באיזה דרכון להשתמש בכל שלב בטיסה
לבעלי אזרחות כפולה או יותר קשה להחליט באיזה דרכון להשתמש בטיסה ואיזו אזרחות להציג. אבל הפתרון לסוגיה הוא כנראה תלוי בשלב הטיסה. בשלב הזמנת הטיסה נעדיף את הדרכון שדורש הכי פחות מסמכים ואישורים. למשל אם ממדינה אחת בדרכון דורשים ויזה נעדיף את הדרכון השני.
השלב הבא בטיסה הוא שלב הצ'ק אין, ובו ממילא צריך להציג את הדרכון שאיתו הזמנתם את הטיסה, אבל צריך לשמור גם את הדרכונים האחרים למקרה שיצוצו שאלות, כדי שלא יהו בעיות בנחיתה.
סיימתם את הצ'ק אין ונכנסתם למדינה, בחלק מהמדינות דורשים להציג את הדרכון המותאם לבעל האזחות, כלומר יש לכם דרכון אמריקאי וישראלי, בכניסה לארצות הברית יבקשו את האמריקאי. אם אין לכם אזרחות בחרו בדרכון כמו בהזמנת הטיסה שעושה הכי פחות בעיות ודרישת מסמכים. במדינות מסוימות כמו בריטניה, אירלנד, דנמרק, הולנד, נורבגיה, שוודיה, גרמניה, צרפת ואיטליה דווקא יש יותר הגבלות על המקומיים.
חזרתם מטיול ועכשיו רוצים לבדוק את הדרכון בעזיבה? ברוב המדינות בודקים את הדרכון בעזיבה, למעט ארצות הברית ובריטניה. במקרה כזה צריך להציג את הדרכון איתו נכנסתם. זה נעשה כדי לוודא של חרגתם מהימים המותרים שלכם ולצורכי מס. והכי חשוב לא לשכוח את כל הדרכונים
מתחילים...
מרוקו, לוב, תוניס, אלג'יר, מצרים, סוריה, עיראק, טורקיה,
יוון, בולגריה, ספרד, איטליה
נחזור בהקדם למידע מפורט.
בהצלחה 🙂
כמה עולה להוציא דרכון, ומה זה דרכון דיגיטלי?
רוצים דרכון ספרדי? התכוננו להוציא הרבה כסף
גבעתיים אישרה שינויים במדיניות אישור מיזמי תמ"א 38. העיריירה החליטה כי על רקע הכדאיות הגבולים בפרויקטי תמ"א בעיר היא מגדילה את היקפי הבנייה.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר תמכה בשינויים והעבירה תיקונים בשבועות האחרונים.
ההחלטה התקבלה לאחר שנמצא כי בפרויקטים רבים, אין כדאיות כלכלית. ולכן נעשה שינוי בהתייחסות להטבות/ הגדלת הזכויות. בעבר היקף זכויות הבנייה בפרויקטי תמ"א נקבע בהתאם לשלושה פרמטרים: מספר הדירות הקיים בבניין הישן, השטח הבנוי של הבניין הישן, וונפח בנייה מקסימלי שנקבע לפי גודל המגרש.
מעכשיו – בוטלה ההתחשבות בשטח הבנוי של הבניין הישן, והיזמים יוכלו לנצל את מלוא זכויות הבנייה לפי הנפח. מדובר על הטבה גדולה מאוד.
"בהתאם לניסיון שהצטבר בשנים האחרונות בוועדה נמצא כי מכפיל השטח שנקבע מגביל יתר על המידה את הזכויות מכוח התמ"א שניתן לאשר", נכתב במסמכי הוועדה, " לכן מומלץ לבטל אותו גם ביחס להריסה ובנייה וגם ביחס לחיזוק ועיבוי". עוד צוין כי "במקומו ייקבע כי השטח שניתן להתירו מכוח התמ"א הוא השטח שניתן לממש בהתאם לנפח הבנייה הנובע ממספר קומות, גבולות המגרש והנסיגות הנדרשות על פי תשריט הנפחים, לאחר מימוש כל זכויות הבנייה מכוח התוכניות התקפות, הן הזכויות המוקנות והן המותנות בפרויקטים של תמ"א 38".
הוועדה גם שינתה את תמהיל הדירות בפרויקטי תמ"א 38, והפחיתה את שיעור הדירות הקטנות (60־75 מ"ר) שאותן היא מחייבת מ־30% ל־20%.
בנוסף, 60% מהדירות יהיו בינוניות בשטח של 76־110 מ"ר, וכ־20% מהדירות יהיו גדולות, 111־200 מ"ר.
כמו כן, נקבע כי בדירות קיימות הקטנות מ־60 מ"ר יוכל היזם להחזיר לדיירים הקיימים דירות בשטח זהה, וזאת בשונה מהמדיניות הקודמת בה נקבע מינימום של 70 מ"ר.
תמ"א 38 – ייזום עצמי – מא' עד ת'
כך מעריכה סוכנות הדירוג S&P למרות ההפסקה הזמנית בהשבתה
סוכנות הדירוג s&p מעריכה כי השבתת המשלל גרמה להפסד של 6 מיליארד דולר בכלכלה האמריקאית. הסיבה לטענתם היא פגיעה בפרודקטיביות העובדים שלא קיבלו תשלום והעברת שירותים לעסקים חיצוניים
עוד הוסיפו: העדר ההסכמה בגבעת הקפיטול קרוב לוודאי שישפיע לשלילה על אמון העסקים והסנטימנט בשווקים הפיננסים" זאת על אף השגת ההסכם על הפסקה זמנית של ההשבתה. לפי ההסכם הממשל ייפתח לשלושה חודשים שבהם אמורים להגיע להסכמה על אבטחת הגבול בין ארצות הברית למקסיקו.
לאחר 35 ימי השבתה ישובו כ-800 אלף עובדי ממשל חזרה לעבודתם
הממשל האמריקאי לא מתפקד – החומה בין ארהב למקסיקו מתעכבת
צופה ל-2019 71.5 מיליארד הכנסות לעומת 73.11 מיליארד דולר בצפי השוק
אינטל סיימה את הרבעון הרביעי של 2018 עם רווח נקי של 5.2 מיליארד דולר או 112 דולר למניה, הרווח המתואם הרבעוני עמד על 1.28 דולר למניה, וצפי האנליסטים עמד על 1.22 דולר למניה.
את הרבעון השלישי סיכמה עם הכנסות של 18.66מילארד דולר לעומת ציפיות השוק ל-19.2 מיליארד דולר. לרבעון 2019 היא צופה הכנסות של 16 מיליארד דולר ורווח מתואם של 87 סנט למניה לעומת הכנסות של 17.29 מיליארד דולר ורווח מתואם של 1 דולר למניה בתחזיות האנליסטים.
לשנת 2019 כולה צופה אינטל הכנסות של 71.5 מיליארד דולר ורווח מתואם של 4.60 דולר למניה. האנליסטים לעומת זאת צופים 73.11 מיליארד דולר ורווח מתואם של 4.51 דולר למניה.
אינטל מנוהלת כרגע על ידי מנכ"ל זמני על רקע הדחתו של המנכ"ל בריאן קרזניץ' עקב יחסים לא תקינים עם עובדת.
אינטל מתכוונת להשקיע 20 מיליארד שקל במפעל בארץ; מבקשת מענק – מאיפה יגיע הכסף?
חללי העבודה המשותפים בעולם הם כבר מזמן לא רק לחברות הייטק, וגם בישראל הצטרפו בינתיים בנק הפועלים, לאומי ומשטרת שראל
בשנה האחרונה משכו חברות חללי העבודה המשותפים את התאגידים והחברות הגדולות לעבוד במתחמי העבודה שלהן. אחד השיתופים הראשונים היה בין יבמ ל-wework. אז תיארו את זה עובדי יבמ כמו הרגשה לעבוד בסטארט אפ. כש-wework פינתה את החברות שעבדו במקום לטובת יבמ, אך פקידי הקבלה והעיצוב נשארו של חברת החלל המשותף.
גם בארץ לא פסחה האופנה ועובדי מיקרוסופט החלו לעבוד במתחם של החברה בתל אביב. אומנם חברות ההייטק כבר מזמן הבינו את היתרון אבל חברות ביטוח והבנקים שמרניים מעט יותר.
אבל לא כולם. אורבן פלייס למשל משלימה את ההכנות עבור כניסתם של 50 עובדי הבנק הדיגיטלי פפר של לאומי למתחם. בנק לאומי למעשה שכר שליש מהמתחם. עוד בנק שהצטרף לחגיגה הוא בנק הפועלים ששכר ממתחמי WeWork ר בתל אביב עבור חטיבת פועלים טק. אז הסביר הבנק שהעבודה בחללים המשותפים משפרת את הגמישות ואת העבודה המשותפת.
נוסף לבנקים גם משטרת ישראל מצטרפת ואף משרדים ממשלתיים. כך למשל בחלל העבודה רגוס שבירושלים יש 60 עמדות עבור עובדי משטרת ישראל. BeAll זכתב במכרז של הרשות לחדשנות ממשלתית ומספקת לה עמדות. ומתכננת מכרזים לערים נוספות בארץ
עוד בוחנים את מודל החלל השיתופי מינהל הדיור הממשלתי, חטיבת הנדל"ן של האוצר, אף שטרם יצאו מכרזים בעניין ומציינים שמדובר בפתרון זמני עד מקום קבוע.
הסיבה שגופים שמרניים כמו משרדי ממשלה ובנקים עוברים למודל זה היא תחרות על עובדים איכותיים ושיפור חוויתו של העובד. חשוב לציין שמי שעובר לחללים הם לא כל החטיבות של הגופים אלא יחידות החדשנות והאקסלרטורים. כלומר החברות רוצות לבדל חלק מהקבוצות לעומת התאגיד כולו. לחטיבות אלו הן רוצות למשוך עובדים באמצעות גמישות, אופי קליל של עבודה וחיבור לקהילת ההייטק.
בעיית האבטחה
החסמים המרכזיים שמונעים מגופים שמרניים להיכנס למתחמים הם אבטחת מידע והתאמה לצורכי הארגון. בענף חללי העבודה דוחים את הטענות ואומרים שהחברות הגדולות בעולם, בהן אמזון ופייסבוק, משתמשות בחללי עבודה משותפים וודאי שצורכי אבטחת המידע שלהן לא פחותים.
30 אחוזים מחברות פורצ'ן 500 (500 החברות הגדולות בארה"ב לפי מגזין Furtune), מפוזרות כיום במתחמי קהילת WeWork ברחבי העולם.
מתחמי עבודה משותפים – השוואת מחירים; מיקום, יתרונות וחסרונות
ג'ון בוגל, שהלך לעולמו בתחילת 2019, הוא האיש שעומד מאחורי שיטת ההשקעות הפאסיבית.
הוא למעשה האיש שהמציא את ההשקעות דרך מדדים כבר בשנות ה-70.
בוגל הקים את קבוצת ונגארד, מנהלת קרנות הנאמנות הגדולה בעולם המנהלת כיום נכסים במעל 5 טריליון דולר (5,000 מיליארד דולר) כשרוב הכספים מנוהלים בגישה הפאסיבית.
הגישה הפאסיבית – מה זה?
הגישה הזו חוסכת לאנשים הרבה מאוד כסף. הרציונל שעומד מאחוריה הוא פשוט – מנהלי ההשקעות לא יכולים לנצח את השוק. הם לא יכולים להניב לאורך זמן תשואה גבוהה יותר מאשר המדדים. ורק להמחשה – אם אתם מעוניינים בהשקעה במדד ת"א 35, אתם יכולים לעשות זאת דרך קרנות עוקבות/מחקות (פאסיביות) או דרך קרנות אקטיביות, שמנהל ההשקעות בוחר את התמהיל של המניות מתוך ה-35. על פי הגישה הפאסיבית, חיקוי המדד מניב יותר.
לגישה הזו יש תימוכין במחקרים אקדמיים שונים, וזה הגיוני – מנהלי השקעות יכולים להצליח במשך תקופה מסוימת להכות את השוק, אבל כשמדובר בתקופה ארוכה, בסופו של דבר כולם "ממוצעים". ואז עולה לדיון שאלת העלות – כשאתם מנהלים את הכספים שלכם בקרנות אקטיביות אתם משלמים דמי ניהול גבוהים יחסית. כשאתם מנהלים את הכספים דרך קרנות מחקות/קרנות סל – דמי הניהול נמוכים, כך שהשיקול הכספי כשלעצמו הוא משמעותי בבחירת ההשקעה.
בוגל, שהתחיל את חייו במשפחה קשת יום וסיים כמיליונר גדול (אם כי לא כפי שיכול היה להיות – הוא הקים את ונגארד אבל בדרך מכר את החזקותיו), היה סבור כבר בתחילת דרכו בשוק הפיננסי כי אין למוח אחד, חריף וממולח ככל שיהיה, יכולת לנצח את השוק על פני זמן. בוגל היה "אבי המדדים", הוא האמין ב"חוכמת ההמונים" ופיתח את המכשירים עוקבי המדדים שמשמעותם פיזור ההשקעות, גיוון ההשקעות והשקעה לטווח ארוך.
וורן באפט, המשקיע האגדי ומכר וחבר של בוגל, אמר על בוגל: "בוגל הפך את הקרנות המדדיות בעלות נמוכה לכל כך פופולריות בקרב המשקיעים, ובכך הוא שלשל לכיסם עשרות על עשרות של מיליארדי דולרים".
מה בוגל אמר ולמה הוא התכוון?
"השקעה במדדים מפחיתה את הסיכון של השקעה במניות ספציפיות והשקעה מוטה למגזרים מסוימים. כך נשאר רק הסיכון של הבורסה".
"אל תחפשו מחט בערימת שחת. פשוט תקנו את ערימת השחת"
הכוונה – הפיזור של המדד מאפשר לכם להקטין סיכון, ולא להיות תלויים במניות מסוימות או מגזר מסיים. יש עדיין סיכון אבל הוא סיכון שתלוי בבורסה עצמה, ולא בהשקעה במניה או בתחום מסוים.
"תלמדו כל יום, אבל במיוחד מניסיונם של אחרים. זה זול יותר".
בוגל התכוון לכך שניסיונם של אחרים מלמד שההשקעות עוקבות המדדים מנצחות את מנהלי ההשקעות האקטיביים בהינתן דמי הניהול שהם גובים.
"הבורסה היא הסחת דעת ענקית לכל העסק הזה שנקרא השקעות".
משפט מעניין שהכוונה שלו היא שהבורסה היא סוג של משחק, אבל משקיעים צריכים לבחור את ההשקעות ולהישאר איתן, ולא להיות מוסחים בגלל תנודות בבורסה. מה שחשוב זו ההשקעה, ולא התנודות ורעשי הרקע שמתלווים אליה.
"האויב הגדול ביותר של תוכנית טובה הוא החלום על תוכנית מושלמת. תיצמדו לתוכנית הטובה"
"שני האויבים הגדולים ביותר של משקיע בקרן הון הם הוצאות ורגשות"
בוגל דחף לעלויות נמוכות. הוצאות גבוהות לא משאירות מקום לתשואה למשקיעים. מבחינתו זה אויב עיקרי למשקיעים. אויב נוסף הוא הרגשות. אין רגשות בהשקעות. מבחינתו מפזרים ומשקיעים במדדים בלי שום אמוציות.
"אם יש לכם בעיה לדמיין שאתם מפסידים 20% בבורסה, אתם לא צריכים להיות בבורסה".
עוד משפט חכם שהכוונה שלו ברורה – לצד הסיכוי להרוויח יש גם סיכון. אם אתם לא מסוגלים לחיות עם הפסד, אל תסתכנו. אל תשקיעו במדדי מניות ובבורסה.
ג'ורג סורוס – מי זה ואיך עשה את הונו
ג'ורג' סורוס, המיליארדר היהודי (הרחבה כאן), מזהיר כי ארה"ב וסין שהן הכלכלות הגדולות בעולם, מנהלות "מלחמה קרה שעלולה להפוך בקרוב לחמה.
"מדיניות יעילה בנוגע לסין אינה יכולה להצטמצמם לסיסמה כפי שטראמפ עושה. היא צריכה להיות הרבה יותר מתוחכמת, מפורטת ומעשית; והיא חייבת לכלול תגובה כלכלית אמריקאית ליוזמת החגורה והדרך הסינית", סורוס אמר את הדברים בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס.
גירעון בהון החוזר של שופרסל
האם לחברה יש בעיית נזילות?
איך זה ששופרסל "חיה" עם גירעון בהון החוזר בלי בעיה? מי המממנים הגדולים של החברה? ומה הבעיה הגדולה של החברה?
כולם מדברים על שופרסל "החזקה" – החברה שמכופפת ולוחצת על הספקים הקטנים לתת לה הנחות (איזה נצלנית), החברה שהפכה גם לספקית של מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה (רכישת ניו פארם שהפכה ל-Be ), החברה עם התוצאות הטובות והתחזית החיובית – החברה שהאנליסטים אוהבים.
אבל, שופרסל החזקה, מדווחת בדוחות הכספיים על חולשה בנזילות שלה. ההון החוזר שלה שלילי כבר תקופה ארוכה – "…לחברה גירעון בהון חוזר (על בסיס מאוחד) בסך של 334 מיליון שקל, בהשוואה לגירעון בהון החוזר בסך של 592 מיליון שקל בסוף שנת 2017….".
גירעון בהון החוזר הוא על פניו נתון שמבטא סיכון נזילות גדול. ההון החוזר מוגדר כנכסים שוטפים בניכוי התחייבויות שוטפות. נכסים שוטפים הם נכסים שיתממשו למזומנים בטווח של השנה הקרובה, ומדובר בנכסים כמו יתרת לקוחות שמבטאים את המכירות באשראי לקוחות.
שופרסל נותנת אשראי יחסית קטן. ככה העסק שלה מתנהל – אנחנו – הלקוחות – קונים במזומן או בכמה תשלומים בודדים, כך שבממוצע כולל הכספים מהלקוחות מתקבלים בטווח של שבועות.
עוד בצד הנכסים השוטפים – מלאי. המלאי צפוי להימכר בחודשים הקרובים, והתמורה בגינו צפויה להתקבל בטווח של החודשים הקרובים.
מול הנכסים האלו (ונכסים שוטפים נוספים) יש התחייבויות שוטפות כמו אשראי לזמן קצר (לרבות הלוואות, אגרות חוב ועוד) וספקים. הספקים מבטאים את החוב של שופרסל בגין הקניות שלה.
שופרסל משלמת להם על פי המקובל בשוק ומקובל לשלם אחרי חודשים מיום העסקה – 3,4,5 חודשים אחרי העסקה. כלומר, בעוד שהלקוחות משלמים לשופרסל יחסית מהר, שופרסל משלמת לספקים יחסית לאט.
מצב הנזילות של שופרסל – טוב או רע?
ומה אתם חושבים על המצב הזה? כנראה שהייתם מוכנים להתחלף עם החברה. מי לא רוצה לדחות את התשלומים, ולהקדים את התקבולים. אבל אתם כמובן לא יכולים, אתם לא שופרסל.
המצב הזה – חוסר הסימטריה, בין האשראי ללקוחות מול האשראי לספקים, מספק לחברה בעקיפין אשראי קבוע, נוח וזול מהספקים. הם אלו שמממנים את הפעילות השוטפת של החברה (יתרת ספקים – 2 מיליארד שקל, יתרת לקוחות 1.2 מיליארד שקל).
אלא שלמרות שמדובר בנקודה חיובית מהזווית של שופרסל, היא יוצרת מצג חשבונאי שנראה בעייתי ועלול לשדר מצוקת נזילות.
יתרת הספקים הגדולה (לצד התחייבויות שוטפות נוספות), גורמת להון החוזר להיות שלילי. הון חוזר הוא יחס נזילות שאמור לבטא את יכולת הנזילות של הפירמה בטווח של השנה הקרובה. הרי אם ההון החוזר שלילי, המשעות היא שהנכסים שיהפכו למזומנים בטווח של השנה הקרובה, נמוכים מההתחייבויות שיש לשלם בטווח של השנה הקרובה. במצב כזה, איך החברה אמורה לשרת את החובות? לכאורה היא בבעיית נזילות.
טוב, זה לא נכון. ראשית, היא לא אמורה באמת לשרת את החובות האלו כי הם מתגלגלים. הספקים שלה תמיד יממנו אותה. שופרסל אמנם תשלם לספק מסוים בגין קניות עבר, אבל היא תהיה חייבת לאותו ספק בגין קניות בהווה. כלומר, מדובר על חוב לספקים שאין צורך לשלם את כולו בבת אחת, הוא באופן שוטף ממוחזר.
ואם כך, אז ההון החוזר לא מבטא את מצב הנזילות האמיתי של החברה, ובכלל – בחברות שמתממנות באופן שוטף על ידי ספקים (חברות שמוכרות לצרכן הסופי שמשלם יחסית מהר, ומקבלות אשראי מהספקים), הרי שההון החוזר לא רלבנטי. למעשה, היה צריך להתייחס ליתרת הספקים כאילו היא חוב לטווח ארוך (חוב לא שוטף) שכן תמיד החוב הזה קיים, ו"תמיד" זה טווח ארוך.
אז החור בהון החוזר הוא לא באמת חור, ובכל מקרה, גם אם לכאורה, שופרסל היתה צריכה לשלם את החוב לספקים (ולא היתה יכולה לגלגל את כולו), גם אז ההון החוזר השלילי, לא היה מבטא את מצב הנזילות שלה.
שופרסל באופן שוטף מייצרת מזומנים והרבה. בשנת 2017 החברה הרוויחה 275 מיליון שקל וייצרה מזומנים מפעילות שוטפת בסך של 751 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של 2018, החברה הרוויחה 216 מיליון שקל וייצרה מזומנים מפעילות שוטפת בסך של 552 מיליון שקל.
התזרים הזה סוגר את החור בהון החוזר באופן שוטף, אבל האמת שהתזרים הזה משקר, ואחזור צעד אחורה. הפער הגדול בין הרווח לתזרים – קרוב ל-500 מיליון שקל על בסיס שנתי, נובע בעיקר מהפחת של החברה (סדר גודל של 300 מיליון שקל בשנה). פחת זו הוצאה שנרשמת בדוח רווח והפסד, אבל היא לא במזומן. היא כבר שולמה עם ההשקעה ברכוש הקבוע.
אלא שהשקעה ברכוש קבוע היא תהליך שוטף. שופרסל ממשיכה להשקיע בסניפים, בסניפים חדשים, וההשקעה הזו אפילו גדלה משמעותית על רקע רכישת ניופארם (שהפכה ל-Be). בחישוב התזרים צריך להוריד את ההשקעה השנתית וכך מגיעים לתזרים הפנוי/ החופשי של החברה.
בתשעת החודשים הראשונים ההשקעה ברכוש קבוע גדולה מאוד ונראה שלא מייצגת – 439 מיליון שקל (בגלל ההשקעה ברשת Be). בשנת 2017 (גם בה היו השקעות ברשת Be, אבל קטנות יותר) ההשקעה ברכוש קבוע הסתכמה ב-364 מיליון שקל. בחישוב גס (מאוד גס), התזרים הנקי המייצג יורד ל-400 מיליון שקל בשנה. עדיין זה הרבה כסף, וזה די סוגר את החור בהון החוזר.
וגם אם איכשהו, למרות שכאמור לא צריך "לשלם" את הספקים, ויש תזרים פנוי משמעותי שסוגר את החור, יש בעיה. אז יש מסגרות אשראי לא מנוצלות (בסכומים של מאות מיליוני שקלים).
ועל רקע זה, קבע דירקטוריון החברה כי – "על אף הגרעון בהון החוזר לא קיימת בעיית נזילות בחברה".
נזילות יש, אבל גם מינוף
אז סיכון שמגיע מכיוון נזילות בשופרסל הוא בנקודת הזמן הזו, נראה תיאורטי. אבל שופרסל של השנים האחרונות היא חברה עם חוב גדול, שמתבטא במינוף גדול. לחברה יש הון עצמי של 1.9 מיליארד שקל שמחזיק מאזן של 8 מיליארד שקל. על כל שקל שמגיע/ הגיע מהבעלים יש 3 שקלים שהגיעו מהבנקים מהציבור (אגרות חוב) ומהספקים שממנים את החברה – זה הרבה.
גירעון כרוני בהון החוזר – איך זה אפשרי?
זאת בעקבות חוסר הגעה להסכמות בין משרד האוצר לרפתנים
הסכם החלב שנחתם בין משרדי האוצר והחקלאות, התאחדות חקלאי ישראל והתאחדות מגדלי הבקר, לא צפוי להתממש, ולכן נראה שמחירי החלב צפויים לעלות. לפי הערכות, התייקרות המוצרים המפוקחים צפויה לעמוד על כ-3.4%.
בקרוב צפוי להתקיים דיון אצל היועץ המשפטי לממשלה, בנוגע לעתירה שהגישה תנובה – וכעת מבקש ועד הרפתנים להצטרף לעתירה.
העתירה בעקבות סירובו של השר כחלון לאמץ את המלצת ועדת המחירים מחודש מרץ לפני שנה, להעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב-3.4%. זאת, בעקבות עלייה מתמשכת במחיר החלב הגולמי. אבל מחיר החלב הגולמי עלה בשיעור שמצדיק עליה גבוהה יותר , אולם בקשת המחלבות כפי שבאה לידי ביטוי בעתירה שהגישו, עומדת על 3.4% – ולכן זהו השיעור בו צפויים מחירי מוצרי החלב שבפיקוח לעלות.
בינתיים תנובה וטרה העלו לצרכן את מחירי מוצרי החלב שאינם בפיקוח בשיעור של עד 3.4%. וטרה אף פסקה לשווק בשבועות האחרונים חמאה שמחירה בפיקוח, ויצרה מחסור מתמשך בשוק. ורמזה שלא תייצר יותר מוצרים בפיקוח.
סטיב ג'ובס – ממוסך למהפכה בתחום המחשב האישי למהפכה בתחום הסלולר
סטיב ג'ובס (2011-1955) היה יזם, ואיש עסקים אמריקאי, ממייסדי אפל והמנכ"ל הראשון שלה בשנים 1983-1976 ולאחר מכן שוב מ-1997 עד חודשים מעטים לפני מותו.
ג'ובס נחשב לאחד מחלוצי המחשב האישי בעקבות המחשב אפל 2 והיה מהגורמים העיקריים לממשק הגרפי במקינטוש. בראשית המאה העשרים ואחת הזניק שוב את אפל בזכות מוצרים כמו האייפוד, האייפד והאייפון, שעשה מהפכה בתעשיית הסלולר.
לאחר לימודיו בתיכון נכח בהרצאות של חברת HP. הוא נטש את הקולג' לאחר סמסטר אחד בלבד אבל עדייין הגיע לארצות. הוא העיד כי בתקופה זו היה עני וישן ברצפה על חדר חבר והולך קילומטרים ברגל כדי לקבל ארוחות אצל הארי קרישנה.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
שיחות חינם
הפעילות העסקית הראשונה שלו הייתה עם חברו הוותיק סטיב וווזניאק. יחד הערימו על חברות הטלפונים באמצעות מכשיר שפיתח ווזינאק שאפשר שיחות טלפון בחינם לא חוקיות. ג'ובס עזר לחברו למכור את המכשיר שנקרא "בלו בוקס".
שני החברים היו חברים במועדון המחשב ושם פותח המחשב האישי הראשון. המחשב הזה היווה השראה עבורם להקים מחשב אישי מתקדם יותר עם מקלדת ומסך.
הקמת אפל
ב-1976 הקימו החברים יחד עם רונלד ויין את אפל מהמוסך שבביתם. ג'ובס מכר אז את רכבו כדי להקים את אפל. המחשב הראשון אפל 1 לא זכה להצלחה, אבל אפל 2 היה הצלחה מדהימה בזכות החושים של ג'ובס להבין את צורכי הציבור במחשב על סך כל חלקיו במקום מחשב המיועד לבוני מחשבים. משקיע בשם מייק מארקולה עזר להם לפתח את אפל 2 ולימים היה אחד ממנהלי החברה. כך הפך אפל 2 למחשב האישי הראשון שהיה שימושי לציבור הרחב. ג'ובס הבין כי למרות ההצלחה של דגם זה יקומו המון מתחרים שיציעו אותו מוצר.
הולדת מקינטוש
עקב ביקורו בחברת זירוקס ב-1979 גילה מחשב צבעוני שאפשר לנוע עליו עם עכבר. כך ג'ובס פיתח מחשב עם ממשק גרפי מונחה עכבר. ג'ובס חדל לנהל את הפרויקט על המחשב בשם ליסה, שהיה יקר מדי, ועבר לנהל את הפרויקט על המחשב שלימים ייקרא מקינטוש. אך ג'ובס לא זכה ליהנות מפירות המקינטוש. הוא מינה אז למנכ"ל את ג'ון סקאלי מפפסי. זה דחק את רגליו עד שב-1985 דירקטוריון אפל פיטר את ג'ובס.
הקמת נקסט
לאחר מכן הקים את חברת נקסט, שנחשבה לחדשנית מבחינה טכנולוגית אבל יועדה לשוק ההשכלה הגבוהה ומחירי מוצריה הגבוהים לא הצדיקו את קיומה. . ב-1996 רכשה אפל את נקסט וסטיב ג'ובס חזר לחברה
הקמת פיקסאר
ב-1986 רכש מהמפיק ג'ורג' לוקאס את חטיבת גרפיקת המחשוב של חברת הסרטים שלו. וביחד עם אדמין קטמל הקים את חברת האנימציה פיקסאר על סמך טכנולוגיות שפותחו בחברה. בהתחלה פיקסאר ניסתה למכור מחשבים אבל לבסוף הפכה לסטודיו האנימציה הגדול בעולם.
החזרה לאפל
שנה לאחר שנקסט נמכרה לאפל הפך ג'ובס למנכ"ל אפל והטכנולוגיה של נקסט הפכה לבסיס מערכת ההפעלה של מקינטוש. כמנכ"ל זמני וכמנכ"ל קבוע משנת 2000 הפך את פני החברה עם דגמים חדשניים כמו האיי-מאק ולאחר מכן נגן המוזיקה האייפוד. אז נטען, הרוויח דולר לשנה כמנכ"ל, עובדה שהכניסה אותו לספר גינס.
מכירת פיקסאר לדיסני
ב-2006 מכר את פיקסאר לחברת דיסני תמורת חילופי מניות בשווי 7.4 מיליארד דולר. אז הפך לבעל המניות הרב ביותר בדיסני ולחבר דירקטוריון.
האייפון מחזיר את אפל לקדמת הבמה
ב-2007 הציגה אפל את האייפון שבזכות מסך מגע ידידותי, חיבור נוח לאינטנטרנט, נגן מדיה הפך למכשיר ידידותי למשתמש. השילוב של העיצוב ושל הטכנולוגיה הפך אותו למכשר מבוקש בפלחים גדולים. וההצלחה שלו הפכה את אפל לאחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם.
האסטרטגיה של אפל וג'ובס – טכנולוגיה, שיווק, חזות, בלעדיות
לאפל וג'ובס היה דגם עסקי הייחודי לחברות מחשבים בנות ימינו שהיה נפוץ בדגמי המחשבים הראשונים. אפל מפתחת הן את מערכת ההפעלה, הן את המכשיר והן את התוכנות ואוסרת על חברות אחרות להשתמש במערכת ההפעלה שלה. אפל לאורך השנים מסרבת להשתמש כמעט בטכנולוגיות שלא יייצרה. בשנות התשעים עברה למערכת באמצעות קוד פתוח ויצרה תקנים שהיא פיתחה כמו הווי-פי וה-USB. אפל קנאית מאוד לזכויות ולפטנטים שלה. ואף נלחמה במשך שנים מלחמות עם סמסונג על טענת זכויות, שבסופן סמסונג שילמה לאפל פיצויים.
אבל לא רק טכנולוגיה הייתה הסוד של ג'ובס אלא גם שילוב של שיווק וגיוס אנשי מקצוע מובילים. ג'ובס היה מעורב בכל הליך בפיתוח המוצר וגם בשיווק תוך שכנוע המשווקים שהמוצר שלהם הוא הטוב ביותר.
העקרונות של אפל הם זיהוי קהל היעד, השקעה רבה בעבודה ואיכות גבוהה גם בחזות המוצרים, החנויות והפרסומות שלה. החברה גם הפכה את האירועים השיווקיים לשם דבר במוצרי הטכנולוגיה. וכן עושה מאמצים לשמור על סודיות כדי שמוצריה יהיו מפתיעים וחדשניים.
אייפון – הדור הבא; כמה זה יעלה?
מנכל אפל קיבל בונוס של 12 מיליון דולר למרות החולשה ברבעון האחרון
אופנהיימר מספקים הערכה אופטימית על מניית לייבפרסון הנסחרת בבורסה המקומית ובוול-סטריט
"אנחנו מעלים את המלצתנו על מניית לייבפרסון למחיר של 31 דולר המבוסס על מכפיל 6 לתחזית מכירות 2020", כותבים האנליסטים וממשיכים – " להערכתנו, הירידה האחרונה במניית LPSNמספקת נקודת כניסה אטרקטיבית, לאור הצפי להאצה בקצב הצמיחה בהכנסות החברה לשיעור של כ-20%, גידול מואץ בפעילות המובייל ובסיס לקוחות ניכר המאפשר פוטנציאל למינוף הזדמנויות צמיחה.
"אנו סבורים כי פלטפורמת מסרונים LiveEngage מבוססת בינה מלאכותית מהווה פוטנציאל לצמיחה עתידית מואצת בפעילות לייבפרסון, תוך מעבר הצרכנים לשימוש נרחב בערוצי המובייל. הדבר עשוי להוביל את החברה לצמיחה בקצב של כ-20%, במקביל להגדלת בסיס לקוחותיה הגדולים ושיפור בנראות עסקית, ובכך להוביל לעליה במכפיל מכירות של המניה.
"לחברת לייבפרסון בסיס גדול של כ-18,000 לקוחות, כולל ארגונים גדולים גלובאליים כגון Home Depot ו T-Mobile . מצב זה מאפשר מגוון הזדמנויות למינוף צמיחה עתידית בתחום המובייל, תוך האצה בקצב הצמיחה בהכנסות לכ-20%. אנו מציינים את הפעילות הענפה של החברה בגיוס עובדים חדשים, המצביעה על מומנטום חזק בעסקיה, ובכך תומכך בתחזית צמיחה עתידית.
"מניית LPSN נסחרת במכפיל מכירות של 4.5 לתחזית 2020, דיסקאונט עמוק של כ-40% למכפיל מכירות ממוצע של 8 בקרב חברות תוכנה בענן (SaaS) בעלות צמיחה מעל 20%. בכך, תהליך האצה בקצב הצמיחה של לייבפרסון צפוי, לדעתנו, להוביל לעליית מכפיל מכירות ובכך לעליה במניית LPSN. בכך, אנו מעלים את המלצתנו ל-Outperform עם מחיר יעד של 31$, בהתבסס על מכפיל מכירות של 6, עדיין נמוך מהממוצע של 8 של חברות SaaS בעלות צמיחה גבוהה".
תוכנית מחיר למשתכן נכשלה. הכוונה היתה טובה, הביצוע היה חלש; המטרות לא הושגו. הצעירים לא באמת מקבלים דירה בהנחה ומחירי הדירות לא באמת ירדו.
פינה באיפה הכסף רדיו 103 – תוכנית מחיר למשתכן נכשלה/ אבישי עובדיה
במשרד האוצר לא אוהבים לשמוע את זה, אבל הנה כמה עובדות –
- חלק גדול מהזוכים וויתרו על הזכייה.
- כמות הנרשמים לתוכנית בירידה משמעותית. בשנה הראשונה– 2016 נרשמו מעל 66 אלף זכאים. בשנת 2017 נרשמו 43 אלף ובשנת 2018 רק 26 אלף.
- חלק מהדירות מוצעות לכולם, לא רק לזכאים, כי אף אחד מהזכאים לא היה מוכן לקנות….
- ההנחה שמקבלים הזכאים בתוכנית משמעותית באזור המרכז, אבל, שולית בפריפריה.
- במרכז… לדוגמה בהרצליה – הזכאים רכשו דירות ב-2 מיליון שקל כשמחירם הריאלי היה 2.4 מיליון שקל ויותר. אבל מי שקונה דירה ב-2 מיליון, לא צריך לקבל הטבה מהמדינה.
- באוצר מנפנפים שמחירי הדירות ירדו ב-2.3% בשנה האחרונה. הנתון הזה מאוד לא מדויק – הוא מתייחס לכל הדירות בארץ כמכלול והוא נשען על תוכנית זמנית שמשפיעה על המחירים במקומות מסוימים.
- תוכנית מחיר למשתכן הוגדרה מראש כזמנית, גם ובעיקר בגלל שהיא עולה הרבה מאוד כסף. אנחנו – כל הציבור נותנים לקבלנים את הקרקעות בחינם. אנחנו בעקיפין מסבסדים את הזכאים שקנו דירה בהרצליה ב-2 מיליון במקום 2.4 מיליון שקל.
- דווקא אלו שמלכתחילה לא יכלו לקנות דירה לא קיבלו הנחה אמיתית.
- דווקא אלו שגרים בפריפריה סובלים פעמיים – לא רק שאין הנחה אמיתית, אלא שגם ההורים שלהם נפגעים – בונים לידם שיכונים של מחיר למשתכן ופוגעים במחירי הדירות באזור שלהם.
נותר רק לקוות שהתוכנית הבאה תהיה מוצלחת יותר.