מענק העבודה גדל. מענק העבודה/ מס הכנסה שלילי, יגדל החל משנת 2018.

הכנסת קבעה –  הגדלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) לעובדים בשכר נמוך: הצעד נועד להגדיל עוד יותר את המאמץ לצמצום פערים חברתיים ולהוצאת אנשים עובדים ממעגל העוני, כהמשך מגמה שהחלה במרץ 2017 במסגרת תכנית 'נטו-משפחה', שנועדה בין השאר להוות תמריץ לעידוד יציאת אנשים לשוק העבודה. ההצעה שאושרה  מגדילה את הסכומים שיינתנו כמענק עבודה ואף משווה בין נשים לגברים בעניין זה, שכן עד היום נשים זכו לקבל מענק גבוה יותר.

 עפ"י ההצעה מי שזכאי למענק עבודה מלא ומשתכר בין 3,580 שקל ל- 5,000 שקל, אם הוא הורה לילד אחד או שניים, גובה המענק שיקבל יעמוד על 495 שקל לחודש במקום 330 שקל לגבר עד היום. בכך משווים את המענק בין אישה לגבר. לגבי מי שמשתכר באותם סכומים ויש לו שלושה ילדים ומעלה, המענק שיקבל יגדל מ- 480 שקל כיום לגבר ל- 720 שקל בדומה לאישה.

למדריך – מס הכנסה שלילי – כל מה שצריך לדעת (חשוב לבדוק)

 לגבי מי שזכאים למענק חלקי; בעלי הכנסה מתחת לגבול התחתון של זכאות למענק מלא; 2,080 שקל עד 3,580 שקל, אין שינוי לגביהם בעניין הזכאות והם מקבלים מענק שהולך וגדל ככל שההכנסה נמוכה יותר. הם מקבלים מענק של 80 שקל + 16.1% על כל שקל שבין 2,081 ל- 3580. לבעלי שכר של מ- 5,000 שקל ועד 6,350 שקל, גובה המענק הולך ויורד ככל שגובה השכר עולה. הגבול העליון לקבלת מענק להורה ל-3 ויותר יעמוד מעתה על 6,960 שקל.

 לדרישת הוועדה אושר כי משפחת אדם זכאי לקצבה שנפטר, גם לאחר פטירתו יורשיו יהיו זכאים לקבל את המענק בחלק היחסי שנותר לאותה שנה.

https://www.hon.co.il/%D7%9E%D7%A1-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%99-%D7%96%D7%9B%D7%90%D7%99-%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C-%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%99/

המס על זכיות במשחקי לוטו וטוטו שכוללים כמובן את הזכיות בפיס מסתכם ב-35%. בעבר, משנת 2013 עד 2016 שיעור המס היה 30%, לפני כן – משנת 2003 עד 2013 שיעור המס על זכיות היה 25%. ולפני 2003 לא היה בכלל מס על זכיות.

אחרי שהנושא עלה שוב לדיון בתחילת 2018 נקבע כך – יגבה  מס בשיעור של 35% בזכייה במשחקי הטוטו או הלוטו. עם זאת,  בניגוד לכוונת הממשלה להחיל את הגבייה על זכיות מסך 10,000 שקל ומעלה, אישרה וועדת הכספים כי הזכייה תחול מזכייה בסכום של 30 אלף ו-500 שקלים ומעלה. עד כה זה היה מעל סכום של 50 אלף שקל.

. מרבית חברי ועדת הכספים התנגדו להחלה מסכום של 10,000 שקל כאשר הם מציינים כי הצעד יפגע באזרחי השכבות החלשות, דווקא כאשר הם זוכים באופן נדיר בסכום כל שהוא וכי הצעד יעביר את הציבור להמר ברשת האינטרנט ובמכונות ההימורים הלא חוקיות.

רווח חבוי: לאומי מחזיק בנדל"ן שרשום ב-1.3 מיליארד שקל ושווה הרבה יותר 

לאומי בונה על הדיגיטל ומרוויח בנדל"ן: מכר נכס ב-277 מיליון והרוויח 265 מיליון; כמה שווים הנכסים של הבנק? ולמה הנהלת לאומי מודאגת?  

בנק לאומי המנוהל על ידי רקפת רוסק עמינח, דיווח על תוצאות טובות לשנת 2017– רווח של 3.2 מיליארד שקל, אבל ההנהלה שלו מודאגת (ובצדק). המילה הנפוצה ביותר בדוח המלא שפורסם השבוע היא – "סיכון" (עם יותר מ-1,000 אזכורים), והרחק מאחוריה המילה "רווח".

האמת, זה טוב למשקיעים שההנהלה מודאגת – הדאגה משאירה את ההנהלה ערנית, יצירתית, חיה ובועטת. זה עדיף כמובן מאשר להתענג על הרווח הנוכחי ולהירדם בשמירה. הנהלת לאומי חוששת מאוד מסדר עולמי חדש והיא נערכת אליו. כבר לפני כמה שנים, הכיוון הרשמי של לאומי היה – דיגיטל. בשנה החולפת זה התעצם עם הבנק הדיגיטלי "הראשון" – פפר של לאומי, ולמרות שהקהל לא ממש מבין מה ראשוני בפפר? מה הדיגיטל כאן? ומה ההבדל בין הדיגיטל של לאומי לדיגיטל של האחרים, חוץ מהרבה יותר רעש ופרסומות ברחבי המדיה, אי אפשר להתעלם מהאסטרטגיה הברורה של הבנק, לעומת הבנקים האחרים. בלאומי לא מזגזגים, ואומרים במפורש – העתיד בדיגיטל, לא ביחס אישי, לא בסניפים.

בינתיים, אין לדיגיטל אזכור משמעותי בדוחות –  פפר כבר מוזכר (עד לפני רבעון הוא  בקושי הוזכר), אבל יחסית לרעש בחוץ, הוא מוזכר די בצנעה, וללא מספרים –  אתם לא תמצאו  בדוחות של לאומי את התוצאות הכספיות של פפר, וגם לא את קצב הצמיחה? כן תמצאו בדוחות ש-50% מלקוחות פפר הם לקוחות של בנקים אחרים – נו, אז מה? כמה זה?

אבל פפר, עם כל הכבוד ועם כל המשמעות לעתיד של לאומי, הוא דווקא לא הסיפור הגדול של הדוחות הכספיים. הסיפור לדעתי, נמצא ברכוש הקבוע של לאומי, ובעיקר בבניינים ובמקרקעין של הבנק. הרכוש הקבוע של לאומי מורכב מסניפים ובניינים שבבעלותה, לצד כלי רכב, ריהוט ותוכנות. כל הסעיף הזה מסתכם בסוף 2017 בכמעט 3 מיליארד שקל, כשהבניינים והמקרקעין מסתכמים ב=1.3 מיליארד שקל בלבד.

1.3 מיליארד שקל במאזן של לאומי זה כסף יחסית קטן  – ממש לא ביג דיל, לחברה שההון שלה מעל 33 מיליארד שקל וסך המאזן שלה (היקף הנכסים) הוא 450 מיליארד שקל. אבל, מדובר בנכס חבוי שערכו כנראה עולה משמעותית על הרשום בספרים ויש לו השלכה מהותית על ההון האמיי של הבנק.

רשום ב-12 מיליון נמכר ב-277 מיליון

אינדיקציה משמעותית לכך היתה ברבעון הרביעי – "ביוני 2017 אישר דירקטוריון הבנק את  התקשרות הבנק בהסכם עם קנדה אקרו בסיטי שותפות מוגבלת למכירת נכס המצוי ברח' יהודה הלוי פינת רח' הרצל בתל אביב, המשמש כיום כסניף המרכזי של הבנק בתל אביב", כתוב בסקירת המנהלים של לאומי – "תמורת המכירה הינה כ-277 מיליון שקל והרווח שנזקף ברבעון הרביעי 2017 עם השלמת העסקה הינו כ-265 מיליון שקל לפני השפעת המס".

מכירת הנכס ברווח לא מפתיעה, אבל גודלו של הרווח, ובמיוחד גודלו ביחס לתמורה, מפתיעה מאוד. המשמעות של עסקת המכירה הזו היא שלבנק היה נדל"ן שהיה רשום בספרים בעלות של 12 מיליון שקל, הוא נמכר ב-277 – פי 23 מעלותו, רווח של 2200%, ובסכום אבסולוטי רווח של 265 מיליון שקל – לזה קוראים "נכס חבוי" והשאלה אם יש עוד הפתעות כאלו במאזן של לאומי, והתשובה – סביר שכן.

רשום ב-1.3 מיליארד, שווה…?

דוחות של בנקים ערוכים בהתאם לשילוב של כללים ותקנות מהתקינה החשבונאית האמריקאית לצד הנחיות של הפיקוח על הבנקים. יותר מדי "ידיים" מעורבות בדיווח הבנקאי, ואחת התוצאות של המישמש הזה, שאין בהכרח אחידות ועקביות עם הדיווח של החברות האחרות, החברות שאינן בנקים.

אחד ההבדלים המשמעותיים מתייחס לרכוש הקבוע. על פי התקינה החשבונאית הבינלאומית המיושמת בדוחות של החברות הנסחרות, הרכוש הקבוע, ברוב המקרים מוצג על פי שוויו ההוגן, שוויו הכלכלי. בבנקים הרכוש הקבוע מוצג לפי שיטת העלות המפוחתת – השיטה הזו שמרנית ודוגלת בהפחתת עלות הנכס מדי שנה לפי שיעור פחת מסויים שנקבע מראש, כך שאחרי תקופה ממושכת, ערך הנכס עשוי להתאפס (אם כי קרקע לא מופחתת ולא מתאפסת).

ולהמחשה – נניח שחברה רכשה מבנה לפני 25 שנה בתמורה ל-100 מיליון של, ונניח שהפחת הוא 2%, אזי היום הנכס יהיה רשום בספרים ב=50 מיליון שקל (עלות מקורית של 100 מיליון פחות פחת נצבר של 50 מיליון שקל – 2 מיליון שקל בשנה כפול 25 שנים).

טוב ההמשך ברור – נכס שנקנה לפני 25 שנה בישראל, לא משנה באיזו נקודה גיאוגרפית תבחרו, שווה פחות מהעלות שלו? אין דבר כזה. בפועל הנכסים עלו פי כמה וכמה, תלוי באזור. הנכס הזה עשוי להיות שווה כיום כלכלית    400 מיליון שקל (בעסקה לא ממש מוצלחת) וגם מעל 1 מיליארד שקל (בעסקה טובה, אבל לא מצוינת).

וגם בתרחיש שמרני – נכס ששווה 400 מיליון שקל, הרי שיש פער ענק בין השווי הכלכלי לבין הרשום בספרים (50 מיליון שקל) – 350 מיליון שקל, פער של 700%. אז זו דוגמה לעסקה (לא מדהימה) לפני 25 שנה, ובפועל יש מאחורי סעיף הבניינים והמקרקעין בדוח שורה של עסקאות – ככל שעסקת הרכישה רחוקה יותר, כך הרווח הגלום גבוה יותר, וההיפך – עסקאות מהזמן האחרון יניבו רווח פוטנציאלי קטן יותר.

לא ידוע כמובן מה מרכיב את הסעיף הזה בלאומי, איזו עסקאות, ואיזה נדל"ן בדיוק – איפה וכמה? אבל די ברור שהעלות בסך של 1.3 מיליארד שקל לא משקפת. אינדיקציה נוספת לשווי הכלכלי, ניתן אולי לגזור מהפחת בספרים שנצבר עד כה.

הפחת על הנכסים האלו מסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל, ואפשר להבין מזה שמדובר בנכסים שנרכשו (בממוצע) לפני עשרות שנים, אחרי הכל, רוב הערך שלהם הופחת – נרכשו בעלות של 3.2 מיליארד, הופחת 1.9 מיליארד והם רשומים כעת ב-1.3 מיליארד שקל. תחת הנחות ששיעור הפחות הוא באזור 2% ואפילו פחות, הרי שמדובר ברכישות שנעשו לפני עשרות שנים.

ומכאן ואילך אני במוד של ספקולציה, כל אחד יכול להעריך שונה, אני רק זורק את הכיוון הראשוני שלי – בדומה לדוגמה התיאורטית, אני מתקשה להאמין שערך הנכסים לא עלה. כלומר, לא רק שהפחת לא רלבנטי, אלא גם השווי בספרים – 3.2 מיליארד שקל לא משקף את הערך. מה כן משקף, כנראה כמה עשרות אחוזים   יותר, וזה רק בגלל שאני חושש להתפרע. זה בהחלט יכול להיות שווה 4-5 מיליארד שקל, והסכום הזה מבטא רווח חבוי של כמה מיליארדי שקלים – 2-3 מיליארד ויותר.

אז בינתיים זה חבוי, אבל הפיקוח על הבנקים כבר מפציר בבנקים להעביר את המטה מחוץ לתל אביב, ולאט לאט, גם סניפים כנראה יצטמצמו, ואז הנדל"ן הזה במוקדם או במאוחר יצוף בדוחות.

טבע גייסה 4.5 מיליארד דולר בריבית של מעל  6% – וזו אולי ההודעה הכי חשובה של החברה בחודשים האחרונים

טבע השלימה תמחור של אג"ח דולרי בהיקף של 4.5 מיליארד דולר – הגדלה לעומת הכוונה המקורית לגייס 3.5 מיליארד דולר.

ההנפקה תכלול 2 סדרות אג"ח דולריות בהיקף של 1.25 מיליארד דולר, כאשר הריבית תהיה 6% ו- 6.75%, לפירעון בשנים 2024 ו-2028 בהתאמה. בנוסף, 2 סדרות אג"ח צמודות לאירו, היקף הסדרה הראשונה 700 מיליון אירו בריבית של 3.25% לפירעון ב-2022, והיקף הסדרה השנייה 900 מיליון אירו בריבית של 4.5% לפירעון ב-2025.

מניית טבע

"עם השלמת התמחור, השלמנו חלק חשוב מאוד בתוכנית הכלכלית שלנו", אמר מייק מקלילן, סמנכ"ל הכספים של טבע, "מעבר לכך, דאגנו לצרכים הפיננסיים שלנו בשנים הקרובות. כעת נתמקד בבנייה מחודשת ובאופטימיזציה של עסקינו".

הגיוס הנוכחי חשוב ביותר על רקע הירידה הצפויה בתזרים המזומנים החזוי בשנים הקרובות, ועל רקע תשלומי החוב הצפויים. מדובר בעצם באוויר לנשימה מבחינתה של טבע , וזה בהחלט הישג גדול.

טבע מתכוונת להשתמש בתמורה לצורך פירעון חוב של כ-2.3 מיליארד דולר, לצורך החזר החוב הקיים בסכום כולל של 1.5 מיליארד דולר בקשר עם אגרות החוב הבכירות ולשימוש שוטף

המשבר בטבע: מאבדת את המוניטין; מאבדת את ההון   

אופנהיימר מסבירים כי מניית טבע לא זולה (במחיר 17 דולר), אבל לפני שבעה חודשים (במחיר 32) הם המליצו לקנות

האם מניית טבע יכולה לרדת לאפס?

טבע – הנפילה

אי.בי.אי דיווחה לפני כשבועיים על הפסדים גדולים של משקיעים דרך הברוקראז' בגלל נפילת XIV תעודות שורט על מדד הפחד – התעודה נזכיר איבדה מעל 90% ביום אחד. עכשיו מתברר ( כצפוי) כי ההפסד של המשקיעים הוא ההפסד של אי.בי.אי – לחברה אין בטוחות וערבויות מתאימות על הסכום הזה. היא פשוט נתנה אשראי ללא גיבוי. זה יכול אגב להיות אשראי יומי, זה יכול להיות אשראי מול אסטרטגיות מסוימות, אלא שנפילת התעודה טרפה את הכלים.

אי.בי.אי מדווחת כעת כי לאחר סגירת פוזיציית החסר בשמונת חשבונות הלקוחות העצמאיים עומדת יתרת החוב של הלקוחות לחברה הבת, שירותי בורסה והשקעות בישראל- אי.בי.אי. בסכום של 35.5 מיליון שקל.. החברה נוקטת בצעדים משפטיים לתשלום החוב והגישה בקשה לסעדים זמניים במעמד צד אחד שהתקבלה.

החברה מדגישה  כי בשלב זה אין באפשרותה של החברה להעריך את תוצאות ההליכים ואת יכולתה לאכוף פסק דין לזכותה, אם וככל שיינתן.

בעקבות יום האנליסטים של סייבר ארק (CYBR) אנו משמרים את המלצת Outperform תוך העלאת מחיר יעד מ-54$ ל-56$. אנו מעריכים כי החברה ממוצבת היטב על מנת להמשיך לצמוח בקצב גבוה, כאשר שוק היעד עבורה מוערך בכ-44 מיליארד דולר, כאשר שיעור חדירה של סייבר ארק הנו נמוך עדיין, ועומד על 17% בקרב ארגונים גדולים ועל 5% בלבד בקרב ארגונים קטנים ובינוניים. רכישת חברת Conjur המספקת פתרונות סייבר בענן לשוק DevOps מהווה הזדמנות נוספת לצמיחה עתידית, ופוטנציאל להרחבת שוקי היעד לחברה.

אנו סבורים כי חברת סייבר ארק ממוצבת היטב על מנת ליהנות ממגוון הזדמנויות בשוק אבטחת זיהוי המשתמשים (PAS – Privileged Account Security). החברה מניבה כ-77% מהכנסותיה משוק זה, כאשר בנוסף נכנסה לאחרונה לשוק חדש של אבטחת זיהוי משתמשי אפליקציות (AIM – Application Identity Manager) עם רכישת חברתConjur . אנו מעריכים כי רכישה זו עתידה להרחיב את שוקי היעד עבור סייבר ארק ולהוביל לסינרגיות בעסקיה, בדומה לרכישות קודמות של Viewfinity וCybertinel-

הנהלת סייבר ארק ציינה כי שוק היעד עבורה מוערך בכ-44 מיליארד דולר על פני מספר שנים, מרביתו בגין פתרונות ללא מענה בשלב הנוכחי. החברה עשויה ליהנות מפוטנציאל שוק זה באמצעות שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מפיצים ושיתופים עסקיים, עליהם שמה דגש באסטרטגיה העסקית. בשנים הקרובות מעריכה הנהלת החברה כי תמשיך להציג צמיחה בהכנסות של למעלה מ-20%, לצד שיעור הרווח התפעולי בין 17% ל-21%. בראיה ארוכת הטווח, שיעור הצמיחה בהכנסות אמור להתמתן אך עדיין להישאר ברמה גבוהה כ-15%, תוך שמירה על רווח גולמי של 82%-86% ועלייה בשיעור הרווח התפעולי לטווח של 27%-31%.

אנו סבורים כי חברת סייבר ארק אמורה להמשיך להציג צמיחה גבוהה בהשוואה למגזר הסייבר, תוך הגדלת נתח שוק בתחום ה-PAS וחדירה לשווקים חדשים. אנו משמרים את המלצתנו על Outperform  תוך העלאת מחיר יעד מ-54$ ל-56$, בהתבסס על מכפיל מכירות EV/Sales של 4.7 לתחזית 2019

הפנסיה שלכם מתכווצת  – יותר ביטוח, פחות פנסיה

הפגיעה הגדולה בפנסיה של הצעירים – גם הביטוח יעלה, וגם התשואה המובטחת ירדה; מה עושים להגדיל את הפנסיה?  

החיסכון הפנסיוני החודשי שלכם (הפרשה לפנסיה דרך השכר) ברובו נצבר ונחסך לתקופת הפנסיה, אך קיים מרכיב של ביטוח – ביטוח נכות ומוות/ ביטוח אובדן כושר עבודה. ההפקדות החודשיות שלכם, מפוצלות לשתיים – רוב הכסף הולך לחיסכון וחלק קטן לביטוחים.

אלא שהפרמיה שאתם משלמים על ביטוח נכות תתייקר משמעותית בחודשים הקרובים. מסתבר שתשלום השוטף לביטוח נמוך ולא מכסה את התביעות בקרנות הפנסיה – כמות המשתמשים בביטוח הזה כפולה ממה שהוערך תחילה, והדבר יוצר גירעונות בקרנות הפנסיה.

כדי לסגור את הגירעון מעלים את רכיב הביטוח בהפקדה, ומנגד מקטינים את רכיב החיסכון. זה ייפגע בכיס של כל החוסכים – יהיה לכם פחות כסף לתקופת הפנסיה. אבל זה יאפשר לכם לקבל כיסוי ביטוחי במקרה של אובדן כושר עבודה.

המשמעות הכספית גדולה – התייקרות הביטוח במקרה הטוב בעשרות רבות של שקלים, ובמקרה הרע במאות שקלים. למעשה, הצעירים שבהגדרה מפרישים פחות ממבוגרים יותר לביטוח אובדן כושר עבודה, ישלמו פרמיה כפולה ויותר מכך, ומדובר בהתייקרות של עשרות שקלים בחודש עד 100 שקל. מנגד, המבוגרים שמפרישים סכום של כמה מאות בחודש לכיסוי הביטוחי יוסיפו (תלוי בפרמטרים נוספים) בין עשרות למאות שקלים בחודש.

התייקרות הפרמיות על הביטוח מגיעה לאחר שב-2013 הפחיתו באוצר את הפרמיה על הביטוחים בשיעור ניכר (מעל 60%). אלא שההפחתה הזו אינה מציאותית והיא גרמה למצב של גירעון שבסופו של דבר התגלגל על החוסכים. למעשה, בתיאוריה אין הבדל גדול בין לחיות בגירעון שוטף שאחת לתקופה מוסדר, לבין לשלם כיום יותר על הביטוח ופחות על החיסכון – קיזוז הגירעון היה דרך התשואות (איבוד תשואה), והגדלת הפרמיה, תתבטא בסכום חיסכון קטן יותר, אך כלל החוסכים לא יפגע. עם זאת, קיים הבדל בין החוסכים – בעוד שכיסוי הגירעון נעשה באופן הומגני ובהתאם לסך החיסכון (דרך פגיעה בתשואה), הרי שהגדלת הפרמיה, לא הומגנית. מצד אחד, המבוגרים ישלמו יותר. מצד שני הצעירים נפגעים כנראה יותר כי הגידול היחסי בפרמיה (באחוזים) גבוה ביחס לגידול אצל המבוגרים. ההשלכה על כל אחת מהקבוצות לא ברורה, אבל נראה שהצעירים מממנים באופן מסוים את המבוגרים.

כמו כן, יש חוסכים שאינם פעילים. הם כמובן נהנים, כי הם כבר לא מפרישים לפנסיה, והתשואה של הקרן לא תיפגע (בגלל ההתאמה האקטוארית).

הפגיעה הצפויה היא לא הכרחית. אתם יכולים לעבור לקרן פנסיה עתירת חיסכון, ואז לשמור על מרכיב החיסכון הגדול, רק שאז תצטרכו להבין שהכיסוי הביטוחי שלכם לא מלא. כמו כן, אתם יכולים לוותר על ביטוח לאובדן כושר עבודה, ולעשות אותו במקום אחר. בועל, יש הרבה אפשרויות במקביל לרפורמה בביטוח אובדן כושר עבודה בחודשים האחרונים (ראו הרחבה כאן)

הפנסיה של הצעירים מתכווצת

החוסכים הצעירים נפגעו לאחרונה מהפחתת ההשקעה באגרות חוב ייעודיות שמספקות ריבית גבוה. עד לאמצע השנה שעברה כל החוסכים בפנסיה נהנו באופן שווה מאגרות החוב המיועדות. מדובר באגרות חוב שהאוצר הנפיק בשביל קרנות הפנסיה ושביטאו תשואה מרשימה – 4.86%. הקרנות רכשו אגרות אלו בהיקף של 30% מהנכסים הכוללים שלהם, והמשמעות – תשואה מובטחת.

אלא שבמקביל קרנות הפנסיה סבלו מגירעון מכיוון שהן מגדירות את התשואה השנתית הממוצעת לחוסכים על 4%, למרות שזה מנותק מהמציאות. בשנים האחרונות, על רקע הריבית האפסית, התשואה נמוכה משמעותית מ-4%. זה אומר שהחוסכים לפנסיה מקבלים בפועל ( לפי 4%) הרבה יותר ממה שיש בקרן. אלו שמקבלים קצבאות פנסיה עכשיו עדיין נהנים, אבל מתישהו יסגרו את הפער הזה (שעשוי להגיע ל-20% ) ועל רקע הגירעון הזה הוחלט כי האג"ח המיועדות (המבטיחות תשואה גבוהה) יוקצו לחוסכים הוותיקים, שמקבלים קצבאות, בעוד שהחוסכים הצעירים לא ייהנו מתשואה מובטחת.

הפתרון הזה יעזור לחוסכים הוותיקים, הם יקבלו סוג של הגנה (תשואה מובטחת בזכות האג"ח המיועדות), כך הסיכוי שהקצבה שלהם תישמר גדול יותר. אך מנגד הצעירים לא יזכו למרכיב של תשואה מובטחת, הפנסיה שלהם תתכווץ. אז איך שומרים על פנסיה סבירה, ראשית מתמקחים על דמי הניהול, ויש כמה אפשרויות להוריד דרמטית את דמי הניהול (הרחבה כאן).

למדריכים נוספים באתר הון:

קרנות פנסיה  – כל מה שצריך לדעת

קרנות השתלמות – איך לבחור נכון?

חודש פברואר היי חודש חלש במיוחד בתעשיית קרנות הנאמנות – הקרנות איבדו בממוצע 1% , ומתחילת השנה ההפסד מסתכם בכ-0.3%. במילים אחרות, כל העלייה הנאה של ינואר נעלמה, ואפילו התהפכה. זה לא מפתיע – פברואר היה חודש חלש בשווקים הפיננסים גם בארץ וגם בעולם – המניות איבדו גובה וגם אגרות החוב ירדו

     במיטב דש, מרכזים ומסכמים את פעילות הקרנות בחודש פברואר

הקרן שרשמה את התשואה החודשית הגבוהה ביותר בחודש פברואר היא הקרן "מודלים F0 לונג דולר פי 3", שעלתה ב-6.39%.

מנגד, הקרן שהשיגה למשקיעים את התשואה הגרועה ביותר היא: "איילון 6D אקסטרים 500 S&P פי 3",  לאחר שירדה ב-13.91%.

קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל סיכמה את החודש עם התשואה השלילית הגבוהה ביותר של 85% בהובלת קרנות מניות ת"א 90 שירדו ב-3.75%. קרנות שמתמחות במניות בחו"ל רשמו תשואה שלילית גבוהה בשיעור משוקלל של 2.5%.

קרנות אג"ח כללי השיגו בסיכום חודשי תשואה שלילית ממוצעת של 9%. אלו שבחרו "לא לקחת סיכון" ולא להיחשף למניות כלל, השיגו את התשואה השלילית הנמוכה ביותר בקבוצה זו, המסתכמת ב-0.75%. מנגד, אלה שבחרו להשקיע בקרנות אג"ח כללי עם חשיפה של עד 30% מניות רשמו את התשואה השלילית הממוצעת הגבוהה ביותר בקבוצה: 1.1%.

קרנות אג"ח קונצרני רשמו החודש תשואה שלילית ממוצעת של כ-85%. דווקא קרנות ה-HIGH YIELD בעלות סיכון מוגבר יותר למשקיעים, השיגו בפברואר תשואה שלילית ממוצעת נמוכה יותר של 0.65%.

קרנות אג"ח מדינה ללא חשיפה מנייתית רשמו תשואה שלילית ממוצעת של 6%, מעט טוב יותר מאשר מדד אג"ח ממשלתי כללי שירד ב-0.7%.

קרנות אג"ח חו"ל נותרו החודש ללא שינוי.

תשואות קרנות הנאמנות מתחילת השנה (ינואר – פברואר 2018)

 קרנות המתמחות במניות בישראל רשמו מתחילת השנה תשואה שלילית ממוצעת של כ-45%, נמוכה באופן ממשי מקרנות מניות חו"ל שהשיגו תשואה חיובית בשיעור של 1.4%. הקרנות שבלטו לרעה בתשואות מתחילת השנה הן קרנות מניות נדל"ן וקרנות מניות ת"א 35 שירדו ב-4.15% וב-0.35% בהתאמה. לעומת זאת, הקרנות שהצטיינו בקבוצה זו היו קרנות מניות אנרגיה וקומודיטיס עם תשואה חיובית ממוצעת של 4.95%, וקרנות מניות ת"א 90 שהציגו תשואה חיובית של 0.45%, טוב יותר מול מדד היחס שירד בכ-1.05%.

קרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו, כאמור, מתחילת השנה תשואה חיובית הנאמדת ב-1.4%. הקרנות שבלטו לחיוב הן קרנות שמשקיעות בסין שעלו בממוצע ב-6% וקרנות שמשקיעות בארה"ב מוגנות מט"ח עם תשואה של 3.85%.

קרנות אג"ח כללי רשמו מתחילת השנה תשואה שלילית של 4%. קרנות אג"ח כללי ללא חשיפה למניות השיגו למשקיעים תשואה שלילית הנאמדת ב-0.65%. קרנות עם חשיפה של עד 10% למניות רשמו תשואה שלילית של 0.45%, קרנות שחשופות עד 20% למניות: 0.4%-, וקרנות עד 30% חשיפה מנייתית השיגו 0.3%-.

קרנות הנאמנות הקונצרניות ללא מניות ירדו מתחילת השנה בכ-65% בממוצע.

מתחילת השנה, קרנות אג"ח מדינה רשמו תשואה שלילית הנאמדת ב-0.4% בלבד.

 10 הקרנות הטובות ביותר – פברואר 2018

 10 הקרנות הגרועות ביותר – בפברואר 2018

 הקרנות הבולטות לטובה ולרעה ינואר – פברואר 2018

     10 הקרנות הטובות ביותר ינואר – פברואר 2018

 10 הקרנות הגרועות ביותר ינואר – פברואר 2018

אלון גלזר סמנכ"ל בלידר שוקי הון סוקר את תוצאות לאומי – "תוצאות הרבעון הרביעי של 2017 היו מעט מתחת לציפיות, בעיקר בשל ההוצאות הגבוהות שנרשמו (הוצאות פרישה מרצון בלאומי קארד והוצאות נוספות הנהוגות בסוף שנה). מנגד, הבנק נהנה ברבעון מרווח חד פעמי גבוה של 265 מיליון שקל ממכירת נכס נדל"ן, ובשורה התחתונה רשם ברבעון רווח של 915 מיליון שקל המשקף תשואה על ההון של 10.8%. בניטרול האלמנטים החד פעמיים התשואה על ההון שהבנק הציג ברבעון הינה קצת מעל 9%".

גלזר מוסיף כי את  2017 כולה סיים הבנק עם תשואה על ההון של 9.8% ומתייחס לאחזקה במניה – "מה בעצם לעשות עם המניה? אנחנו מאמינים שנכון לבחור חברות המנוהלות טוב, והנהלת לאומי בלטה לטובה בשנים האחרונות, הן בטיפול במשבר החקירות בארה"ב, והן בפעילות המקומית, כאשר ברבעונים האחרונים הבנק נהנה משיפור משמעותי בתחום ההוצאות לצד צמיחה (מתונה) בפעילות, ושמירה על תיק אשראי שמרני.

"אנחנו אוהבים את המהלך של רכישת המניות (לטענת הבנק – בנק ישראל העדיף מהלך זה על פני הגדלה פרמננטית נוספת של הדיבידנד), כאשר הערכתנו היא שרכישת המניות תבוצע מהר יחסית, על מנת לשמור על רמת הלימות הון של לא יותר מ- 11%. אנו מעריכים כי מהלך זה מצביע על רצון הבנק להמשיך להציג רווחיות גבוהה גם ב- 2018. החשש העיקרי שלנו לגבי לאומי הינו מהחשיפה הגבוהה יחסית לשוק ההון. הבנק נהנה בשנים האחרונות מרווחים גבוהים, ושינוי מגמה בשווקים עלול לפגוע בתוצאות הבנק.

 "בנק לאומי נסחר כבר במכפיל הון גבוה יחסית של 0.98, וברמה זו הוא נסחר קרוב לשוויו הכלכלי. אנו מעריכים כי נמשיך לראות ב- 2018 את פירות מהלכי התייעלות וביחד עם תכנית הרכישה העצמית שתתרום אף היא לשיפור בתשואה על ההון (עבודה עם הון יעיל יותר), לאור זאת, ובשל הערכתנו כי סקטור הבנקים ממשיך להיות אחד הסקטרים הזולים בשוק המקומי, אנו ממשיכים להמליץ על הבנק בתשואת יתר, כאשר אנו מעלים את מחיר היעד ל- 24 שקל".

איגוד חברות האשראי פנה לשר האוצר בבקשה להתיר לחברות האשראי לגייס אג"ח מהציבור ולנהל פיקדונות לגופים מוסדיים כדי להגביר את התחרות מול הבנקים – רעיון מצויין, אבל נראה שזה לא יהיה פשוט. אחרי הכל, המלחמה מול הבנקים מתישה ואיטית. 

בהמשך לכנס איגוד חברות האשראי  בנוכחות כ- 50 בעלים ומנהלים של חברות למתן אשראי הודיע  יו"ר איגוד חברות האשראי מיכה אבני על פניית האיגוד במכתב לשר האוצר, משה כחלון, בדרישה לפעול להשוואת התחרות על מתן אשראי ביחס לבנקים וכן לאפשר גיוון במקורות העומדים לרשות חברות האשראי בדרך של מתן היתר לגיוס אג"ח ולקבלת פיקדונות מגופים מוסדיים.

במכתב ששלח יו"ר האיגוד, עו"ד מיכה אבני, נכתב: "חוק הפיקוח על השירותים הפיננסים נועד לשבור את המונופול הבנקאי ולפתוח את תחום האשראי לתחרות שתטיב עם האזרח. אולם כל עוד המחוקק לא יאפשר לחברות אשראי לגייס מקורות  בתנאים תחרותיים מול הבנקים, החוק לא ישיג את מטרתו. כיום אנחנו מתבקשים לחולל תחרות מול הבנקים עם שתי ידיים קשורים מאחורי הגב. אנחנו מבקשים לשחרר את ידינו ולתת לנו לעבוד לטובת הציבור."

תיקון סעיף 21 (א) (2) לחוק הבנקאות, שנכנס לתוקפו ב-2016, אפשר לתאגידים העוסקים במתן אשראי שאינם בנקאיים לגייס מקורות באמצעות הנפקת אג"ח. אולם החוק כלל הגבלות חמורות שמנעו תיקון משמעותי של העוול ההיסטורי שנעשה לחברות האשראי, מה שמשמר את המונופול הבנקאי בתחום מתן האשראי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים. אבני הוסיף: "מצב זה פוגע בראש ובראשונה באזרח המעוניין לקבל אשראי, שכן מצב זה מונע תחרות בין הגופים השונים, מה שהיה יכול לייצר הטבות והוזלות לצרכן."

האיגוד דורש לבטל את המגבלות שהוחלו על חברות האשראי, על מנת לאפשר תחרות אמיתית מול הבנקים. במכתבם לשר האוצר מפורטים כשלי השוק המונעים את התחרות והפתרונות המוצעים. תחילה, סביב היכולת של חברי האיגוד לגייס מהציבור ללא מגבלות, ובהמשך הרחבת סל השירותים אותו יכולים חברי האיגוד להציע ללקוחותיהם הממוסדים (משקיעים מתוחכמים) תוך התמקדות בהחזקת פקדונות עבור ציבור ייחודי זה והגנת ינוקא לחברות האשראי בשירותים אלה.

בין היתר, דורש האיגוד, לתקן את חוק הבנקאות ואף לבטל את המגבלות על חברות למתן אשראי כדי לאפשר תחרות שווה. בנוסף נדרש לבטל את המצב האבסורדי לפיו חברות האשראי המפוקחות כפופות הן לבנק ישראל והן לרשות שוק ההון. חברי האיגוד מצביעים גם על המגבלה שנקבעה בתחום הנפקת אג"ח עד לסך של 2.5 מיליארד ₪ ששונה מתחומים אחרים שהוחרגו, דוגמת משכנתאות, וזאת ללא כל הצדקה עניינית, בהיותם של גופים אלה מפוקחים.

עוד קורא האיגוד, לבטל את סעיף 21 לחוק הבנקאות ככל שהוא נוגע למגבלות על חברות שנותנות אשראי, או לחילופין להחריג ממנו את החברות בעלות הרישיון למתן אשראי, ובכל מקרה להחריג את בעלי הרישיון המורחב למתן שירותי אשראי.

בתחום הפיקדונות הכספיים האיגוד מציין כי הרחבת התחרות בשוק הפיקדונות מול הבנקים היא צעד נדרש, בדומה לנעשה בעולם המערבי כולו, וקורא לרפורמה דו שלבית – ראשית, לאפשר לחברות האשראי שקיבלו רישיון לקבל פיקדונות כספיים מגופים מוסדיים מפוקחים ; שנית, לתת הגנת ינוקא לחברות האשראי באמצעות ערבות מדינה חלקית למשך 5 שנים לחברות נותנות אשראי ומקבלות פיקדונות כספיים.

עוד הוסיף אבני "הצעות אלו יפעלו לטובת הצרכן הישראלי היום ויוזילו את עלויות האשראי – כך נייצר אפשרות אמיתית לתחרות במערכת הבנקאית והפחתת מחירים."

אודות איגוד חברות האשראי:

איגוד חברות האשראי הינו איגוד מקצועי בלשכות המסחר המרכז תחתיו את החברות למתן אשראי. בכלל זה, מוסדות פיננסיים המעניקים אשראי חוץ בנקאי, הן למגזר העסקי והן למגזר הפרטי. חברי האיגוד הינם החברות הגדולות והמובילות במשק הישראלי בתחום האשראי אשר מעניקים מיליארדי שקלים באשראי לציבור כל שנה.

ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה  אישרה, לקריאה שניה ושלישית, את פרק הבנקאות מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב 2019.

הצעת החוק תאפשר ללקוח להעביר את כל הפעילות הפיננסית שלו מבנק לבנק באופן מקוון (באמצעות אתר האינטרנט והסלולר), תוך 7 ימי עסקים וללא גביית תשלום בגין מעבר החשבון. אפשרות המעבר הקל והמהיר תוביל להפחתת מחירים ולשיפור השירות, בדומה לרפורמה שבוצעה בענף הסלולר.

עוד סוכם, כי הנגיד יקבע בכללים את סוגי החשבונות עליהם יחול החוק. במידה והנגיד לא יקבע את סוגי החשבונות עד יום כניסתו של החוק לתוקף, (בעוד 3 שנים) החוק יחול על כל סוגי החשבונות. כן, זה ייקח זמן, ובינתיים תוכלו לקרוא במדריך שלנו – איך לעבור בנק. ואגב, כבר עכשיו זה לא ממש מסובך לעבור. הרפורמה תעשה לנו חיים עוד יותר קלים, אבל צריך להודות – המעבר היום הוא גם לא מסובך, ולא ממש יקר (מה גם שלרוב הבנקים הקולטים מממנים את עלויות המעבר)

יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ רחל עזריה (כולנו): "זו החלטה היסטורית. לקוחות יוכלו לעבור מבנק לבנק תוך שבוע אחד בלי לצאת מהבית. הרפורמה תיצור תחרות בין הבנקים, בזכות מעבר טכנולוגי ומהיר – כמו שקרה בשוק הסלולר. הוספנו עיצומים כספיים לחוק כדי לוודא שכל בנק ימלא את ההתחייבות שלו. בנוסף, כיוון שייקח כמה שנים לבנות את המערכת הטכנולוגית, הכנסנו סעיף לפיו גם בתקופת הביניים אסור לפגוע בזכויות של לקוחות שהודיעו על מעבר".

במהלך דיוני הוועדה הוסיפה יו"ר הוועדה סעיף שעוסק בעיצומים כספיים לבנקים אשר יוטלו על בנקים שלא יאפשרו את ביצוע המעבר באופן מקוון וידרשו מהלקוח להגיע לסניף. בנוסף, הבנקים יחויבו להמשיך ולהעניק ללקוחות שיבקשו לעבור בנק, את כל התנאים וההטבות מהן נהנה הלקוח ערב בקשתו לעבור לבנק אחר. (בהמשך לעדויות לפיהן נגבו ריביות גבוהות במשך חודשים ארוכים, וחלה הרעת תנאים ללקוח שניסה לבצע מעבר) וכן לבנקים שלא יאפשרו את המעבר תוך 7 ימי עסקים. תוקף הוראת העיצומים הכספיים יחל 4 שנים מיום כניסת החוק לתוקף.

ענף הבנקאות מאופיין בחסמי מעבר שמגבילים את יכולת הלקוחות לעבור בנק. דבר העלול לגרום ללקוחות להיות לקוח שבוי. ולהקשות עליו להחליף בנק במקרה שהבנק מעלה מחירים או פוגע באיכות השירות.

בשוק הבנקאות קיימים שני חסמי מעבר עיקריים. הנטל הבירוקרטי הכרוך בהעברת חשבון בנק, פעולה שהיום כרוכה בטיפול במוצרים פיננסיים רבים כדוגמת הוראות קבע, הרשאות לחיוב, שיקים, משכורות, קצבאות ועוד. וכן חשש לאובדן חיובים או זיכויים שיופנו לחשבון הבנק הישן של הלקוח, במקום לחשבונו החדש.

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) הציע להעניק לבנקים הקטנים הגנת ינוקא. עוד ביקש ילין, שכל בנק יוכל לקלוט לקוחות חדשים מכל הבנקים לרבות הבנקים הקטנים. הצעת החוק קובעת כי החוק יחול רק על בנקים ששווי נכסיהם גדול מ-5% משווים של כל הבנקים בישראל. אחרת אמר ילין, התחרות תהיה רק בין הבנקים הגדולים לבינוניים אולם הבנקים הקטנים לא יצמחו. עוד הציע ילין כי החוק יחול גם על אגודות אשראי וכל סוגי התאגידים הבנקאיים. ילין טען כי הבנקים יכולים "להרוג" את הבנקים הקטנים בצורה של הפחתת עמלות .

נציג האוצר השיב כי מטרת החוק היא הפחתת עלויות ולא שינוי גודלם של הבנקים. סוכם כי תהיה אפשרות להחיל את החוק גם על בנקים נוספים באישור הוועדה.

בהצעת החוק תמכו חברי הכנסת רחל עזריה, רועי פולקמן, מיכאל מלכיאלי, שולי מועלם-רפאלי ואורי מקלב. מולם התנגדו חברי הכנסת חיים ילין מוסי רז, יוסף יונס וסלאח סעד. כאמור, הרפורמה בענף הבנקאות אושרה היום פה אחד לקריאה שנייה ושלישית.

הפרשות סביב בזק ובמקביל ירידת המניה, מעוררים אצל רבים תחושה שמדובר בהשקעה אטרקטיבית שסובלת מסנטימנט שלילי. אבל רוני בירון אנליסט וותיק ומנוסה מבית ההשקעות אקסלנס, סבור שלא מדובר בהשקעה אטרקטיבית – מחיר היעד שלו – 5.7 שקל, מבטא פרמיה צנועה של  7% על מחיר השוק

בירון מסביר כי  – "הסתעפות החקירה בעניין בזק והשינויים הצפויים בבעלות החברה והרכב הדירקטוריון ייצרו לאחרונה הרבה כותרות, חלקן יותר רלוונטיות וחלקן פחות לציבור המשקיעים. להלן ההתייחסות שלנו לאירועים האחרונים ומספר נושאים נוספים".

לגבי החקירה מפרט בירון – "מה בעצם קרה? לפני כשבועיים הודיעו הרשות לני"ע והמשטרה על פתיחת חקירה נוספת בענייני בזק המתמקדת באפשרות להטיית הסיקור של אתר וואלה עבור יחס רגולטורי מועדף. במסגרת החקירה נעצרו מספר אנשי מפתח הכוללים, בין השאר, את שאול אלוביץ, וסטלה הנדלר. בנוסף, שאול אלוביץ, אור אלוביץ ואורנה אלוביץ החליטו לפרוש מדירקטוריון בזק.

"הדעה שלנו: להערכתנו, נושא הממשל התאגידי בבזק נמצא תחת זכוכית מגדלת גם ללא החקירה החדשה ולאור השינויים הצפויים בבעלות והדירקטוריון, החקירה החדשה פחות רלוונטית במישור זה. ההקשר העיקרי שהיינו עושים הינו ירידה נוספת בסבירות להקלות רגולטוריות עבור בזק בטווח הנראה לעיין.  בטווח הקצר, גם הסטת תשומת הלב הניהולית בצומת משמעותית אינה עוזרת.

"בעלות ודירקטוריון –  בעלות: ההצעה המשופרת של נתי סיידוף אושרה על ידי הנושים של יורוקום והוגשה לאישור בית המשפט אשר צפוי להחליט בנושא לקראת סוף החודש. בהנחה שבית המשפט יאשר את ההסכם, יסתיים ההליך התחרותי ויחל הליך רגולטורי אשר עשוי, להערכתנו, להמשך כשישה חודשים.

"דירקטוריון: בעקבות הודעת פרישתם של שלושת הדירקטורים ממשפחת אלוביץ, מבקשת ביקום למנות את שלמה רודב (כיהן כיו"ר אקטיבי לפני שאול אלוביץ), דורון תורג'מן (מנכ"ל אינטרנט זהב) ותמיר כהן (נציגו של נתי סיידוף) כחברי דירקטוריון. לפי גלובס, רודב מיועד לחזור לתפקיד היו"ר. יש לציין כי הארכת כהונתם של מינויים אלו כמו גם של חברי דירקטוריון אחרים תעמוד להצבעה באספת בעלי המניות השנתית אשר צפויה להיערך בתחילת מאי. תוצאות הבחירות וההרכב הסופי של הדירקטוריון צפויים לעצב את מידת ההשפעה של בעל השליטה הבא אשר עשויה להיות מוגבלת יותר מבעבר. יש לציין כי ההסכם עם יורוקום אינו יוצא לפועל מסיבה זו או אחרת והסכם חלופי אינו מתגבש, אזי יורוקום צפויה להיכנס לתהליך של פירוק (תרחיש פחות סביר להערכתנו בשלב זה).

 "הדעה שלנו: אין ספק שהשינויים בבעלות החברה והדירקטוריון חיוניים לשיפור הממשל התאגידי ופרופיל המניה. כמו כן, אנו רואים בחיוב את אפשרות חזרתו של שלמה רודב כיו"ר. רודב חתום על תקופה מוצלחת במיוחד בחיי החברה, והינו בעל היכרות אינטימית עם בזק והסביבה העסקית. יחד עם זאת, להערכתנו, הכותרות סביב סביב השינויים הצפויים בחברה מקהות במידה מסוימת את הדיון באתגרים העסקיים העומדים על הפרק. אנו לא מזהים פתרון קל לתהליכים המבניים והתחרותיים בשוק הקווי תחת הרגולציה הנוכחית.

"נקודות עיקריות לקראת תוצאות הרבעון הרביעי –  מדיניות הדיבידנד. אנו רואים סבירות גבוהה יחסית לשינוי המדיניות מחלוקה של 100% מהרווח הנקי לאחוז נמוך יותר במקביל לתוצאות הרבעון הרביעי. ברקע, קריאה מצד חברת מידרוג וחברי דירקטוריון לבחון מחדש את מדיניות הדיבידנד לאור השחיקה הצפויה ברווחים. שינוי אפשרי במדיניות עשוי לתמוך בחוזק הפיננסי של החברה אולם יחליש את אחד המאפיינים הבולטים שלה – תשואת דיבידנד עודפת.

"מגמות עסקיות: תוצאות הרבעון הרביעי עדיין לא ישקפו את הורדת המחירים המשמעותית ביס אשר תבוא לידי ביטוי באופן הדרגתי ב- 2018 אולם ישקפו בצורה טובה יותר את הכניסה של פרטנר לתחום הטלוויזיה והטריפלים. אנו לא מעריכים כי להשקת Sting TV הייתה השפעה מהותית. לפיכך, אנו צופים  כי הרבעון הרביעי ישקף המשך השחיקה בתחום הקווי. גידול בהכנסות תשתית צפוי לקזז באופן חלקי את השחיקה אבל הכיוון ברור. במהלך שלושת הרבעונים הראשונים איבדה החברה בממוצע 6 אלף מנויי טלוויזיה ו- 19 אלף מנויי טלפוניה ואינטרנט (לא כולל גידול בקווים הסיטונאיים). כמן כן, ה- ARPU  של יס איבד 3 ש"ח בכל אחד משני הרבעונים האחרונים. אנו נבחן את המגמות ברבעון כנגד פרמטרים אלו. לגבי פלאפון, הרבעון הרביעי חלש עונתית אבל הגידול במספר המנויים עשוי לעזור.

"תוצאות 2017: בהינתן המגמות הנ"ל, אנו מעריכים כי תוצאות 2017 יהיו מעט נמוכות מתחזית החברה ברמת ה- EBITDA (תחזית של 4.0 מיליארד שקל) והרווח הנקי (1.4 מיליארד ₪). יש לראות האם החברה תדלג על הפרשה לפרישה מוקדמת, האם תבצע הפרשה נוספת כנגד החוב של יורוקום, והאם תוריד את שווי יס בספרים. אנו מעריכים כי התזרים החופשי ב- 2017 יהיה מעל תחזית החברה (2.0 מיליארד ₪).

"הפרשה לפרישה מוקדמת: בשנים האחרונות בזק הקפידה להפריש כ- 100 מיליון ₪ מדי רבעון רביעי לטובת פרישה מוקדמת של עובדים. זאת במסגרת ההסכם עם הועד של בזק קווי ועל מנת לקזז את מנגנון "הטייס האוטומטי" ברמות השכר. אנו מניחים כי החברה לא תבצע הפרשה זו השנה, גורם אשר יעזור לשורת הרווח והדיבידנד אולם יביא לגידול בהוצאות השכר.

"תחזית החברה ל- 2018: תחזית החברה צפויה לשקף תרומה חשבונאית של כ- 400 מיליון ₪ ל- EBITDA  והתזרים החופשי המדווח כתוצאה מאימוץ מוקדם של IFRS-16, ללא השפעה על הרווח הנקי. בנטרול תרומה זאת והמכירה הצפויה של סקיה, אנו צופים EBITDA של 3.6 מיליארד ₪, רווח נקי של 1.14 מיליארד ₪ ותזרים חופשי של 1.8 מיליארד ₪.

נותרים במשקל שוק ומורידים מחיר יעד ל- 5.7 שקל

"אנו מורידים את מחיר היעד ל- 5.7 ₪ מ- 5.9 ₪ בעקבות עדכון המודל. לצורך הערכת השווי, אנו מניחים חלוקת דיבידנד של 80% החל מ- 2018. מחיר היעד שלנו הינו ל- 12 חודשים בנטרול דיבידנד. למרות הירידה האחרונה במחיר המניה אנו מעוניינים לקבל תמונה ברורה יותר לגבי האופק העסקי/רגולטורי של החברה ונותרים בהמלצה ניטרלית.