רשמת הוצאה לפועל בנתניה פטרה מחובות ניצולת שואה בת 94 שסך חובותיה עומדים על 1.4 מיליון שקל.  החייבת היא אלמנה, ניצולת שואה, נכה, המתפרנסת מרנטה, מקצבת אזרח ותיק וכן מקצבת סיעוד המועברת ישירות לידי המטפלת. עוד התברר מהחקירה  כי היא מתגוררת עם בתה בדירת עמידר.

הרשמת בתיק  הבהירה שאם לא יינתן הפטר לחייבים שלא מסוגלים לשלם את חובם, לא יתאפשר להם לצאת ממעגל החובות לדרך חדשה. "כך גם במקרה דנן – גובה התשלום החודשי שמשלמת החייבת לפי צו התשלומים שניתן לה, לא יביא לפירעון מלא של חובותיה, אלא יביא להנצחת החובות ולהותרתה כחייבת מוגבלת באמצעים משך שנים רבות. זאת ועוד, לנושים לא תצמח תועלת כלכלית משמעותית ולא יצליחו לגבות את חובם", כתבה.

בשל כך נסיבותיה  חייה של החייבת מצדיקות מתן צו הפטר. פרט לחוב חויבה החייבת בסכום הצ'קים שבהם השתמשה אף שלא הורשתה לכך בצו ההפטר.

הרשמת סיימה את דבריה באחד מפסקי הדין שבהם נקבע כי "חברה מתוקנת – רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב".

צו הפטר ניתן על ידי בית המשפט לבקשת חייב בפשיטת רגל או לבקשת הכונס הרשמי או בעל תפקיד מטעמו (מנהל מיוחד או נאמן בפשיטת רגל). צו ההפטר פוטר את החייב מכל חוב שנתבע בפשיטת הרגל או שניתן היה לתבוע בפשיטת הרגל, מלבד חובות שההפטר אינו חל עליהם. צו ההפטר משמש להגנת החייב כנגד תביעות שיוגשו נגדו ביחס לחובות שנוצרו לפני פשיטת הרגל.

מהו צו הפטר האם הוא יעיל? ואיך זה שפושטי הרגל חוזרים לפשוט רגל

אדמה – הבצורת באירופה הביאה לירידה של 16% במכירות ל-870 מיליון דולר; רוכשת חברה אמריקאית