אינטל מסכמת את שנת 2020 ומציגה נתונים כלכליים אודות ביצועי החברה בישראל; הייצוא של אינטל ישראל גדל בשנה החולפת והגיע ל-8 מיליארד דולר, סכום שיא במעל 45 שנות פעילות אינטל בישראל, לעומת 6.6 מיליארד דולר ב-2019. באינטל אחראים ל-14% מיצוא ההייטק הישראלי, ייצוא המהווה כ-2% מהתמ"ג של מדינת ישראל.
נכון לשנת 2021, אינטל ישראל היא מעסיק ההיי-טק הגדול בישראל עם כ-13,650 עובדים, מתוכם 7,000 במרכזי הפיתוח, 4,850 במרכז הייצור,וכ-1,800 עובדי מובילאי מוביט, והבאנה לאבס.
החברה המשיכה לתרום כלכלית לעסקים קטנים ובינוניים בישראל ובשנת 2020 אינטל רכשה מוצרים ושירותים בסכום של כ-5.9 מיליארד שקלים, כאשר כ-75% מהרכש של אינטל בישראל הוא מעסקים קטנים ובינוניים.
יניב גרטי מנכ"ל אינטל ישראל, אומר כי הביצועים העסקיים של אינטל ישראל בשנת 2020, שנת קורונה שהיתה קשה ומאתגרת, ובה מרבית עובדי אינטל נאלצו לעבוד מהבית, הם בראש
ובראשונה בזכות האנשים שנמצאים בחברה. "לסכם שנת שיא היסטורית בתוך משבר עולמי, זה בראש ובראשונה, תעודת הצטיינות לעובדים ולעובדות שלנו, שבתוך משבר הקורונה הסגרים וכלל האילוצים הצליחו להגיע לתוצאה נפלאה. למרות הקורונה, אינטל המשיכה ב-2020 לתמוך בחברה ובכלכלה הישראלית ובקהילות שסביבה – והוכיחה שוב כי היא חוד החנית הטכנולוגי של תעשיית ההייטק בישראל, בנוסף להשפעת המאקרו הרחבה שיש לה במשק”
עובדי אינטל רשמו בשנת 2020 הישגים טכנולוגיים מרשימים המובילים את עולם הדאטה העולמי בתחומי ה-Compute, בינה מלאכותית, תקשורת, סקיוריטי וייצור. בין הטכנולוגיות שפותחו השנה באינטל ישראל ויצאו לכל העולם ניתן לציין את פיתוח הארכיטקטורות של מעבדי העתיד של אינטל ואת המעבדים עצמם, טכנולוגיית Wifi-6e המאפשרת אינטרנט אלחוטי מהיר במיוחד, שבבי Gaudi של הבאנה לאבס שנכנסו לענן של אמזון, ופתרונות אבטחה חדשים, CET ו-TDX , שמאפשרים הגנה מפני התקפות האקרים ברמת החומרה. בעולם הייצור, אינטל ישראל עברה השנה באופן מלא לייצר מוצרים בטכנולוגיית ייצור 10 ננומטר.
קרין אייבשיץ סגל, מנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל, אומרת "העולם בו אנו חיים עובר בשנה האחרונה תהליך מואץ שבו כל דבר הופך לממוחשב. מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל פיתחו השנה מגוון רחב של טכנולוגיות משנות חיים, שתרמו למהפיכת הדאטה ולשימוש הנרחב במחשוב".
אינטל מחוייבת למקומה בחברה ובכלכלה הישראלית דרך פעילות האחריות התאגידית שלה, ולמרות משבר הקורונה החברה הציבה ב-2020 יעדים אסטרטגיים לעשור הקרוב, עד ל-2030. בין היתר, אינטל תגדיל את סכום הרכש השנתי מעסקים ישראלים מגוונים ל-700 מיליון שקל עד 2030, תגדיל את מספר הנשים בתפקידים טכנולוגיים באינטל ישראל ל-40% ותעודד את עובדיה להתנדב על מנת להגיע ל-10 מיליון שעות התנדבות בעשור הקרוב בכל אינטל.
2020 היתה שנה של מעורבות חברתית גבוהה. אינטל תרמה השנה 24 מיליון שקל מיליון שקלים לחברה בישראל: לנפגעי משבר הקורונה, לנוער בסיכון, למערכת הבריאות לאקדמיה הישראלית, ולפעילויות רווחה בקהילות שונות.
למרות ש-80% מעובדי אינטל, עברו לעבוד מהבית, הפרודקטיביות נשמרה. ולא רק זאת, עובדי אינטל המשיכו לפעול למען החברה הישראלית. לדוגמא, צוותים של אינטל פיתחו מודלAI לחיזוי הידרדרות של חולי קורונה הנזקקים להנשמה, וטכנולוגייתAI לזיהוי מתאם בין אקלים והתפשטות הקורונה.
עובדי אינטל חיברו 850 קשישים למשפחותיהם באמצעות מכשיר וידאו חדש על מנת לאפשר להם להיות בקשר עם משפחותיהם למרות הסגרים והבידודים, וייצרו אלפי יחידות של ציוד מגן ומסיכות לבתי חולים.
בנוסף אינטל החלה ב-2020 בהפעלת תוכנית AI For Youth להקניית כישורי בינה מלאכותית ומיומנויות העתיד לבני נוער ב-4 בתי ספר בישראל ובקרב 150 תלמידים. עד 2030 אינטל מתכוונת להכשיר 30 מיליון תלמידים בעולם בכישורי AI, ובכלל זה גם בישראל, ולהכשירם לעולם הדיגיטאלי.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת את הסיכום השנתי של מדד אמון הצרכנים. בדוח הנוכחי יש ביטוי גדול למשבר הקורונה המתמשך שמלווה אותנו כבר שנה.
החל מחודש מרץ 2020, ניכרת ירידה בערך מדד אמון הצרכנים ובמאזנים המרכיבים אותו, כמו גם תנודתיות בערכיהם במהלך השנה בעקבות החלת ההגבלות וההקלות על המשק ועל האוכלוסייה בהתאם למצב התחלואה. הממוצע השנתי של מדד אמון הצרכנים ב-2020 ירד ל-21%-, מ-5%- ב-2018 ו-6%- ב-2019. ההחמרה בממוצע השנתי של המדד, בהשוואה לשנים 2019-2018, משקפת את הזיקה ההדוקה בין מערכת הציפיות וההערכות הסובייקטיביות של הפרטים, לבין מכלול אירועי השנה החולפת ומצביעה על כך שציפיות הציבור בנוגע למצב הכלכלי של משק הבית ושל המדינה פסימיות יותר.

מדד אמון הצרכנים והמאזנים המרכיבים אותו, ממוצע שנתי 2020-2018 אחוזים
בשנת 2020 חלה החמרה בממוצע השנתי של כל אחד מארבעת המאזנים המרכיבים את המדד:
הממוצע השנתי של המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה ירד ל-30%-, לאחר שב-2019 כבר ירד ל14%- מממוצע שנתי של 7%- ב-2018.
הממוצע השנתי של המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה ירד ל-4%-, לאחר שעמד על ערך חיובי בשנים 2019-2018 (5% ו-7%, בהתאמה), והצביע על אופטימיות זהירה.
הממוצע השנתי של המאזן המתייחס לשינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה ירד ל-19%-, מ-6%- ב-2019 ו-8%- ב-2018.
הממוצע השנתי של המאזן המתייחס לכוונות של הפרטים לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה ירד ל-30%-, לאחר שבשנים 2019-2018 היו ערכיו דומים ועמדו על 10%- ו-11%-, בהתאמה.
הממוצע השנתי של מדד אמון הצרכנים היחסי ב-2020 ירד ל-71. ערכו הנמוך בהשוואה לממוצעים השנתיים של 2019 (127) ו-2018 (131) מצביע אף הוא על החמרה בציפיות הציבור, על רקע משבר הקורונה.
בקרב כל הקבוצות שנבחנו, חלה החמרה בין הממוצע השנתי של מדד אמון הצרכנים בשנת 2020, לבין הממוצעים השנתיים בשנים 2018 ו-2019.
לא מועסקים ולא יהודים פסימיים יותר
בקרב האוכלוסייה היהודית(כולל גם נוצרים לא ערבים וחסרי סיווג דת) ירד הממוצע השנתי ל-19%-, לאחר שב-2019 ירד ל-5%- מממוצע שנתי של 2%- ב-2018; בקרב הערבים ירד הממוצע השנתי ל-28%-, לאחר שיפור שחל בערכו ב-2019 (13%-) לעומת 2018 (18%-);
בקרב המועסקים ירד הממוצע השנתי ל-19%- מערך של 3%- בשנים 2018 ו-2019; בקרב אלה שאינם מועסקים ירד הממוצע השנתי ל-23%-, לאחר שב-2019 כבר ירד ל-12%- מ-9%- ב-2018.
בקרב חסרי תעודת בגרות ירד הממוצע השנתי ל-22%- מערך של 9%- ב-2019; בקרב בעלי תעודת בגרות או תעודה על-תיכונית ירד הממוצע השנתי ל-20%-, לאחר שב-2019 עמד על 6%- וב-2018 על 4%-; בקרב בעלי תעודה אקדמית ירד ערך המדד ל-19%- מערך של 4%- ב-2019.
בתקופה של 2018 עד 2020, מועסקים פחות פסימיים מאלה שאינם מועסקים, בעלי השכלה גבוהה פחות פסימיים מחסרי תעודת בגרות, והאוכלוסייה היהודית פחות פסימית מהערבית.
בשנת 2020 עומד הממוצע השנתי של מדד אמון הצרכנים על ערך של 19%- בקרב מועסקים, בקרב בעלי השכלה גבוהה ובקרב האוכלוסייה היהודית.

מדד אמון הצרכנים במדינות OECD נבחרות , ממוצע שנתי 2020-2018, אחוזים
סקר אמון הצרכנים החל להתבצע בארץ באופן חודשי בשנת 2011, ולו כמה מטרות: לאסוף מידע על ההערכות של הפרטים בנוגע לשינויים הצפויים במצב הכלכלי, הערכות שעליהן מתבסס מדד אמון הצרכנים; לאסוף מידע על הערכת השינויים הצפויים במדד המחירים לצרכן; לסייע בזיהוי תפניות במצב המשק לצורך מעקב אחר מחזור העסקים; לאסוף מידע על ההערכות בנוגע לרכישות גדולות ועל השינויים הצפויים ברמת החיסכון של האוכלוסייה.
החל מינואר 2019 נקבע מדד אמון צרכנים רשמי חדש של האיחוד האירופי שמחליף את המדד שהיה קיים עד אז.
מדד אמון הצרכנים השנתי ירד ב-10%
רגע לפני הסגר: עלייה קלה במדד אמון הצרכנים באוגוסט, עדיין נמוך ביחס לאשתקד
אבקות חלבון מספקות למתאמנים דרך נפלאה להכניס אנרגיה לגוף. האבקות מכילות חלבון מן הצומח או מן החי, כמו גם מי גבינה – מה שעוזר לבנות שרירים ולהעלות את מסת הגוף. מי שבוחר אבקות כאלה הם בדרך כלל אנשים שמתאמנים באופן קבוע במכון הכושר או שעוסקים בתחומי ספורט כאלה ואחרים. בין היתר, מי שרוצה להעלות מסת גוף ושרירים – יכול לבחור אבקת חלבון מותאמת אישית כמו גם אנשים שצריכים לעלות במשקל.
אבל כיצד בוחרים את האבקה הנכונה מבין מגוון רחב של מותגים שמציעים את המוצר? הנה כמה דגשים חשובים בבחירה:
כמות החלבון במנה
שימו לב לפירוט המרכיבים של האבקה ונסו להבין מהי כמות החלבון לכל מנה. ממוצע החלבונים ברוב האריזות עומד על 25 גרם למנה, לכן חשוב לוודא כי מדובר פחות או יותר בכמויות כאלה. בנוסף לכך, יש גם לבדוק את כמות הסוכרים במנה תוך בחירה באבקה שמכילה כמות קטנה יחסית של סוכר.
איכות
שימו את הדגש על איכות. בחרו מותג מוכר ואיכותי שקיבל את כל האישורים הדרושים ממשרד הבריאות האמריקני בנוגע לייצור ולתקינות של המוצר. חפשו אחר המלצות לאבקת חלבון טובה.
חסכון
חשוב לבחור אריזת חסכון שתאפשר לכם כמות גדולה של אבקה במחיר משתלם. נסו למצוא מבצעים של אבקות חלבון מחנויות און ליין שיכולות לספק לכם אריזה חסכונית ומשלוח מוזל או חינם לכל מקום שתרצו.
סוג האבקה
לבסוף יש לבחור את סוג האבקה שמתאימה לאורח החיים שלכם. בחרו אבקה כשרה במידה ואתה שומרי כשרות או אבקה טבעונית במידה ואתם טבעוניים או צמחונים. עוד תוכלו לבחור אבקת חלבון לצמחונים על בסיס מי גבינה. בחרו את הטעמים שאתם אוהבים ותוכלו להתחיל לבנות שרירים ולדאוג לכושר טוב יותר.
בסקירת הנפט והגז השבועית מתייחס הכלכלן הראשי של לאומי, ד"ר גיל בפמן, להקפאת החכרת שדות הגז בארה"ב ואומר כי: "הקפאת החכרת שדות גז טבעי על שטחים ציבוריים על ידי הממשל החדש בארה"ב, במידה ותישאר, עלולה לסכן את היקף תפוקת הגז בארה"ב. נציין כי ההשפעה צפויה להיות ארוכת טווח, כאשר ההשפעה לטווח הקצר ככל הנראה תהיה זניחה מאחר ויצרני האנרגיה התכוננו לכניסתו של ביידן לנשיאות ארה"ב ועוד בממשל הקודם הם צברו היתרים על מנת שיוכלו לקדוח בשדות נפט וגז טבעי במהלך השנתיים הקרובות. אולם, תתכן ירידה מסוימת והדרגתית בתפוקת הגז הטבעי במהלך תקופה זו, בשל התיישנות שתהיה בחלק מקידוחי הגז הטבעי אשר תפחית את תפוקת הגז הטבעי מהקידוחים הקיימים."

במבט קדימה על שוק הנפט צופה בפמן כי "הקיצוץ מרצון של תפוקת הנפט של ערב הסעודית צפוי להגדיל את הגירעון בשוק הנפט ברביע הראשון של השנה ולהפחית אף את מלאי הנפט הגלובלי. במידה וערב הסעודית ושאר חברי OPEC+ יצייתו למכסות, הפורמליות והוולונטריות, הדבר יאפשר רמת היצע שתתמוך ברמת המחירים הנוכחית. בפרט, לאור המדיניות של הממשל החדש בארה"ב אשר צפוי לפעול כנגד הרחבת פעילות הפקת הנפט והולכתו במהלך השנים 2021-2022. בנסיבות כאלו, ובהיעדר תנודות של ממש בשערו של הדולר, אזי מחירי הנפט עשויים לעלות עוד לכ-55 דולרים לחבית ברנט (מעט מעל לרמה הנוכחית).
"במידה ומהלך ההתחסנות יתברר כיעיל ובטוח, תוך אישור של חיסונים מיצרנים נוספים, עם יעילות כנגד מוטציות שונות של הנגיף זה יצור תמיכה נוספת לרמת מחירים גבוהה מ-55 דולר לחבית ברנט (מעל לרמה הנוכחית). אולם, הידוק המגבלות במספר רב של מדינות יחד עם הסגרים האזוריים בסין וההנחיה להימנע מנסיעות במהלך החג בסין, עדיין עלולים להכביד על המחיר בשבועות הקרובים.
"נראה שהשוק כבר מתמחר במידה רבה מאוד גירעון עתידי העשוי להיווצר בשוק. ההתקדמות לקראת שיווק גלובלי מגוון של חיסונים, שניתן לשנע בקלות, ולהביא למדינות העולם המתפתח במחיר נמוך, מהווה איתות חשוב לגבי פוטנציאל עליית הביקוש לנפט גולמי בהמשך, מה שגלום כבר כיום במידת אופטימיות גבוהה מאוד "בקונצנזוס" מחירי הנפט."
עוד מציין בפמן כי "מחיר הנפט הדרוש לרוסיה על מנת שתשמור על איזון תקציבי בשנת 2020 (BREAKEVEN) עלה ליותר מ-80 דולרים לחבית, שיא של שבע שנים. נתון זה מחושב ללא הכנסות ממכירת מניות שהתבצעה על ידי הבנק המרכזי של רוסיה שהעניקה הכנסה חד פעמית לממשלה. עליית מחיר ה-BREAKEVEN משקפת את עליית ההוצאה הציבורית של רוסיה על רקע ההתמודדות עם התפשטות הנגיף במדינה וההשפעות הכלכליות השליליות על צד הכנסות המדינה ממיסים. כמו כן, במהלך השנה החולפת נרשמה ירידה בתפוקת הנפט של רוסיה, ומדובר בשילוב גורמים שהביא לכך שרוסיה זקוקה למחיר נפט גבוה מזה הקיים כיום בשווקים.
"נזכיר שבסוף שנת 2020 רוסיה הצהירה כי היא מעוניינת במחיר נפט של סביב 50 דולרים לחבית. לצד זאת, רוסיה מתכננת לקצץ את יצוא הנפט שלה מהנמלים המערביים שלה בחודש פברואר, במטרה לספק יותר נפט לבתי הזיקוק המקומיים במדינה בהם מחירי הנפט הגיעו לרמה הגבוהה ביותר במונחי רובל רוסי מאז שנת 2008. בנוסף, חברות הנפט הרוסיות מתכננות להעלות את שיעור הפעילות של בתי הזיקוק המקומיים במטרה להבטיח את אספקת הדלק לשוק הרוסי ובפגישה עם סגן ראש ממשלת רוסיה סוכם כי החברות יגדילו את מלאי הדלק ברוסיה ל-1.6-1.7 מיליון טון עד ל-1 במאי, לעומת הרמה הנוכחית של 1.2 מיליון טון."
דבר מעניין נוסף שמוזכר בסקיה הוא כי "איראן החלה להגביר את יצור הנפט שלה והיא מצפה שבמהלך החודשיים הקרובים תפוקת הנפט תגיע לרמה של לפני הטלת הסנקציות האמריקאיות עליה. אולם במקביל, ארה"ב הוציאה צו לתפיסת כ-2 מיליון חביות נפט שהיא מעריכה שהן של איראן, במטרה לחסום את יצוא האנרגיה האיראנית ושתי מיכליות נפט איראניות נתפסו לאחרונה על ידי אינדונזיה. הנתונים הרשמיים בסין מצביעים על כך שהיא הגבירה את יבוא הנפט האיראני בחודש דצמבר 2020 לרמה כמעט כפולה מזו שהייתה בחודשים אוקטובר ונובמבר 2020, לאחר כניסתו של ביידן לנשיאות ארה"ב."
מחיר הדלק יתייקר בחצות ב-21 אגורות
סקירת הנפט השבועית: הנשיא החדש ביידן בעד איכות הסביבה ועוצר את צינור הנפט לקנדה
סקירת הנפט השבועית: עליית מחיר הגז הטבעי יכולה לתמוך בעלייה בביקוש לנפט
רכבת ישראל תחדש את פעילותה באיזור הדרום ביום רביעי ה-3.2.21 כמתוכנן למעט קו באר שבע-ראשל"צ משה דיין-הרצליה(קו הנגב המערבי וטבעת השרון) שיופעל בתאריך 10.2.21 לטובת המשך האצת עבודות חישמול הקו לאשקלון, זאת לאור הצפי להארכת הסגר והמשך מגמת הקיטון בכמות הנסיעות.

מפת קווים ותחנות לתאריכים 3.2.21-10.2.21
להלן קווי הנסיעה שפעילותם תחודש החל מיום רביעי 3.2.21:
- באר שבע-תל אביב (העובר דרך תחנות קריית גת, לוד וכ').
- ירושלים יצחק נבון-הרצליה.
- בית שמש – נתניה.
- מודיעין- נהריה.
- באר שבע-כרמיאל.
- רכבות בקו הפרברי הנוסעות בין תחנת בנימינה לתחנת אשקלון יסיימו נסיעתן בתחנת רחובות עד יום רביעי ה-10.2.21 ועד תאריך זה תחנות יבנה מזרח, אשדוד ואשקלון תישארנה סגורות.
- ראשל"צ הראשונים – לוד.
- דימונה- באר שבע צפון האונ'
תחנות אשר תיפתחנה מחדש לשירות ביום רביעי ה-3.2.21:
לוד, לוד גני אביב, כפר חב"ד, מודיעין מרכז, פאתי מודיעין, ירושלים יצחק נבון, רמלה, בית שמש, באר יעקב, ראשל"צ הראשונים, רחובות, מזכרת בתיה, קריית מלאכי יואב, קריית גת, להבים רהט, באר שבע צפון האונ', באר שבע מרכז, דימונה.
תחנות אשר תיפתחנה מחדש לשירות ביום רביעי 10.2.21:
רעננה מערב, רעננה דרום, הוד השרון סוקולוב, כפ"ס נורדאו, ראש העין צפון, פ"ת סגולה, פ"ת קריית אריה, בני ברק, צומת חולון, חולון וולפסון, בת ים יוספטל, בת ים קוממיות, ראשל"צ משה דיין, יבנה מזרח, יבנה מערב, אשדוד, אשקלון, שדרות, נתיבות, אופקים.
לנוסעי הרכבת בימים אלה מומלץ להתעדכן בפרטים המלאים באתר רכבת ישראל, בפייסבוק, ביישומון ובמוקד השירות של רכבת ישראל במספר *5770.
הרכבת מקדימה עבודות- בשלושת השבועות הקרובים לא תופעלנה רכבות מדרום לתחנת ת"א ההגנה
מנצלים את הסגר- רכבת ישראל תבצע עבודות תשתית בחודש ינואר, אלו כל התחנות שיסגרו
ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס אמש את הממשלה לדיון בהארכת הסגר, בו אישרה הממשלה את הארכת הסגר הכללי הקיים, בהתאם לתקנות המפורטות הקיימות ב-5 ימים נוספים עד ליום שישי, ה-5.2.21 בשעה 7:00. ביום רביעי, 3.2.21, הממשלה תתכנס לדיון נוסף ותדון האם יש צורך בהארכה נוספת של הסגר.
בנוסף, אישרה הממשלה את הארכת סגירת הכניסה לישראל והיציאה ממנה, למעט חריגים, בהתאם לתקנות הקיימות ב-7 ימים נוספים עד ליום ראשון, ה-7.2.21 בחצות.
כמו כן, אישרה הממשלה הקמת ועדה לאישור בקשות להגעה לישראל זאת מסיבות הומניטריות ומסיבות מיוחדות (ועדת חריגים), בתקופה בה מתקיימות הגבלות כניסה לישראל. בראש הוועדה יעמוד השר יובל שטייניץ (או מי מטעמו). הוועדה תורכב מנציגי משרדי הפנים, החוץ, הבריאות, התחבורה, התפוצות והעלייה והקליטה.
בנוסף תחול חובת בידוד לשבים לארץ מכל מדינות העולם במלוניות מטעם המדינה, החל מיום שלישי, ה-2.2.21 ועד ליום ראשון, ה-7.2.21. בקשות חריגות ייבחנו באופן פרטני מול ועדה של משרד הבריאות בנתב״ג.
החל מחצות נתב"ג יסגר לטיסות יוצאות ונכנסות
המסחר בבורסה בתל-אביב בחודש ינואר התאפיין בעליות שערים במרבית מדדי המניות המובילים, בהמשך למגמה מהחודש הקודם כך על פי ניתוח שביצעה נורית דרור מיחידת המסחר של הבורסה לניירות ערך בת"א.
שנת 2021 נפתחה ב"גל שלישי" של התגברות נגיף הקורונה ברחבי העולם, תוך גילוי מוטציות נוספות שלו, שבעקבותיה חל הידוק של המגבלות ברחבי העולם. המסחר בארץ שהתנהל על רקע הידוק והארכת הסגר השלישי, הושפע לחיוב בעיקר מהמשך מבצע החיסונים המהיר, כשישראל ממשיכה להוביל בעולם בשיעור האזרחים שהתחסנו לנגיף הקורונה.
מדד ת"א-35 עלה בכ-7% ואילו מדד ת"א-90 נותר כמעט ללא שינוי, לעומת ירידה של עד כ-2% שנרשמה החודש במדדי S&P 500 I-Dow Jones המייצגים את הכלכלה המסורתית בארה"ב וירידה דומה נרשמה גם בבורסות מובילות באירופה.
המסחר החודש הושפע לחיוב מהמשך מבצע חיסונים, ומגורמים נוספים ביניהם:
-
חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' (Fitch) אשררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+ עם תחזית יציבה.
-
הודעת בנק ישראל על תוכנית רכישת דולרים, שבמסגרתה לראשונה הודיע כי ירכוש כ-30 מיליארד בשנת 2021, בהמשך לרכישות של 21 מיליארד דולר בשנת 2020 שבעקבותיהן הגיעו יתרות המטבע לסכום של 173 מיליארד דולר בסוף השנה.
ההודעה נועדה לבלום את המשך החלשות הדולר שהגיע לשער של 3.116 שקל ב-14 בינואר, השער הנמוך ביותר מזה 25 שנה, ובכך לבלום את המשך הפגיעה של היצואנים.
-
ראש הממשלה ושר האוצר הודיעו על תוכנית סיוע נוספת לשיקום המשק ממשבר הקורונה בהיקף של כ-15 מיליארד שקל. התוכנית החדשה כוללת: מענקים לעסקים, למשקי בית מהעשירון השביעי ומטה תמריצים להחזרת מובטלים למעגל העבודה, פריסת תשלומי מע"מ והקלה בהלוואות לעסקים, דמי אבטלה לעצמאים, ועידוד השקעות של גופים מוסדיים בתשתיות ובהייטק.
-
בנק ישראל הותיר את הריבית במשק ללא שינוי ברמת שפל היסטורי של1% בינואר 2021.
גורמים אלה גברו על השפעתה השלילית של הקורונה על המשק:
-
מנתוני הלמ"ס עולה ששיעור המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם בגלל הקורונה + הבלתי מועסקים, ירד מ-1% בחודש נובמבר 2020, ל-10.4% בדצמבר 2020 – שיעור גבוה מהרף המקסימלי שהציבה הממשלה – 7.5%. שיעור הבלתי מועסקים בחודש דצמבר 2020 ירד במעט ל-4.8% מכוח העבודה, לעומת 5.0% בנובמבר 2020.
-
מנתוני הלמ"ס עולה כי מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% בדצמבר 2020, ובסיכום שנת 2020 ירד המדד ב-0.7% – אינפלציה שנתית שלילית לראשונה מאז שנת 2016 (בה ירד המדד ב-0.2%).
-
מפרסומי החשב הכללי באוצר עולה כי יחס חוב תוצר של ישראל זינק ב-13% בשנת 2020 ל-73% והגירעון הממשלתי לשנת 2020, עלה ל- 7% מהתוצר (לעומת 3.7% בשנת 2019).
עליות שערים אפיינו את כל המדדים הענפיים, בראשם מדדי ת"א-ביומד ות"א-גלובל בלוטק שעלו בכ-23% ובכ-14% ,בהתאמה. מדד ת"א-טכנולוגיה שעלה החודש בכ-7%, שבר את השיא בו היה בדצמבר 2020. יצוין כי מדד NASDAQ 100 עלה החודש בכ-1.5% בלבד.
יוצא דופן החודש, מדד מדד ת"א-נדל"ן שירד בכ-2%, לאחר שזינק בכ-10% בחודש הקודם. לירידת המדד גרמו מניות חברות הנדל"ן מניב בישראל ובחו"ל שממשיכות להיפגע מסגר נוסף שלישי וירדו החודש בשיעור ממוצע של כ-3%, בעוד שמניות חברות הבנייה הכלולות במדד עלו בכ-1% בהמשך לעלייה חדה של כ-17% בחודש הקודם, וזאת בהשפעת הודעת בנק ישראל על הגדלת רכיב האשראי בריבית משתנה במשכנתאות.
המחזור היומי בשוק המניות, כולל קרנות סל, עלה והסתכם בכ-2.0 מיליארד שקל בינואר, גבוה בכ-11% מהמחזור בחודש הקודם. ב-7 בינואר, ערב העדכון החודשי של מדדי המניות נרשם מחזור בסך כ-3.4 מיליארד שקל בבורסה – כ-1.3 מיליארד שקל מתוכם, בשלב הנעילה.
הגיוסים בשוק המניות בתל אביב צפויים להסתכם החודש בכ-1.6 מיליארד שקל. כ-1.1 מיליארד שקל גויסו ב-11 הנפקות לציבור ובהנפקת זכויות אחת, כאשר כ-0.5 מיליארד שקל מתוכם גויסו ע"י שבע חברות חדשות.
גל ההנפקות הראשוניות מתגבר, זו השנה השניה, כאשר 7 חברות חדשות ביצעו החודש הנפקה ראשונה (IPO) בשוק המניות, בהן 5 חברות הייטק, וזאת בהמשך ל-27 מנפיקות חדשות בכל שנת 2020. המנפיקות החדשות הן:
-
חמש חברות הייטק:
-
אנרג'ין טכנולוגיות – חברת מו"פ העוסקת בפיתוח תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לניתוח מידע גנטי במטרה להשביח זנים של צמחים ובעלי חיים, גייסה כ-98 מיליון שקל בהצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building), לפי שווי חברה של כ-366 מיליון שקל לאחר ההנפקה.
-
הום ביוגז – חברת מו"פ העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות ביוגז לטיפול מקומי בפסולת אורגנית בדרך של הפיכת פסולת אורגנית לאנרגיה נקיה, גייסה כ-100 מיליון שקל בהצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building), לפי שווי חברה של כ-310 מיליון שקל לאחר ההנפקה.
-
בלנדר טכנולוגיות – חברת פינטק לאשראי בנקאי ולתיווך אשראי במודל עמית לעמית, גייסה כ-5 מיליון שקל בהצעה אחידה לציבור, לפי שווי חברה של כ-292 מיליון שקל לאחר ההנפקה.
-
נקסטפרם – חברת מו"פ העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של טכנולוגיות ומוצרים חדשניים, המבוססים על שמרים, למגוון שימושים בתעשיית המזון, גייסה כ-5 מיליון שקל – כ-29 מיליון שקל גויסו בהצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building), וכ-1.5 מיליון שקל גויסו בהצעה אחידה לציבור. שווי החברה לאחר ההנפקה כ-101 מיליון שקל.
-
פלנטארק – חברת מו"פ העוסקת באיתור גנים לשיפור תכונות צמחים – גייסה כ-23 מיליון שקל בהצעה אחידה לציבור, לפי שווי חברה של כ-58 מיליון שקל לאחר ההנפקה.
-
-
שתי חברות מענפים נוספים:
-
אייס קמעונאות – קמעונאית למוצרים המשמשים לשדרוג ותחזוקת הבית, החצר והרכב– גייסה כ-150 מיליון שקל בהצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building), מזה כ-100 מיליון שקל בהצעת מכר ע"י "קדמה" בעלת השליטה בחברה ומר איציק אוזנה מנכ"ל החברה, לפי שווי חברה של כ-429 מיליון שקל לאחר ההנפקה.
-
רותם שני – העוסקת בייזום והקמה של פרויקטים של בנייה למגורים ולמסחר בישראל – גייסה כ-46 מיליון שקל, כמעט כל הסכום בהצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building), לפי שווי חברה של כ-159 מיליון שקל לאחר ההנפקה.
-
החודש הושלמה הכנסת פעילות הייטק לשתי חברות נסחרות:
פעילות מו"פ הוכנסה לחברת המעטפת נקסט ג'ן – פעילות EYEPEN הוכנסה לתוך חברת המעטפת נקסט ג'ן. פעילות זו עוסקת בפיתוח מכשיר חכם המורכב על עטים להזרקת אינסולין, המסייע למשתמשים חולי סכרת.
וחברת אפסלון מוזגה לתוך חברת צירון בתי זיקוק – פעילות חברת "אפסלון", חברת תוכנה סחר גלובלי באמזון, הוכנסה לתוך חברת צירון בתי זיקוק.
בקרב המנפיקות הותיקות החודש, בלטה חברת האנרגיה סולגרין שגייסה כ-382 מיליון שקל בהנפקת מניות לציבור.
כחצי מיליארד שקל גויסו החודש ב-22 הקצאות פרטיות. בלטו בגודלן שלוש הקצאות של מניות למשקיעים מסווגים בעיקר, שביצעו החברות נובולוג (120 מיליון שקל), ישרוטל (97 מיליון שקל), ואקסיליון (61 מיליון שקל).
ארבע חברות הייטק דואליות גייסו החודש בחו"ל כ-398 מיליון שקל בהנפקות לציבור בארה"ב. מרבית הסכום גויס ע"י חברת הטכנולוגיה פריון וחברת הביומד ביוליין, שמניותיהן נסחרות במקביל בנאסד"ק, וגייסו כ-245 וכ-113 מיליון שקל, בהתאמה.
חברת הטכנולוגיה ראדא שמניותיה נסחרות בבורסת נאסד"ק (סמל: RADA) בשווי שוק של
כ-1.4 מיליארד שקל, פרסמה מסמך לרישום כפול בתל-אביב. החברה עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות מכ"ם קרקעיות ומערכות לכלי טייס, היא הראשונה לבצע השנה רישום כפול, ומניותיה יחלו להיסחר בתל אביב ב-2 בפברואר 2021. ראדא מצטרפת ל-50 חברות דואליות הנסחרות כיום בת"א.
בשוק איגרות החוב נרשמו בינואר עליות שערים במרבית מדדי איגרות החוב לסוגיהן, בדומה למגמה בשוק המניות, למעט איגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה שירדו החודש בכ-0.1%. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים נותרה החודש ללא שינוי ברמה של כ-0.8% בסוף ינואר, וזאת בשונה מהתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה במעט מכ-0.9% בסוף דצמבר 2020 לכ-1.1% בסוף ינואר 2021.
עליות שערים של כ-0.8%-0.9% אפיינו את איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות צמודות המדד, ואת איגרות החוב הקונצרניות שקליות בריבית משתנה.
יצוין כי איגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח זינקו החודש בכ-3% וזאת בהשפעת תוכנית רכישות הדולרים עליה הודיע בנק ישראל, שבעקבותיה נרשמה החודש עלייה של
כ-2.5% בשער הדולר ביחס לשקל.
גם בשוק איגרות חוב נרשמה החודש עלייה בפעילות, והמחזור היומי באיגרות חוב הסתכם בכ-4.5 מיליארד שקל בחודש ינואר, גבוה בכ-54% מהמחזור בחודש הקודם. העלייה במחזורי המסחר החודש נבעה כולה מאיגרות החוב הממשלתיות, שהמחזור היומי בהן הסתכם בכ-3.6 מיליארד שקל בינואר, לעומת כ-2.1 מיליארד שקל בחודש הקודם.
באיגרות חוב חברות (כולל קרנות סל) נרשמה החודש יציבות והמחזור היומי הסתכם בכ-0.9 מיליארד שקל בינואר, בדומה למחזור בחודש הקודם.
במלווה קצר מועד – המחזור היומי הסתכם בכ-0.6 מיליארד שקל בינואר, גבוה פי שלושה מהמחזור בחודש הקודם.
הגיוסים בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י האוצר בינואר הסתכמו בכ-14.8 מיליארד שקל, יותר מפי שניים הגיוס בחודש הקודם.
יצוין כי כ-75% מהסכום שגויס החודש בוצע בהנפקות של אג"ח שקלי, וכ-25% מהסכום גויס בהנפקות של אג"ח צמוד מדד.
הגיוסים מהציבור בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י הסקטור העסקי צפויים להסתכם בכ-3.3 מיליארד שקל בינואר. מתוכם כ-2.8 מיליארד שקל גויסו ע"י הסקטור הריאלי – מרבית הסכום כ-2.3 מיליארד שקל ע"י חברות נדל"ן, וכ-0.6 מיליארד שקל גויסו ע"י הסקטור הפיננסי.
החודש גויסו כ-2.6 מיליארד שקל ב-14 הנפקות לציבור. כ-1.6 מיליארד שקל מתוכם גויסו ע"י 10 חברות נדל"ן, ביניהן שתי חברות נדל"ן שביצעו הנפקה ראשונה בבורסה של איגרות חוב:
-
כ-60 מיליון שקל גויסו ע"י אב-גד חברה העוסקת ביזום פרויקטים של התחדשות עירונית. החברה הנפיקה אג"ח שקלי, מח"מ 2.6 שנים, ריבית 81%, ללא דירוג.
-
כ-59 מיליון שקל גויסו ע"י הילה משרדים חברה העוסקת בתחום נדל"ן להשקעה בישראל-השכרה, ניהול, ואחזקה. החברה הנפיקה אג"ח שקלי, מח"מ 3.7 שנים, ריבית 5%, ללא דירוג.
ההנפקות הגדולות החודש היו של בנק ירושלים שגייס כ-397 מיליון שקל בהרחבת סדרה של אג"ח צמוד מדד, מח"מ 5.9 שנים, תשואה לפדיון שלילית של 0.3% דירוג AA- "מעלות" ו-Aa3 "מידרוג", ושל חברות הנדל"ן מניב בחו"ל – אפי נכסים שגייסה כ-350 מיליון שקל בהנפקת סדרה חדשה של אג"ח צמוד מדד, מח"מ 3.9 שנים, ריבית 1.22% דירוג A2 "מידרוג, ואספן גרופ שגייסה כ-277 מיליון שקל בהנפקת סדרה חדשה של אג"ח צמוד מדד, מח"מ 6.1 שנים, ריבית 1.5%, דירוג A "מעלות".
החודש גויסו כ-0.7 מיליארד שקל בשלוש הקצאות פרטיות של אג"ח צמוד מדד למשקיעים מסווגים ע"י חברות נדל"ן, מתוכם כ-0.4 מיליארד שקל בהקצאה שביצעה רבוע כחול נדל"ן.
כ-1.2 מיליארד שקל נוספים גויסו החודש ע"י דליה אנרגיה (לא בורסאית) באג"ח הנסחר ב-TASE UP. החברה העוסקת בייזום, הקמה ותפעול של תחנות כח וייצור חשמל. החברה גייסה את הסכום באמצעות אג"ח צמוד מדד, מח"מ 5.9 שנים, ריבית 1.8%, דירוג A3 "מידרוג".
שוק הנגזרים התאפיין החודש בעלייה במחזורי המסחר לעומת החודש הקודם. יצוין כי מדד התנודתיותVTA35 עלה מעט מכ-19 נקודות בסוף דצמבר 2020 לכ-21 נקודות לקראת סוף ינואר. יצוין כי מדד התנודתיות בארה"ב – ה-VIX זינק החודש מכ-23 נקודות בסוף שנת 2020 לכ-33 נקודות לקראת סוף ינואר.
מחזור המסחר היומי באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם בינואר בכ-108 אלף יחידות לעומת כ-100 אלף יחידות בחודש הקודם.
מחזור המסחר היומי באופציות הדולריות הסתכם בינואר בכ-68 אלף יחידות לעומת כ-48 אלף יחידות בחודש הקודם. המסחר הושפע מהתנודתיות בשער הדולר, שהגיע במחצית החודש לשפל של 25 שנה (3.116 שקל), ובעקבות הודעת בנק ישראל על תוכנית רכישת דולרים בשנת 2021 עלה לשער של כ-3.29 לקראת סוף החודש.
שווי השוק של 528 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף ינואר 2020 היה גבוה בכ-3.4 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-93.6 מיליארד שקל.
החודש נרשמו למסחר 4 קרנות סל חדשות:
-
שתי קרנות סל על מדדי מניות בת"א – פסגות רשמה למסחר קרן על מדד המניות ת"א-טכנולוגיה, ומגדל רשמה למסחר קרן בחסר על מדד ת"א-90.
-
קרן אחת על מדד מניות בינלאומי – מגדל רשמה למסחר קרן על מדד אינדקס Shopping Centers REITזה בפברואר.
מנגד, 5 קרנות סל על מדדי מניות בחו"ל וקרן סל משולבת אג"ח ממשלתי (85%) ומניות (15%) פורקו. שווין המצרפי של 6 קרנות הסל הגיע לכ-50 מיליון שקל.
עיקר העלייה בשווי קרנות הסל החודש, כ-3.1 מיליארד שקל מקורו בקרנות הסל על מדדי המניות:
1.6 מיליארד שקל עלייה בשווי קרנות הסל על מדדי מניות בתל-אביב, מזה כ-1.2 מיליארד שקל עלייה שמקורה במדדי המניות בת"א, וכ-0.4 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות הציבור.
1.5 מיליארד שקל עלייה בשווי קרנות הסל על מדדי מניות בינלאומיים, מזה כ-1.1 מיליארד שקל עלייה שמקורה במדדי המניות בת"א, וכ-0.4 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות הציבור.
בשוק קרנות הנאמנות התגברו רכישות הציבור של קרנות נאמנות המשקיעות במניות ובאג"ח בתל-אביב והסתכמו בכ-0.5 ובכ-3.1 מיליארד שקל נטו בהתאמה בינואר, בהמשך לרכישות בסך כ-0.3 וכ-1.6 מיליארד שקל נטו בחודש הקודם. רכישות של קרנות המשקיעות בחו"ל התמתנו מעט והסתכמו בכ-1.4 מיליארד שקל בינואר המשך לרכישות בסכום של כ-1.7 מיליארד שקל נטו בחודש הקודם.
החודש התמתנו מכירות של קרנות כספיות ע"י הציבור והסתכמו בכ-0.6 מיליארד שקל, לאחר מכירות בסך כ-1.2 מיליארד שקל נטו בחודש הקודם.
סקירת שווקים שבועית- המשקיעים ממתינים לפרסום תוכנית ההנפקות האג"ח בארה"ב
לאן יצעדו השווקים בעולם בשנת 2021?
משרד הכלכלה והתעשייה בשיתוף משרד הבריאות והמועצה לצרכנות משיקים "סל נבחר בריא" של 64 מוצרי צריכה מומלצים תזונתית. הסל יפורסם מדי רבעון ויהווה כלי להשוואת מחירים ולהגברת השקיפות עבור הצרכנים, ישמש להשוואה בין רשתות המזון ויעודד הוזלת המחיר לצרכן. כמו כן, ישמש הסל ככלי מעקב נוסף עבור קובעי המדיניות במסגרת הפעילות הממשלתית להפחתת יוקר המחיה.
בנוסף הסל הבריא יהווה כלי חשוב להשוואת מחירים ולהגברת השקיפות עבור הצרכנים, וישמש להשוואה בין רשתות המזון ויאפשר תחרות על מחיר הסל הבריא הנמוך ביותר.
סל המוצרים הבריא מהווה נדבך נוסף ל"סל מוצרים נבחר" (סל הכולל 68 מוצרים שנמצאו הפופולאריים ביותר בקרב משקי הבית בישראל), המפורסם בתדירות חודשית על-ידי משרד הכלכלה והתעשייה בשיתוף המועצה לצרכנות, ואשר נמצא אפקטיבי בהפחתת מחירי המוצרים שנכללו בסל.

הסל יהווה המלצה תזונתית בהיבט של חוסן בריאותי, אשר מתחדד על רקע העלייה בתחלואה בעקבות השמנה ובהתאם להמלצות ועדת האסדרה להנגשת מזון בריא. כמו כן, עם פרוץ משבר הקורונה הצורך בגיבוש סל מוצרי מזון מומלצים תזונתית מתחזק לאור מחקרים המעידים על כך שחוסן תזונתי מסייע בהתמודדות עם הנגיף.
הסל מבוסס על מזונות מומלצים לסמל הירוק וכולל ברובו מוצרים מהצומח, מהקטגוריות פירות וירקות, שמן זית אגוזים וזרעים, קטניות ודגנים מלאים וקטגוריות מוצרים מן החי כגון חלב ומוצריו ותחליפיו, ביצים עוף ודגים.
המוצרים נבחרו על סמך המלצות התזונה החדשות של ישראל המבוססות על עקרונות הדיאטה הים תיכונית ואשר מומלצים לצריכה ברמה היומית והשבועית.

העלות הממוצעת של "סל בריא" עמדה ברבעון האחרון לשנת 2020 על 779 שקל, כאשר הפער בין הרשת שמכרה את סל המוצרים הבריא במחיר היקר ביותר (AM:PM) לבין הרשת שמכרה את סל המוצרים במחיר הזול ביותר (רמי לוי) עומד על 241 שקל המהווים כ- 35%.
ממוצע מחיר סל בריא ברשתות השיווק בקבעון הרביעי של שנת 2020 עומד על 779 שקל. מתוך רשימת הרשתות שנבדקו, הרשת שמכרה את סל המוצרים הבריא במחיר היקר ביותר הינה AM:PM, עם עלות סל ממוצעת של 933 שקל. הרשת שמכרה את סל המוצרים הבריא במחיר הזול ביותר הינה רמי לוי עם עלות סל ממוצעת של 692 שקל, פער של כ- 35% בין הרשתות.

ממוצע מחיר סל בריא ברשתות השיווק הנבחרות עומד על 719 שקל לרבעון הרביעי בשנת 2020. מתוך רשימת הרשתות שנבדקו, הרשת שמכרה את סל המוצרים הבריא במחיר היקר ביותר הינה שופרסל דיל, עם עלות ממוצעת של 745 שקל. הרשת שמכרה את סל המוצרים הזול ביותר הינה רמי לוי עם עלות ממוצעת של 692 שקל, פער של כ- 8% בין הרשתות.
מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות משרד הכלכלה והתעשייה: "משרד הכלכלה בוחר לשים זרקור על מחירי המזון הבריא, באופן שיאפשר תחרות על הסל הבריא הזול ביותר, ביחוד בתקופה זו של התאוששות ממשבר הקורונה חשוב לאפשר רכישת מוצרים בריאים במחיר שווה לכל נפש. אנחנו קוראים לצרכנים ומעודדים אותם להשוות מחירים ולבחור בסל המשתלם ביותר עבורם"
פרופ' רונית אנדוולט מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות: "סל המזון הבריא התחרותי הוא נדבך נוסף לפעילות ועדת האסדרה שנועדה לשנות את סביבת המזון כך שהבחירה הבריאה תהיה הבחירה הקלה. חשוב שהרפורמה שנועדה לכוון את האוכלוסייה לבחור בריא יותר תמשיך ונוסיף לה נדבכים נוספים. אחד הנושאים הראשונים שחשוב לקדם יחד עם משרד הכלכלה הוא, הנגשה של סל מזון בריא מוזל לכל שכבות האוכלוסייה. מגפת הקורונה הציבה בפנינו אתגרים רבים וחיזוק החוסן הבריאותי באמצעות תזונה בריאה היא מטרה חשובה לקידום בעת הזאת."
מהמועצה לצרכנות נמסר: "המועצה לצרכנות תמשיך לפעול על מנת לתת כלים לצרכנות נבונה ובריאה ולעודד את ציבור הצרכנים לבצע שינוי בהרגלי הצריכה ולחסוך בהוצאות סל המזון בדרך של השוואת מחירים החשובה במיוחד בתקופה זו של משבר כלכלי" .
קצת חדשות טובות- ירידה של כ-5% במחיר סל המוצרים הבסיסי
הבעיות בסל המוצרים של משרד הכלכלה
רשות המסים פרסמה שני מסלולים ירוקים חדשים בנושא הקצאת מניות לעובדים לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. מטרת מסלולים אלו הינה לקצר את משך הזמן למתן החלטת מיסוי, המסלול הראשון מעניק ודאות ואישור זמני במימוש שלא מרצון מניות ע"י עובדים במסגרת מכירת החברה והמסלול השני מאפשר הקצאת אופציות לעובדים במסלול רווח הון במקרה שבו חברה זרה פועלת בישראל שלא באמצעות חברה ישראלית.
מנהל רשות המסים ערן יעקב: "במסגרת מאמצי הרשות להעניק שירות המעמיד את הלקוח במרכז המסלולים הירוקים יובילו לקיצור משמעותי בזמני מתן החלטות מיסוי ותוך שקיפות ויצירת ודאות לצורכי מס".
בנוסף ל- 22 המסלולים הירוקים המפורסמים באתר רשות המסים, פורסמו היום שני מסלולים ירוקים חדשים בתחום האופציות לעובדים, הראשון שבהם מטרתו להעניק אישור זמני לעסקת רכישה בגין מכירה שלא מרצון. לדוגמה, במסגרת מכירת מניותיה של חברת הזנק נכפה על העובדים למכור את מניותיהם תמורת מזומן. במקרה כזה המסלול הירוק, בכפוף לתנאיו, מאפשר לראות את אותם עובדים כמי שמכרו שלא מרצון את מניותיהם ובשל כך להתמסות לפי מסלול רווח הון חלף מיסוי במס שולי. הדבר יאפשר לחברות ישראליות לקדם ולהוציא לפועל עסקת מכירה ללא חשש לחשיפת מס שעלולה הייתה להתעורר במועד השלמת העסקה לגבי התגמול ההוני של עובדי החברה. דיווח ובקשה כאמור יבוצע באמצעות טופס שמספרו 951.
המסלול השני שפורסם, דן בעניין אישור חברת חוץ כחברה מעבידה. פרסום מסלול ירוק זה נבע מתוך רצון לקדם ולייעל את אפשרות ההענקת המכשירים הוניים (אופציות ומניות) לעובדים, במסגרת סניף של חברת חוץ שהוקם בישראל, במסלול רווח הון באמצעות נאמן ובלבד כי לסניף מפעל קבע בישראל. הדבר יאפשר לחברות בין-לאומיות שבחרו לפעול בישראל באמצעות סניף ולא באמצעות חברת בת להקצות לעובדיהן תגמול הוני וזאת בצורה נוחה התואמת את עקרונות תגמול העובדים בעולם. דיווח כאמור יבוצע באמצעות טופס שמספרו 952.
כידוע, על מנת לייצר וודאות לצרכי מס לנישומים בעת ביצוע עסקאות הוקם המוסד להחלטות מיסוי בחטיבה המקצועית כך שניתן לקבל החלטת מיסוי מקדמית (פרה-רולינג) טרם ביצוע עסקה. על מנת לייעל את הליכי העבודה של רשות המיסים למתן החלטות מיסוי ושיפור השירות לציבור, יזמה רשות המסים מהלך של הגשת בקשות להחלטת מיסוי מקדמית ב"מסלול ירוק". מדובר בהליך מקוצר ומזורז, שמטרתו קבלת וודאות בכל הקשור לחבות המס, תוצאות המס או ההשלכות על חבות המס, בשל פעולה שביצע המבקש. המסלול הירוק מתייחס לבקשות בנושאים נפוצים, שרמת מורכבותם מאפשרת קביעת מסגרות וקריטריונים, המאפשרים מתן החלטת מיסוי מהירה על סמך הצהרות והתחייבויות המבקש. ואולם, יודגש כי אין מדובר באישור אוטומטי של הסדר המס, שכן הבקשה ב"מסלול הירוק" נבדקת על ידי החטיבה המקצועית ברשות המסים וזו מחליטה באופן פוזיטיבי האם לאשר את הסדר המס המבוקש אך בלוח זמנים קצר משמעותית.
הקצאת אופציות – איך זה נרשם בדוחות, ולמה המנכ"לים מעדיפים אופציות על שכר?
אופציות לעובדים – כל מה שצריך לדעת עליהן
"מסלול ירוק" ברשות המיסים במיסוי אופציות לעובדים
משרד האנרגיה מפרסם כי בחצות הלילה שבין ראשון לשני (31.01.2021-1.2.2021) מחיר הדלק יתייקר ב-21 אגורות לליטר, עליה של 3.81%. זאת בהמשך להתייקרות של 8 אגורות בחודש הקודם.
המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 5.72 שקל לליטר, עליה של 21 אג' מחודש קודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מחודש קודם.
המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי באילת (ללא מע"מ) לא יעלה על 4.89 שקל לליטר, עליה של 18 אג' מחודש קודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 18 אגורות לליטר (ללא מע"מ), ללא שינוי מחודש קודם.
ההתייקרות נובעת מעלייה משולבת של כ-13.6% במחיר הנפט בחודש האחרון, וגם מהתאוששות הדולר ב-2.55% שהחלה באמצע החודש עם התערבות של בנק ישראל במט"ח.
סקירת נפט שבועית: אם החיסון עמיד גם בפני המוטציות החדשות- הנפט יגיע בקרוב ל-55 דולר לחבית
הדלק יתייקר בינואר 2021 ב-8 אגורות
בנק ישראל מכריז מראש שיקנה 30 מיליארד דולר ב-2021 – הדולר מזנק
אמיר כהנוביץ, הכלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס מפרסם היום את סקירת השווקים שלו בה הוא מעריך כי לאחר שבוע של תשואות נוטות לירידה אלה שינו כיוון ביום שישי ועלו בחזרה כמעט את כל הדרך. ברקע לעליית התשואות פורסמו נתוני מאקרו חמים בארה"ב, בניהם ירידה במספר דורשי מענקי האבטלה והתחממות אינפלציה מעל הציפיות (נרחיב בהמשך). אך כנראה שאלה לא היו הסיבה העיקרית, כששוק המניות לא התנהג כמו מישהו שצופה התאוששות מוגברת – מדד "הפחד" (VIX) נותר גבוה יחסית, מעל 30 נק'. למעשה גם חברי הפד לא נתנו רמזים לצמצום מוניטרי, להיפך: נשיא שלוחת הפד בדאלאס, רוברט קפלן, התייחס בכנס וירטואלי ביום שישי לתוכנית רכישת האג"ח של הבנק הפדרלי ונשבע להיות סבלני אפילו בכדי לשפוט מתי מוצדק לצמצם את הרכישות "אני לא רוצה לשייך או אפילו לחשוב לשייך לזה מסגרת זמן"
ברקע לעליית התשואות נמצא גם המתנת המשקיעים לפרסום השבוע של תכנית הנפקות האג"ח בארה"ב, המתוכננת לשבוע השני של פברואר. רוב הבנקים להשקעות צופים שהתכנית לא תכלול עדיין הגדלת ההנפקות ביחס לגיוס הקודם, ותסתכם ב-126 מיליארד דולר, אך יש גם שמעריכים שהאוצר יעדיף למלא את הקופה, לקראת העברת תכנית הסיוע הדמוקרטית. אלה שלא צופים הגדלה טוענים שלדמוקרטיים יהיה קשה מאד להעביר חבילת סיוע משמעותית, כשהם אומנם שולטים בסנאט אך ברוב צר, ויספיק מתנגד אחד כדי לגרום לחבילה להצטמצם משמעותית. נזכיר בהקשר הזה שהקפיצת התשואה ל-10 שנים מעל 1% בתחילת החודש הוסברה בעיקר ע"י השגת השליטה של הדמוקרטיים בסנאט (לאחר הזכיה בג'ורג'יה), כך שלסוגיה קיימת כנראה חשיבות.
מעניין לשים לב שעליית התשואות בשישי היתה חריגה גם במתאם הגבוה שלה עם התשואות באירופה ויש אף הטוענים שהאירופאים הם אלה שהובילו אותן. זאת לאחר שחבר מועצת הבנק האירופאי, ה-ECB, גבריאל מכלוף, אמר ביום שישי בראיון לבלומברג שהבנק לא צריך כרגע להוריד את הריבית. הוא אמר את הדברים על רקע פרסום נתוני התוצר באירופה, שתיארו התייצבות:
כלכלת אירופה שרדה את הרבעון הרביעי – ביום שישי פורסמו נתוני צמיחה לרבעון הרביעי באירופה, כשהתמונה הכללית היא של התייצבות יחסית. צרפת, הכלכלה השנייה בגודלה בגוש, התכווצה ב -1.3%, כשהמדינה נכנסה אז לסגר שני, ספרד צמחה בקושי ב-0.4% (מה שלא עזר לה להינצל מהתכווצות שנתית של 11%, להשוואה להתכווצות חזויה של 3-4% בלבד בישראל). גרמניה צמחה ב-0.1%, בתמיכת התאוששות ביצוא. במבט קדימה קשה להיות יותר מדי אופטימיים לגבי אירופה, היא מתקשה לצאת למבצע חיסונים נרחב ולכן צפויה להמשיך להתנהל תחת מגבלות לתקופה ממושכת יחסית.
בישראל, הכנסת צפויה לאשר היום את הגדלת הקנסות על מפירי ההנחיות ולאשר את הארכת הסגר ב-5-7 ימים על רקע התחלואה הגבוהה מנגיף הקורונה. בעוד הסגר ברבעון הרביעי בישראל עבר כנראה ללא פגיעה מהותית בתוצר, הכלכלנים ינסו להבין האם ההחמרות האמורות יחזירו את המשק המקומי להתכווצות ברבעון הראשון.
סביבת האינפלציה בעולם ממשיכה לעלות. מדד ליבת מחירי הצריכה בארה"ב (PCE), עלה בחודש דצמבר בשינוי שנתי של 1.5%, מעל לציפיות ל-1.3%. סקר הצרכנים של אונ' מישיגן לגהי ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה עלה ל-3.0%. נזכיר כי להערכתינו העליה בסביבת האינפלציה קשורה ברובה לשיבושים ביצור ובאספקה והתפרצות ביקוש, שברובן יתפוגגו בטווח זמן של שנה, להערכתנו יחד עם האינפלציה.
כלכלת סין מאטה חודש שני ברציפות – לקראת סוף 2020 כלכלת סין נהנתה מהיציאה ממגבלות הקורונה, יחד עם תנופת יצוא אל העולם המשובש. מחירי ההובלה מסין זינקו ומכולות חזרו אליה ריקות. אך נראה ששיא קצב ההתאוששות הזה מאחוריה. בחודשיים האחרונים חברות בסין דיווחו על האטה מחודשת בפעילות, כך לפי סקר מנהלי הרכש הרשמי ההיחלשות מיוחסת לחזרה להגבלות קורונה פנימיות, שעשויות לפגוע בתנועת עובדים, בביקוש הצרכני של ראש השנה הסיני בפברואר (חופשות, מסעדות, פנאי…) ולהתאוששות ביתר העולם. באופן פרדוקסלי התאוששות בעולם עשויה דווקא לפגוע בסין, כשהיא מחזירה את אלטרנטיבות הייצור.
כשמדברים על עליית חובות של מדינות הפרמטריים העיקריים שמעניינים משקיעים הם לאו דווקא גודל החוב אלא אלה שקשורים ביכולת לשרת אותו. בהקשר הזה מעניינת מאד הדמוגרפיה, שתשפיע על נטל החוב היחסי. רוסיה דיווחה בשבוע שעבר על התכווצות האוכלוסייה שלה במעל חצי מיליון איש בשנת 2020, גם על רקע נגיף הקורונה.
סקירת המאקרו השבועית של לאומי- ההכרזה של הבנק האירופי המרכזי היא בעיקר מהלך סמלי
סקירת מקרו שבועית- העלייה המתונה במדד שירותי דיור משקפת חולשה משמעותית בצד הביקוש
לפי נתונים שרוכזו עד כה בידי משרד התקשורת , נותקו 40 אלף "מנויים רדומים" מאז החל משרד התקשורת במהלך לחיסול התופעה בחודש אוגוסט, לפי הערכות המשרד ישנם עוד כ-120 אלף מנויים רדומים בכל חברות התקשורת.
בתחילת חודש אוגוסט 2020 משרד התקשורת פתח במהלך שמטרתו מיגור תופעת "המנויים הרדומים" – המשך תשלום עבור שירותים שהצרכן אינו צורך, וכן שאינו מודע להמשך החיוב עבורם. כך למשל, צרכנים שעברו משירותי אינטרנט של חברה אחת לאחרת והמשיכו לשלם גם לחברה שעזבו, כך שנוצר תשלום כפול על שירות שהצרכן לא משתמש בו. היום, לאחר שהגיעו למשרד נתונים על אודות הטיפול של החברות בתופעה, המשרד פנה לחברות שוב בדרישה להאיץ את הטיפול, ולהביא לסיום התופעה במהירות.
במסגרת פעולות המשרד להפסקת התופעה, המשרד פנה לחברות התקשורת בדרישת מידע לקבלת מספר המנויים הרדומים, שבמסגרתה גם נדרשו החברות ליידע את המנויים הרדומים ולנתק אותם משירותים שאינם נצרכים על-ידם. בחודשים האחרונים החלו החברות לפעול לצמצום התופעה. נכון להיום, עולה כי הפעולות שבוצעו באופן וולנטרי על-ידי החברות לא הביאו לתוצאות מספקות. משרד התקשורת נחוש להביא לסיום התופעה, וממשיך בעבודת המטה המקצועית לבחינת אפשרויות שונות להפסקת התופעה באופן מוחלט.
המשרד הוציא היום מכתבים לחברות בדרישה להאיץ את ניתוק המנויים המחויבים ללא ידיעתם. המהלך הוצג השבוע לשר התקשורת גנץ, שבירך עליו וסיכם עם מנכ"לית המשרד להאיץ את הטיפול בו, כחלק מהצורך החברתי החיוני בייחוד בתקופה הנוכחית שבה הקורונה פגעה קשות בכלכלת ישראל
נציין כי המשרד מוביל במקביל את רפורמה ב-ISP (ביטול הפיצול בין ספק לתשתית), שתביא בין היתר למיגור התופעה, אז התשלום ירוכז תחת חברה אחת בלבד ולא יפוצל לתשתית ולספק.
מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: "אנחנו מברכים על ההתקדמות, אך איננו שבעי רצון מהתוצאה ונפעל בנחישות על מנת לטפל בעוולה הצרכנית הזו, על החברות לבצע כל שלאל ידם על מנת לחסל את התופעה, לא נשלים עם מצב בו הצרכן הישראלי ממשיך לשלם באופן לא מודע על שירותים שלא קיבל. בימים אלה המשרד עובד על אפשרויות נוספות להפסקת התופעה באופן מוחלט ומניעת הישנותה."
ביטול ההפרדה בין ספק לתשתית אינטרנט- ועדת הכלכלה רוצה לשמור על התחרות