קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, מתייחס להודעת הבנק האירופי המרכזי, לפיה יבחן האם התחזקות האירו החדה בשנה האחרונה נובעת מהבדלי מדיניות כלכלית בין אירופה לבין ארה"ב: "בשלב זה, ההכרזה היא בעיקר מהלך סמלי חשוב שמעיד על התחמשות גוש מדינות משמעותי לקראת התפתחות אפשרית בעתיד בעולם המטבעות. בהתאם לכך, תוצאות הבחינה יקבעו את תוואי התקדמות אפשריים בעתיד המדיניות של הבנק האירופי המרכזי. אם יימצא כי ההתחזקות אכן נובעת מפעולות ההרחבה המוניטרית שביצע הפד והפיסקלית שביצע הממשל האמריקאי, יתכן שהבנק האירופי המרכזי יחליט על צעדי נגד משלו.

יצוין, כי הודעת הבנק האירופי מגיעה בהמשך לפרסום התחזית המעודכנת של הקרן המטבע העולמית לצמיחה העולמית. תחזית הצמיחה השתפרה לשיעור של 5.1% בשנת 2021. למרות השיפור בתחזית הגלובלית, ניכרת שונות רבה בין המדינות. לדוגמה, בעוד בארה"ב ובסין תחזית הצמיחה השתפרה בחדות, תחזית באירופה הופחתה לרמה של 4.1% על רקע קשיים בהפצת החיסונים. ההכרזות של הבנק האירופי המרכזי ושל קרן המטבע מעידות כי פוטנציאל ההתחזקות של האירו מוגבל בתנאים הנוכחיים. להערכתנו, בטווח הקצר, האירו צפוי לשמור על טווח של 1.2-1.23 מול הדולר, ו 3.90-4.00 מול השקל".

בנוסף, הכלכלן הראשי של לאומי, ד"ר גיל בפמן, מתייחס גם הוא בסקירת המאקרו השבועית להודעת קרן המטבע ומציין כי "עדכון ה-IMF משדר אופטימיות זהירה עקב תהליך ההתחסנות הגלובלי, לצד החשש מהתפרצות הגרסאות החדשות של נגיף הקורונה". בפמן מתייחס גם למדד המשולב לחודש דצמבר ומציין כי "המדד המשולב לחודש דצמבר לא משקף את השינוי בפעילות הכלכלית בעקבות עליית התחלואה והכניסה לסגר השלישי בסוף 2020". בפמן להעריך כי "בסיכום שנת 2020 התוצר המקומי ירד ב-3.9%. באשר לצמיחה ב-2021, אנו מעריכים כי בתרחיש מרכזי, צפויה צמיחה של כ-5% בתוצר, אשר עשויה להיות אף מהירה יותר, אם תהליך ההתחסנות ימשיך להתקדם בקצב מהיר, תוך הפגנת עמידות גם בפני הסוגים השונים של הנגיף שהתגלו לאחרונה, ויאפשר הסרה של מרבית ההגבלות על הפעילות כבר במהלך הרביע השני של 2021".

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש דצמבר 2020; השפעות הסגר השלישי צפויות להשתקף בנתוני ינואר

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בדצמבר 2020 ב-0.52% לעומת נובמבר, ובכך השלים חודשיים רצופים של עליות משמעותיות יחסית.

בנק ישראל מדגיש בהודעתו כי עלייה זו חלה על רקע המשך תהליך הביטול ההדרגתי של מגבלות הסגר השני, שהחל באמצע אוקטובר אשתקד. אולם, המדד המשולב לחודש דצמבר לא משקף את השינוי בפעילות הכלכלית בעקבות עליית התחלואה והכניסה לסגר השלישי בסוף 2020. הירידה בפעילות עקב כך, צפויה להשתקף בנתוני חודש ינואר, אשר במהלכו ההגבלות על הפעילות הוחמרו משמעותית.

בחינה של הנתונים בתדירות רבעונית, מעלה כי ברביע הרביעי של 2020, המדד המשולב רשם עלייה של 0.8% (לעומת הרביע הקודם) לאחר עלייה של 1.3% ברביע השלישי אשתקד. כפי שניתן לראות בתרשים 1 המצורף, המתאם הגבוה בין נתוני המדד המשולב (מבנק ישראל) לנתוני התוצר המקומי הגולמי (מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלמ"ס), שעמד על כ-80% בין השנים 2019-2007, נחלש משמעותית עם פרוץ המשבר. נתוני המדד המשולב הצביעו על השפעה מתונה הרבה יותר של משבר הקורונה על הפעילות, בהשוואה לנתוני הלמ"ס. לראייה, שיעור הצמיחה השנתי של המדד המשולב ב-2020 (שמחושב על סמך ממוצעים שנתיים), עמד על 0.6%, כלומר כלל לא משקף את ההתכווצות בתוצר ב-2020, אותה לאומי, בנק ישראל ומרבית הגופים הפיננסיים מעריכים בירידה של כ-3%-5%. משמע, יש לנקוט משנה זהירות בהסתמכות על המדד המשולב כאינדיקטור לפעילות הכלכלית בעת הנוכחית. לאור האמור, נראה כי הפגיעה בתוצר המקומי ברביע הרביעי של 2020, נתונים שעתידים להתפרסם במהלך החודש הבא, עשויה להתברר כמשמעותית יותר, ואף להסתכם, בירידה מתונה בתוצר.

מבחינת השפעת משבר הקורונה בפילוח ענפי, ניתן לראות, בתרשים 2 המצורף, את נתוני הפדיון בענפי המשק השונים (נתונים חודשיים, מנוכי עונתיות) בחודש נובמבר לעומת פברואר 2020 (לפני פרוץ המשבר). הענפים שנפגעו במידה הרבה ביותר ממשבר הקורונה, הם ענפי השירותים שמושפעים באופן ישיר מהגבלות הריחוק החברתי ואיסור ההתקהלות, ואשר ההקלה של ההגבלות במהלך המשבר כמעט שלא הועילה להם, ובראשם: שירותי אירוח ואוכל, חינוך, אמנות ופנאי, שירותי תחבורה ואחסנה ושירותי ניהול ותמיכה. מנגד, הענפים שפחות הושפעו מההגבלות והציגו ביצועים טובים יותר, הם: מידע ותקשורת (היי-טק), בינוי, תעשייה ומסחר. מגמות אלה צפויות להימשך כל עוד הפעילות במשק המקומי תישאר תחת רמה כזו או אחרת של הגבלות.

לסיכום, אנו מעריכים כי בסיכום שנת 2020 התוצר המקומי ירד ב-3.9%. באשר לצמיחה ב-2021, אנו מעריכים כי בתרחיש מרכזי, צפויה צמיחה של כ-5% בתוצר, אשר עשויה להיות אף מהירה יותר, אם תהליך ההתחסנות ימשיך להתקדם בקצב מהיר, תוך הפגנת עמידות גם בפני הסוגים השונים של הנגיף שהתגלו לאחרונה, ויאפשר הסרה של מרבית ההגבלות על הפעילות כבר במהלך הרביע השני של 2021.

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי של שירותים ומוצרי תעשייה בלטו לשלילה בשנת 2020

נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי על-ידי אנשים פרטיים לחודש דצמבר 2020 פורסמו על-ידי הלמ"ס. מדובר בנתונים (במחירים קבועים) המנוכים מהשפעות של עונתיות, דבר אשר מאפשר להשוות בעזרתם בין חודשי השנה, זאת בניגוד לנתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי שמתפרסמים על-ידי בנק ישראל בתדירות שבועית. נתוני הלמ"ס מלמדים כי בחודש דצמבר 2020 סך הרכישות בכרטיסי אשראי של אנשים פרטיים המשיכו לצמוח בהמשך למגמה מחודש נובמבר, זאת במקביל לתהליך

היציאה מהסגר השני וללא התחשבות בעלייה בתחלואה במהלך החודש, אשר הובילה לכניסה לסגר שלישי, כאמור בפסקה הקודמת.

אולם, מבט על הרביע הרביעי של 2020 לעומת הרביע השלישי, מעלה כי נרשמה ירידה מתונה בהיקף הרכישות, אשר בלטה בעיקר בתחום מוצרי התעשייה. זאת, עקב רמת פעילות נמוכה במיוחד בחודש אוקטובר 2020, אשר במהלכו חל חלקו השני של סגר חגי תשרי (הסגר השני), והפעילות נותרה לכל אורכו של החודש תחת הגבלות משמעותיות. לאור זאת, ייתכן שנתוני החשבונאות הלאומית יצביעו על חולשה בצריכה הפרטית ברביע הרביעי של השנה.

היקף הרכישות בחודש דצמבר 2020 היה גבוה באופן משמעותי יחסית בהשוואה לפברואר 2020, ערב פרוץ משבר הקורונה. הדבר נכון בכל הענפים, להוציא את תחום השירותים בו רמת הפעילות נותרה נמוכה בכ-2%. אולם, הכניסה של המשק לסגר שלישי, בכפוף להגבלות מחמירות על הפעילות, לרבות סגירת המסחר, צפויה להשפיע לשלילה על הפעילות בחודש ינואר 2021, בדגש על ענפי התעשייה אשר נוטים להגיב בחדות לשינויים בפעילות (סגירה או פתיחה של המשק). ואכן, נתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי שמפרסם בנק ישראל מצביעים על ירידות חדות מסוף חודש דצמבר 2020, בהובלת מוצרי תעשייה (חשמל, ביגוד וריהוט).

במבט כולל, שנת 2020 הסתכמה בעלייה של 3.8% בסך היקף הרכישות. אולם, יש לציין שמדובר בשיעור גידול נמוך משמעותית בהשוואה לשנים 2018-2019, והנמוך ביותר משנת 2004 (תחילת סדרת הנתונים), בצוותא עם שנת 2011. כמו כן, בתרשים 3 המצורף, ניתן לראות את השונות הרבה בפגיעה של משבר הקורונה בתחומי הפעילות השונים. היקף הרכישות בתחומים: שירותים ומוצרי תעשייה, נפגע באופן הקשה ביותר ממשבר הקורונה. כך, היקף הרכישות בתחום השירותים בשנים 2018-2019, צמח בשיעור דו-ספרתי גבוה, אולם בשנת 2020, נרשמה ירידה של כ-13.4%. היקף הרכישות של מוצרי תעשייה ירד מצמיחה שנתית של כ-5% בשנים 2018-19, לקיפאון ב-2020. מנגד, משבר הקורונה לא פגע ברכישות של מוצרים ושירותים אחרים, וכן תרם להאצה בקצב הגידול של הרכישות בתחום המזון והמשקאות. ככל שהסגר השלישי יוארך ותהליך החזרה לפעילות יתעכב ויתנהל באיטיות, בדגש על עיכוב בפתיחת המסחר, יהיה בכך כדי להמשיך להכביד על פעילות הצריכה של משקי הבית, גם ברביע הראשון של 2021.

קרן המטבע הבינלאומית: אופטימיות זהירה באשר לצמיחה העולמית בשנים 2021-22

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה את התחזיות המאקרו-כלכליות העדכניות שלה לשנים הקרובות (במסגרת עדכון ינואר 2021 של פרסום ה-WEO). קרן המטבע מעט אופטימית יותר באשר לפעילות הכלכלית בשנים 2021-22, מה שהתבטא בעדכון קל כלפי מעלה של תחזיות הצמיחה. קרן המטבע ציינה שאומדן הצמיחה העולמי לשנת 2020 עודכן כלפי מעלה, הודות לפעילות חזקה מהצפוי במחצית השנייה של 2020. כמו כן, תחזיות הצמיחה ל-2021 עודכנו כלפי מעלה, הן בקרב הכלכלות המפותחות והן בקרב השווקים המתעוררים. עם זאת, ניכרת שונות בתחזיות הצמיחה בין הכלכלות השונות. בזמן שתחזית הצמיחה של התוצר של ארה"ב ויפן עודכנו כלפי מעלה, תחזיות הצמיחה לגוש האירו ובריטניה, עודכנו כלפי מטה, על רקע התקדמות איטית של תהליך ההתחסנות באירופה והכניסה המחודשת לסגר ממושך בחלק מהמדינות.

בקרב השווקים המתעוררים, בולטת סין בהיותה הכלכלה היחידה שהתוצר שלה לא התכווץ בשנת 2020, אם כי, תחזיות הצמיחה נותרו כמעט ללא שינוי. מהתחזיות עולה כי הודו צפויה לצמוח מהר יותר במהלך 2021. כמו כן, נפח הסחר העולמי צפוי לצמוח מהר יותר בשנת 2022 בהשוואה לעדכון הקודם, ובכך לסייע בהתאוששות הכלכלית הגלובלית. במבט כולל, עדכון ה-IMF משדר אופטימיות זהירה עקב תהליך ההתחסנות הגלובלי, לצד החשש מהתפרצות הגרסאות החדשות של נגיף הקורונה.

סקירה יומית- מדד המחירים צפוי להשאר מחר ללא שינוי

סקירת הנפט השבועית: הנשיא החדש ביידן בעד איכות הסביבה ועוצר את צינור הנפט לקנדה