חדשות    

מהפכה במתמטיקה: במקום לשנן נוסחאות יצירתיות והנמקה

שנאתם לשנן נוסחאות?  OECD ממליץ על חשיבה יצירתית לפתרון בעיות במקום לשנן להתאים את צורת החשיבה לעולם הממוחשב –  לקראת המבחן ההשוואתי במתמטיקה (פיז"ה) שיערוך הארגון ב-2021.

המיקוד של המבחנים יעבור להנמקה מתמטית. כלומר, הבנה עמוקה, גבוהה ויישומית יותר של הנוסחאות והחוקים המתמטיים, שיאפשרו לתלמידים לבצע לבד היסקים ולנמק את תשובותיהם.

פרופ' אנדרס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך ב-OECD, אמר בכנס שערך הארגון להצגת התוכנית החדשה, כי "הטכנולוגיה נהפכת ליותר משמעותית בחיינו. יש גידול בשימוש בבינה מלאכותית, ומערכת החינוך הנוכחית לא מספקת כיום פתרונות ראויים".

"בתקופה ממחושבת, הערך של לימוד שמסתמך על אימון הזיכרון יורד משמעותית".

"התוכנית ל-2021 מסתכלת על המתמטיקה בתוך עולם שמשתנה במהירות באמצעות טכנולוגיות חדשות, ומגמות שבהן האזרחים מעורבים ויצירתיים ומקבלים החלטות שאינן רוטיניות עבור עצמם ועבור החברה שבה הם חיים", כך לפי התוכנית.

האם זה ישפר את מצבם של תלמידי ישראל?

ציוניהם של הישראלים במתמטיקה לא מהגבוהים, בלשון המעטה.  החינוך למתמטיקה בישראל נמצא בפיגור ניכר, ואינו מתאים גם להנחיות קודמות של OECD. בהתאם, במבחן הפיז"ה שנערך ב-2015 תלמידי ישראל דורגו בתחתית: מקום 30 מבין 35 חברות הארגון באותה תקופה. בהשוואה לכלל 70 המדינות שהשתתפו במבחן, ישראל דורגה במקום 39. המשמעות היא ש-32% מהתלמידים נכשלו (בהשוואה לממוצע של 23% במדינות OECD), ולפי הארגון הציון שקיבלו מנבא קשיים בהשתלבותם העתידית בשוק העבודה. מבין מדינות OECD רק ארה"ב דורגה מתחת לישראל, שהישגי תלמידיה קרובים לאלה של תלמידי יוון, טורקיה, צ'ילה ומקסיקו.

ישראל גם מובילה בפערים בהישגי התלמידים, וניצבת במקום השני מבין כלל המדינות שהשתתפו במבחן (רק במלטה הפערים היו גבוהים יותר). כך, בקרב התלמידים הערבים שיעור הנכשלים בפיז"ה ב-2015 היה 64%, ופערים גדולים נמצאו גם בין תלמידים מרקע כלכלי שונה. התלמידים החרדים בישראל אפילו לא משתתפים במבחנים הבינלאומיים..

למרות המצב הגרוע של התלמידים, המתמטיקה הופכת יותר רלוונטית בדיונים על כלכלה, משבר האקלים, תזונה, רפואה וטכנולוגיה. ב-OECD קוראים זה שנים להעדיף יצירתיות, עומק ואיכות על פני שינון ולהספיק כמה שיותר חומר. מצב שעדיין לא מיושם בישראל.

בעקבות הדרישה החדשה  ישראל תידרש כעת לבצע שינויים משמעותיים בתוכנית הלימודים, בדגש על לימודי המתמטיקה – כבר בחטיבות הביניים, בניגוד למצב בישראל שבו  מרבית הדגש היא  בתיכון.

הנושאים נשארים, השאלות משתנות

הנושאים המרכזיים במבחן של 2021 יהיו צמיחה לא לינארית, קירוב גאומטרי, סימולציות ממוחשבות וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות ובסיס לכול אלגברה כך שאין שינוי גדול בנושאים.. ההבדל הגדול צפוי באופן הצגת השאלות, כך למשל התלמידים יצטרכו לזהות בעצמם את המבנה המתמטי .

התלמידים יצטרכו להפגין במבחן יכולת בניית טיעונים מתמטיים. הם גם יידרשו להיות מסוגלים להגן על הדרך שהם מציעים לפתרון הבעיה. בנוסף, יהיה עליהם להבין כיצד הבעיות המתמטיות באות לידי ביטוי בחיים האמיתיים.

תחומים שכן צפויים להיעלם הם אלו שבהם באופן מובהק מדובר בהקנית טכניקה ולא בלימוד אופן חשיבה כמו הוראת הטריגונומטרה.

חידוש שנכלל בתוכנית החדשה של OECD הוא תחום המחשוב ובעיקר סימולציות ממוחשבות. במסגרת זו על התלמידים לנסות ולהבין את האופן שבו מחשבים חושבים, ולפתור בעיות באמצעות הכלים שרכשו. עם זאת, לא מדובר בלימודי קוד כחלק מהמתמטיקה, אלא בהבנת החשיבה המקצועית בתחום.

לקראת המבחן ב-2021 פירסם OECD כמה שאלות לדוגמה. אלה כוללות, בין היתר, ניתוח נתונים מתוך גיליון עבודה אלקטרוני והסקת מסקנות ממנו; ועריכת מניפולציות חשבונאיות. שאלה נוספת עסקה ביכולת ההבנה של ביטוי מתמטי שהחישוב שלו לא מורכב מבחינה מתמטית, אך שמצריכה הבנה של משמעות הביטוי.

פוסט דוקטורט בישראל – נתונים ומלגות

מצביעים ברגליים: עלייה בביקוש ללימודי מחשבים, צניחה במספר הסטודנטים למשפטים

לימודי אדריכלות – איפה לומדים, כמה זמן, למי מתאים, כמה מרוויחים?