על דמי חיבור לתשתית צובר גז אין שום פיקוח, והמחירים לא אחידים בין החברות: למרות שבישראל פועלים כ-25 ספקי גז, רק חמישה מהם שולטים על 85% מהשוק וגובים כראות עיניהם.
המצב הופך להיות מגוחך שרק עבור חיבור גז לבניין חדש והפעלת המונה, פעולה פשוטה לכל הדעות, החברה מבקשת מאות שקלים. זה לא קורה אפילו בחברת החשמל, שהיא מונופול.
פזגז, סופרגז, אמישראגז ודורגז הן החברות שמספקות כ-75% מגז הבישול בישראל, בעיקר כי הן שולטות בתחום מערכות הגז. לפי הערכה, כ-60% מהצרכנים בישראל מחוברים לצוברים ומערכות גז, וליתר יש בלונים. אמישרגז וסופרגז אף הואשמו בקרטל ובתיאום מחירים.
כמה אנחנו מוציאים על גז
מדוח מבקר המדינה עולה כי הצרכן הישראלי משלם 150 מיליון שקל עודפים בשנה על גז. הסכום כולל את דמי השימוש, תשלומים נלווים כמו פיקדון: שאנחנו משלמים ביום החיבור, ומוחזר בניתוק.
המחירון של משרד האנרגיה מפרט את רכיבי הפיקדון עבור צובר גז לכל הבניין, מחיר המקסימום הוא 132.34 שקל: צובר – 67.19 שקל; מונה גז – 50.90 שקל; וסת גז 100 מיליבר (המשמש גם לחימום מים) – 14.25 שקל, או: וסת לחץ שימוש 30 מיליבר המשמש צרכן גז יחיד – 13.24 שקל, או: וסת לחץ שימוש 30 מיליבר המשמש שני צרכני גז או יותר – 8.14 שקל.
על בלוני גז מחיר המקסימום לפיקדון הוא 120.13 עבור שני בלונים קטנים (12 ק"ג גפ"מ כל אחד) או 270.82 שקל עבור שני בלונים גדולים (48 ק"ג גפ"מ).
עם זאת, צרכנים רבים משלמים הרבה יותר. איך? חברות הגז עוקפות את הפיקוח, לדוגמה דורשות ממי שרוצה פיקוח לנתק את הגז ולחברו מחדש ולשלם על ההתקנה, במחיר מאות שקלים, בעוד לדייר הקודם מוחזר הפיקדון. כך לפחות במקרה של סופרגז.
סופרגז גם דורשת 130 שקל על העברת בעלות, לפי דיווחים בתקשורת, כאן לפחות במיקוח אפשר להוריד אותם. נזכיר כי בשאר החשבונות החודשיים, כמו אינטרנט ומים, אף אחד לא דורש העברת בעלות, וחברת החשמל דורשת דמי העברת הבעלות מינימליים.
פרצה בחוק
במשרד האנרגיה מודים שיש בעיה ומבטיחים לתקנה בעתיד. לפיהם דרישה למחיר גבוה יותר היא עבירה על החוק וניתן להגיש תלונה על כך למשרד האנרגיה. עם זאת, טוענים שם שבוחנים דרכים נוספות לשיקוף מחירים מלא, בהם דמי חיבור וניתוק, הזזת נקודת גז וכדומה. באתר משרד האנרגיה קיים מחשבון מחירי גפ"מ שמאפשר השוואת מחירים בכל רשות מקומית לפי החברות שפועלות בה. עם זאת, בחברות הגז מכחישים ואומרים ששיטת העבודה שלהן ידועה למחוקק, ואף נידונה בוועדת הכלכלה בכנסת ב-2016. דיונים בוועדת הכלכלה
תגובות בתקשורת
מאמישראגז נמסר בתגובה: "אמישראגז גובה את הפיקדונות בהתאם לצווי פיקוח. הלקוחות יכולים לשלם דמי העברת בעלות ולהתחשבן עם בעל הדירה. אופציה נוספת היא הקמת צרכן מחדש במערכת, שמצריכה ביקורי טכנאים, בדיקת המערכת ועבודות נוספות. אם נדרשת התקנת מונה, המחיר נקבע בהתאם למצב ותוואי צנרת הגז, תיקונים נדרשים, ציוד ועוד. לעניין מחירי הגז, המחיר משתנה בהתאם למצב מערכת הגז, עלויות תחזוקה, שירות, אספקה וצריכת הגז".
מפזגז נמסר בתגובה: "עם החלת תיקוני החקיקה בנושא ציוד בפיקדון, דמי הפיקדון המפוקחים נגבים מלקוחות חדשים בלבד. במקרה של העברת זכויות בין לקוחות, הלקוח ממשיך את החוזה הקיים. לעניין תלונת הלקוח, אשר טופלה זה מכבר לפני שנה, אין בעיה לנפק אישור אדמיניסטרטיבי, זאת מאחר ואין אישור ייעודי להעברת הפיקדון".
מסופר גז נמסר בתגובה: "מחירי הפקדונות מוסדרים בחוק ונמצאים תחת פיקוח. התנהלות חברת הגז מונעת משיקולי בטיחות הציבור במצבים בהם אין נוכחות בדירות בהן חל שינוי בבעלות הנכס. מדובר בפניית לקוח מאוקטובר 2018, מאז חל שינוי בתעריפים. במקרה הנידון, לצערנו בשיחה לא הוצעה ללקוח האפשרות להחזיר את הפיקדון מהחברה אל הבעלים. ניתן לבצע החלפת בעלות ולתת את הפיקדון בסך הקבוע בחוק כיום – 68 שקל".
מסונול גז נמסר בתגובה: "סונול גז לא גובה פיקדון, דמי בעלות או דמי חיבור. החברה עושה את צעדיה הראשונים בשוק והתשובות נכונות לשלב ההשקה בו היא נמצאת כעת. החברה בוחנת את הדינמיקה בשוק ותתאים עצמה לתנאי השוק המשתנים".