ בצנרת או הדברת מזיקים.  הן גם אלו שרודפות אחרי סרבני תשלום כולל בהליכים משפטיים. יש גם חברות ניהול המציעות שירותים של תשלומי ארנונה ועוד לבעלי הדירות.

יש אפשרות שוועד הבית ימשיך לעבוד עם ספקי השירותים (מנקה, גנן וכד') שלו וחברת הניהול החיצונית תפקח עליהם, ויש גם אפשרות (בדרך כלל בבנייני יוקרה) שחברת הניהול היא שתספק גם את עובדי התחזוקה. האפשרות השנייה יכולה לחסוך עלויות מסוימות, משום שלחברות הניהול יש כוח קנייה מול ספקים מעצם העובדה שהן מנהלות מספר בניינים משותפים.

חברת ניהול, בהיותה גורם אובייקטיבי, יכולה לגשר טוב יותר על סכסוכים בין שכנים.

כשחברת הניהול היא טובה ומסורה, הרי שבניינים המנוהלים בידי חברות ניהול כאלו מתוחזקים טוב יותר ונראים טוב יותר.

חשבון המים שלנו – כל מה שצריך לדעת ואיך ניתן לחסוך 

חשבון החשמל שלנו – כל מה שצריך לדעת ואיך ניתן לחסוך 

חשבון הארנונה – כמה זה?

חסרונות

התשלום החודשי לוועד הבית המנוהל בידי חברה חיצונית יהיה גבוה ב-50-100 שקל יותר ממיסי וועד בית רגילים, משום לחברת הניהול יש הוצאות תפעוליות, והיא גובה שכר טרחה, משום שהיא אמורה גם להרוויח מהעניין.

על פי סקר של חברת דן אנד ברדסטריט דמי הוועד החודשיים בבניינים רגילים השוכרים את שירותיה של חברת ניהול – יהיו 200-300 ₪ לדירה בת 100 מ"ר (לפי 2-3 שקלים למ"ר).

בבנייני יוקרה השוכרים שירותי חברות ניהול יהיו דמי הוועד החדשיים  6–16 שקל למ"ר (כ-600-1,600 ₪ לחודש לדירה בשטח 100 מ"ר); הפער האדיר נובע מכך, שבניינים יוקרתיים, כמו המגדלים שנבנו בעשור האחרון בתל אביב ולא רק שם, דורשים שירותים נוספים, כמו – שומר לובי, אחזקת בריכה, תפעול חדר כושר, ניקיון תכוף יותר בגלל ריבוי הדיירים וכד'.

לפי נתוני האגודה לתרבות הדיור, אין פיקוח על הקמת חברות הניהול, והן לא זקוקות לרישיון או לכל אישור על הפעלתן. אי לכך, ענף זה רווי בגורמים מפוקפקים. יש מקרים בהם חברת ניהול נעלמת ומשאירה את הדיירים עם חובות לספקים, ולאחר מספר חדשים יכולה אותה חברה לפעול בעיר אחרת תחת זהות שונה.

אין לדיירים במקרים רבים מגע ישיר עם חברת הניהול.

בדרך כלל חברות הניהול דורשות בחוזה התחייבות לשנה אחת לפחות.

חברות הניהול נוטות להעלות את דמי הוועד בתירוצים שונים.

איך עוברים מניהול של וועד בית לניהול חיצוני?

לצורך מעבר מניהול עצמאי לוועד בית חיצוני, דרוש רוב של שני שליש לפחות מבעלי הדירות בבניין. הפסקה או החלפה של חברת ניהול ועד בית דורשת רוב של 51% בלבד. גם כשעוברים לניהול חיצוני, עדיף לבחור נציגות של הדיירים שתהיה בקשר ישיר עם החברה החיצונית. הועד אמנם משתחרר מכל תפקידיו האופרטיביים, אך חשוב שהוא יהיה גורם מפקח וכתובת לחברת הניהול.

כיצד לבחור חברת ניהול אמינה וטובה?

כאמור, ענף ניהול הבתים הוא תחום לא מוסדר, ולכן כדאי מאד לבדוק עם מי מתקשרים כשבוחרים חברת ניהול.

כצעד ראשון, כדאי לבצע סקר שוק ולראות מה מציעות החברות השונות; לרובן יש גם אתר אינטרנט ממנו אפשר להתרשם מהחברה; בקרו בבתים אותם מנהלת החברה והתרשמו; הדרך הטובה ביותר היא לשוחח עם לקוחות של החברה, בלי להסתמך על רשימות הממליצים שהחברות מספקות מטעמן.

חשוב לבדוק את חוסנה הכלכלי של החברה ולדרוש ממנה להמציא את המסמכים המתאימים.

חברות קטנות עדיפות לעיתים על חברות גדולות, משום שהן נותנות יחס אישי יותר, כולל קשר ישיר עם מנהל החברה. בחברות גדולות יש דרגי ביניים ובירוקרטיה, שלעיתים מכבידה על הקשר הישיר אתה.

על מה להקפיד בחוזה עם חברת הניהול?

קודם כל לבצע את החוזה באמצעות עורך דין גם שלכם ושייחתם כחוק.

להקפיד לפרט בחוזה את השירותים שתקבלו ואת היקפם – שיהיה כתוב כמה פעמים בשבוע יבוצע ניקיון, גינון, מה הוא יכלול וכד'.

הקפידו לעגן בחוזה גם את תנאי סיום ההסכם עם חברת הניהול, שתהיה תקופת הודעה מוקדמת, שתאפשר לכם שהות לחפש אלטרנטיבות.

מקובל ורצוי לא להעביר את חשבון בנק וועד הבית, כולל זכות החתימה, לחברה המנהלת.

להימנע מחתימה על חוזה ליותר משנה אחת ולקבוע אפשרות ביטול ההתקשרות בטרם סיום החוזה.

להימנע ממתן שיקים מראש, אלא להעביר תשלומים מדי חודש בחודשו. אפשר גם לדרוש להפקיד בעצמכם את השיקים מדי חודש.

לבדוק שלחברה המנהלת ביטוח צד ג' וביטוח חברות מעבידים.

דרשו בחוזה שקיפות של פעילות החברה כמו שנוהג וועד הבית – דיווחים שוטפים על לוח המודעות בבניין, קיום אסיפות דיירים ודיווח פיננסי לדיירים על הפעילות של החברה – הוצאות, הכנסות, חריגות וכד'.

דיירי הפרויקטים המפוארים החדשים – תדאגו לכך, שהחברה שאתם שוכרים יהיה לה הידע המקצועי להתמודד עם מערכות הבניין, כולל בריכה וחדר כושר. הקפידו לעגן התחייבותה המקצועית בחוזה.

חברת הניהול מחזיקה בכספים רבים שהם שלכם במשך החודש. ניתן לדרוש מחברת הניהול ערבות בנקאית ו/או ביטחונות אחרים כנגד הכספים אותם היא מחזיקה. לשם כך כדאי לקבוע מראש תקציב חדשי של חברת הניהול לטובת תחזוקת הבניין. כדי לוודא שהחברה עומדת בהתחייבויותיה, יש לקבוע בחוזה סנקציות ברורות לחילוט הביטחונות במקרים של אי עמידה בהתחייבויות.

חשבון המים שלנו – כל מה שצריך לדעת ואיך ניתן לחסוך 

חשבון החשמל שלנו – כל מה שצריך לדעת ואיך ניתן לחסוך 

חשבון הארנונה – כמה זה?

פסגות קרנות נאמנות מדווחת על החלטת מנהל קרן להעלות את שווים של סקיילקס אג"ח ד-ל (מס' בורסה: 1134642) ("סקיילקס ד") וסקיילקס אג"ח ו-ל (מס' בורסה: 1134659) ("סקיילקס ו"), שהונפקו על ידי סקיילקס קורפוריישן, המוחזקים בקרנות. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות עליית שווין של מניות פרטנר, המשועבדות להבטחת פירעונם של האג"חים.

העלאת שווים של סקיילקס אג"ח ד-ל וסקיילקס אג"ח ו-ל תתבצע בקרנות הבאות:
1. פסגות (0A)(!) מודל קונצרני לונג שורט קרן ממונפת (מספר קרן: 5111364).
2. פסגות (4D) גמישה ממוקדת (מספר קרן: 5118146).
3. פסגות מודל קונצרני (1B)(!) ניהול מבוקר (מספר קרן: 5112651).
4. פסגות (0A)(!) מודל קונצרני (מספר קרן: 5112545).

המחיר שנקבע לסקיילקס ד: 42 אג' (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן). המחיר האחרון שנקבע לסקיילקס ד על ידי מנהל הקרן: 35.20 אג' (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן). שיעור השינוי בשווי סקיילקס ד: כ-19.32%.

המחיר שנקבע לסקיילקס ו: 40.90 אג' (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן). המחיר האחרון שנקבע לסקיילקס ו על ידי מנהל הקרן: 34.30 אג' (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן). שיעור השינוי בשווי סקיילקס ו: כ-19.24%.

להלן מובאים שעורי השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרנות כתוצאה מהשינוי הנוכחי בשווי האג"חים כאמור לעיל:

פסגות קרנות נאמנות

בנק ישראל שוקל לאלץ את הבנקים להמליץ ללקוחותיהם לעבור ממסלול משכנתא בריבית משתנה למסלול בריבית קבועה. כך מדווח אתר "גלובס".

בדיון שנערך היום בוועדת הכספים בכנסת בנושא היערכות בנק ישראל בשוק המשכנתאות במקרה של עליית ריבית, ביקשו ח"כ ממפלגת כולנו ומהמחנה בקשה כי בנק ישראל יורה לבנקים לתת גילוי ללקוחות הנוטלים משכנתא חדשה לגבי השינוי האפשרי בתשלום המשכנתא בתרחיש של עליית ריבית. נציגי בנק ישראל שהיו בישיבה אמרו כי הבנק המרכזי ישקול את הצעת חברי הכנסת בדיון, ואתר "גלובס" מדווח כי לפי הערכות – בפיקוח על הבנקים נוטים להשיב בחיוב לבקשה.

מדריך: ריבית קבועה או ריבית משתנה; שלא יעבדו עליכם!

ח"כ אלי כהן ('כולנו') אמר בדיון: "מניעת מצב של חדלות פירעון של לווים רבים הוא אינטרס משותף לבנק ישראל, לבנקים ולמשקי הבית. הריבית האפסית יצרה מצב של היעדר אלטרנטיבות להשקעה, לעליית מחירי הדיור, לעלייה חדה מאוד בשיעור נטילת המשכנתאות ובמיוחד משכנתאות בריבית משתנה. הדבר חושף את הלווים לסיכון גדול. סטנלי פישר מעריך שבעוד 3 עד 4 שנים הריבית תהיה 3.5% – 4% בארה"ב וזה יוביל לעלייה גם בישראל".

הלמ"ס מפרסמת נתוני רכישות בכרטיסי אשראי על-ידי צרכנים פרטיים: בשלושת החודשים מארס – מאי חלה עלייה של 6.2% בסך הרכישות בכרטיסי אשראי. נרשמה עלייה של 6.1% מוצרים ושירותים אחרים; עלייה של 3.4% ברכישות מזון ומשקאות (כולל שירותי אוכל); עלייה של 5.1% ברכישות מוצרי תעשייה; עלייה של 5.7% ברכישות שירותים

הלמ"ס מדווחת כי על פי נתוני המגמה, בשלושת החודשים מארס-מאי 2015 נרשמה עלייה, במחירים קבועים, של 6.2% בחישוב שנתי, בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי; זאת, לאחר עלייה של 7.9% בשלושת החודשים דצמבר 2014-פברואר 2015. ראוי לציין כי הנתונים משקפים גם עלייה בשימוש בכרטיסי האשראי של הצרכנים.

על פי נתוני הלמ"ס, נרשמה עלייה של 6.1% מוצרים ושירותים אחרים. עלייה של 3.4% ברכישות מזון ומשקאות (כולל שירותי אוכל). בנוסף נרשמה עלייה של 5.1% ברכישות מוצרי תעשייה וכן עלייה של 5.7% ברכישות שירותים.

הלמ"ס מבהירה כי הנתונים על רכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי מתקבלים מכל חברות כרטיסי האשראי הפועלות בישראל, ומחולקים לפי ארבע קבוצות רכישה ראשיות ולפי ענפי משנה, בהתאם לסיווג בתי העסק על ידי חברות האשראי. הרכישות בכרטיסי אשראי מדווחות לפי סכום הרכישה הכולל של הצרכנים בבתי העסק, ומתייחסות לרכישות של ישראלים בארץ בלבד.

על פי דיווח הלמ"ס, מסוף שנת 2010 סדרת סך כל הרכישות בכרטיסי אשראי מנוכת העונתיות מחושבת לפי "שיטה בלתי ישירה", שהיא סכום משוקלל של ארבע קבוצות רכישה מנוכות העונתיות: מוצרים ושירותים אחרים, מזון ומשקאות, מוצרי תעשייה ושירותים.