לפי האנליסט של לאומי שוקי הון, מתברר כי רווחי הרווח התפעולי התקקזו עם הוצאות מימון ושיעורי מס

גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון, מפרסם  סקירה ראשונית על דוחות פתאל ולפיה  פתאל מציגה דוח חזק לרבעון הרביעי ברמה התפעולית. אבל למרות הקפיצה הגדולה ברווח התפעולי (+72% לפני הוצאות אחרות), הרווח הנקי נותר ללא שינוי בגלל הוצאות מימון ושיעור המס.

 בהשוואה לרבעון הקודם, ברבעון הרביעי הוצאות המימון עלו מ-23 מ’ שקל ל-51 מ’ שקל, למרות עלייה הרבה יותר מתונה ברמת החוב ברוטו, מ-3.62 מיליארד שקל ל-3.86 מיליארד שקל. עם זאת,, ברבעון המקביל הוצאות המימון היו דווקא נמוכות במיוחד, ועמדו על 11 מ’ שקל בהשוואה לכ-20 מ’ ברבעון השלישי של 2017.

למרות שהחברה לא מספקת פירוט להוצאות ברבעון, נראה שהמטבעות משפיעים. בהוצאות מימון מנורמלות על החוב הממוצע של החברה (לפי שיעור ריבית של 3.25%) מגיעים להוצאות מימון של כ-29 מ’ שקל

שיעור המס ברבעון הרביעי עמד על 36.5%, זהו שיעור שאינו מייצג, כאשר ברבעון המקביל הוא עמד על 15.2%, גם לא מייצג.

הרווח התפעולי ברבעון לפני הוצאות אחרות (147.5 מ’ שקל) וופחות הוצאות מימון של 29 מ’ שקל, ושיעור מס של 23%, שווה רווח נקי של 91 מ’ שקל, בהשוואה לרווח של 48.5 מ’ שקל ברבעון המקביל.

באירופה המכירות גדלו ב-24.5%, וה-EBITDA עלתה ב-28%. הגידול בהכנסות נבע מעסקת אפולו בהולנד (13 מלונות, אחד בניהול), ופתיחת ארבעה בתי מלון בגרמניה (אחד בדצמבר). שיעור ה-EBITDA נותר על 22%. אנו דווקא ציפינו לשחיקה קטנה ברווחיות בשל שינוי בתמהיל ליותר מלונות בשכירות. היציבות מצביעה על שיפור ברווחיות של בתי המלון.

בבריטניה זה היה הרבעון הראשון שכלל את האיחוד המלא של מלונות Jurys Inn, מה שהוביל לזינוק בהכנסות, מ-39 מ’ שקל ברבעון המקביל ל-369 מ’ ש"ח. ה-EBITDA קפץ מ-4 מ’ ש"ח ל-63 מ’ שקל. ברבעון השלישי החברה דיווחה על EBITDA של 51 מ’ שקל. החברה לא סיפקה עוד נתונים ולכן ציין האנליסט שקשה לנתח את התוצאות.

בשורה התחתונה, הוא מסכם, כאשר מסתכלים על התוצאות התפעוליות, נראה כי מדובר ברבעון מרשים. הצמיחה צפויה להמשיך גם ב-2019, על רקע גידול במספר החדרים, כמו גם המגמות החזקות בשוק התיירות בארץ באירופה.

לאומי שוקי הון – לא להשקיע באג;ח בריבית משתנה

פתאל: רווח הנקי הרבעוני טיפס ב-29% ל-56 מיליון שקל.

לאחר שבארצות הברית כבר שווקה התרופה ולאחר שהקופקסון 40 מ"ג אושרה כפטנט, עכשיו אג'ובי מאושרת גם באירופה

לאחר  שמשרד הפטנטים האירופי אשרר פטנט המגן על הקופקסון במינון 40 מ"ג, עוד חדשות טובות לטבע: אושרה לשיווק התרופה המקורית החדשה אגו'בי, המיועדת לטיפול במיגרנה, ב-28 מדינות האיחוד האירופי וכן באיסלנד, נורבגיה וליכטנשטיין.

אג'ובי מיועדת למבוגרים שחווים לפחות 4 ימי מיגרנה בחודש. מדובר בנוגדן חד-שבטי Anti-CGRP לפי הודעת טבע, היא התרופה היחידה מסוגה (Anti-CGRP) שאושרה לשיווק, אשר מציעה אופציות מינון רבעוני וחודשי לטיפול מונע מיגרנה. בארה"ב, התרופה אושרה לשיווק לפני מספר חודשים. התרופה הגיעה לטבע כחלק מרכישת חברת Labrys ב-2014 – הרכישה הראשונה שהוביל המנכ"ל דאז, ארז ויגודמן. ב-2017 הציגה התרופה תוצאות חיוביות בניסויים קליניים, הן כטיפול במיגרנה כרונית והן במיגרנה ארעית.

"האישור של fremanezumab הוא גם צעד חשוב בהתמקדות שלנו בביופרמצבטיקה, הדור הבא של תרופות חדשניות, וזאת יחד עם מחויבותנו המתמשכת לפיתוח טיפולים להפרעות של מערכת העצבים המרכזית".

"החלטנו לבחון אפשרות להנפקה של מניות חברת הגמל והפנסיה בבורסת תל אביב" אמר מנכ"ל אלטשולר שחם גמל ופנסיה – יאיר לווינשטיין.

בית ההשקעות אלטשולר שחם, שבניהול המנכ"לים המשותפים גילעד אלטשולר ורן שחם, בוחן הנפקה של חברת הגמל והפנסיה שבשליטתו.

כך עולה ממכתב שכתב היום מנכ"ל אלטשולר שחם גמל ופנסיה, יאיר לוינשטיין, לעובדי חברת הגמל שנחשבת הגדולה בארץ – "החלטנו לבחון אפשרות להנפקה של מניות חברת הגמל והפנסיה בבורסת תל אביב". מהלך זה בא לאחר שב-2016 גייס בית ההשקעות אג"ח בכ-250 מיליון שקל.

לעובדים אמר "אם אכן ההנפקה תתקיים כמתוכנן, יחולקו אופציות לכלל העובדים בהתאם לתכנית אופציות שתיקבע… נמשיך לעדכן אתכם בהתפתחויות, בהתאם לכללי הרגולציה של רשות ניירות הערך ונציין עוד כי למועד מכתבנו זה אין כל וודאות ביחס למועד ההנפקה או ביצועה".

כבר היום מחויבת חברת הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם בפרסום הדוחות הכספיים שלה, תוך התנהלות כמעין חברה ציבורית, כולל שימוש בדח"צים – כמו כל הגופים המוסדיים שמנהלים חיסכון לטווח ארוך, ובכפוף לרגולציה של רשות שוק ההון.

בשנת 2018 רשמה אלטשולר שחם גמל ופנסיה רווח של 40 מיליון שקל על הכנסות של 530  מיליון שקל, לעומת רווח והכנסות של 20 מיליון שקל ו-379 מיליון שקל שנרשמו בהתאמה ב-2017.

הרווח הנוכחי והיקף הנכסים עשויים לבטא שווי של 400-550 מיליון שקל, וזאת בהינתן השווים של חברות דומות שנסחרות בבורסה לרבות מיטב דש, אי.בי.אי, הלמן אלדובי ועוד. יודגש כי פעילות הגמל והפנסיה נחשבת יציבה יותר מפעילות קרנות הנאמנות וניהול התיקים כך שצפוי שהיא תיסחר בתמחור גבוה יותר ( מכפיל רווח גבוה יותר).

דירוג קרנות ההשתלמות בינואר – אלטשולר שחם מובילה

בינתיים אפל לא משיקה את המשטח האלחוטי מתוצרתה להטענת כל המכשירים שלה, אבל אלו המכשירים שבשוק

אומנם אפל בינתיים לא משיקה את משטח הטעינה האלחוטי שלה שאמור להטעין את המכשירים החכמים מתוצרתה.אבל יש אלטרנטיבות. הנה כמה מהן:

נומד– גרסת הפרימיום

נומד היא עמדת טעינה מעוצבת באופן מרשים אבל במחיר גבוה. .אפשר להטעין באמצעותה במקביל את האייפון, ה-Apple Watch ואוזניות ה-AirPods .

מחיר: 653 שקל, כולל משלוח לישראל, לא כולל מסים

איידיגיטל

למי שנומד יקר לו מדי  גרסה של בלקיןל עמדת טעינה אלחוטית תעלה פחות כסף. החיסרון:  היא לא תומכת בטעינה של אוזניות איירפודס.

מחיר: 440 שקל, כולל משלוח ומסים

רוז גולד

משטח בצבעי אפל. בעמדה זו תוכלו להטעין את האייפון, האוזניות והשעון במקום אחד. אגב, העמדה מתכווננת כך שתוכלו להטעין בה מגוון רחב של סמארטפונים וטאבלטים, לאו דווקא מתוצרת אפל. וגם המחיר לא רע

מחיר: 129 שקל, כולל משלוח לישראל

נילקין

משטח טעינה אלחוטי QI מבית Nillkin- מתאים לגלקסי, LG אייפון 8/X ועוד

179 שקל

עמדה לא ממותגת בעלי אקספרס

העמדה הכי זולה וגם לא ממותגת  היא   שזכתה להמון תשבחות .בינתיים אפשר לרכוש אותה במחיר מוזל יותר מהרגיל לרגל יום ההולדת של האתר, ולהטעין במקביל ובמקום אחד את שלושת המכשירים מתוצרת אפל, או כל מכשיר שתומך בתקן Qi.

מחיר: 65 שקל, כולל משלוח לישראל

לרכישה

אוזניות איירפודס החדשות – מה צפוי לנו

אוזניות – איך בוחרים, כמה עולה

זאת לאחר שסורבו ישראלים להיכנס לאוקראינה ולאחר שסגן שר החוץ איים שתידרש מהם ויזה

הוזמנו 1,047 עובדים אוקראינים במקצועות הבניין לבחינות מקצועיות שאירגנה רשות האוכלוסין וההגירה בבירת אוקראינה קייב. סבב המיונים המקצועיים נעשה במסגרת יישום ההסכם בין שתי המדינות.

במאמר איים כי תוחזר הדרישה לוויזה מאזרחי מדינות שבהן לא מכבדים את אזרחי אוקראינה. כולם יודעים שמודבר בישראל. וכבר יש תוצאות בפועל: לאחרונה עשרות ישראלים סורבו להיכנס לאוקראינה, לאחר ששנה שעברה סירבה ישראל להכניס 4,430 אוקראינים.

המבחן לעובדים מאוקראינה נערך בסיוע המרכז להגירה בינלאומית וקליטה ובפיקוח של בוחנים ישראלים מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ ומשרד

הבינוי והשיכון.

לדברי ארנון מנטבר, יו"ר המרכז להגירה: "הודות להסכמים עם המדינות השונות נחסכו יותר מ-200 מיליון דולר מההוצאות של עובדים זרים על דמי תיווך המגיעים לעיתים ל-10,000 דולר לעובד. האוקראינים יוכלו לעבוד בישראל עד חמש שנים ויקבלו זכויות סוציאליות בדומה לישראלים.

בשורה לעובדי ענף הבנייה – הפנסיה שלכם תגדל

אין עובדים בתחום הבנייה; הקבינט מאשר הבאת 5,000 פלסטינים

מחזור ההכנסות המצרפי של שתי החברות, גרפיטי וגליל-און מסתכם בכרבע מיליארד שקל

נייר חדרה  רוכשת את פעילות חברת גליל-און על ידי החברה הבת גרפיטי. עקב הרכישה צפויות לגדול הכנסות גרפיטי.  גם בסיס הלקוחות שלה עתיד לגדול ולהיות מגוון יותר, וכך תתאפשר סינרגיה תפעולית לטובת שיפור הרווחיות וכושר התחרות. מחזור ההכנסות המצרפי של שתי החברות, גרפיטי וגליל-און מסתכם בכרבע מיליארד שקל.

מההסכם נובע כי גרפיטי תרכוש את מלוא הפעילות של חברת גליל-און, המתמחה, בין היתר, בשיווק צרכי משרד וייצור גלילי נייר למיכון משרדי, עם מחזור מכירות שנתי של כ- 80 מיליון שקלים. חלק מהתמורה ישולם עם השלמת העסקה ובנוסף, ותינתן זכאות לתשלום מותנה נוסף שגובהו ייקבע בהתאם לתוצאות העתידיות של גרפיטי, בחמש השנים הקרובות. הרכישה כפופה לאישור הממונה על התחרות.

מטרת השלמת הרכישה לאפשר לגרפיטי לגוון את מנועי הצמיחה שלה גם לאפיקים שאינם אורגניים ולהשתלב במדיניות התרחבות נייר חדרה לתחומים בעלי פוטנציאל לסינרגיה תפעולית.

גליל-און, שהחלה את פעילותה לפני כ- 40 שנה, היא חברה פרטית בבעלותו המלאה של  עמוס בר-און.

גרפיטי משווקת צרכי משרד, בעיקר למגזר העסקי והשוק המוסדי ומפיצה, באופן בלעדי בישראל, מותגים בינלאומיים מובילים בתחום הציוד המשרדי.

מעודכן ל-04/2019

קליימסל – חברה ישראלית שמגלה על הדקה איפה יירד גשם ובאיזה רחוב.  בין לקוחותיה –  יונייטד איירליינס  ודלתא איירליינס

רוצים לצאת החוצה אבל לא בטוחים אם בדקה זו יש גשם. מתברר שיש חברה ישראלית שיודעת מתי בדיוק בדקה הקרובה יירד גשם ובאיזה רחוב. שם החברה קליימסל. זו חברה ישראלית-אמריקאית  עם משרדים בישראל ובבוסטון, שלפי מייסדיה אם מזג אוויר משפיע כמעט על כל דבר בעולם, אז גם כל דבר בעולם יכול להפוך לסנסור של מזג אוויר. בניגוד למידע ולמודלים שממשלות מספקות,  קליימסל משתמשת בתחנות סלולר, צלחות לווין, רכבים מחוברים לרשת, מצלמות רחוב, רחפנים, מטוסים ועוד. לדברי החברה, כל אלו מספקים מידע הרבה יותר מדויק ומשמעותי.

להבדיל מהשירותים הממשלתיים של המדינות השונות, שלעיתים יש  בהן רק תחנת איסוף מידע אחת, השירות של קליימסל מגיע לעשרות מקורות מידע.

 קליימסל פיתחה מודלים חדשים שיכולים לעבד מידע ממשלתי פתוח וזמין, וגם את המידע שהיא אוספת בעצמה, וכך מאפשרת חיזוי מדויק יותר ו”הנאה משני העולמות”. לטענתה, היא החברה הפרטית הראשונה שהצליחה לבנות מודלים שכאלו שאינם תלויים בממשלות ואוניברסיטאות.

קליימסל יכולה למכור את המידע הזה לחברות שעבורן מזג אוויר הוא קריטי, ובהן חברות תעופה, ענף הבניה, חברות אירועים, תחבורה, ביטוח ועוד.  מלקוחותיה: דלתא איירליינס ויונייד איירליינס ; גם מערכות הרכב החכם יכולות להתממשק אל מול מערכת שכזו ורכבים אוטונומים יוכלו להיעזר בטכנולוגיה כדי לחזות בדיוק מה כדאי לעשות כרגע, ולהתריע לנהג כי כדאי שיחזור לשליטה ידנית ויהיה עירני יותר.

קליימסל הוקמה ב-2015 על ידי 3 יזמים שלטענתם בשירותם הצבאי נתקלו בלא מעט מצבים מסכני חיים עקב מזג האוויר: שמעון אלקבץ, מנכ”ל החברה, שירות בחיל האוויר במשך 11 שנים והבין שלחיל האוויר יש משאבים טובים, אבל תחזית מזג אוויר לא מדויקת מספיק; רעי גופר, מנהל אסטרטגיות בחברה, גם הוא היה טייס בחיל האוויר, בעל תואר ראשון מאוניברסיטת הארוורד ותואר שני מ-MIT; ואיתי זלוטניק, קצין בסיירת מטכ”ל ומנהל הלקוחות בחברה, שבמהלך לימודיו לתואר שני ב-MIT, החליט להקים יחד עם השניים את קליימסל.

בינתיים השירות הוא רק לחברות, אבל לקראת אמצע שנת 2019 צפויה החברה להשיק אפליקצייה לציבור הרחב שתאפשר חיזוי מדויק של מזג אוויר ברמת הדקה ואפילו הרחוב, אבל אולי עד אז החורף כבר ייגמר.. החברה גייסה 70 מיליון דולר ולה 70 עובדים

מדריך למעסיק –  בעל עסק? דע את חובותיך (ואת זכויותיהם של העובדים שלך)

כיצד להעסיק עובדים באופן חוקי ונכון, ממה להיזהר, ומהן חובות המעסיק העיקריות

מעסיקים נוטים להתמקד באופן טבעי בטובת העסק ולא תמיד מקפידים לשמור על זכויות העובדים בו. בכך הם לוקחים על עצמם סיכון עסקי (של תביעות משפטיות למשל) וגם מטפחים רגשות של מרמור ותסכול בקרב העובדים, דבר שפוגע בלויאליות שלהם לעסק וכמובן לא מסייע לשיפור תפוקתם.

בנוסף, לעיתים המעסיק אינו מודע לכל החוקים והתקנות שנועדו להגן על הזכויות של עובדיו ופוגע בהן בתום לב, אך כידוע, אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש.

מדריך זה ינסה לשפוך אור על הנושא ולהציג את החובות והזכויות העיקריות של העובדים והמעסיקים.

חוזה עבודה

רוב המעסיקים נוהגים להחתים את העובדים על הסכמי עבודה. מעסיקים רבים לא מייחסים את החשיבות הראויה להסכמים אלה, על אף שככל הסכם, אם הדברים אינם מנוסחים בו כנדרש, המעסיק עלול למצוא עצמו משלם על כך ביוקר.

חלק מהמעסיקים אף משתמשים בהסכמי עבודה כלליים אשר פעמים רבות הנזקים שהם מסבים עולים על התועלת – להסכם העבודה חשיבות גבוהה ביחסים עם העובד (לרבות איסור על עבודה מקבילה, תניות אי תחרות, התחייבות לשמירת סודיות, בעלות בפטנטים והמצאות ועוד).

חשוב לציין כי החוק אמנם אינו מחייב חתימת הסכם עבודה עם העובד, אך מעסיק שבוחר שלא לעשות כן, מחויב לכל הפחות למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי ההעסקה תוך 30 ימים מיום תחילת ההעסקה – מכוח חוק הודעה לעובד שנכנס לתוקף בשנת 2003. הודעה זו, היא למעשה הסכם עבודה בזעיר אנפין, ומטעם זה מומלץ להשקיע ולערוך הסכם מקיף אשר יגן גם על זכויות המעסיק.

הגדרת העבודה והשכר

כיום נהוגות מתכונות עבודה רבות ושונות, החל בפרילאנס, דרך עובד שעתי ו/או קבלני וכלה במסגרת ההעסקה הנפוצה ביותר – עובד גלובלי במשרה מלאה. על כל מתכונת העסקה חלות הוראות שונות הרלוונטיות לה (למשל, לעובד שעתי מגיע תשלום נוסף בגין 9 ימי חג בשנה, הידעת?), אשר גם עליהן כדאי לתת את הדעת מראש. זאת ועוד, גם הגדרת השכר עצמו מהותית, שכן יש לשמור על עקביות באופן החישוב, ויכולה להיות משמעות רבה לעניין, למשל בכל הנוגע לפיצויי פיטורים (למשל, לפיצול חלק מהשכר בגין שעות נוספות גלובליות יכולה להיות משמעות מרחיקת לכת).

צווי הרחבה והסכמים קיבוציים

בשוק העבודה הישראלי קיימים ענפים שלמים שבהם הוסדרו תנאי ההעסקה במסגרת הסכמים קיבוציים, אשר חלקם אף הורחבו בתחולתם על ענפים שלמים במשק, ובחלקם אף על המשק כולו. מעסיקים רבים פועלים בענפים מוסדרים שבהם חלים דינים ספציפיים, מבלי לדעת זאת.

ודאי תופתעו לגלות שקיימים הסדרים מסוג זה בכל ענף התעשייה הזעירה (ייצור, חשמל, פלסטיקה, זגגות וכדומה), היהלומים, השמירה, הניקיון, האפייה, ההובלות, הדפוס, הקולנוע, רשתות השיווק, בתי המלון ועוד רבים אחרים. לכל ענף הוראותיו הספציפיות (מחובת קרן השתלמות, פיצויי פיטורים מוגדלים, משכורת 13 ועוד).

כדאי לכל מעסיק לדעת מהן חובותיו, על מנת להיערך לכך מראש ולא להסתכן בתביעות.

הזכויות הסוציאליות של העובד

לעובדים זכויות רבות המעוגנות בחוקים ובפסיקה, והדבר משתנה בהתאם למשרה ולסיטואציה. כך לדוגמה, לעובד הזכות לכבוד ולפרטיות (בגבולות שמירת האינטרסים של המעסיק, כמובן), וכן לשימוע טרם פיטורים או הרעת תנאים.

מעבר לכך, כל עובד במדינת ישראל זכאי לתנאים הבסיסיים הבאים (אותם אגב לא ניתן להתנות או לקבוע אחרת, אף אם העובד חתם במפורש על ויתור):

• שכר מינימום – חובה על כל מעסיק לשלם לכל עובד את שכר המינימום הקבוע במשק. אי תשלום שכר מינימום היא עבירה פלילית.
• דמי הבראה – כל עובד אשר מלאה לו שנת עבודה, זכאי לתשלום דמי הבראה בהתאם לוותק ולחלקיות משרתו.
• חופשה – כל עובד זכאי לימי חופשה כקבוע בחוק (כ-12 ימי חופשה בשנה) בהתאם לוותק ולחלקיות משרתו.

שימו לב: הפסיקה מטילה על מעסיק אשר לא אפשר לעובד לצאת לחופשה ופדה את ימי החופשה בכסף, חובה לתשלום דמי החופשה בכפל עקב כך.

• פנסיה – על פי צו ההרחבה החל על המשק כולו החל משנת 2008, חלה חובת הפרשה לפנסיה עבור כל עובד, בשיעור המתעדכן משנה לשנה.
• תשלום דמי נסיעות – על המעסיק חובה להשיב לעובד את דמי נסיעותיו כפי שהם בפועל, כאשר המעסיק רשאי לבחור אם לחשב את החזר דמי הנסיעה על פי התעריף של התחבורה הציבורית מביתו למקום העבודה, וזאת עד לתעריף מקסימלי, או לפי חופשי-חודשי.
• דמי מחלה – כל עובד זכאי לתשלום בעד תקופה שבה נעדר מעבודתו עקב מחלה שלו או של מי מבני משפחתו המנויים בחוק. הזכאות לדמי מחלה הינה עד יום וחצי לכל חודש עבודה, וקיימת אפשרות לצבירה של עד 90 ימים על פי החוק. התשלום עבור ימי המחלה הינו חלקי, ביום הראשון אין חובת תשלום כלל, והיתר על פי הקבוע בחוק.

• שעות נוספות, שבתות וחגים – בגין שעות נוספות מחויב המעסיק לשלם שיעורים שונים הנעים בין 150%-125%, בגין עבודה בשבתות וחגים מחויב המעסיק לשלם שיעור של 150%. כיום, לאחר תיקון 25 לחוק הגנת השכר שנעשה בשנת 2009, נטל ההוכחה לעניין זה חל על המעסיק – ולא על העובד, כפי שהיה פעם, והדבר מחמיר מאוד עם המעסיק.

חובת השימוע

החובה לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו או הרעת תנאיו הייתה מוטלת בעבר על גופים ציבוריים בלבד. עם השנים החלו בתי הדין להרחיב חובה זו, אשר הינה יציר הפסיקה בלבד ולא מתוקף חוק, והיום היא חלה על כל מעסיק במשק. נכון להיום, על כל מעסיק לקיים לעובד שימוע שבו יפורטו הסיבות שהביאו לשקילת הפיטורים, ולעובד תינתן הזכות להיערך לשימוע מראש, להיות מיוצג בו ולהשמיע את עמדתו. על השימוע להיערך “בלב פתוח ובנפש חפצה”, ולרוב נדרש כי ייערך פרוטוקול אשר ישקף אותו נאמנה. אי קיום חובת השימוע או פגמים שנפלו בעריכתו עלולים לגרור פיצוי כספי עד לגובה 12 משכורות (הכול בהתאם לנסיבות: תקופת ההעסקה, הפגמים בשימוע, גיל העובד, עילת הפיטורים, וכדומה).

עובדים בטיפולי פוריות, בהיריון ולאחר לידה

מדובר בפלחים מיוחדים בגדר העובדים, אשר זוכים להגנות ייחודיות. כך, על עובדים אלה חל איסור פיטורים ואיסור פגיעה בתנאי העסקה בתקופות הרלוונטיות, ללא היתר מיוחד ממשרד התמ”ת (בתנאי שהעובד עונה על תנאי הסף הקבועים בחוק, המשתנים ממקרה למקרה), ואיסור כללי אם הרצון לפטר את העובד/ת נובע או קשור להיריון או לטיפולים.

לגבי עובדים אלה, יש חובה לפנות בהליך משפטי מיוחד למתן היתר מתאים מול משרד התמ”ת, כאשר במקרים מסוימים עשוי להתברר כי העובד אינו עומד בתנאי הסף הנדרשים לצורך תחולת הגנות החוק.

עובדים עם מוגבלויות

כחלק משילובם בחברה של אנשים עם מוגבלויות, מוסכם יש לאפשר להם לעבוד בתנאים הולמים. קיימת מערכת רחבה של זכויות ותוכניות שמסייעות לאנשים עם מוגבלויות להשתלב במעגל העבודה, החל משלב חיפוש העבודה, דרך תוכניות מיוחדות ועד לתנאים במקום העבודה והזכאויות המגיעות להם במהלכה.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות קובע כי על המעסיק חלה חובה להתאים את מקום העבודה ואת תנאי העבודה לאדם עם מוגבלות, לפי צרכיו המיוחדים, על מנת לאפשר לו למלא את תפקידו כעובד ללא מוגבלות.

ההתאמות כוללות התאמה פיזית של מקום העבודה או הציוד, התאמה של נוהלי העבודה והקפדה על חניה נגישה, הן לעובד והן למועמד לעבודה הניגש לראיון או להליך מיון.

מעסיק אינו חייב לבצע את ההתאמה אם ביצוע ההתאמה פוגע במהות התפקיד או מטיל על המעסיק נטל בלתי סביר. המדינה משתתפת במימון התאמות לעובדים עם מוגבלות במקום עבודתם.

 פיצויי פיטורים

כידוע, עובד אשר פוטר זכאי לפיצויי פיטורים כחוק. אולם קיימות עילות רבות של "התפטרות בדין מפוטר" אשר במסגרתן יכול עובד להתפטר ועדיין להיות זכאי לפיצויי פיטורין (מחמת מצב בריאותי, הרעת תנאים, העתקת מגורים ליישוב מרוחק וכדומה).

גם במקרה זה יש לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק אם אכן מדובר בהתפטרות בדין מפוטר המזכה בפיצויים, ואם ניתן לשנות משהו על מנת למנוע התפטרות זו (עובד אשר טוען להרעת תנאים לדוגמה – יש לבחון אם אכן מדובר בהרעה).

גם אופן חישוב פיצויי הפיטורים מצריך מחשבה – מה דינם של עמלות ובונוסים, משכורת 13, שעות נוספות, החזקת רכב – מה נכלל בחישוב ומה לא? האם חופשה ללא תשלום שנטל העובד, או חופשת לידה, נחשבים לוותק? מה לגבי העלאת שכר ושינוי בהיקף המשרה – האם מחשבים כל תקופה בנפרד? הסוגיות הן רבות, וכל אחת מצריכה בחינה של הסיטואציה לעומקה באופן פרטני.

לקריאה נוספת:

זכויות עובדים בטיפולי פוריות – מה החוק אומר?

עובד מדינה – מה הזכויות, מה השכר

חברת מגל מערכות בטחון (נאסד"ק: MAGS), שנשלטת על ידי קרן פימי פרסמה  את תוצאותיה הכספיות לרבעון ולשנה שהסתיימו ב-31 בדצמבר 2018.

ההכנסות בשנת 2018 עלו לשיא של 92.6 מיליון דולר, גידול של 44% בהשוואה להכנסות בשנת 2017;הרווח הנקי הסתכם בשנת 2018 ב-2.9 מיליון דולר בהשוואה להפסד נקי של 6.9 מיליון דולר בשנת 2017; ה-EBITDA הסתכם ל-7 מיליון דולר, בהשוואה ל-EBITDA של 0.6 מיליון דולר בשנת 2017; וחל גידול בצבר ההזמנות והזמנות שיא בשנת 2018.

בהיבט צמיחה אורגנית, ובנטרול ההכנסות שנבעו מרכישת Esc Baz אשר הושלמה ב-2 באפריל 2018, ההכנסות רשמו גידול שנתי של 38%.

הרווח הגולמי הסתכם בשנת 2018 ב-40.3 מיליון דולר (43.5% מההכנסות) בהשוואה לרווח גולמי של 31.3 מיליון דולר (48.7% מההכנסות) בשנת 2017. ההבדל בשיעור הרווח הגולמי נובע מתמהיל שונה של הכנסות מפרויקטים שבוצעו ומוצרים ושירותים שנמכרו.

הרווח התפעולי הסתכם בשנת 2018 ב-3.8 מיליון דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של 1.2 מיליון דולר בשנת 2017.

לדברי דרור שרון, מנכ"ל מגל: "אנו מרוצים מאוד מביצועינו בשנת 2018, ומגידול של 44% בהכנסות שהסתכמו לשיא כל הזמנים. הגידול בהכנסות אשר נבע בעיקרו מצמיחה אורגנית של עסקינו בכל הטריטוריות, מורכב מתמהיל מגוון של פרויקטים ומוצרים. במבט קדימה אל 2019, היצע הפתרונות שלנו רחב וחזק, וצבר ההזמנות הינו ברמה גבוהה יותר מזה שהתחלנו איתו את השנה שעברה. סיבות אלו גורמות לנו להתרגשות באשר לפוטנציאל החברה העתידי."

הפסד רבעוני של 0.1 מיליון דולר

מבחינה רבעונית: ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2018 הסתכמו ב-26.1 מיליון דולר, גידול של 13% להכנסות של 23.0 מיליון דולר ברבעון הרביעי בשנה שעברה

הרווח הגולמי הסתכם ברבעון הרביעי של שנת 2018 ב-10.6 מיליון דולר (40.6% מההכנסות), בהשוואה לרווח גולמי של 10.7 מיליון דולר (46.6% מההכנסות) ברבעון הרביעי של 2017. ההבדל בשיעור הרווח הגולמי נובע מתמהיל שונה של הכנסות מפרויקטים שבוצעו ומוצרים ושירותים שנמכרו.

ההפסד התפעולי הסתכם ברבעון הרביעי של 2018 ב-0.4 מיליון דולר, בהשוואה לרווח תפעולי של 1.8 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2017. במהלך הרבעון הרביעי של 2018 חל גידול בהוצאות התפעוליות, בעיקר בהוצאות הנהלה וכלליות אשר הסתכמו ב-4.2 מיליון דולר בהשוואה ל-2.2 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2017. הגידול נבע בעיקר ממספר אירועים חד-פעמיים, שאינם במזומן, וביניהם מחיקת מוניטין של 1 מיליון דולר הקשורה לרכישתה של Cyberseal שבוצע ב-2013 והפרשה לחובות מסופקים בהיקף של 0.7 מיליון דולר.

ההפסד הנקי הסתכם ברבעון הרביעי של 2018 ב-0.1 מיליון דולר או 1 סנט למניה, בהשוואה לרווח נקי של 0.3 מיליון דולר או 1 סנט למניה ברבעון הרביעי של 2017.

ה-EBITDA הסתכם ברבעון הרביעי של 2018 ב-1.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-EBITDA של 2.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2017.

נכון ל-31 בדצמבר 2018, היה היקף המזומנים, הפיקדונות והפיקדונות המוגבלים 55.0 מיליון דולר או 2.38 דולר למניה, בהשוואה למזומנים, פיקדונות ופיקדונות מוגבלים של 52.3 מיליון דולר או 2.27 דולר למניה, נכון ל-31 בדצמבר 2017.

מגל שוב מציגה דוחות טובים; גידול של 75% בהכנסות ל-24 מיליון דולר; ה-EBITDA עלה ל-2.6 מ; דולר

דמרי,  מדווחת על תוצאותיה הכספיות לסיכום הרבעון הרביעי ושנת 2018 כולה. הכנסות החברה בשנת 2018 עלו בכ-13.6% לכ-1.03 מיליארד שקל, לעומת כ-904.4 מיליון שקל בשנת 2017. היקף ההכנסות ממסירת דירות בשנת 2017 משקף מסירה של כ-611 יח"ד, בעוד היקף ההכנסות בשנת 2018 הושפע ממכירת דירות בפרויקטים בבניה ומקצב התקדמות הביצוע במהלך תקופת הדוח. השינוי נובע כתוצאה מכניסה לתוקף של תקן חשבונאי IFRS 15. בנוסף, החברה מכרה נכס במתחם נחלת בנימין בת"א ורשמה בגינו הכנסה בסך כ-143.4 מיליון שקל.

הרווח הגולמי השנתי של החברה עלה בכ-41% לכ-312.9 מיליון שקל (כ-30.4% מההכנסות) לעומת כ-221.6 מיליון שקל (כ-24.5% מההכנסות) בשנה המקבילה אשתקד. הגידול משקף התקדמות בביצוע ומכירות של פרויקטים בהקמה לעומת הרווח אשתקד אשר משקף תמהיל של פרויקטים שנמסרו. כמו כן, הגידול מיוחס בחלקו לרווח ממכירת נכס במתחם נחלת בנימין.

הרווח התפעולי של י.ח. דמרי בשנת 2018 עלה בכ-38.7% לכ-232 מיליון שקל לעומת כ-167.2 מיליון שקל בשנת 2017.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות, בשנת 2018 טיפס לכ-151 מיליון שקל לעומת כ-107.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

בשנת 2018 מכרה חברת י.ח דמרי 436 יח"ד בישראל בתמורה כספית של כ-651.1 מיליון שקל (מתוכן חלק החברה הינו 423 יח"ד והתמורה הינה כ-621.7 מיליון שקל) לעומת כ-631 יח"ד בישראל בשנה המקבילה אשתקד בתמורה כספית של כ-869 מיליון שקל (מתוכן חלק החברה הינו 616 יח"ד והתמורה בגינו הינה כ-825.8 מיליון שקל). בחו"ל מכרה החברה 18 יח"ד ב-2018 בתמורה כספית של כ-3.9 מיליון שקל לעומת 15 יח"ד בתמורה כספית של כ-3 מיליון שקל ב-2017.

ממאזנה המאוחד של החברה עולה, כי ההון העצמי של החברה, נכון ל-31 בדצמבר 2018, הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל ומהווה כ-34.4% ממאזן החברה.

הרווח למחזיקי המניות טיפס ל-35 מיליון שקל ברבעון

הכנסות החברה ברבעון הרביעי של שנת 2018 עלו בכ-44.2% לכ-256.3 מיליון שקל לעומת כ-177.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נובע ממכירת דירות בפרויקטים בבניה ומקצב התקדמות הביצוע במהלך תקופת הדוח, ונובע כתוצאה מכניסה לתוקף של תקן חשבונאי IFRS 15. בנוסף, הגידול בהכנסות מיוחס גם לקבלת יתרת התמורה ברבעון הרביעי 2018 ממכירת הנכס במתחם נחלת בנימין.

הרווח הגולמי של החברה טיפס ברבעון הרביעי של 2018 לכ-87.5 מיליון שקל לעומת כ-42.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי טיפס ברבעון לכ-34%, בהשוואה לכ-24% ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי של י.ח דמרי ברבעון הרביעי של שנת 2018 עלה לכ-52.7 מיליון שקל לעומת

כ-25.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון הרביעי של שנת 2018 טיפס לכ-35 מיליון שקל לעומת כ-13.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

דמרי – ;אנחנו בונים מעל 2,100 דירות; הרווחנו למרות סביבה מאתגרתי;

בשלב זה רק בנק מזרחי הצטרף לשריות רישום מקוון למשכנתה

משרד המשפטים והיחידה לרישום מקרקעין מאפפשרים לציבור מבקשי המשכנתאות להגיש בקשה גם באינטרנט. בשלב זה רק בנק מזרחי הצטרף לשירות ולכן  אפשר להגיש בקשות מקוונות  רק למזרחי טפחות בלבד.

עם זאת, אין שינוי בנהלים ומסמכי הבקשה ואישור הרישום יתבצעו בהתאם לנהלים המקובלים וכפי שנהוג כיום. לבקשה יש לצרף כתב הצהרה לשם רישום עסקאות פעולות שונות (קישור). ובהגשת בקשה מקוונת הכוללת פעולות מכר או חכירה ומשכנתה יוגש כתב הצהרה אחד.

שטר המשכתנה המוגש צריך להיות חתום על ידי נציג הבנק ומאומת על ידי עורך הדין של הבנק בחתימות ידניות (כפי שמוגש בהגשה ידנית.

לאחר אישור הבקשה יישלחו, הן למגיש הבקשה והן לסניף הבנק, אישור ביצוע פעולה ושטר המשכנתה שהוגש. במידה אם התבקש גם נסח רישום, יישלח גם הוא לאותם גורמים. הרישום מחייב כרטיס חכם

רישום מקוון למשכנתה

רישום באינטרנט ללשכת התעסוקה – איך עושים את זה

מדריך משכנתא – כל מה שצריך לדעת!

רבל, המייצרת מכלים לכלי רכב, והנשלטת על ידי קבוצת פימי פרסמה את תוצאותיה לרבעון הרביעי ול-2018 כולה. הכנסות ברבעון הרביעי צמחו ב-29%  ל-60 מיליון אירו; ב-2018 גדלו ההכנסות ב-10% והסתכמו ב-212 מיליון אירו.

ה-EBITDA ברבעון הרביעי עלה ל-6.9 מיליון אירו;ב-2018 גדל ה-EBITDA ב-35% והגיע ל-24 מיליון אירו. צבר הסכמי המסגרת צמח לשיא של כ-1.7 מיליארד אירו, גידול של 15% ביחס לצבר בתחילת 2018

הרווח הנקי בשנת 2018 הסתכם בכ-1.4 מיליון אירו, וזאת בהשוואה לרווח נקי של 0.2 מיליון אירו ב-2017. ברבעון הרביעי של 2018 נרשם הפסד של 1.5 מיליון אירו, שנבע בעיקר מהפרשה לירידת ערך נכסים בהיקף של כ-3 מיליון אירו בגין אתר הייצור באלבמה.

רבל עוסקת בשני תחומים:תכנון, פיתוח, ייצור ושיווק של שסתומים לאוורור מיכלי דלק ברכב, שסתומים למערכות בלימה ומתזים לשטיפת הפנסים. וכן – תכנון, פיתוח, ייצור ושיווק של חלקים מבניים מפלסטיק המיוצרים בטכנולוגית הזרקה תרמופלסטית מחוזקת בסיבי זכוכית ומיועדים להתקנה במערכות שונות של כלי רכב. חלקים אלו מחליפים חלקי מתכת ומשמשים בעיקר להפחתת משקל הרכב.

לדברי ניר אלימלך, מנכ"ל רבל: "בשנת 2018 וביתר שאת במחצית השנייה נמשכה מגמת הצמיחה בפעילות החברה. ההזמנות אותן קיבלנו מתחילת 2017 בתחום מערכות הרכב נכנסות לייצור בהיקף משמעותי, ויבואו לידי ביטוי נוסף במהלך 2019. ברבעון הרביעי של 2018 פעילות מערכות הרכב הציגה שיא רבעוני בהכנסות וב-EBITDA, וזאת על רקע צורך רגולטורי מתמשך של יצרניות הרכב בהפחתת פליטות הגזים וזיהום האוויר של הרכבים. מגמת צמיחה מואצת זו צפויה כאמור להימשך גם ב-2019, כפי שמשתקף בצבר ההזמנות שלנו למגזר זה, שנאמד בכ-160 מיליון אירו לשנה זו.

פעילותה של ארקל בתחום החלקים המבניים לרכב צפויה גם כן לצמוח בשיעור דו-ספרתי ב-2019 וצבר ההזמנות לשנה זו נאמד בכ-125 מיליון אירו, וזאת על רקע מגמת הפחתת המשקל של הרכבים ע"י יצרניות הרכב, מבוסס גם הוא על אותה דרישה רגולטורית. תוצאות פעילות מגזר זה ב-2018 הושפעו באופן חד פעמי מהפרשה של כ-3 מיליון אירו מפעילות אתר הייצור באלבמה, על רקע קשיים תפעוליים הקשורים בתהליכי ייצור. בשנה החולפת פעלנו במספר מישורים לייצב את הפעילות באתר והנחנו את התשתית לגידול הפעילות, מתוך מטרה להגיע ב-2019 לאיזון.

הגידול המשמעותי בצבר ההזמנות בשני מגזרי הפעילות וההשקעות המשמעותיות שביצענו בהגדלת קיבולת הייצור יסייעו בהמשך הצמיחה ושיפור רווחיות החברה".

קרן פימי משקיעה 40 מליון שקל בבירד אירוסיסטמס

רבל – עברה מהפסד לרווח של מיליון יורו; צבר ההזמנות זינק ל-1.7 מיליארד אירו