אתמול הוצגו תוצאות מבחני פיז"ה, שהראו שהמצב של ישראל מידרדר בכל התחומים: מדע, קריאה ומתמטיקה. הציונים היו מתחת לממוצע של מדינות OECD והראו על פערים גדולים בין המגזרים והיישובים השונים. פער גדול במיוחד הוא הפער לעומת התלמידים הערבים,  שהממצוע אצם היה נמוך ביותר, בעיקר בפזורה הבדואית בדרום. התוצאות הן למרות קדנציה שבה הוצאות על חינוך הגיעו לשיא.

התגובות לא איחרו להגיע:

מנכ"ל משרד החינוך, אמר עם פרסום הנתונים כי "ניתוח ממצאי פיזה מצביע על פערים עקביים בין דוברי עברית לדוברי ערבית – נתון שמחייב אותנו לשנות כיוון. בהתאם להנחיית שר החינוך יוקם צוות עבודה שיגבש תכנית מקיפה עם התייחסות דיפרנציאלית, ממוקדת ופרטנית. צוות העבודה יהפוך כל אבן, יבחן את תכניות הלימודים, את יעילות הקצאת המשאבים, ואת האופן שבו נעשה שימוש באלפי שעות הטיפוח שניתנו".

",נמשיך לצאת באופן שוטף לשטח – כדי לבחון מקרוב את קצב התקדמות התלמידים. ממצאי המיצ"ב, בקרב דוברי הערבית, כבר מעידים על מגמה חיובית, וצוות העבודה ילמד וינתח את נתוני מבחן הפיזה החדשים, כדי לשפר, לייעל ולמקד את תכניות העבודה, את שיטות ההוראה ואת תכניות הלימודים".

עם כניסתי לתפקיד הצהרתי כי אוביל את דגל צמצום הפערים – זהו האתגר המרכזי היום במדינת ישראל", אמר שר החינוך רפי פרץ. "המציאות שבה הפערים בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה ונמוך התרחבו היא בלתי מתקבלת.

"לעניין הממצאים על אודות המצב בחברה הערבית", המשיך פרץ, "הנתונים מחייבים אותנו לערוך בדיקת עומק. לנוכח תמונת המצב הנחיתי את מנכ"ל המשרד למנות צוות עבודה לגיבוש תוכנית מקיפה על מנת לחזק את מערכת החינוך בחברה הערבית, בדגש על לימודי השפה, המתמטיקה והמדעים. חברה דמוקרטית וחפצת חיים חייבת להעניק הזדמנות שווה לכל ילדה וילד, ולאפשר להם להגיע לקדמת החזית המדעית, האקדמית והטכנולוגית. זוהי משימתנו".

"זה לא נעים, אבל אין ברירה", אמר בתגובה לנתונים אלי הורוביץ, מנכ"ל קרן טראמפ. "אנחנו חייבים להסתכל לנתונים של פיז"ה עמוק בעיניים. הנתונים מראים שיש לישראל בועה של מצוינות שכוללת בעיקר בנים יהודים מהמרכז, וזו תעודת עניות. יש עוד המון תלמידים, יהודים וערבים, שמגיע להם ללמוד ברמה הרבה יותר גבוהה. מדובר פה בשינוי עמוק, אין פתרון קסם. אני משוכנע שהממשלה הבאה צריכה לקחת את נושא חטיבות הביניים ברצינות, כי זו החוליה החלשה שלנו. אם כך נעשה, אני מאמין שנוכל להגיע לרשימת 15 המדינות המובילות".

"זה יכול להיראות אחרת", סיפרה ריזאן בראזי, תלמידת י"ב מריחאניה, בערוץ 13. "הייתי רוצה שההתנהלות והגישה בלימודים יהיו אחרות – פחות ילדים בכיתה, יותר רגוע, פחות לחץ, פחות חומר", המשיכה בראזי. "מורה לא מספיקה לתת יחס לכל אחד ואחד כי הקצב שונה ואין זמן וצריך להספיק אני מאמינה שהמצב יכול להשתנות אם משרד החינוך יותר ישקיע בבתי הספר הערביים".

שר החינוך לשעבר שי פירון אומר ש"כל מי שחושב שאפשר להגיע להישגים במבחני פיז"ה בלי לשנות את שיטת הלמידה, לא מבין. מבחני פיז"ה בודקים הבנה והתמודדות עם בעיות, ואנחנו בישראל ממשיכים ללמד את הילדים לעולם שלא קיים ומקיימים מערכת חינוך שעושה הכל להיות לא רלבנטית".

המנהל לשעבר של מקיף בית ג'אן עלי סלאלחה, מי שהביא את התיכון שלו לראש טבלת הזכאות לבגרות בישראל. אומר ש"זה לא משנה שאתה משקיע הרבה כסף כי המורים עדין בעולם הישן ולא נכנסו למאה ה־21. הם מלמדים את התלמידים שלנו את החומר ולא עובדים על חשיבה יצירתית. הרבה פעמים גם המנהלים חושבים שהתלמידים צריכים ללמוד כמו שהם למדו".

מנהלת התוכנית ליחסי יהודים־ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא מסבירה את הכשל ב"איכות ההוראה שנמצאת בעיקר במגמת ירידה בגלל קושי למשוך כוח אדם איכותי בשל שכר נמוך". ח"כ יוסוף ג'בארין מהרשימה המשותפת סבור לעומת זאת שהבעיה היא עדין תקציבית כלומר שהוסיפו תקציבים אבל לא מספיק. לדבריו, "עשרות שנים של אפליה לא מתקנים בעזרת מיליונים בודדים".

ההסברים לתוצאות מבחן פיז"ה: ההוראה במגזר הערבי גרועה ומידרדרת