אמיר כהנוביץ' כלכלן המקרו של אקסלנס סבור שהעלייה במחיר הנפט וההתבססות במחיר של 70 דולר תשפיע על המדדים הקרובים ביחס למדדדים בשנה שעברה. ובכלל הנפט זה הסיפור המרכזי בשווקים להערכתו עם השלכות גם על המדד וגם על הריבית.

"מדיניות מתעוררות נאלצות להעלות ריבית, כשהמטבעות המקומיים שלהן נחלשים בחדות, ישראל לא שם", אומר כהנוביץ' ומוסיף – "הודו הולכת בעקבות מדינות מתעוררות שחוות בריחת כספים ונפילת מטבעות, כמו הפיליפינים ואינדונזיה, כשהעלתה בשבוע שעבר את הריבית, העלאה שנייה, לאחר ארבע שנים של הרחבה מוניטרית. הנגיד ההודי מסר במסיבת עיתונאים שהתנגשויות הסחר התפתחו למלחמת מכסים וכעת מתחילה מלחמת מטבעות. הדברים נאמרו על רקע נפילתו של הרופי לשפל של כל הזמנים מול הדולר ועליית מחיר הנפט שגלגלה את האינפלציה בהודו גבוה מהיעד. מיותר להזכיר כי בישראל אנו לא רואים תופעות בעוצמות הללו. האינפלציה משמעותית מתחת למרכז היעד והשקל נחשב מבחינת בנק ישראל עדיין חזק מדי, כך שקשה להשליך ממדיניותם של הבנקים המתעוררים על בנק ישראל ובמיוחד ששערי המטבעות ומחיר הנפט תנודתיים מאד ואינם בהכרח מעידים על מגמה בת קיימא. נזכיר כי בשנת 2008 זינוק במחיר הנפט ל-140 דולר הוביל את ב"י להעלאת ריבית שגויה בעיצומה של אי וודאות כלכלית, שלבסוף התפוצצה עם קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס והובילה את ב"י לשינוי כיוון חד בתוך חודשיים.

"ציפיות האינפלציה ברוב העולם נותרו יציבות בשבוע האחרון, עם נטייה קלה לירידה. בארה"ב ציפיות האינפלציה ל-5 שנים ירדו מתחת ל-2.00% (1.99%) לראשונה מאז חודש פברואר, על רקע התחזקות דולר בעולם ויציבות במחיר הנפט".

"במידה ומחיר הנפט ימשיך להתבסס ברמות הנוכחיות (סביב 70 דולר) כבר ממדד יולי הקרוב הוא יתחיל להוות משקולת על האינפלציה YOY בשל אפקט בסיס, שילך ויעצים במיוחד החל ממדד אוקטובר. בישראל, אם גם סעיף הדיור יתחיל להתקרר, כפי שאנו מעריכים, אפקט הבסיס יתעצם ויתחיל את תהליך החזרה של האינפלציה אל מתחת לגבול התחתון של היעד. החשש מתרחיש כזה משותף גם לבנק ישראל, שכזכור טען בהחלטה הקודמת שעדיין אין וודאות בהתייצבות האינפלציה ביעד ובנוסף טען שחסרים נתוני מלאים כדי להבין את מצב ההיצע בשוק הנדל"ן. 

"השוק לא מתעניין בגרעין האיראני אלא רק במחיר הנפט וש"יתפוצץ העולם" – טראמפ תוקף בהרבה חזיתות וחייבים להודות שבינתיים רוב ההימורים עליו משתלמים. אם נזקוף לו אסטרטגיה, ולא צירוף מקרים, אז הוא צייד את החברות האמריקאיות בהפחתת מס חברות, לקראת הסלמת מלחמת הסחר מול סין. הוא פועל להגדלת היצע הנפט, לקראת הטלת סנקציות על איראן, מצייד את החקלאים האמריקאים בסיוע אפשרי של 12 מיליארד דולר למקרה שיותקפו ע"י מכסי תגובה, ומורה לפד להיות ערני להסלמה במלחמת המטבעות על ארה"ב.  מכל החזיתות הללו דווקא זאת מול איראן עשויה לגרום לזעזוע הגדול ביותר, כשהיא מאיימת לשבש את אספקת הנפט העולמית. 

"טראמפ השיג בריתות צבאיות אזוריות, פתח בקמפיין תקשורתי להתסיס את האוכלוסייה האזרחית באיראן ומצליח לייצר טבעת חנק כלכלית שלא נראתה כמותה והשבוע עוברת הידוק נוסף עם עוד הידוק אחד מתוכנן בחודש בנובמבר. המטבע האיראני בצלילה חופשית והאינפלציה מתפרצת. בשבוע שעבר טראמפ עשה ניסיון ראשון להציע לאיראן פסגה "אני מוכן להיפגש בכל עת שירצו".." אין תנאים מוקדמים" (אף שכזכור שר החוץ שלו כן פירט 12 תנאים מוקדמים, אבל בואו לא נפתח את זה). המבקרים טוענים שכמו שמפסגת טראמפ-פוטין לא יצא לו שום דבר (חוץ מכדורגל) גם מפסגה עם רוחאני לא ייצא שום דבר. אבל התומכים טוענים שאפילו לחיצת ידו של טראמפ ע"י רוחאני תהיה סוג של כניעה וסיום הדה לגיטימציה של "מוות לאמריקה".

"אינדיקציות כי הצמיחה בישראל מאטה, אך לא באופן משמעותי – לאחרונה פורסמו שורה של אינדיקטורים המצביעים על האטה במשק, בניהם בשבוע שעבר המדד המשולב של בנק ישראל. הצמיחה הרבעונית צפויה אמנם להתקרר מעט, בשל אפקט בסיס גבוה מדי, אך הצמיחה של כ-3.5% לשנת 2018 די מובטחת. סימני השאלה הגדולים הם הירידה בהשקעות בבניה למגורים, האטה בצריכה הפרטית, לאור מיצוי הירידה בשיעור האבטלה, וסיכונים לפגיעה בסחר העולמי".