עד 31 דצמבר תוכלו להצהיר אם אתם חייבים מס במדינה אחרת, והסיבה היא תקנות הקובעות שמוסדות פיננסיים חייבים לדווח על חשד לתושב חוץ המחזיק חשבון אצלם
בהון כבר דיווחנו על כך שהבנקים שולחים מכתבים ללקוחות שקיים חשש שהחשבונות שלהם הם של תושבי חוץ, בניגוד להצהרתם.
לפני הכול כדאי שתדעו שאם יש לכם חשבון לא מוצהר ואתם חייבים מס במדינה אחרת או הון לא מוצהר, רצוי שתדווחו על כך עד 31.12.19 בגילוי מרצון ותימנעו מקנסות.
למה זה חשוב? כי לאחרונה לאחר עיכובים רבים אושרו התקנות האירפיות המחייבות מדינות לדווח למדינות אחרות על חשבון אזרחיהן בבנק במדינה אחרת. תקנות אלו נקראות CRS – Common Reporting Standard וגם ישראל הצטרפה אליהן.
מטרות התקנות הן אכיפת חוקי המס ונקיטת פעולות נגד הסתרת נכסים בחו"ל. כיום נוסף לישראל יש 99 מדינות המחויבות לתקנות. אלו מחייבות מוסדות פיננסיים, הכוללים בנקים, חברות ביטוח והשקעה, לדווח לרשויות המס על חשד לתושב חוץ המחזיק חשבון אצלם.
סממנים מעוררים חשד: הוראת קבע בחשבון להעברת כספים לחשבון במדינה זרה; החזקת מספר טלפון במדינה זרה; ייפוי-כוח או זכות חתימה לאדם תושב המדינה הזרה; הוראת שמירת דואר "אצל" מען הנמצא במדינה זרה וכל סממן אחר מובהק למדינה זרה. .
זה לא אומר שכל מי שיש לו אזרחות כפולה הוא חשוד מיידי, והאזרחות פחות מעניינת בתקנות. מה שמעניין הוא הכספים שלכם לצורכי מס. אז אם אתם לא תושבי חוץ שיש להם חשבון בישראל, זה פחות מעניין.
המוסדות הפיננסיים בישראל מחויבים לדווח לרשות המסים עד 23 ביוני 2019, על מצב החשבונות ב-31 בדצמבר 2017. גם הדיווח על 2018 צפוי לחול השנה.
אין מה לדאוג שפתאום תחויבו בלי שקיבלתם התראה על כך. המוסדות חייבים לפנות לבעלי החשבונות החשודים ולהודיע להם שהחלו בחקירה. בתומה יחליטו אם המידע יועבר למדינה אחרת . אם המידע מועבר יודיעו לבעל החשבון.
אך הדברים לא נגמרים בכך. אפשר לערער על ההחלטה, ולצרף מסמכים, בתוך 83 ימים מיום משלוח ההודעה על-ידי המוסד או עד יום 8 במאי בשנה מסוימת, לפי המאוחר מביניהם.
הבנק ישיב על ההשגה לא יאוחר מיום 8 באוגוסט באותה שנה; אם הוגשה השגה באיחור, רשאי הבנק להשיב על ההשגה כאמור לאחר העברת המידע באותה שנה, ולא יאוחר מ-6 חודשים מיום קבלת ההשגה.
מי שחושב למצוא פרצה בסגירת חשבון, שיחשוב שוב. התשלום הוא תשלום מס ולכן סגירת חשבון לא עוזרת, והדיווחים כוללים את השנים הקודמות, גם אם החשבון סגור. אנחנו לא היינו מסתבכים עם החוק.
תקנות מסים חדשות, אי אפשר לברוח: חשבונות בחול ידווחו אוטומטית לישראל
שר האוצר, משה כחלון, התראיין באולפן "הון" לצד פרופ' ירון זליכה. כחלון הציג את ההישגים בקדנציה הנוכחית ואמר – "מחיר למשתכן הביאה לציבור גדול דירות במחיר סביר. יש עוד הרבה מאוד מה לעשות, אבל חשוב להבין שמחירי הדירות עצרו בזכותנו".
ובכל זאת כחלון מדגיש כי ההישג הגדול ביותר שלו הוא צמצום הפערים – "אתם עשויים לחשוב שמה שחשוב לי ביותר זה תחום הדיור ומחירי הדירות ואני אמנם אשפט על ידי הציבור בעיקר בתחום הזה, אבל מה שחשוב לי ביותר זה הפערים החברתיים, וההישג הגדול שלי בקדנציה הוא צמצום הפערים החברתיים גם בזכות הפחתת המס לשכירים וגם דרך תוכניות כמו העלאת שכר לחיילים, תוכנית חיסכון לכל ילד, קופת גמל להשקעה ועוד".
כחלון התייחס לבנק ישראל וטען בהמשך לשאלה של עוזי בלומר מ"הון"כי אכן בנק ישראל הוא גוף יחסית מנופח, אבל מדובר בירושה מלפני שנים רבות. בנוגע לבנקים כחלון סבור שמגמה של התחלת תחרות החלה, אחרי עשרות שנים שלא היתה תחרות חדשה, עומד להיכנס בנק (דיגיטלי) לשוק הבנקאות.
פרופ' ירון זליכה התייחס לקדנציה של כחלון והגדיר אותה כמוצלחת מאוד – "זו הפעם הראשונה שמחירי הדירות עצרו אחרי שנים ארוכות של עלייה מטורפת במחירי הדירות. מעבר לזה, השיח הציבורי השתנה – שר האוצר הכניס לשיח את העניין החברתי, להבדיל משרי האוצר הקודמים שקידמו את השיח הקפיטליסטי. זה מבורך, זה חשוב מאוד לציבור".
זליכה הסביר שזו הפעם הראשונה מזה שנים שעלות דירה בחישוב לפי משכורות ירד משמעותית, וזאת אחרי שנים ממושכות שמספר המשכורות לרכישת דירה עלה – עד 150 משכורות ויותר – "כחלון כשר אוצר הצליח להוריד את המחיר של דירה לפי שכר ממוצע, וזה אחרי שנים רבות שמחירי הדירות עלו", אמר פרופ' זליכה, והוסיף – "משנת 2015 ועד היום השכר הריאלי עלה בשיעורים שהם גדולים יותר מהעלייה בתוצר לנפש… בשנים האחרונות יש ירידה משמעותית באי שוויון וצריך להמשיך בזה…"
מחירי הנדל"ן – לאן?
עוזי בלומר: שלום לכם מאולפן הון TV, לקראת הבחירות המתקרבות אנחנו מקיימים היום שיחה קצרה על ביצועי הכלכלה בתקופת הממשלה היוצאת, ועל האתגרים הכלכליים איתם יצטרך להתמודד שר האוצר הבא. איתי באולפן שר האוצר משה כחלון. שלום לך.
שר האוצר מ. כחלון: שלום עוזי.
עוזי בלומר: וגם פרופ' ירון זליכה שלום לך.
פרופ' י. זליכה: שלום רב.
עוזי בלומר: בואו נתחיל בנושא שמאוד, ככה שלא יורד מסדר היום הציבורי, מחירי הנדל"ן, שר האוצר מה אתה יכול לומר לנו על מחירי הנדל"ן, מה תמונת המצב האמיתית? האם יש ירידה משמעותית וברת קיימא.
שר האוצר מ. כחלון: התשובה היא חד משמעית כן. על רקע זה שבעשר השנים האחרונות, כל שנה מחירי הדיור עלו בין שמונה לעשרה אחוז, ואנחנו רואים שהשנה הזאת גם התהפכה המגמה, גם נעצרו המחירים וגם המגמה התהפכה למינוס. על רקע זה כשאנחנו מקזזים את השמונה אחוז שם, שהיה אמור לעלות והמינוס ומה שעוד היה אמור לעלות בשנים האחרונות. אין ספק שמחירי הדיור גם נבלמו וגם שינו מגמה.
עוזי בלומר: פרופ' זליכה, אתה רואה כאן תופעה ככה ברת קימא? באמת אפשר לומר שהעלייה נבלמה או שאפילו יש ירידה או שזה.
פרופ' י. זליכה: שים לב שמשרד האוצר הפעיל פה תנועת מלקחיים בקדנציה האחרונה. עד 2015 מחירי הדיור עלו במצטבר ב-120%. עכשיו הם היו עוצרים בכל מקרה. רק הם יכלו גם להיעצר ב-150%, ב-160%, ב-170%. עצרו את מחירי הדיור מצד אחד ומהצד השני לראשונה מזה תקופה של 15 שנה, עלה השכר הריאלי בשיעור ניכר. זאת אומרת, מצד אחד הפסיקו מחירי הדיור לעלות ואולי אפילו קצת ירדו, ומהצד השני עלה השכר הריאלי. כך שכוח הקנייה של הציבור הישראלי את הדירות החדשות השתפר בצורה לא מבוטלת. ואם כך צריך להמשיך כמובן.
עוזי בלומר: אז אתה אופטימי. זאת אומרת שאתה אומר שהמצב לא רע. אבל הייתי רוצה לשאול. יש הרי מן סבך של נתונים, זאת אומרת הלמ"ס אומר ככה, האוצר אומר ככה, משרד השיכון אומר ככה. איפה נמצאת האמת. צריך לעשות איזה שקלול של כל הנתונים האלה.
שר האוצר מ. כחלון: לא. יש נתונים ואנחנו מכירים אותם. יש גם גופים אינטרסנטיים שמושכים ימינה ושמאלה. הנתונים מדברים בעד עצמם. אם חמש עשרה שנה האמינו להלמ"ס, בוא נמשיך גם בחמש עשרה השנים הבאות. אתה יודע גם שאתה עושה איזה טעות והיא נמשכת לאורך כל הדרך אז אתה בכיוון הנכון. למרות שזו טעות אבל אתה במימדים בכיוון הנכון. אנחנו פעלנו לפי הלמ"ס בחמש עשרה שנים האחרונות. וגם בשלוש השנים האחרונות. היום הלמ"ס מציין נתונים מצוינים לגבי הדיור וגם לגבי התחלות בנייה, הוא מציין עליה של שניים, שניים וחצי אחוזים, מה שגופי מדידה אחרים, אומרים שיש ירידה בהתחלות הבנייה. לפי הלמ"ס יש עליה של שניים, שניים וחצי אחוז, שזה גידול טבעי פלוס משהו.
פרופ' י. זליכה: אני חושב שהנתון הכי חשוב ואיתו קשה מאוד לבלבל, הוא הנתון של מספר המשכורות לדירה ממוצעת. ערב כניסתו של השר כחלון לכהונת שר האוצר, הגענו לשיא של 150 משכורות לדירה ממוצעת. זה כפול מהמערב. היום אנחנו ב-140 ומטה. כך שהמגמה השתנתה. וצריך כמובן להמשיך.
שר האוצר מ. כחלון: אני רק רוצה להעיר עוד משהו, זה בדיור בשוק החופשי. בדיור למשתכן, אתה כבר ב-80 משכורות. בדירוג למשתכן אתה בממוצע של 80-85 משכורות. אם השכר הממוצע הוא עשרת אלפים פלוס מינוס.
פרופ' י. זליכה: כבר כמעט אחד עשרה.
שר האוצר מ. כחלון: אחד עשרה. זה שמונה מאות חמישים אלף. זה, כן, שמונים משכורות.
עוזי בלומר: בוא ננסה להביט קדימה בהנחה שתמשיך בתפקיד גם אחרי הבחירות, אתה הולך להמשיך את הפעולות בקטע של מחירי הדיור ואם אולי יש לך בעצם כלים נוספים שאתה מתכוון להפעיל בנושא הזה.
שר האוצר מ. כחלון: כן. יש כלים נוספים שאנחנו צריכים להפעיל. אנחנו צריכים לייצר מלאי תכנוני לשנים הבאות, הבעיה המרכזית של עליית מחירי הדיור לטעמי, הייתה שלא היה מלאי תכנוני, גם אם רצינו לבנות לא היה קרקעות זמינות וכמובן לא היה לנו דירות מתוכננות. היום אנחנו עומדים על כמעט ארבע מאות אלף, שלוש מאות חמישים אלף מלאי תכנוני. וזה אנחנו גם נמשיך בהמשך. בהמשך ככל שהקרקעות יהיו זמינות והמלאי התכנוני יהיה זמין אז לא תהיה בעיה לבנות. היום אנחנו התמודדנו למעשה בשנים האחרונות עם שתי בעיות, פעם אחת היינו צריכים להפשיר קרקעות. כי לא היו קרקעות, לא הפשירו. פעם שנייה לא תכננו. אז גם הפשרנו, גם תכננו וגם בנינו. ואני רוצה לומר לך עוזי, אם היית מראיין אותי לפני שלוש וחצי שנים, היית אומר לי תקשיב כחלון, אתה מאמין שערב הבחירות הבאות אתה תעמוד עם שבעים אלף דירות, שבעים אלף דירות, זאת אומרת עוד שלושים. זה תל-אביב. בנינו שתיים וחצי כפר סבא בתקופה הזאת. זה שתיים וחצי כפר סבא בנינו. ואם היינו נשארים עד סוף הקדנציה היינו בונים את תל אביב. עד המועד החוקי של הבחירות שזה בנובמבר. זאת אומרת כמויות של דירות בלתי נתפסות. לא הייתי מאמין שהיום יש אלפי אנשים בדירות שלהם, עשרות אלפי אנשים עם הדירות בבנייה, ועוד עשרות אלפים בתכנון.
עוזי בלומר: מחיר המשתכן, אם תוכל תרחיב אותו לאזורים נוספים? תגיע גם לאזורי הביקוש?
שר האוצר מ. כחלון: ודאי. היום נסגרת הגרלה שמדברת על תל אביב, שמן הסתם זה אזור ביקוש. יש לנו בראשון, ויש לנו בנס ציונה, ויש לנו במבשרת ציון, ובירושלים, בלב ירושלים.
עוזי בלומר: עדיין לא מספיק אבל.
שר האוצר מ. כחלון: תראה. זה עדיין לא מספיק, זה אף פעם לא מספיק כי תמיד יש ביקוש לדירות. אבל יש לנו בפריפריה ויש לנו במרכז, יש לנו במעגל הראשון, יש לנו בלב תל-אביב, ואני גם רוצה דרכך להעביר בשורה גם אזור שדה דב, יהיה שם דיור למשתכן. פי גלילות יהיה 8,000 דירות להשכרה. בתל-אביב, 8,000 דירות להשכרה בנוסף ל-2,000 דירות שכבר בנינו פה לשכירות ארוכת טווח.
עוזי בלומר: זו בשורה טובה. להערכתך אתה הולך להיות שר האוצר גם בממשלה הבאה. אתה רוצה?
שר האוצר מ. כחלון: אני עובד קשה על זה. וזאת השאיפה שלי ואני מקווה להיות שם. כן.
עוזי בלומר: אבל אתה. אתה יודע יש תפקידים שאומרים עליהם שהם בית קברות פוליטי, כמו למשל תמיד אומרים, ביטחון פנים אולי גם אוצר. אם אתה יכול אתה ממשיך.
שר האוצר מ. כחלון: תראו. מה זה בית קברות פוליטי. אם אתה מגיע בלי תפיסת עולם ובלי דברים שאתה מאמין בהם, אז חבל, אל תגיע לתפקידים האלה. לך, תהיה שר התיירות, תטייל בעולם, תצטלם עם ידוענים הכול בסדר. אם אתה בא עם תפיסת עולם ואתה גם מוכן לשלם עליה מחיר, לא סתם תפיסת עולם וזהו, שיתקפו אותך, שכל מיני אנשים שבעבר קיבלו הטבות, הרי כל המיליארדים שהיום אתה רואה שנמצאים בשכר המינימום, בקליטת עובדי קבלן, בקצבאות, בחסכון לכל ילד, המיליארדים האלה היו, רק היו במקומות אחרים. ואני העברתי אותם , זאת אומרת לקחתי אותם משם והעברתי למקומות האלה.
עוזי בלומר: אנחנו נדבר גם על הדברים האלה.
שר האוצר מ. כחלון: אז הקבוצה הזאת שזה נלקח ממנה לא רוצה לראות אותי באוצר והקבוצה הזאת שעבר אליה כן רוצה לראות אותי באוצר.
פרופ' י. זליכה: אני הייתי רוצה אבל להרחיב את הנושא הזה של דיור כי חברים בתקשורת מדברים אך ורק על ההיצעים. אבל ההיצעים הם אולי רבע מהבעיה. שלושת רבעי מהבעיה שנוצרה בתקופת השרים בראון, שטייניץ ולפיד הייתה בעיה של ביקושים. רוב הדירות החדשות הלכו למשקיעים. למשפרי דיור ולמשקיעים, לעומת זאת אחוז הדירות החדשות שהופנה לזוגות צעירים, הלך וירד. הזוגות הצעירים לא הצליחו להתמודד מול המשקיעים. הם לא הצליחו להתמודד מול משפרי הדיור. ב-2014 הגענו לשפל היסטורי בשיעור הדירות החדשות שהלכו לזוגות הצעירים. וגם פה יש שינוי דרמטי במגמה. מצד אחד ירידה משמעותית בהיקף הדירות החדשות שהלכו למשקיעים, שפשוט יצאו מהשוק הזה ומצד שני עלייה דרמטית בהיקף הזוגות הצעירים שהגיעו לדירה חדשה. והשינוי הזה של הפחתת הביקושים מצד משקיעים ומשפרי דיור והגדלת ההיצעים הם אלה שמסבירים את שינוי המגמה בתחום הדיור.
עוזי בלומר: יחד עם זאת אנחנו גם שומעים שמחיר השכירות עולה. למרות כל הצעדים שהיו בזמן האחרון, עדיין זוגות או משפחות צעירות משלמות שכר דירה יקר מדי.
פרופ' י. זליכה: מה הציבור חשב? אחרי שהשרים בראון, שטייניץ ולפיד העלו את מחירי הדיור במאה ועשרים אחוזים, ומחירי השכירות עלו רק בשישים אחוזים, מי חשב שהפער הזה יישאר? הפער הזה בסוף ייסגר. ולכן אני חושב שאחת המשימות הבאות של הממשלה הבאה היא גם להתחיל ולטפל במחירי השכירות. אבל עוד לפני כן צריך להשלים את העבודה בדיור.
עוזי בלומר: אנחנו כמעט גומרים את נושא הנדל"ן, יש עוד איזה שהם צעדים חשובים שאתה חושב שצריך שיקרו כדי שנמשיך את מגמת, או את כיוון ההוזלה?
שר האוצר מ. כחלון: כן. דחיפה גדולה מאוד להתחדשות עירונית. כי בסוף אנחנו נצטרך להגיע להתחדשות עירונית כי גם מלאי הקרקעות אוזל, הולך ואוזל, והדבר השני זה שכירות ארוכת טווח מה שנגעת קודם. תראה, השנה לדעתי זה עלה ב-1.9%, זה בערך אחוז ריאלי עלה. שזה לא הרבה, אבל אנחנו צריכים לייצר הרבה מאוד דירות ויש לנו בתוכנית שישים אלף יח"ד לשכירות ארוכת טווח בחלק במחירים מפוקחים וחלק, עצם זה שזה ארוך טווח זה כבר נותן תחושה, ונוחות למי שמשכיר את זה.
עוזי בלומר: יש איזה שהוא יעד מוגדר בתחום ההתחדשות העירונית. איזה מספר של התחלות בנייה או משהו שאתם שואפים אליו.
שר האוצר מ. כחלון: לא. אין לנו איזה יעד מוגדר אבל אנחנו רוצים לדחוף את זה בצורה מאוד, מאוד מסיבית ואנחנו גם משתמשים בותמ"ל, כדי לקצר תהליכים. היום כדי להגיע להתחדשות עירונית אתה מגיע בין 12 ל-15 שנים. אנחנו הולכים להביא את זה למצב של בין שנה לשנה וחצי, לעשות תוכניות ולהתחיל להניע את המהלך הזה.
עוזי בלומר: טוב. הייתי רוצה לדבר איתכם על עוד דבר שהוא לא מדעי, אולי סובייקטיבי, אתה יודע האוצר והממשלה תמיד אומרים לנו שישראל במצב כלכלי מאוד טוב, אבל אתה יודע, אתה מדבר עם אנשים. יש הרבה מאוד אנשים שקשה להם, חלקם לא גומרים את החודש. איפה הפער הזה? איפה נמצא הכסף הזה שמפריד בינינו לבין תחושת עושר יותר גדולה ?
שר האוצר מ. כחלון: תראה אנחנו יכולים תמיד יש כאלה ואיך אומרים, לא יחדל אביון מעמך, זה כבר כתוב לנו עוד במקורות. ולצערנו זה המצב, יש הרבה אנשים שקשה להם, וקשה להם אפילו מאוד. אני מודע לזה. כשאנחנו מדברים על נתוני מקרו, על השכר הממוצע או על השכר המינימום, או על קליטת עובדי קבלן, או על שיפור ברמת החיים של האנשים, זה ממש משמעותי ומומחי המקרו יכולים לומר לך את זה. אבל השאיפה היא תמיד לעזור לאלה שלמטה. בשנים האחרונות החיסכון לכל ילד, והתוספת לחיילים והמעונות, והצהרונים, כל הסבסודים האלה, אלה עזרו בדיוק למעמד שאתה מדבר עליו. זה המעמד שקיבל את הסיוע הכי גדול. גם בעובדי קבלן אנחנו יודעים שזה האנשים החלשים. שכר מינימום זה האנשים החלשים, חיסכון לכל ילד זה האנשים החלשים. גם שאנחנו נותנים להורה או לחייל עוד תוספת של שש מאות, שבע מאות ₪ בחודש, זה עוזר להורים. זאת אומרת הקבוצות האלה כן קיבלו סיוע, השאלה אם מספיק התשובה היא לא. השאלה אם יש עוד מה לעשות, התשובה היא כן.
עוזי בלומר: פרופ' זליכה, יש חוץ מהמשמעת העצמית של כל אחד ואחד מאיתנו, יש משהו חשוב שהממשלה יכולה לעשות בשביל לשפר את מצבנו האישי?
פרופ' י. זליכה: אני רוצה לתת לך תמונה קצת היסטורית. בוא נסתכל על עשרים השנים האחרונות. מ-2000 עד 2015 במצטבר, אתה יודע כמה השכר הריאלי עלה? בהתחשב במחירי הדיור? אל תתאמץ. הוא לא עלה.
עוזי בלומר: הוא לא עלה.
השכר הריאלי בתקופה של כחלון עלה
פרופ' י. זליכה: חמש עשרה שנים השכר הריאלי לא עולה. עכשיו תעשה חישוב של התוצר לנפש. הצמיחה לנפש המצטברת בחמש עשרה שנים 2000 עד 2015, היא עשרות אחוזים. עשרות אחוזים עולה לתוצר לנפש. ההכנסה הלאומית לנפש, ההכנסה משכר ממוצעת לא עולה. לאן הלך הכול? הרוב הלך להון. ולכן מה שאנחנו ראינו זה עלייה באי שוויון וירידה חדה, הכי חדה במערב של התמורה לעבודה. החלק בתוצר שהלך לעבודה. לשכירים, לצרכנים. לעומת זאת בשלוש, ארבע השנים האחרונות, אנחנו רואים היפוך של המגמה. אנחנו רואים עלייה משמעותית בתמורה לעבודה. למעשה בשלוש השנים האחרונות תיקנו מחצית מהנזק שנגרם לעבודה שנגרם בשנים 2008 עד 2015. עלית חלקה של העבודה, וכתוצאה מכך, אגב מעבר לשיעור של התוצר לנפש. והתוצאה ירידה באי שוויון. וזה מה שאנחנו צריכים לחתור אליו. להמשך הירידה באי שוויון. חלה ירידה יפה בשלוש השנים האחרונות, אבל אנחנו צריכים להוריד עוד. אנחנו עדיין המדינה הכי לא שוויונית במערב. אבל את המגמה הזאת שהתבססה בשלוש השנים האחרונות צריך להמשיך, ואני מאוד מוטרד אני רוצה להגיד לך. אני מאוד מוטרד כיוון שבשלוש השנים האחרונות, השתנה דו שיח הכלכלי במדינה. האוצר הוביל דו שיח שוויוני ומכליל. לעומת זאת בתקופות שלפני כן, היה דו שיח קפיטליסטי קיצוני. על מה היינו מדברים. היינו מדברים על עוד הטבות לטייקונים, על עוד הטבות לחברות הגדולות, על עוד פטורים מדיבידנדים. לעומת זאת בשלוש השנים האחרונות אנחנו מתווכחים על עוד עלייה בשכר המינימום, עוד קצבאות נכות, עוד תקציבים לבריאות וחינוך, והדברים האלה עובדים. הם הצליחו להוריד את האי שוויון, ואני מוטרד שהממשלה הבאה תעשה פליק פלאק לאחור. אני כבר רואה. אני רוצה להגיד לך בהקשר הזה, אני מאוד מוטרד מהעובדה שכל מיני טייקונים מממנים כל מיני מפלגות. ראינו היום רק היום התפרסם מצעד הטייקונים שנותנים ערבויות לכחול לבן. אני מצפה מגנץ לבוא ולהגיד, אני לא מחויב לטייקונים. אני הולך להמשיך אם אני אכנס לממשלה, להמשיך את הקו של השלוש שנים האחרונות. המשך הירידה באי שוויון, ולא שעבוד המשק לטייקונים.
עוזי בלומר: שר האוצר הזכיר כאן כמה תוכניות שמאוד עזרו למעמד הביניים, חסכון לכל ילד ויחד עם זה אנחנו רואים גם שהגרעון גדל. האם אתה מעריך שבעצם בקדנציה הבאה אנחנו צפויים לעלות מיסים?
שר האוצר מ. כחלון: לא. אני כרגע לא רואה צורך בהעלות מיסים. ואני חושב שהמהלך המרכזי שעשינו בקדנציה הקודמת ביולי 15 זה פשוט הפחתת מיסים, הפחתת המע"מ, הפחתת מס חברות, נקודות זיכוי לזוגות עם ילדים קטנים. וזה המהלך שגם הביא את המשק באמת מצניחה לצמיחה. בצמיחה שראינו בשנים האחרונות זה בעקבות הפחתת המיסים. העלאת מיסים זה לא פטנט להביא כסף. זה פטנט קל. אתה משלם היום חמישים אלף, אני לוקח לך עוד עשרה אחוז, יש לי עוד חמשת אלפים. זה ללחוץ על כפתור. החוכמה היא לייצר, להביא השקעות, להוריד את האבטלה, להכניס אנשים למעגל העבודה. למעגל השתתפות בתעסוקה. ככה אתה גם מצמיח את המשק. ומביא כספים, לא רק מיסים. מיסים חונקים את המשק. אני לא רואה שום סיבה לעלות מיסים שוב, לעלות מסים זה שר אוצר שאתה יודע, לא רוצה להתאמץ יותר מדי ואז הוא מעלה מיסים.
עוזי בלומר: פרופ' זליכה, אתה מודע לאפשרות כזאת.
פרופ' י. זליכה: לא רק שלא צריך לעלות מיסים אלא הפוך, צריך להוריד מיסים, הצרכן הישראלי הוא לא פרה חולבת של אף אחד. אנחנו צריכים להקל עליו, אנחנו להקל על העובדים, צריך להקל על הצרכנים, עול המיסים על הצרכנים והשכירים בישראל כבד מדי. וצריך להוריד, המשק הזה זקוק לעוד זריקות מרץ כדי להניע את הצמיחה.
והצמיחה עובדת, הצמיחה שנוצרה בשנים האחרונות תרמה לעצירת מחירי הדיור, תרמה לעליית השכר הריאלי ותרמה לירידת האי שוויון. לו היה שומע שר האוצר כחלון ב-2015, לקולות מקרב הטייקונים וגם בתוך משרד האוצר, שקראו לו לעלות מיסים, אז הוא היה גומר את המשק באותו רגע.
המשק הזה זקוק להיפך. ושר האוצר חדש שייכנס ויעלה מיסים, אני מודיע לו הוא יגדיל את הגרעון, לא יקטין אותו. מכיוון שהוא ידכא את הצמיחה, ידכא את ההכנסות של הממשלה, שיעורי מס לא מביאים הכנסות. מה שמביא הכנסות לממשלה זו צמיחה.
עוזי בלומר: יש לי עוד שאלה על מיסים. אתה יודע להשתכרות מעבודה משלמים מס של עד 50% בערך, בעוד שעל רווחים בבורסה משלמים 25%, ושכר דירה יש פטור עד רמה מסוימת. יש מחשבות שניות בעניין הזה. זאת אומרת לשנות את מדיניות המיסוי.
שר האוצר מ. כחלון: תראה, תמיד כל הנושאים, כל הרפורמות האלה נמצאות על השולחן. כל דבר והזמן שלו. דיבר על זה קודם פרופ' זליכה, היה לנו סדרי עדיפויות, הגענו לשוק דיור בוער, הגענו לצמיחה שהולכת ויורדת, נאלצנו כמובן להוריד מיסים, להפחית מיסים, הייתה צריכה שהולכת ויורדת, לכן גם הפחתנו את המע"מ, שינינו את הכיוון של השוק. נושא הרפורמה במיסוי, תמיד נמצאת על השולחן ואני לא חושב שאף שר אוצר יגיד לך מה הוא מתכוון לעשות בנושאים האלה.
עוזי בלומר: פרופ' זליכה, אתה גם כן חושב שיש אי צדק מסוים או עיוות במדיניות המיסוי, כלומר שעל עבודה משלמים יותר, ועל בורסה פחות.
פרופ' י. זליכה: חד משמעית, העובדים, הצרכנים והעסקים הקטנים משלמים יותר מדי. לעומת זאת העסקים הגדולים משלמים פחות מדי. אני הייתי מבטל את חוק עידוד השקעות הון, מבטל את הטבות המס על הדיבידנדים לטייקונים, ולחברות גדולות, לוקח את הכספים האלה ומוריד מע"מ, מוריד מס הכנסה לשכבות הביניים וגם מוריד מס חברות לחברות הקטנות והבינוניות. שינוי תמהיל המיסוי. אבל יחד עם זאת צריך לזכור דבר אחד, מיסוי זה חשוב, אבל לא פחות חשוב זה הרפורמות. חייבים להקדיש יותר מאמצים לרפורמות במשק. רפורמות במונופולים הללו. העשרים, עשרים וחמישה אחוז מחירים שנמצאים אצלנו מעל המערב, זה חסם הצמיחה הגדול שלנו, וזה גם הפוטנציאל הגדול שלנו להאיץ את הצמיחה ולהמשיך להוריד את האי שוויון.
שר האוצר מ. כחלון: משפט אחד על הנושא של המיסוי. יש סקטור היום במדינת ישראל שממש סובל וקשה לו ואנחנו מודעים לזה, זה עצמאים הקטנים. שם יש הרבה מאוד פטורים שהם צריכים לקבל והכרה במס בהוצאות מסוימות. כמו ארוחות צהריים, כמו נושא של שווי רכב. הם פשוט מקופחים בכמה נושאים. זה הסקטור באמת שאיך אומרים, כשנגיע הם הראשונים שנטפל בהם זה קבוצה של עצמאים הקטנים.
עוזי בלומר: בוא נדבר קצת, על קצת יותר מקרו, זוכרים את האנלוגיה של ראש הממשלה שדיבר על האיש השמן והאיש הרזה, אתם חושבים שהמגזר הציבורי גדול על המשק הישראלי. שהוא בעצם מעיק על המגזר הפרטי?
פרופ' י. זליכה: את האנלוגיה של השמן והרזה, מר נתניהו למד ממני ב-2003. בעידן אחר, בתקופה שבה הסקטור הציבורי היה הכי גדול במערב. שבה תקציב , היקף ההוצאה הציבורית בתוצר היה בשיא מערבי. אנחנו כבר מזמן לא שם. אנחנו נמצאים היום בעידן שבו ההוצאה הציבורית בישראל נמוכה. ההוצאה הממשלתית הרחבה נמוכה. היא לא יכולה לרדת עוד. אלה הן שטויות והבל הבלים. לא תרופה שמתאימה ל-2003, מתאימה גם ל-2018 למשק אחר. אנחנו כעת עם בעיה אחרת. הבעיה המרכזית שלנו מאה מונופולים, אני יחזור על זה בפעם השלישית. אני מצפה משר האוצר להקדיש בקדנציה הבאה כפי שהוא הקדיש מאמצים מצוינים, בתחום הדיור, קדימה השגת הישגים יפים, כרגע צריך לעבור למשימה הבאה. והמשימה הבאה היא מאה מונופולים.
משכורות ענק בבנק ישראל
עוזי בלומר: דיברנו על גופים ציבוריים, אני רוצה לדבר איתכם על גוף ציבורי מאוד גדול, בנק ישראל. יש לו תקציב ענק, יש לו מאות עובדים במשכורות ענק, יש גם את הנמלים, רכבות, זה חייב ככה להיות, זאת אומרת למה בעצם צריך כאלה משכורות ענק, כאלה גופים מנופחים?
שר האוצר מ. כחלון: תראה. כל הסכמי העבודה האלה אי אפשר לבוא אלינו. זה דברים היסטוריים של הרבה מאוד שנים, וכל הזמן מנסים לשפר, מצד שני אתה גם רוצה להביא את הרופא הכי טוב לסורוקה. אז זה עולה כסף ואתה רוצה להביא את הרופא הכי טוב בבית חולים בצפת, אז זה עולה כסף. ואתה רוצה גם להביא את האנשים הכי טובים, אבל בדרך בביניים, אני לא חושב לא להסכים איתך שיש הרבה מאוד משכורות מנופחות בעקבות הסכמי שכר כאלה ואחרים.
עוזי בלומר: פרופ' זליכה, גם.
פרופ' י. זליכה: כן. ללא ספק. מצד אחד אמנם יש בבנק ישראל כלכלנים מצוינים, ובשביל כלכלנים מצוינים אתה צריך לשלם. מצד שני השכר הממוצע שם מנותק מהאקדמיה. לא יתכן שבעל תפקיד שהוא מקביל למרצה, או למרצה בכיר בבנק ישראל יקבל הרבה יותר מפרופסור באקדמיה. זה לא סביר. צריך להטיל פיקוח מלא על בנק ישראל, גם של החשב הכללי וגם של הממונה על השכר, נגמר העידן הזה. זה שהחשב הכללי ישמש כשומר סף נוסף לבנק ישראל, לא אומר שזה פוגע בעצמאות המוניטארית. אין שום קשר בין מדיניות הריבית, לבין מדיניות השכר בתוך הבנק.
עוזי בלומר: מעבר לשכר שבתוך הבנק מתברר בעצם שבנק ישראל מבצע השקעות במניות ובשוק ההון, וצבר הפסדים של שישים מיליארד דולר, האם אתם חושבים על איזה שהיא דרך לפקח.
פרופ' י. זליכה: שישים מיליארד ₪.
עוזי בלומר: שישים מיליארד ₪, אה, אמרתי דולר. האם יש בעצם מחשבה לפקח על מדיניות ההשקעה של בנק ישראל כך שבעצם לא יפסיד את הכספים של כולנו.
שר האוצר מ. כחלון: תראה. בנק ישראל הוא עצמאי לחלוטין מכוח חוק. אין לנו שום סמכות להתערב שם. אבל אם תשאל אותי אם צריך לעשות משהו גם עם השכר שמדבר פרופסור זליכה, וגם עם מדיניות ההשקעות של הבנק, התשובה היא כן. להגיד לך שיש לי תוכנית כרגע מוסדרת, להגיד לך איפה צריכים להשקיע, התשובה היא לא. אבל אני חושב שצריכים להיכנס גופים נוספים ולהיות מעורבים שם, ואי אפשר להשאיר את זה כמועדון סגור. כמו שאתה אומר זה הכסף שלנו, זה הכסף של כולנו, ואי אפשר לעשות איתו דברים לצערי גם שהתוצאות לא טובות. אם התוצאות היו טובות, אני מניח שהשאלה הזאת לא הייתה עולה.
עוזי בלומר: בוא נדבר. אמרנו בנק, בנק ישראל בוא נדבר קצת על בנקים. בתוך בנק ישראל יש גוף שנקרא פיקוח על הבנקים, ונראה לי שהוא דואג יותר ליציבות של הבנקים מאשר לרווחה של הצרכנים של הבנקים. אתם חושבים שהוא עושה את עבודתו נאמנה, ומספיק שומר עלינו או שיותר חשוב לו היציבות?
פרופ' י. זליכה: אני חושב שבנק ישראל כשל כישלון היסטורי בתחום הבנקאות. בנק ישראל והפיקוח על הבנקים הביא את מדינת ישראל למצב שבו כמעט ולא נשארו לנו בנקים. הוא סגר במו ידיו עשרות בנקים לאורך השנים. רק בשנים האחרונות בנק ישראל הביא לסגירתו של בנק דקסיה. של בנק אוצר החיל וכמעט סגר את בנק איגוד אילולא שר האוצר עצר את זה במו ידיו. לא יתכן להגדיל את התחרותיות במערכת הבנקאית כאשר בנק ישראל סוגר לנו בנקים. ואני חושב שצריך לשלול את הסמכות של בנק ישראל לסגור בנקים ולהעביר את זה לוטו של שר האוצר. שר האוצר צריך להיות עם וטו יכולת לחסום סגירה של בנק.
עוזי בלומר: ואני שומע שיש פוטנציאל לבנק חדש בארץ.
שר האוצר מ. כחלון: כן. אני שמח באמת אחרי כמה שנים של עבודה גם הפרדת כרטיסי אשראי, ועדת שטרום, אתמול זכתה במכרז חברת …. שתיתן את תחנת השירות מה שנקרא אחד החסמים הגדולים להקים בנק, זה תחנת שירות. זה כל הנושא של המחשוב. החלטנו במשרד האוצר להשקיע אנחנו כמדינה לא להשיט את זה על בנק, כי בסוף כשבנק משקיע, אז הוא לוקח את זה חזרה מהציבור. וזאת חוכמה מאוד קטנה. אמרנו, אנחנו נשקיע כמדינה, נאפשר להם את תחנת השירות הזאת, ואז הם יוכלו להקים בנק ביתר קלות וכמובן לתת שירותים הרבה, הרבה יותר זולים וזה מה שהולך להיות.
עוזי בלומר: עוד דבר, לבנקים אתם יודעים, הבנקים הגדולים הפרישו מאות מיליוני שקלים, אולי אפילו יותר כקנסות לממשל האמריקאי, יש איזה דרך בעצם לפקח על מה שקורה שם או שבעצם בשם היציבות. הבנקים הם קופסא שחורה ויש גבול למה שאפשר לפקח על מה שהם עושים.
שר האוצר מ. כחלון: כרגע כפי שאמרתי לך, זה סוג של מועדות סגור שיש שם את הפיקוח. ואנחנו בסוף אם רוצים להתערב זה רק באמצעות חקיקה, ולא נוהגים לחוקק נגד בנק ישראל ולהתערב להם בדיונים שלהם. אבל אני חייב לומר לך שלאחרונה עם חדווה בר, שהיא המפקחת, יש קצת שינוי בנושא של התחרות. יש קצת שינוי בנושא של רגישות גם לצרכן. כי כל הזמן בנק ישראל דאג ליציבות הפיננסית של הבנקים ולא ליציבות הפיננסית של הלקוחות. היום אנחנו רואים שינוי מסוים ונכנס גם נגיד חדש, ואני מאוד מקווה שהאוריינטציה תשתנה שם.
עוזי בלומר: יש משהו לעשות, פרופ' זליכה? בעניין.
פרופ' י. זליכה: חד משמעית זה כישלון נוסף של הפיקוח על הבנקים. לא יעלה על הדעת שבנקים ישראלים מפוקחים על ידי המפקח על הבנקים בישראל, מקבלים מזומנים במאות מיליוני דולרים, מלבינים כספים במאות מיליוני דולרים, במשך שנים כאילו אנחנו במאה העשרים עדיין. אני רוצה להגיד לך שממשלת ישראל בסוף 2003, תחת הניהול הכספי שלי כחשב הכללי, הפסיקה לקבל מזומנים דרך ארגון הבונדס. בסוף 2003 בהוראה שלי הפסקנו לקבל מזומנים דרך ארגון הבונדס כדי להימנע מהסיטואציה של הלבנת הון. אז בסוף 2003 אנחנו בממשלה עושים את זה והבנקים ב-2015 וב-2016 ממשיכים? זה פשוט לא עולה על הדעת. איפה היה בנק ישראל. צריך להקים ועדת חקירה פרלמנטארית שתבדוק את ההתנהלות של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים בעשור האחרון. גם בתחום סגירת הבנקים, וגם בתחום הלבנות ההון והכישלונות של המערכת הבנקאית. וזה שיש שינוי זה מצוין. אני שמח ואני מקווה שהוא גם יתרחב. אבל זה לא מכסה את הכישלון שהיה עד אז.
עוזי בלומר: אנחנו מתקרבים לסיום אז אני רוצה לתת לשר האוצר ככה במבט לאחור, על הקדנציה, אם אתה יכול ככה להצביע על בוא נאמר, ההישג החשוב ביותר שלך או ההישג, או שני ההישגים הכי חשובים שלך, בקדנציה הזאת.
שר האוצר מ. כחלון: תראה, אני מניח שהצופים יופתעו ממה שאני אומר לך. ההישג הכי חשוב שלי זה צמצום הפערים החברתיים. עצם זה שהעברנו כשלושים ושמונה מיליארד ₪ אקסטרה למשרדים אזרחיים שתקציב הביטחון נשאר יציב ותקציב המשרדים החברתיים, עלה בשלושים ושמונה מיליארד וזה גרם לצמצום מימדי העוני ולצמצום אי השוויון שדיבר עליו פרופ' זליכה אני רוצה לומר לך שזה בנוסף להישג כלכלי זה הישג ערכי, ומוסרי וכשאני קיבלתי את הנתון הזה שמחתי יותר מאשר קיבלתי נתונים שמגמת שוק הדיור השתנתה למרות שהקריירה שלי מונחת על הדיור. לא על אי השוויון ולא על צמצום הפערים, ולא על מדדי העוני. אבל שם באמת שמחתי והבנתי שעשיתי משהו למען עם ישראל ומדינת ישראל, כי אני אומר את זה בכל מקום. אני חבר קבינט מדיני בטחוני. ואני מכיר כמעט את כל האיומים על מדינת ישראל. גם בגבול הקרוב וגם בגבול הרחוק. האיום הכי גדול במדינת ישראל זה הפערים החברתיים ואיזה מדינה אנחנו משאירים פה לילדים שלנו. שמדינה שיהיה כמו במקסיקו שאנשים סביב גדרות. ואחד לא אכפת לו מהשני, ללא חמלה ולא אכפתיות. או טיפה סולידריות וטיפה שתהיה מדינה קצת יותר צודקת. זה הקו שלי, ואמרתי לך הצופים שלך בטח יחשבו שאני אגיד לכם עכשיו דיור, יוקר מחייה. זה הכול חשוב, אבל ערכית ומוסרית. זה היה האתגר הכי גדול שלי ואני שמח שהצלחנו בו.
עוזי בלומר: פרופ' זליכה. איך אתה מסכם את הקדנציה של שר האוצר. האם אתה חושב שהוא הצליח?
פרופ' י. זליכה: תראה. ללא ספק שר האוצר כחלון הוא אחד מהשרים הכי טובים שהיו לנו אי פעם. הוא הצליח לרשום שורה של הישגים היסטוריים ששינו תוואי רב שנתי. ראשית, כפי שציינתי, עד 2015 עלו מחירי הדיור ב-120%, הם היו יכולים להיעצר גם ב-150% ו-160%. הוא הצליח במאמצים באמת, בלתי רגילים לעצור את מחירי הדיור, ולהוריד את מספר המשכורות הממוצעות לדירה. הגענו עד לשיא ב-2015 של 150 משכורות. אנחנו עכשיו כבר למטה מ-140.
עוזי בלומר: מעבר לזה.
פרופ' י. זליכה: שנית, שינוי התמהיל של זוגות צעירים ברכישת דירות חדשות. ב-2015 ירדנו לשפל היסטורי, כמעט אף דירה לא הלכה לזוג צעיר. אף זוג צעיר לא יכל לקנות דירה. היום חלק נכבד מהדירות חזר להיות לבעלות של זוגות צעירים. שלישית. שינוי של השכר הריאלי, מ-2000 עד 2015 בהתחשב במחירי הדיור השכר הריאלי לא עלה. אפילו קצת ירד. ומ-2015 עד היום, השכר הריאלי עלה בשיעורים שהם יותר גדולים מהתוצר לנפש. זאת אומרת גם צמיחה של השכר וגם צמיחה מכלילה של התוצר. רביעית, ירידה באי שוויון. אנחנו לאורך שנים רשמנו פערים בלתי אפשריים. המדינה הכי ענייה והכי לא שוויונית במערב ובשלוש השנים האחרונות יש ירידה נאה באי שוויון וצריך להמשיך לכך. והדבר החמישי, אולי הכי חשוב. שונה הדו שיח הקפיטליסטי שהיה נהוג פה בתקופות השרים שקדמו לשר כחלון. במקום כל הזמן לבלבל לנו את המוח על עוד הטבות למונופולים ועוד הטבות לטייקונים, ועוד פטורים מדיבידנדים, ועוד מתווה גז ועוד בטיח. אנחנו התחלנו לדבר, על עליה של שכר מינימום, על תקציבים לחינוך ולבריאות. על רפורמה בקצבאות נכות, על חוק שכר בכירים שבולם את השכר של הבנקאים. התחלנו לדבר אחרת. וכל זה באחריות, בשיקול דעת וביציבות.
עוזי בלומר: טוב. תודה רבה לך פרופ' זליכה, תודה רבה גם לך שר אוצר משה כחלון. יש כנראה עוד הרבה עבודה בקדנציה הבאה אם תהיה.
שר האוצר מ. כחלון: תודה רבה.
עוזי בלומר: תודה לכם שהייתם איתנו, להתראות מאולפן הון TV.
מעודכן ל-04/2019
היו רלוונטיים, הקפידו על מראה ואל תעמיסו – כמה כללים לכתיבת קורות חיים
קורות החיים הם כרטיס הכניסה שלנו למקום עבודה חדש, יש אומנם בימינו פורמטים רבים שמספקים לנו קורות חיים רשמיים יותר ומעוצבים יותר, ואולי מרשימים יותר. אך אף פורמט לא יכול לנחש בדיוק לאיזו משרה אתם מעוניינים להתקבל.
לכן בראש ובראשונה צריך להיות ממוקד, אפילו אם עשיתם דברים מרשימים בעברכם, זה אולי יזמן אתכם לשיחה אבל בשורה התחתונה רוצים לדעת מה עשיתם שרלוונטי למשרה שאליה תרצו להתקבל. לכן שווה לעבור עוד קצת זמן לפני שליחה למשרה ספציפית ולסנן מה שלא רלוונטי ולהדגיש מה שכן רלוונטי למשרה.
טעות נפוצה היא השימוש בפורמט שהורדתם באינטרנט שבו יש סדר קבוע, שבו לפעמים ההשכלה לפני הניסיון התעסוקתי. אין כלל כזה. אם הלימודים שלכם יותר רלוונטיים למשרה, תקדמו אותם, אם הניסיון התעסוקתי תקדמו אותו. ואם יש לכם הישגים רלוונטיים קדמו אותם.
טעות אחרת היא מתן חשיבות יתרה לפרטים האישיים. אלו באים על חשבון מה שמעניין את המעסיק, לכן עדיף במקום השטח המנוצל לפרטים אישיים לכתוב תמצית קצרה למה אתם מתאימים ואיך אתם קשורים למשרה המוצעת ולדרישות שלה.
אחת הטעיות הנפוצות, אם כי שנויה במחלוקת על ידי מעסיקים, היא קורות חיים ארוכים מדי. רוב המעסיקים לא יקראו יותר מהעמוד הראשון, אם כי מעסיקים אחרים אומרים שאם יש ניסיון עשיר הרלוונטי למשרה הגודל לא קובע.
מראה קורות החיים, לעומת זאת, כן קובע. עיצוב דחוס או צעקני מעורר רתיעה וכך גם שגיאות הגהה רבות. עדיף תמיד שעוד עין תסתכל. כך גם לגבי פסקאות ארוכות ומרובות.
בקורות החיים לצד ניסיון ולימודים רבים מעדיפים לכתוב על תחביבים או על ידע. לעיתים זה יכול לתת מידע נוסף על המועמד, אבל לרוב אנשים כותבים שם מידע מיותר שכלל לא רלוונטי למשרה. אז נחמד שאתם אוהבים ספורט אתגרי, אבל זה פחות רלוונטי אם אתם מחפשים עבודה בתכנות, שבה תהיו במשרד כל היום.
הטעות שאולי הכי מרגיזה מעסיקים היא אי-התאמה לדרישות המשרה. איש משאבי האנוש, המנהל או המעסיק טרחו מאוד לנסח מודעה שתאפשר להם לסנן מועמדים. אלא אם כן המשרה לא מאוד מבוקשת, אף אחד לא יתייחס לקורות חיים שלא עונים לדרישות, ודאי לבסיסיות שבהן – אלו המוגדרות כחובה ולא כיתרון. כך גם הדרישות הנלוות, כמו נא לצרף ציפיות שכר או את קוד המשרה.
טעות נוספת היא חוסר הסבר. אם למשל הייתם בצבא מש"ק טשט"ש, אף אחד לא יודע מה זה. תסבירו. כך גם לגבי מקצועות חדשים יותר או פחות מוכרים, אבל אל תעמיסו, תנו הסבר קצר.
עוד טעות שנעשית בעיקר על ידי חסרי ניסיון היא שימוש בגוף ראשון. קורות חיים אינם סיפור, התתמקדות צריכה להיות בפרטים ולכן עדיפים שמות פעולה. כלומר במקום "למדתי משפטים" "לימודי משפטים".
קורות חיים באנגלית רלוונטיים למשרה שרוב התעסוקה בה באנגלית, ולכן לרוב גם תתפרסם באנגלית. אין שום טעם לשלוח קורות חיים באנגלית למשרה שפורסמה בעברית וללא דרישה לכך. במקרה כזה קורות חיים באנגלית משדרים התנשאות.
מכתבי המלצה, תעודות וכדומה עדיף לצרף בנפרד. והכי חשוב, כמו בכל כלי שיווק, לחשוב מה מבדל אתכם ולהיות מעט יותר יצירתיים.
סיימתם את התואר ועכשיו צריך להתחיל לעבוד בתחום? איך עושים את זה
קרנות פנסיה ברירות המחדל (הדרך הנכונה לחסוך בעלות דמי ניהול נמוכה). מה התשואות של הקרנות ומה דמי הניהול?
ובכן – אלטשולר שחם (בינתיים) בראש התשואות ועוקפת את גם את קרנות הפנסיה האחרות ואילו הלמן אלדובי ופסגות בתחתית הטבלה ( מיטב דש שנייה).
חדשות טובות לחוסכים – מעתה המעסיק מחויב לצרף עובד חדש לאחת מארבע קרנות הפנסיה ברירות המחדל. כיום יש ארבע קרנות כאלו: מיטב דש, הלמן אלדובי, אלטשולר שחם, ופסגות גמל ופנסיה. אתם כמובן רשאים לבחור קרן אחרת, אבל אם לא המעסיק בוחר אחת מארבעתן
אבל מבין ארבעתן איפה דמי הניהול הנמוכים יותר?
באלטשולר שחם ובהלמן אלדובי דמי הניהול הנמוכים ביותר בהפקדה. בשתיהן 1.5% מההפקדה ו-0.10% מהצבירה. במיטב דש לעומת זאת דמי הניהול הכי נמוכים מהצבירה 0.5% אך דמי הניהול מההפקדה הכי גבוהים: 2.5%. בפסגות דמי הניהול מההפקדה 1.68% ומהצבירה 0.9%.
מחשבון – כמה כסף יהיה לכם בפנסיה?
לפי דוח הממונה על שוק ההון בשנת 2017, ממוצע דמי הניהול עמד על 2.51% מההפקדה ו-0.25% מהצבירה וההנחה היא כי נראה ירידה נוספת במהלך הזמן.
מבחינת תשואה אומנם הקרנות המוזלות לא מספקות בינתיים תשואה יוצאת דופן, למעט אלטשולר שחם שהניבה ב–2018 11% תשואה לגילי 50-60 ו-13% לבני פחות מ-50. אלטושלר שחם נמצאת בראש הטבלה גם לעומת יתר הקרנות.
הלמן אלדובי לעומת זאת הציגה את התשואה הנמוכה בין קרנות ברירת המחדל עם -7% תשואה בשנה למעל גיל 50 ו-8% לבני פחות מ-50.
פסגות מעליה עם 8% לבני יותר מ-50 ו-9% לבני פחות מ-50. מיטב דש לעומת זאת עם 10% לבני פחות מ-50 ו-8.5% לבני יותר מ-50.
גם בתשואה לחמש שנים אלטושלר שחם בראש, עוקפת את קרנות ברירות המחדל ואת הקרנות האחרות עם 49% תשואה. פסגות והלמן אלדובי לעומת זאת בתחתית הטבלה עם 37% ו-33% בהתאמה. ומיטב עם 39% בחמש שנים.
קרנות פנסיה מוזלות – האם כדאי לעבור?
השופטת קבעה שהנוהל עד כה מהווה אפליה וסותר נהלים אחרים של המשרד
בית המשפט המחוזי ביטל נוהל של משרד השיכון, שלפיו נשים שמקבלות קצבת מזונות במקום הבטחת הכנסה לא יכולות לקבל דיור ציבורי. ההחלטה צפויה להיכנס לתוקפה בעוד שנה, כדי שהמשרד ייערך.
לפי נוהלי משרד השיכון בין היתר צריך לעמוד במבחן תעסוקה שבוחן אם הפונה ממצה את יכולת ההשתכרות שלו, כלומר באמת מנסה להתפרנס בכוחות עצמו. כיוון שהתובעת קיבלה קצבת מזונות, נשללה ממנה האפשרות להוכיח מיצוי כושר השתכרות ולכן גם את הזכאות לסיוע בדיור.
בפסק הדין נכתב, כי מכיוון שמטרת הדיור הציבורי היא סיוע לאוכלוסיות מוחלשות, אין להפלות נשים שמקבלות קצבת מזונות, ויש לאפשר להן להוכיח שהן עומדות במבחנים לקבלת דיור ציבורי. לפיכך נקבע כי ההוראה בנוהל תבוטל ויש לבחון שוב את פניית העותרת, ללא ההוראה המפלה.
"עתירה זו מפנה את הזרקור לחסמים הרבים העומדים בפני ד', כמו בפני אנשים אחרים החיים בעוני, למיצוי זכויותיהם, בין היתר בכל הנוגע לדיור הציבורי","הנהלים המסורבלים, חוסר הידע וחוסר הנגישות לרשויות המינהל ולבית המשפט, העומדים בין ד' ואחרות במצבה לזכויות המוקנות לה". נכתב בפסק הדין
בפסק הדין הדגישה השופטת את החשיבות של קורת גג לכל אדם וציינה, כי הזכות לדיור נאות מעוגנת ברובה בנהלים מורכבים וסותרים של משרד השיכון. בנוסף היא מתחה ביקורת על המשרד, שטען שאין בידיו את הכלים לבחון האם נשים במצבה של אלבז עומדות במבחן תעסוקה על פי הנוהל הקיים, וציינה כי דברים אלו סותרים את הנוהל של סיוע בשכר דירה, שבמסגרתו נקשר המשרד עם חברות שמטרתן לבחון אם הפונים עומדים במבחנים שנקבעו בנהלים.
בסיכום קבעה השופטת:י "סעיף 2.12 לנוהל יבוטל, כך שהמבקשים דיור ציבורי, לרבות נשים המקבלות קצבת מזונות, יוכלו להוכיח מיצוי יכולת השתכרות שלא רק באמצעות קבלת קצבת הבטחת הכנסה. התנאים הקבועים היום בסעיף זה, לרבות קבלת קצבת הבטחת הכנסה כאמור בנוהל, יהווה את אחת הדרכים להוכחת מיצוי כושר השתכרות אך לא הדרך הבלעדית".
היא חייבה את משרד השיכון לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחה של העותרת בסכום של 25,000 שקלים.
הילדים מתנכרים? האב ישלם פחות מזונות
האמא יותר עם הילדים? המזונות יגדלו
מי זכאי לדיור ציבורי ואיך מקבלים
עדיין לא פורסם גובה המס וכבר יש מתנגדים, מה אפשר ללמוד מהניסיון בעולם?
בעוד בארץ בקושי נלחמים בפקקים ושר התחבורה חוטף צעקות מהמבקר על עידוד נסיעה ברכבים פרטיים, ניו יורק צפויה להפוך לעיר הראשונה בארה"ב המטילה מסי גודש, לפי וול סטריט זו'רנל.
ההכנסות ממסי הגודש יחולו על מנהטן ויוזרמו לרשות התעבורה העירונית לטובת שיפור שירותי התחבורה הציבורית.
בהצעת התקציב עדיין לא נכללים פרטים לגבי גובה המס או פטורים שיינתנו לנהגים מסוימים. למי שבכל זאת רוצה להיכנס למנהטן ברכב פרטי, הוא יכול עד 2021, אז תיכנס התקנה לתוקף. בשלב ראשון המס אמור להניב הכנסה גדולה שתאפשר לשדרג בהיקף של 15 מיליארד דולר בחמש השנים הבאות את מערכי הרכבת התחתית והאוטובוסים.
מס זה נוסף למסים אחרים בחוק התקציב,ובהם המס המושת על עסקאות נדל"ן שיעלה ב־0.25% עבור עסקאות במגזר המסחרי שהיקפן עולה על 2 מיליון דולר.
מחוקקים רפובליקנים מתנגדים להעלאות המתוכננות במיסוי ומחיזוק כוחה של רשות התעבורה. כך למשל חברת המועצה ניקול מאליוטאקיס, רפובליקנית מסטאטן איילנד, אמרה כי בכוונתה להצביע נגד חוק תקציב שייכלל בו מס גודש. "זה נושא חשוב מאוד שתהיה לו השפעה עצומה על תושבי ניו יורק, ולהעניק סמכויות לישות אחרת זו הפקרת האחריות", ציינה.
אגרות גודש בעולם
בלונדון אגרת גודש נגבית מכלי רכב מסוימים הנוסעים באותם חלקים של לונדון אשר נקבעו כאזורי אגרת גודש. אזור האגרה נקבע לפי כביש הטבעת הפנימי המקיף את מרכז לונדון באורך של כ-19 ק"מ.
בשבדיה מס מוטל על רוב כלי הרכב הנכנסים והיוצאים ממרכז סטוקהולם, בשוודיה המס יושם ב-1 באוגוסט 2007 לאחר תקופת ניסיון שנמשכה שבעה חודשים, מה-3 בינואר 2006 וה-31 ביולי 2006. וגובה המס נקבע לפי השעות שבהן כלי הרכב נכנסים.
כמו כן חלה אגרת גודש בסינגפור ובערים נוספות, ובהן מילאנו, אוסלו, גטבורג בשוודיה, ברגן בנורווגיה ודורהאם באנגליה.
כך או כך, מה שעולה מהמקומות שבהם אגרות הגודש הצליחו שאלו אינן פתרון קסם, והן נעשו כתוכנית כוללת לשיפור מערך התחבורה הציבורית בעיר לצד אלמנטים נוספים.
אגרת גודש – כנראה שלא תהיה ברירה
בקרוב תיכנס לתוקפה רפורמת הקנאביס השנויה במחלוקת, שתשנה לחלוטין את צריכת הקנאביס, מהי הרפורמה, איך תשתנה את המחירים ומה הביקורות
בקרוב תיכנס לתוקפה רפורמת הקנאביס החדשה. ההערכות מדברות על הכנסת כ-600 מיליון שקל למשק הישראלי. עולות כמה שאלות: מהי בעצם הרפורמה, איך תשפיע על איכות הטיפול ועל הכיס של המטופלים ובאיזה אופן תשנה את מספר המגדלים ואת אופן הצריכה
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מהי הרפורמה
המטופלים קיבלו עד היום מרשם ובו מינון של כמה גרמים של קנאביס מותר להם לצרוך, ושויכו למגדל שעליו הוטלה המשימה לספק להם את המוצר על פי הבנתו. לרוב סיפק לו המגדל זן מסוים של צמח – 'אבידקל', 'רומא', 'אדום קרנפים'. אלא שמינון של קנאביס, לפי הוגי הרפורמה, לא צריך להימדד בגרמים של צמח, אלא בגרמים של חומר פעיל.
בקנאביס יש כ-40 חומרים פעילים. בינתיים מפתחים סולם שנקרא Estimate potency) EP), אשר יגדיר לצרכן את הריכוזים במוצר של כמה שיותר חומרים כאלה. בשלב הראשון מתמקדים בעיקר בשניים, ה-THC וה-CBD. ומדרגים את רמות ה-THC וה-CBD בחומר לפי 12 מדרגות, כדי לאפיין את המוצר.
נושא שעליו כעסו המטופלים והמגדלים בתחילת הרפורמה היה כי ריכוזי ה-THC וה-CBD שהוגדרו למוצרים אינם תואמים את הריכוזים בצמחים הפופולריים של המגדלים. וכדי להשיג את הריכוזים המותרים לפי הרפורמה החדשה, היה צורך לערבב אבידקל עם צמח נוסף.
עם זאת, תקנות החדשות, לפי נציג משרד הבריאות אין מטופל שלא יכול להשיג את הזן שלו. לפי טבלת המרה, אם המטופל ידרוש 'כאבידקל', הרופא ירשום לו אחת מ-12 הקטגוריות שהאבידקל לרוב נופל לתוכה. .
איך יינתן מרשם
מה יהיה המחיר לאחר הרפורמה
לפי הרגולציה הישנה, אומרים במשרד הבריאות, כל מטופל רכש ב-370 שקל כל כמות שהרופא רשם לו. אחרי הרפורמה, בתי המרקחת רשאים לקבוע כל מחיר, ויש תחרות ביניהם. בבבדיקה שעשו מצאו כי הרופאים צפויים לרשום ל-82% מהמטופלים עד 40 גרם, כלומר לאלה, לפי נציג משרד בריאות, המוצר בקושי יתייקר, ולעוד 15% הוא יתייקר במעט. ל-3% המוצר יתייקר, מקווים כי סל הבריאות או קופות החולים יממנו עבורם.
ביקורות
בינתיים הוגש בג"ץ ובו טענות קשות של החולים בעניין מדעיות הגישה של הספר הירוק, המחירים הגבוהים, המחסור הצפוי בצמח והגישה הצפויה לזנים.
טוגדר – יש לנו את כל האישורים הנדרשים לייצור קנאביס באוגנדה
;מניות הקנאביס – תסריט די צפוי. כמו שזה עלה ככה זה גם יתכווץ ולא תוך הרבה זמן;
שיר השרירים – כמה עולה מינוי לחדר כושר? איך בוחרים ומה קורה אם רוצים לבטל?
כולנו חולמים על גוף חטוב, בריא ומוצק, כמו שיש לדוגמנים בפרסומות ולשחקני הקולנוע. ישנן כמה אפשרויות להגשים את החלום הזה, אחת מהן היא לעשות מינוי לחדר כושר. אולם מדובר בתענוג שיכול להיות יקר.
כיצד לבחור חדר כושר מתאים?
קשה לכם לטפס במדרגות עד הבית בלי להתנשף כאילו העפלתם לאוורסט? הבטן משתפלת וזרועות הידיים מידלדלות (מה שנקרא "מלח-פלפל")? אם הגעתם להחלטה שאין מנוס וחייבים להירשם לחדר כושר ולהתחיל לבקר בו באופן קבוע, כדאי שתבחרו נכון. אבל איך עושים את זה? איך גורמים לכך שהפעם נלך לחדר הכושר ולא רק נחזיק את כרטיס המינוי בארנק ומדי חודש נקבל תזכורת מכרטיס האשראי, ששוב אנחנו משלמים ולא הולכים בפועל.
טיפים לבחירת חדר כושר
מיקום – אחד הגורמים להתמדה בהגעה למכון היא קרבת המועדון למגורים. אם מכון הכושר נמצא במרחק הליכה מביתכם, אז הרווחתם וחסכתם בדלק וזמן חיפוש חניה.
חניה – אם כבר התנעתם את הרכב, שווה לבדוק את תפוסת החנייה בשעות בהן אתם מתכננים להתאמן. סביר להניח שבשעות השיא יהיה עומס אך אם החניה מספיק גדולה, תוכלו לראות בזאת כיתרון לחימום קל וללכת עוד כמה צעדים ברגל.
ימים ושעות פעילות – משכימי קום, ציפורי הלילה או אלו שמתאמנים בעיקר בסופי השבוע, רצוי לשים לב שהמועדון אכן פתוח בימים ובשעות המתאימים ללו"ז שלכם ולא לתכנן בשלב ראשוני זה עריכת שינויים קיצוניים ביומכם העמוס על מנת להתמיד בפעילות. ההפך הוא שיקרה. לכל חובבי שיעורי הסטודיו למיניהם – הציצו בלוח החוגים וראו האם השעות מתאימות לכם והאם סגנון השיעורים הוא המועדף עליכם.
תחום עניין ספורטיבי – ישנם מועדוני כושר המציעים שלל פעילויות: חדר כושר מאובזר, אימונים אישיים, בריכת שחייה, חוגים שונים ועוד. אם הנכם מתמקדים בחדר הכושר, כדאי לבדוק אם הוא מספיק מאובזר ובעיקר במכשירים אירוביים, כך גדלים הסיכויים שגם בשעות העומס לא תצטרכו להמתין למכשיר. אם העניין המרכזי שלכם הוא בכלל בחוגים מסוימים כמו יוגה, פילאטיס ועוד, אולי עדיף להירשם לסטודיו המתמחה בפעילות הספציפית ולא למועדון כושר מרובה הפעילויות.
תחום עניין חברתי – הימצאות בחברת גיל תואמת יכולה לעודד, לדרבן, לייצר קשרים חברתיים חדשים ולהפוך את הפעילות כולה למהנה יותר. ומי יודע? אולי שם תכירו את האחד/אחת. אז בזמן שאתם מסיירים ראשונית במקום, שווה להציץ בחתך האוכלוסייה העיקרי ואולי אפילו לשאול את נציג המכירות על כך.
מלתחות ושירותים – גם אם לא כל מועדון מספק מגבות, שמפו ומרכך לשיער ועוד שלל פינוקים, ודאו לפחות את ניקיון השירותים. גם אם לא תתקלחו במועדון, בשירותים בטוח יצא לכם להשתמש.
מחיר והתחייבות – לפני שאתם פותחים את הכיס, בקשו תקופת ניסיון של מספר ימים. כך תוכלו לוודא שהגעתם למקום הנכון עבורכם. המחיר יכול לנוע בין 500-200 שקל, ותלוי בפרמטרים רבים. כדאי לבקר במספר מועדוני כושר באזורכם, כך תוכלו להשוות מחירים מעבר להשוואת כל הנ"ל. התחייבות ישנה ברוב המועדונים, בדרך כלל לשנה. במקומות שבהם ניתן לעשות מינוי חודשי ללא התחייבו, תתבקשו לשלם מעט יותר לעומת מינוי שנתי. תעשו את החשבון שלכם, ואל תתפתו למבצעים.
לאחר שבדקתם את מכוני הכושר בסביבתכם לפי פרמטרים אלו, תוכלו לבחור במכון בו יהיה לכם הכי מתאים והכי נוח להתאמן "ללא מכשולים".
עלויות ושיקולים לפני שקונים מינוי לחדר כושר
חדר כושר או חוג?
טרם קבלת ההחלטה להירשם לחדר הכושר כדאי לשקול אופציות נוספות. ראשית יש להחליט מהי סוג הפעילות הגופנית שאותה מתכוונים לבצע בחדר הכושר.
חדר כושר פרטי או בבית?
לחובבי ריצה ופעילויות אירוביות, כדאי לשקול ולקנות מכשיר הליכה, אופניים או אליפטי, אשר ישרתו אתכם לטווח ארוך יותר. למי שמעדיפים אימונים בסטודיו ולא רואים עצמם רצים או מרימים משקולות, ייתכן שמוטב לשקול הצטרפות לחוגים במכונים פרטיים שעלותם נמוכה יותר. אם, למשל, כל מה שאת רוצה הוא חוג פילאטיס, אולי עדיף לך להירשם לקבוצה במכון מתמחה במקום לרכוש מינוי לחדר כושר שיש לו חוגים במועדים מוגבלים?
כמה זה עולה לנו?
העלות החודשית נעוצה בעיקר במיקום שבו נמצא המועדון בארץ, וטווח המחירים רחב. לרוב המחירים ינועו בין 150 שקלים לחודש בחדרי כושר קהילתיים ו/או עירוניים ועד ל-475 שקלים במועדוני כושר של רשת יוקרתית. בכל מקרה, נוכח ההיצע הגדול, תמיד יהיו מבצעים, וכדאי לבדוק אותם בדייקנות לפני שחותמים על התחייבות ארוכת טווח.
בחלק ממכוני הכושר הגדולים מחייבים לשנתיים ויותר ובכך העלות החודשית יורדת, אך אם וכאשר הלקוח יצטרך להפסיק את המינוי באמצע, הוא ייאלץ להתמודד עם תשלום קנס.
ישנם חדרי כושר המקנים ללקוחות אפשרויות לבחירת מסלולים שונים של תשלום, בהתאם לסוג המינוי. למשל, מינוי בוקר יהיה הרבה יותר זול ויתאים לאלו שבאמת מתכוונים להגיע בשעות הבוקר (למשל, נשים בחופשת לידה, עובדי משמרות וכדומה).
ומה קורה אם רוצים לבטל?
לעיתים אנו מגלים שהמחויבות והעבודה המאומצת שחדר הכושר מצריך מאיתנו, אינן מתאימות לנו או לאורח חיינו. בשלב זה נרצה להציל לפחות חלק מההשקעה הכספית על המינוי.
מה אומר החוק בנושא זה?
עד לפני כמה שנים נושא ביטול מינוי לחדר כושר היה פרוץ יחסית, אך בספטמבר 2014 נכנס לתוקף תיקון 37 לחוק הגנת הצרכן, אשר עושה סדר בעניין. התיקון לחוק קובע כי לקוח רשאי לבטל מינוי לתקופה קצובה בכל עת שירצה בכך. בנוסף, התיקון מגביל את גובה דמי הביטול שמכון הכושר רשאי לגבות ואוסר על גביית דמי הרשמה שאינם ניתנים להחזרה.
שימו לב: החוק איננו חל על עסק שמעניק שירותי בריכת שחייה בלבד לתקופה של חמישה חודשים ומטה בשנה, וכמו כן על חוגים מבוססי תכנית לימודים שניתן להצטרף אליהם בהרשמה מראש בלבד ולא במועד מאוחר יותר.
גובה דמי ביטול של מינוי לחדר כושר
השתמשתם בחלק מתקופת המינוי והחלטתם מסיבה כזו או אחרת לבטל? התיקון לחוק אומר כי בנוסף לדמי המינוי עצמם, מכון הכושר רשאי גם לגבות דמי ביטול. גובה דמי הביטול נקבע על פי הזמן שנוצל מתקופת המינוי:
בשליש הראשון של התקופה – 25 אחוז מהתמורה או הסכום שעל הלקוח לשלם עד תום התקופה, הנמוך מביניהם.
בשליש השני של התקופה – 20 אחוזים מהתמורה או הסכום שעל הלקוח לשלם עד תום התקופה, הנמוך מביניהם.
בשליש האחרון של התקופה – 17 אחוזים מהתמורה או הסכום שעל הלקוח לשלם עד תום התקופה, הנמוך מביניהם.
אופן ביטול העסקה
בין אם תקופת המינוי החלה ובין אם לא, עסקה לרכישת מינוי לחדר כושר שבוצעה פיזית במכון הכושר עצמו ניתן לבטל תוך 14 יום מעת ביצוע העסקה או מסירת חוזה ההתקשרות, המאוחר מביניהם. אם ברצונכם לבטל רישום לקורס, ימי מנוחה אינם נספרים במניין 14 הימים שלפני הביטול. לעומת זאת, אם העסקה בוצעה דרך הטלפון או האינטרנט, על הלקוח למסור את בקשת הביטול בכתב.
אם מכון הכושר מפר את החוק ואינו מאפשר ביטול של עסקה שהוגדרה לתקופה מסוימת, הוא עלול להיענש בקנס כספי גבוה: עד 45 אלף שקל לתאגיד ועד 25 אלף שקל לעסק שאינו כזה.
פיתחתי בעיה רפואית. מה עושים?
החוק בישראל מחייב את מכוני הכושר לדרוש הצגת אישור רפואי בעת רישום מתעמלים חדשים. אם הלקוח פיתח בעיה רפואית כרונית או ארוכת טווח לאחר רכישת מינוי לחדר כושר והיא אומתה על ידי רופא, האישור הרפואי המקורי מאבד את תוקפו.
המשמעות החוקית היא שהלקוח אינו יכול לקיים את החוזה שנחתם מסיבות שאינן תלויות בו, מה שנקרא בשפה המשפטית "סיכול חוזה". במקרה של סיכול חוזה על ידי הלקוח, מכון הכושר אינו רשאי לאכוף את החוזה או לגבות דמי ביטול בשל הפרתו.
מומלץ למתעמלים חדשים לברר ליתר ביטחון לגבי תנאי ביטול מינוי לחדר הכושר לפני ההרשמה, כדי לוודא שהמקום שומר על החוק.
מחירון כושר
מינוי למכון כושר – כולל מתקנים וחוגים בלבד – 350-150 שקל לחודש
מינוי למכון כושר יוקרתי – כולל מתקנים, חוגים, בריכות, ספא ועוד – 475-350 שקל לחודש
מינוי לסטודיו – מינוי בהתחייבות לשנה לסטודיו לחוגים – 500-200 שקל לחודש.
אימון אישי – שיעור באורך 45-60 דקות עם מאמן כושר אישי –200-100 שקל
אימון זוגי – שיעור באורך 45-60 דקות עם מאמן כושר אישי – 350-150 שקל
אימון trx אישי – שיעור באורך 45-60 דקות עם מאמן כושר אישי – 300-120 שקל
כרטיסיית 10 אימונים אישיים – 2,500-1,500 שקל
אימון קבוצתי – שיעור באורך 45-60 דקות – 60-30 שקל
כרטיסיית 10 אימונים קבוצתיים – 480-400 שקל
אימון trx קבוצתי – שיעור באורך 45-60 דקות – 65-30 שקל
כרטיסיית 10 אימוני trx קבוצתיים – 500-200 שקל
שיעור יוגה – המחיר לשיעור באורך של 30-75 דקות – 80-35 שקל
כרטיסייה לשיעורי יוגה לחודש – 520-230 שקל
פילאטיס מכשירים – המחיר לשיעור באורך של 45-60 דקות – 90-45 שקל
קבוצת ריצה – 300-140 שקל לחודש
הדרכונים הטובים בעולם – אזרחי יפן או דרום קוריאה יתקבלו בזרועות פתוחות, אך מעיראק או מאפגניסטן קשה לצאת. ובאיזה מקום ישראל?
הדרכון היפני הוא הדרכון הטוב בעולם זה כמה שנים, אבל הפעם מצטרפים אליו דרכוני סינגפור ודרום קוריאה. כך על פי מדד הדרכונים של Henley מבוסס על מידע שמתקבל מאיגוד התעופה הבין לאומי (IATA), המבסס את דירוגו על מספר המדינות שאליהן יכולים להיכנס המחזיקים בדרכון ללא בקשת ויזה מראש.
הדרכון הגרמני נמצא במקום השני ומאפשר כניסה ל-188 מדינות, מדינה אחת יותר מדרכוני צרפת, פינלנד, דנמרק, איטליה ושוודיה עם 187 מדינות. ובמקום הרביעי חולקות צרפת ולוקסמבורג עם כניסה ל-186 מדינות.
הדרכון הישראלי הגיע למקום ה-22 עם כניסה ל-161 מדינות ללא ויזה. הדרכון האמריקאי עלה במקום אחד למקום החמישי, בעוד הדרכון הבריטי חולק את המקום השישי עם בלגיה, קנדה, יוון ואירלנד, שדרכוניהן מאפשרים כניסה ל-184 מדינות ללא ויזה.
אחת המטפסות הבולטות היא אלבניה, שעלתה 28 מקומות בעשור האחרון. אזרחי המדינה, שהיתה בעבר מסוגרת, יכולים כיום להיכנס ל-118 מדינות ללא ויזה.
בתחתית הרשימה מדינות מוסלמיות הסובלות מעימותים ובהן פקיסטן, שבעלי הדרכון שלה יכולים להיכנס רק ל-33 מדינות ללא ויזה, וסומליה וסוריה עם אפשרות כניסה ל-32 מדינות בלבד. אפגניסטן ועיראק במקומות האחרונים, כך שאזרחיהן יכולים להיכנס רק ל-30 מדינות ללא ויזה.
ד"ר כריסטיאן קלין, יו"ר קבוצת Henley and Partners, אמר שלמרות הבדלנות הגוברת בחלקים שונים של העולם, רוב המדינות נותרות מחויבות לשיתוף פעולה והסכמים הדדיים.
"המידע ממדד Henley ב-14 השנה האחרונות מראה נטייה גלובלית מובהקת כלפי פתיחות", אומר קלין. "ב-2006, אזרח ממוצע יכול היה להיכנס ל-58 מדינות ללא ויזה; נכון לסוף 2018, המספר הזה עומד על 107. עלייתה של סין בדירוג היא דוגמה לכך. ב-2017 סין דורגה במקום ה-85, בעוד אזרחיה יכלו להיכנס רק ל-51 מדינות ללא ויזה, מספר שעלה בינתיים ל-74, והעלה את סין למקום ה-67. הכוח הנוכחי של דרכונים אסייתיים מעלה שאלות לגבי המהלך הפרגרסיבי שגרם לו, ונראה סביר שיותר ויותר מדינות יילכו בדרך הזאת כדי להרוויח מהזרימה הגלובלית של כישרון והון".
עשר המדינות הגבוהות בדירוג
1. יפן, סינגפור, דרום קוריאה – 189 מדינות
2. גרמניה – 188 מדינות
3. צרפת, פינלנד, איטליה, שוודיה, דנמרק – 187 מדינות
4. לוקסמבורג, ספרד – 186 מדינות
5. אוסטריה, הולנד, נורווגיה, פורטוגל, שוויץ, ארה"ב – 185 מדינות
6. בריטניה, בלגיה, קנדה, יוון, אירלנד – 184 מדינות
7. צ'כיה – 183 מדינות
8. מלטה – 182 מדינות
9. אוסטרליה, איסלנד, ניו זילנד – 181 מדינות
10. הונגריה, לטביה, ליטא, סלובקיה, סלובניה – 180 מדינות
מתחילים...
מרוקו, לוב, תוניס, אלג'יר, מצרים, סוריה, עיראק, טורקיה,
יוון, בולגריה, ספרד, איטליה
נחזור בהקדם למידע מפורט.
בהצלחה 🙂
מה עושים עם אזרחות כפולה? באיזה דרכון משתמשים?
כמה עולה להוציא דרכון, ומה זה דרכון דיגיטלי?
בספרד כפרים רבים ננטשים לטובת מקומות עם יותר אפשרויות תעסוקה, כציד היזמים והמדינה מנסים לשפר את המצב?
בספרד המצב הכלכלי לצד שינויים דמוגרפיים מובילים ליישובי רפאים רבים. זה המקרה של הכפר אקורדה במחוז גליסיה שבעקבות חיפוש עבודה רוב תושביו היגרו לערים אחרות.
אקורדה מצטרף לכפרים נטושים אחרים שעומדים למכירה. גם ראש הממשלה פדרו סנצ'ס מתערב ומנסה לאכלס מחדש את אזורי הכפר, כדי למנוע משבר. ואף מתכנן לקיים דיון בקבינט על המצב. "עלינו להיות מודעים ל'חורף' הדמוגרפי שמאיים על חלק גדול מהשטח שלנו", אמר. "ביותר מחצי הרשויות המוניציפאליות של ספרד מתגוררים פחות מאלף תושבים, וחלק ניכר מהשטח שלנו בסכנת איבוד האוכלוסייה". מפלגת האופוזיציה לא נשארה חייבת והציעה בקמפיין הבחירות להעניק הטבת מס לרשויות מקומיות שבהן יש פחות מ-8 אנשים לכל קמ"ר.
ברוב שטחי ספרד צפיפות האוכלוסין נמוכה מ-13 תושבים לקמ"ר ובספרד גם שיעור הילודה השני הנמוך באיחוד האירופי אחרי מלטה. ולכן חסרים צעירים שיוכלו לתחזק את הכפרים וכן יזמים שיספקו מקומות עבודה.
מי שעוזר לתקן את המצב הם קונים זרים ויזמים מקומיים. סוכנות נדל"ן אחת כבר מכרה בשנה שעברה 40 כפרים נטושים, כמעט כולם קונים זרים. לפי ההערכות יש 1,500 כפרים נטושים ברחבי ספרד, ויותר ויותר מהם מוצעים למכירה. לצד היזמים גם המדינה והרשויות מתערבות באמצעות הגדלת הגישה לאינטרנט מהיר – עבור עבודה מהבית – ותמריצים לעודד מעבר לכפרים.
ומה לגבי החזרת האוכלוסייה? כאן המומחים פחות אופטימיים וסבורים כי אומנם בנייה חדשה תתאפשר אבל החזרת האוכלוסייה אינה סבירה.
ספרד ויוון מעלות את שכר המינימום – מועיל או מזיק לשיעור האבטלה?
מעודכן ל-04/2019
תקנות המיסוי היורק החדשות על כלי רכב צפויות לייקר את רוב הדגמים העממיים, באלפי שקלים. אילו דגמים מתייקרים ואילו לא?
לא משנה מה, זו לא הולכת להיות שנה טובה לבעלי רכב פרטי, הדלק מתייקר, בתוכניות התחדשות מצמצמים מקומות חניה ולאחר דוח מבקר המדינה נראה שישקיעיו יותר בתחבורה ציבורית על חשבון הרכבים הפרטיים. לכך נוסיף את תקנות המיסוי הירוק החדשות שמייקרות את מרבית הרכבים הפרטיים באלפי שקלים.
כבר נכנסו לתוקפן תקנות המיסוי הירוק, ומחירי עשרות דגמי מכוניות עממיות זינקו באלפי שקלים. המדינה ניצלה את הצורך לעדכן את נוסחת זיהום האוויר בהתאם למעבר לתקינת WLTP החדשה באירופה, כדי להעלות את הרף גם בישראל, מה שהקטין את הטבות המס לדגמים חסכוניים, ואף ביטל הטבות משמעותיות לחלק מהדגמים ההיבירידים. ולמרות תוכניות קודמות, ההטבות למכוניות היוקרה ההיברידיות הנטענות לא נפגעו.
בינתיים התייקרה מאזדה 6 ב-6,000 שקל, קיה פיקטו ויונדאי טוסון קפצו ב-2,000 שקל. עוד לפני כן טויוטה פריוס+, דגם המיני ואן 7 מושבים הירוק עממי היחידי התייקר ב-5,000 שקל, והג'יפון ההברידי של טויוטה, ראב4, התייקר ב-10,000 שקל.
אליהן נוספו סובארו אימפרזה המשפחתית והג'יפון XV עם מנוע 1.6 עלו ב-5,000 שקל. בסכום דומה. הונדה סיוויק התייקרה בעד 4,000-5,000 שקל. ג'יפון היוקרה של וולוו XC40, התייקר ב-5,000 עד 9,000 שקל.
וזו הרשימה עד כה:
טויוטה: הראשונה שפרסמה את המחירים החדשים עוד לפני חודש, קורולה בנזין התייקרה ב-3,000 שקל.ויאריס ב-2,000 שקל.
סובארו: ה-XV עם מנוע 2 ליטר התייקר בעד 3,000 שקל, כמו הפורסטר הבסיסי.
מאזדה 3 והג'יפון CX3 מתייקרים ב-2,000 שקל. מחירי מאזדה 2 הקטנה לא ישתנו בינתיים וכך גם הג'יפון CX5.
יונדאי: מחירי i10 ו-i20 עלו ב-2000 עד 3000 שקל, בעוד שהטוסון הבסיסי התייקר ב-2000 שקל. יונדאי לא תייקר בינתיים את מחירי הסונטה ההיברידית, שאיבדה את הטבת המס המוגדלת.
קיה: סיד 1.4 ליטר טורבו מתייקרת ב-4,000 שקל, בעוד שמחיר קיה ספורטאז' הפופולרי ב-2,000 שקל.
סיאט: ארונה התייקרה בין 1,500 ל-2,000 שקל, איביזה ב-1,000 שקל ולאון ב-800 שקל.
מיצובישי: דגמי ASX, אקליפס ואאוטלנדר התייקרו ב-2,000-3,000 שקל.
הונדה מייקרת את הג'אז הקטנה בעד 3,000 שקל, ובסכום זהה את הסיוויק 1 ליטר. סיוויק 5.1 ליטר התייקרה בעד 4,000 שקל. הסיוויק טייפ-R הספורטיבית התייקרה ב-5,000 שקל. הג'יפון HR-V התייקר ב-2,000 שקל.
וולוו V40 התייקרה בעד 5,000 שקל והג'יפון XC40 התייקר ב-5,000 עד 9,000 שקל.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
טרם התייקרו
ההיברידיות ללא שינוי
הן שתי המכוניות הנמכרות בארץ, יונדאי איוניק וטויוטה קורולה ההיברידיות, לצד קיה נירו, לא יתייקרו. גם טויוטה פריוס, שבדיווחים הראשונים סברו תאבד את הטבת המס המוגדלת, 30% מס קנייה במקום, תישאר באותה רמת מחיר..
ההשלכה היא שההיברידיות, שכבר כך חסכוניות מאוד בדלק, יהפכו אטרקטיביות.
רכבים מזהמים ללא שינוי
כיוון ש-15 המכוניות המזהמות ביותר לא מקבלות כלל הנחות במס, ומשלמות את המס המרבי, מחיריהן נשארים אותו דבר. הבעיה היא שלפי השיטה החדשה מכוניות מזהמות לא נענשות ואף הפער ביניהן לחלק מהרכבים שפחות מזהמים מצטמצם.
רווח לבעלי המשומשות
המרוויחים הגדולים הם בעלי המכוניות המשומשות, משתי סיבות, העלייה במחיר תוביל לעלייה במחירי המכוניות המשומשות הצעירות. והסיבה השנייה שההתייקרות הגדולה במכונית החדשות תיצור ביקוש למשומשות הזולות יותר, והביקוש יביא בתורו לעליית מחירים.
הפסד ליבואנים
רוב יבואני הרכב ספגו את ההתייקרות מחשש שהתייקרות גדולה מדי תבריח לקוחות.
הפסד ללקוחות
אומנם היבואנים ברובם לא העלו מחירים, אבל מה שעומד להיפגע אלו ההנחות, בין אם בתצוגה, ובין אם לחברות הליסינג, כך שגם רכבי הליסיניג יתייקרו.