בשבוע שעבר פרסמו כלכלני HSBC סקירה ממנה עולה, כי בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית מתחת ל-0% ולהשיק תוכנית הרחבה כמותית לרכישת אג"ח בסך של עד 70 מיליארד שקל. על פי כלכלני HSBC הפחתת הריבית צפויה כבר מחר, בעוד ההחלטה על ההרחבה הכמותית עשויה להתקבל מחר או להידחות למועד מאוחר יותר ברבע השני של השנה.

בסקירה השבועית של בית ההשקעות יצירות מעריכה איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות כי קל להיסחף אחר התחזית של HSBC, שכן אם בנק ישראל בחר לפני חודש ימים להפחית את הריבית בהתבסס על שער החליפין, הוא עשוי שלא להסתפק בהחלטה מלפני חודש ימים ולהפחית שוב את הריבית או לבצע הרחבה כמותית, על מנת לנסות ולפחת את השקל, במסגרת אותה מלחמת מטבעות כלל עולמית.

"אלא שלהערכתנו, העלייה בציפיות האינפלציה לאחר פרסום מדד חודש פברואר, פיחות השקל, ופרסומם של נתונים שאינם תומכים בצפי להיחלשות הכלכלה, צפויים לדחות את ההחלטה אודות הפחתת הריבית לריבית שלילית, כמו גם את ההרחבה הכמותית, במידת הצורך, למועד מאוחר יותר" אומרת ניר.

בנוגע לשוק האמריקאי, ביום רביעי האחרון, הסיר הפד את המילה "סבלני" מהודעתו, ושילב מספר מסרים מרגיעים ביחס למגמת הריבית בטווח הקצר. בנוסף, הפד עדכן את תחזיותיו למשתני המקרו כלפי מטה, וחיזק עוד יותר את הצפי לאי שינוי בריבית בקרוב.

לדברי ניר, בתגובה להודעת הפד, ובעיקר כתוצאה מעדכון התחזיות כלפי מטה, נרשמו עליות מחירים במדדי האג"ח, הדולר נחלש בשיעור ניכר וגרר אחריו עליה במחיר הנפט הגולמי, ושוקי המניות עלו תוך שאחדים מהם רושמים שיאים חדשים (כמו ה- FTSE100, ה- Russel2000 ותא-25), בעוד אחרים מתקרבים מאד לרמות שיא קודמות (מדד הנאסד"ק, מדד ה- EuroStoxx600 ומדד ה-S&P500).

"אנו מוסיפים להעריך, כי עדיין לא הבשילו התנאים להעלאת ריבית בארה"ב, ונמשיך לעקוב אחר המשתנים המקרו כלכליים" מסכמת ניר.

היזמים הישראלים בולטים מאוד במציאת תחומים חדשים וצומחים באינטרנט. אחרי שהפכו למובילים בתחום ההימורים באינטרנט (הימורים חוקיים כמובן) ויצרו טכנולוגיה ומודלים שיודעים להפנות גולשים לאתרים שלהם, הם הפכו לדומיננטיים מאוד בזירות המסחר בפורקס, והם שולטים על זירות המסחר של האופציות הבינאריות.

אופציות בינאריות הן מכשיר פיננסי קצר טווח עם סיכון עצום, לצד סיכוי עצום. הוא ממנף את הסיכון של אופציה רגילה שבהגדרה היא מסוכנת, כשבשורה התחתונה תוך שעות אפשר להרוויח 70%-80% או להפסיד כמעט את כל הכסף!

זירת המסחר הבינארית מאפשרת ללקוחות לרכוש מגוון של אופציות – אופציות CALL  לצד אופציות PUT  לטווח של שעות ספורות (ואפילו פחות) במחיר מימוש (סטרייק) הזהה למחיר המניה/ מדד/ סחורה באותו הרגע. המשמעות היא שאמור להיות שוויון בסיכוי ההצלחה והכישלון. אך מנגד, עם מרוויחים מקבלים תשואה נמוכה מאשר אם מפסידים, למה בעצם? כי זה הקופון/ העמלה של הבית, של זירת המסחר. הם מעין מתווכים בין קונה ומוכר האופציה ומשאירים אצלם עמלה.

התחום הזה הוא אחד התחומים הצומחים בעולם ההשקעות, אך לפני שאתם בכלל חושבים על כניסה למשחקים כאלו (ויש שיאמרו הימורים), תוודאו שאתם מבינים את הכללים, את התיאוריה, ואת הסיכונים! (המדריך – אופציות בינאריות – האם אפשר להיות בצד המנצח? עשוי לעזור לכם).

התחום הזה כאמור נשלט על ידי חברות ישראליות, החברה הבולטת היא Anyoption שהזירה המוכרת שלה Etrader . Anyoption מחזיקה על פי ההערכות כ-20% מהיקף המסחר באופציות בינאריות כשההכנסות שלה מסתכמות על פי ההערכות ב-50 מיליון דולר בשנה. כמות המנויים שלה עולה על 100 אלף משתמשים בחודש ומאז הקמתה ב-2008 הצטרפו אליה מעל 1.5 מיליון משתמשים. Anyoption היא הראשונה שזיהתה את הפוטנציאל בזירות מסחר של אופציות בינאריות והיא התפשטה ממדינה למדינה בהתאם לרגולציה בכל מקום. לחברה רישיון להפעלת שירות מסחר באופציות בכל רחבי האיחוד האירופי והיא גם הראשונה שקיבלה רישיון להפעלת זירת מסחר באופציות בינאריות בקפריסין. בד בבד, היא הרחיבה את סל המוצרים שלה מאופציות בינאריות על מדדי מניות, היא התרחבה לאופציות על מניות, סחורות, מטבעות לרבות על מטבע הביטקוין.

המתחרות הגדולות של Anyoption הן החברות הישראליות: SpotOption , Tradologic , TechFinancials ו־MarketsPulse. פלייטק של טדי שגיא החלה לפעול לפני כשנה בתחום, בהמשך לתחומי ההימורים ואף היא מגדילה את נתחה בשוק הצומח הזה.

ממש לאחרונה הנפיקה TechFinancials בבורסה הלונדונית (AIM ) וגייסה 5.1 מיליון דולר לפי שווי של 27 מיליון דולר. TechFinancials מספקת את התוכנה שפיתחה/ פלטפורמה לזירת מסחר לברוקרים מקוונים, ודרכם נעשה על ידי משקיעים. כמו כן, החברה מפעילה זירת מסחר שלה עצמה תחת השם OptionFair (דרך רישיון קפריסאי).

על פי האתר שמרכז את החדשות וההתפתחויות בתחומי הפורקס והאופציות – Forex Magnates, יש לחברה כ-50 לקוחות ( כ-50 ברוקרים מקוונים) שהגדול מבניהם הוא 24Option.com. רוב ההכנסות של החברה  מגיעות מהפלטפורמות שהיא מספקת לאחרים, אבל לזירה העצמית (הברוקר המקוון) יש חשיבות גדולה (מעבר לחשיבות עסקית) כי הוא סוג של מגרש המשחקים של החברה, דרכו היא מנסה מוצרים חדשים ובודקת את איכותם.

החברה מכרה בשנת 2003 ב-8.3 מיליון דולר ואילו במחצית הראשונה של 2014 מכרה במעל 7.5 מיליון דולר. השורה התחתונה הצביעה על הפסד קטן. הגידול בהכנסות נובע מכניסה לשוקי אסיה ובעיקר השוק הסיני. בכוונת החברה לפתוח סניף בסין במהלך שנת 2015.

TechFinancials רשומה במקלט המס איי הבתולה, והיא מעסיקה מעל 100 עובדים במשרדים שבישראל וקפריסין. החברה הוקמה ב-2008 על ידי אסף להב שמכהן כמנכ"ל משותף ומחזיק כ-15% מהון מניות החברה ואייל רוזנבלום שמכהן מנכ"ל משותף ומחזיק כ-9% ממניות החברה. רוזנבלום היה מנהל פעילות הימורי הספורט של 888 הישראלית. גם גיגי לוי שהיה מנכ"ל 888 מחזיק במניות החברה (כ-3%), ובנוסף מחזיקים במניות החברה – קרן הון סיכון פידליטי ונצ'ר קפיטל, אייל אלון, דני מגן ונוספים.

ההנפקה הזו היא הראשונה של חברה שמתעסקת באופציות בינאריות אבל כנראה לא הראשונה. גם Anyoption דיווחה על כוונתה לגייס בלונדון ולפי ההערכות זה עשוי להיות לפי שווי גבוה יותר של כ-200 מיליון דולר.

בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי ל-6 שנים מותנה בריבית הליבור ל- 3 חודשים עם מינימום של 1.95% ומקסימום של 5%. הפיקדון המובנה משלם ריבית ליבור ל-3 חודשים בכל רבעון.

תארך תחילת הפיקדון – 23 במרץ 2015, תאריך סיום הפיקדון – 23 במרץ 2021.

פיקדון מובנה הוא מכשיר המבוסס על פיקדון רגיל אך יש בו אפשרות לתשואה/ אפסייד בהתקיים תנאים מסוימים, לצד הבטחת ההשקעה (נומינלית) – כלומר, הדאונסייד (ההפסד) מוגבל לצד אפשרות להשיג תשואה מעניינת. עם זאת, חשוב להדגיש כי הפיקדון המובנה לרוב הוא לתקופות ארוכות יחסית ואז הבטחת ההשקעה הנומינלית, מגלמת בתוכה הפסד ריאלי – אם אתם משקיעים 100 אלף שקל ומקבלים עוד 6 שנים 100 אלף שקל, בפועל הפסדתם את ההשקעה האלטרנטיבית – התשואה האלטרנטיבית שהיא אמורה להיות לפחות ההצמדה למדד – ובממוצע על פני זמן, המדד הוא סביב 2% (כיום פחות!), כך שההפסד הריאלי יכול להגיע למעל 10%.

ובכל זאת, מדובר בהשקעה שעשויה להיות מעניינת, בעיקר בזכות האפסייד, ובמיוחד בתקופות שחונות כאלו שאין מה לעשות בכסף – הריבית פשוט אפס (או קרוב לאפס) בפיקדונות בבנקים.

על כל פנים, הפיקדון המובנה הז נושא ריבית בשיעור הליבור ל-3 חודשים, אך למרות זאת , קיים מינימום – א שיעור הריבית לתקופה הרלבנטית יהיה נמוך או שווה ל-1.95% לשנה אזי הסכום (סכום ההפקדה) יישא בתקופת הריבית האמורה , ריבית בשיעור של 1.95% לשנה. כלומר, כאן מקבלים יותר (אפילו משמעותית יותר) מהרצפה הנומינלית.

ויש גם אפשרות לרווח – אם שיעור ריבית הליבור לתקופה הרלבנטית יהיה גבוה מ-5% לשנה או שווה לו, אזי סכום ההפקדה יישא בתקופת הריבית האמורה, ריבית בשיעור של 5%. למעשה, הפיקדון הזה מעין מכווץ את האפשרויות של המשקיעים – ההפסד מוגבל לריבית של 1.95%, מקבלים הגנה (תשואה של 1.95%) ובתמורה משלמים "קנס" באם הריבית תהיה גבוה (הגבלה לעד 5%).

סכום המינימום להשקעה בפיקדון זה – 10 אלף דולר ובבנק לאומי מדגישים כי 100% מהקרן הדולרית מובטחת – כלומר בסוף התקופה המפקידים יקבלו לפחות 10 אלף דולר.

"הפיקדון ניתן לשבירה רק בהסכמת הבנק" מציינים בבנק לאומי ומוסיפים – "במקרה של שבירה הלקוח יקבל סכום הנמוך מסכום ההשקעה ההתחלתי".

בבנק מדגישים את יתרונות המוצר המובנה לעומת חסרונות המוצר – "היתרונות – ריבית מינימאלית מובטחת לאורך כל תקופת הפיקדון וקרן ההשקעה מובטחת בפירעון". מנגד, החסרונות – "הריבית המובטחת עשויה להיות נמוכה מריבית השוק לאורך תקופת הפיקדון והיעדר נזילות בתקופת הפיקדון".

ומה זו בכלל ריבית הליבור? "ריבית ה-London InterBank Offered Rate) Libor) הינה ריבית הבסיס להלוואות בין בנקים"" כותבים בלאומי, "והיא משמשת כאחד ממדדי הייחוס העיקריים בעולם, ממנה נגזרות שיעורי ריביות קצרות טווח שונות המהוות בסיס לתמחור של הלוואות ומכשירים פיננסים שונים. גובה ריבית ה- Libor הדולרית לשלושה חודשים נמצא בקורלציה ישירה עם שני גורמים עיקריים. הגורם הראשון הוא הריבית המוניטארית של הפד (כולל הציפיות לשינויים בריבית זו בשלושת החודשים הקרובים). הגורם השני הוא מצבה של המערכת הפיננסית: ככל שרמת הסיכון במערכת הפיננסית גבוהה יותר, כך עולה המרווח בין ריבית ה-Libor, ובין העקום הממשלתי "חסר הסיכון",

"כיוון שמרווח זה מהווה פיצוי לסיכון האשראי העודף בהלוואה לבנק בהשוואה להלוואה לממשלת ארה"ב. עקב כך, המרווח בין ה- Libor לבין ריבית הפד הינו אינדיקאטור עיקרי לרמת הלחץ במערכת הפיננסית העולמית".

הפיקדון מציע ריבית של 1.95%במידה וה- Libor ל- 3 חודשים יהיה שווה או נמוך מ-1.95%, בלאומי מדגישים כי "כל עוד ריבית ה- Libor נמוכה מ-1.95% המפקידים יקבלו בפועל ריבית הגבוהה מהריבית ל-3 חודשים בשוק הבין-בנקאי. בתוואי שבין 1.95% לבין 5%. המפקידים יקבלו ריבית הזהה לריבית בשוק, ובמידה וה-Libor ל- 3 חודשים יהיה שווה או גבוה מ-5%, הלקוח יקבל ריבית שנתית של 5%, במידה וריבית ה- Libor לשלושה חודשים תהיה גבוהה מ-5% – המפקידים יקבלו ריבית הנמוכה מהריבית הקצרה בשוק.

"כיום, עומדת התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 6 שנים בסביבות 1.8%. בנוסף, ההערכה היא כי התוואי העתידי לריבית הליבור צפוי לעלות בשנים הקרובות, בכפוף להמשך שיפור בכלכלת ארה"ב. לאור האמור, להערכתנו הפיקדון אטרקטיבי ללקוחות שמעוניינים במוצר פשוט שמספק הבטחת קרן ותשואה, בתמורה לויתור על נזילות במהלך התקופה".

בבנק לאומי קובעים כי הריבית המוניטארית האפסית, ותוואי הריבית הגלום בשוק, מביאים לתשואה נמוכה מאוד הצפוייה ממכשירי השקעה סולידיים המהווים תחליפי מזומן. ירידה זו בפוטנציאל הרווח מול העלויות (קנייה ומכירה/דמי ניהול/שיעור הוספה) עלולה להביא, בחלק מהמקרים, לחוסר כדאיות ברכישת המוצר ו/או בהחזקתו.

הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף לנטילת סיכון, למרות שרמת התמחור הכוללת באפיק אינה נמוכה. באירופה נראים ניצנים של שיפור כלכלי, וצפויה סביבת ריבית נמוכה מאוד (והרחבה כמותית מאסיבית) בטווח הזמן הנראה לעין. בנוסף, רמת תמחור נוחה, מהווה משקל נגד לסיכון גבוה יחסית.  השיפור ההדרגתי בכלכלת ארה"ב, בשילוב עם הפיחות שהתרחש בשער החליפין של השקל מול הדולר, צפוי להמשיך ולתמוך ברווחי הפירמות היצואניות בישראל אשר שוק היעד העיקרי שלהן הוא ארה"ב.

בהסתכלות רחבה, התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל נמוכות מאוד, וצפויות לעלות בהדרגה בטווח הזמן הבינוני. זאת, כתלות בשיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב. מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).

מומלצת חשיפה לאג"ח ממשלת ישראל במח"מ בינוני, גם לנוכח הציפיות שסביבת הריבית תשאר נמוכה מאוד בחודשים הקרובים. התשואות האפסיות במח"מ הקצר, אינן כדאיות להשקעה.

המשך ירידת תשואות בעקום הממשלתי בישראל אפשרית בזמן הקרוב. לנוכח זאת, ניתן לגוון את האחזקות באפיק האג"ח הממשלתי באמצעות אגרות חוב במח"מ ארוך. יש להתייחס להשקעה זו כהשקעה קצרת טווח (טקטית), כיוון שרמת המחירים בחלק הארוך של העקומים הינה גבוהה מאוד. לאור זאת ולאור התנודתיות הגבוהה הצפויה במסחר באגרות החוב הארוכות, השקעה זו הינה ברמת סיכון גבוהה.

הם ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק הקונצרני בישראל, תוך התמקדות בדירוגים איכותיים (A+ ומעלה) ובטווח בינוני-קצר. בדומה לאפיק הממשלתי, גם אפיק זה עשוי ליהנות בטווח הקצר מאפקט הורדת הריבית. לכן, אנו סבורים כי למשקיעים בעלי פרופיל סיכון בינוני-גבוה קיימת כדאיות בהגדלה מדודה של הרכיב הקונצרני בתיק, כהשקעה טקטית לטווח הקצר.

ביקושים גלובליים נמוכים לסחורות, ממשיכים לתרום לירידות מחירים בשוק. מומלצת חשיפה ישירה נמוכה בלבד לאפיק הסחורות בתיק ההשקעות.

מעודכן 6/2016

המפקחת  על שוק ההון הביטוח והחיסכון  במשרד האוצר, דורית סלינגר, עושה סדר בגביית דמי הניהול בקופות הגמל. מסתבר שאת דמי הניהול אפשר לגבות בכמה אופנים והמשמעות היא דמי ניהול

אפקטיביים שונים – לדוגמה – נניח שדמי הניהול 2.4% בשנה – אם גובים 0.2% בחודש אז אפקטיבית זה מגיע לדמי ניהול גבוהים יותר! צריך לגבות שיעור חודשי כזה שיצטבר (במבחן הריבית דהריבית) ל-2.4%. עשינו את החשבון בשבילכם – 0.197%. – נכון, לא הבדל מטורף, אבל זה מצטבר! שברירי האחוזים האלו יכולים להסתכם לאלפי שקלים!

הנה הודעת הפיקוח על שוק ההון – "מבדיקות שערכנו לאחרונה, עולה כי גופים מוסדיים חישבו ודיווחו בצורה שונה את אופן גביית דמי ניהול מיתרה צבורה של עמיתים בקופות גמל. על כן, חוזר זה קובע דרך אחידה לחישוב ודיווח של דמי ניהול מיתרה צבורה בין כלל הגופים המוסדיים וקופות הגמל. קביעת דרך אחידה כאמור נדרשת על מנת שניתן יהיה לקיים השוואה מדויקת בין דמי הניהול אשר נגבים בקופות הגמל השונות.

"גוף מוסדי ייחשב ויגבה דמי ניהול מיתרה צבורה, לרבות מתוך נכסים העומדים כנגד התחייבויות למקבלי קצבה, לפי הנוסחה הבאה:

– דמי ניהול נגבים ביום t או בחודש t, לפי העניין;

– השיעור במונחים שנתיים שלפיו נגבים דמי ניהול;

– מס' חודשים או ימי עסקים בשנה קלנדארית, לפי העניין;

לעניין זה, "יום עסקים" – כהגדרתו בתקנות דמי ניהול.

"הוראות חוזר זה חלות על כל קופות הגמל, למעט תכניות ביטוח ששווקו לפני שנת 2013.

תחילתו של חוזר ביום 1 בינואר 2016".

מדריכים קשורים:

קופת גמל להשקעה – לכו על זה!

חיסכון לילדים – איך וכמה לחסוך לילדים?

מהם דמי ניהול? ולמה הם כל כך חשובים?

בנק ישראל מפרסם היום נתונים בדבר שיעור האינפלציה הצפוי לפי שוק ההון ותחזיות החזאים והתפתחות אמצעי התשלום. ע"פ נתוני בנק ישראל, ממוצע תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עלה ל-1.2%. זאת, לעומת שיעור אינפלציה צפוי בשיעור של כ-0.7% בחודש פברואר 2015. מדובר בפעם הראשונה מזה 5 חודשים ששיעור האינפלציה הצפוי ע"י שוק ההון עולה מעל לאחוז.

מנתוני בנק ישראל עולה גם, כי אמצעי התשלום גדלו מ-204.8 מיליארד שקל לשיעור של 1208.2 מיליארד שקל – גידול של 1.7%.

ועדת ההשקעות של דיסקונט החליטה על השוואת רכיבי המניות בארץ ובחו"ל, לרמה של 12.5% (כל אחד), לאור ההתפתחויות בשוקי ההון ותמונת המאקרו בישראל ובעולם. על פי ועדת ההשקעות: "ההערכה היא כי מבנה התיק החדש מאוזן ומתאים להתמודדות עם תנאי השוק וההתפתחויות המאקרו-כלכליות".

להלן תקציר להמלצות הוועדה:

חשיפה למניות בארץ: הגדלה ב-2.5%. מדד ת"א 100 רשם מתחילת 2015 תשואה חיובית של 6.8%. מדד תל אביב 25 עלה כ- 2.35% בסיכום דו- שבועי, וסגר את כל הפער השלילי בו נסחר למול מדד ת"א 75. סגירת הפער והעליות במעו"ף אשר הושפעו בין השאר לטובה על ידי התחזקות הדולר היוו משקל נגד חיובי לירידות במדד ת"א 75 ומראים כי הפיזור שוב מוכיח את עצמו. בעוד שבשנת 2014 העדפנו משקל יתר בהשקעה במניות החברות הגדולות והגלובליות על פני חברות מקומיות, ב-2015 אנו מעדיפים דווקא פיזור רחב יותר, מתוך ציפייה לפיזור נורמטיבי יותר של ביצועי המניות בישראל. את בסיס הרכיב המנייתי בישראל (80%) ניתן להצמיד למדד ת"א 100 ואת היתרה ניתן להשקיע בענפים מומלצים ובמניות נבחרות. לאור חוזקה של הכלכלה המקומית ופוטנציאל הצמיחה החיובי יותר בישראל, הועדה ממליצה להשוות את משקל המניות בישראל לזה שבחו"ל לרמה של 12.5% מתיק הלקוח (כ-50% מסך החשיפה למניות).

חשיפה למניות בחו"ל: הפחתה ב-2.5%. מדדי אירופה מובילים את המגמה החיובית בשווקי המניות, לאור המשך היחלשות האירו והנפט שדוחפת מעלה את מכפילי הרווח ותחזית צמיחת הרווחים. לאור החלטת הועדה, משקל החשיפה למניות בחו"ל עומד כעת על 12.5%. החשיפה הגיאוגרפית המומלצת לרכיב המניות בחו"ל היא: 55% ארה"ב, 30% אירופה ופסיפיק, 15% מתעוררים.

חשיפה לאג"ח ממשלתיות: ללא שינוי. מאז דיון הועדה האחרון נרשמה עליית תשואות בשוק האג"ח של ממשלת ישראל, במקביל לעליית התשואות בארה"ב. הועדה ממליצה על השקעה של 40% מתיק הלקוח באג"ח ממשלתיות. במגזר הממשלתי הצמוד למדד ממליצה הועדה על מח"מ של 3 שנים ובמגזר הממשלתי השקלי בריבית קבועה על מח"מ של 4 שנים בצורה סינטטית (שילוב של אג"ח במח"מ קצר וארוך).

חשיפה מדד/שקל: ללא שינוי. הועדה רואה עדיפות לאפיק השקלי על פני האפיק הצמוד למדד לאור המדדים הקרובים הצפויים הנמוכים וסביבת האינפלציה המתונה, בה שרויים משקים רבים בעולם. לפיכך, הועדה ממליצה על יחס של 58:42 לטובת האפיק הלא-צמוד על פני הצמוד. דהיינו, השקעת 25% מתיק הלקוח באפיק הצמוד למדד ו-35% מתיק הלקוח באפיק השקלי (בריבית קבועה ומשתנה).

חשיפה לאג"ח חברות בארץ: ללא שינוי. בשבועיים החולפים מאז דיון הועדה המשיכו המרווחים השוק אג"ח החברות להתכווץ, אך מדדי התל-בונד המובילים ירדו עקב עליית תשואת הבסיס הממשלתית. הועדה מעריכה כי מרווחי התשואה הנוכחיים משקפים נכונה את סיכון החברות, ולפיכך ממליצה על השקעת 20% מתיק הלקוח באג"ח חברות בארץ, מתוכם: 5% מתיק הלקוח במדד תל-בונד שקלי, 5% מתיק הלקוח באג"ח חברות בריבית משתנה, 5% מתיק הלקוח באג"ח בקבוצת דירוג AA במח"מ קצר של 3 שנים ו-5% מתיק הלקוח באג"ח קבוצת דירוג A במח"מ קצר של 3 שנים. הועדה רואה עדיפות להשקעה באמצעות נכסים מנוהלים.

חשיפה לאג"ח חברות בחו"ל: ללא שינוי. מאז דיון הועדה האחרון, אג"ח החברות בדירוגי השקעה נקובות דולר רשמו ירידות של עד 2% בממוצע (בטווחים הארוכים) על רקע עליית תשואת הבסיס הממשלתית. במקביל, אג"ח חברות נקובות אירו שמרו על יציבות בזכות ירידת תשואת הבסיס הממשלתית שקיזזה את עליית המרווחים. הועדה ממליצה על השקעה של 10% מתיק הלקוח באג"ח חברות בינ"ל בדירוג השקעה (-BBB בינ"ל ומעלה) במח"מ תיק של 4 שנים.

חשיפה של 5% למזומן ופיקדונות פלוס: ללא שינוי. הועדה ממליצה להותיר את רכיב המזומן והפיקדונות פלוס ברמה של 5%. הצעה לצמצם את החשיפה במזומן לטובת מניות בישראל נדחתה ברוב קולות.

הועדה ממליצה כי החשיפה לאפיקי המט"ח תגודר באופן חלקי, אשר יתאים לצרכי כל לקוח ולקוח.

אביב בבורסות. בעולם המדדים נושקים לשיא, וגם בבורסה בת"א המדדים בשיא. האם זה יימשך? האם הריבית תמשיך לרדת? ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי גמל והשתלמות, בבית ההשקעות אי.בי.איי (IBI ) מספק תחזית…אביבית.

"השבועיים האחרונים עמדו בסימן עליית תשואות באגרות החוב הממשלתיות של ארה"ב והיהחלשות המהירה הנוספת במטבע היורו", מדגיש קוטישטנו ומוסיף "אנו נמצאים בעיצומו של גל בו המשקיעים בעולם סוברים כי העלאת הריבית בארה"ב קרובה. נתוני תעסוקה חזקים זה מספר חודשים הביאו את הקונספציה החדשה-ישנה הזו. גל זה גרם לתשואות בארה"ב לעלות עד לשיא מקומי של 2.25% ומאז הסיפור קצת נרגע. אני מזכיר כי היו גלים דומים בעבר הלא רחוק, שדעכו כלעומת שבאו. שוק התעסוקה בארה"ב חזק כבר שנתיים, אין כאן כל חדש. אך האם בסביבת אינפלציה כה נמוכה ולנוכח דולר מתחזק במהירות ארה"ב תמהר להעלות ריבית?

"אל תטעו, כלכלת ארה"ב היתה חזקה בעבר גם בתקופות של דולר חזק, אבל, אנו נמצאים היום בתקופה של ריביות אפסיות ומלחמת מטבעות, בה רבים הבנקים בעולם שמיצו את כלי הריבית ופועלים באגרסיביות להחלשת המטבע המקומי שלהם. בתנאים אלה גם הבנק המרכזי האמריקאי יצטרך להרהר פעמיים ואולי שלוש בנושא העלאת הריבית, שתחזק עוד יותר את הדולר.

"שוק האג"ח הממשלתי בישראל הגיב אף הוא בעליית תשואות, אך מתונה יותר. כל העקום הישראלי נמצא כיום מתחת לזה האמריקאי ומעל לגרמני – זהו המקום הראוי לו, למרות שהוא עדיין תלול מדי. האפיק הקונצרני בארץ חלש יותר, עקב ההנפקות הרבות הצפויות לנו, עם השלמת פרסום הדוחות הכספיים השנתיים ע"י החברות. צפו לגל גדול של הנפקות בשלושת השבועות שנותרו עד פסח. האם גם שוק המניות שלנו מתחיל להיות דומה לאירופה, כמו שוק האג"ח? המעוף (ת"א 25) בשיא חדש, וגם הוא נמצא בין הביצועים של ארה"ב לאירופה מתחילת השנה.

"הנגיד האירופי, דראגי, התחיל כצפוי את ההרחבה הכמותית ורוכש זה מספר ימים אג"ח של מדינות גוש האירו. שוק המניות האירופאי ממשיך לרשום תשואת יתר, עם ההיחלשות המהירה של היורו. זה כבר מתחיל להזכיר לי את השנה בה עלה שוק המניות היפני 50%, כאשר הין נחלש ב- 30%. זה בהחלט תרחיש אפשרי לגבי שוק המניות האירופאי השנה. לכן, למרות העליות החדות, לא הייתי מממש עדיין מניות באירופה. הייתי מתרכז יותר ביצואניות ופחות בסקטור הפיננסי באירופה, בשלב זה של ההרחבה הכמותית. יוון (האיום הקטן על הגוש) ורוסיה (האיום הגדול על הגוש) נדחקו בינתיים לשוליים – הסיפורים האלה כנראה יחזרו. שרי האוצר באירופה ממשיכים לנזוף ביוונים שמבזבזים את הזמן. היוונים מצידם לא מבינים מדוע שרי האוצר של הגוש מתקשים להבין שאין להם כוונה להחזיר להם את הכסף! בכלל, יש לי תיאוריית קונספירציה לגבי יוון. נראה לי שהאירופאים נתנו ארכה של 4 חודשים ליוון רק כדי להתכונן לזרוק אותם מגוש האירו…

"המשך הורדות ריבית במזרח אסיה השבוע: בסין, תאילנד ודרום קוריאה. תהליך זה ימשך עוד חודשים. אצלנו השקל מסרב להיחלש משמעותית מול הסל, אחרי הורדת הריבית של בנק ישראל. אם מצב זה ימשך, בנק ישראל יצטרך לפעול שוב. במלחמת המטבעות אי אפשר להישאר מאחור".

מחירי הנפט ממשיכים להסחר ברמת מחירים המהווה שפל של שש שנים, על רקע החשש כי מלאי הנפט הגולמי בארה"ב המשיך לטפס מעבר לשיא של יותר מ-30 שנה. סקר חדש שמתפרסם היום ב"בלומברג", מציין כי מחירי הנפט נמצאים ברמה אשר עשויה לסמל את החזרה לשוק דובי.

על פי הסקר, מלאי הנפט הגולמי בארה"ב עלה ב-4.4 מיליון חביות בשבוע שעבר בלבד. יחד עם זאת, ב"בלומברג" מציינים כי הנתון הרשמי יפורסם ביום ד' הקרוב. בנוסף מציין הסקר, כי מלאי הנפט הגולמי בארה"ב עלה לשיא של שלושים שנה למרות ההפוגה במספר שיא של אסדות קידוח.

קת’רין ספקטור, אסטרטגית סחורות ב-CIBC World Markets, אמרה לבלומברג: "נמשיך לראות עליות במלאי הנפט בארה"ב בזמן הקרוב". בנוסף סבורה ספקטור כי "לא צפוי שיפור ביחס בין ההיצע לביקוש העולמי עד המחצית השנייה של השנה".

אירוע מוזר במיוחד בקרן הנאמנות אנליסט מניות גלובליות (מספר קרן – 5105929). מנהל הקרנות של אנליסט הודיע על טעות בדיווח הסכום הפטור ממס של מחזיקי הקרן, והמשעות היא חיוב במס גדול יותר. אנליסט לא מתכחשת לעניין – היא פונה למחזיקים שמימשו ומבקשת מהם לפנות אליה בצרוף אסמכתאות. אבל , נו באמת, מי יפנה עכשיו? לקוח שמימשו לפני שנתיים פתאום יתעורר ויראה שמשהו לא תקין?

הקרן הזו מנהלת היום כ-210 מיליון שקל, כך שלא מדובר בקרן זניחה.  ואיך הטעות הזו נוצרה? ובכן – הקרן הינה קרן פטורה שבסיס ההצמדה שלה הינו מדד המחירים לצרכן. מנהל הקרן  דיווח כי למיטב ידיעתו החל מיום 19.12.11 ועד ליום 8.3.15 חל שיבוש בהעברת הנתונים ביחס לסיווג הקרן שלעיל לצרכי מיסוי למסד הנתונים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב והקרן שלעיל סווגה בו כקרן פטורה שבסיס ההצמדה שלה הוא דולר ארה"ב. כשקרן נאמנות מסווגת כקרן שבסיס ההצמדה שלה הוא הדולר, אזי בעת ביצוע פדיון של יחידות ע"י בעלי יחידות בקרן, מחושב לצרכי מס סכום אינפלציוני לפי שיעור השינוי בשער הדולר וזאת במקום לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן.

המשמעות היא שהלקוחות שמימשו עד לאחרונה שילמו ככל הנראה מס גבוה יותר – הסכום האינפלציוני/ ההצמדה פטורה, ועד לא מזמן, המדד עלה על השינוי בדולר (משמעותית – הדולר הרי ירד! עד לפני חצי שנה) כך שאם היתה מחושבת ההצמדה למדד, אזי הרווח של המחזיקים היה קטן יותר ובהתאמה המס קטן יותר; ורק להמחשה – נניח שהקרן נקנתה ב-100 ונמכרה ב-120 – הרווח הוא 20 – הרווח הזה הוא פטור בקרן עצמה וחייב אצל המשקיעים בקרנות.  מהרווח הזה  יש לנכות הצמדה – נניח שההצמדה למדד היא 10 ומכאן שהרווח עליו יש לשלם מס הוא 10 (20 פחות 10). אבל אם בטעות ההצמדה שחושבה היתה על הדולר והדולר עלה (נניח) ב-2%, אזי ההצמדה היא 2 והרווח לצרכי מס הוא 18 – הבדל ענק, ובהתאמה טעות מס ענקית.

למשקיעים מגיע החזר מס, למרות שכנראה יש גם כאלו שהרוויחו מהעניין (כאשר הדולר עלה יותר מאשר המדד). על כל פנים, אנליסט מוסרת  כי – "למיטב ידיעתו של מנהל הקרן חברי בורסה הסתמכו על הסיווג בבורסה בעת חישוב ניכוי המס במקור מהתמורה בגין יחידות שנפדו במהלך התקופה הרלבנטית. לפיכך, בעל יחידות שפדה בתקופה הרלבנטית יחידות בבעלותו ואשר סבור כי חל שיבוש בניכוי המס במקור בגין אותן יחידות כתוצאה מהאמור רשאי לפנות למנהל הקרן בצרוף אסמכתאות".

למדריכים נוספים:

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?

מדריך קרנות נאמנות

קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות

מנהל קרן הנאמנות אקסלנס (1B) מחלקת (מספר קרן: 5108238), מדווח כי ביום 29/03/2015 ישולם מנכסי הקרן תשלום לבעלי יחידות כדלקמן: היום שבו מי שמחזיק ביחידות הקרן זכאי לתשלום (היום הקובע): 22/03/2015; שיעור התשלום: 0.8% מהערך הנקוב של היחידה. היחידה נסחרת בכ-160 נקודות, משמע הקרן תשלם 0.5% מסך השווי לבעלי היחידות.

אקסלנס מחלקת מנהלת כ-47 מיליון שקלים. הקרן שהניבה מתחילת השנה כ-1%, מחזיקה בעיקר אגרות חוב ממשל שקליות ומקמים. על פי תשקיף הקרן החשיפה לאגרות חוב מכל סוג לא תפחת משיעור של  50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

למדריכים נוספים:

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?

מדריך קרנות נאמנות

קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות

הציבור אמנם כמעט ולא קונה ישירות מניות בבורסה, אבל הוא חוזר לרכוש בדלת האחורית – דרך קרנות עם חשיפה מנייתית. לציבור נמאס לשבת על קרנות שנותנות קרוב לאפס או קרנות כספיות שמניבות תשואה שלילית בהמשך להפחתת הריבית, והוא מסית כספים בעיקר מהכספיות (קראו כאן – הקרנות הכספיות משמידות הון) לקרנות שונות ובעיקר קרנות מעורבות בסגנון ה-90/10 ואחיותיהן שהמשמעות שלהן היא לכאורה השקעה בנכסים בטוחים בשיעור גבוה לצד טעימה במניות. אלא שבפועל מדובר במכשיר מסוכן – 90%-80% באגרות חוב זה כבר ממש לא סולידי  – אגרות חוב כיום הן מכשיר מוכן, ובהעלאות הריבית האגרות חוב הארוכות יספגו ירידות שערים, אפילו חדות!

השקעה של 10%-20% במניות עשויה להיות מתאימה, אבל לא לכלך אחד, וכמובן שהיא מסוכנת. על כל פנים, המהלך הזה מזרים מאות מילונים ואפילו מיליארדים לבורסה המקומית וזו אחת הסיבות לעליות בשבועות האחרונים.

מנתוני מיטב-דש עולה כי  ל-10 הקרנות המסורתיות שרשמו את הגיוסים הגבוהים ביותר בחודש פברואר יש חשיפה למט"ח ול-7 מתוכן יש חשיפה מנייתית.  במקום ה-1 בגיוסים בחודש פברואר 2015 הקרן "אקסלנס A1 5-95 " עם גיוס של כ-370 מיליון ₪. ומנגד, הקרן הפודה ביותר פברואר היא "פסגות 00 כספית ללא נע"מ" עם פדיון של כ-450 מיליון ₪.

כ-1.3 מיליארד ₪ זרמו לקרנות המחקות בסיכום חודש פברואר. זאת, בהובלת קרנות מחקות על מדדי אג"ח מדינה שגייסו כ-450 מיליון ₪ וקרנות מחקות על מדדי מניות בארץ ובחו"ל עם גיוסים של כ-320 מיליון ₪.

על פי נתוני מיטב דש, דמי הניהול הממוצעים ממשיכים להישחק, אם כי בקצב נמוך יותר לעומת החודש הקודם – הגיוסים בתעשיית הקרנות בפברואר היו בדמי-ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.57%- עלייה של כ-5% לעומת החודש הקודם, בעוד שהפדיונות בפברואר היו בקרנות עם דמי-ניהול ממוצעים של כ-0.6%- ירידה של כ-25% לעומת החודש הקודם, אבל, זהו נתון מטעה כי הוא כולל את הקרנות הכספיות שפדו סכומים גדולים בדמי ניהול ממוצעים של כ-0.15%, כך שהפדיונות בקרנות המסורתיות היו בדמי ניהול דומים לחודשים קודמים, בשיעור של כ-0.8%.

חודש  פברואר 2 קרנות נפרדו מ"מועדון המיליארד": "מגדל אפיקים 1A אג"ח  פלוס" ו"מנורה מבטחים 00 כספית פיקדון נזיל". מספר הקרנות במועדון "המיליארד" עומד על 47 קרנות המנהלות כ-96.3 מיליארד ₪. 16 קרנות מתוך 47 הן קרנות כספיות המנהלות כ-43.7 מיליארד ₪.

בסיכום חודשי כ-60% מהקרנות רשמו פדיונות, כ-5% מ-768 הקרנות שסיכמו את החודש עם פדיונות, איבדו למעלה מ-50 מיליון ₪ כ"א.

טבלת 10 הקרנות המגייסות, שגייסו ביחד כ-2.2 מיליארד ₪ בסיכום חודשי, כוללת  6 קרנות אג"ח כללי, 3 קרנות אג"ח מדינה וקרן כספית אחת. מן הצד השני, טבלת 10 הקרנות הפודות שמהן נפדה כ-2.55 מיליארד ₪, מכילה 8 קרנות כספיות, קרן אג"ח מדינה וקרן אג"ח כללי.

המשקיעים מגדילים חשיפה מנייתית – קרנות מסורתיות ללא חשיפה למניות גייסו החודש כ-500 מיליון ₪. לעומת זאת, קרנות שיש להן חשיפה למניות עד 10% רשמו החודש גיוסים של כ-820 מיליון ₪ כאשר, בקרנות אג"ח כללי עם חשיפה של עד 10% מניות הגיוס עמד על כ-350 מיליון ₪. קרנות שיש להן חשיפה למניות עד 30% רשמו גיוסים של מ-950 מיליון ₪.

האפיק המגייס ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות בחודש פברואר הוא אפיק אג"ח מדינה – קרנות אג"ח מדינה רשמו בפברואר גיוסים של יותר מ-1.2 מיליארד ₪. קרנות אג"ח מדינה ללא חשיפה מנייתית1 רשמו החודש גיוסים של כ-410 מיליון ₪ . קרנות אג"ח מדינה עם חשיפה של עד כ-10% מניות גייסו כ-770 מיליון ₪. כ-1.45 מיליארד ₪ נותבו לקרנות אג"ח מדינה תחת הסיווג –אג"ח מדינה כללי ומנגד, כ-290 מיליון ש"ח נפדו מקרנות אג"ח מדינה צמודי מדד.

קרנות אג"ח חו"ל רשמו בפברואר גיוסים של כ-540 מיליון ₪- ירידה של כ-40% לעומת החודש הקודם. רק כ-5% מכלל הגיוסים לקרנות אג"ח חו"ל נותבו לקרנות נקובות $ ו כ-200 מיליון ₪ לקרנות מגודרות מטבע. שאר המשקיעים הגדילו את החשיפה למט"ח, זאת לאחר שכ-320 מיליון ₪ נותבו לקרנות אג"ח חו"ל הנקובות בש"ח.