תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
על השכונה
שכונת מוניטפיורי במזרח העיר פרוסה סביב הרחוב הראשי שד' יהודית. משנות התשעים הרכב האוכלוסייה וסגנונה משתנים ומשכונת מוסכים עם אוכלוסייה מסורתית הופכת יותר ויותר לשכונת מגורים המושכת אליה אמנים ובעלי עסקים קטנים ואוכלוסייה צעירה. עם תחילת העבודות על הרכבת הקלה נחסמה שד' יהודית לטובת העבודות.
גבולות השכונה
השכונה גובלת במרכז עזריאלי בצפון וברחוב יצחק שדה בדרום, ומנתיבי איילון במזרח ורחוב המסגר ודרך בגין במערב.
היסטוריה
בשנת 1855 נרכש הפרדס שעל גבו הוקמה השכונה מרבנה של יפו על ידי משה מונטיפיורי ונקרא על שמו. הפרדס הוחכר לאנשי חוות הר התקווה. עם חיסולה של החווה עבר הפרדס מיד ליד, וב-1894, לאחר מותו של מונטיפיורי, נמסר לידי חברת כל ישראל חברים, שמסרה אותו לטיפולה של הנהלת בית הספר מקוה ישראל.
בשנת 1922 נעקר הפרדס, ושטחו חולק ונמכר ב-1925 כמגרשים. אלה נרכשו בידי יהודים לא אמידים אשר הקימו במקום את השכונה. בשדרות יהודית מס' 12 בשכונה נותר העץ האחרון מפרדס מונטיפיורי. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 נעקר העץ בזהירות והועבר לגן הטרופי בגני יהושע.השכונה הוקמה כשכונת מגורים עצמאית וירוקה ונודעה תחילה בשם "גנניה". ביוני 1943 צורפה לעיר תל אביב ונסללו בה כבישים ומדרכות. בעשורים הראשונים להקמתה ידעה השכונה מספר שיטפונות שנגרמו מקרבתה לנחל איילון. בשנת 1952 הוגבהו הקירות התומכים שבגבולה המזרחי של השכונה ובכך הוסר האיום. לאחר שבקיר הישן נוצרו בקיעים הוחל בבניית קיר נוסף בסוף 1965. קירות אלו מפרידים עד היום בין השכונה לבין נתיבי איילון. בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 התפתח אזור תעשייה מדרום לשכונה ועם הזמן נכנסו מוסכים, מפעלי תעשייה זעירה לתוך השכונה ואף מכוני ליווי והימורים. לכן דיירי השכונה דרשו הגדלת אחוזי הבנייה במגרשים כדי למשוך לשכונה דיירים אמידים שיבנו ווילות ורבי קומות. בתחילת שנות ה-70 הוחלט לקדם תוכנית מעורבת שכללה מגורים לצד מלאכה זעירה, , וניתן אישור לבניית רב קומות ראשון בשכונה. בשנת 1973 קבעה הוועדה המחוזית שהשכונה תיועד למלאכה ומשרדים, אך רק מסוגים שלא יפריעו לתושבים. שלמה להט, שנבחר לראש עיריית תל אביב בתחילת 1974 ביקש לקדם את הפיכת השכונה לאזור תעשייה ובינואר 1976 קידמה העירייה תוכנית מתאר שהעדיפה עסקים בשכונה, אך מבלי למנוע לחלוטין בנייה למגורים. החל משנות ה-90 של המאה ה-20 החלה פריחה איטית של האזור שהתבטאה במעבר של אמנים ואוכלוסייה צעירה לשכונה.
סוג בנייה
שכונה מרווחת באופן יחסי ומאופיינת בבנייה מעורבת של בניינים חדשים לצד ישנים בני 2-9 קומות. קיימים מעט מבנים צמודי קרקע עוד מימיה הראשונים של השכונה.
החלק הדרומי השכונה עדיין מיועד לתעשייה.
נדל"ן
מחיר דירה ממוצעת 2,700,000 שקל, משלהי 2018 ירידית מחירים קלה, כנראה בגלל בניית התחנה לרכבת הקלה. מחיר כ-44,800 למ"ר, 47% דירות שני חדרים.
מבני ציבור ומסחר
. בשכונה ממוקמים תיאטרון תמונע, המרכז הרוחני הודיה. השכונה קרובה לקניון עזריאלי ולמתחם שרונה במרחק הליכה. עוד בשכונה חנויות קטנות, מרכז AMPM מסעדה ובית קפה
פארקים וגנים
למעט גינה קטנה אין פארקים וגנים בשכונה, אבל אפשר ללכת ברגל למתחם שרונה, שם יש פארק גדול עם מתקנים רבים.
אוכלוסייה
האוכלוסייה הצעירה דוחקת את האוכלוסיה הוותיקה, ויש בה השיעור הגבוה ביותר של בני 25-34 ביחס לכל שכונה אחרת בתל אביב. בעקבות הרווקים והאומנים הגיעו גם משפחות צעירות. אחוז גבוה של אקדמאים ורווקים.
חינוך
בשכונת מונטיפיורי המכינה הקדם אקדמית "רום פרט", המתמקדת בסיוע לסטודנטים בעלי לקויות למידה ובית יהדות וילנה. בשכונה רק בית ספר חרדי אחד, אך השכונה קרובה במרחק הליכה לתיכון עירוני א' לאומנויות המדורג גבוה במדד מדלן וכן לבית הספר היסודי יובל
תחבורה
בתחבורה ציבורית התושבים נהנים מהקרבה לתנחת רכבת השלום, ברכב פרטי התושבים נהנים מהקרבה למחלף השלום ולנתיבי איילון. בהיעדר פקקים זמן נסיעה של 5 דק' מאזור רוטשילד, 10 דק' בפקקים. בדרך בגין הסמוכה תחבורה ציבורית ענפה. עוד מתוכננת לעבור בה הרכבת הקלה וכן יש גשר לאופניים ולהולכי רגל עד מתחם שרונה.
שכנים מספרים
מהתגובות ברשת עולה כי שכנים מרוצים בעיקר מהגישה לתחבורה הציבורית ולתחבורה ברכב פרטי, השכנים לא מרוצים מהרעש, מהעדר הפארקים ומהבנייה ובעיקר מחסימת שד' יהודית להקמת הרכבת הקלה.
תוכניות בנייה
עיריית תל אביב מקדמת תכנית חדשה לבניית רבי קומות בחלק הצפוני של שכונת מונטיפיורי (מול מגדלי עזריאלי). התוכנית כוללת הריסה של המבנים הקיימים במתחם "שפע טל" לטובת בנייה של מספר מגדלים בני 44 קומות כל אחד. המתחם החדש צפוי להכיל שטחי משרדים נרחבים, שטחי מסחר ועד 800 דירות, כאשר מחציתן יוקצו לדיור בר-השגה או השכרה ארוכת-טווח. התוכנית טרם אושרה סופית
דף השכונה באתר המועצה לשימור אתרי מורשת
איך הופכים בניין לבית מלון? והאם זה פוגע בשוק הדירות למגורים?
נווה עופר, תל אביב – תעודת זהות