"מצא את המכשיר שלי" זו הפונקציה שבה משתמשי אנדרואיד נעזרים כדי למצוא את המכשירים שלהם במקרה שאבדו או נעלמו תחת הספה. אם המכשיר לא נמצא אפשר לעצור את פעילותו ולנעול אותו לכל משתמש.. אלא שהיום קיבלו משתמשי סמסונג גלקסי, אחד המכשירים הבולטים עם מערכת ההפעלה אנדרואיד, את אותה הודעה.

סדרת גלקסי של סמסונג נפוצה מאוד בארץ. משתמשים ברחבי העולם מדווחים כי קיבלו התראה מוזרה לאיתור המכשיר שלהם, שבה הופיעה בין היתר הספרה 1, שנעלמה לאחר שהקישו עליה.

מלבד למכשירי סמסונג שהושקו לאחרונה כמו הגלקסי Z פליפ והגלקסי Note 10, מספר משתמשים עם דגמי הגלקסי S , הגלקסי A והגלקסי J שיש ברשותם את אפליקציית "Find My Device" מדווחים כי קיבלו את ההתראה המוזרה. ברשתות החברתיות ברחבי העולם פרסמו משתמשים שאלה מה היא ההודעה המוזרה..

סמסונג  התעכבה קצת אך מסרה בתגובה כי ההודעה נשלחה בטעות למספר מוגבל של מכשירים. כך שאין חשש לווירוס או לנוזקה או רוגלה.

בסמסונג הוסיפו שהטעות נעשתה בעקבות ניסוי של החברה ואין שום חשש שנפגעו מכשירים, משום שהפעולה אינה משפיעה על המכשיר כלל.

אלו לא הליקויים הראשונים המתגלים בחברה הקוריאנית. בשנה שעברה הייתה תקלה עולמית שבה מכשיר הסמסונג נתקע. רק לאחר העדכון ל-s10 סודרה הבעיה. כמו כן היה באג של פיצ'ר טביעות האצבע בחלק מהמכשירים. גם כאן החברה פרסמה עדכון רק לאחר דיווחים בקנה מידה עולמי על התקלה.

הודלף ה-Z Flip – המתקפל החדש של סמסונג

 

 

איך זה שלמרות הקורונה, הנסיגה של בריטניה והאטה באירופה השווקים עדיין צומחים? כרגיל כוחות לא רציונליים שולטים בשווקים. מדובר ב-11 שנים של עליות מהותיות וזינוק של טריליון דולר תוך שבועיים בלבד בשווין של המניות, כאשר מדד S&P 500 קובע שיא חדש מדי יומיים וחצי. עליות כאלו למרות מצבים גיאופוליטיים  מסוכנים מאותתות על סכנה ומניפולציה בשוק.

ניקח לדוגמה את טסלה, ששברה שיאים השנה. אומנם היא התרחבה והשיגה פיתוחים חדשים אך לא כאלו המצדיקים את הזינוק בשווייה. אומנם לא צפויה פה חזרה על מקרה ווי וורק שמנייתה קרסה עם הנפקתה, אבל בהחלט מדובר במחירים הרומזים על בועה, ולא רק טסלה, המדד כולו. למה?

אחד ההסברים הוא  החברות השלטות במדד: מדובר בחברות הטכנולוגיה אפל, מיקרוסופט, אמזון, אלפבית – החברה האם של גוגל. המשקיעים ברובם חושבים שאלו חזקות מכדי ליפול והן אחראיות לעלייה של כ-20% במדדים המובילים רק בשנה זו. אלא שאם ניקח לדוגמה את פייסבוק, שההצהרה על המטבע שלה ליברה הביאה לזינוק במנייתה, נראה שלא קרה כלום מאז .מאז נשכח המטבע והתגברו הדיבורים על רגולציה על כל החברות הגדולות, ובכל זאת אלו ממשיכות לעלות וייתכן מאוד שזה לא יהיה כך לאורך זמן.

הסבר אחר הוא השיטה הבנקאית בארצות הברית, משמע המניפולציה בכסף ולא מצב המשק הוא שמוביל לעליות. הריבית הנמוכה ותזרים הבנקים לנזילות הם מה שמחזיק את המשק. הבנק המרכזי מזרים נזילות בהיקף של מיליארדי דולרים לשווקים הפיננסיים כדי לשמור את שוק ההלוואות לטווח קצר תחת שליטה. החשש הוא מרכישת אג"ח ממשלתיות בשווי מיליארדי דולרים כדי לתמוך בריפו – הלוואות בין בנקים תמורת ביטחונות, והחשש הוא שאין לזה הצדקה. לא כולם תמימי דעים ויש מי שאומר שביצועי החברות מצדיקים את המימון שאינו היסטרי, להבדיל מבעבר.

ההסבר האחרון והטוב לדעתי הוא שהמניות כבר לא מתפקדות כציונים על ביצועי החברות, אלא הן תעשייה בפני עצמן. כך עם הריביות הנמוכות בחסכונות אנחנו מפקידים באופן אוטומטי בתעשייה הפסיבית, קרנות מחקות, קרנות סל ועד. יש מי שרואה בכך עידוד של בועה. קל יותר היום להיכנס לקרנות שונות, והמחירים נמוכים. באוגוסט 2019, בפעם הראשונה בהיסטוריה, היקף הנכסים בקרנות הון אמריקאיות המנוהלות בפסיביות עקף את הנכסים בקרנות מתחרות המנוהלות באופן פעיל.  היבט זה מנוגד לתפיסה של כמעט כל גורו השקעות אי פעם. אך גם לתפיסה זו מגבלות, משום שהחלק של הקרנות הפסיביות מהעלייה בשווקים הוא שולי.
והדבר העצוב בכל הסיפור הזה שאיש לא יודע אם הראלי יימשך, בגלל השיפורים הטכנולוגיים,הצמיחה, התזרים הגבוה יותר של כסף ומוצרים שמצליחים להיות חזקים גם כאשר קורים אסונות, או שאנחנו לפני קריסה.

 

אלו החברות הישראליות שנפגעו מהקורונה

חברה ישראלית מהמובילות בעולם בשירות לקוחות רובוטי

עד כמה הישראלים חשופים לשוק הסיני

 

מיהו היורש של וורן באפט, יו"ר ומייסד ברקשייר הת'וואי, האורקל מאומהה? רוב  ההערכות מדברות על גרג אבל, סגן היו"ר וראש חטיבת האנרגיה. שמות אחרים שעלו הם אליט ג'אן, הסגן השני האחראי לענייני ביטוח. בעבר דובר גם על המשקיע לי לו.

אך נראה שנכון לעכשיו היחיד ששמו עולה כיורש של באפט לצד אבל הוא טוד קומבס, המעט צעיר יותר. באפט הכריז עליו כיורש פוטנציאלי כבר ב-2010, אבל כאמור הכריז על הרבה יורשים.

קומבס, שהיה מנהל קרן גידור, הוא מנהל ההשקעות הראשי של ברקשייר. קומבס נולד ב-1971 וזה כעשור הוא מנהל ההשקעות הראשי של החברה. בעבר אמר עליו באפט שכל עוד הוא עצמו בחיים, קומבס לא ינהל את כל השקעות החברה. השנה מונה גם ליו"ר גייקו, חברה בת של ברקשייר העוסקת בביטוח רכב.

יחד עם  טד ווצ'לר  מוזכר קומבס  כיורש פוטנציאלי להיות יו"ר ההשקעות של החברה. הוא נולד וגדל בפלורידה. יש לו תואר בכלכלה ועסקים בינלאומיים מאוניברסיטת פלורידה וכן הוא בוגר בית הספר למינהל העסקים קולומביה אשר בניו יורק.

עם תום לימודיו עבד כאנליסט פיננסי במחלקת הבנקאות, האבטחה והפיננסים של מדינת פלורידה. במשך השנים עבד כאנליסט בחברות שונות ובתפקידים שונים, אנליסט מחירים, אנליסט ביטוח ועוד. עבודתו האחרוה בתפקיד זה הייתה בקרן הגידור Castle Point Capital.

ב-2005, עם השקעה של 35 מילין דולר, הקים את  קפיטל פוינט קפיטל. הוא היה המנכ"ל ומנהל קרן הגידור של גריניץ' סיטי אשר בשליטתה,  והקרן הגיעה לתשואה של מעל 30% על ההון המצטבר.

ב-2010 ביקש ממנו באפט שיחליף אותו כמנהל השקעות ראשי. קומבס התקבל לברקשיר בדרך השמרנית ביותר: הוא נענה למודעת דרושים, כך דיווח בזמנו העיתון הכלכלי וול סטריט ג'ורנל. בזכות קומבס גדלו קשריה של ברקשייר עם הבנקים המובילים בארצות הברית, בהם ג'יי פי מורגן, בנק אמריקה וסיטיגרופ.

בעת מינויו באפט אמר שקומבס עשה עליו רושם עצום. הוא סיפר שקיבל את ההחלטה עם שותפו צ'רלי מנגר על בסיס אותה תחושת בטן שמנחה אותם בהחלטות על רכישת חברות.

"הוא מתאים ב־100% לתרבות שלנו", אמר באפט למקורבים. "כל עוד אני פה, אני יכול להנהיג את התרבות הארגונית, אבל אנחנו רוצים להטמיע את התרבות הזו כך שהיא תמשיך כשמייסד החברה כבר לא יהיה בסביבה. טוד הוא האדם המושלם לכך". עוד ציין באפט שאם רואים השקעה של 200 מיליון דולר, זו כנראה השקעה של קומבס ובאפט עצמו משקיע סכומים גבוהים הרבה יותר.

"הייתי נותן לטוד קומבס ציון 10 מתוך 10", אמר דיוויד קאס, פרופסור בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת מרילנד. "הפעולות שלו מגלמות את מה שהיית מצפה ממשקיע כמו וורן באפט לעשות".

בכל מקרה מסתמן כי לבאפט אין יורש אחד:  אבל צפוי להיות מנכ"ל החברה וקומבס מנהל הפורטפוליו הכולל של החברה ובנו של הבאפט  היו"ר. איש אחד לא יכול להחליף אורקל.

מיהו גרג אבל – רואה החשבון שצפוי לרשת את באפט

באפט: ";אם הייתי יכול להרוויח 100 מיליון דולר עם אדם שגורם לבטן שלי להתהפך, הייתי אומר – לא";

העצות של וורן באפט לחינוך פיננסי

גרג אבל סגן יו"ר ברקשייר הת'אוויי, רואה חשבון ושחקן הוקי בעברו הוא אחד היורשים הצפויים של וורן באפט

הרבה דובר בשנים האחרונות על היורש הצפוי של באפט, אבל עם הגיעו של וורן באפט, מייסד ברקשייר האת'אווי לגיל 90, רוב ההערכות מדברות על גרג אבל, היו"ר של ברקשייר האת'ווי אנרגי כיורש הצפוי וסגן היו"ר בפעילות הלא ביטוחית.

אבל, בשמו המלא  גרגורי אדוארד אבל, נולד בקנדה ב-1961. לאבל תואר בחשבונאות מאוניברסיטת אלברטה אשר בקנדה. וכן הוסמך לראיית חשבון לחברות ציבוריות. את הקריירה שלו התחיל כרואה חשבון שכיר בתאגיד PWC אשר בסן פרנסיסקו. ב-1992 הצטרף לחברה בשם קאל אנרגיה וזו רכשה לאחר מכן את מידאמריקה אנרגיה ואימצה את שמה. ברקשייר התעניינה בחברה הממוזגת והשתלטה עליה . אבל מונה ב-2008 ליו"ר החברה הממוזגת שלאחר מכן שינתה את שמה לברקשייר האת'אוויי אנרגיה. ב-2018 מונה לסגן יו"ר ברקשייר האתאווי.

נוסף לתפקידיו אלו היה יו"ר של מוסד אדיסון לחשמל ודירקטור בחברות חברות, בהן תאגיד ביטוח גז וחשמל, קראפט היינץ, חברת ביטוח אנרגיה גרעינית. כמו כן היה בצוות המינהלי באוניברסיטת דיוק ואוניברסיטת דרייק.

במאי 2019 ציין באפט את אבל לצד סגן היו"ר השני של ברקשייר אג'יט ג'ין, שעוסק בפעילות הביטוח של החברה. לצד ג'אין אמר שלאבל יש כישרון ולשניהם זורם הדם של ברקשייר בוורידים. עוד הוסיף על השניים שהחיים מהנים יותר כשהם בסביבה. גם שותפו צ'רלי מאנגר שיבח את ביצועי השניים, וכינה אותם מנהיגי עולם. עוד הוסיף שכל אחד מהם הוא מנהל טוב יותר מבאפט, אמירה שגם באפט תומך בה, משום שאמר בעבר שברקשייר לצדם מנוהלת טוב יותר מאשר התקופה שבה ניהל את החברה לבד.

כשבאפט נאם ב-2013 באוניברסיטת אלברטה, האוניברסיטה שאבל למד בה, צוטט באומרו: "אני תמיד עונה כשגרג מתקשר, כי תמיד יש לו רעיונות נפלאים והוא באמת חדשני במחשבתו ובגישתו העסקית"

לפני שהיה רואה חשבון הייתה לאבל קריירת הוקי קצרה, ולימים היה דירקטור בכמה קבוצות הוקי.

צ'רלי מאנגר – השותף הפחות מוכר של באפט; ועדיין – אחד מאנשי ההשקעות הטובים בכל הזמנים

לי לו – המשקיע שיירש את באפט?

 

 

חברת כרטיסי האשראי מקס מדווחת על סוף  2019, שנה שבההתנתקה מבנק לאומי, עם רווח נקי (בנטרול השפעות חד פעמיות) של 110 מיליון שקלים – ירידה של 38% לעומת 2018. לצד זאת, ההכנסות עלו בשיעור של 0.3% ל-1.3 מיליארד שקל, למרות הירידה בעמלה הצולבת בתחילת 2019 והתייקרות בעלות מקורות המימון של החברה, כשהכנסות הריבית של מקס אמנם תפחו ב-22.5% ל-409 מיליון שקל, אך גם נרשמה עלייה חדה של 248% בהוצאות המימון מ-27 מיליון שקל ב-2018 ל-94 מיליון שקל ב-2019 וזאת על רקע הפרידה מבנק לאומי.

עד הפרידה  מלאומי קיבלה מקס אשראי זול מלאומי שהותאם להתחייבויות שלה, ואילו עם הפרידה גדלו ההוצאות בשל גיוון מקורות האשראי. עוד, התשלומים לבנקים,בעיקר ללאומי, עלו ב-32.1% ל-177 מיליון שקל, שכן, למול ההסכם הישן שהיה למקס עת הייתה בבעלות לאומי, מיטיב יותר עם לאומי בחלוקת ההכנסות.

העלייה בהכנסות נובעת משיפור בריבית הממוצעת בעקבות שינוי בתמהיל האשראי הצרכני(מתן יותר אשראי לכל מטרה על חשבון אשראי סולידי יותר לרכישת רכבים) ועלייה באשראי לבתי עסק. תיק האשראי הצרכני הסתכם ב-5.6 מיליארד שקל נכון לסוף 2019, עלייה של 2.2% לעומת סוף 2018, אך התמהיל השתנה, כאמור, כאשר בוצע קיטון באשראי הפחות רווחי לרכבים לטובת אשראי יותר רווחי לכל מטרה.

שיעור הריבית הממוצעת של מקס דווקא ירד בחודש האחרון של 2019 בהשוואה לחודש האחרון של 2018 ועמד על 7.9% לעומת 8.8% בחודש האחרון של 2018. הסיבה לכך נובעת בין היתר מכניסה של מקס לתחרות עזה יותר על הלקוחות החזקים.

הריבית הממוצעת בשנת 2019 כולה עמדה על 7.8% לעומת 7.4% ב-2018. האשראי לעסקים צמח ב-70% ל-392 מיליון שקל ושיעור הריבית הממוצע עמד על 6.4% בדצמבר 2019 לעומת 6.1% בדצמבר 2018. ההוצאות בגין הפסדי אשראי עלו ב-22% ל-139 מיליון שקל בשל השינוי בתמהיל הסיכון. הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד של 250 מיליון שקל לאחר שאושר יעד יחס הון עצמי למאזן של 10%.

היקף הכרטיסים הבנקאיים הפעילים של מקס צמח רק ב-0.5% ל-1.43 מיליון ואילו בכרטיסים החוץ בנקאיים הפעילים נרשמה עלייה חדה הרבה יותר של 13.5% ל-749 מיליון שקל. בנטרול ההשפעה של ביטול מועדון הלקוחות של מקס ושופרסל שעבר לפני שנתיים לכאל ולכן גרם למקס לאבד מחזיקי כרטיס בהדרגה – הזינוק במספר הכרטיסים החוץ בנקאיים היה עומד על 31% בעיקר תודות מועדון פוקס ומועדון סקיימקס הטרי.

רון פאינרו, מנכ"ל מקס, אמר כי "מעבר לירידה בעמלה הצולבת שהשפיעה על כלל השוק, מקס התמודדה בשנה האחרונה עם השפעות ייחודיות שלא היו מנת חלקן של אף שחקן אחר בענף בהן עליה משמעותית בעלויות המימון והשקעה מאסיבית בבניית מותג חדש לחלוטין. תמורות אלו המסתכמות בלמעלה מ-85 מיליון שקל לצד השפעות כניסת הסכם תפעול הנפקה חדש וארוך טווח עם לאומי הביאו לכך שהרווח הנקי בשנת מעבר זו היה נמוך מרמת הרווחיות אותה השיגה החברה בשנים האחרונות – ירידה שצפינו מראש בתכנית הרב שנתית שלנו".

מקס תרכוש את קרדיט גארד

למה מועדון הלקוחות המשותף למקס ולפוקס לא מתרומם

מעודכן ל-02/2020

גברים אשכנזים מרוויחים למעלה מפי שלושה מנשים ממוצא אתיופי; העשירון העליון גורף 42% מסך ההכנסות משכר הדירה בישראל, ולמחצית מהאוכלוסייה בגיל פרישה אין כלל הכנסה מפנסיה – כך עולה מדוח "תמונת מצב חברתית" 2020

דוח "תמונת מצב חברתית" של מרכז אדוה שמתפרסם בשבוע – שוב בתקופת בחירות – חושף כי הפערים במדינת ישראל עומדים בעינם כמעט בכל תחום. לדברי ד"ר שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה, "הגיעה העת למפנה במדיניות החברתית-כלכלית בישראל; יש להחזיר את האינטרס של כלל הציבור אל מרכז הבמה".

מממצאי הדוח השנתי ניתן ללמוד רבות על המצב במדינה בתחומי העבודה והשכר, הדיור, הבריאות, הרווחה ועוד. מחברי הדוח, ד"ר שלמה סבירסקי, אתי קונור אטיאס ואביב ליברמן מציינים כי מזכירים כי לפני 35 שנה הכריזה ממשלת האחדות הלאומית בראשות מפלגות העבודה והליכוד על תכנית חירום לייצוב המשק, שקראה לצמצום משקל הממשלה במשק, להצבת הצמיחה כיעד הראשי של המדיניות הכלכלית ולהעברת האחריות לצמיחה מידי הממשלה לידי המגזר העסקי.

במבט לאחור ניתן לומר כי הצמיחה אכן הפכה להיות היעד הראשי של המדיניות הכלכלית, אלא שכיום ברור כי צמיחה כשלעצמה אינה מובילה בהכרח לשיפור ברמת החיים של האוכלוסייה. במרבית שלושת העשורים האחרונים, התמ"ג לנפש גדל בשיעור גבוה משיעור הגידול בשכר; במלים אחרות, המשק צמח אך מרבית האוכלוסייה לא נהנתה מצמיחה זאת במידה המצופה.

כוחות השוק החופשי הובילו להתהוותה של שכבת משפחות וקבוצות עסקיות שצברו עושר רב וכוח ציבורי המאפשרים להן להשפיע על כיווני פיתוח, על מדיניות מיסוי ועל דפוסי העסקה. מדובר בשכבה חברתית – "המאון העליון" ובתוכו "האלפיון העליון" – שאין עליה נתונים רשמיים סדירים, דבר המעוות את תמונת האי שוויון בישראל.

תוכנית החירום הקטינה את משקל הממשלה במשק; למעשה, היא הצליחה יתר על המידה, שכן כיום, ההוצאה הממשלתית האזרחית בישראל היא בין הנמוכות בקרב ארצות ה-OECD. המשמעות המעשית היא שהממשלה אינה מממנת את שירותיה – בריאות, חינוך, השכלה גבוהה – ברמה המקובלת בארצות המערב. נטל המימון מועבר אל כיסי הציבור ובעיקר המעמד הבינוני, שהוא מהמצומקים בארצות ה-OECD.

שכבה נוספת, המונה מעט יותר מרבע מן האוכלוסייה, היא זו של הא/נשים החיים בעוני – 26% ממשקי הבית מצויים בעוני או בקרבתו: שכבה זו, שבשנים 2009-2006 עמדה על 28.3% ממשקי הבית, ירדה ל-26.0% ב-2018. עם זאת, תחולת העוני בישראל היא עדיין מן הגבוהות בארצות ה-OECD.

הכנסה: פערים על רקע דת, גזע ומין

מנתוני הדוח עולה כי למרות הגידול במספר המפרנסים במשקי הבית, ישראלים רבים יוצאים לשוק עבודה שבו ההכנסה נותרת נמוכה וכן רמת החיים. כלומר, בזמן שיש גידול בצמיחה, אין גידול בשכר הריאלי ופערים בשכר בין גברים לנשים נשמרים.

ב-2018 ניצבו בראש טבלת השכר גברים אשכנזים דור ראשון שעלו עד 1989, עם שכר ממוצע של 18,772 שקל; אחריהם גברים אשכנזים מדור שני, עם 16,483 שקל; גברים מזרחים דור שני, עם 14,153 שקל; גברים מזרחים מדור ראשון שעלו עד 1989, עם 13,578 שקל; גברים אשכנזים שעלו לאחר 1990, עם 13,179 שקל; ונשים אשכנזיות דור ראשון שעלו עד 1989, עם 11,918 שקל. בתחתית הטבלה מצויות נשים ערביות ונשים יהודיות יוצאות אתיופיה – 5,722 ₪ ו-5,619 ₪, בהתאמה.

משקל ההכנסה מעבודה, המשוכלל בהכנסה הכוללת של משקי הבית, גדל בין השנים 2000 ו-2017 בממוצע, בכל אחד מהעשירונים הראשון ועד השביעי, ובעיקר בשני העשירונים הנמוכים ביותר. בעשירון התחתון עלה משקל ההכנסה מעבודה מ-31.7% ל-52.3% ובעשירון השני – מ-47.9% ל-60.0%. גידול זה, גם אם הוא משקף במידת מה עליות שכר – כדוגמת העלאת שכר המינימום – וחרף השפעתן של תכנית מס הכנסה שלילי ותוכניות שונות לעידוד תעסוקה, הוא משקף בעיקר גידול במספר המפרנסים במשקי הבית בעשירונים אלה.

הגידול הרב ביותר חל בהכנסות המאון העליון: ההכנסה הממוצעת של המאון העליון של משקי הבית שבראשם שכיר/ה – 138.7 אלף ₪ (2018), לא זו בלבד שהיא גבוהה פי 8 מזו של העשירון החמישי אלא שהיא גבוהה משמעותית – פי 2.4 – גם מההכנסה הממוצעת של תשעת המאונים הנותרים של העשירון העליון. בשלוש השנים האחרונות, 2018-2016, בעוד שהכנסתו של המאון העליון גדלה ב-20%, זו של שאר העשירון העליון וזאת של העשירון החמישי גדלה בכ-10% בלבד.

הכנסה כוללת של משקי הבית – העשירון העליון מכניס פי 12 מהתחתון: ב–2018, בעשירון העליון של משקי בית שבראשם שכיר/ה, ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו  עמדה על 66,584 ₪. פי 12 מן ההכנסה המקבילה של משקי בית בעשירון התחתון, שעמדה על 5,501 שקל.

ב-2018 לכמעט מחצית (45%) ממשקי הבית שבראשם מבוגר/ת בגילאי 67 ומעלה לא הייתה כלל הכנסה מפנסיה: בשנה זו פחות ממחצית משקי הבית בעשירון התחתון שבראשם שכיר או עצמאי הפרישו לחיסכון פנסיוני – 47.2%, בעשירון השני השיעור עמד על 63.8% ובעשירון השלישי על 74.9%. מהעשירון הרביעי ואילך שיעור ההפרשה לחיסכון פנסיוני עמד על הטווח שבין 83% ל-88%.

גידול בשיעור המשתכרים עד שכר מינימום: ב-2017, שיעור המשתכרים עד שכר מינימום עמד על 33.6%. שנתיים קודם לכן, ב-2015, הוא עמד על 30.8%. ראיה לכך שרבות מן המשרות שנוספו למשק היו בשכר מינימום. הגידול הרב ביותר במשתכרים  עד שכר מינימום חל ביישובים הערביים: שיעור המשתכרים שכר מינימום גדל בכל קבוצות היישובים, אולם הגידול הרב ביותר נרשם ביישובים הערביים.  להלן השיעור לפי קבוצות יישוב בשנת 2017, בסדר יורד:   התנחלויות חרדיות – 55%; יישובים ערביים – 45%; עיירות הפיתוח – 37%; התנחלויות לא חרדיות – 31%; יישובים מבוססים – 26%.

חלק משמעותי של הכנסות אלה מקורן בשכר דירה. חישוב שערכו על בסיס סקר הכנסות והוצאות משק הבית לשנת 2018 העלה כי בתחום הדיור, נרשמו פערים בשיעורי הבעלות על דירות, ונמצא כי 27.4% מכללי משקי הבית מוציאים כ-30% מההכנסה הפנויה שלהם על דיור.

באותה שנה, 70% מסך תשלומי שכר דירה בישראל בשכירות פרטית הגיעו לידי שלושת העשירונים הגבוהים. העשירון העליון לבדו גרף כ- 42% מסך ההכנסות של שכר הדירה באותה שנה.

הכנסות מקצבאות ותמיכות היוו ב-2018 קרוב למחצית מכלל ההכנסה של משקי בית בעשירון התחתון, 37% מכלל ההכנסה של משקי בית בעשירון השני וכרבע מהכנסות משקי הבית בעשירון השלישי. בשני העשורים האחרונים הצטמקו הכנסות משקי הבית מקצבאות ומתמיכות, כתוצאה של הקיצוצים הגדולים שנעשו בקצבאות המוסד לביטוח לאומי בשנות משבר האינתיפאדה השנייה.

הנפגעים הגדולים מאותם קיצוצים היו ששת העשירונים הנמוכים: בעשירון התחתון, לדוגמה, ירד משקל הקצבאות והתמיכות בתוך כלל הכנסות משקי הבית מ-66.6% ל-45.8% ובעשירון השני מ-50.4% ל-37.2%. גורם נוסף שהוביל לגידול במספר המפרנסים טמון בהעלאת גיל הזכאות לפנסה ולקצבת זקנה בשנת 2004, מ-60 ל-62 לנשים ומ-65 ל-67 לגברים.

הגידול במספר המפרנסים אמנם העלה במעט את ההכנסה של משקי הבית, אך לא הספיק כדי לשנות באופן מהותי את סולם ההכנסות. רבים מן המפרנסים החדשים נקלטו בענפים ובעיסוקים נמוכי שכר או במשרות חלקיות כגון בענפי השירותים: מכירות, מלצרות, מטפלים סיעודיים, מאבטחים. שיעור גבוה של עניים נרשם בקרב עובדים ועובדות בענפים כדוגמת בינוי ותחבורה – 22.5% ו-12.2%, בהתאמה.

 

פערים בין הגידול בצמיחה לבין הגידול בשכר הריאלי

נתונים בדוח מציגים כי השכר במשק גדל בקצב נמוך משמעותית מן הגידול בצמיחה. פירוש הדבר שהצמיחה איננה מתרגמת באופן אוטומטי לגידול בשכר, ובוודאי שלא לגידול זהה. המשק הישראלי שב לצמוח מאז האינתיפאדה השנייה שהביאה עמה משבר כלכלי עמוק. השכר הריאלי עלה אך הוא גדל בשיעור נמוך משיעור הגידול בתמ"ג לנפש.

על פי הנתונים, ישראל נמצאת בצמיחה, אך הדוח לא נלווה לגידול מקביל בשכר. משנת 1990 נפתח פער בין הגידול בתמ"ג לנפש לעלייה בשכר. בשנים 2013- 2014 הגיע הפער בין שיעור הגידול בתמ"ג לנפש ובין שיעור הגידול בשכר הריאלי לשיא, והחל משנת 2015 הוא מצוי במגמת ירידה איטית. לפיכך, הצמיחה איננה מתורגמת בהכרח ובאופן אוטומטי לעליית שכר כללית. כך, רווחי הצמיחה עשויים לזרום לכיסם של בעלי ההון יותר מאשר לכיסם של העובדות והעובדים מן השורה. על פי הנתונים האחרונים חלקם של המעסיקים בעוגת ההכנסות הלאומית עלה, בעוד חלקם של העובדים הצטמק.

מנהל בכיר מרוויח פי 36 מהשכר הממוצע במשק

ישראלים רבים מקבלים שכר נמוך שאינו מאפשר להם לממש ציפיות לרמת חיים הנתפסת כנורמטיבית בישראל, כגון רכישת דירה, מימון תשלומי הורים, הנדרשים כיום בהרבה מוסדות חינוך, ורכישת רכב פרטי.

23% מהשכירים הישראלים שעבדו במשרה מלאה, קיבלו שכר נמוך המוגדר על ידי ה- OECD כשכר שאינו עולה על שני שלישים של השכר החציוני במשק. נתון זה הציב את ישראל במקום גבוה בשיעור המקבלים שכר נמוך.

בשנת 2017 ירד התגמול של המנכ"לים והמנהלים הבכירים בתאגידים הגדולים, יחסית ל-2016. הירידה המשמעותית הייתה בתגמולים המרכיבים את השכר, זאת בשעה שהמענקים, תשלום מבוסס מניות ו"אחר", כמעט ולא השתנו או עלו.

עם זאת, תגמול מנהלי התאגידים הגדולים היה גבוה ביותר. מנכ"לים באחת מ-100 החברות הגדולות ביותר, שמניותיהן נסחרות בבורסה התל אביבית ("תל אביב 100" בין השנים 2016-2011 ו-"תל אביב 125" בשנת 2017) תוגמלו, בממוצע, בסכום שנתי כולל של 4.45 מיליון שקל, או 371 אלף שקל בחודש – פי 36 מהשכר הממוצע במשק.

פערי שכר בין נשים לגברים

למרות צמצום פערי האי שוויון בין המגדרים היחסיים, ישראל עדיין ממוקמת במקום לא מחמיא בקרב ארצות ה-OECD. מהנתונים עולה כי הפער בשכר החציוני בין נשים לגברים בארצות החברות בו ישראל מצויה קרוב לתחתית הדירוג, עם פער של 21.6%.

על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2016 עמד השכר הממוצע של גברים שכירים לחודש עבודה על 12,446 שקל, וזה של נשים שכירות על 8,469 שקל. בין השנים 2000- 2016, שכר הנשים עלה יותר משכר הגברים, אך פערי השכר בישראל עדיין גבוהים.

מדד הג'יני המעודכן ביותר שפרסם המוסד לביטוח לאומי הוא לשנת 2018 – 0.3559. זהו הנתון הנמוך ביותר מזה כשני עשורים, אך הוא עדיין גבוה מזה של רוב המדינות החברות בארגון הבינלאומי.

פערים גדולים בשיעורי הבעלות על דירות

ב-2017, 28.3% ממשקי הבית לא היו בעלים של דירה. רובם ככולם פונים לשוק השכירות הפרטי, המאופיין ברגולציה רופפת. אחוז הגרים בשכירות בקרב כלל משקי הבית עלה מ-24.3% ב-1997 ל-27.9% ב-2017. על פי חברי מרכז אדווה, בעלות על דירה מעניקה יציבות וביטחון משפחה. כיום, רבים ממשקי הבית בישראל אינם יכולים לרכוש דירה ואם הם רוכשים, הדבר משפיע לרעה על יכולתם לקיים רמת חיים סבירה. אלה שאינם רוכשים דירה פונים לשוק השכירות הפרטי, המאופיין ברגולציה רופפת.

במרכז אדוה מציינים כי מנקודת ראות ציבורית, שכירות פרטית היא ביסודה הסדר של העברת הון מהשכבות מעוטות ההכנסה אל השכבות המבוססות. חישוב שערכו במרכז מעלה כי  70% מההכנסות משכר דירה מועברות למשקי בית ב-3 העשירונים העליונים, כאשר העשירון העליון לבדו גורף כ–42% מהכנסה זו.

בתוך כך, אי השוויון ניכר לא רק בבעלות על דירה אלא גם בהוצאות שוטפות עליה. בשנת 2017 27.4% מכלל משקי הבית בישראל הוציאו על דיור יותר מ-30% מהכנסתם הפנויה. בעשירון התחתון עמדה ההוצאה הממוצעת על דיור על 54% מן ההכנסה הפנויה, ובקרב העשירון השני על 40% בקרב העשירונים השלישי והרביעי עמדה ההוצאה לדיור על 34% ו-32% בהתאמה, מן ההכנסה הפנויה. משקי הבית בעשירונים החמישי והשישי הוציאו קרוב מאוד לרף ההוצאה הסבירה 29% ו-28%, בהתאמה.

תמותת התינוקות כפולה במגזר הערבי

המעמד הבינוני בישראל הוא מהמצומקים בארצות ה-OECD: רק 53.8% ממשקי הבית הישראליים נמנים עם המעמד הבינוני. משמעות הדבר היא שישראל היא המדינה עם מעמד הביניים הקטן ב-OECD, למעט אסטוניה וליטא.

גם מצבה של מערכת הבריאות רחוק מלהשביע רצון. מממצאי הדוח אמנם ניתן לראות כי תמותת התינוקות בירידה, אך שיעורה כפול בקרב משפחות ערביות. כך למשל שיעור תמותת התינוקות ב–2018 עמד על 3.1 ל-1,000 לידות חי, שיעור שהציב את ישראל במקום טוב בקרב ארצות ה-OECD. ועם זאת, שיעור תמותת התינוקות בקרב ערבים עמד על 4.8 – כמעט פי שניים יותר מזה של יהודים ואחרים, שעמד על 2.5 לאלף.

וכפועל יוצא ממצבה המקרטע של מערכת הבריאות הציבורית, הביטוחים המשלימים והפרטיים הפכו לעסק פיננסי אדיר ממדים: כך למשל, בשנת 2000 ההוצאה של משקי בית על ביטוחים משלימים ופרטיים ועל השתתפות בתרופות וטיפולים עמדה על 4.6 מיליארד שקל, וב-2018 היא גדלה עד כדי 14.4 מיליארד שקל.

הפערים גדלים: 13% בלבד בחמישון התחתון זכאים לבגרות המוכרת באוניברסיטאות

280 אלף שכירים קיבלו היום מענק עבודה

 

קרן ההשקעות בארינג פריווט אקוויטי אסיה רכשה את לומניס, חברת המכשור הרפואי הישראלית מיקנעם, מבעלת שליטה אסייתית אחרת, XIO הסינית. לפי ההערכות החברה נמכרה בסכום של 1.2 מיליארד דולר.

בארינג היא קרן פרייבט אקוויטי הפועלת באסיה. גם לומניס מנהלת פעילות עניפה בשוקי אסיה, ולכן מוקד עניין לחברות הפעילת שם.  החברה פועלת גם בארה"ב, אירופה ואמריקה הלטינית. פעילות הפרייבט אקוויטי של בארינג פרוסה על פני תחומים רבים, ובהם גם תחום הבריאות. לקרן הון של מעל 20 מיליארד דולר ועד כה ביצעה השקעות ביותר ממאה חברות ברחבי העולם.

לומניס, בניהולה של ציפי עוזר־ערמון,  פועלת באמצעות שלוש חטיבות נפרדות. הגדולה ביותר היא חטיבת האסתטיקה, המייצרת מכשירי לייזר ופתרונות אנרגיה אחרים לטיפול בעור הפנים, הגוף והסרת השיער. החטיבה השנייה מייצרת מכשירי לייזר, בין היתר לניתוחי אף־אוזן־גרון, הורדת גידולים טיפול באבני כליה ובערמונית. השלישית מייצרת מכשיר לייזר לטיפול בגלאוקומה עינית ולהסרתה.

לומניס היא חברה פרטית ישראלית בע"מ העוסקת בפיתוח וייצור של מכשור רפואי בטכנולוגיית לייזר, הבזק אור (IPL) וגלי רדיו. מטה החברה, הכולל את משרדי החברה, מעבדות, אולמות ייצור ומחסנים, שוכן ביקנעם.

לומניס היא חלוצת תחום האסתטיקה הרפואית כשעוד נקראה ESC בשנות התשעים. היא הונפקה בנאסד"ק בשלהי אותו עשור והגיעה לשווי של מיליארד דולר. אך לאחר סכסוכים בהנהלה, השתלטות עוינת, ושינויים בדינמיקת השוק, היא נמחקה מהמסחר ונרכשה על ידי קרן ויולה והאחים עופר ב־2006 לפי שווי של 120 מיליון דולר.

החברה הונפקה מחדש ב־2014 לפי שווי של 470 מיליון דולר, וב־2015 נרכשה על ידי קרן XIO לפי שווי של 520 מיליון דולר.

במסגרת מבצע ביקורות  בנצרת והאזטר נערכו 56 ביקורות ניהול ספרים, ונמצאו ליקויים ב-16 בתי עסק. פעילות ביקורת זו, נערכה כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים נגד מעלימי מס והון שחור. זאת, במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור  ושימור יכולת ההרתעה, הרחבת המודיעין, בין היתר על ידי עריכת מבצעי שטח, שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחי

מבקרי מס הכנסה נתקלו בשורת תירוצים מפתיעים במהלך מבצע ביקורת ניהול ספרים שערכו בנצרת ובאזור. המבצע, שנערך על ידי פקיד שומה נצרת, התרכז בעסקים בענפי המסחר, המקצועות החופשיים ומתן השירותים בשפרעם, טמרה, נצרת, סכנין ,עארבה ,נוף הגליל, כפר יפיע, כפר כנא ועוד. לקראת הביקורות, ערכו המבקרים קניות ביקורת סמויות בבתי העסק, שנבדקו ביום המבצע.

בביקורת פיצרייה בכפר יפיע, בדיקת סרטי הקופה העלתה כי ישנם ביטולי עסקאות רבים. מבירור מעמיק התברר כי הפעולות בוטלו על ידי בעל העסק בגין תשלומים שהתקבלו. כאשר נשאל על כך בעל העסק, הפתיע את המבקרים עם הסברו: "אני אגיד לכם את האמת, אני לא רושם הכל -יש הרבה מס".

בביקורת אחרת, הגיעו המבקרים למשרד עורכי דין בנצרת, שם מצאו כי 11 צ'קים שונים על סך 40,250 שקלים לא נרשמו בספרים. בביקורת נוספת במשרד עורכי דין, הפעם בנוף הגליל, נמצא אי  רישום בספרים של מספר צ'קים שהתקבלו במהלך החודש האחרון. בעל המשרד ענה בתגובה כי הוא "שכח" לרשום אותם. בעקבות הממצאים נחקר בעל המשרד והועבר להמשך טיפול במחלקת תביעות.

במשרד רו"ח, גם הוא בנוף הגליל, מצאו המבקרים כי ישנם תשלומים רבים ששולמו במזומן ולא נרשמו כראוי. הסברו של בעל העסק: "עוד לא התפניתי לרשום". בתירוץ דומה נתקלו המבקרים בעת ביקורת במכון יופי בשפרעם, שם השוו בין ספר ההזמנות לרישום בספרי העסק ומצאו אי רישום של תשלומים רבים. בעלת המקום הסבירה: "לא הספקתי לעדכן ספרים".

46 ביקורות של רשות המסים נערכו באזור נצרת

 

בית ההשקעות אקסלנס פרסם את סקירתו השבועית, ובה ביקורת חריפה של הכלכלן אמיר כהנוביץ' על מדיניות בנק ישראל בנוגע לרכישות מט"ח, ובה הסיפור הבא:

לפני הרבה שנים היו שני חברים ולהם חבית גז נוזלי בשווי 50 דולר. אחד מהם הציע לחברו רעיון גאוני, בוא ננפיק מטבע משל עצמנו, אני אהיה נגיד, אתה תייצא, ואני אדאג לשמור על שער חליפין יציב ויציבות מחירים שיעזרו לך למקסם את יעילות היצוא שלה, מדהים! החבר הלך והדפיס שטרות יפים עם דמויות של משוררים בערך אקראי של 200 שקם".
הימים עברו ואנשים מהעולם ביקשו לקנות מהגז של השניים, הם המירו בשוק המט"ח דולרים ל"שקמ" לפי השווי הטבעי שלהם, שהוא 4 ( = 200 שקם לחלק ל- 50 דולר, שווי חבית הגז. עבר הזמן ועסקיו של היצואן פרחו, הוא פיתח אפליקציית ניווט "פייז" שהפכה שווה 10 דולר. בהתאם לעליית שווי נכסים שלהם ב- 20% גם שווי השקם בשוק עלה ב- 20% , ל- 3.3 שקמים לדולר. הנגיד היה חייב לפעול, הוא זכר את הבטחתו מימי ימימה ליצואן, לשמור על יציבות מחירים ושע"ח תחרותי. כדי לעמוד בהבטחתו החליט למכור שקמים בשוק ולקנות דולרים. אבל מאיפה יביא שקמים? הנגיד הלך לחבר
היצואן, סיפר לו על תכניתו לקנות דולרים וסגר איתו עסקה שילווה ממנו שקמים באמצעות מלווה קצר מועד – מק"מ ויחזיר לו אותם תוך שנה עם ריבית נאה של 0.25% . הנגיד לקח את השקמים שלווה, רץ לקנות דולרים ואכן באותם רגעי מסחר הצליח למכור את השקמים שלו בזול יותר. אך רגע אחרי שסיים את המכירה הזרים לקחו את השקמים שזה עתה קיבלו וקנו איתם את המק"מים מהיצואן, שהרי אף אחד אחר בעולם לא מקבל את השקמים האלה.

אוי, "ספקולנטים!", זעם הנגיד, אני אכסח אותם, אני אלווה עוד ועוד ואקנה מהם "כמה שצריך".  אבל ככל שהנפיק עוד מק"מים וקנה עוד דולרים כך ה"ספקולנטים" באו עם בדיוק אותה כמות שקמים וקנו את אותם מק"מים. בסה"כ נותרו עדיין בעולם 200 שקמים מול ערך נכסים של 60 דולר, שהיו לשניים. הנגיד חשב שאולי יאסור על הזרים לקנות את המק"מים, כלומר לנהל את תנועות ההון, כמו סין. אבל הבין שזה לא סביר. באו יועצים לנגיד המתוסכל והציעו לו להדפיס ערמה של שקמים חדשים  במקום להנפיק מק"מים. אבל הנגיד שלנו לא רצה להדפיס שקמים, הוא ידע שאם יעשה זאת הזרים שוב ייקחו את השקמים ויקנו מק"מים, רק שהפעם מכיוון שבשוק יהיו הרבה פחות מק"מים התשואה עליהם תרד מתחת לריבית שלו, מה שיהיה דה פאקטו הורדת ריבית, כנראה לשלילית. הוא לא רצה להוריד ריבית לשלילית .מאז, כבר 11 שנה, הנגיד מעוצבן, קונה דולרים בשקמים שלווה, והשקמים הללו חוזרים למשק מבלי ליצור שינויביחס שבין שקמים לדולר. אך באותם 11 שנה הערך של היצוא עלה ב- 55% והערך של השקם המשיך להתחזק ב- 55% מול סל המטבעות ועשוי תיאורטית להמשיך להתחזק גם ב- 55% נוספים, במקרה שהיצואן ימשיך לייצר ערך עודף ואם הנגיד לא יגדיל את כמות השקלים בהווה, באמצעות הפחתת ריבית

איך לרכוש בזול חלקי חילוף לרכב ולחסוך אלפי שקלים?

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, העריך הבוקר כי "המסחר במטבעות ימשיך להיות תנודתי גם בימים הקרובים, כשנושא הקורונה ממשיך להכביד על השווקים. היורו ממשיך להיחלש, במיוחד מול הדולר, שמגיע לשיא של שנתיים מול סל המטבעות. הסיבה לכך היא שכלכלת ארה"ב חשופה פחות לסין והמטבע שלה והכלכלה שלה נתפסות בסיטואציה הנוכחית כיציבות יותר. לעומת זאת, סין היא אחת משותפות הסחר הגדולות של אירופה ולפי המידע שמגיע מסין, כלכלת סין מושבתת מתחילת השנה ואין בינתיים חדשות מעודדות מהזירה הזו. מבחינת האירופאים, העתיד של הכלכלה תלוי מאוד בהתפתחויות של כלכלת סין ושל וירוס הקורונה. אנחנו מתחילים לקבל כבר אינדיקטורים חזקים לכך שהחשש מהשפעות וירוס הקורונה, במיוחד על כלכלת אירופה –  מוצדק. דוגמה לכך היא אזהרת הרווח של חברת אפל וסקר ה-ZEW – סקר מנהלי חברות יצרניות בגרמניה, שמעיד על הסנטימנט ביחס לכלכלה. אחרי שבחודש ינואר הוא התאושש לערך של 28, שהיה מהגבוהים בתקופה האחרונה והעיד על הציפיות האופטימיות שלהם ביחס לכלכלת אירופה, בפברואר הוא צנח ל-8 – מה שמעיד על כך שהחברות בגרמניה צופות באופן רשמי פגיעה בהן ובכלכלה כולה. גם סקר ה-ZEW  תרם לסנטימנט השלילי ביורו".

ביחס לשקל אומר לוי כי "השקל ממשיך להפגין עוצמה. בימים האחרונים ישנם פרסומים רשמיים של יבואנים שונים מסין על פגיעה אפשרית בהם וייתכן שיש בכך תרומה לעוצמת השקל. עם זאת, יש לזכור שאירופה היא אחת משותפות הסחר המרכזיות של ישראל, ואם הכלכלה האירופית תיפגע, גם הכלכלה הישראלית אמורה לספוג פגיעה. הדבר עלול לבוא לידי ביטוי בהאטה בצמיחה ובפגיעה בביקוש לייצוא הישראלי. נקודת האור בנושא זה היא העובדה שסקטור השירותים בינתיים נפגע פחות מסקטור הסחורות, ומאחר שישראל מייצאת בעיקר שירותים – לא מן הנמנע שהדבר משפיע לחיוב על עוצמת השקל".

לאומי שוקי הון על פרטנר וסלקום: מצב לא סביר

לאומי שוקי הון: אין סימנים לרגולציה סבירה על בזק

לאומי שוקי הון על פז: תוצאה סבירה, לא יותר

במחקר  של בנק ישראל נמצא כי השפעת התכנית על צמצום היציאות מתעסוקה מובהקת בקרב כל קבוצות האוכלוסיה, הן בקרב הנשים והן בקרב הגברים. בקרב הגברים ההשפעה החיובית הגדולה ביותר היא על גברים חרדיים – אוכלוסייה שמאופיינת בשיעור תעסוקה נמוך. בקרב הנשים ההשפעה הקטנה ביותר היא על היציאות מתעסוקה של נשים מהחברה החרדית – והגדולה ביותר על נשים מעל גיל 55.

המחקר שערכו עדי ברנדר ומישל סטרבצ'ינסקי מתבסס על נתונים מנהליים רבים שמקורם ברשות המסים.  אלו מאפשרים לעקוב אחר יחידים שעובדים באופן מתמשך, אך לעתים מפסיקים לעבוד. הבדיקה מתמקדת באירועי היציאה מתעסוקה, ומביאה  בחשבון  את הגורמים הרלבנטיים שמשפיעים על ההחלטה של הפרטים להפסיק לעבוד. הנתונים המינהליים כוללים את ההכנסות משכר ואת תשלומי מס ההכנסה, את מענקי העבודה וחלק מהקצבאות. המחקר משתמש בניסוי הטבעי שנוצר באמצעות היישום ההדרגתי של התכנית, החל מאוקטובר 2007. בשלב הראשון התכנית הופעלה רק עבור שכירים באזורי השילוב (ערים ויישובים שנכללו ברשימת יישום התכנית על פי החלטת הממשלה), שנה לאחר מכן היא הורחבה גם לעצמאיים, וב-2011 היא הופעלה בפריסה ארצית.

למענק עבודה לפרט במקום למשפחה השפעה חיובית יותר

עוד נמצא במחקר כי העובדה שהזכאות למענק העבודה אינה תלויה בזכאות של בן או בת הזוג מפחיתה מאוד מהאפקט השלילי, ומשפיעה רק על רבע מהזוגות הנשואים  הזכאים למענק.  זאת בניגוד לאפקט שנמצא בקרב נשים נשואות בארצות הברית ובבריטניה, שם המענק לפי משפחה.  בישראל לא נמצאה השפעה שלילית של זכאות בן או בת הזוג למענק העבודה על תעסוקת הפרט – בין אם הפרט עצמו זכאי למענק או לא. לצד זאת נמצא כי גידול של 100 שקלים לחודש במענק העבודה שלו זכאית אשה מתואם עם ירידה של 0.4 נקודת אחוז בהסתברות שתפסיק לעבוד, וגידול דומה במענק לגבר מפחית את ההסתברות להפסקת תעסוקתו ב-0.8 נקודת אחוז. בבחינה של עצם הזכאות למענק, ללא התחשבות בסכומו, נמצא שהזכאות מתואמת בממוצע עם ירידה בהפסקות התעסוקה בהיקף של 1.5-1.0 אחוזים מסך הזכאים; בין רבע לחמישית משיעור המפסיקים לעבוד בקרב האוכלוסיות הרלוונטיות, שהוא כ-6 עד 6.5 אחוזים.

ממצאי המחקר לגבי היעדר השפעה שלילית של זכאות בן או בת הזוג על תעסוקת הפרט מדגישים את חשיבות העיצוב של תכניות מענקי עבודה תוך איזון בין עידוד התעסוקה לבין מיקוד מדויק של ההוצאה החברתית לצמצום העוני בקרב משפחות עובדות בעלות הכנסה נמוכה. לתוכניות כמו אלו שמופעלות בארה"ב ובבריטניה, המתמקדות בצמצום העוני בקרב העובדים – ולכן מתבססות על הכנסת שני בני הזוג – יש השפעה שלילית על תעסוקת המפרנס המשני, בעוד שבתכניות המבוססות על הכנסת הפרט – כמו בישראל – אין השפעה כזאת, אך מיקודן בעניים עובדים מדוייק פחות. ​​​ כך לפי החוקרים.

280 אלף שכירים קיבלו היום מענק עבודה

מענק העבודה גדל – האם מגיע לכם כסף?

נאוטקס , חברת ביוטק בשלב הקליני המפתחת טכנולוגיה  לטיפול בגידולים סרטניים, הודיעה היום כי השלימה גיוס הון, סדרה C, בהיקף של כ-45 מיליון דולר. עם השלמת הסבב הצטרפו לדירקטוריון החברה היו"ר לשעבר של קבוצת בלקסטון, ג'יי טומילסון היל, יו"ר NDFOS Co. Ltd. פול מרטינלי וחתן פרס נובל ד"ר רוג'ר קורנברג, המנהל המדעי הראשי של נאוטקס. עד היום גייסה נאוטקס מעל לכ- 60 מיליון דולר. החברה מתכננת להשתמש בהון שגוייס בסבב הנוכחי להמשך פיתוח טכנולוגית ה- STR לטיפול בגידולים סרטניים מוצקים מתקדמים וגרורתיים, כמו גם לרכישה של טכנולוגיות חדשות.

"מטרת הגיוס הנוכחי הינה השלמת השלב הראשון של ניסוי שלב 1b שבו נבדקים מינונים עולים של נאפטומומאב אסטאפנטוקס (naptumomab estafenatox, Nap) בשילוב עם דורבלומאב (durvalumab) ולהמשיך בפיתוח טכנולוגית STR שלנו" מסר ד"ר אשר נתן, מנכ"ל נאוטקס.

"טכנולוגית STR מנצלת את התגובה החיסונית האנטי בקטריאלית הטבעית של הגוף כדי להפעיל באופן סלקטיבי תאי-T של מערכת החיסון כנגד הגידול הסרטני. אנו מאמינים שלטכנולוגיה זו יש פוטנציאל יישומי לטיפול במגוון גידולים מוצקים ובשילוב עם תכשירים אימונותרפיים נוספים. מטרת החברה להתקדם במחקר הקליני של Nap ולהמשיך לפתח את הטכנולוגיה שלנו על מנת לספק אפשרויות טיפול חדשות עבור חולי סרטן."

השלב הראשון של המחקר הקליני שלב 1b עם מינונים עולים של Nap (NCT03983954) התחיל באוקטובר 2019 וממשיך לגייס חולים עם גידולים ממאירים מתקדמים או גרורתיים בשלושה בתי חולים בישראל, תל השומר, איכילוב ורמב"ם. החולים המשתתפים במחקר מטופלים בשילוב של Nap ומעכב בקרה חיסונית (checkpoint inhibitor) IMFINZI® (דורבלומאב) של חברת אסטרה-זנקה (NYSE: AZN). המטרה היא לקבוע את המינון המרבי הנסבל של השילוב התרופתי לקראת הרחבת המחקר הקליני בישראל ובארה"ב.

קוריאה: תאגידים משפחתיים נפגעים ממס ירושה בהיקף כמעט חסר תקדים

מהי בריאות דיגיטלית ואיך הפכה למיינסטרים בשוק ההון

הפתרון לזקנה במסדרון? בית חולים חדש יוקם בבאר שבע