מתחילת 2023 רושם הדולר התחזקות משמעותית מול השקל, כאשר כעת חצה רף פסיכולוגי של 3.8 שקלים, פיחות של 8% מתחילת השנה. הפעם האחרונה שבה שהה המטבע האמריקאי ברמה כזאת היתה בשנת 2017.

הסיבות להיחלשות השקל הן רבות. בראשן ניצבות הרפורמה המשפטית והמחאות בעקבותיה, ואחריהן ההתחזקות של הדולר בעולם, פערי הריביות מול ארה"ב והירידות בוול סטריט שמאלצות גופים מוסדיים להצטייד בדולרים כדי לגדר את ההפסדים.

כמו בכל סיטואציה, גם כאן יש מי שמרוויח ומי שמפסיד מהמצב. בצד המרוויח נמצאים היצואנים, שמקבלים תמורה בדולרים על הסחורה שהם מוכרים.

בצד המפסיד נמצאים קודם כל היבואנים, שצריכים לשלם יותר שקלים על כל מוצר שהם מייבאים ומחירו נקוב בדולרים. ומכאן שבצד המפסיד נמצאים גם כולנו, הצרכנים, שמתמודדים עם עליות מחירים בעקבות התחזקות הדולר.

זה לא נגמר כאן, כי עליות המחירים בעקבות התחזקות הדולר עלולות להביא להתחזקות האינפלציה. בנק ישראל נמצא גם ככה כבר בתהליך מתמשך של העלאות ריבית שמכבידות על הכיס של כל מי שמשלם משכנתא או צריך להחזיר כל הלוואה אחרת.

לאחרונה התפרסמו נתוני הצמיחה במשק ברבעון השני שהצביעו על היחלשות של הפעילות במשק, וזאת לצד נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש יולי שהיה נמוך מהתחזיות. שני אינדיקטורים אלה מהווים סיבה טובה לעצירה של העלאות הריבית, אבל ההתחזקות של הדולר עלולה להוביל את בנק ישראל להחליט שהוא מעלה את הריבית פעם נוספת, מה ששוב ייקר את עלויות המשכנתאות וההלוואות.

בידיו של בנק ישראל נמצאת האפשרות להתערב בשוק המט"ח על ידי רכישה של דולרים, שתוריד את שער המטבע. בשלב הזה נותר לראות אם וכיצד יבחר לפעול.