מעודכן ל-11/2019

החברה שבניהולו של אילון מאסק נערכת לכניסה לישראל ומחפשת מנהל לפעילותה בארץ. כך עולה ממודעת "דרושים" שפרסמה יצרנית הרכב החשמלי באתר האינטרנט שלה

יצרנית הרכב החשמלי טסלה מתכוננת לכניסה לשוק הישראלי: החברה מחפשת מנהל פעילות לישראל במצעות מודעת "דרושים" שפרסמה באתר החברה הרשמי. עצם הפרסום הוא אישור רשמי לכניסה עתידית של טסלה לישראל.

על פי הנכתב במודעה, דרוש לחברה "מנהל מכירות, שירות ואספקה לשוק הרכב הישראלי". כלומר, בדומה למדינות אחרות שבהן היא פעילה, גם בישראל טסלה מתעדת להפעיל בעצמה את מערך המכירות ולא להיעזר בשירותיהם של יבואני רכב מקומיים.

על פי לשון המודעה, "מנהל שוק הרכב הישראלי יהיה אחראי לשירות, למכירות, למסירה וליתר התפעול הנוגע לשוק הישראלי". כמו כן נכתב כי מנהל המכירות: "ישכור ויהיה אחראי לצמיחתם של מנהלים בתוך הארגון, קשרים בין צוותי החברה השונים, החדרת מוטיבציה וביסוס מקומה של טסלה כמעסיק מוביל בשוק הישראלי".

ניסוח מודעת ה"דרושים" של טסלה חושף לא מעט מידע על כוונותיה של טסלה לגבי השוק. כך, מנהל טסלה ישראל יצטרך לבחור נדל"ן מתאימים, להקים מערך שירות עצמאי ולעמוד בראש טסלה ישראל שתהיה חטיבת רווח עצמאית, לשון המודעה. עוד עולה מהמודעה כי מנהל המכירות יצטרך לקחת חלק בתכנון רשת טעינה ייעודית של טסלה, שתכלול את מטעני ה"סופרצ'ארג'ר" של היצרנית ולבסס רשת של קשרים עם בעלי טסלה ישראלים מקומיים, כדי לייצר "מועדון לקוחות" ייחודי.

חברת טסלה היא ככל הנראה יצרנית הרכב החשמלי המוכרת ביותר בעולם. החברה מייצרת כיום מספר דגמי מכוניות – חשמליים כולם – טסלה 3 המשפחתית, טסלה מודל S וטסלה מודל X. בעוד פחות משבועיים נערכת טסלה לקראת הצגת טנדר ראשון לחברה – חשמלי כמובן – ובעתיד תציג טסלה גם משאית.

חברת טסלה שהוקמה על ידי אילון מאסק החלה למכור מכוניות בשנת 2008. אחד מלקוחותיה הראשונים היה עידן עופר, שרכש מכונית חשמלית מדגם רודסטר ואף ייבא אותה ארצה בשעתו לצורך ניסויים שנערכו בשיתוף עם בטר פלייס.

בשנת 2012 החלה טסלה בשיווק מודל S – מכונית המנהלים הספורטיבית המשווקת עד היום. טסלה מודל S נסעה גם בכבישי ישראל, במסגרת שיתוף פעולה נסיוני עם מובילאיי הישראלית – שיתוף פעולה שעלה על שרטון לאחר שמכוניות טסלה מודל S היו מעורבות בתאונות דרכים, חלקן קטלניות ומתוקשרות, בעת נסיעה במצב האוטונומי, מצב שטסלה עצמה המליצה מלכתחילה לשימוש תחת פיקוח צמוד של הנהג. מכירותיו של רכב הכביש-שטח של טסלה, מודל X, החלו רק בשנת 2016 ואילו מכירות טסלה 3 המשפחתית החלו בשנת 2017.

טסלה לא תעמוד בציפיות השוק; משיקה רכב חשמלי מוזל

העסקה של טסלה: תרכוש את מקסוול טכנולוגיות ב-218 מיליון דולר

מגזין התעופה Skytrax דירג את צוותי האוויר הטובים בעולם, לפי אלפי חוות דעת של נוסעים. הדירוגים התייחסו לכמה פרמטרים – יעילות הצוות, שימת לב לצורכי הנוסעים, מידת ההתלהבות שלהם להעניק שירות וגם הפן החברתי.

חברת התעופה שמדורגת שנייה היא גארודה מאינדונזיה. החברה השלישית בדירוג היא ANA היפנית שזוכה לשבחים בדירוגים השונים, ובמקום השני חברה מוערכת אחרת שגם אותה הנוסעים הישראלים לא זוכים לחוות בטיסות ישירות מנתב"ג, והיא תאי איירוויז מתאילנד.

חמישית ברשימה היא החברה הטאווינית EVA, רק אז מגיעות שתי חברות שפועלות מנתב"ג: קתאי פסיפיק מהונג קונג, והיינאן איירליינס הסינית. ג'פאן איירליינס אחריהן, ותשיעית ברשימה, והיחידה שאינה חברת אסייתית, היא קטאר איירווייז. קטאר  גם דורגה לאחרונה כחברת התעופה הטובה בעולם על ידי המגזין Skytrax.

החברה האירופאית שדורגה במקום הגבוה ביותר היא  באוסטריאן איירליינס, מקבוצת לופטהנזה, שממוקמת במקום ה-12.

לופטהנזה עצמה דורגה במקום ה-16. אחרי אוסטריאן הנמצאת במקום ה-13, ממוקמת בריטיש איירווייז, שחגגה לאחרונה 100 שנות תעופה.

נכנסה גם  חברת הלואו קוסט אייר אסיה. החברה המלזית נחשבת לחברת הלואו קוסט הגדולה באסיה. זו מראה  שאפשרלתת מחיר טוב בלי לוותר על השירות.

מחודש מרץ אל על תפעיל טיסות ישירות לשיקגו החל מ-980 דולר

טיסות ריקות יקרות מטיסות מלאות – איך זה קורה

מעודכן ל-11/2019

מספר הטסים מתל־אביב לאילת צנח ב־33% לעומת אוקטובר אשתקד, כך עולה מנתונים שפרסמה רשות שדות התעופה בעקבות המצב פתחו בחברת ארקיע בתוכנית הבראה הכוללת קיצוץ בשכר העובדים

שינויים משמעותיים בתמהיל הטסים לדרום – בעקבות סגירת שדות התעופה באילת ובתל־אביב ופתיחת שדה התעופה רמון.

מנתוני רשות שדות התעופה עולה כי חל זינוק של כ־77% במספר הנוסעים שהגיעו באוקטובר לשדה התעופה רמון בטיסות ישירות מאירופה, בהשוואה למספר הנוסעים שנחתו בשדה עובדה באוקטובר 2018.

הנתונים מראים כי בעונת החורף הקרובה יחלפו ברמון מעל 1,050 טיסות בינלאומיות ובהן כ־350 אלף נוסעים.

לעומת זאת, בטיסות הפנים־ארציות נמשכת הירידה שהחלה בעקבות סגירת שדה דב ביוני האחרון. באוקטובר חלה צניחה של יותר מ־33% במספר הטסים לאילת בטיסות פנים־ארציות לעומת אוקטובר שעבר. בעשרת החודשים הראשונים של השנה חלה ירידה של כ־14% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

בחברת ארקיע דיווחו באוקטובר על צניחה של יותר מ־30% במספר הטיסות מנתב"ג דרומה ואילו מספר הטיסות של ישראייר, שטסה גם מחיפה וגם מנתב"ג לאילת, ירד בכ־39%. מתחילת השנה ירד מספר הנוסעים של ארקיע לעיר הדרומית בכ־10% ושל ישראייר בכ־22%.

בעקבות המצב החליטו בארקיע על תהליך התייעלות שצפוי לכלול קיצוץ בשכר העובדים וככל הנראה גם פיטורים. בשבוע שעבר התקיימה בחברה ישיבה בין ההנהלה, נציגות העובדים ואנשי ההסתדרות, שם נקבע כי הקיצוץ יתבצע בשלושת החודשים הקרובים כחלק ממבצע הבראה של החברה. בין היתר, הוסכם שיבוצע קיצוץ בשכר כשלב ראשון ולאחריו הערכת מצב ושקילת צעדים במשא ומתן על פיטורים.

שדה דב נסגר, הטיסות לאילת יוצאות מטרמינל 1

טיסות ריקות יקרות מטיסות מלאות – איך זה קורה

 

בעוד רבים מדברים על דרכי הקנייה הבטוחות והכדאיות באמזון, שוכחים את המוכרים. נזכור שכל אחד יכול למכור באמזון, אבל זו זירה בעיקר לעסקים קיימים, כל עוד הם מוגנים  בזכויות יוצרים. לאמזון חוקים משלו והמוצרים שיהפכו רווחיים באמזון הם לא דווקא  המוצרים הרווחים בחנויות אחרות שלכם ובאתר הרשמי.

מילות ביטוי

באמזון צריך  לבחור ביטוי ממוקד ולא כללי, למשל עפיפון גדול ולא עפיפון ואפילו יותר מפורט. כך מצליחים למקד את השוק וצוברים ניסיון לגבי המוצרים היותר מבוקשים.

משלוחים עמידים במהירות סבירה

אמזון שמה דגש על מהירות משלוחים ואיכותם, אבל מחיר המשלוח גבוה יותר כשהמשלוח מהיר. לכן כדאי להתמקד במשלוח במהירות ממוצעת ובמוצרים עמידים, קלים לפעול ולא  נוטים להתקלקל. אומנם לאמזון יש מדיניות החזרים נוחה, אבל למה שאתם תקבלו מוניטין שלילי?

זכרו מס קנייה

מחירי המוצרים למוכר המתחיל באמזון צריכים להיות עד 75 דולר, והסיבה היא פשוטה מעל מחיר זה משלמים מס קנייה, ומעל 500 משלמים אף מכס. בלי המיסוי אתם יכולים לשמור על יתרונכם התחרותי.

איזה מוצר לבחור

איזה סוג מוצר לבחור? עדיף לא לבחור מוצרים עונתיים, כמו תחפושות, מטריות או בגדי ים אלא מוצר שנמכר לאורך כל השנה, כך שאמזון תעבוד בשבילכם כל השנה.

חשבו עלויות

מבחינת עלויות אתם צריכים למצוא מוצר שיהיה לו ביקוש אבל לכם יעלה פחות בהרבה, כללו לא רק עלויות ייצור וקנייה אלא גם שיווק, לוגיסטיקה והפצה.

קטגוריות

שימו לב לקטגוריית מוצר מדויקת. חיפושים רבים מגיעים דרך הקטגוריה ואם לא קלעתם במדויק אפשר לפספס אתכם.

לא מעתיקים, לא מזייפים

הכלל הכי רלוונטי לאמזון ולא לכל עסק הוא שאמזון אוסרת מכירת מוצרים המפרים זכויות. אם אין לכם זכויות, אל תנסו לחקות יצרן אחר ובטח לא לזייף. הקפידו בשבע עיניים על כלל זה, גם אם זה בטווח האפור.

איך יודעים מה אחרים רוצים ולא עושים טעויות של מתחרים

באמצעות ביקורת מוצרים תוכלו לדעת מה אנשים אהבו בסוג המוצר שאתם מוכרים ומה אפשר לתקן, תוכלו לראות אילו מוצרים המכרים יותר, מה המוצרים הטרנדיים עכשיו.

שתי תוכניות לשני סוגי מוכרים

לאמזון יש שני פורמטים מרכזיים למכירה: תוכנית למוכרים פרטיים שמתאימה למי שמתכנן למכור עד 40 פריטים בחודש, ותוכנית למוכרים מקצועיים (PRO) אשר מאפשרת מכירת פריטים ללא הגבלה. ההבדל מתבטא גם בתשלום: מוכרים פרטיים משלמים עמלה של 0.99 דולר + עמלות על דמי סגירה שעשויים להשתנות.

המוכרים המקצועיים משלמים דמי מנוי בסך 39.99 דולר לחודש. בשתי התוכניות ניתן לשייך את הפריטים ל-20 קטגוריות שונות, אבל בפני מוכרים מקצועיים פתוחות כ-10 קטגוריות נוספות ייחודיות.

עליבבא רוצה להיות אמזון: מקצרת את המשלוח לישראל לשבועיים

המבצעים המוחבאים של אמזון ישראל

קנייה באמזון ישראל- המדריך

כוח עבודה אזרחי הוא סך כל האנשים הבוגרים באוכלוסייה (בגילאים 15-65), אשר מעוניינים ומסוגלים לעבוד.

כוח העבודה מורכב משתי קבוצות: אנשים אשר עובדים בפועל (מועסקים), ואנשים שנמצאים בתהליך של חיפוש עבודה  בלתי מועסקים או מובטלים .
כוח העבודה אינו כולל אנשים אשר אינם יכולים או אינם מעוניינים לעבוד, כגון: סטודנטים,  עקרות בית, חיילים, תלמידי ישיבה, אסירים, פנסיונרים, וכו'.
ישנם מדדים המתייחסים לכוח העבודה מגיל 25 ומעלה  – תקופת סיום הלימודים – ובעיקר עד גיל 64.
עד 2012 היה נהוג להתייחס לכוח העבודה בישראל כאל כוח העבודה האזרחי, ועל כן משרתי צה"ל בסדיר ובקבע לא נכללו בכוח העבודה. מ-2012 בעקבות הצטרפותה של ישראל ל-OECD עברה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשימוש בכוח עבודה כללי המוגדר כלל ה“מועסקים" כולל בשירות הביטחון ו״בלתי מועסקים" (כלומר חיפשו עבודה).
מונחים קשורים

שיעור התעסוקה של קבוצה מסוימת מוגדרת כאחוז חברי הקבוצה המועסקים.

כוח עבודה של מדינה כולל את החלק של האוכלוסייה של המדינה העובדת או מעוניינת לעבוד.

שיעור ההשתתפות בכוח עבודה של קבוצה מסוימת מוגדר כאחוז חברי הקבוצה המועסקים ומובטלים.

איכות כוח העבודה היא אחד הגורמים המשפיעים על פריון העבודה. שינוי בממדיו של כוח העבודה משנה את פריונו של ההון הצבור. ככל שכוח העבודה גדול יותר יחסית, כן גדל פריונו של ההון. אם קצב היווי ההון גדול מקצב גידולו של כוח העבודה, נוצר לחץ על פריון ההון.

"מחירי הדיור הגבוהים נובעים גם מהיעדר כוח העבודה בענף; הנושא דורש פתרון מיידי"

איזון בין חיי בית לעבודה – האם קיים בישראל?

לאן נעלמים העובדים הצעירים – על גוסטינג בעולם העבודה

בכלכלה היא גרף או קו, בדרך-כלל לא ישר,  אשר משווה בין שני סוגי נתונים כלכליים. קיימים כמה סוגי עקומות.

עקומת אפשרויות התצרוכת

בעקומה זו מתוארות כל אפשרויות התצרוכת – סך הצריכה – שיש למדינה מסוימת. בהנחה שבמדינה צורכים רק שני מוצרים, העקומה מציגה את כל מגוון האפשרויות שעומדות לרשות המדינה לצרוך בו זמנית משני המוצרים יחד.

עקומת ביקוש

בעקומה זו מתואר בצורה גרפית  הקשר בין מחיר של מוצר מסוים  לכמות המבוקשת מאותו מוצר. בדרך כלל עקומת הביקוש היא עקומה יורדת משמאל לימין, שמשמעותה:  ככל שהמחיר עולה, אנו רוצים לקנות פחות. ראו עוד: החוק הראשון של הכלכלה: מהי עקומת הביקוש ואיך נקבעים המחירים

עקומת היצע

בעקומה זו מתואר בצורה גרפית  הקשר בין מחיר של מוצר כלשהו לכמות המוצעת מאותו מוצר (הכמות שהיצרנים רוצים לייצר ממנו).

בד"כ עקומת ההיצע היא עקומה עולה משמאל לימין, שמשמעותה:  ככל שהמחיר עולה, היצרנים רוצים לייצר יותר.

עקומת לורנץ

עקומת לורנץ מתארת בצורה גרפית את רמת אי-השיוויון בהכנסות של תושבי המדינה. ראו גם: מהו אי שוויון בהכנסות (משכר)מהו מדד ג'יני
כל נקודה על העקומה מתייחסת ל-2 נתונים: נתון אחד הוא ההכנסות של התושבים ונתון שני הוא חלוקה עשירונית של התושבים לפי רמת הכנסתם.
נתוני ההכנסות נקובים על הציר האנכי, בסדר עולה, מלמטה למעלה.
מ-10% (מכלל ההכנסות במדינה) ועד ל-100% (מכלל ההכנסות במדינה) נתוני העשירונים נקובים על הציר האופקי, בסדר עולה משמאל לימין.
מהעשירון הראשון (העני ביותר), ועד העשירון העשירי (העשיר ביותר) כל נקודה על העקומה מציגה מהו חלקם המצטבר בהכנסות המדינה של העשירון הנקוב מתחת לנקודה ביחד עם כל העשירונים העניים ממנו.
זו העקומה.

עקומת תמורה 

בעקומה זו מתואר  מגוון אפשרויות היצור של מדינה מסוימת.
זאת בהנחה שהמדינה מייצרת שני מוצרים בלבד.  העקומה מציגה את כל מגוון האפשרויות שעומדות לרשות המדינה לייצר בו זמנית משני המוצרים יחד.
כל נקודה על גבי העקומה משקפת מצב שבו כל המשאבים במשק מנוצלים במלואם. כל נקודה משמאל לעקומה מתארת מצב בו המשאבים במשק אינם מנוצלים במלואם. זו העקומה:

עקומת תצרוכת

בעקומה זו מתואר את הקשר בין סך הצריכה הפרטית של משקי הבית לבין סך ההכנסה הפנויה במשק. עקומה זו מהווה חלק חשוב בתיאוריה הכלכלית של ג'ון קיינס. עקומת התצרוכת עולה משמאל לימין ומשקפת את העובדה שכל עלייה בהכנסה הפנויה במשק מביאה לעלייה בצריכה הפרטית במשק. במחקרים מודרניים מראים שזה לא תמיד המצב והצריכה עולה גם ללא עלייה בהכנסה.
מהו מדד ג'יני
מהו אי שוויון בהכנסות (משכר)

עלות בכלכלה מתייחסת לכמה היבטים. עלות המוצר היא למעשה מילה נרדפה להוצאה, ההוצאה הדרושה בפיתוח המוצר או במתן השירות. עלות ממוצעת. למוצר היא העלות הדרושה לייצור יחידה אחת של מוצר.  סך עלויות הייצור חלקי כמות היחידות המיוצרות. בארגונים יצרניים קיימת הבחנה בין עלות הייצור של מוצר (או שירות), שהיא סכום התשלומים ששולמו כדי לייצר לפרסם ולשווק את המוצר, ובין מחיר המוצר לצרכן. כדי שהארגון ירוויח עליו לוודא כי העלות המשולמת קטנה מן המחיר המתקבל.

עלות שולית היא למעשה הוצאה שולית. מדובר בסך ההוצאה הכרוכה בייצור מוצר נוסף.  אם, למשל, סך ההוצאה הדרושה לייצור שני שולחנות היא 100 שקל, וסך ההוצאה הדרושה לייצור שלושה כשולחנות היא 160 ,  הרי שהעלות  השולית לייצור הכיסא השלישי היא 60 .

בדרך-כלל העלות השולית הולכת ועולה, עם הייצור של כל מוצר נוסף (עלות שולית לייצור השולחן הרביעי תהיה גבוהה מההוצאה השולית לייצור השולחן השלישי).

עלות היסטורית מייצגת את סך הכסף (או ערך כספי של נכסים) שהושקעו במהלך קניית נכס.

עלות אלטרנטיבית היא ערך החלופה הטובה ביותר שנזנחה כדי להשלים את האלטרנטיבה הנבחרת, אשר נשאף שתניב רווח גדול יותר. כלומר, השימוש הטוב ביותר באמצעים ומקורות שהושקעו עבור האפשרות הנבחרת. עלות זו מייצגת את החלופות שעליהם ויתר. דוגמה נהוגה היא פוטנציאל להרוויח סכום כסף לשעה ולבחור לתפוס תנומה. במקרה זה לא שילמתם דבר עבור התנומה אבל בחרתם להפסיד את הכסף. כך שהעלות ההיסטורית היא אפס, והעלות האלטרנטיבית היא סכום הכסף המוצע.

העלויות הישירות הן אותן עלויות שהקונה משלם למוכר. לעומת זאת, העלויות העקיפות הן אותן עלויות שנאלצים אחרים לשלם בעקבות העסקה' למשל עבור תיקונים ואחזקה,. נושאי עלויות אלו יכולים להיות אנשים ספציפיים או אף החברה בכללותה. לעיתים עלויות עקיפות אינן עלויות כספיות ולכן קשה לכמת אותן כדי להשוותן לערכים כספיים. זיהום אוויר או עוגמת נפש עתידיות הן דוגמאות לעלויות עקיפות. עלויות חברתיות הן סכומן של העלות הישרה והעלות העקיפה גם יחד

חוסר הסכם על חלוקה בין יורשים עלול לעלות במס

חרטה על מכירת דירה עשויה לעלות לכם הרבה כסף

'מעגלי תעסוקה', תכנית הדגל של שירות התעסוקה, שנחלה הצלחה גדולה, התקיימה ב-5 השנים האחרונות (החלה כפיילוט במרץ 2014) ב-36 לשכות ברחבי הארץ, עם למעלה מ-60 אלף משתתפים דורשי עבודה, כ-120 אלף אימונים אישיים כ-2100 סדנאות, וכ-52 אלף דורשי עבודה שהשתלבו בשוק התעסוקה. לדעת שירות התעסוקה, זוהי התכנית הגדולה ביותר ובוודאי האפקטיבית ביותר בטיפול בעוני בכך שמעבירה את עשרות אלפי משתתפיה מחיים תלויי קצבאות (נמוכות מאוד, בסביבות 2,000 שקל בחודש) – לחיים עצמאיים ומפרנסים.

מדו"ח מבקר המדינה, שפורסם במאי 2018, ציין המבקר בחיוב את פעילותו של שירות התעסוקה בשנים האחרונות; "לאור האפקטיביות המוכחת של תכנית 'מעגלי תעסוקה' שהבשילה לשלב של יישום קבוע", והמליץ "לתקצב ולהרחיב את תכנית מעגלי תעסוקה".

מתוך כך, שירות התעסוקה מיישם את המלצות המבקר ומרחיב את תכנית מעגלי תעסוקה ל-30 לשכות נוספות ברחבי הארץ. בשל ההתרחבות הגדולה שירות התעסוקה מעריך כי יחול גידול של למעלה מ- 7,500 דורשי עבודה בשנה שייקחו חלק בתכנית, זינוק של 50% מהכמות השנתית עד כה, כשרובם יכנסו לתכנית כבר במהלך השנה הבאה.

'מעגלי תעסוקה' הינה תכנית המאפשרת לתובעי הבטחת הכנסה להשתלב במהירות בעולם העבודה ומסייעת להם בשימור וקידום הקריירה. התכנית כוללת מגוון מסלולים ותכניות השמה ייחודיות בהתאמה למגוון דורשי העבודה. תכניות ההשמה מורכבות משילוב של אימון, סדנאות, השתלמויות וליווי לשכתי ממוקד, לצורך טיפול רציף ועקבי בתובעי הבטחת הכנסה תוך שילובם בעבודה מתאימה לרצונם ויכולתם, ומניעת גלישתם לעומק אבטלה ותלות רבת שנים בקצבאות.

 

כיצד הצלחת התכנית השפיעה עד היום על המשק?

מזה כ-50 שנה המשק הישראלי לא היה בשיעור אבטלה כה נמוך, העומד על פחות מ- 4%. ישנן סיבות שונות למצב התעסוקה המצוין בו אנו נמצאים כיום, אולם נתון אחד בטוח: אלמלא תכנית מעגלי תעסוקה לא הייתה קיימת – אחוז האבטלה הרשמי היה גבוה בהרבה.

מאז תחילת פעילותה של תכנית "מעגלי תעסוקה" בתחילת שנת 2014, ירד מספרם של תובעי הבטחת הכנסה המתייצבים בשירות התעסוקה בחודש ממוצע ביותר מ-50 אלף איש(!), מ-115.6 אלף דורשי עבודה בחודש דצמבר 2013 ל-61.5 אלף איש בחודש אוגוסט 2019. מחלקת המחקר של שירות התעסוקה ערכה ניתוח עומק של אחוז האבטלה של הלמ"ס ומצאה כי תכנית מעגלי תעסוקה שהשפיעה בצורה דרמטית על שיעור האבטלה הנמוך במשק, עם למעלה מ-52,000 השמות של דורשי עבודה שהשתלבו בשוק התעסוקה. מדובר בנתון שהוא שווה ערך לכ-2% בשיעור האבטלה הכללי של המשק.

עוד ניתן לציין בהשפעת מעגלי תעסוקה על מצב המשק את החיסכון לקופת המדינה מצד אחד בהפסקת תשלומי הקצבאות, ומצד שני תרומתו של האדם העובד להכנסות המדינה, למשק, לפריון וכמובן לאדם עצמו; המחקר שבוצע מוכיח שבעקבות התכנית עלתה הכנסתו ב2000 שקל בחודש. בחישוב פשוט אם הקצבה הממוצעת נעה בסביבות ה2,000 שקל בחודש ומהתחלת התכנית ועד היום ירד מספר תובעי הקצבה המתייצבים בשירות התעסוקה בלמעלה מ50,000 איש – הרי שמדובר בהיקף ענק של חיסכון לקופה ותמורה למשק.

 

 

 

ראשונים בממשלה לבחון אפקטיביות במחקר פורץ דרך

שירות התעסוקה הוא הגוף הציבורי הראשון והיחיד בישראל, עד יום זה, שהשכיל (כבר בשנת 2014) לערוך מחקר חיצוני הבוחן את אפקטיביות התכנית טרם הוצאתה לפועל במתכונת מלאה. המחקר בחן האם התכנית החדשה תסייע לעשרות אלפי ישראלים להשתלב בשוק העבודה והאם היא תצדיק את התקציבים שיושקעו בה. יודגש כי אין במדינת ישראל עוד גוף ממשלתי שאימץ שיטת מחקר זו בבואו לבחון את אפקטיביות תכניותיו.

בכדי לבחון זאת בצורה נטולת פניות, הפקיד שירות התעסוקה את המחקר בידי חוקרת מנוסה מאוניברסיטת ת"א, שאימצה את שיטת המחקר RCT הנהוגה בעולמות הרפואה והמדע – לשדה המדיניות הציבורית. מהלך זה, בו מאמצים מתודולוגיה מחקרית זו במסגרת בחינת ההתמודדות במיגור העוני זיכתה לפני ימים ספורים את אסתר דופלו בפרס נובל לכלכלה. בבסיס שיטת המחקר RCT (randomized controlled trial: התערבות בקבוצת טיפול וקבוצת ביקורת) ניגשים לבחון האם התערבות כלשהי אפקטיבית בעולם הטיפול בעוני (לטעמנו "מעגלי תעסוקה" היא תכנית הטיפול בעוני הגדולה והאפקטיבית בישראל) בדומה לבחינת אפקטיביות של תרופה חדשה בעולם הרפואה, לוקחים קבוצה אחת, נטולת כל השפעה חדשה, וקבוצה שלוקחת את ההתערבות החדשה הרצויה ורואים כיצד ההתערבות החדשה משפיעה על הקבוצה בהשוואה לקבוצת הביקורת. ממש כמו ברפואה רק במדיניות חברתית או ציבורית.

 

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "תכנית מעגלי תעסוקה הוכיחה בשנים האחרונות את יעילותה והשפעתה הרבה על המשק הישראלי בכלל ועל מצב דורשי העבודה בהבטחת הכנסה בפרט. לאור כך, החלטנו להרחיב את התכנית ל-30 לשכות נוספות בכדי לתת מענה מקיף ואפקטיבי בכל חלקי הארץ. יחד עם זאת, אנו לא עוצרים בסיוע המשמעותי לתובעי הבטחת הכנסה. בכוונתנו להיערך עם תכנית מקיפה לכלל דורשי העבודה התובעים דמי אבטלה, תוך התאמת התכנית לצרכי השוק ולמאפייני דורשי העבודה ובשיתוף פעולה רחב וחוצה מגזרים. לאחר שסייענו ועודנו מסייעים לתובעי הבטחת הכנסה בעזרת "מעגלי תעסוקה" – משימתנו המרכזית כעת היא להטמיע את תכנית האבטלה אותה נשיק בקרוב לשאר דורשי העבודה".

 

עירוי חיצוני הוא כל שינוי  המתרחש בכמות הכסף במדינה, שמקורו בבנק המרכזי (במישרין). אם העירוי חיצוני  הוא חיובי, המצב  משקף גידול בכמות המזומנים. אם העירוי חיצוני שלילי, המצב משקף קיטון בכמות המזומנים. הסיבה העיקרית המובילה  לעירוי חיצוני היא כניסה ויציאה של מט"ח למדינה וממנה. אם נאמר שמתרחש רק עירוי חיצוני, אז המזומן בידי הציבור  נשאר קבוע והשינוי בבסיס הכסף חל רק על הרזרבות.
* העירוי החיצוני יגדיל/יקטין את כמות הכסף בסכום העירוי כפול מכפיל הפיקדונות
עירוי פנימי, לעומת זאת, הוא כל שינוי בכמות הכסף במדינה שמקורו אינו בבנק המרכזי ישירות
לעירוי פנימי כמה סיבות, ובהן:
  1. שינוי בהחלטת הציבור איך  הוא רוצה לחלק את כספו בין מזומן לבין פיקדונות בבנק. ככל שההעדפה היא לטובת הפיקדונות, יירשם גידול בכמות הכסף.
  2. שינויים ביחס הרזרבה של בנק ישראל. הקטנת יחס הרזרבה מגדילה את כמות הכסף, והגדלת יחס הרזרבה מקטינה את כמות הכסף.
עירוי פנימי חיובי  משקף גידול בכמות הכסף ועירוי פנימי שלילי משקף קיטון בכמות הכסף.
* במצב זה, המזומן ביד הציבור לא נשאר קבוע.
* העירוי החיצוני יגדיל/יקטין את כמות הכסף בדומה להלוואות ולא יהיה כל שינוי בבסיס הכסף.
* כדי שכמות הכסף לא תשתנה =< הלוואות צריכות לא להשתנות.
קיים גם עירוי משולב. זהו עירוי הכולל בתוכו הן עירוי חיצוני והן עירוי פנימי. היות שבסיס הכסף שווה לכמות המזומנים בידי הציבור ועוד סכום הרזרבות בבנקים, הרי שבעירוי משולב יתקיים:
סכום הערוי הפנימי = (שינוי בכמות המזומנים בידי הציבור) – (סכום העירוי החיצוני.
מהו יחס רזרבה)

עוני הוא מצב שבו יחיד אינו יכול לספק את צרכיו ותנאי חיים נאותים ומסופקים.  יש כמה גישות למדידת עוני. בישראל, כמ ובמרבית המדינות המפותחות, עוני אינו משוג אבסולוטי, אלא נמדד באופן יחסי לרמת החיים הכללית במדינה, כך שעני במדינה מפותחת יכול להיחשב "עשיר" במדינה נחשלת. עוני מוחלט נוצר שאין ליחידים אמצעים כלכליים לבסס את עצמם.

בישראל 'קו העוני' מוגדר כ-50% מההכנסה החציונית. החלק מבמדינות המפותחות מוגדר 'קו העוני' כ-60% מההכנסה החציונית. החישוב בישראל ובמדינות המפותחות נעשה לפי מספר ה"נפשות הסטנדרטיות" במשק בית, ולכן קו העוני לאדם יחיד נמוך משמעותית מקו העוני למשפחה שבה שלושה ילדים. עם זאת, החישוב. זה העוני היחסי.

שיעורי מדידה אחרים הם:

תיתכן חפיפה רבה בין המדידה הראשונה (עוני יחסי) לשנייה (לפי סל מוצרים בסיסי). רף ההכנסה לקביעת העוני היחסי נעשה לפי מה שנתפס כהכנסה הנדרשת לסיפוק צרכיו הבסיסיים של האדם באותה מדינה ולא ביחס למדינות אחרות. מנגד, גם "סל המוצרים" הבסיסי הוא, במידה רבה, תוצר של יחסיות חברתית. בחברה עשירה יותר שירותים ייחשבו כהכרחיים מאשר בחברה ענייה.  לדוגמה, בחברות עניות הקשר של האזרחים עם רשויות המדינה עשוי להתבצע באמצעים פשוטים כגון שליחת מכתבים או שליחת שליחים, בעוד שבחברה עשירה יש יותר שימוש בטלפון ובמחשבים.  כך למשל אזרח בחברה עשירה, שידו אינה משגת לשלם עבור שירותי טלפון, ייחשב עני ואף מוגבל בהשגת עבודה, בעוד שאזרח במצב דומה בחברה ענייה לא ייחשב עני.

לעומת זאת, עשוי להתקיים פער ניכר בין המדידה בשיטה היחסית ובין המדידה בשיטת "העוני המוחלט". למשל, לפי הסף המוחלט של האו"ם, 2 דולר ליום, אין בישראל עניים כלל

זוכי פרס נובל לכלכלה מייקל קרמר, אבהי"יט בנר"י ואסתר דופלו – איך לפרק את העוני

מהו מחיר, איך קובעים אותו ואילו סוגים יש

.

 

מעודכן ל-11/2019

עודף בכלכלה הוא ההפך ממחסור. עודף נוצר כשיש יותר ייצור מהביקוש. במקרה כזה יש ירידה במחירים. היצע גדול מדי על הביקוש עלול להוביל לירידת מחירים עמוקה ובתוך כך לירידת הכנסה ולבסוף למיתון.

ערך עודף של היצרן

לפי התפיסה  המרקסיסטית,עודף נוצר עקב כל הכנסה מרכוש שלא  נקבע ערכה לפי שעות העבודה שהושקעו בייצורה.  לפי מרקס, הערך העודף הוא ההפרש שבין ערך המוצר וערך האלמנטים שנצרכו ביצירת המוצר, במלים אחרות, של אמצעי הייצור וכוח העבודה.מכאן שהון נוצר מלקיחת הכספים של שעות העבודה לבעלים, ומכאן שמדובר בניצול ואפילו בעבודה בחינם. זה נקרא ערך עודף של יצרן.

התנגדות לרעיון זה הופיעה עוד בימי חייו של מרקס, עם הופעת תאוריית הערך השולי בשנת 1871. תאוריה זו הראתה כי למוצר אין ערך מובנה, אינטרינסי, וכי ערכו בכסף (כלומר, מחירו בשוק) כפוף להעדפות הצרכן. עלות הייצור, לפי תאוריה זו, היא נתון חשוב עבור היצרן בבואו לקבוע מה כדאי לייצר, אך היא אינה קובעת את מחיר המוצר.

עודף תקציב

עודף תקציב, מצב שבו ההכנסות בתקציב גבוהות מההוצאות (היפוכו של גירעון בתקציב).  בתקציב מדינה עודף תקציבי הוא היתרה הנוצרת בו כאשר הכנסות הממשלה ממִסים, מאגרות וממִלוות עולות על הוצאותיה, או שלא הוצאו כל הסכומים שהוקצבו למטרה מסוימת.עודף כזה משמש דרך לספיגת כספים מהציבור על ידי הקטנת הכנסתו הפנויה ולכן הוא מכשיר אנטי אינפלציוני ומייצב

מהו גירעון תקציבי

ועדת הכלכלה חושפת את הדיונים על הסכם הלוואה לדיור ללא עמלת פירעון מוקדם

 

 

 

סובסידיה היא תמיכה כספית , לרוב על ידי הממשלה, המיועדת להפחית את מחיר המוצר.
הסובסידיה יכולה להינתן ישירות ליצרן עבור כל מוצר שהוא מייצר, או באמצעות הוזלות של חומרי הגלם המשמשים לייצור המוצר, למשל הורדת מחירי המים לחקלאים או הוזלת  הקמח לאופים. סובסיידה יכולה להיות מועברת ליצרן שרוכש אותו באמצעות הנחה, למשל פיקוח מחרים או הגרלות דירות הזולות ממחיר השוק.
אפשר לראות בסובסידיה גם מס שלילי עקיף. כפי שמתחת להכנסה מסוימת מקבלים החזר מס וכפי שמע"מ רגיל מייקר את המוצר, הסובסידיה היא מס שלילי עקיף המוזיל את המוצר.
השפעות הסובסידיה
 הפחתת המחיר בעקבות הסובסידיה תגרום לביקוש גדול יותר שלו, ומכאן לכמות גדולה יותר בשל הצורך לייצר יותר. עבור כמות גבוהה יותר צריך להגדיל את כוח האדם או אמצעי הייצור. מידת ההצלחה של סובסידיה תלויה בגמישות של הביקוש והייצע ביחס למחיר.
לפי כלכלנים מאסכולת השוק החופשי, דוגמת שיקגו או האסכולה האוסטרית, סובסידיה תמיד תפגע באזרחים. כך למשל אם הכמות עולה על הכמות האופטימלית שהיו קובעים כוחות השוק, המימון למוצר מגיע ממסים על חשבון האזרחים. בעוד האזרח קיבל הנחה על מוצר, נפגעת הכנסתו בשל וכך הוא יכול לרכוש פחות מוצרים.
עוד התנגדות לסובסידיות נובעת מהטענה שסובסידיות משאירות בחיים תעשיות וטכנולוגיות שאין בהן צורך ומפריעות לקדמה. אם מדובר בענף אחד השולט בשוק, מדובר גם בפתח לשחיתות.
כאלטרנטיבה, אומרים כלכלנים תומכיםהשוק החופשי, עדיף לתת את המוצרים לנצרכים ולא לקבוע מחיר אחיד בשוק. מחיר אחיד הרי מיטיב גם עם מי שידו משגת. במוצרים ציבוריים לחלוטין כמו אנרגיה כמובן שזה לא רלוונטי.
מהי התערבות ממשלתית והאם היא רצויה
האם יהיה בקרוב עולם חדש בלי עבודה?