ועדת הכספים של הכנסת דנה בנושא המחסור בתקצוב המיזם הלאומי לביטחון תזונתי.
המיזם פועל (נכון לדצמבר 2019) ב-48 רשויות ותומך בכ-10,800 משפחות בתקציב של כ- 52 מיליון שקלים, חצי מהמדינה ורשויות מקומיות חצי מתרומות. המשפחות מקבלות כרטיס קנייה בסך 250 שקלים בחודש (ללא אפשרות לרכישת טבק ואלכוהול), סל פירות וירקות בשווי 125 שקלים שמבטיח מרכיבי תזונה הכרחיים, ובסל מוצרי מזון בסיסי ובריא בשווי 125 שקלים המגיעים לבית המשפחה. למיזם נלווים שירותים נוספים כגון סיוע במיצוי זכויות והשתתפות ב"ימי שיא" שבמסגרתם יתקיימו סדנאות בנושאי תזונה וכלכלת משק בית.
יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, פרופ' דב צ'רניחובסקי, אמר כי הערכה סטטיסטית על בסיס מדגם מקרי של 968 משתתפים לפני הכניסה למיזם וחצי שנה אחריו, מצאה כי הביטחון התזונתי של המשפחות עלה בצורה מובהקת סטטיסטית. כמו כן מצא המחקר כי שביעות הרצון מהחיים עלתה משיעור של 71% לפני הכניסה למיזם, לשיעור של 86% חצי שנה אחרי הכניסה למיזם, ובכך התקרבה לשיעור שביעות הרצון בכלל האוכלוסייה בעת ההיא.
יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני אמר: יש המון בעיות בהמון נושאים שבהם חסר כסף. ביקשתי מוועדת ההסכמות לקיים דיון עם החשב הכללי, כדי להבין מה הוא עושה בוועדת החריגים, את מי הוא אישר, כמו גם כמה ומה הנושאים שלא אושרו. אני מחכה לתשובה ואני מקווה שוועדת ההסכמות תאשר את זה ונקיים את הדיון במלוא רמת הפיקוח.
"כרגע אנחנו דנים על הביטחון התזונתי שמוביל משרד הרווחה. זהו מיזם חשוב מאין כמותו, מדינת ישראל הולכת לבחירות מיותרות בפעם השלישית, במקום להשקיע את הכסף בילדים רעבים. מדובר פה בהצלת נפשות במלוא מובן המילה. אעשה הכל כדי שהפרויקט לא ייפגע. הפסקת הביטחון התזונתי היא כתם על המדינה".
מיה חממי, אם יחידנית תושבת שדרות הנתמכת בפרויקט, אמרה בדיון: "כשקיבלנו את ההודעה שמפסיקים את המיזם זה מאוד הכה בי. בעבר עבדתי 12-13 שעות ביום אבל כרגע אני לא מסוגלת לעבוד מכיוון שעברתי צינתור בגלל פוסט טראומה מהמצב הביטחוני. אני מתקשה גם לקבל את מה שמגיע לי מהבטחת הכנסה בגלל בירוקרטיה. כשלקחו לי את הדבר הזה, זה קושי שלא ניתן להסביר במילים. באתי לזעוק את הזעקה שלי. קשה לנו מאוד ולא רואים אותנו ממטר".
ח"כ איציק שמולי: "מדובר בדיון חשוב מאוד הגם שאנחנו נמצאים בתקופת מעבר. לכולנו ברור המחיר החברתי של השיתוק הפוליטי אבל זו אחת העוולות הקשות ביותר. מדינת ישראל מובילה בשיעור העוני וכאן מדובר במשפחות וילדים שממש טובעים מתחת לקו העוני. אנחנו מדברים בסך הכל על 500 שקלים, כשהממשלה מקפיאה את הדבר הזה זה ניתוק בלון החמצן של אותם משפחות. מה נגיד לילדים האלה שאין להם אוכל? שיחזיקו את הבטן עד שנצליח לסיים את המשבר הפוליטי?"
ח"כ אילן גילאון: "מדובר על האנשים הכי חלשים. הדיון הזה לא היה צריך בכלל להתקיים. אני בוש ונכלם שאני בכלל צריך לבוא לדון כאן על פת הלחם של האנשים הכי מסכנים. הכסף הזה חייב להימצא לפני שמוצאים כסף למטוס ראש הממשלה וכל מיני דברים כאלה".
ח"כ אורלי פרומן: "צר לי שהגענו למצב הזה, ישנה אטימות. צריך לראות אם ההחלטה הגורפת היא הגיונית ומי הנפגעים העיקריים ממנה. משרד הרווחה והאוצר היו צריכים להפוך שולחנות בישיבת הממשלה ולא לתת למצב שבו ילדים הולכים לבית ספר ואין להם מה לאכול. איבדנו צלם אנושיות. חמשים אחוז מהמשפחות שנתמכות בפרויקט הזה אלה אנשים עובדים שלמרות זאת אינם מצליחים לכלכל את ילדיהם".
מיקי חיימוביץ': "מדינת ישראל רחוקה מלספק את הביטחון התזונתי של אזרחיה. המיזם הזה הוא המינימום של המינימום. על מה אנחנו מדברים למעם השם? זה סכום כל כך פעוט שיכול להציל את האנשים האלה".
אורלי לוי אבקסיס: "זה הזמן לשבח את החברים ששמו בצד את השיוך הפוליטי, לא היינו מצליחים לקיים את הדיון הזה ללא שיתוף פעולה. זה התפקיד המרכזי שלנו כאן אבל לא השגנו כלום אם לא נצא מכאן עם בשורה. 500 שקלים זה לא נשמע הרבה כסף אבל יש משפחות שבשבילם זה המון. המיזם הזה לווה במחקר שהוכיח את היעילות והנחיצות שלו. המיזם חייב לעבור לאחריות מלאה של המדינה, אנחנו לא יכולים להיות תלויים בתקציבים שסימן שאלה מרחף מעליהם והמיזם חייב להיות בבסיס התקציב כך שהוא יתוקצב גם אם יש פלונטר פוליטי. המיזם נגמר בכיתה ו' אבל ילדים עניים ממשיכים להיות עניים גם כשהם מגיעים לכיתה ז'."
ח"כ אבי ניסנקורן: "בסופו של דבר יהיה תקציב במהלך 2020, אנחנו מבינים שזה לא בבסיס אבל יש פה באמת אוכלוסייה קשת יום. החשב הכללי מצפה לבקשה מוועדת חריגים. כל עוד המשרד לא מבקש , החשב הכללי לא יכול לדון ונכון לעכשיו המשרד לא ביקש. אני חושב שברגע שתוגש הבקשה החשב יראה את זה בחיוב".
חנן פריציקי, מנהל אגף בכיר תקצוב וכלכלה במשרד העבודה והרווחה, השיב לחברי הוועדה: "אנחנו נמצאים בעולם של תקציב המשכי, זה תקציב מאוד מאתגר מבחינתנו. אנחנו צריכים לתת מענה לעשרות שירותי רווחה. הפרויקט הספציפי הזה לא נמצא בבסיס התקציב אלא הוא תקציב תוספתי. יחד עם זאת, אנחנו עסוקים כל היום בתיעדוף פרויקטים ואנחנו נשתדל לתעדף את הפרויקט. כרגע אנחנו נעביר 4 מיליון שקלים. אני מהישיבה פה נוסע לפגישה עם השר, הבקשות שלכם נשמעו ואנחנו נראה מה אפשר לעשות. אין לנו ברזרבה שקל".
גל לנדו, רפרנט בריאות ביטוח לאומי וקליטה, החשב הכללי: "גם פעילות שבבסיס התקציב לא מאושרת באופן אוטומטי וצריכות להגיע לוועדת חריגים. למרות שהחלוקה היא אחד חלקי 12, יש משרדים שהצורך שלהם עלה באופן לא פרופורציונלי. משרד הרווחה מקבל תיעדוף מאוד גבוה מבחינת משרד האוצר. ככל שתוגש בקשה ועדת החריגים תדון בזה. בסוף המשרד יצטרך לעשות תיעדוף במסגרת התקציב שניתן לו. אין לממשלה עודפים בתקציב המדינה. כל תקציב שיינתן יבוא על חשבון משהו אחר".
חנן פריצקי ממשרד הרווחה ציין כי המשרד יגיש בקשה לוועדת חריגים ברגע שיימצא מקור תקציבי בתוך המשרד.
יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני סיכם את הדיון ואמר: "אני מבקש שהתקציב שיועבר יהיה יותר מ-4 מיליון, כי עם זה לא נגיע לשום מקום. אני מבקש ממשרד הרווחה שתפנו לוועדת החריגים כדי לבקש אישור לעניין הזה. אגף התקציבים לא יכול לעמוד מהצד ולהגיד אין עודפים ואני דורש שהוא יוסיף כסף. בנוסף אני רוצה לבקש מהתורמים ומהשלטון המקומי להגדיל את התקציב יותר ממה שהם נותנים בשנה רגילה, בגלל המצב הפוליטי שנוצר. יש כאלה שאומרים שזה ביזיון לבקש בקשה כזו. אז אני מוכן להתבזות למען המשפחות".