כמעט חמש שנים  עברו מאז מחאת יוקר המחייה  – מה השתנה מאז?  איך זה שעדיין קשה לנו לגמור את החודש? ומה הן התחזיות לשנה הקרובה?

המחאה החברתית בקיץ 2011 שטפה את הרחובות – אנשים יצאו לרחובות להפגין על יוקר המחייה, אבל מה בעצם קרה מאז? האם המחאה הניבה תוצאות? האם היא חוללה שינויים, ומה הסיכוי כי המחאה תתחדש? ובכלל – במה מצבנו השתפר, ובמה הורע, מה קרה במשק המקומי מאז, בהשוואה לתקופה שבה פרצה המחאה ובמבט גלובלי – מה בעצם היו השינויים הכלכליים העולמיים מאז ועד עתה?

מחאת 2011 – ההתחלה

עוד לפני המחאה הגדולה ב-2011, התקיימו מאבקים משמעותיים הנוגעים למחירי המוצרים, לשכר עבודה ולמחירי הדירות. בין השנים 1996-2004 נערכו מחאות האוהלים, מאבקי עובדים וכמה מהשביתות הגדולות שידע המשק, ביניהן מחאת הסטודנטים ושביתת המורים העל-יסודיים שנמשכה מעל לחודשיים. למרות המאבקים, התמורות היו מקומיות וחלקיות. הזעם המשיך להצטבר בקרב הציבור, עד שפרץ עם מחאת הדיור ויוקר המחיה בשנת 2011.

המחאה התפתחה על רקע האביב הערבי ותנועות מחאה דוגמת ה"זועמים" ביוון ובספרד. אחרי עלייה חדה במיסים העקיפים, הזעם הבשיל, ואיתותיו כבר ניכרו במחאת הקוטג' באותה השנה. מאהל רוטשילד שהוקם על ידי דפני ליף וחבריה ב-14 ליולי הפך למוקד של זעם ציבורי שריכז אליו את כל גווני הקשת הפוליטית. למרות שהיא נתפסת לעתים כמהפכת אליטיסטים, המחאה הוכיחה כי היא אינה ייחודית רק לפלח מסוים באוכלוסייה, אלא מקיפה את רוב רובה של האוכלוסייה בארץ. על פי סקר ערוץ 10, באוגוסט אותה השנה אחוזי התמיכה במחאה כבר עמדו על 88% מקרב כלל האוכלוסיה. המחאה היתה על יוקר המחייה, אבל ניתן דגש עיקרי על מחירי הדירות הגבוהים.

המאבק

מאהלי המחאה וההפגנות התרחבו וקמו בערים רבות נוספות בארץ. בשבוע לאחר הקמת המאהל בתל אביב הוקמו מאהלים בירושלים, חיפה ובאר שבע.

צעדת המחאה ההומנית הראשונה נערכה בתל אביב ב-23 ביולי והשתתפו בה כ-25 אלף איש. בצעדה זו נולדה והתקבעה הזעקה שהפכה המזוהה ביותר עם ההפגנות ההן של מוצאי-שבת, זו שמהדהדת עד היום – "העם דורש צדק חברתי!". ימים ספורים אחרי הפגנה זו נערכו הפגנות נוספות בחיפה, במרכז תל אביב ובשכונת התקווה, בירושלים, בבאר שבע, בראש העין, בקריית שמונה, באשדוד ובראשון לציון.

במקביל למחאה המרכזית קמו מחאות נוספות: שביתת הרופאים, מחאת העגלות (שמחו על מחיריהם הגבוהים של מוצרים המיועדים לתינוקות), גימלאי המשטרה ונהגי המוניות. למחאה גם הצטרפה התאחדות הסטודנטים ועופר עיני, מזכ"ל ההסתדרות, הצטרף אף הוא לאחר לחץ  מצד העובדים.

ב-30 ביולי, אחרי שהמוחים הציבו לממשלה אולטימטום שלא נענה, ההפגנות הגיעו ל-150 אלף איש בתל אביב בלבד, עם הפגנות נוספות שמנו אלפים בתשע ערים נוספות: חיפה, באר שבע, ירושלים, אשדוד, אשקלון, קריית שמונה, מודיעין, רעננה ונצרת.

לאחר שבוע, נתניהו העביר בכנסת את חוק הוד"לים (ועדות לדיור לאומי) אבל, החוק לא השקיט את המחאה, גם כי הוא לא היה מוחשי לכיס של הציבור.

בשישי באוגוסט צעדה הפגנת המחאה הגדולה ביותר שידעה המדינה: 300 אלף מפגינים בתל אביב בלבד, ועוד עשרות אלפים ביתר רחבי הארץ.

דעיכת המחאה והמצב כיום

גם לאחר הפגנות הענק המשיכו להתקיים הפגנות נוספות בכל רחבי הארץ, אך לאחר הפיגוע באילת ב- 18 באוגוסט, החלה דעיכה מסוימת בקרב התנועה. שירת הברבור של המחאה (אך לא של תוצאותיה או הרגשות שהעלתה בעם) הייתה ב-3 בספטמבר עם עצרת ההמונים בתל אביב שמנתה למעלה מ- 400 אלף איש ועוד אלפים רבים בהפגנות בחלקים שונים בארץ.

תוצאות המאבק המיידיות

למרות התחושות הקשות בציבור, למאבק היו השפעות גם קצרות טווח וגם ארוכות טווח. בין ההשפעות קצרות הטווח ניתן למנות את ירידות המחירים ברשתות השיווק והקמתה של ועדת טרכטנברג שאמנם השפיעה על מחירי המוצרים במקומות שונים, אבל לא השאירה חותם משמעותי.

תוצאות נוספות באות לידי ביטוי עד היום:

• העלאת שאלות חברתיות וכלכליות לסדר ראש הציבור

• חוק הריכוזיות

• דרישה לשקיפות שלטונית

• הקדמת בחירות 2013

• המשך ותיגבור התאגדות העובדים

• העלאת שכר המינימום ל-30 ₪ לשעה

למרות ההישגים הללו, עדיין ישנה בקרב חלקים רחבים בציבור גם תחושת ייאוש ותחושה שהממשלה אינה מקשיבה לרחשי ליבו וקול תחינותיו של הציבור.

מצב יוקר המחייה בשנת 2015 לעומת 2011

על פי הדו"ח השנתי של מרכז טאוב, אי השוויון במדינה רק הולך ומתרחב. שיעור הזוגות הצעירים הנשואים הגרים בדירה בבעלותם ירד, ולעומתו עלה שיעור הצעירים הממשיכים לגור בדירות הוריהם. כתוצאה מכך, חל גידול במספר המפרנסים למשק בית. קיימת עלייה בגיל תחילת הלימודים האקדמיים ולצידה ירידה בגובה השכר הריאלי לשעה של צעירים. קיים גידול בקרב המועסקים בענפי השירותים ולמרות הגידול שניכר עד לשנת 2011 בלימודים האקדמיים עקב פתיחת המכללות – קיימת כיום האטה.

מחירי מוצרי הצריכה בישראל גבוהים ביחס למדינות מפותחות במונחי הכנסה לנפש ויותר עובדים מועסקים כעובדי קבלן. על פי מדד העוני האלטרנטיבי שערך ארגון לתת באמצעות מכון המחקר ERI, כשליש מהציבור בארץ נמצא במצוקה כתוצאה מיוקר המחייה.

מאז 2011, ההוצאות לחינוך עלו ב-5%, לבריאות עלו ב-6%, לחשמל עלו ב-32%, הוצאות דיור עלו ב-10.6% ולמזון עלו ב-4.5%. לעומתן, השכר הממוצע עלה מאז ב-4% בלבד.

הכלכלה העולמית והמקומית בשנה האחרונה

מגמת האטת הצמיחה במשק נמשכה גם בשנת 2015. הצמיחה עמדה על 2.3% –  0.3% מתחת לצמיחה בתקופה המקבילה בשנה שעברה. ההוצאה לצריכה פרטית במשק לנפש גדלו ב-2.4%.

 גם בהשקעות בדיור חלה האטה ומחירי הדיור מראים ניצני בלימה ואפילו ירידה, לאחר העלאת המיסוי על דירות להשקעה. האטות בפעילות קיימות גם בענפי החקלאות, המסחר והחקלאות לצד צמיחה חיובית בענף ההיי-טק.

בשנה האחרונה, ההשפעה העיקרית על הכלכלה הגיעה מכיוון סין והמזרח התיכון. שם, ישנה ירידה בקצב הצמיחה הסינית עקב עליית עלויות הייצור וירידת מחירי הסחורות ולצידם גידול עצום בהיקף החוב הפרטי הסיני וירידה במחירי הנפט העולמיים.

מה צפוי לנו בשנה הקרובה?

השינויים בכלכלה הסינית ימשיכו להשפיע עלינו גם בשנת 2016. במקביל, הצמצום המוניטרי בארה"ב ועלייה הדרגתית של הריביות שם גם הם עלולים להשפיע על הכלכלה המקומית. החוב הקונצרני התופח ברחבי העולם כתוצאה ממדיניות ריבית אפס עלול להתגלות כבועה הבאה, כשלצד זה יש סיכונים פיננסים גדולים שמגיעים מההאטה בסין ומירידה במחירי הסחורות בכלל והנפט בפרט שמשליכים על מדינות כמו רוסיה ועל תאגידי ענק ברחבי העולם.

בשנת 2015 היה גידול בצמיחה על חשבון צמצום המרווחים והרעת מצב העסקים, למעשה. תיעדוף עסקים קטנים ופיזור גאוגרפי יכולים להקל על מצב העסקים ולהביא לשינוי המגמה.

ההערכה היא כי תהיה האטה בענפי המסחר, החקלאות והבנייה למגורים לצד צמיחה בהיי-טק שניכרת גם בחברות ההזנק, וצמיחה מתונה גם בתעשייה המקומית.

כיצד ניתן להערך למצב בבית?

אחת הבעיות המלוות את משקי הבית היא התמודדות עם יוקר המחייה השוחק את עלויות השכר המתונות ואף משיג אותן. במצב בו המרווח בין ההכנסות להוצאות המחויבות אינו גדול, התנהלות נכונה היא מחויבת המציאות.

השלב הראשון וההכרחי בהתנהלות כזו משמעותו איסוף המידע הנדרש וקבלת החלטות. במסגרת זו, רצוי לאסוף נתוני תשלומי הוצאות לאורך תקופה של מספר חודשים: חשבונות מים, חשמל, ארנונה, גז, טלפונים קוויים וסלולריים, אינטרנט, כבלים, מיסי ועד בית, ועדי כיתות וכדומה. בנוסף, יש להצטייד בדפי מידע מהבנק ובפירוט הוצאות כרטיסי האשראי וכן בתלושי השכר או השומה ומאזן הבוחן לעצמאיים.

אחרי חישוב ממוצע ההוצאות וההכנסות, יש לקחת בחשבון גם חובות וחסכונות. חשוב לזכור כי כל אובר דראפט וכל הוצאה ששולמה בתשלומים למעשה משמעותה חוב אותו יש להחזיר, והוצאה נוספת לחשבון החודשי.

זה יכול להיות בהחלט עיתוי מתאים לפתוח חסכון לילדים או להוצאות עתידיות דוגמת החלפת רכב, טיפול רפואי בלתי מתוכנן או אפילו חופשה, במקום להשתמש בכל הכסף הזמין ולקחת הלוואה סמוך למועד השימוש. באופן זה, ניתן להשיג תשואה מסוימת על הכספים המושקעים במקום לשלם ריבית על ההלוואה.

ככלל, רצוי להתנהל ככל האפשר על בסיס מזומן ועדיף להשתמש בכספומטים של הבנקים כדי למשוך סכומי כסף גבוהים על-מנת לצמצם את העמלות המשולמות.

למרות המחאה, יוקר המחיה לא השתפר בשנים שעברו.  הציבור הישראלי מעורב יותר, אך בשטח המחירים ממשיכים להיות גבוהים והמשכורות – נמוכות. חשוב להיות צרכנים נבונים יותר, בעיקר צרכנים פיננסים נבונים יותר, וכאן תוכלו לקבל כלים לכך.