משרד האוצר ובנק ישראל נותנים מתנה לבנק החדש שיקום בארץ. לא שיש בנק כזה, אבל האוצר ייתן מענק של 200 מיליון שקל להקמת תשתית מיחשובית ומערכת שירות מתקדמת. באוצר מדגישים כי עשרות שנים לא קם בנק חדש בארץ, והמענק הזה יעורר את התחרות. אבל, לא נעים להגיד – זה שטויות. יש מספיק בנקים בארץ, הבעיה שאין תחרות בינהם. אחד נוסף שיהיה עציץ, ממש לא יפתח את השוק לתחרות. כדי שתהיה תחרות, הפיקוח על הבנקים צריך להפחית את העמלות ואת הריביות – למה המנהלים בבנקים צריכים להתחרות, אם הכל ידוע ונתון מראש?!. כל אחד מקבל את החלק שלו , עושה תשואה נאה, ובזה נגמר העניין. בפועל, הפיקוח על הבנקים מונע תחרות. הוא לא מאפשר לבנקים לעשות שימוש בהון, לקחת סיכונים, למכור בזול – הוא דואג ליציבות שלהם, והיציבות שלהם היא חוסר תחרות.
כן, אלו שני הכובעים של בנק ישראל; והאוצר?, גם אם הוא מנסה לייצר תחרות, זו ממש לא הדרך. יבוא מישהו, יקים בנק, יגיד תודה רבה, ולא יתחרה.
כך או כך, שר האוצר, משה כחלון, אמר על רקע ההחלטה: "בישראל לא קם בנק חדש מאז שנות ה-70 וכעת אנחנו פותחים לתחרות את ענף הבנקאות, תשתית מחשוב מתקדמת לבנקים היוותה חסם משמעותי לכניסת שחקנים חדשים לענף הבנקאות. זהו צעד משמעותי ליישום הרפורמה להגברת התחרות בענף הבנקאות. מהלך זה, ומהלכים נוספים שביצענו ונבצע, לצד העניין ההולך והגובר ברכישת חברות כרטיסי האשראי – יביאו לתחרות גדולה בענף הבנקאות שתיטיב עם האזרחים והמשק כולו".
כחלק מיישום החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, משרד האוצר פרסם את מסמך הכללים הסופי למתן מענק לעידוד הקמת לשכת שרות ומחשוב בנקאי אשר תשרת בנקים חדשים ואגודות פיקדון ואשראי. מהלך זה הוא חלק ממספר רב של צעדים להגברת התחרות אשר נקטו משרד האוצר ובנק ישראל בשנים האחרונות.
בישראל לא קם בנק חדש מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת. זאת, בין השאר משום שלהקמת בנק חדש היו חסמים רבים שמנעו את כניסתו ואת התרחבותו בגיוס לקוחות חדשים. חלק מהחסמים כבר הוסרו אולם אחד החסמים הגדולים שנותרו להקמת בנק חדש ותפעולו השוטף הוא עלות הקמת התשתית הטכנולוגית. לשכת השירות צפויה להביא להפחתת חסם הכניסה לשוק הבנקאות הן לבנקים חדשים והן לאגודות אשראי.
על פי מסמך הכללים, תנאי הכרחי לקבלת המענק הוא הסכם התקשרות בין ספק שירותי המחשוב לבין בנק חדש או בנק קיים (ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל), אחד לפחות. כמו כן, הסכום המקסימלי שיוענק לספק הזוכה יעמוד על סך של 200 מיליון ש"ח וזאת בהתאם למספר וסוג הגופים שיצטרפו אל הקבוצה בראשותו והכל כמפורט במסמך הכללים.
מסמך הכללים גובש באמצעות עבודת מטה יסודית, אשר כללה, בין היתר, הפצת קול קורא, הפצת טיוטת הכללים להערות הציבור ושימועים בעל פה למגישי ההערות אשר כללו נציגים של ספקים פוטנציאליים ונציגי בנקים ואגודות אשראי אשר מעוניינים לקום. הצוות, בראשות סגן הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, כלל נציגים שונים ממשרד האוצר כשהוא מלווה בגורמי המקצוע מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
יוגב גרדוס, סגן הממונה על התקציבים ויו"ר הצוות המקצועי שגיבש את הכללים: "במהלך השימועים שקיימנו נחשפנו למספר קבוצות רציניות המעוניינות להקים בנק חדש בישראל. בנוסף הביעו התעניינות מספר אגודות אשראי וספקי מחשוב – מהגדולים בעולם ועד לספקים חדשים בעלי טכנולוגיות מתקדמות. כניסת גופים פיננסים חדשים צפויה להגדיל את התחרות בשוק הבנקאות וכפועל יוצא מכך להפחית מחירים, להוזיל עמלות, להגביר את הפריון בענף ולעודד הנגשה של שירותים פיננסים בעיקר למשקי בית ולעסקים קטנים או בינוניים. צעד זה הינו המשך לסדרה של צעדים אשר מוביל משרד האוצר, יחד עם בנק ישראל, למען הגברת התחרות במערכת בפיננסית. תחרות זו צפויה לתרום לפיתוח הכלכלה, ליצירת מקורות תעסוקה ולצמיחת המשק".