חברת ניהול התיקים של בית ההשקעות מיטב דש היא הזוכה במכרז היוקרתי לניהול תיק ההשקעות של קופת הגמל של עובדי האוניברסיטה העברית. ועדת ההשקעות ודירקטוריון קופת התגמולים של האוניברסיטה העברית בחנו  בשבועות האחרונים את ההצעות, שנתקבלו מבתי ההשקעות המובילים בשוק ההון לניהול תיק ההשקעות בהיקף של כ- 1.3 מיליארד ₪ , ולאחר סדרת פגישות ובדיקות איכות שנתקיימו הוחלט לבחור כאמור במיטב דש ניהול תיקים. דמי הניהול במכרז נקבעו על שיעור של 0.035% לשנה בדומה למקובל בענף.

קופת התגמולים של עובדי האוניברסיטה העברית פעלה עד כה עם מנהל השקעות פנימי, אך לאור התגברות העומס הרגולטורי והצורך בשמירה על רמת הוצאות נמוכה ככל האפשר הוחלט להעביר את תפעול מערך ההשקעות לידי בית השקעות חיצוני, כאשר ועדת ההשקעות של הקופה ממשיכה לקבוע את מדיניות ההשקעות ולפקח על ביצועי התיק.

חברת ניהול התיקים של מיטב דש מנהלת כ- 18 מיליארד ₪ עבור לקוחות פרטיים, תאגידים ומוסדיים. ניהול ההשקעות עבור לקוחות מוסדיים, כדוגמת קופת התגמולים של האוניברסיטה העברית, מהווה כשליש מסך הנכסים המנוהלים.

איתן רותם, מנכ"ל מיטב דש ניהול תיקים, מסר בתגובה: " אנו שמחים וגאים בבחירתה של ועדת ההשקעות של קופת התגמולים של עובדי האוניברסיטה העברית במיטב דש ניהול תיקים. ועדה זו, אשר מורכבת, בין היתר, מבכירי המרצים בישראל בתחום המימון וההשקעות וכן מבכירי הענף הפיננסי בישראל , התרשמה מהרמה המקצועית של מנהלי ההשקעות בחברתנו וכן ממערך התמיכה, שאנו מקבלים בבית ההשקעות בתחומי המחקר, האשראי וניהול הסיכונים. הזכייה מהווה מבחינתנו גושפנקא לעבודתנו היומיומית בניהול השקעות מקצועי וברמת שירות גבוהה לכלל לקוחותינו".

חנוך רפפורט, מנכ"ל קופת התגמולים לעובדי האוניברסיטה העברית, מסר בתגובה:  "אנו נרגשים לקראת שיתוף הפעולה עם גוף מוביל כמיטב-דש ומצפים ששיתוף פעולה זה יסייע לנו להמשיך ולהשיא לעמיתינו תשואות ודמי ניהול תחרותיים.  אין ספק שועדת ההשקעות שלנו תפיק תועלת רבה ממערך התמיכה, המחקר וההשקעות של מיטב-דש.  זאת ועוד, כקופה ענפית הפועלת לפי הוצאות בפועל וממוקדת גם  בהפחתת עלויות התפעול, אנו מצפים לחסכון כספי ניכר בקבלת מעטפת השירותים הנדרשת על ידי הרגולציה מגוף מקצועי גדול ויעיל כמיטב דש".

תעשיית קרנות הנאמנות הניבה למשקיעים תשואה ממוצעת של 2.5% ברבעון הראשון 2015. כלל הקרנות המסורתיות (ללא הכספיות) הניבו תשואה ממוצעת של כ-3.2%. כך עולה מסיכום רבעון ראשון 2015 של תשואות תעשיית קרנות הנאמנות שמפרסם היום בית ההשקעות מיטב דש.

מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים מדווח כי ברבעון ה-1 של 2015 נרשם ראלי מניות "כחול לבן" – קרנות מניות בישראל רשמו ברבעון ה-1 של השנה את התשואה הגבוהה ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות העומדת על כ-10.6%, זאת, לאחר שבכל שנת 2014 עלו בפחות מ-1%. קרנות אג"ח כללי הניבו למשקיעים ברבעון ה-1 תשואה המשתווה לתשואה שהשיגו בכל שנת 2014 המסתכמת ב-2.7% וממקמת אותן בראש טבלת הביצועים של קרנות האג"ח.

הקרן שרשמה את התשואה הרבעונית הגבוהה ביותר היא הקרן "תטא 6F ניהול חוזים ואופציות לכל מזג אוויר" שזינקה ב-46%. בצד השני, הקרן שהשיגה למשקיעים את התשואה הגרועה ביותר מתחילת השנה היא: "מגדל דיקלה 4D תורכיה" לאחר שצנחה בכ-13%.

קרנות אג"ח כללי ללא חשיפה מנייתית הניבו למשקיעים ברבעון זה תשואה ממוצעת של 2.1%. חשיפה של עד ל-10% מניות סיפקה תוספת תשואה משמעותית העומדת על כ-0.6%. משקיעים שהלכו צעד אחד קדימה ברמת הסיכון ובחרו להשקיע בקרנות אג"ח כללי עם חשיפה של עד 20% מניות, קיבלו תוספת תשואה של יותר מ-1%. בעקבות התשואות הנאות קרנות אג"ח כללי רשמו ברבעון ה-1 של 2015 את הגיוס הגבוה ביותר העומד על כ-4.1 מיליארד ₪.

קרנות אג"ח קונצרני רשמו מתחילת השנה תשואה ממוצעת של כ-2.1% בהובלת קרנות ה-HIGH YIELD שסיפקו למשקיעים את התמורה על הסיכון שנטלו עם תשואה ממוצעת של 3.2%. קרנות אג"ח קונצרני ללא מניות רשמו תשואה רבעונית של 1.9%, כאשר חשיפה ל-10% מניות הניבה למשקיעים תוספת תשואה של 1%.

אגרות החוב הממשלתיות המשיכו את המגמה החיובית מ-2014, ומדד אג"ח ממשלתי כללי רשם ברבעון ה-1 של 2015 תשואה של כ-4.1%. קרנות אג"ח מדינה ללא חשיפה מנייתית רשמו תשואה ממוצעת של 1.9% וקרנות אג"ח מדינה  צמודות מדד לטווח ארוך רשמו עלייה נמוכה יותר העומדת על 1.7%. קרנות אג"ח מדינה עם חשיפה של עד 10% מניות הניבו למשקיעים תשואה מעט גבוהה יותר העומדת על 2.3%.
הסיבה לפיגור של הקרנות – מח"מ קצר שלהן בהשוואה למח"מ של מדד אג"ח ממשלתי כללי.

קרנות אג"ח חו"ל נהנו מירידת תשואות באג"ח ממשלת ארה"ב ומפיחות השקל אל מול הדולר שלווה בתנודתיות גבוהה, ורשמו הרבעון תשואה של 2.5% בהובלת קרנות אג"ח חו"ל הצמוד לדולר שעלה ב-3.5% לעומת קרנות אג"ח הצמוד ליורו שצנחו ביותר מ-8%. קרנות מניות בחו"ל סיכמו את הרבעון ה-1 עם תשואה חיובית של 5.3% בהובלת קרנות מניות אירופה שזינקו ב-14.5% וקרנות מניות סין שעלו ב-7.8%.

מדד מיטב-דש של תשואות קרנות הנאמנות עלה החודש ב-0.2% כאשר מתחילת השנה הוא עלה ב-2.5%. ברבעון ה-1 של 2015 , קרנות האג"ח (קרנות אג"ח כללי, אג"ח מדינה ואג"ח חברות) תרמו את מרבית העלייה של מדד תשואות קרנות הנאמנות של מיטב דש העומדת על 1.5%. את שאר העלייה תרמו קרנות מניות בארץ ובחו"ל למרות שמשקלן הוא רק כ-8% מכלל הקרנות בתעשייה.

מיטב מפרסמים בנוסף נתוני תשואות קרנות הנאמנות – מרץ 2015, מהם עולה כי קרנות המתמחות במניות בישראל רשמו במרץ תשואה חיובית של 4.4%,  התשואה הגבוהה ביותר מכלל האפיקים בתעשיית קרנות הנאמנות. הקרנות שבלטו בתשואות מתחילת השנה הן קרנות מניות ת"א 25 וקרנות מניות נדל"ן שעלו ב-7% וב-6.5% בהתאמה.

קרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו במרץ תשואה שלילית של 0.3%. הקרנות שבלטו בתשואות השליליות היו קרנות מניות שווקים מתעוררים, שהתממשו ב-1.7%, וקרנות מניות ארה"ב שירדו ב-0.8%. קרנות אג"ח כללי רשמו החודש תשואה חיובית של 0.15%, כאשר קרנות אג"ח כללי ללא חשיפה למניות הניבו למשקיעים תשואה של 0.1%.  קרנות עם חשיפה הגבוהה מ-10% הניבו למשקיעים תשואה גבוהה מעט יותר העומדת על 0.3%.

האפיק הקונצרני התממש החודש לאחר חודשיים של עליות נאות – קרנות הנאמנות הקונצרניות ללא מניות ירדו במרץ ב-0.4%. לעומת זאת, קרנות אג"ח קונצרני עם חשיפה מנייתית רשמו תשואה חיובית העומדת על 0.4% וקרנות ה-HIGH YIELD  סיכמו את חודש מרץ עם תשואה חיובית של 0.7%.

מימושים באגרות החוב הממשלתיות- קרנות אג"ח מדינה ירדו החודש ב-0.25% בהובלת קרנות אג"ח ממשלתי צמוד מדד לטווח ארוך שירדו ב-1.2%, כאשר קרנות אג"ח מדינה ללא חשיפה מנייתית רשמו ירידות שערים של כ-0.5%.

CFD – ובעברית חוזה הפרשים – הוא מכשיר השקעה משוכלל עם יתרונות וגם חסרונות. אל תיכנסו להשקעה בחוזה הפרשים, בלי להכיר אותו ובלי להבין את הסיכונים. המכשיר הזה הוא אבולוציה של מכשירי מינוף קודמים כשהמכשיר הבסיסי הוא האופציה, ובכלל השווקים הפיננסיים מתפתחים ומשתכללים וחשוב להבין שהמוצרים לא תמימים כפי שניתן להתרשם במבט ראשון.

המכשירים האלו מתבססים על מינוף שמאפשר להם לגלם רווחים תיאורטיים, אבל במשוואה הזו יש גם תרחיש של הפסדים משמעותיים – סיכוי לרווח הולך יחד עם הסיכון להפסד. תזכרו את זה כשאתם משקיעים בכלל ובמכשירים מסוכנים בפרט.

מגוון סוגי ההשקעה הולך וגדל עם השנים. בשלב הראשון, אפשרויות ההשקעה התרכזו במניות ואיגרות חוב. מניות הן המוצר הבסיסי שמבטא השקעה בחברה; איגרות חוב הן פשוט הלוואה לחברה (או למדינה).

בשלב הבא כבר נוצרו האופציות והחוזים – מכשירים ממונפים על מניות ומטבעות. תוך כדי תנועה נכנס המסחר במט"ח (שוק הפורקס) ותפס מקום נכבד בהיקף ההשקעות של משקיעים וסוחרים. האפשרויות האלו הפכו למרובות ומתוחכמות, ורוב הציבור מתרחק מהשקעות ישירות בבורסה על מכשיריה השונים ומעדיף להשקיע את כספו (הפנוי לטווח הקצר והבינוני) דרך קרנות נאמנות, תעודות סל וניהול תיקים.

מדריך לפורקס

עם זאת, חלקם של המשקיעים הפרטיים המשקיעים באופן עצמאי הולך וגדל, וכנראה בצדק – ככה חוסכים את דמי הניהול, ככה יודעים בדיוק מה קורה עם הכסף בכל רגע נתון; ככה אתם אחראים לכסף שלכם – הן מבחינת הרכב התיק ופיזור ההשקעה בין אפיקים מסוכנים ללא מסוכנים, והן מבחינת הביצועים – היכולת להפיק תשואה. זה כמובן לא מתאים לכל אחד, צריך הבנה בסיסית, צריך לעקוב, אבל האמת היא שיש קיצורי דרך מסוימים. עולם ההשקעות נחלק בגדול מאוד לשני סוגי השקעה – השקעה אקטיבית שבה אתם (אם אתם מנהלים את התיק שלכם) בוחרים מניות, איגרות חוב והשקעות בכלל באופן שוטף, והשקעה פסיבית שבה בעצם אתם לא עוסקים בבחירת המניות ואיגרות החוב המנצחות, אלא מצמידים את הכסף למדדים. כלומר, כל מה שאתם צריכים זה להגדיר את הסיכון ובהתאמה את הרכב התיק בכל אחד מסוגי המכשירים ואז לקנות עוקבי מדדים (תעודות סל או קרנות מחקות) שמניבות את תשואת המדד.

מה זה CFD?

אז אם אתם משקיעים בעצמכם את הכסף שלכם (ולא משנה באיזו גישה, אקטיבית או פסיבית), הנה מכשיר שהופך להיות מאוד משמעותי בשווקים הפיננסיים ועשוי לגוון את תיק ההשקעות שלכם. מדובר על מכשיר שנקרא (CFD (Contracts for Difference, חוזה על הפרשים. לא מדובר במכשיר חדש, למרות שהכניסה המסיבית שלו לשווקים הואצה מאוד בשנים האחרונות. המוצר הזה היה באוויר כבר בסוף שנות ה-90, רק שאז הוא שימש את המומחים הגדולים – מנהלי תיקים גדולים, מנהלי קרנות גידור ומנהלי נוסטרו (כספים בניהול עצמי של גופים גדולים – בנקים, בתי השקעות ועוד). ה-CFD שימש אותם לגידור התיק מפני סיכונים, כהשקעה טהורה וכמכשיר שמתגבר על אי הרציפות בשווקים – ה- CFD סחיר במשך כל שעות היממה להבדיל מהמניות וניירות הערך בכלל. החוזים האלו נסחרים בבורסות ייעודיות למסחר בחוזה הפרשים ואופציות וכן גם בחלק מהבורסות המוכרות והגדולות בעולם – בארה"ב ישנן בורסות ייעודיות לנגזרים ואופציות, לרבות הבורסה בשיקגו, ובאירופה הבורסה בלונדון די חזקה בתחום ה-CFD .

זאת הייתה ההתחלה, אבל ממוצר למביני עניין בלבד הפך ה-CFD למוצר פופולרי בקרב משקיעים רבים בגלל תכונותיו – חוזים בעלויות נמוכות, יכולת "להצמיד" את ההשקעה למניות במינופים שונים, אך עם הגבלת ההפסדים; נוחות הפעלה (זירות מסחר גדולות של CFD's) ועוד. כיום השימוש בחוזי CFD's מהווה סביב 50% מהיקף המחזור בשוק האמריקאי.

מהסיבות האלו כדאי להכיר את המוצר. אז מה זה בעצם CFD? התרגום הפשוט אומר כמעט הכל – חוזה על הפרשים, ובקצרה – חוזה הפרשים. מי שקונה CFD בעצם קונה הפרש, להבדיל מקניית מניה או קניית מכשיר על מדד. כאשר קונים CFD לא קונים נכס בסיס, לא קונים נכס מוצק (שאמנם יכול לרדת, אבל יש לרוכש זכויות בנכס), אלא קונים חוזה שמחירו תלוי בהפרש בין המחיר בפועל למחיר שנקבע בעסקה.

המחשה – אופציה על גוגל

כדי להמחיש את הרעיון הבסיסי, נתחיל בהבנת חוזה פשוט/אופציה פשוטה, ונעבור ל-CFD. נדגים על ענקית החיפוש גוגל: נניח שמניית גוגל נסחרת ב-770 דולר. נניח שאתם רוצים להשקיע במניה – אתם יכולים לקנות את המניה עצמה במחיר זה, אתם יכולים לקנות אופציות במחירי מימוש שונים לתקופות שונות, לדוגמה – אופציה לחודש מסוים קדימה במחיר מימוש של 800 דולר, שעלותה 35 דולר – כלומר משלמים היום 35 דולר, משלמים בעתיד 800– סה"כ 835 דולר ומקבלים את המניה. אז יש מי שקופץ ושואל, במה עדיפה האופציה על המניה? ובכן, משלמים סכום קטן ביחס למניה , בהתאמה הסיכון האבסולוטי קטן יותר (מפסידים עד 35 דולר ולא עד 770 דולר), והסיכוי לרווח (תשואת רווח) גבוה מאוד – תדמיינו שגוגל תהיה באותו חודש של האופציה ב-1,400 דולר, המניה עושה תשואה מרשימה של 75%, אבל זה אפילו קטן לעומת תשואת האופציה שתגיע ל-600 דולר ( משלמים 800 דולר ומקבלים מניה ב-1,400 דולר, משמע האופציה שווה 600 דולר). המחיר הזה מבטא תשואה של מעל 1,600%.

התחל לסחור

אופציות כאלו הן בהחלט אפשרות מינוף מעניינת, אבל אם כבר מדברים על מינוף שימו לב מה קורה ב-CFD. במסחר בחוזה CFD, ניתן למנף את העסקה/החוזה בפי 20. המשקיע צריך לספק ביטחונות התלויים בברוקר עצמו (בין 5% ל-20%) כשהיתרון הגלום בעסקה (וגם החיסרון!) הוא המינוף – עלייה של 1% בנכס הבסיס תביא עלייה של 20% בשער החוזה. היתרון הזה מתבטא בשינוי גישה, שינוי חשיבה אצל המשקיעים – לא צריך לחכות לעלייה משמעותית במניה/מטבע, אפשר להסתפק בעלייה קלה, אך אם מדובר במינוף גדול , הרווח יהיה מאוד משמעותי. עד כאן חצי הכוס המלאה, אבל צריך לזכור כמובן שמדובר בחרב פיפיות – אם המניה יורדת ב-1%, אז במינוף של 20, תפסידו 20%. לא רוצים להישמע נודניקים, אבל במיוחד לשחקנים מתחילים יש נטייה לשכוח מהסיכונים, אלא שאסור לשכוח אותם, ההיפך, צריך לכמת אותם בנוסחה, ורק אז לקחת פוזיציה שאולי תניב בתרחיש מסיים רווחים ענקיים, אבל בתרחיש אחר תסב הפסדים כבדים.

המחשה CFD על גוגל

הנה דוגמה לעסקת CFD: נניח משקיע/סוחר שמעריך כי מניה מסוימת הנסחרת כיום בוול סטריט במחיר של 50 דולר תעלה בקרוב. המשקיע רוצה לקנות מניות בשווי 5,000 דולר. הוא יכול לפעול בדרך המסורתית – לקנות 100 מניות ב-50 דולר, כלומר להשקיע 5,000 דולר, והוא יכול לפעול בדרך אחרת – השקעה ב-CFD – חוזה הפרשים. במצב כזה הסוחר/משקיע יקנה 100 יחידות CFD הצמוד למניה הזו. הוא יזדקק ל-500 דולר בחשבון הבנק (כביטחון, אבל תלוי בשיעור הביטחונות שקבע הברוקר – נע בין 5% ל-20%), והוא ייהנה ממינוף של פי 10 – כלומר אם המניה תעלה נניח ב-10% ל-55 דולר, אזי הרווח שלו הוא 5 דולר לחוזה כפול 100 חוזים – 500 דולר, משמע תשואה של 100%! על ההשקעה. הרווח הזה זהה לרווח אם המשקיע/סוחר היה משקיע מראש במניות – אז ההשקעה הייתה כאמור 5,000 דולר והוא היה מרוויח 500 דולר – 10%. משמע, ההשקעה ב-CFD דורשת ביטחונות נמוכים יותר משמעותית, ומסוגלת לייצר תשואה גבוה יותר , אך זה כאמור פועל גם הפוך – אם המניה הייתה יורדת ב-10%, אז ההשקעה הייתה נמחקת.

הנה דוגמה מוחשית – נניח שאנחנו רוצים לקנות 100 מניות של גוגל ב-770 דולר – כלומר השקעה של 77 אלף דולר. הבנקאי/ברוקר שלנו עוצר אותנו ומציע לנו את העסקה הבאה – אל תשקיעו בפועל, אתם צריכים ביטחונות של 10% – 7.7 אלף דולר ותרכשו 100 CFD במינוף של 10, ואז אם המניה תעלה ב-10% תרוויחו 100% – 7.7 אלף דולר. ההשקעה והחשיפה קטנות יותר דרך חוזה ההפרשים מאשר השקעה ישירה במניות (7.7 אלף דולר לעומת 77 אלף דולר), והרווח הוא זהה – 7.7 אלף דולר; כלומר, בהשקעה קטנה יותר אפשר לייצר תשואה גבוהה פי כמה (אבל שוב – זה פועל גם הפוך!).

היתרונות של ה-CFD

לחוזה ההפרשים/CFD יתרונות נוספים – קלות במכירה בחסר. אם תרצו למכור בחסר מניות זה לא תמיד יהיה קל ולא תמיד יהיה אפשרי, ובמקרים רבים גם אם זה אפשרי זה יהיה יקר. ב-CFD זה קל, פשוט וזול. המשקיע בעצם מוכר את החוזה מבלי להחזיק בו ומבלי שיהיה צורך להשאיל אותו (במכירה בחסר במניות יש צורך בהשאלה).

יתרון חשוב נוסף של ה-CFD ביחס למכשירים האחרים, לרבות אופציות וחוזים אחרים, הוא שאין לו תאריך פקיעה. לאופציה יש תאריך פקיעה, לחוזה הפרשים/CFD אין, והמשמעות היא שניתן להחזיק דרכו במניות ובמדדים לטווח ארוך.

ב-CFD על מניות יש שאלה מעניינת לגבי הדיבידנדים. האם הם מגיעים/מתקבלים אצל מחזיק החוזה? התשובה פשוטה – כן! ב-CFD יש חוזה של החזקה במניות ומנגד מכירה של מניות, המחזיק (חוזה לונג) זכאי לקבל את הדיבידנד ביום החלוקה. מנגד, כאשר משקיע יהיה בעסקת מכר/בפוזיציית שורט, עליו יהיה לשלם את הדיבידנד.

מה העלויות?

יתרון מאוד חשוב בחוזה הפרשים/CFD הוא בעלויות. המסחר בחוזה הפרשים/CFD הוא מול עושי שוק, והעלות/עמלה שיש למשקיע/ הסוחר מתבטאת בעצם בהפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה (ההפרש בין ה-BID ל-ASK), וזאת בניגוד לעסקאות בחוזים עתידיים ואופציות שנסחרים בבורסות שונות (במיוחד בבורסות לחוזים ואופציות, הגדולה ביניהן – הבורסה בשיקגו) ואז יש עמלות שוטפות (שקשורות לבורסה) – לרבות עמלות קנייה ומכירה.

ההפרש בין מחיר הקניה למכירה מכונה גם "חיכוך", והוא כאמור העמלה בעסקאות CFD, כאשר ההפרש הזה נקבע על ידי פרמטרים של אותו ערך הנייר, לרבות שווי החברה, הסחירות בה, וסטיית התקן בנייר. ההפרש משתנה בין מניה למניה – ככל שהנייר כאמור סחיר יותר והשווי גדול יותר, צפוי שהמרווח יהיה קטן יותר – בגוגל, אפל, פייסבוק לדוגמה, ההפרש יהיה קטן מאוד, אבל אם תלכו למניות השורה השנייה ומטה, ומניות בבורסות משניות או ברשימות משניות, אז ההפרשים בהתאמה יהיה גדולים יותר.

אם אתם חושבים על ביצוע עסקת CFD כדאי שתזכרו את המונחים. דיברנו כאן על ביטחונות – אתם למעשה לא משקיעים אלא מספקים ביטחונות; בז'רגון המקצועי קוראים לזה מרג'ין. CFD נסחרים במרג'ין. מרג'ין הוא הסכום המינימלי אשר צריך להיות מופקד על ידי המשקיע/סוחר כביטחון לעסקה וזאת כדי להבטיח את קיום החוזה. המרג'ין בעצם מבטא את המינוף של העסקה.

כמו כן, צריך לזכור את המשמעות של מינוף וריביות – הברוקרים השונים אשר מספקים את האפשרות לסחור דרך CFD נוהגים להעניק ללקוחותיהם מינוף. אתם יכולים לקנות פי 10 מההשקעה/הבטוחה שלכם. אבל הברוקרים האלו כמובן לא פראיירים, והם לא מספקים לכם את המינוף בחינם, מאחורי המינוף הזה יש עלויות, עלויות מימון. ברוקרים גובים על המינוף (שזו בעצם הלוואה) ריבית לפי גודל העסקה ומשך הזמן שבו מוחזק הנייר. לרוב מדובר בסכום יחסית קטן – גם בגלל הריבית האפסית, גם בגלל גודל העסקאות וטווח ההחזקה, אבל תיאורטית זה יכול להיות סכום גדול.

מה המצב בארץ?

בסתיו 2016 התחוללה מהפכה בעולם זירות המסחר באינטרנט. זירות המסחר, שפעלו בעצם ללא רגולציה, נכנסו תחת מטריית הפיקוח הרחבה של רשות ניירות ערך, וטוב שכך. התחום הפך להיות מפוקח, מבוקר ובהתאמה יותר אמין ונוח מבחינת המשקיעים. האתרים המפעילים זירות מסחר – זירות פורקס, זירות של CFD, תעודות סל, סחורות ועוד, חויבו לעמוד בכללי הרגולציה והפכו לשקופים ומבוקרים. הרשות הוציאה מהכלל את זירות האופציות הבינאריות ואסרה על המסחר בהן.

התחום הפך למסודר יותר, עם תקנות בנושאי פרסום, הגבלת מינוף, שקיפות ואימוץ נורמות בינלאומיות לניהול הזירה. הזירות האלו הן פלטפורמה אינטרנטית של חברות שמספקות מערכות סחר אינטרנטיות, שמאפשרות למשקיעים וסוחרים להיחשף למגוון מאוד רחב של אפיקי השקעה, לרבות כאמור מגוון של אפשרויות בשוק הפורקס, שוק החוזים העתידים, הפרשי החוזים/CFD, סחורות ועוד. מדובר על זירות שמעבר למגוון האפשרויות הרחב, מספקות מערכות תקשורת חכמות, עם נתונים פיננסיים רבים, אפשרויות ניתוח רבות, מסחר בזמן אמת, מעקב בזמן אמת, ניהול סיכונים בזמן אמת ועוד.

ולמי זה טוב? למשקיעים וסוחרים שרוצים לגוון, שמבינים את היתרונות שבפיזור וגיוון, ולמי שרוצה לבצע עסקאות בעלויות נמוכות. העלויות בזירות נמוכות מהעלויות בבנקים. בזירות האלו ניתן לרכוש חוזים על הזהב, על הנפט, וההיפך – אפשר למכור חוזים על הזהב ועל הנפט, וזו רק דוגמה אחת מני אלפי אפשרויות. את העסקאות האלו עושים מול עושי השוק, ואפשר במינוף, לרבות ב-CFD. ומעבר למגוון ולשפע הדרכים להשקיע, זה בעלויות נמוכות.

הפעילות בזירת מסחר דורשת מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם; פעילות ממונפת כרוכה בסיכון ממשי של אבדן מלוא כספי ההשקעה בתוך זמן קצר; החברה המפעילה זירה זו פועלת כצד נגדי לעסקאות עם המשקיע, ולכן היא המוכרת כשהוא קונה והיא הקונה כשהוא מוכר.

מדריכים נוספים:

מדריך פורקס

מדריך אלגו-טריידינג

מדריך אופציות בינאריות

מדריך השקעות עצמי

לידר שוקי הון מעדכנים היום את תחזית מדד המחירים לצרכן אפריל ל-0.4% לעומת תחזית קודמת של 0.3%. בלידר מציינים כי העדכון כלפי מעלה נעשה עקב עלייה מתונה במחירי הדלקים. בלידר כותבים: "עדיין אנו צופים אינפלציה של 0.9% שנה קדימה כאשר רוב האינפלציה תגיע מסעיף הדיור. בנוסף, עדכון שכר המינימום צפוי להביא לעליה במחירי שירותי החינוך והבריאות. מנגד, המשך הגברת התחרותיות, בפרט בענף התקשורת תלחץ את המחירים כלפי מטה".

מספר אינדיקטורים כלכליים שפורסמו לאחרונה בישראל מצביעים על התמתנות בצריכה הפרטית ברבעון א'. כך כותבים הבוקר לידר שוקי הון בסקירת מאקרו שבועית של בית ההשקעות. בלידר מציינים כי הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב – 3.3% בקצב שנתי בדצמבר פברואר, ירידה מ-8.5% לפני שלושה חודשים. מגמה דומה נצפתה במכירות ברשתות השיווק. גם קצב הגידול השנתי של מספר משרות השכיר התמתן ל – 0.6% נוב' ינואר.

מדד האמון הצרכני של בנק הפועלים ירד ב – 1.8 נקודות בחודש מרץ אך עדיין נמצא על רמה היסטורית גבוהה.  לפי מכלול הנתונים הכלכליים, צפויה צמיחה מתונה של 2.6%-2.8% ברבעון א'.

באשר למדיניות המוניטארית כותבים בלידר כי קרנית פלוג חזרה ואמרה שבנק ישראל לא פוסל אפשרות להפעלת כלים מוניטאריים נוספים אם יידרשו. להערכת לידר,  כרגע נדמה שתוכנית רכישת מט"ח מוגברת עדיפה על רכישת אג"ח. לידר עדיין צופים הורדת ריבית לאפס עד סוף רבעון ג' כתוצאה מהמשך לחץ לייסוף בשקל.

ברק בית השקעות מפרסמים הבוקר סקירת מסחר קצרה, לקראת פתיחת שבוע המסחר בבורסת תל אביב. ליאור קידר, סמנכ"ל ההשקעות, אמר הבוקר: "שוק ההון הישראלי הוא השוק הראשון בעולם שמגיב לדו"ח התעסוקה שפורסם ביום ו' האחרון בארה"ב".

קידר מסביר כי "הדו"ח הפתיע לרעה כאשר הצביע על שפל של 15 חודשים בהיקף ההצטרפות לשוק העבודה האמריקני – דבר אשר מעיד על השבריריות בהתאוששות של הכלכלה האמריקנית. הדבר משפיע על הציפיות בשוק ביחס להעלאת הריבית בארה"ב, ומקטין את הסיכויים כי הריבית תתחיל לעלות כבר בחודשים הקרובים".

בברק בית השקעות מתייחסים להשפעת הנתון על בורסת תל אביב, וכותבים הבוקר כי "בתגובה לנתונים החלשים נפל שערו של הדולר בשיעור חד כנגד האירו וגם כנגד השקל. בורסת תל אביב צפויה להגיב הבוקר בירידות שערים, בהובלת המניות הדואליות, מלבד טבע שחוזרת עם פער ארביטראז' חיובי".

לידר החזקות התקשרה בהסכם השקעה עם קיבוץ שריד, הבעלים של גמל שריד, לפיו תשקיע החברה במזומן סך כולל של 35 מיליון ש"ח וזאת כנגד הקצאת מניות בגמל אשר תהוונה מיד עם השלמת העסקה 30% מהונן המונפק והנפרע של גמל שריד ומזכויות ההצבעה בדילול מלא.

בנוסף, במועד ההשלמה תוקנה לחברה אופציה להגדלת החזקותיה בגמל על ידי רכישת מניות בגמל מקיבוץ שריד אשר יהוו במועד מימוש האופציה, יחד עם המניות המוקצות, עד 50% מהונה של גמל ומזכויות ההצבעה בהן, בדילול מלא בתמורה לסך כולל מקסימלי של 28.2 מיליון ש"ח, במקרה של מימוש האופציה במלואה. התמורה בגין מניות האופציה, אם תמומש במלואה, עשויה לגדול בסכום של 3 מיליון ש"ח, כפוף לביצועי גמל. השלמת העסקה מותנית בהתקיימותם של תנאים מתלים הקבועים בהסכם.

גמל עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרי השחזה, חיתוך וליטוש בארץ ובעולם וכן בשיווק ומכירה של מוצרים משלימים לפעילות זו. אתר גמל בישראל ממוקם בקיבוץ שריד ובמסגרתו שלושה מערכי ייצור – לייצור אופני השחזה (קרמי), לייצור דיסקיות חיתוך והשחזה (פלקס) ולייצור מוצרי לטש.

בשנת 2014, כ-23% מהיקף פעילות גמל היה בשוק המקומי וכ-77% בשווקים בינלאומיים. עיקר הכנסותיה של גמל בחו"ל מקורן בצפון אמריקה, שם פועלת גמל באמצעות חברות בנות בבעלות מלאה הממוקמות בשיקגו ובלוס אנג'לס ולפיכך מושפעות מהשפעת השינויים בשער החליפין דולר – שקל.

תחילת שנת 2015, החלה גמל בהקמת פעילות בברזיל. פעילות זו מתבצעת במסגרת חברה פרטית אשר הוקמה על ידי גמל ושותף מקומי. נכון למועד הדוח, גמל מחזיקה ב-50% מפעילות זו ואילו היתרה מוחזקת בידי השותף המקומי. למועד הדוח מנהלת גמל משא ומתן מתקדם לרכישת שליטה במפעל חדיש בסין בתחום פעילותה, וזאת כחלק ממהלך להרחבת השווקים בהם גמל פועלת לאזור מזרח אסיה.

מוצריה של גמל הינם בעלי מוניטין של איכות, והם נמכרים בארץ ובעולם תחת מותג גמל – CGW. לקוחות קבוצת גמל הינם מקשת תעשיות רחבה (תעופה, רכב, מתכת, עץ ועוד), ובין לקוחותיה נמנים מפעלי תעשיה מובילים בתחומם. חלק מהותי מלקוחות קבוצת גמל הינם לקוחות חוזרים, שהקשר עמם הינו רב שנים. ככלל, ההתקשרות עם לקוחות נעשית על בסיס הזמנות המתקבלות מעת לעת. יצוין, כי אין לקבוצת גמל תלות בלקוח כלשהו ו/או לקוח שהיקף המכירות לו, במצטבר, היווה למעלה מ-5% מסך מכירות קבוצת גמל (בשנים 2013 ו- 2014). שוק מוצרי ההשחזה, הלטש והחיתוך בעולם כולל מספר רב של חברות בינלאומיות.
בגמל שריד הועסקו נכון לסוף 2014 כ-340 עובדים, מתוכם כ-220 בישראל וכ-120 בארה"ב.

הכנסות גמל בשנת 2014 הסתכמו בכ-220.8 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של כ-202.3 מיליון שקל בשנת 2013. הרווח הנקי בשנת 2014 הסתכם ב-6.6 מיליון שקל לעומת כ-7.3 מיליון שקל בשנת 2013. ההון העצמי בסוף 2014 הסתכם בכ-45.5 מיליון שקל.

הראל מנצלים את המצב ומעלים דמי ניהול בקרנות נאמנות אג"חיות – בהראל רואים את המגמה לפיה יש התכווצות (מוצדקת) בקרנות הכספיות ומנגד כספים זורמים לתעשיית קרנות האג"ח המעורבות. על רקע זה, הם בוחרים להעלות דמי ניהול החל מ-6 באפריל בשתי קרנות – בקרן: הראל (1B) אג"ח משולבת+10% (מספר קרן: 5114947) שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: לפני השינוי: % 0.38 ואחרי השינוי יהיה: % 0.55

בקרן הנאמנות הראל (0B) אג"ח משולבת (מספר קרן: 5112966) שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: לפני השינוי: % 0.35 ואחרי העלייה –  % 0.50.

דמי הניהול הפכו לאחד הפרמטרים החשובים ביותר בבחירת קרן נאמנות אג"חית וזאת במיוחד על רקע הריבית הנמוכה והתשואה הנמוכה בהתאם שאמורים לייצר בתעשיית קרנות הנאמנות.  ככל שהתשואה נמוכה יותר כך המשקל של דמי הניהול עולה, והחשיבות לנסות ולחסוך בעלויות אלו עולה. במצב הנוכחי ובהתאם לריבית בנק ישראל קרנות האג"ח אמורות לייצר במקרה הטוב כמה עשיריות טובות, ואם מדובר באגרות חוב עם רמת סיכון זה יכול להגיע לאחוזים בודדים (וגם, לא בטוח!) ולכן כשדמי הנהיול הממוצעים הם 0.7% כמובן שמדובר בנגיסה גדולה מאוד מהתשואה. זאת ועוד – רוב הקרנות האלו , כך נראה, רחקוים מלהשיג תשואה של אחוזים בודדים, אלא משהו באזור ה-1%, אולי מעט יותר (בשנה החל מהיום קדימה).

בית המשפט אישר את פסק הבורר בעניין חפציבה, וקרנות הנאמנות משערכות כלפי מעלה את מחירי האגרות חוב של קבוצת חפציבה, ובהתאמה קרנות לא מעטות זוכות לעליית ערך נאה.

נתחיל במיטב-דש וקרנות הנאמנות שלו, ונמשיך בהשפעה על קרנות הנאמנות של אנליסט. כאן תוכלו לראות את ההשלכה על קרנות מגדל.

למיטב יש 10 קרנות נאמנות שמושפעות מהשערוך –

1          מיטב דש 10/95 (1B) (מספר קרן: 5102041)

2          מיטב (0B)(!) תיק קונצרני (מספר קרן: 5107396)

3          מיטב (0B) (!) מדינה מנוהלת (מספר קרן: 5114780)

4          מיטב (4A) מניות קרן נאמנות (מספר קרן: 5113618)

5          מיטב דש (0B) תיק השקעות סולידי (מספר קרן: 5116405)

6          מיטב דש (0B) בונד A ומעלה (מספר קרן: 5103130)

7          מיטב (0B) תיק אג"ח ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5105069)

8          מיטב (2B) אג"ח להמרה ואג"ח חברות קרן נאמנות (מספר קרן: 5113956)

9          מיטב (EX (!)(0B תל בונד (60 ושקלי) (מספר קרן: 5107131)

10        מיטב (1A) צמוד קצר + אסטרטגיה חכמה (מספר קרן: 5107123)

מנהל קרנות הנאמנות של מיטב, הודיע כי – "ביום, 31במרץ 2015, הובא לידיעתו כי התקבל פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, המאשרר את פסק הפוסק בעניין חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ, אשר ניתן ביום 26 במרץ 2015, לפיו ישולם לתובעות, או למי מטעמן, הסכום שהופקד בזמנו בנאמנות אצל הפוסק לפי היחס שנקבע בהחלטתו מיום 30 באוקטובר 2012, והתובענה כנגד רוב הנתבעים, לרבות החברה הבת העוסקת בחיתום, תידחה.

"בהתאם לכך, כונסה הוועדה לעניינים מיוחדים של מנהל הקרן (להלן:"הועדה") אשר החליטה ביום 01/04/2015 לשערך את שווי קבלת הכספים אשר עתידים להתקבל בקרנות נשוא דיווח זה 'כהכנסה לקבל, כדלקמן:

שיעור ההשפעה של תוספת ה"הכנסה לקבל" על מחירי הקרנות:

מיטב דש 10/95 (1B) (מספר קרן: 5102041)  0.06%

מיטב (0B)(!) תיק קונצרני (מספר קרן: 5107396) 0.00%

מיטב (0B) (!) מדינה מנוהלת (מספר קרן: 5114780)  0.04%

מיטב (4A) מניות קרן נאמנות (מספר קרן: 5113618) 0.27%

מיטב דש (0B) תיק השקעות סולידי (מספר קרן: 5116405)  0.06%

מיטב דש (0B) בונד A ומעלה (מספר קרן: 5103130)  0.14%

מיטב (0B) תיק אג"ח ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5105069)  0.07%

מיטב (2B) אג"ח להמרה ואג"ח חברות קרן נאמנות (מספר קרן: 5113956)  2.14%

מיטב (EX (!)(0B תל בונד (60 ושקלי) (מספר קרן: 5107131)  0.14%

מיטב (1A) צמוד קצר + אסטרטגיה חכמה (מספר קרן: 5107123)   0.01%".

באנליסט המצב דומה. לבית ההשקעות יש  7 קרנות שמושפעות משערוך חפציבה כלפי מעלה –

1          אנליסט גמישה (4D) – קרן נאמנות (מספר קרן: 5120795)

2          אנליסט (2C) אג"ח חברות + 30% – קרן נאמנות (מספר קרן: 5120894)

3          אנליסט נדל"ן (4B) קרן נאמנות (מספר קרן: 5101266)

4          אנליסט (2C)(!) המירים וקונצרנים + 30% – קרן נאמנות (מספר קרן: 5101274)

5          אנליסט 25/75 (2C) קרן נאמנות (מספר קרן: 5104716)

6          אנליסט (1C) אג"ח מדינה + 10% – קרן נאמנות (מספר קרן: 5120910)

7          אנליסט השקעות (4D) קרן נאמנות (מספר קרן: 5101639)

מנהל קרנות אנליסט מודיע  – "בהמשך לדיווח החברה מיום 09.12.2012  הובא לידיעתו של מנהל הקרן ביום 01.04.15, לאחר שעות המסחר, כי בית המשפט המחוזי אישר בת.א 13970-11-08 את פסק הפוסק, שמונה על ידו, מיום 26 במרץ 2015. בהתאם לפסק, ישולמו הסכומים המפורטים להלן לקרנות בניהול מנהל הקרן. בהתאם, החל מיום 02.04.15 נוספו לנכסי הקרנות כ"הכנסה לקבל" הסכומים המפורטים להלן הצפויים להתקבל לחשבונות הקרנות, למיטב ידיעת מנהל הקרן, במהלך חודש אפריל 2015.

אנליסט גמישה (4D) – קרן נאמנות (מספר קרן: 5120795): 481,172.7 ש"ח

אנליסט (2C) אג"ח חברות + 30% – קרן נאמנות (מספר קרן: 5120894): 19,358.56 ש"ח

אנליסט נדל"ן (4B) קרן נאמנות (מספר קרן: 5101266): 91,602.3 ש"ח

אנליסט (2C) (!) המירים וקונצרנים + 30% – קרן נאמנות (מספר קרן: 5101274): 192,346.13 ש"ח

אנליסט 25/75 (2C) קרן נאמנות (מספר קרן: 5104716): 110,310.33 ש"ח

אנליסט (1C) אג"ח מדינה + 10% – קרן נאמנות (מספר קרן: 5120910): 150,711.62 ש"ח

אנליסט השקעות (4D) קרן נאמנות (מספר קרן: 5101639): 131,434.55 ₪".

באנליסט כמו במיטב מחשבים את שיעור ההשפעה של ה"הכנסה לקבל" על מחירי הקרנות נכון ליום 02.04.15 –

"אנליסט גמישה (4D) – קרן נאמנות (מספר קרן: 5120795): 0.42%

אנליסט (2C) אג"ח חברות + 30% – קרן נאמנות (מספר קרן: 5120894): 0.04%

אנליסט נדל"ן (4B) קרן נאמנות (מספר קרן: 5101266): 0.47%

אנליסט (2C) (!) המירים וקונצרנים + 30% – קרן נאמנות (מספר קרן: 5101274): 0.72%

אנליסט 25/75 (2C) קרן נאמנות (מספר קרן: 5104716): 0.26%

אנליסט (1C) אג"ח מדינה + 10% – קרן נאמנות (מספר קרן: 5120910): 0.45%

אנליסט השקעות (4D) קרן נאמנות (מספר קרן: 5101639): 0.08%".

כן, ככה חפציבה וקריסתה מלפני שנים לא מעטות פתאום מתבטאים לטובה בתשואות 2015 .

מצד אחד הפחיתו  בפסגות את דמי הניהול על קרן הנאמנות תל בונד ריבית משתנה, אך מצד שני הם העלו דמי ניהול בתי קרנות אחרות – בקרן  פסגות (0A) אג"ח מדינה ממוקדת (מספר קרן: 5118526) שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: לפני השינוי היה 0.42%, והוא יעלה ל-0.55%; ובקרן הנאמנות –  פסגות מחקה (40) ת"א 100 (מספר קרן: 5112628), שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן היה לפני השינוי: 0%, והוא יעלה ל-0.25%.

מדובר על אירוע האמת די מעצבן – ולא רק בגלל שבמקביל פסגות החליטה להפחית דמי ניהול בקרן אג"חית אחרת – תל בונד ריבית משתנה. כך שלמעשה לא מדובר כאן על מגמה של הפחתת דמי ניהול, אלא סוג של זיגזג. הסיבה העיקרית לבעייתיות בהעלאת דדמי הנהיול היא  שאחרי הכל, התשואה שהמחזיקים יזכו לה בשנה הקרובה על רקע הריבית האפסית, היא מאוד נמוכה, מדובר על סדרי גודל אפסיים של 0.1%, ובמקרה הטוב 0.2%-0.4%, תלוי בסוגי אגרות החוב, כשבמקרים חריגים מעט יותר אולי יצליחו הקרנות להפיק מעט יותר (שנה קדימה מהיום)
ועל רקע זה, דמי הניהול הפכו להיות מרכיב מאוד חשוב בבחינת קרנות הנאמנות.  בשיעור דמי ניהול כפי שיש בקרנות רבות, לא באמת נשאר רווח למחזיקים, ולכן בשעה כזו כדאי מאוד לבחון את הקרנות גם  לפי דמי הניהול שלהן – פרמטר זה לצד הפרמטר הניהולי יקבעו אם תישאר לכם בסוף הדרך תשואה נטו חיובית או תשואה שלילית.

מנהל קרן הנאמנות – פסגות תל בונד ריבית משתנה (5120563) מודיע כי איפס את שכר הטרחה שלו החל מ-6 באפריל! דמי הניהול בקרן הזו לפני ההפחתה היו – 0.25% והם יופחתו לאפס!

מנהל הקרן מדגיש כי  "יצוין, כי בהתאם להסכם הקרן זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל-5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, החל מהמועד הנזכר לעיל וכל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, מנהל הקרן לא יקבל שכר בקרן".

מדובר על אירוע משמח, אחרי הכל, התשואה שהמחזיקים יזכו לה בשנה הקרובה על רקע הריבית האפסית, היא מאוד נמוכה, מדובר על סדרי גודל של 0.1%, אולי במקרה הטוב 0.2%-0.3%, ובמקרים חריגים מעט יותר. ולכן, דמי הניהול הפכו להיות מרכיב מאוד חשוב, בדמי ניהול כפי שיש בקרנות רבות, לא באמת נשאר רווח למחזיקים, ולכן בשעה כזו כדאי מאוד לבחון את הקרנות גם  לפי דמי הניהול שלהן – פרמטר זה לצד הפרמטר הניהולי יקבעו אם תישאר לכם בסוף הדרך תשואה נטו חיובית או תשואה שלילית.

כך או אחרת, במקביל מדווח בית ההשקעות פסגות על עלייה בקרנות אג"ח אחרות

ממוצע דמי הניהול בתעשיית קרנות הנאמנות כולה מתקרב ל-1%. מדובר על ירידה מתמשכת, אך איטית בשלוש השנים הקרובות, כשלמעשה, מאז וועדת בכר שישומה החל בשנת 2005, לא ממש חלה ירידה דרמטית בדמי הניהול (למרות שזו היתה בין  מטרותיה העיקריות) למעט כאמור בשנים האחרונות. ועדיין – דמי ניהול הממוצעים בקרנות האג"ח מתקרבים ל-0.7%. מדובר בדמי ניהול מאוד גבוהים בהינתן התשואה הצפויה באפיק הזה.

מנהל קרן הנאמנות מגדל תל בונד 60 ושקלי (מספר קרן: 5104849) משערך את אגרות חוב של חפציבה וכתוצאה מכך עלתה הקרן ב-0.4%. מנהל הקרן הודיע כי "ביום 1.4.15 החליט מנהל הקרן להעלות את שווין של חפציבה ג'רוזלם אג"ח א' (מס' בורסה: 1099944), חפציבה ג'רוזלם אג"ח ב' (מס' בורסה: 1099951) וחפציבה ג'רוזלם אג"ח ג' (מס' בורסה: 1099969), וזאת בעקבות קבלת פסק דינו של בית המשפט המחוזי, המאשרר את פסק הפוסק בעניין חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ"
המחיר שנקבע לחפציבה ג'רוזלם אג"ח א': 20.76 אג'.

"המחיר האחרון שקבע מנהל הקרן לחפציבה ג'רוזלם אג"ח א' בתאריך 8.2.15: 17.14 אג'. שיעור השינוי בשווי חפציבה ג'רוזלם אג"ח א' לעומת המחיר האחרון שקבע מנהל הקרן: כ- 21.12%", מעדכן מנהל הקרן ומוסיף, "שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהעלאת שוויה של חפציבה ג'רוזלם אג"ח א': כ- 0.01%.

"שיעור ההשפעה המצרפית שהייתה לכל השינויים בשווי חפציבה ג'רוזלם אג"ח א' (כולל השינוי הנוכחי), שחלו מאז הגשת הדוח האחרון שהגיש מנהל הקרן ביום 3.8.14 בדבר קביעת שווי נכס בקרן לפי הנחיות הדירקטוריון (אסמכתא: 2014-03-126135), על השווי הנקי של נכסי הקרן, הינו: כ- 0.01%.

שיעור ההשפעה המצרפית שהייתה לכל השינויים בשווי חפציבה ג'רוזלם אג"ח א' (כולל השינוי הנוכחי), שחלו מהיום בו הוא שוערך לראשונה על ידי מנהל הקרן, על השווי הנקי של נכסי הקרן: כ- 0.02%".

המחיר שנקבע לחפציבה ג'רוזלם אג"ח ב': 19.4 אג'.

"המחיר האחרון שקבע מנהל הקרן לחפציבה ג'רוזלם אג"ח ב' בתאריך 8.2.15: 15.78 אג'", מציין מנהל הקרן, "שיעור השינוי בשווי חפציבה ג'רוזלם אג"ח ב' לעומת המחיר האחרון שקבע מנהל הקרן: כ- 22.94%. שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהעלאת שוויו של חפציבה ג'רוזלם אג"ח ב': כ- 0.17%".

"שיעור ההשפעה המצרפית שהייתה לכל השינויים בשווי חפציבה ג'רוזלם אג"ח ב' (כולל השינוי הנוכחי), שחלו מאז הגשת הדוח האחרון שהגיש מנהל הקרן ביום 3.8.14 בדבר קביעת שווי נכס בקרן לפי הנחיות הדירקטוריון (אסמכתא: 2014-03-126135), על השווי הנקי של נכסי הקרן, הינו: כ- 0.28%. שיעור ההשפעה המצרפית שהייתה לכל השינויים בשווי חפציבה ג'רוזלם אג"ח ב' (כולל השינוי הנוכחי), שחלו מהיום בו הוא שוערך לראשונה על ידי מנהל הקרן, על השווי הנקי של נכסי הקרן: כ- 0.49%".

המחיר שנקבע לחפציבה ג'רוזלם אג"ח ג': 19.36 אג'.

"המחיר האחרון שקבע מנהל הקרן לחפציבה ג'רוזלם אג"ח ג' בתאריך 8.2.15: 15.74 אג'" מדגיש מנהל הקרן, "שיעור השינוי בשווי חפציבה ג'רוזלם אג"ח ג' לעומת המחיר האחרון שקבע מנהל הקרן: כ- 23.00%. שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהעלאת שוויו של חפציבה ג'רוזלם אג"ח ג': כ- 0.21%. שיעור ההשפעה המצרפית שהייתה לכל השינויים בשווי חפציבה ג'רוזלם אג"ח ג' (כולל השינוי הנוכחי), שחלו מאז הגשת הדוח האחרון שהגיש מנהל הקרן ביום 3.8.14 בדבר קביעת שווי נכס בקרן לפי הנחיות הדירקטוריון (אסמכתא: 2014-03-126135), על השווי הנקי של נכסי הקרן, הינו: כ- 0.35%.

"שיעור ההשפעה המצרפית שהייתה לכל השינויים בשווי חפציבה ג'רוזלם אג"ח ג' (כולל השינוי הנוכחי), שחלו מהיום בו הוא שוערך לראשונה על ידי מנהל הקרן, על השווי הנקי של נכסי הקרן: כ- 0.52%. מובהר בזה, כי דוח זה אינו כולל התייחסות לקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן בהן ההשפעה של השינויים האמורים על השווי הנקי של נכסי הקרנות לא עלתה על 0.2%".

מעודכן ל-07/2019

קבוצות רכישה בעסקאות נדל"ן הפכו בשנים האחרונות לדרך פופולארית להוזיל את הדירות, אבל פעמים לא מעטות, זה הפך למפח נפש. מצד אחד ההתחברות לקבוצה, אמורה להוזיל את העלויות, זאת כלכלה פשוטה שבבסיסה היתרון לגודל. מעבר לכך, מדוב בהטבות במיסים בזכות ההתאגדות המשפטית, אבל החיסכון במס הולך ופוחת.  מנגד, הפרט בקבוצה לא יכול להשפיע – יש קבוצה שקבלת ההחלטות שבה דמוקרטית ככל שתהיה (אם היא דמוקרטית) היא כבר לא בשליטה של הפרט עצמו.

מעבר לכך, וזאת הבעיה הכי כואבת, בשנים הארונות מספר לא מועט של קבוצות רכישה התגלה כלא אמין – התמוטט כלכלית, או (וזה בחלק המקרי של הבעיות) התברר שהסכום (סכום רכישת הדירה) שהתייחסו אליו בתחילת הדרך לא רלבנטי.

לפני שנצלול ליתרונות ולחסרונות, נחזור להגדרות הבסיסיות – קבוצת רכישה היא התאגדות, לרוב של אנשים פרטיים, במטרה לרכוש קרקע ועליה לבנות באופן עצמאי פרויקט מגורים. משמע, קבוצת הרכישה היא בעצם היזם של פרויקט המגורים, ואם אתם חלק מהקבוצה, אתם חלק מהיזמים ולכן הרווח היזמי לא אמור לחול עליכם, ובשורה התחתונה אתם אמורים לרכוש את הדירה לבניה עצמית של פרויקט מגורים. חברי קבוצת הרכישה הופכים להיות מעין יזמים שבונים דירה, ובהתאמה בעצם רוכשים את הדירה בעלות נמוכה יותר (בקיזוז רווח יזמי).

זה הרעיון הבסיסי של קבוצת רכישה – לחסוך את עלויות רכישת דירה מקבלן. זה היתרון הכלכלי, ונראה שהמשמעותי ביותר, אבל זה לא הכל. בקבוצת רכישה אתם הרוכשים יודעים אם מי אתם מתאגדים, אתם בעצם יודעים מי השכנים שלכם לעתיד, ותודו – מדובר ביתרון גדול!

מחשבון משכנתא

למה רכישת דירה בקבוצת רכישה אמורה להיות זולה יותר מרכישה מקבלן?

בקבוצת רכישה, החברים בקבוצה תלויים זה בזה. הם פועלים בהתאם להסכם פעילות משותף שנקבע כבר בתחילת הדרך שכולל את כל החובות והזכויות של כל אחד מהחברים, את שיתוף הפעולה בין כולם, את המצבים האפשריים ודרכי הפעולה בהם. לרוב נקבע וועד מנהל לקבוצת הרכישה, כשהוועד הוא זה שמנהל בפועל את רכישת הקרקע והבנייה. הוא בעצם מקבל את ההחלטות בשם חברי הקבוצה שהסמיכו אותו לכך.

פונקציה נוספת בקבוצות רכישה הוא המארגן של הקבוצה. מדובר במנהל/ מארגן שלרוב הוא זה  שמשווק את הקרקע לחברי הקבוצה, ומלווה אותם לכל אורך התהליך – כבר בשלב רכישת הקרקע, דרך איתור והסדרת המימון הבנקאי (או מימון אחר), נמשך בבחירת הקבלן המבצע ובכלל – בבחירת אנשי המקצוע לפרויקט, לרבות יועץ משפטי, רואה חשבון, אדריכל, מעצב/ מעצבת, גוף מנהל , מתאם ומפקח. הגוף הזה עומד בקשר שוטף עם הקבלן לאורך הפרויקט ואחראי גם על מסירת הדירות באופן שוטף.

כל אחד מהחברים בקבוצה צריך להשלים השקעה מסוימת ובתמורה מובטחת לו דירה בפרויקט. ההשקעה הראשונית (ההון העצמי הראשוני שמושקע בקבוצת הרכישה) הוא חלקי, לא מדובר בסכום ההשקעה כולו. לכן, חשוב מאוד כבר בשלב הראשוני לסגור על מימון בנקאי.

המימון הבנקאי מועמד על ידי בנק אחד; אי אפשר לקבל כמה משכנתאות, מדובר על משכנתא אחת מול כל הקרקע והמקרקעין כמעין נכס אחד. כלומר הנכס (מקרקעין ומה שנבנה) משמשים כבטוחה למשכנתא/ הלוואה של כל החברים בקבוצה.  עם זאת, ההתחשבנות נעשית באופן פרטני – המימון הבנקאי ניתן במתכונת של הלוואות/ משכנתאות ספציפיות לכל פרט בקבוצה; כלומר מאחורי כל אחת מהמשכנתאות עומד הפרט, אבל הביטחון/ שעבוד הוא על הנכס כולו כמכלול על כל החוב. ומתי מושכים את המשכנתא?  המשכנתא נלקחת מהבנק בחלקים (נמשכת בחלקים) בהתאם לתשלומים שנדרשים, וכפוף לקצב התקדמות הבניה.  המשכנתא לא משולמת מהחברים לקבלנים ולנותני השירותים, התהליך הוא כזה – המשכנתא נמשכת ואז עוברת מקבוצת הרכישה לספקים ולקבלן. כלומר, אין כאן התחשבנות אישית, אלא התחשבנות כללית של קבוצת הרכישה כולה. הסכומים שמשתחררים מהמשכנתאות הפרטניות של חברי הקבוצה, מופקדים לחשבון בנק שזכויות החתימה בו מוקנות אך ורק לנציגות הקבוצה. זהו בעצם חשבון הפרויקט המשועבד לטובת הנבק וממנו יוצאים התשלומים לקבלנים ולאחרים (באישור הבנק).

ומה קורה אם חברי הקבוצה לא מעוניינים במשכנתא?

חברים שלא מעוניינים לקחת משכנתא (או שמדובר בחברים שלא קיבלו משכנתא) יפקידו בחשבון המרכז את מלוא הסכום שהם נדרשים מלוא הסכום שמתייחס לחלקם בעלויות הפרויקט).

מעשה, החשיפה של חברי הקבוצה היא מעין כפולה – יש כאן חשיפה שנובעת מהמשכנתא האישית של כל אחד מחברי הקבוצה (באם הוא צריך), וחוץ מזה יש את הקבוצה כיזמית ואז מדובר בהלוואה (בנק מלווה אחר) לרוב מבנק אחר. ההלוואה הזו בדומה להלוואה שלוקח כל יזם בנדל"ן היא מול שעבוד הנכס.

כאשר לווה לוקח משכנתא בצורה הזו, דרך קבוצת הרכישה הוא במצב שונה מלווה רגיל/ מלוקח משכנתא רגיל/ סטנדרטי.  נתחיל בכך,  שאת הבנק בוחרת נציגות הקבוצה, ולא הפרט עצמו. בהתאמה ניהול המו"מ וההתקשרות מול הבנק הוא של הנציגות מול הבנק, אין לפרט מעורבות בחלק הזה.

במשכנתא לחברי הקבוצה שחרור הכספים נעשה  באופן מקביל לכל חברי קבוצת הרכישה. שיעורי המימון בהלוואות לחברי הקבוצה עומדים בממוצע על 50%-60% ובמקרים מסוימים גם יותר. שיעור המימון הזה נקבע  מעלות הנכס לבניה ולא משוויו כדירה גמורה.

עמלות הבנק בעת פתיחת משכנתא לקבוצה שונות – על הקבוצה מוטלת עמלת ליווי פיננסי, שכוללת גם את  פעילות הבנק לצורך אישור והעמדת האשראי, פתיחת תיקי הלוואה, עריכת מסמכים משפטיים – שהינם שונים ומורכבים יותר ביחס למשכנתא רגילה. מצד שני מדובר בהלוואה אחת גדולה ויש כאן יתרון לגודל לרבות אפשרות של חיסכון בעלויות העמלות.

צריך לזכור, שהריבית לקבוצת רכישה גבוהה מהריבית הניתנת בהלוואת דיור רגילה/ סטנדרטית וזה בגלל הנחיות בנק ישראל שדורשות להעמיד/ לרתק הון גדול לטובת הלוואות אלו, וגם בגלל שבבנקים פשוט תופסים את ההלוואה הזו למסוכנת יותר ובהתאמה דורשים תשואה על הסיכון.

מבחינת חברי הקבוצה חשוב שמעבר לבדיקות על הנכס, על מנהל הקבוצה, על הסיכונים והסיכויים, יוודאו מיהם חברי הקבוצה, ויוודאו שיש להם את מקורות המימון – או דרך הלוואה או דרך הון עצמי. ככלל, זה מה שהנציגות של הקבוצה עושה, וצריך לוודא שהיא עושה זאת. מעבר לכך, וכאן כבר נכנסים לעובי הפרויקט – חובה לעבור על הנתונים הפיננסים ולוודא שהם אכן סבירים שלא מדובר בחתול בשק, שהעלויות הגיוניות, ובסה"כ עלות הדירה כפי שמחושב עומד על הנחות סבירות. כבר היו לא מעט מקרים שהעלויות התייקרו באופן מאוד משמעותי , וכשזה קורה הקבוצה מתפוררת, הבנייה מתעכבת, וכבר לא רואים את הדירה הזולה בקצה המנהרה; ההיפך – הסתבכות פיננסית שלא ברורה סופה.

2016 – שנת הזעזוע בקבוצות הרכישה

בשנים האחרונות, וב-2016 במיוחד, קבוצות הרכישה מאבדות גובה. הסיבה הראשונה היא תדמיתית – מארגני קבוצות רכישה נפלו והפילו יחד איתם את הרוכשים האומללים שחשבו שהם הולכים לחסוך כמה אחוזים טובים ובסוף שילמו כמה אחוזי טובים יותר (אם בכלל הם הגיעו לשלב שמישהו קלט את הפרויקט). כן, הסתבר לרבים שמה שזול יוצא בסוף יקר. המשבר התדמיתי הגדול היה בפרשת ענבל אור. אור ששלטה בקבוצה גדולה של חברות שפעלו בתחום קבוצות הרכישה, היתה מאוד דומיננטית בתחום, אך הסתבר שחלק גדול מהפעילות שלה היה בועה גדולה, וסחרור וערבוב של כספים בין הפרויקטים, לצד תכנוני מס אגרסיביים שגובלים בעבירה על החוק, בעיקר חוק המע"מ.

אבל, גם לפני התפוצצות הפרשה של ענבל אור, קבוצות הרכישה התקשו להתרומם. ב־2015 על פי נתוני הלמ"ס כ-5.5% מהתחלות הבנייה בלבד היו דרך קבוצות רכישה – כ-2,600 יחידות. מדובר על על ירידה בהתחלות הבנייה דרך קבוצות רכישה לעומת שנים קודמות, כך שהמגמה השלילית היתה עוד לפנ פרשת ענבל אור.  נראה שהסיבה לדעיכה היא חוסר אפשרות להתמודד על קרקעות במכרזים ציבוריים אלא קרקעות פרטיות בלבד.  קבוצות הרכישה פשוט לא יכולות להתמודד במכרזים על קרקעות  שבהם נדרשת התמודדות על מחיר נמוך לדירה – זה מתאים לתוכניות מחיר למשתכן, לא לקבוצות רכישה. במכרזים של קרקעות פרטיות, קבוצות הרכישה הן עדיין שחקניות משמעותיות ובעיקר בת"א.

אחת הבעיות הגדולות של קבוצות הרכישה הוא המימון היקר. בשנת 2010 החליט בנק ישראל כי יש לסווג את המימון לקבוצות רכישה כמימון ליזמים, להבדיל ממימון לבעלי הדירות – בנק ישראל חייב את הבנקים להתייחס למימון לקבוצות כמימון ליזמים והמשמעות היא שהמימון התייקר – הריבית ליזמים מבטאת סיכון גדול יותר (בדר"כ) מאשר הריבית לרוכשי דירות, ונוצר מצב שהמימון לקבוצות רכישה  יקר בסדר גודל של עד 1.5% מאשר לרכושי דירות רגילות (כ-1.5% מעל ריבית המשכנתא).  המימון היקר הוא חסם כניסה משמעותי לשוק, והוא מהווה פגיעה במרוווחי הקבוצות ופגיעה בכדאיות הכלכלית של המשתתפים בקבוצות הרכישה.  זאת ועוד – במקרים לא מעטיןם הבנקים פשוט לא מוכנים לממן את קבוצת הרכישה ואז חברי הקבוצה פונים למקורות חוץ בנקאיים יקרים עוד יותר. הממשעות היא עלייה במחיר הדירה, עד כדי חוסר כדאיות כלכלית.

וחשוב להבהיר – אם אתם שוקלים להצטרף לקבוצת רכישה תוודאו את עניין המימון. מארגני הקבוצות נוטים שלא לדווח על כל הקשיים בשלבים הראשונים, ואתם עלולים למצוא את עצמכם נכנסים לתהליך עוד מבלי לדעת שהמימון מובטח, ואז פתאום לגלות שאין לכם דרך לממן את רכישת הדירה/ ההשתתפות בקבוצת הרכישה.   מארגני הקבוצות יגידו לכם שהבנק פתאום לא מסכים, אבל במקרים רבים, זה היה ברור – הבנק לא מאשר כל פרוייקט וכל מארגן קבוצה.

בעיה נוספת שמעיבה על קבוצות הרכישה הוא עניין המע"מ. בתחילת הדרך קבוצות הרכישה נחשבו להיט גדול מכיוון שכך בעצם רוכשי הדירות נמנעים מהמע"מ ומדובר בסכום ממשעותי. אלא שבשלב מסויים שונו התקנות, ועל קבוצות הרכישה חל מע"מ – ומכאן עד לכמעט איבוד רלבנטיות הדרך קצרה, אם כי, יש עדיין יתרונות בקבוצת רכישה – הרוכשים בעצם חוסכים את עלויות היזמות, ומנגד יש להם עלויות של ארגון הקבוצה.

ובכל זאת – על פי ההערכות קיים עדיין יתרון כלכלי ברכישה דרך קבוצת רכישה – העלות היא בסדר גודל של 10% פחות מאשר ברכישה דרך קבלן.

עדכונים: בדצמבר   2018 ועדת השרים   אישרה את חוק קבוצות רכישה: לפיו על היזם חובה להציג תוכנית מפורטת, לקבוצה יהיה חשבון נפרד משל היזם,  מחיר הנכס ייקבע על ידי שמאי ודמי הניהול יהיו קבועים. להרחבה: חוק ענבל אור: אפשר לצאת מקבוצות רכישה

רכישת דירה להשקעה

רכישת דירה מקבלן