לחם הוא אחד המוצרים בפיקוח, לפחות חלק מסוגיו והוא כלול כמעט בכל ארוחה, אבל המחיר, בישראל כמו בישראל, לא נמוך כל כך. למה? חיטה אומנם נמצאת בשבעת המינים שהארץ התברכה בהם, אבל בשנים האחרונות רוב החיטה מקורה ביבוא ממדינות שונות.
חיטה, כמו תירס או סויה, מגיעה בתפזורת באונייה. כדי להוריד את החיטה מהאונייה לרציף בנמל צריך מסוע מיוחד כדי שהרכיב לא יזדהם. אלא שהנמלים לא התחדשו במיוחד בציוד כזה לאורך השנים. כך אונייה ממתינה בנמל ימים או שבועות עד שיטפלו בה – העלות של האוניות הממתינות בנמלים נאמדת ב-150 מיליון שקל.
בישראל, כמו בישראל, גם ההלכה מתערבת. לפיה, אפשר להשתמש בחיטה רק אם נזרעה לפני חג הפסח ונקצרה אחרי החג. כך רק ממאי עד אוגוסט יש זרימה שוטפת של אוניות חיטה לנמל, והאוניות כאמור ממתינות בין שבוע לשבועיים וחצי בשנים האחרונות. אז נגרם כמובן מחסור והמחסור בתורו יוצר עליית מחירים.
התוצאה היא שמחירי הלחמים המפוקחים בישראל גבוהים בעשרות ומאות אחוזים ממדינות אחרות שבהן מחירי הלחם אינם מפוקחים. אבל המדינה יכולה לטפל בזמן ההמתנה. יש גם גורמים אחרים, למשל בשנים האחרונות גם הורשעו מקצת המאפיות העיקריות בקרטל ובתיאום מחירים על מחיר הלחם.
מה עוד כולל מחיר הלחם?
ועדת המחירים, בהשתתפותה של המפקחת על המחירים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, עורכת בכל חודש תחשיב של השינוי בעלות ייצור הלחם. לתחשיב שני מרכיבים עיקריים: מחיר הקמח ומחיר אפיית הלחם..
מחיר הקמח – מחיר הקמח הוא אחד המרכיבים העיקריים במחיר הלחם, אף שהקמח אינו מוצר מפוקח כבר משנת 2004 .בחישוב שיעור השינוי במחיר הקמח מובאים בחשבון הפרמטרים שלהלן:
מחירי החיטה המיובאת מארצות-הברית ומאירופה וכן מחירי החיטה המקומית.
עלות טחינת הקמח, שהיא שקלול של תשומות כגון חשמל, שכר עבודה והוצאות אחסון החיטה. וכן הכנסות ממכירת סובין שהוא כ-5.23% מן החיטה שנרכשו.
:מחיר אפיית הלחם – לשם חישוב השינוי בעלויות אפיית המוצר מובאים בחשבון הפרמטרים שלהלן
השינוי במדד המחירים הסיטונאיים של תפוקות התעשייה- כמייצג של השינוי בתשומות חומרי גלם
וחרושת.
השינוי במדד המחירים לצרכן כמייצג של השינוי בהוצאות הנהלה וכלליות.
השינוי במדד השכר לעובד שכיר בתעשייה.
מזוט – זה נמצא במחלוקת, כיוון שלטענת האופים כבר אינו משמש בארץ ויש רכיבי אנרגיה אחרים.
אסם (בינתיים) לא מעלה את המחירים