אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות בכנס הנדל"ן השנתי של EY ישראל ומשרד שטיינמץ הרינג גורמן ושות': "הירידה במחירים היא לא יותר מהיפרדות במחירים בין המרכז לפריפריה והעמקה נוספת של הפער"

 עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל בתגובה: "בנקאים הפכו להיות פולטיקאים; הציבור מצביע ברגליים ונהנה במסגרת מחיר למשתכן מהנחות של 500 ו-600 אלף שקל על מחיר השוק"

בכירי הנדל"ן ושוק ההון נפגשו  בוועידת הנדל"ן השנתית של EY ישראל בשיתוף משרד עו"ד שטיינמץ הרינג גורמן ושות', שהתקיימה בת"א זו השנה ה-11 ברציפות.

במסגרת הכנס נערך מושב בנושא "שוק המגורים בישראל – מפנה או אשליה?" בהנחיית חן שיין, שותף בכיר וראש תחום הנדל"ן ב- EY ישראל. במושב נשא דברי פתיחה אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי-טפחות והשתתפו תמיר דגן, מנכ"ל, שיכון ובינוי נדל"ן; אורן הוד, מנכ"ל, אפריקה ישראל מגורים; גלית טפר, מנהלת תחום ליווי פרויקטים וערבויות חוק מכר, הפניקס השקעות ופיננסים; חנן מור, יו"ר ומייסד, קבוצתMORE; דרור נגל, מנכ"ל, אזורים ועדיאל שמרון, מנהל, רשות מקרקעי ישראל.

אלדד פרשר התייחס בדבריו למחיר למשתכן ואמר: "יש כמה חסרונות למחיר למשתכן. חשוב להגיד אותם מכיוון שזו תכנית שעולה הרבה כסף. היא אמורה לתת פתרון ואני לא בטוח שהיא מצליחה. הבעיה האמיתית בשוק הדיור היא צד ההיצע. התכנית לא מטפלת בצד ההיצע אלא בצד הביקוש. מחירי הדיור בישראל נוגעים בשני רבדים – מחיר הכסף או הריבית והיעדר היצע. מחיר הכסף נמוך כבר הרבה זמן וכנראה יישאר כך לפחות עד שנת 2019 לכן תקווה לשינוי בגלל שינוי בריבית המוניטרית של בנק ישראל כנראה לא יקרה בטווח הנראה לעין. ללא טיפול בנדבך ההיצע לא נראה שינוי בשוק הדיור בישראל.

אביגדור יצחקי אמר שמחיר למשתכן הוא לא פתרון למחירי הדיור. בשנה האחרונה ובשנתיים האחרונות לא רק שההיצע לא גדל, הממשלה קנתה חלון זמן והייתה אמרה להגדיל את ההיצע. יש ירידה משמעותית במספר התחלות הבניה. בסופו של דבר כשהביקוש הוא ביקוש טבעי אנחנו נגיע לסיטואציה שהמחירים ימשיכו לעלות.

הממשלה הציבה לעצמה יעד להרחיק את המשקיעים משוק הנדל"ן והצליחה. כאן יש הצלחה חד משמעית, גם אם לא בטוח שנכונה. כיום יש רק 17% משקיעים לעומת 30% בעבר. למעשה אנו עדים לשחלוף עם משקיעי יד ראשונה המעוות את עקומת הביקוש. חלק גדול מרוכשי מחיר למשתכן בכלל לא גרים שם, ולכן יוצרים את הדור הבא של המשקיעים ויש בכך עיוות. התכנון לפי מחוזות לא עומד בהלימה לאנשים שגרים במחוז הזה. למרות שבאזור המרכז גרה 45% מאוכלוסיית ישראל, רק 24% מהתכנון הוא באזור זה, ולכן בעיית הדיור באזור המרכז תימשך.

עפ"י נתוני החשב הכללי, שהנתונים שלנו כפולים משלו אך אין לנו אלא להסתמך עליו, טוען שמחיר למשתכן זה סבסוד של 92 אש"ח לדירה. כלומר עד היום הסבסוד היה 4.6 מיליארד שקל. אם התכנית תמשיך, הסבסוד יעמוד על למעלה מ-9 מיליארד ₪. מדובר בסכום עתק שלא היה עליו אפילו דיון אחד רציני בממשלה. אז אם כבר סבסדנו כ"כ הרבה ויקר, האם זה בכלל משתלם למי שסבסדו אותו? מי שזכה יצא ממעגל המבקשים ובזמן הזה צריך לשכור דירה. משלמים כ- 135 אש"ח על שכירות אבל מרוויח רק 92 אש"ח. האם זו זכיה אמיתי?

יש סבירות גבוהה סטטיסטית שנמשיך לראות בשיטת המדידה הקיימת ירידה במחירי הדיור. אני חושב שמה שאנחנו רואים זו היפרדות במחירים בין מרכז לפריפריה שהופך את הפערים גרועים עוד יותר".

עדיאל שמרון התייחס לפרשר ואמר "בנקאים הפכו להיות פוליטיקאים. הציבור מצביע ברגליים. מחיר למשתכן מעניק הנחות של 500 ו-600 אלף שקל על מחיר השוק. שכר דירה משלמים גם כשקונים דירה יד שניה. רשות מקרקעי ישראל עשתה מחזור מכירות של 15 מיליארד שקל בשנת 2017 מתוכם 2 מיליארד שקל אובדן הכנסות של מחיר למשתכן. בשנה לפני כן הרווחנו 8.5 מיליארד שקל. אנחנו מוכרים הרבה יותר במחירים יותר זולים. אובדן ההכנסה הוא וירטואלי. האנשים מאמינים שהמחירים לא יעלו! זה בסדר שיזמי הנדל"ן מנסים לשכנע את הציבור לרוץ לקנות כי המחירים יעלו, אבל בסופו של דבר יש 6 חודשים רצופים של ירידות מחירים. יהיה שלב של ירידה במכירות ואח"כ תתחילו להוריד מחירים. אין מה לעשות, אתם לא תורידו מחירים בהתנדבות".

תמיר דגן אמר כי "החלטנו מתוך חשיבה עמוקה לא להיכנס למחיר למשתכן. לגבי המחירים, התמונה ברורה. יש הרבה מקומות שהמחירים עלו ריאלית ב- 2-3%. מה שהכי בולט זה שאדם שנכנס היום למשרד המכירות, לוקח לו הרבה יותר זמן לחתום על חוזה. היום לאנשים אין את התחושה שאם לא יקנה היום מחר המחיר יעלה. אני חי בשלום עם ההחלטה לא להיכנס למחיר למשתכן. אני צריך להראות כמה אני מרוויח לא כמה דירות אני מוכר. אתה קונה היום קרקע שתקבל עוד שנתיים שלוש. אתה מאבד בין 2 ל-4 אחוז בתקופה הזו. פוגש קבלן בשוק מאוד לא יציב עם דיירים שרוצים כבר לדעת איזו דירה יקבלו כשאני בכלל לא יודע מה אקבל. לא שווה את ה- 6-8% רווחיות.

מי שמקבל את המכרזים של המנהל בחודש האחרון רואה שיש דחיות כשלחלק מהמכרזים אין עדיין חוברת. אני קורא לזה מניפולציה. אם המנהל היה מפרסם כל חודש כמה מכרזים נסגרו, זה היה נראה אחרת. אין כאן בסיס נתונים פשוט שאומר מה קורה בכל מחוז. זה קיים בכל עיר לא בהכרח נאורה במיוחד באירופה.

גלית טפר: בפרויקטים שאנחנו מלווים אנחנו לא רואים ירידה במחירים. רואים האטה במכירות. כספים שחשבנו שייכנסו בקצב מסוים כרגע לא נכנסים ועלויות הבניה ממשיכות. ייתכן שיזדקקו לאשראי נוסף. הדירות נמכרות במחירים מעט יותר גבוהים. רואים את המחיר לדירה כמו שהיא ופחות רואים הנחות כמו השתתפות בשכר דירה כאשר במקרים אלה הרוכש רואה בסופו של דבר מחיר יותר נמוך.

אורן הוד: למעשה כל דירה שאני מוכר יורדת מהמלאי ואין קרקעות חדשות. הרצון להוריד מחירים הוא משותף לכולם. גם אנחנו כחברות יזמיות רוצים לדעת איך נקבל את הוודאות במלאי ובמוצר. העסק רק הולך ומסתבך. היינו בסיטואציה שביקשנו לקבל וודאות בזכויות הבניה ואנחנו מקבלים הרבה פעמים חומרים לא אפויים. תאריכי מכרזי ללא חוברת מכרז… אין תמיכה עובדתית בהורדת מחירים באזורי הביקוש. יש התערבות מאוד נחרצת של הממשלה להמשיך ולסבסד דירות מסוימות. זה עדיין לא אומר שהממוצע יהיה יותר זול. לכן בשורה תחתונה יש אוכלוסייה שגדלה בכ-2% בשנה וירידה בהתחלות הבניה משנה לשנה.

לא סתם נשארים מכרזים ריקים בתיבת המרכזים. זה כישלון נוראי של שיטה. ברגע שאין וודאות ביכולת למכור דירות זה לא יימכר. אם רוצים לבנות צריך לתת רשת ביטחון. משהו במודל הזה חייב להיות יותר מאוזן.

חשבוניות פיקטיביות הן חשבוניות שגופים מסוימים מוציאים ושאין אמת בחשבונית הזו – היא לא מדווחת למס הכנסה, היא לא מעידה על הכנסה אמיתית. כל הרעיון שלה הוא לייצר אצל מקבל החשבונית הוצאה ומול ההוצאה הזאת המקבל (מקבל החשבונית) מקזז מע"מ (מע"מ תשומות) וכן משלם פחות מס הכנסה. מדובר בעבירה משמעותית – הן בצד המנפיק את החשבוניות האלו והן בצד שמקבל את החשבוניות האלו.

שני העברייים בעצם עשו עסקה להונות את מס הכנסה. מנפיק החשבונית הוציא חשבונית לא אמיתית, ומכר אותה (בתמורה לסכום מסויים) למקבל החשבונית שהרוויח בזכותה הפחתת תשלומים למס הכנסה.

מנפיקי החשבוניות הן חברות וגופים שהוקמו לצורך הבלוף הזה, או פשוט גוף פיקטיבי שייצר חשבוניות כאלו, או גוף אמיתי שלצד הפ]עילות העסקית השוטפת שלו, הנפיק גם חשבוניות פיקטיביות/ שקריעות.

הכנסה רואה עבירות אלו כחמורות ביותר, והאכיפה בתחומים האלו משמעותית, כשהענישה גם היא כבדה, כתלות כמובן בגובה העבירה.

והנה מקרה – בית משפט השלום באשקלון הורה על מעצרו ושחרורו בערבות של חשוד בקיזוז חשבוניות פיקטיביות בסכום של מיליוני ₪. החקירה בתיק התבצעה על ידי מחלקת הביקורת במשרד מע"מ אשדוד.

כמפורט בבקשת המעצר, כנגד החשוד, משה עמר (60) משדרות, מתנהלת חקירה בחשד לניכוי מס תשומות שלא כדין בענף חומרי הבנייה ועבודות בנייה. על פי החשד, עמר קיבל חשבוניות מגורמים שלא רשאים להוציא חשבוניות מס. על פי ממצאי החקירה, הסכום שנוכה בספרים וחשוד כפיקטיבי עומד על כ- 8,200,000 ₪. כמו כן, על פי החשד, קיזז עמר חלק מהחשבוניות פעמיים בסכום כולל של כ- 1,600,000 ₪.

עמר נחקר ומסר כי קיבל את החשבוניות מאנשים שונים אשר את פרטיהם המדויקים אינו יודע ושילם להם במזומן. כאמור, עמר שוחרר בתנאים מגבילים, ביניהם, ערבות עצמית של 500,000 ₪, הפקדת דרכונו ביחידה החוקרת, איסור יציאה מן הארץ ועוד.

בשורה של מנכ"ל האוצר: "בוחנים הפחתה של המס על רווחי הון למשקיעים קטנים". 

"אנחנו בעד הורדת מסים גם לבורסה", כך אמר מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות, בשיתוף עם בנק מזרחי טפחות ופירמת עורכי הדין זיסמן אהרוני גייר. לדברי באב'ד: "אנחנו בוחנים את הפחתת המס על רוחי הון למשקיעים קטנים, בהיקף של רווחים של עד 50 אלף שקל. אנחנו בעד הורדת המסים שתאיץ את הצמיחה".

המס על הבורסה – כל מה שצריך לדעת

לדברי באב"ד, "ביום ראשון הקרוב נחשוף את תחזית הצמיחה לישראל שמדברת על צמיחה של 3.5% בשנה, תחזית גבוהה מההערכות המוקדמות שלנו. ההכנסות שלנו גם גדלו, אבל יש גם דרישות תקציביות, כמו של משרד הביטחון. אני מקווה שנגיע איתם להסכמות ושנוכל להמשיך בהורדת המסים". 

באב"ד התייחס גם לסוגיית העלאת גיל הפרישה ואמר ש"בסוף גיל הפרישה לנשים יעלה, אין ברירה, אבל צריך למצוא את הדרך כדי לבצע את המהלך בלי לפגוע בשכבות החלשות".

לגבי סוגיית שכר הבכירים אמר באב"ד כי "מה שקרה במערכת הפיננסית עם שיאי שכר חדשים עבר את גבול הטעם הטוב. מצד שני, ההגבלה שנעשתה מאד בעייתית. הגבלה של פי 35 מהשכר של העובד הנמוך הובילו לכך שהבעלים של החברות חסכו לעצמם כסף, אבל לא העלינו את השכר של העובדים ברמות השכר הנמוכות. זאת לא הייתה המטרה. אני לא רואה צורך בהרחבה של הגבלת שכר לכלל החברות הציבוריות".

באב"ד התייחס לביקורת על הרפורמה בחברת החשמל וטען כי "מדובר בפייק ניוז. הרפורמה לא תעלה 7 מיליארד שקל לציבור. אנחנו נעדכן את מחיר הגז כבר ב-2019-202 ויוריד את תעריף החשמל, אבל זה לא קשור לרפורמה. הציבור לא ישלם שקל, כי עלות הרפורמה ממומנת מההתייעלות של חברת החשמל. בשום אופן לא נעלה את מחיר החשמל לציבור. עוד שמונה שנים המחיר גם יתחיל לרדת".

באב"ד הוסיף כי: "הגזמנו לחלוטין את הנטל הרגולטורי. יש לנו עוד הרבה עבודה, אבל אני מגנה את הביקורת על יו"ר רשות שוק ההון דורית סלינגר, העליהום הזה לא היה במקום".

לגבי מחירי הדיור אמר באב"ד כי, "התקשורת צריכה לבקש סליחה על הביקורת על מחיר למשתכן. הצעדים של משרד האוצר והשר כחלון עובדים ושוק הדיור מצטנן, לפי כל הגורמים. המחירים במגמת ירידה וזה צפוי להימשך, אבל אנחנו לא פותחים שמפניות, אלא ממשיכים בכל הכוח".

החזר מס – איך מקבלים החזר מיסים – פשוט

שימו לב לנתונים הבאים מתוך מחקר של מאסטרקארד – 

• 66% מהצרכנים האמריקאים רכשו מוצרים אונליין עם עוזרת קולית כדוגמת אלכסה של אמזון
• עד שנת 2022 הסחר הקולי בארה"ב יעמוד על 40 מיליארד דולר
• 7% מהאירופאים ביצעו פעולות בנקאיות באמצעות עוזרת קולית

רמקולים חכמים ועוזרות דיגיטליות אישיות נהפכו נפוצים בשנים האחרונות. השימוש בהם החל אף להשפיע על הדרך בה צרכנים רוכשים מוצרים אונליין. מחקר של מאסטרקארד בנוגע למסחר קולי (Conversational Commerce) חושף תובנות בנוגע להתפתחות המסחר המקוון באמצעות סייעת קולית או טקסטואלית.

המחקר שנעשה בשיתוף Futureagenda מצא כי 87% מהצרכנים האמריקאים מודעים לאפשרות של קניות באמצעות עוזרת קולית או טקסטואלית, 66% מהצרכנים אף רכשו מוצרים אונליין בדרכים אלו. באירופה המצב שונה במעט ונמצא כי 21% ביצעו קניות בסיוע של עזרים קוליים, 16% שילמו דרכם ו-7% ביצעו פעולות בנקאיות.

במחקר מקביל שנעשה השנה על ידי חברת CapGemini נמצא כי 56% ביצעו שימוש בעזרים קוליים לטובת הזמנת ארוחות, 52% עבור הזמנת מוצרים אלקטרוניים, 45% עבור מוצרי מכולות ומוצרי טיפול אישיים.

בשנים הקרובות נראה כי הסחר הקולי צפוי לצמוח, על פי חברת הייעוץ האסטרטגי OC&C עד שנת 2022 האמריקאים צפויים לבצע רכישות בסך של 40 מיליארד דולר באמצעות עזרים קוליים (6% מסך ההוצאות המקוונת), בבריטניה השוק צפוי לעמוד על 5 מיליארד דולר (3% מסך ההוצאות המקוונות).

יחד עם זאת, חרף העובדה כי השוק רווי ברמקולים חכמים ועוזרות דיגיטליות אישיות מבוססות קול, המסחר הקולי עדיין לא הגיע למלוא יכולת המיצוי שלו. צרכנים רבים מעידים כי נושא האבטחה הינה הסיבה העיקרית לנטישת עסקאות מקוונת באמצעות עזרים קוליים.

אן קיירנס, סגנית יו"ר מאסטרקארד ציינה: "לצמיחה המהירה והחדשנית של הטכנולוגיה הקולית יש פוטנציאל ממשי לשנות לטובה את הדרך בה אנו חיים ועושים עסקים. שימוש קולי מציע הזדמנות ייחודית לעסקים כדי לספק חוויות מהירות, קלות ונוחות יותר. אבל יש לעשות זאת בצורה מדורגת ואחראית. תפקידה של הטכנולוגיה הקולית היא לספק חוויה מאובטחת ואמינה המעניקה תועלת מוחשית ".

הצלחה בפרויקט מחיר למשתכן בקרית אונו –  במכרזי מחיר למשתכן שווקו בהצלחה 4 מתחמים של כ-729 יחידות דיור למגורים בבנייה רוויה בצומת סביון קריית אונו. 

בפועל, התקבלו 9 הצעות.   אשדר חברה לבנייה בע"מ, היא החברה הזוכה ב4 מתחמים (1,191 יחידות דיור) .

 מחירי הדירות בקריית אונו מבטאים הנחה של 28% ממחיר דירות דומות בשוק:

המחיר התחלתי לדירת 85 מ"ר יעמוד על 1,276,335ש"ח.

המחיר התחלתי לדירת 100 מ"ר יעמוד על 1,477,862 ₪.

המחיר התחלתי לדירת 120 מ"ר יעמוד על 1,746,564ש"ח.

מדובר על הנחה של כ-25% על המחירים בקרית אונו, אבל צריך לזכור שמדובר בדירה שתתקבל עוד 4 שנים (ואולי יותר) ושכן מדובר על מתחם חדש (שכונה חדשה בקרית אונו). מעבר לכך, יש חששות שסטנדרט הבנייה יהיה פחות טוב מדירות חדשות שלא במחיר למשתכן. על רקע זה צפויה הנחה, אך נראה שמדובר בכל זאת בהנחה משמעותית – גם אם לא 25%, הרי שיש כאן הנחה אמיתית של לפחות 10%.

אגב, מדובר בעצם במכירה פריסייל, ובמכירה כזו הקבלן ללא קשר למחיר למשתכן מספק הנחה של 10% לפחות.

הדירות כוללות מרפסת, מחסן וחניה.

 השכונה החדשה תכלול מגורים, מוסדות ציבור, מסחר, תעסוקה, שטחים ציבוריים פתוחים ופארק עירוני משולבים במערכת כבישים מותאמת.

להלן ניתוח מחירי דירות לפי שטחי דירות שונים:

 הזוכים במכרז:

כאשר מחשבים מס שבח עולה שאלה מה המס עם מדובר על נכס ששייך לזוג. במקרה כזה עושים שבח מקרקעין לכל אחד מבני הזוג, אבל מדובר בתהליך ופרוצדורה שצריך להכיר.

מס הכנסה מקל על הנישומים – רשות המסים שינתה לאחרונה את תהליך פיצול שבח בין בני זוג, כך שבני זוג המגישים בקשה לפיצול השבח בדוח השנתי שלהם למס הכנסה לא צריכים לפנות קודם לכן למשרדי מיסוי מקרקעין. מדובר במהלך שבוצע ע"י חטיבת שומה וביקורת במסגרת מדיניות מנהל הרשות, ערן יעקב, לקדם מהלכים לשיפור השירות  לציבור וייעול הליך מיצוי הזכויות שלהם.

מדריך מס שבח

מחשבון מס שבח

עד לאחרונה, כאשר בני זוג מכרו זכות במקרקעין, שלשניהם חלקים שווים בה, משרדי מיסוי מקרקעין ביצעו לבני הזוג חישוב אחד של השבח והמס לתשלום. אולם, ישנם מקרים בהם בני זוג מעוניינים לערוך חישוב נפרד על הכנסתם משבח מקרקעין בהתאם לחלקם בנכס. הדבר התאפשר באמצעות הדוח השנתי למס הכנסה, בו יכלו לבקש לפצל את השבח ולחשב את המס היחסי של כל אחד מהם. אך קודם לכן היה עליהם  לפנות למשרדי מיסוי מקרקעין כדי שיערכו להם שומה נפרדת. 

עם שינוי תהליך פיצול שבח בין בני זוג, ההליך פשוט יותר. כשבני זוג יבקשו לפצל שבח, אם במדובר במכירת זכות במקרקעין שהוחזקה על ידם בחלקים שווים, יפצלו משרדי מס הכנסה את השבח לחלקים שווים. ואם הם החזיקו בחלקים שאינם שווים, משרדי מיסוי מקרקעין יבצעו את פיצול השבח לפי החלק היחסי שלהם כבר בשלב עריכת השומה.  

הרשות אף שדרגה לטובת העניין את שאילתת עזר למייצגים, המציגה את ריכוז עסקאות השבח של הלקוח. בעסקאות בהן ניתן לפצל שבח בין בני הזוג יופיע טור נוסף שכותרתו "ב.ז" וליד העסקה המתאימה יופיע סימון כוכבית (*). במקרים בהם לא מופיע הסימון, ניתן לשדר רק עסקה אחת, לכל שומה במיסוי מקרקעין.

מדריך מס שבח

מחשבון מס שבח

תעשיית קרנות הנאמנות סבלה בחודש שעבר מהמשך פדיונות בקרנות המסורתיות.  למעשה, מדובר כבר בארבעה חודשים רצופים של חולשה, אחרי שחודש ינואר התחיל מצויין. מאז  הכיוון הוא למטה – גם בתשואות וגם במשיכת כספים מהקרנות.

הגופים שסבלו מפדיונות גדולים מתחילת השנה הם ילין לפידות עם פדיונות של 2 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות, פסגות עם פדיונות של 1.4 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות, ומגדל עם פדיונות דומים. מנגד, קרנות הנאמנות של אי.בי.אי ממשיכות לככב בביצועים ובגיוסים. אי.בי.אי גייסה מתחילת השנה 3.2 מיליארד שקל (בקרנות המסורתיות) והיקף הנכסים המנהולים בקרנות המסורתיות הגיע ל-13.5 מיליארד שקל. המשקיעים בעיקר דרך היועצים בבנקים בוחרים באי.בי.אי בזכות הדירוגים הגבוהים במערכות הבנקים, כשהסיבה היא השקעות נכונות בחצי שנה שמספקות לקרנות תשואה עודפת – ורואים את זה בצורה מרשימה בקרן הגמישה של החברה.

מיטב דש, הגוף המוביל בתעשייה, הצליח לגייס מתחילת השנה קרוב ל-200 מיליון שקל וסך נכסיו מגיע (בתחום המסורתי) ל-21 מיליארד שקל. מיטב דש הוא הגדול גם בתחום הקרנות הכספיות עם היקף של 5 מיליארד שקל וגם שם היה גיוס חיובי מתחילת השנה של כ-300 מיליון שקל.

בתחום הקרנות המחקות בולטת מגדל עם גיוס של 1.2 מיליארד שקל מתחילת השנה ועם סך נכסים של 14.3 מיליארד שקל.

קרנות הנאמנות מנהלות כספים בהיקף של כ-250 מיליארד שקל, כאשר כ-10% הינם קרנות מחקות. הקרנות המחקות הן מכשיר פסיבי, בדומה לתעודות הסל וקרנות הסל. המטרה של קרן מחקה היא לעקוב אחרי תשואת מדד מסוים, זה יכול להיות מדד מניות , מדד אג"ח, סחורה ועוד. תעשיית המכשירים הפסיביים גדלה בעולם בשיעור גבוה יותר מתעשיית קרנות הנאמנות משני טעמים שקשורים אחד בשני. מתברר שאי אפשר להכות את המדדים לאורך זמן, ולכן על פני זמן עדיף להשקיע במדד עצמו. כמו כן, העמלות על המכשירים הפסיביים נמוכות יותר, דבר שיוצר אינסנטיב חזק למשקיעים לרכוש אותם.

בארץ, בשנה האחרונה תעשיית תעודות הסל דווקא יורדת, אבל כנראה שזה קשור לרפורמב בתעודות הסל. בתוך כמה חודשים צפויות תעודות הסל להפוך לקרנות סל ולהיות בעצם חלק מתעשיית הקרנות. במקביל הקרנות המחקות (שהן היו הכלי של מנהלי הקרנהות לייצר תחרות לתעודות הסל) צפויות גם כן להפוך לקרנות סל.  כאן תוכלו להרחיב על קרנות הסל

חוק פיצויי פיטורין צפוי למנוע עיכוב בשחרור כספי פיצויי פיטורין וכן להביא לשחרור מיליארדי שקלים ש"נתקעו" בקופות הגמל במהלך השנים. בניגוד למצב היום בו עובד יכול למשוך את הכספים רק באישור מעסיק, ישוחררו הכספים בתום תקופה זו באופן אוטומטי, ובמקרים בהם מעסיקם סבור כי אין לעובד זכות לכספים תחול חובת ההוכחה עליו במהלך תקופה זו.

במסגרת המתווה שהובילה ועדת הכספים גם נמנעת אפשרות מיסוי כפול של כספי הפיצויים לעומת ההסדר שהציע האוצר במקור בחוק ההסדרים, וכן קוצרה תקופת השחרור במקרי עבר משנתיים ל-4 חודשים. יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני: "פטרנו את נושא הכספים התקועים תוך מניעת אפשרות של מיסוי כפול, במידה והאוצר מעוניין בשינוי כולל בדיני העבודה עליו להביא זאת בחקיקה מוסדרת". סגן הממונה על שוק ההון: "מסתיים מצב של שנים בו מאות אלפי עובדים לא יכלו למשוך פיצויים"

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני אישרהלקריאה שנייה ושלישית את 'סעיפים 20, 21 ו- 23 שעניינם תיקונים לחוק פיצויי פיטורים (פרק ג' פיצויי פיטורים)', מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2017-2018. האמור הוא בחוק להסדרת מנגנון פיצויי פיטורין ושחרורם לעובדים שסיימו עבודתם.

החוק מגיע כנוסח חלופי לחוק שהניח האוצר בפני הוועדה במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017 -2018, אז נרשמה התנגדות עזה לנוסח שהניח האוצר ודרישה שהסכם שמשפיע על זכויות העובדים לא ידון במסגרת חוק ההסדרים אלא בנפרד. כך הניחה הוועדה את ההסדר הנ"ל, בתואם עם רשות שוק ההון, משרד העבודה והרווחה, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים.

ההסדר נועד לאפשר שחרור כספים כלואים מקופות הגמל בגין פיצויי פיטורין העומדים לזכות עובדים שלא שוחררו מסיבות שונות על רקע כך שהוראות החוק הקיים דורש אישור מעסיק לשם כך וכן למנוע מקרים כאלה בעתיד.

על מנת למנוע התערבות ושינוי חוקי העבודה סברה ועדת הכספים כי ראוי שהתיקון יבוא במסגרת הסעיף הנוגע למשיכת כספי פיצויים בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים, לעניין קופות גמל.

במסגרת זו ההסדר נוגע למעסיק וקובע כי עליו לשחרר את כספי הפיצויים למשיכת העובד בתום 4 חודשים מסיום העסקתו. גם על עובדים שסיימו לעבוד טרם חקיקת החוק תחול חובת השחרור על המעסיקים בתום 4 חודשים מחקיקת החוק, מה שצפוי להביא לשחרור מיליארדי שקלים לזכות עובדים רבים.

על פי החוק, מעסיק שסבור כי לפי הסדר בינו לבין העובד או לפי עילה חוקית מסוימת – העובד לא זכאי לקבל את הכספים, יצטרך להוכיח זאת בתוך תקופת 4 החודשים. לשם כך יוטל על מעסיק זה להנפיק מסמכים המצביעים על כך, לדוגמא – פסק דין הקובע שעבודת העובד הופסקה בגין סיבות שאינן מזכות אותו בפיצויים או הצגת הסכם שנחתם בעת העסקה לגבי כך שהכספים אינם שייכים לעובד, כאשר בנוסף העובד יצטרך לאשר זאת במועד שלאחר תום העסקתו. אם בתום התקופה לא פנה המעסיק לקופת הגמל בליווי אחד המסמכים הנדרשים, יהיה זכאי העובד לקבלת הפיצויים ללא צורך באישור כל שהוא.

אחד ההבדלים הבולטים בין הצעת הוועדה לנוסח שהציג האוצר במקור הינו שבמסגרת מתווה הוועדה כספי ההפרשה לפיצויי פיטורין לא יוגדרו כשכר עבודה שבבעלות העובד, מצב שמונע אפשרות של מיסוי כפול של הכספים. במסגרת המתווה שהציע האוצר היו אמורים הכספים להיחשב כשכר עבודה מה שהיה פותח את האפשרות למיסוי שלהם בעת ההפרשה, נוסף על המיסוי הנהוג בעת משיכת כספי פיצויי הפיטורין.

הבדל נוסף בנוסח הוועדה, הינו לגבי כספי פיצויים שהחוק יחול לגביהם רטרואקטיבית, שם קבעה כאמור הוועדה 4 חודשים בתומם יהיו זכאים העובדים למשוך את הכספים, לעומת שנתיים בהצעה המקורית מצד האוצר.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון כי "פיצלנו את החוק הזה עקב ויכוח גדול וחשש שלנו כי ימסו מיסוי כפול את ההפרשות לפיצויי פיטורין, ביקשתי מהייעוץ המשפטי להגיע לנוסח מוסכם והגיעו אליו להסכמת כולם".

הראל שרעבי, סגן הממונה על שוק ההון: "בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית הובא בין היתר תיקון לחוק פיצויי פיטורין, הציע לעגן בחקיקה כספי פיצויים שהופקדו בקופות גמל. המטרה הייתה לייצר וודאות לגבי הכספים, כאשר כל הזמן אנחנו נתקלים במצבים בהם אנשים מתקשים למשוך את הכספים שבקופות הגמל בשל חוסר ודאות אם הכספים שייכים למעסיק או לעבוד. לעיתים המעסיקים לא קיימים כבר תקופה ארוכה. החלק הזה בהצעת החוק פוצל ומובא בפנינו במתווה מעט שונה. ההבדל – אם בהצעת החוק המקורית הקביעה הייתה של מי הכסף והצענו שיהיה של העובד, המתווה שלפנינו לא מתערב בשאלת של מי הכסף, בשל טענות להתערבות ביחסי העבודה, הוא קובע זכאות פרוצדוראלית – שלאחר תקופה של 4 חודשים בתום סיום יחסי עובד ומעביד, חייבת קופת הגמל לשלם את הכספים לעובד ולא במצב היום שהעובד נדרש להביא אישור מהמעסיק. כך יוצרים וודאות של העובד למשוך את הכסף, ונמנע מצב הכולל מאות אלפי חסכונות ומיליארדים של שקלים של עובדים שבמשך שנים לא יכלו למשוך את כספי הפיצויים".

עו"ד שגית אפיק, יועמ"ש ועדת הכספים: "היה לנו חשש בחוק ההסדרים לקיים דיון על סעיף 14 שקיים שנים רבות לעניין יחסי עבודה בין עובדים למעסיקיהם, שכן לא רצינו לשנות זאת בהינף יד. קיימנו פגישות עם כל הצדדים וכולם נרתמו ליצור את הפשרה הזו שמותירה את הסעיף וכל ההסכמים הנוגעים לו על כנם. ההסדר כאן הוא פרוצדוראלי שנועד לפתור 2 בעיות – שחרור כספי העתיד וכן כספי העבר. הוא מקצר את התקופה שהוצעה מאוד ל-4 חודשים, אלא אם כן המעביד יעביר אסמכתאות לחברה המנהלת – פנייה לקבלת פסק דין הצהרתי או פנייה להליך מהותי שיש סכסוך בינו לבין העובד. המטרה שבתוך 4 חודשים לכל היותר כל כספי העובד ימשכו".

כפיר בטט, אגף תקציבים, משרד אוצר: "אנחנו חושבים שזה צעד מבורך שהיה גם בהסדר המקורי, לצד כך הצעת החוק הראשונה שהגיעה בחוק ההסדרים הייתה אמורה במהותה לשייך את כספי הפיצויים לעובד, שכן הם מהווים היום שליש מהפרשות העובד לחסכון והוא עלול לאבדם בעת סיום עבודה".

ח"כ גפני: "במתווה הזה הכספים מגיעים לעובד ויש לזה לוח זמנים מסודר וכללים ברורים. החלטנו שאנחנו הולכים לקביעה כזו מהסיבה שאתם מעוניינים למסות את ההפרשה, לכן היינו מעוניינים לשמור על כספי העובד ממיסוי נוסף. בנוסף לא ראינו מקום לעשות שינוי ביחסי עובד ומעביד במסגרת הליך כזה של חוק הסדרים, במידה והאוצר דורש לפתוח זאת הדבר דורש חקיקה מסודרת, מבוקרת ומחושבת כלפי העובד ולא בחופזה, שיביאו חוק מסודר לוועדת העבודה והרווחה".

חני חורש, יועמ"ש אגף הפנסיה, ההסתדרות החדשה: "האוצר ביקש גם לשנות נדבכים בסעיף 14 ולא היה ראוי לשנותם בחוק ההסדרים".

ח"כ רועי פולקמן: "בדיון שנקיים שלא במסגרת חוק ההסדרים נרצה שפיצויי פיטורין יגיעו אל העובד בלי אופציה אחרת ואתם מתנגדים".

חורש: "אנחנו לא מתנגדים".

ח"כ גפני: "אנחנו מסכימים שזה צריך להיות על שם העובד אבל בשביל זה צריך לפתוח לגמרי את דיון סעיף 14 על כל ההשלכות, זה דיון ארוך עם משמעויות רבות ואני לא רוצה להיכנס לזה, אלא להביא לפתרון למצב הזה של כספים תקועים וזה מה שאנחנו עושים פה".

ח"כ עומר בר לב העלה חשש כי מעסיקים יחתימו עובדים על התחייבות לוויתור על כספי הפיצויים: "החשש שלי שמעסיקים יכניסו סעיף כזה בחוזה של עובדים חלשים שעה שהמנגנון מאפשר זאת".

חורש: "זה היה חשש גם שלנו, לכן אחד הדברים שחודדו בנוסח הוא שההליך של קופת הגמל לעניין זה צריכה להיות גם מול העובד".

עו"ד אפיק: "בכדי לפתור זאת נקבע כי על מנת לעכב את שחרור הכספים יוטל על המעביד להציג הסכם בפני החברה המנהלת ותנאי נוסף שגם העובד ייתן לחברה המנהלת את הסכמתו לאי משיכת הכספים על ידו לאחר סיום עבודתו".

עו"ד מוטי עזרן, התאחדות התעשיינים: "קושי שאנחנו רואים נוגע לעסקים קטנים ובינונים להם פנייה לבית הדין כרוכה בעלויות ומשאבים. אנחנו מבקשים שתבדקו את הפרקטיקה של הנושא בדיון במושב הבא".

ירון אליאס, איגוד חברות הביטוח: "אנחנו חוששים שפרק זמן של 4 חודשים הם פרק זמן קצר מידי ומעסיקים לא יספיקו לטפל באלפי מקרים שקיימים"

מידרוג מורידה את דירוג אגרות החוב (סדרות ג' ו-ד') שהנפיקה אינטרנט גולד  מ- Baa1.il ל- Baa3.il ומותירה את הדירוג תחת בחינה (Credit Review) עם השלכות שליליות.

אגרות החוב במחזור המדורגות על ידי מידרוג:

מידרוג מבירה מהם השיקולים עיקריים להורדת הדירוג, אבל האמת שהיא היתה צריכה להסביר למה היא נזכרה רק עכשיו. אינטרנט זהב, שמחזיקה בביקום שמחזיקה בבזק נמצאת במצב מאוד בעייתי ורגיש כבר כמה חודשים טובים. יכולתה לשרת את החוב ממש לא ברור, אחרי הכל מדובר בחברה שהערך הנכסי הנקי שלה הוא באזור ה-100 מיליון שקל והחובות שלה מעל 900 מיליון שקל. אגרות החוב שלה נסחרות בריבית המתקרבת ל-8% כך שמחזור חוב הוא לא אופציה ומעבר לכך הריבית מרמזת על הסיכון הגדול.

והנה ההסברים של מידרוג – הורדת דירוג אגרות החוב של אינטרנט זהב בעלת השליטה בשירשור ב-בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ("בזק" Aa2.il באופק יציב) הינה נוכח שחיקה בגמישות הפיננסית של החברה ורמת נזילות חלשה יחסית כפי שמוערכת על ידי מידרוג בהתחשב בתחזית המקורות והשימושים שמידרוג צופה עד לתום שנת 2019. מידרוג מביאה בחשבון כי בידי החברה מספר מהלכים שביכולתה לנקוט על מנת לשפר את רמת הנזילות בטווח הקרוב, לרבות מהלכים הוניים וביניהם גם מציאת רוכש לקבוצה. נציין בהקשר זה כי בחודש האחרון בעקבות כניסתה של יורוקום להליך של פירוק, מונו ליורוקום בעלי תפקיד המייצגים את הנושים של יורוקום לרבות הבנקים אשר משמשים כבעלי השליטה ביורוקום. להערכתנו, הבנקים מצויים בתהליך של מציאת רוכש לקבוצה. בשלב זה אנו מקנים למהלכים שצויינו לעיל סבירות בינונית.

אנו מניחים כי במצב הדברים המאתגר שבו נמצאת החברה, מוצגות ע"י הנהלת החברה מספר אפשרויות ותרחישים לשיפור מצבה הפיננסי, אך להערכתנו מהלכים אלו תלויים באישור גורמים שונים ובהם הבנקים ומשרד התקשורת (ככל שהדבר נוגע להיתר השליטה בבזק) וכל זאת בנוסף על רקע פרמטרים אקסוגניים לחברה ומארג האינטרסים של הגורמים השונים.

השימושים של החברה לארבעת הרבעונים הקרובים מוערכים בכ-145 מיליון ₪ הכוללים בעיקר קרן וריבית לשירות אגרות החוב (סדרות ג' ו-ד') בחודשים ספטמבר (כ-100 מיליון ₪) ומרץ 2018 (כ-45 מיליון ₪), כאשר מנגד לחברה יתרות נזילות של כ-148 מיליון ₪ נכון ליום 31.03.2018 המורכבות בעיקר מניירות ערך סחירים וכן מקורות הצפויים ממהלכים כגון הנפקת הון מניות/קבלת מסגרת אשראי בנקאית/ מכירת מניות ביקום (או שילוב של חלק מאלו) בהיקף של 80-100 מיליון ₪ שאנו מביאים בחשבון בסבירות גבוהה יחסית. נציין כי החברה דיווחה לאחרונה כי היא בוחנת מהלך גיוס הון. החברה דיווחה כי היא בוחנת לשלב בהנפקת המניות גם הנפקת אופציות, אך בשלב זה מידרוג לא לקחה בחשבון תמורה ממימוש האופציות לאור אי וודאות בדבר מימוש האופציות והיקפו (לרבות אי וודאות לגבי קבלת אישור משרד התקשורת). כמו כן, אנו מעריכים תקבולי דיבידנד מהחברה הבת בי קומיוניקיישנס בע"מ ("ביקום" או "החברה הבת", A2.il אופק יציב), המחזיקה במניות השליטה בבזק, בהיקף של כ-60 מיליון ₪ בכפוף להכרזת דיבידנד מביקום, שאנו מקנים לו רמת סבירות בינונית, כתלות גם בהיקף המקורות בפועל שיתקבלו בחברה מהמקורות השונים שנמנו לעיל. מידרוג מניחה כי מגבלות חלוקה ויתרות מזומנים גבוהות בביקום יאפשרו חלוקה זו, אם כי זוהי הנחה נמוכה יותר מהנחתנו בעבר (60-100 מיליון חלק החברה). להערכתנו בשלב זה קיימים איומים ואי וודאות מסוימת לגבי חלוקת הדיבידנד ואיננו יכולים לפסול תרחיש במסגרתו לא יחולק דיבידנד מביקום בשנים 2018-2019 או לפחות באחת מהשנים.

תרחיש זה לו יתממש, יותיר את החברה עם יתרות נזילות בהיקף דומה לזה הנוכחי בסוף הרבעון הראשון לשנת 2019 (כ-144 מיליון ₪), כאשר ממול ניצבים פרעונות של כ-97 מיליון ₪ בחודש ספטמבר 2019. יש לציין כי להערכתנו נראות הדיבידנד מביקום במהלך שנת 2019 חלשה יותר. במצב דברים זה, מידרוג מעריכה כי ללא הזרמת הון מניות בהיקף משמעותי יותר מזה שמוערך על ידינו כדלעיל, החברה צפויה להיקלע בשנית ליתרות נזילות נמוכות, כאשר לנגד עניינו גם רמת המינוף הגבוהה בה ניצבת החברה.

רמת המינוף של החברה עלתה במידה משמעותית בחודש האחרון נוכח הירידה בשווי מניות ביקום, והיא נעה בטווח של 85%-90% יחס חוב נטו לשווי סחיר של מניות ביקום בתקופה האחרונה זאת לעומת יחס של 70%-75% כפי שצויין בדוח הדירוג האחרון מאפריל 2018, זאת לאור הירידה בשווי השוק של אחזקות החברה (64.8%) במניות ביקום, מידרוג מעריכה כי הדינמיות הגבוהה בשוק התקשורת תוסיף לייצר תנודתיות גבוהה במחירי המניות של חברות התקשורת בכלל לרבות קבוצת בזק. מידרוג מעריכה טווח מינוף (LTV) של 80%-90% לאורך זמן תוך תנודתיות גבוהה של מחיר המניה. להערכת מידרוג, המינוף הגבוה מותיר את החברה חשופה לסיכון מימון מחדש (סיכון מחזור) משמעותי כבר בטווח הזמן הקצר ופוגם משמעותית בגמישותה הפיננסית. הדבר מקבל ביטוי בעיקר נוכח הצורך של החברה לעמוד בהוראות חוק הריכוזיות באופן שלא תחזיק עוד חוב סחיר עד לתום שנת 2019. יתרת החוב הצפויה לחברה במהלך שנת 2019 הינה כ-600 מיליון ₪ (ללא הנחת מיחזור חוב) ולחברה מספר חלופות ל"קיפול" השכבה, ללא הזרמת הון משמעותית ו/או שיפור משמעותי בשווי מניות ביקום, כאשר האפשרות למיחזור החוב עד אז נראית פחות סבירה בשלב זה. החלופות לצורך עמידה בחוק הריכוזיות כוללות בין השאר מיזוג בין אינטרנט זהב לביקום, מכירת האחזקה בביקום וכו'. בשלב זה איננו יודעים להעריך את סבירות התממשותה של אחת מהחלופות שלעיל. להערכת מידרוג, ההשלכות האפשריות של הערת רואי החשבון בדוחות הכספיים המאוחדים של החברה (ושל ביקום) שנערכו בהתאם לכללי חשבונאות המקובלים בארה"ב בדבר חולשה מהותית בהליכי הבקרה בבזק, כגון מגבלת תשקיף או מגבלת סחירות – השלכות אשר טרם נקבעו ואין כלל וודאות שיקבעו, יכול ויקשו על החברה לבצע מהלכים מתוכננים.

החברה מחזיקה כ-14% מניות ביקום מעבר לנדרש בהיתר השליטה בבזק שניתנות למכירה. הערכתנו היא כי מימוש מניות הינו מוגבל במצב השוק הנוכחי ועלול ליצור לחץ נוסף על מחיר מניית ביקום. יתר האחזקה מהווה את גרעין השליטה (בשירשור) בבזק ולפיכך מימושה מוגבל באישורים הנדרשים ממשרד התקשורת בהתאם להיתר השליטה בבזק.

בזק הינה קבוצת התקשורת הגדולה והמובילה בישראל אשר פועלת בענף התקשורת המוערך על-ידי מידרוג כבעל סיכון עסקי בינוני בעיקר נוכח תחרות אינטנסיבית וחשיפה גבוהה לרגולציה מעודדת תחרות. מיצובה העסקי החזק של בזק נתמך במותג חזק, פיזור פעילות רחב, נתחי שוק מהותיים, ובעלות על תשתית תקשורת נייחת בפריסה ארצית המקנים לה מעמד אסטרטגי ומונופוליסטי בתחום הנייח לצד יתרון טכנולוגי וגמישות עסקית. להערכת מידרוג, התמורות המבניות בענף התקשורת והתחרות הגוברת בכלל הסגמנטים, בשילוב מגבלות רגולטוריות (בניגוד למתחרותיה העיקריות) מהווים אתגרים משמעותיים עבור בזק ועלולים להביא לשחיקה בהיקף ההכנסות וברמת הרווחיות, וכנגזר מכך בתזרימי המזומנים. בהתאם לכך ולפי הערכותינו הקודמות, בזק הנמיכה לאחרונה את תחזית הרווח הנקי לשנת 2018 בהשוואה להערכותיה הקודמות.

בשלב זה מידרוג לא מניחה כשל פירעון של החברה בסבירות גבוהה נוכח אחזקת שליטה, בשרשור באמצעות ביקום, בנכס בסיס באיכות גבוהה, בעל יכולת השבת הכנסות גבוהה, שיעורי רווחיות גבוהים וחוסן פיננסי. בנוסף, מהלכי החברה שתוארו לעיל: הנפקת הון/קבלת מסגרת אשראי בנקאית/ מכירת מניות ביקום, בהיקפים שצויינו לעיל והאפשרות לקבלת דיבידנד מביקום מקנים לחברה אורך נשימה לטווח של שנה לפחות.

הותרת הדירוג בבחינה עם השלכות שליליות נובעת בעיקר מרמת נזילות שאינה מספקת ומינוף גבוה ותנודתי המעיב על גמישותה הפיננסית – שילוב המעלה את סיכון האשראי של החברה ועלול להוביל לפעולת דירוג שלילית נוספת בטווח הקצר אלמלא תנקוט החברה בפעולה לשיפור נזילותה בטווח הזמן הקרוב

סוכני הביטוח במלחמה ארוכה מול הממונה על רשות שוק ההון החיסכון והביטוח – דורית סלינגר. לטענתם סלינגר עושה מהפכות מבלי לערב אותם, תוך כדי פגיעה אנושה בתחום ותוך כדי חוסר הבנת הצרכים של השוק. מנגד סלינגר טוענת שברגע שהיא שומרת על ציבור המבוטחים והחוסכים מפני סוכני ביטוח לא אובייקטיבים, הסוכנים מתקוממים עליה.

והנה מקרה מייצג – סלינגר דרשה שלא לאפשר לסוכני ביטוח ליהנות מעמלות כאשר הם מצרפים למוצר פנסיוני (במסגרת צירוף ברבים). הסוכנים מתנגדים, ומשה גפני יו"ר וועדת הכספים נמנע מלתמוך באיפוס של העמלה, תוך כדי ביקורת על רשות שוק ההון והביטוח.

במסגרת דיון של ועדת הכספים בעניין 'הבהרת רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון לגבי הסדר צירוף ברבים על-ידי סוכני הביטוח' עלו כמה פערים גדולים בין סוכני הביטוח לבין רשות שוק ההון. הדיון עסק באיסור תשלום עמלות לסוכני ביטוח בעת צירוף ברבים למוצר פנסיוני לאור הבהרה לחוק שהתקבלה על ידי המפקחת על הביטוח דורית סלינגר בתחילת השנה וצפויה להיכנס לתוקף ב-30 בספטמבר. על פי ההבהרה על פי החוק ניתן לשלם עמלה רק במקרה בו ביצע סוכן ביטוח "עסקה" כחלק מהליך שיווק פנסיוני במסגרתו מעניקים הסוכנים ייעוץ מנומק ומתמשך ולא מבצעים רק הליך מכירה כפי שקורה פעמים רבות בשיווק הסדרי צירוף ברבים, במסגרתם מסוכם עם מעסיקים של מקומות עבודה גדולים על מסלולים מוזלים לעובדיהם, והעובדים מצטרפים אליהם אוטומטית במידה והם מעוניינים בכך. רשות שוק ההון ונציגי סוכני הביטוח הציגו במהלך הדיון כי לא הושגו הסכמות במהלך המגעים בין הצדדים עליהם הורה יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני בתום הדיון הקודם בנושא, כאשר כל צד האשים כי הצד השני מתבצר בעמדתו. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני וח"כ מיכל בירן מתחו ביקורת נוקבת על הרשות והביעו חשש כי ללא הסכמות יוותרו מאות אלפי מבוטחים ללא ליווי פנסיוני וללא דאגה לצרכיהם. יו"ר הוועדה קרא בתום הדיון לצדדים לשוב ולדון בסוגיה וציין כי ללא הסכמות תשקול הוועדה חקיקה בנושא.

הראל שרעבי, סגן הממונה על שוק ההון ציין בפתח הדיון כי: "כפי שביקש היו"ר בדיון הקודם נפגשו נציגי הרשות עם נציגי סוכנות הביטוח, לדעתנו לפי ההצעה של הסוכנות, זה היה דיון מיותר. הם הפליגו בדרישות שלהם יותר מהדיונים הקודמים ויותר מהבקשה שלהם בבג"ץ. חשנו שהדיון לא רציני, הנושא נמצא בעתירה לבג"ץ".

ליאור רוזנפלד, נשיא לשכת סוכני הביטוח: "הגענו לפגישה בכוונות טהורות לפתור את הבעיה, גם כעת מחוץ לאולם ניסינו להגיע למעין פשרה. רשות שוק ההון מדברת על איך אנחנו הגענו אבל הם בעצמם לא הציעו שום הצעת פשרה אחרת בפגישה. הם התבצרו בעמדותיהם ודיברו על אותה תקופה שלא נוכל להחיל אותה. בספטמבר 2018 יפלטו מאות אלפי מבוטחים לשוק ללא שירות, ללא פתרון, אף אחד לא יטפל בהם. הדרישה שלנו ידועה, אין לאוצר שום כוונה ללכת לקראת ולפטור את המצוקה של מאות אלפי מבוטחים".

ח"כ משה גפני: "אנחנו מדשדשים סביב עצמנו, אני לא אוהב את זה. אי אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא, אי אפשר לשבת בלי לנסות להתפשר. האנשים האלה לא יסכימו לפעול בלי להתפרנס, גם עובדים ילכו הביתה ורבים לא יקבלו את השירות שלהם. אפשר לחשוב על פשרה שיקבלו פחות עמלה בביטוח ברבים, אבל אי אפשר ללכת בכיוון כזה של לא כלום ולפגוע במבוטחים".

ח"כ מיכל רוזין: "אני רואה את ההתנהלות השיטתית שלכם ברשות שוק ההון. המטרה היא אכן שחוסכים לא יבזבזו כסף אבל לפתרונות אלגנטיים אתם מתנגדים ומוצאים כל מיני פתרונות עם נזק משני. אנשים רבים רוצים שיהיה אדם בעת הצורך לפנות אליו לטיפול בתיק שלהם, אם אתם רוצים להעלים את זה תגידו. אני אמרתי לסוכני הביטוח שזה צריך להיות מידתי והגיוני כלפי החוסכים, אם זו המטרה גם שלכם אז למה אתם לא מתפשרים איתם?".

ח"כ גפני: "אנחנו לא סומכים על חברות הביטוח לכן אנחנו צריכים את הסוכנים. זה שאצלי בשכונה, זה שלידי, שאני מתייעץ אתו. אתם לא יכולים להתעלם מהעניין הזה, אתם באים עם רעיונות נכונים אבל הם צריכים להיות בדרך שמסתדרת עם המציאות".

שרעבי: "אין לנו שום כוונה להוציא את ה סוכנים מהשוק, יש לנו מטרה אחת – לוודא שהסוכן בצד שלך ולא בצד של סוכנות הביטוח. זה לא המצב בשוק כפי שאנחנו רואים אותו בהמון המון מקומות ואנחנו מעוניינים בטובת החוסכים. הדיון על מי שהפר את החוק בעבר ורוצה לקבל תגמול הוא דיון אבל אנחנו רוצים שהם יהיו בצד של הלקוח. הנתונים הם שהם לא נותנים ללקוחות שירות ולא פוגשים אותם מעולם בהרבה מקרים. אנחנו רוצים ללכת למצב שייתן מענה לסוכנים אבל צריך שניים לטנגו".

מיכאל נוימן, לשכת סוכני הביטוח: " הצענו ללכת לחקיקה מהירה והם לא היו מוכנים, התנו זאת בעוד דברים. ההסכמים האלה נעשו במשך שנים באישור רשות שוק ההון ובעידודם".

שרעבי: "אם חוזרים על חוסר אמת זה לא הופך לאמת".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "יש 2 נושאים – האם ניתן בכלל לאפשר תשלום בגין צירוף ברבים והשני לגבי הגבייה שנעשתה לאחור, כמה שנים. אני מציע שתשבו שוב בשבוע הקרוב, בתום הישיבה שלכם אני מבקש לקבל בכתב מה היה בסיכומה, היה ותגיעו לסיכום אבקש לדעת רק מה הוא היה ואבקש מסוכני הביטוח שיורידו את הבג"ץ אם יגיעו לסיכום, אם אין סיכום אני מבקש לדעת מה היה מהלך הדברים. אם לא יגיעו להסכמות נבקש מהייעוץ המשפטי לבדוק חקיקה בעניין, לא ניתן למצב לקרוס כי יש כוונות טובות, עם כוונות טובות של הרשות זה עלול להגיע מצב שלא אתם ולא אנחנו רוצים, לכן תפקידנו לפקח על עבודת הממשלה בעניין הזה".

סוכן ביטוח – את מי הוא משרת?

ביטוחי מנהלים – כל מה שצריך לדעת

ארי וואלד, האסטרטג הטכני הראשי באופנהיימר מתייחס לאפיק חברות הSmall-Cap  הנכללות במדד ה Russell2000 , בהקשר לתנודתיות רבה בשווקים הגלובאליים בשבוע שעבר – "למרות החששות שמקורם במשברים הפוליטיים באיטליה ובספרד משפיעים בדרך כלל על תפיסת הסיכון בקרב המשקיעים, הדבר חדל לפגוע בביצועי מדד ה Russell2000 הנמצא ברמת שיא היסטורית. השתטחות עקום התשואות בארה"ב שבולטת לאחרונה נמצאת במתאם גבוה עם ביצועי יתר של אפיקי הצמיחה, המומלצים על ידי האסטרטג הטכני מזה תקופה ארוכה".

 "ברמת המלצות ספצפיות, הסקירה הטכנית השבועית מתמקדת במגזרי הציוד הרפואי (קרן סל: iShares Medical Devices ETF , סימול: IHI) ושירותי הבריאות (קרן סל: iShares US Healthcare Providers ETF, סימול: IHF), ובמגזר הפקת האנרגיה (קרן סל: S&P Oil & Gas Exploration & Production ETF, סימול: XOP). ברמת החברות הבודדות, ממליץ ארי וואלד על מניות BSX, EW, HRC, HYH, IART, IDXX, ISRG ו-MASI במגזר הציוד הרפואי, על מניות AMED, BEAT, LHCG ו-WCG במגזר שירותי הבריאות ועל מניות COP, MRO, MPC ו-ANDV במגזרי הפקה וזיקוק האנרגיה".

לאחרונה השיקה אלומות קרן נאמנות שעוקבת אחרי המניות הנבחרות של אפנהיימר – ראו הרחבה

מעודכן ל-08/2022

הביקורת על הבנקים שלא גלגלו את העלאות הריבית במשק לפיקדונות שלהם, חלחלה גם לבנק מזרחי טפחות, והוא מעדכן את הריביות בפיקדון תפוז.

פיקדון תפוז הוא פיקדון שקלי שמאפשר לקבל ריבית טובה יחסית לטווח ארוך, עם אפשרות לפדות את הפיקדון לאורך התקופה, ללא קנס.

אבל מי שמממש את הפיקדון בתוך התקופה – עד ארבע שנים, יקבל כמובן ריבית נמוכה מאשר מי שנשאר עד הסוף. ככל שמחכים יותר זמן בפיקדון, כך הריבית הולכת ועולה. 

היתרון של תפוז הוא בנזילות. ניתן לפרוע את הפיקדון או חלק ממנו בהודעה של 35 ימים מראש. עם זאת, חשוב להבהיר – זו לא נזילות מיידית. זה לא מהיום למחר. אתם מקבלים את הכסף רק אחרי 35 ימים.  

עד כה נתן מזרחי ריבית של 1.2% בתום תקופת הפיקדון – ארבע שנים, וכעת הוא מעלה אותה בהדרגה אותה לפי המדרגות הבאות: 

מי שימשוך את הכסף בתום חצי שנה עד שנה – יקבל ריבית של 2%.

מי שימשוך את הכסף בתום שנה עד שנה וחצי- יקבל ריבית של 2.6%.

מעל שנה וחצי הריבית תעמוד על 3%.

בסוף התקופה – ארבע שנים – הריבית תעמוד על 3.2%.

חשוב להדגיש כי על פי תנאי הפיקדון, אפשר להתחיל לחסוך בכל סכום, והחיסכון הוא עד ארבע שנים, אבל ניתן למשוך בכל עת בהתראה מראש של 35 ימים (ימים קלנדריים, לא ימי עסקים).

הפיקדון עשוי להתאים לאנשים שיש להם כסף בצד והם לא יודעים מתי הם יצטרכו אותו – אם הם לא אמורים להזדקק לכסף לתקופה של שנים, אזי בפיקדון הזה הם מקבלים תשואה טובה יחסית ומובטחת. אם הם יצטרכו את הכסף אחרי תקופה קצרה, אז הם יכולים להנזיל את הכסף מהר יחסית, ולקבל תשואה (פחות טובה מאשר בטווח של כמה שנים), וביטחון. (מדריך לפיקדון – ראו כאן)

פיקדון הוא ההשקעה הסולידית ביותר שקיימת בשווקים הפיננסיים. מי שרוצה לשמור על הכסף עדיף שיתרחק ממניות ומאג"ח. יש גם פיקדונות אחרים שיכולים להתאים – לדוגמה פיקדונות של בנק ירושלים עם ריביות טובות לטווח קצר וגם לטווח ארוך (פיקדונות שקליים – איפה תקבלו את הריבית הגבוהה ביותר בהפקדה של עד מיליון שקל?).

למעשה, למי שמעוניין בפיקדון לטווח ארוך, אבל אינו משוכנע שהוא לא יצטרך את הכסף תוך כדי התקופה, תפוז הוא פיקדון מעניין. רוב הפיקדונות לטווח ארוך אינם נזילים כמו הפיקדון הזה. עם זאת, מי שמוכן לסגור את הכסף לטווח ארוך ולא מחפש נזילות, יקבל תשואה גבוהה יותר בפיקדונות אחרים. בתחתית העמוד תוכלו להשאיר פרטים ונציגי הבנקים יחזרו אליכם עם הצעות אטרקטיביות.

 תפוז או ליצ'י?

עכשיו למבחן שלנו. בנק מזרחי טפחות ובנק ירושלים הם בין הבנקים שמספקים את הריביות הטובות ביותר – כאן תוכלו לקבל מידע על פיקדון ארץ של בנק ירושלים. אך לפני השוואת הריביות, השאלה היא במה אתם מעוניינים  – חיסכון לטווח קצר או חיסכון לטווח ארוך? בהינתן שאתם מעוניינים בחיסכון לטווח ארוך, אז ברור שכדאי לכם לסגור את הכסף, ואז תקבלו ריבית גבוהה יותר מאשר בפיקדון שמאפשר נזילות – אלו הם כללי המשחק – אם אתם מוותרים על נזילות, הבנק יכול לספק לכם ריבית טובה יותר (כי מבחינתו יש ביטחון שהכסף הזה ישמש אותו לתקופה ממושכת).

אם אתם מראש מעדיפים ויכולים לחסוך לטווח של שנים, לכו על פיקדון ליצ'י ( אבל קודם – תבדקו אפשרויות נוספות). פיקדון ליצ'י מאפשר חיסכון לשש שנים עם יציאה אחרי שלוש שנים ובכל שנה (פעם בשנה). אם החלטתם לחסוך לשלוש שנים, הריבית היא 1.5% – יותר מתפוז שחוסכים בו לארבע שנים ומקבלים 1.3%, אבל ללא זכות להנזיל את הכסף.

אגב, בפיקדון ליצ'י, אם תמשיכו לחסוך לשנה, הריבית שתקבלו על השנה הרביעית היא 1.65%, על השנה החמישית – 1.85% ועל השנה השישית – 2%.

אלו כבר תשואות נאות בהחלט, ושוב – השאלה היא אם אתם מעוניינים לקבל אפשרות לפדות את הפיקדון בטווח ההשקעה.

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

מה זה כסף?

מה זה דמי כיס? וכמה לבקש מההורים שלי?