למה נפל אלוביץ'?  

איך הצליח אלוביץ' לפשוט רגל כשהוא חתום על את העסקאות הטובות ביותר של השנים האחרונות? מה דירבן אותו לרוץ על עסקת YES, ומה המשמעות של חברת חלל במבנה האחזקות של יורוקום?

שאול אלוביץ' לא ירצה לזכור את 2017. האיש שעומד מאחורי אחת העסקאות המוצלחות ביותר במשק, הפך להיות פושט רגל. אולי אני לא מדייק במצבו "המשפטי", אבל בשורה התחתונה – חובותיו של אלוביץ' עולים על נכסיו, והחברה בשליטתו – יורוקום תקשורת, עברה הלכה למעשה לשליטה של הבנקים שנמצאים בהליך משפטי במסגרתו יימצא קונה לחברה במקביל למחיקת חלק מהחוב שלה. האחים סיידוף הם מועמדים בולטים לרכישת יורוקום, אבל נראה שתהיה תחרות על יורוקום.

יורוקום לא אמורה לעניין משקיעים – החוב שלה לבנקים מתקרב ל-1 מיליארד שקל, ומנהליה הצהירו שערך החובות שלה גדול מערך הנכסים במאות מיליוני שקלים. כלומר, מדובר בחברה עם גירעון בהון של כמה מאות טובות של מיליוני שקלים, ובכל זאת היא מעניינת משקיעים.

הסיבה היא כמובן בזק. ליורוקום יש את השליטה בבזק. כן, חברה עם גירעון בהון של מאות מיליונים, שולטת באחד הנכסים הגדולים בשוק המקומי – חברת התקשורת המובילה בגדול על פני מתחרותיה.

יורוקום של אלוביץ' נכנסה להשקעה בבזק בסוף שנת 2009 בעסקה מוצלחת במיוחד, ולפני שארחיב על המספרים המדהימים של העסקה, הנה חידה – איך אפשר להוביל את אחד המהלכים הרווחים ביותר במשק ובכל זאת לפשוט רגל? הפתרון בהמשך.

העסקה המדהימה של אלוביץ'

אוקטובר 2009 – קבוצת השליטה אייפקס-סבן-ארקין מכרה 30.4% מהון מניות בזק בתמורה ל-6.5 מיליארד שקל (לפי מחיר של 8 שקלים למניה). העסקה הושלמה חמישה חודשים מאוחר יותר.  הרוכש  המאושר –  שאול אלוביץ' שמחזיק ביורוקום אחזקות שמחזיקה ביורוקום תקשורת שמחזיקה באינטרנט זהב שמחזיקה בביקום שמחזיקה בבזק.

אם משרשרים את השיעור בהון של יורוקום בבזק מגלים שהוא כיום כ-10% –  יורוקום תקשורת (היא יורוקום המדוברת) מחזיקה ב-54.7% מאינטרנט זהב שמחזיקה 64.8% מביקום שמחזיקה ב-26% מבזק. כלומר 10% בהון מבטיחים שליטה. בתחילת הדרך, עם הרכישה, ביקום החזיקה 30.4% בבזק כך שהשרשור היה קרוב ל-11%. ביקום, אגב, מימשה בתחילת 2016 מניות בזק (כ-4%) בסכום של מיליארד שקל.

מאז הרכישה, כפי שניתן לראות בטבלה – בזק הגבירה את קצב חלוקת הדיבידנדים. החברה חילקה הרבה יותר משהרוויחה (בעיקר בזכות הפחתות הון די בעייתיות לחברה) כשסך החלוקה מאז שאלוביץ' רכש את השליט הסתכם קרוב ל-20 מיליארד שקל. חלקו של אלוביץ' (דרך בי-קום) הסתכם בכ-6 מיליארד שקל, שזה בעצם כמעט כל ההשקעה. זאת ועוד – בנוסף לדיבידנדים ביקום כאמור מכרה מניות בזק בכ-1 מיליארד שקל, כך שהסיכום ביניים הוא רווח של 0.5 מיליארד שקל, אחרי החזר ההשקעה. וזה כמובן לא סוף הסיכום – לביקום עוד 26% ששווים כ-4 מיליארד שקל.

והגענו לסיכום – השקעה של 6.5 מיליארד שקל שחזרה על פני 7 שנים (דרך דיבידנדים שוטפים) ונשאר ביד 0.5 מיליארד דולר במזומן ו-26% מהמניות ששוות 4 מיליארד שקל. מדובר, מבלי להכניס אתכם לנוסחאות במימון בהשגת תשואה משוקללת שנתית העולה על 30%. השקעה נהדרת, וזה לא הספיק למנוע את הקריסה של יורוקום.

למה נפלה יורוקום?

האמת שאין לי תשובה מוחלטת (יורוקום היא חברה פרטית – ודוחותיה על פני השנים לא נחשפו). אבל יש לי הערכה די מבוססת – אלוביץ' נכנס לעסקת בזק כשהוא סוחב הפסדים וצרות בעסקים האחרים שלו, למעט בקבוצת חלל שנחשבה רווחית ויציבה. אלא שחלל שינתה כיוון – בעיקר בגלל שני שיגורים שכשלו, וכנראה שהעסקים האחרים המשיכו במקרה הטוב לדשדש ובמקרה הרע לדמם, כך שבהדרגה, ההפסדים מהפעילויות האלו, לצד מחיקת הערך בחלל, עלו על ההשבחה מעסקת בזק.

ומה יתר העסקים של יורוקום? העוגן של אלוביץ', המקום ממנו הכל התחיל, הוא תחום הייבוא. יורוקום מייבאת מכשירים של נוקיה, מיקרוסופט, פנסוניק ועוד. נוקיה כבר פאסה, ובכלל המרווחים בתחום הזה הלכו וירדו בשנים האחרונות.

ליורוקום יש אחזקות נוספות – עסקי נדל"ן (כנראה לא מוצלחים במיוחד, במיוחד לא הנדל"ן בחו"ל); חברת חלל שכאמור היתה מאוד מרכזית בקבוצה, אך ערכה ירד ב-70% במקביל לרכישת השליטה בבזק לסדר גודל של 160 מיליון שקל (ליורוקום אחזקות החברה האם של יורוקם תקשורת יש אחזקה נוספת בחלל שמוערכת בכ-50 מיליון שקל).

כמו כן, יש ליורוקום אחזקה באנלייט (כ-15%) שערכה השביח על פני השנים ומוערך בכ-130 מיליון שקל, שליטה בסאטקום ששווה כ-30 מיליון שקל ואחזקה בחברת אינטגרציה בתחום האודיו-וידאו. עד כאן, מוערכים הנכסים של יורוקום ( לרבות הנכסים הפרטיים) בסדר גודל של 400-500 מיליון שקל, ועל זה יש את האחזקה באינטרנט זהב.

האחזקה באינטרנט זהב שווה על פי השוק כ-300 מיליון שקל – ב-300 מיליון שקל קונים שליטה בגוף של 15 מיליארד שקל  – זאת אופציה לטוב ולרע. המינוף כאן ענק, מינוף של האופציה – אם נכס הבסיס יעלה האופציה תזנק, והיפך. האופציה הזו  נוצרה דרך שרשור האחזקה ודרך העובדה הפשוטה שכל קומה בפירמידה עמוסה בחובות. ככה כל קומה מממנת/ מחזיקה את הקומה שמעליה. אלא שהמבנה הזה רעוע.

אז הסבר ראשון לנפילה של יורוקום למרות ההשבחה בבזק – הנפילה בחלל. איבוד של מאות מיליונים ביורקום יצר חור בהון העצמי הכלכלי והחשבונאי.

הסבר שני – מבנה אחזקות בבזק שבנוי בעצם על אופציה. אופציה תלויה במינוף, אופציה תלויה בהערכה לגבי נכס הבסיס. האופציה שנקראת אינטרנט זהב (אופציה על בזק) לא מתומחרת בפרמיה משמעותית אולי בגלל שהשוק לא אוהב את המבנה הזה של חברת האחזקות, אולי בגלל שהשוק עכשיו לא מאמין באופציה על בזק – שימו לב לנתונים הבאים – מניית אינטרנט זהב לפני העסקה עם בזק נסחרה ב-30 שקל למניה, העסקה הזניקה אותה ל-100 קל למניה, אבל במהלך השנים היא נפלה חזרה ל-30 שקל למניה (וכבר ביקרה ב-10 שקל למניה). מי שנכנס לשוק האופציות צריך לדעת שזה חרב פיפיות, והאבסורד הגדול הוא שלמרות ההצלחה הבאמת ענקית בבזק, זה לא תורגם למחיר של אינטרנט זהב – השוק לא אהב את האופציה הזו, וגם – המימון הכבד שהיה בשכבות של הפירמידה "אכל" חלק גדול מהרווח.

כך בעצם התבזזה עסקת בזק, ועל רקע זה, אפשר להבין את המוטיבציה הכל כך חזקה של אלוביץ' לייצר עסקה מול בזק שבה יורוקום תרוויח (עסקת בעלי עניין) – אם לא מרוויחים מאינטרנט זהב, לפחות שיהיה רווח עקיף מעסקאות אחרות.

עסקת YES שבה רכשה בזק את השליטה ב-YES מיורוקום היא עסקה שערורייתית שעוד נחקרת. יורוקום נפגשה כתוצאה מהעסקה הזו עם מעל 1 מיליארד שקל, כאשר הסכום הריאלי אמור להיות אולי רבע מכך. חלק מהסכום אזכיר, היה מותנה ביעדים של YES (יעדים תזרימיים) שהחברה עמדה בהם, אך רשות ניירות ערך בודקת שמא מדובר בהסטת כספים חשבונאית – אחרי הכל, דחיית תשלום לספק, מיד מתבטאת בתזרים חיובי. מדובר בתרגיל חשבונאי פשוט, אבל ההיקפים שנעשה ב-YES והסיבה מאחורי הקלעים למהלך הזה, מכתירים את התרגיל כאחד מהתרגילים החשבונאיים המובילים של השנה, אם כי, כמובן שמדובר בתרגיל אסור (סוג של הונאה, באם החשדות יתאמתו).

וכך בעצם בעסקה אחת נפגשה יורוקום עם רווח ששם בכיס הקטן את כל הרווח מהדיבידנדים של בזק. בעסקה אחת מסדרים את המצב של יורוקום, רק שהבעיה – גם העסקה הזו לא הצילה את המצב, אלא פשוט הרוויחה זמן.

ואפשר לסכם כך – רכישת בזק היתה סוג של הרפתקה שייצרה לאלוביץ הרבה כבוד, ואחר כך הרבה צרות (שעוד לא נגמרו), אבל גם הרכישה הזו היתה קטנה ביחס לחלל – זו היתה האחזקה הבולטת באמת של אלוביץ' והיא זו שהפילה אותו.

אחרי שאושר חוק שוטף +30 שמקל על העסקים הקטנים, שרי הכלכלה והאוצר יגישו לכנסת תקנות שיקלו גם על קבלנים קטנים. על פי התקנות המתבקשות – בעבודות קבלניות קטנות ישלם המזמין לספק בתנאים של שוטף +30.

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, אמר במקביל להנעת התקנות –  " העסקים הקטנים והבינוניים מהווים מנוע צמיחה משמעותי ביותר במשק הישראלי. חוק שוטף +30 שנכנס לתוקף ביולי האחרון והתקנות הנוכחיות נועדו לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים הפועלים מול הממשלה והרשויות המקומיות, במטרה לעגן את זכותם לקבל תמורה על עבודתם בזמן! אין לקבל מקרים בהם המדינה וגופים ציבוריים מעכבים את התשלומים לספקים, על אחת כמה לאור העובדה שהתועלת למדינה מדחיית התשלומים נמוכה משמעותית מהנזק הנגרם לגופים עסקיים בכלל ולפרטיים בפרט".

ועל מה בעצם מדובר? שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר מעבירים  תקנות שמקצרות את ימי האשראי לקבלים קטנים לשוטף +30 בעבודות קבלניות קטנות בהיקפים עד 75,000 שקל. חוק מוסר תשלומים לספקים שיזם שר הכלכלה והתעשייה, בתפקידו הקודם כיו"ר ועדת הרפורמות, התקבל ב-30.3.17 ונכנס לתוקף ב-30 ביולי השנה. בכל הנוגע לעבודות קבלניות, החוק קובע כי תשלום עבור עבודות אלו יתבצע בתנאי תשלום של שוטף +70 כאשר מדובר בעסקאות של הממשלה או שוטף +80 כאשר מדובר בעסקאות של הרשויות המקומיות. הסיבה לימי האשראי ארוכים יותר נובעת מרמת מורכבות גבוהה של אותן עבודות ומתהליכי בקרה ארוכים יותר שנדרשים לשם אישור חשבון ותשלום עבורו.

עם זאת, בעבודות קבלניות קטנות, (דוגמת קבלני עבודות בינוי הנדסיות – שיפוצים, הנגשה, עפר) אין צורך בפרקי זמן ארוכים כל כך לביצוע בקרה ולכן יש מקום להקל על קבלנים שמבצעים עבודות קטנות ולקבוע ימי אשראי של שוטף +30. התקנות החדשנות שמביא שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן קובעות כי בעבודות קבלניות שהיקפן אינו עולה על 75,000 ₪ ישלם המזמין לספק בתנאים של שוטף +30.

כיום, 67% מהעסקים הקטנים שמספקים שירותים למדינה מקבלים את התמורה על כך באיחור שמגיע לעיתים עד שלושה חודשים ואף יותר. עלות לקיחת האשראי של עסק קטן יכולה להיות עד פי שתיים מהעלות שיש לגוף ציבורי ולמדינה ולכן הנטל של סחיבת חובות גבוה במיוחד לעסק קטן ובינוני.

מטרת החוק נועדה לעגן את זכותם של העסקים לקבל תמורה על עבודתם בזמן. מבין הגופים המחויבים במוסר התשלומים מול העצמאיים: משרדי הממשלה, מערכת הביטחון, חברות ממשלתיות, חברות בת ממשלתיות, תאגידים מקומיים, מועצות דתיות, בנק ישראל ועוד.

רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה: ימי אשראי ארוכים פוגעים בראש ובראשונה בעסקים קטנים שמקבלים את האשראי היקר ביותר במשק, ולכן ממשלה וגופים ציבוריים אחרים צריכים להיות הראשונים לאמץ ימי אשראי קצרים יותר ולא להפיל על העסקים הקטנים את הנטל המימוני. אנחנו עומדים לקצר את ימי האשראי לספקים נוספים במשק".

כחלק מיישום מסקנות דוח טרכטנברג החל היום השלב הראשון בבניית מתחם מעונות לסטודנטים בהיקף של 16 אלף מ"ר ביפו הפרויקט ימומן וייבנה באמצעות סולל בונה. "אנחנו עושים היום צעד חשוב בחזון האקדמיה החדשה שלנו", בירך נשיא המכללה, פרופ' שלמה בידרמן.

באקדמית תל אביב יפו הונחה היום (שלישי) אבן הפינה להקמת מעונות הסטודנטים החדשים. במכללה יוקמו 400 יחידות דיור, שיכילו 439 מיטות וייתנו פתרון דיור נגיש וזול לסטודנטים של המכללה. הפרויקט, שעלותו נאמדת בכ-180 מיליון שקלים, הוא חלק מיישום דוח טרכטנברג שנכתב בעקבות המחאה החברתית ב-2011.

"אנחנו עושים היום צעד חשוב בחזון האקדמיה החדשה שלנו. המעונות יאפשרו לסטודנטים רבים מחוץ לעיר לגור בלב העניינים וגם תהיה להם תרומה כלכלית וחברתית משמעותית מאוד לקהילת יפו ודרום ת"א", בירך נשיא האקדמית תל אביב יפו, פרופ' שלמה בידרמן.

"לפרויקט המעונות חשיבות ראשונה במעלה בהנגשתה של מערכת ההשכלה הגבוהה ובהקלת מצוקת הדיור של צעירי ישראל", הוסיף מנכ"ל המכללה, בני אלון.

בניין המעונות החדש, שישתרע על פני 16 אלף מ"ר, יכיל גם שטחי מסחר ושירותים נלווים. מחירי השכירות בו צפויים להיות נמוכים ב- 20%-35% ממחירי השוק, כאשר הדירות מגיעות מרוהטות ומאובזרות והסטודנטים פטורים מתשלום ועד בית.

הקמת המעונות באקדמית ת"א-יפו התאפשרה בזכות מענק של כ-15 מיליון שקלים ממשרד האוצר, באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת). רשות מקרקעי ישראל נרתמה גם היא והעמידה את הקרקע ללא עלות. הפרויקט ייבנה בשיטת  (Design, Build, Operate, Transfer) DBOT   באמצעות שיכון ובינוי- סולל בונה תשתיות בע"מ, שתתכנן, תקים, תפעיל ותתחזק את הפרויקט למשך 24.5 שנים. הקמת הפרויקט תמומן מהון עצמי של סולל בונה ומימון של בנק דיסקונט.

הפרויקט יכלול, בין היתר, חדר עיון, מועדון סטודנטים, מכבסה, חדרי אופניים, חדרי מנהלה ושירותים נוספים לסטודנטים. בנוסף, ייבנה בו חניון תת קרקעי. במפלס הרחוב ייבנו שירותי מסחר, לרווחת הסטודנטים והתושבים.

על פי התכנית, שהוכנה על ידי קיקה ברא"ז אדריכלים ומתכנני ערים, גימורי המבנים יהיו בחיפוי אבן ושילוב צבעוניות התואמת את מבני המכללה הקיימים. בתכנית ניתן דגש מיוחד להשתלבות במרחב העירוני הסובב את הקמפוס ולסוגיית הנגישות והמבנים יותאמו גם לבעלי מוגבלויות. מערכת חימום המים של המעונות החדשים תפעל באמצעות אנרגיה סולרית. התאורה במרחבים הציבוריים תהיה חסכונית, על פי הנחיות העירייה

הורחב הפטור מדיווח לרשות המסים למשקיעים בשוק ההון

ועדת כספים אישרה תיקון לתקנות פקודת מס הכנסה לעניין פטור מהגשת דוח. על פי התקנות, הורחב הפטור בהגשת דוח למשקיעים בשוק ההון. עד היום משקיע בשוק ההון שמחזור עסקאותיו בענף היה בגובה של 640,000 שקל ומעלה היה חייב בהגשת דוח, בעקבות התיקון, עלה רף המחזור המחייב בהגשת דוח ל- 2,500,000 שקל.

מדריך מס על הבורסה

התיקון בא למנוע מצב בו משקיעים בשוק ההון מחויבים בהגשת דוח בשל ההנחה כי הינם חייבים במס יסף. הדבר נבע מכך שהקריטריון בתקנות היה נמוך מדי  ועמד על מחזור של 640,000 שקל, מה שלא מצביע ברוב המקרים על הכנסות חייבות של 640,000 ₪,  הרף ממנו נגבה מס יסף. מחזור פעילות בשוק ההון של 2,500,000 שקל  מבטיח בסבירות גבוהה כי משקיעים אלו יגיעו אל רף ההכנסות ממנו נגבה מס יסף.

ועל מה בעצם מדובר? משקיעים בבורסה משלמים מס בשיעור של 25% (ברוב המסלולים). עם זאת, מעל מחזור מסויים (ורווח מסויים) יש לשלם מס יסף של עד 3% מהרווחים. כלומר, בפועל המס האקטיבי יכול להיות 28%, ולכן, רשות המס מבקשת לבדוק דיווחים של משקיעים שיש סיכוי שעברו את ההיקף האמור ומחויבים במס יסף. להערכת הרגולטור פעילות של מעל 2.5 מיליון שקל, תאפשר לרשות המס לבחון את פוטנציאל המשקיעים שחייבים במס יסף, ומכאן שזה הפך להיות הרף לדיווח למס הכנסה.

כך או אחרת, חשוב להדגיש כי סוחרים בבורסה מחויבים במס העולה על 25%. בפועל, אם משקיע הוגדר כסוחר ויש מבחנים לכך – היקף מחזור, תדירות פעילות ועוד, אזי הוא מחוייב במס כאילו מדובר בפעילות עסקית, לפי מדרגות מס הכנסה, והמשמעות שזה עשוי להגיע לאזור ה-50%

מעודכן ל-03/2018

 הבורסה משיקה לראשונה סדרות נגזרים "ארוכות" על מדד ת"א-35.  בבורסה צופים כי המהלך ייתן מענה לצורך הקיים בשוק – כיום האופציות הן לטווח קצר בלבד של כמה חודשים.

הנהלת הבורסה מסרה כי בעקבות שיחות שהתקיימו עם חברי בורסה ופעילי השוק,  הם מאמינים כי השקה של נגזרים "ארוכים" תתרום לשכלול המסחר ותיתן מענה לצורך אמיתי הקיים בקרב פעילי השוק השונים. הנגזרים ה"ארוכים" על מדד ת"א-35 יהיו ל-15 חודשים. בחודשים מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר תפתחנה סדרות חדשות של אופציות וחוזים עתידיים ל-15 חודשים. ביתר החודשים, כנהוג היום, תפתחנה סדרות נגזרים ל-3 חודשים ולפיכך, בכל נקודת זמן ייסחרו 7 סדרות חודשיות – 3 סדרות לכל אחד מ-3 החודשים הקרובים ועוד 4 סדרות ל-6, 9, 12 ו-15 חודשים. זאת, בנוסף לאופציות השבועיות שתמשכנה להיפתח כנהוג היום. פתיחה של סדרות נגזרים ל-15 חודשים תאפשר, בכל נקודת זמן, לסחור בנגזרים שהתקופה שלהם לפקיעה הנה לפחות שנה וניתן יהיה לגלגל פוזיציות, גם לתקופות של שנה.

אופציות כל מה שצריך לדעת 

 בבורסה מזהים מספר גורמים שעשויים לסחור בנגזרים ארוכים. ראשית, תיתכן הסטה של פעילות שמתבצעת כיום בשוק ה- OTC, לבורסה. בנוסף, קיים צפי ל"גידור רגולטורי" של תיק הנוסטרו של חברות הביטוח, במסגרת יישום תקנות סולבנסי II. כמו כן השקת האופציות החדשות יכולה לעודד כניסה של שחקנים חדשים שמעדיפים לפעול בנגזרים "ארוכים" יותר מאלה הקיימים היום. השקת האופציות ה"ארוכות" דורשת היערכות טכנית ויישום הדרגתי. על כן יושקו תחילה החוזים העתידיים ה"ארוכים" ומועדי ההשקה של האופציות ה"ארוכות" יידחו למועד מאוחר יותר.

השקת החוזים העתידיים: באופן חד פעמי, ב-25 בינואר 2018, תוצאנה סדרות חדשות של חוזים עתידיים על מדד ת"א-35 לתקופות קצרות מ-15 חודשים. הסדרות החדשות, תפקענה ביוני 2018, ספטמבר 2018 דצמבר 2018 ומרץ 2019. סדרה של חוזים עתידיים על מדד ת"א-35 ל-3 חודשים, תיפתח, כרגיל, באותו מועד.

השקת האופציות: באופן חד פעמי, ב-6 בספטמבר 2018, תוצאנה סדרות אופציות על מדד ת"א-35 לתקופות קצרות מ-15 חודשים, שתפקענה בדצמבר 2018, מרץ 2019, יוני 2019 וספטמבר 2019.

ולמה זה עשוי לעניין? ראשית יש משקיעים שרוצים חשיפה לטווח ארול. להשקיע באופציה על מדד המעו"ף לטווח של חודשיים זה הימור, או שזו אסטרטגיה (כחלק מפוזיציה מגודרת או שלא מגודרת). אבל השקעה במדדים לטווח ארוך התאפשרה עד עכשיו רק דרך תעודות סל וקרנות מחקות. האפשרות להשקיע עכשיו גם דרך אופציות ארוכות, עשויה להיות נוחה מאוד לחלק מהמשקיעים – יש בזה גם יתרונות, במקום להשקיע סכום גדול במדד (דרך תעודות סל או קרנות מחקות) ניתן להשקיע סכום קטן יותר באופציותל הארוכות (אך כמובן שגם בסיכון גדול יותר), ועדיין – ההפסד בהשקעה באופציות מוגב. במילים אחרות – באופציות משקיעים פחות מאשר בנכס הבסיס (דרך תעודת סל לדוגמה) ובהתאמה ההפסד מוגבל יותר. מנגד, הסיכוי לרווח עשוי להיות זהה (בגלל המינוף של האופציה).

מנגד, על האופציה יש פרמיה – לא משלמים את מחיר השוק, אלא פרמיה על מחיר השוק, הפרמיה הזו מבטאת את המינוף – האפשרות לרכוש נכס שיספק תשואה גבוה בסכום קטן מנכס הבסיס, וכן לאופציה יש ערך שתלוי בתקופת המימוש שלה. ככל שתקופת המימוש גדולה יותר כך האופציה שווה יותר, פשוט כי יש יותר זמן להתממשות הסיכוי, ולכן חשוב לבדוק את הפרמיה – כל משקיע והחלטתו, אך ככל שהפרמיה גדולה יותר כך הכדאיות כמובן יורדת.

כך או אחרת, מדובר במכשיר מעניין שיתווסף על האופציות הרגילות.

אופציות כל מה שצריך לדעת 

ועדת הכלכלה אישרה: האגרה השנתית של המתווכים במקרקעין תוזל ב-25%. יו"ר הועדה איתן כבל כבל בירך את משרד המשפטים על המהלך להפחית אגרות ולהתאים את גובה האגרות לעלות הוצאות יחידת רשם המתווכים.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה  את בקשת משרד המשפטים לתקן את תקנות המתווכים במקרקעין ולהפחית 25% מהאגרה השנתית שנדרשים לשלם המתווכים במקרקעין לצורך חידוש רישיון – מ-482 שקלים ל-361 שקלים. היו"ר כבל בירך על החלטת משרד המשפטים, שאף ציין בדברי ההסבר כי ההפחתה נובעת מכך שההכנסות מאגרות עלו על הוצאות יחידת רשם המתווכים.

נציג משרד המשפטים, עו"ד אסף נועם, אמר כי מדובר בהפחתה של 25% וכי עלות המהלך היא 2.2 מיליון שקלים בשנה. הוא הוסיף כי ההפחתה נועדה לתת ביטוח למהלך רוחבי של משרד המשפטים, שנועד להגביר את הזיקה בית עלויות השירות לגובה האגרה הנגבית. היו"ר כבל ויו"ר לשכת המתווכים בירושלים, איציק לוי, ביקשו לדעת האם בהתאמה תופחת גם אגרת משרתי המילואים, שלאחרונה אישרה הוועדה לתת להם הנחה של 50%. נציג משרד המשפטים, עו"ד נועם, השיב כי משרתי המילואים הזכאים ישלמו 505 מהאגרה לאחר ההפחתה.

מדריך – כמה עולה מתווך?

תחרות וחדשנות בבנקאות – האם כבר רואים את השינוי? המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר בכנס כלכליסט, מסבירה שהדרך עוד ארוכה, אבל היא כבר רואה ניצנים משמעותיים של התחדשות בבנקים, לצד תחרות שהולכת וגדלה.

"בשנתיים האחרונות התרחשו מספר שינויים גדולים בעולם הבנקאות: נחקקו מספר חוקים במטרה לקדם את התחרות בתחומי הפיננסיים ובבנקאות; הפיקוח על הבנקים נקט בצעדים פרואקטיביים לקידום התחרות לטובת משקי הבית והעסקים הקטנים; ובמקביל, העולם הפיננסי החל לעבור  מהפכה דיגיטלית – טכנולוגית, שיוצרת לחץ תחרותי בתחומי הבנקאות בישראל, בדומה למתרחש במדינות רבות בעולם בשנים האחרונות. על רקע השינויים האמורים, עולה השאלה האם כבר ניתן לראות ביטוי ממשי להגברת התחרות בתחומי הבנקאות, בדגש על התחרות בקרב משקי הבית והעסקים הקטנים, וכן –  מה צפוי בכל הקשור לתחרות בבנקאות בשנים הבאות?

"הנתונים שקיימים בידי הפיקוח על בנקים מצביעים על כך שהתחרות גברה ומתבטאת כבר עתה במספר תחומים, מהם נהנים משקי הבית והעסקים הקטנים: בתחום השירות והמגוון ללקוחות- שמשתפרים, בתחום העמלות לעסקים קטנים ומשקי בית- שיורדות, ובמבנה השוק הפיננסי – שמשתנה מאוד

"בתחום השירות והמגוון ללקוחות – הלחץ התחרותי והטכנולוגיה המתפתחת מובילים לכך שהבנקים משקיעים עשרות ואף מאות מיליוני ₪ בחדשנות, השקעה שהופכת את השירות הבנקאי לזמין ונוח הרבה יותר ללקוחות. כך למשל, בשנה האחרונה הציגו שלושה בנקים אפליקציה לתשלומים, אשר מאפשרת לכל אדם לבצע העברת כספים ברגע, בחינם, באמצעות הטלפון הנייד, לאדם אחר, ללא ידיעת מספר החשבון שלו ופרטים נוספים, מלבד מספר הטלפון של המוטב. לשם השוואה, לפני כעשור, העלות של העברה בנקאית הייתה 48 שקלים ובוצעה בעיקר בסניף. זו דוגמא אחת מיני רבות של השקעה של בנקים בחדשנות, על מנת לשפר את השירות ללקוחותיהם. חדשנות זו תורמת בין היתר לכך שהיום ניתן לצרוך שירותי בנקאות לא רק בשעות פתיחת הסניף, אלא בכל שעות היממה, מרחוק –  באמצעות המחשב או  מכשיר הטלפון החכם, וגם באמצעות המכשירים האוטומטיים הבנקאיים (ה- ATM),שהשתכללו מאוד וניתן לבצע בהם מגוון רחב של פעולות. דוגמאות אחרות בהקשר זה נוגעות לעולם ייעוץ ההשקעות – שמתרחב לאמצעיים דיגיטליים ומאפשר גם למשקי בית בעלי תיק השקעות קטן ליהנות מייעוץ השקעות, ועוד. התחרות של הבנקים על השירות ללקוחות באה לידי ביטוי גם במגוון ערוצי התקשורת בין הבנקים ללקוחותיהם; חלק מהבנקים מרחיב את השירותים הדיגיטליים, ואילו חלק אחר מרחיב את השירות שניתן ללקוחות בסניפים ואף מגדיל את מספרם. תחרות זו על ערוצי התקשורת מאפשרת ללקוחות לבחור את הבנק המועדף עליהם בהתאם לערוץ התקשורת שמתאים להם.

"בתחום העמלות ניכרת ירידה הן בעמלות לעסקים הקטנים והן בעמלות למשקי הבית. לאחרונה, התחרות שהתגברה בין חברות כרטיסי האשראי, על רקע הפרדתן הצפויה של שתיים מהן מהבנקים, לצד השפעה של צעדים רגולטוריים שיזם הפיקוח על הבנקים, באים לידי ביטוי בירידה בעמלות הסליקה. כאשר אומדים החיסכון שנגרם כתוצאה מהירידה בעמלת הסליקה, ניתן לראות שהעסקים במשק חסכו כ- 300 מיליוני ש"ח בשנת 2017 לעומת המצב ששרר בשנת 2014. בנוסף, בשוק כרטיסי האשראי נוצרה בשנה האחרונה תחרות "חותכת גרונות" ("cut throat competition"), שבאה לידי ביטוי בין היתר במספר הסכמים שנחתמו וכבר מובילים לירידה נוספת בעמלות. כך למשל, נחתם הסכם בין ישראכרט לארגון לה"ב לעסקים קטנים ועצמאיים, שמגלם הפחתה של העמלות; ההסכם שנחתם בין חברת כא"ל לבין המאגד גמא, שאף הוא מגדיר עמלות סליקה נמוכות יותר לעסקים קטנים, ועוד.

"במקביל, גם משקי הבית נהנים מירידה בעמלות, שנגרמת בעקבות הגידול בהיצע השירותים הדיגיטליים, ולאור דרישת הפיקוח על הבנקים לתמחר את הערוצים הישירים בתעריפים זולים יותר ללקוחות. כך, החל מנובמבר 2017, כל הבנקים פרסמו את שיעורי ההנחות שהם נותנים על כל אחד מהשירותים הפיננסיים שהציבור יכול לצרוך באופן ישיר – מדובר בהנחות של עשרות אחוזים לפעולה. למשל, בתחום ניירות הערך הזרים – פעולה באמצעים ישירים חוסכת ללקוח כ- 70% בהשוואה לפעולה מול פקיד; בתחום ניירות ערך ישראליים ההנחה מגיעה ל- 50% ובתחום העברות כספים לחו"ל, ההנחות מגיעות לכ-37% כאשר הפעולה מבוצעת באמצעים ישירים. הנחות אלה מצטרפת להנחה שהייתה קיימת בתחום הפעולות בעו"ש – אשר מגיעה לכ- 75%, במידה והלקוח מבצע את הפעולות באמצעים הישירים כגון במכשיר האוטומטי, באפליקציה של הבנק ובאתר, לעומת ביצוע אותן פעולות מול פקיד; לצד ההנחות הללו, נתוני הפיקוח מראים שהציבור "מצביע ברגליים" ועובר לעשות יותר ויותר פעולות באמצעים הישירים וכך חוסך בעמלות.

"בהקשר זה, נשאלת השאלה האם התחרות בבנקאות תתבטא גם בירידה בריביות המשולמות על האשראי הקמעונאי? התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית. מצד אחד, התגברות התחרות, שמושפעת גם מהגידול במספר השחקנים החוץ-בנקאיים והעצמאיים, תוביל לירידת פרמיית אי התחרות בריבית על האשראי. מנגד, ישנם מספר גורמים שעלולים לפעול לעליית הריבית, החל מעליה בסיכון של הלווים, שנובעת מכך שמשקי בית מגדילים את ההלוואות שהם נוטלים; דרך כניסה של לווים יותר מסוכנים לשוק ההלוואות; ועד לפרקטיקה שהתפתחה לאחרונה לפיה יותר משקי בית ועסקים קטנים פונים לתהליך של פשיטת רגל, דבר שמביא לכך שהפסדי האשראי של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי גדלים בהתאם. גורם נוסף שעשוי לפעול לעליית הריבית הוא עלות מקורות גבוהה יותר שמאפיינת את הגופים החוץ-בנקאיים ותאפיין ככל הנראה גם את חברות כרטיסי האשראי שיופרדו. עם זאת, חשוב להדגיש שמהשוואות בינלאומיות עולה כי הריבית על האשראי הקמעונאי בישראל איננה גבוהה ביחס למדינות מתקדמות, ובתחום כרטיסי האשראי- הריבית בישראל אף נמוכה מזו המקובלת בעולם .

"בתחום מבנה השוק הפיננסי ניכר שינוי משמעותי, שמוביל גם הוא להתגברות התחרות על משקי הבית והעסקים הקטנים. בשנים האחרונות התרחב מאוד מספר הגופים הפיננסיים המציעים הלוואות למשקי הבית. כך, בעוד שלפני מספר שנים לקוח שהיה מעוניין בהלוואה יכול היה לגשת לבנק שלו בלבד, כיום אותו לקוח יכול לפנות גם לבנק אחר, בו הוא לא מנהל את חשבונו; לחברת כרטיסי אשראי; לנותן אשראי חוץ בנקאי; לקופת הגמל או קרן ההשתלמות שלו; ולפלטפורמת הלוואה בין אנשים (PTP). כל ההצעות הללו זמינות ללקוח והוא יכול לערוך סקר שוק באמצעות חיפוש מהיר באינטרנט ופניה לגופים השונים מרחוק. אין ספק כי מגוון החלופות שעומדות כעת בפני הלקוח יוצר כלשעצמו תחרות .

"בנוסף, בשנתיים האחרונות גברה התחרות בתוך מערכת הבנקאות בין שני הבנקים הגדולים (פועלים ולאומי) לבנקים הבינוניים (מזרחי, דיסקונט והבינ"ל). נתח השוק באשראי של שני הבנקים הגדולים באשראי ירד מכ- 57% בתחילת 2016 לכ- 54% אחוזים בסוף 2017, ובמקביל עלה נתח השוק באשראי של הבנקים הבינוניים לכ- 41.5%. הגורמים שתרמו להגברת התחרות בתוך המערכת הם, בין השאר, דרישות ההון הגבוהות יותר שדרש הפיקוח על הבנקים משני הבנקים הגדולים, וכן האסטרטגיה העסקית התחרותית יותר שבה נוקטים כיום הבנקים הבינוניים.

"התשובה לשאלה מתי צפויה הקמת בנק חדש במערכת תלויה בגורמים העסקיים במשק. הפיקוח על הבנקים מצידו הקל את הדרישות הרגולטוריות, ובראשן את דרישת ההון ואת הדרישה למערכת טכנולוגית נפרדת, והקל על תהליך מתן הרישיון לשחקן חדש, כך שיזם המעוניין להקים בנק ילווה באופן צמוד על-ידי צוות של הפיקוח שיסייע בתהליך. היזם יוכל בשלב ראשון לקבל היתר בנק מוגבל, שיספק לו את הוודאות הנחוצה עוד לפני ההשקעה הכספית הגדולה שנדרשת לצורך הקמת הבנק. בהקשר זה יש לציין כי במסגרת מתווה ההקלות, הוביל השנה הפיקוח על הבנקים מתן רישיון לסולק חדש, לראשונה מזה שנים רבות.

"הקמת בנק חדש, תחרותי, במודל טכנולוגי ממוקד צפויה להגביר את התחרות בסגמנטים של הבנקאות, אך חשוב להדגיש שכניסת שחקנים נוספים איננה תנאי הכרחי להתגברות התחרות. התחרות בבנקאות ובתחומים הפיננסיים תמשיך לגדול כתוצאה מהשינויים הטכנולוגיים וההקלות שייושמו בהעברת המידע של הלקוח; מהתרבות גופים חוץ בנקאיים, כפי שקרה בתחום האשראי העסקי; מהתגברות התחרות בתוך המערכת הבנקאית, שניכרת בעליית חלקם של הבנקים הבינוניים; ומהלחץ התחרותי שנוצר לאור הסרת חסמי כניסה רבים לשוק, ושמוביל את הבנקים להציע הצעות תחרותיות יותר ללקוחות ולהתייעל בצורה משמעותית – כדי שהם יוכלו בסופו של דבר "לגלגל" את פירות ההתייעלות ללקוחות.

"בשנת 2018 הפיקוח יקדם מספר רפורמות משמעותיות בתחום המידע, שצפויות להעצים את התחרות. רפורמות אלו ינגישו בצורה רחבה את המידע ללקוחות, ישפרו את יכולתו של הלקוח להשוות בין התנאים והשירותים שמציעים הגופים השונים, לחסוך בעלויות, וכן ישפרו את יכולתו של הלקוח לעבור בקלות מגוף פיננסי אחד לשני –  או אפילו רק לאיים לעבור – ובכך לשפר את השירות והתנאים שהוא מקבל.

צעד ראשון שהפיקוח על הבנקים מוביל ויבשיל כבר בשנת 2018 הוא העברה דיגיטלית, בלחיצת כפתור, של "תעודת הזהות הבנקאית" של הלקוח לגופים מפוקחים, ובכלל זה נותני שירותי השוואת עלויות, בנקים שאינם הבנק של הלקוח, חברות כרטיסי אשראי, גופים מוסדיים, ועוד. כידוע, המידע שמופיע בתעודת הזהות של הלקוח כולל תמונת מצב מלאה של כל הנכסים הפיננסיים שיש לו בבנק- פיקדונות, ניירות ערך, יתרה בעובר ושב; את כל ההלוואות שלו, ובכלל זה את המינוס בחשבון, הלוואות לטווח קצר ובינוני, משכנתא; את העמלות ששילם, תוך פירוט לפי הפעילויות השונות (ניירות ערך, עובר ושב וכו'); ואת סך הריביות ששילם לבנק או קיבל מהבנק. העברת המידע בלחיצת כפתור תאפשר ללקוח לקבל הצעות רלוונטיות מגופים פיננסיים מתחרים ביתר קלות.

"יוזמות נוספות שיקודמו ויבשילו בתחום המידע הן הקמת מאגר נתוני אשראי, שבנק ישראל מקדם וצפוי להיות פעיל בתחילת 2019; העברת המידע על יתרת העו"ש של הלקוח לחברות כרטיסי האשראי וגופים מפוקחים, לפי המתווה שנקבע ברפורמת שטרום; וכתיבת סטנדרט אחיד להעברת כלל המידע של הלקוח, כולל מידע שוטף, בשיטה מאובטחת (API), בהתאם למתווה שנקבע לאחרונה עם משרד האוצר ומשרד המשפטים.

"לסיכום, התחרות בבנקאות מתגברת ותמשיך לגדול. התחרות החלה כבר לפני יותר מעשור בתחום האשראי לעסקים גדולים, והיא התרחבה וממשיכה להתרחב בתחומי הבנקאות למשקי בית ועסקים קטנים. (שקופית 19) השינויים שעוברים על מערכת הבנקאות בעולם בכלל, ובפרט המהפכה הדיגיטלית ומהפכת המידע, אותן הפיקוח מקדם, צפויים להוביל לשוק פיננסי שונה ותחרותי יותר במהלך השנים הקרובות, ומוגדרים על-ידי ועדת באזל לענייני בנקאות כ"בעלי השפעה מטלטלת". הלקוחות כבר מרגישים, וימשיכו להרגיש, את השינוי .

יש לכם חוב לבנק? נצלו את סוף השנה כדי לסגור אותו. מסתבר שהבנקים מעוניינים (כמו עסקים אחרים) לסגור כמה שיותר קצוות לקראת סוף השנה. מבחינתם לסגור את החוב הבעייתי, ולדעת בוודאות מה הם יקבלו בגינו, משתלם הרבה פעמים יותר מאשר להשאיר את החוב (הגדול ביותר) בספק. במיוחד אם הבנק כבר הפריש בגין החוב הזה (לחובות מסופקים)

והנה דוגמה – נניח שיש לכם חוב של 200 אלף שקל, ואתם לא יכולים להחזיר אותו. הבנק מעריך כמה הוא יוכל לגבות, ונניח שהם מעריכים (אתם לא יודעים זאת) שהגבייה תהיה 120 אלף שקל. הבנק ינהל מולכם משא ומתן, הסדר חוב, וזה עלול לגלוש לעניין משפטי, אבל אם תציעו לבנק (רק לשם הדוגמה) 160 אלף שקל – יש סיכוי טוב שהבנק יעדיף לזנח את ההליך המשפטי (היקר) ויסגור איתכם, במיוחד אם זה מעל ההערכה המקוירת שהיתה לו.

אז אם יש לכם חוב לבנק? והחוב צובר ריביות גבוהות? מסתבר שסוף השנה, היא התקופה הטובה ביותר להגיע עם הבנק להסדר ובמקרים רבים ליהנות מהנחות משמעותיות. לדברי עו"ד גלעד נרקיס, מומחה להתמודדות עם המערכת הבנקאית, אמנם לא מדובר בנוהל רשמי או בהנחיה גורפת של הבנקים, אך מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה מדי שנה.

"במהלך השנים איתרנו תופעה של ממש במערכת הבנקאית לפיה לקוחות הבנק רואים הצלחה רבה ביותר בכל הנוגע להסדרי פשרה דווקא בתקופת סוף השנה האזרחית" אומר עו"ד נרקיס, "יובהר – לא קיים (ולא בכדי), ככל הידוע לנו, נוהל או הנחייה כתובה. יחד עם זאת, ניכר במהלך השנים כי קיימת תופעה זו בכל סוף שנה במסגרתה עו"ד המייצגים את הבנקים ומחלקות הגבייה מסכימים ליתן הנחות מפליגות לתשלום במזומן כל עוד הוא יבוצע עד לתום השנה האזרחית. לדוגמא, עו"ד נרקיס מציין מקרה בו טיפל לקראת סוף שנה שעברה ובמסגרתו  אחד הבנקים הגדולים הסכים לוותר על כ-140,000 ₪ ובתנאי שהתשלום יתקבל עד סוף השנה.

 "הבנק, בניגוד לחברות אחרות במשק, ונושים רגילים אחרים, מתנהל לרוב עם מחלקות גביה המבקשות להציג לרמה הממונה תוצאות לפרי פועלם במשך השנה וכך לקראת סוף שנה קיים אינטרס ברור לקבל כספים ולסגור "תיקים" פעילים, ובהנחות משמעותיות. במרכזי הגבייה ניתן לראות (בחלק מהבנקים) צגי מחשב עליהם מופיעים הסכומים אשר כל פקיד הצליח לגבות. בנוסף גם כל עו"ד שמייצג את הבנק אמור לתת דין וחשבון לאותו פקיד גביה כאשר השאלה העיקרית המעניינת את פקיד הגבייה הינה לאיזה אחוז גביה הוא הגיע באותה שנה יחסית לחובות עליהם הוא אחראי. הפקיד כאמור נמדד ביחס לפקידים אחרים במחלקת הגביה כאשר המדד הוא הגביה שנערכה אל מול סכום החוב עליו אחראי אותו פקיד".

"לפיכך", מסביר עו"ד נרקיס, "מרגע שהלקוח מראה נכונות לשלם את חובו ומציע לשלם סכום נמוך מסכום החוב אך בשל נסיבות של קשיים כלכליים ,  עושה אותו פקיד גביה חשבון פשוט לפיו ככל שיסכים לתשלום נמוך בגין החוב הגבוה, הרי שמיד לאחר התשלום אותו חוב גבוה לא מוגדר תחתיו לגביה אלא מוכרז חוב אבוד ונעלם מה"פול" של אותו פקיד גביה, וממילא אחוזי הגביה שלו יכולים לעלות פלאים כתוצאה מכך שהוא לא אחראי על יתרת חוב כה גבוהה".

לדברי עו"ד נרקיס, בניגוד לחובות רגילים של נושים רגילים, חוב של בנק נושא ריבית והצמדה גבוהים יותר ולאחר מספר שנים מעטות החוב יכול להכפיל את עצמו ואולי אף לשלש עצמו. לכן גם ככל שהחוב "ותיק יותר" כך לפקיד הגבייה יש יותר אינטרס להגיע לפשרה עם הלקוח.

https://www.hon.co.il/%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%A5-%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA/

איגוד לשכות המסחר: 97 רשויות ומועצות מקומיות הגישו בקשות לשינויים חריגים בצו הארנונה לשנת 2018. זאת למרות שבשנת 2018 יעלה אוטומטית, בתוקף הוראת החוק, מס הארנונה ב- 2.18%, שהם כ- 513 מיליון שקל  ויגיע לכ- 24.1 מיליארד שקל. מרבית העלייה:  430.9 מיליון שקל, כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי.

מדריך ארנונה – כל מה שצריך לדעת

97 רשויות מקומיות הגישו בקשה לשינויים חריגים בצו הארנונה לשנת 2018, מתוכן 55 רשויות הגישו בקשה להעלאה חריגה בתעריפי הארנונה, 32 רשויות הגישו בקשה להפחתה חריגה בתעריפי הארנונה, 8 רשויות הגישו בקשות לשינויים חריגים בצו הארנונה שלא צפויים להשפיע על חיובי הארנונה, ו- 2 רשויות הגישו בקשה חריגה עם נתונים חסרים שלא ניתן לדעת את המשמעות הכספית; כך עולה מבדיקת איגוד לשכות המסחר, על פי נתונים שהגיעו ממשרד הפנים.

מניתוח הנתונים עולה כי תוספת העלות למגזר העסקי אם יאושרו כל הבקשות החריגות להעלאת הארנונה עומדת על כ- 58.4 מיליון שקל. לעומת זאת, צפויה הפחתה של כ- 15 מיליון שקל למגורים.  נתונים אלה מתווספים לעלייה בשיעור של ב- 2.18% במס הארנונה בתחילת שנת 2018 לכלל הציבור ולעסקים, המהווה כ- 513 מיליון שקל כך שסך מס הארנונה יגיע בשנת 2018  לכ- 24.1 מיליארד שקל (לא כולל אישורים חריגים). מרבית העלייה –  430.9 מיליון ₪, כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי.

כידוע, על פי חוק, מדי שנה מתעדכן מס הארנונה אוטומטית לפי נוסחה המורכבת מממוצע של 50% משינוי במדד המחירים לצרכן ו-50% משינוי במדד שכר במגזר הציבורי. כך שהעלייה בשנת 2018 נובעת בעיקר מעלייה במדד השכר במגזר הציבורי שגדל ב- 3.66% , בעוד שבאותה תקופה עלה מדד המחירים לצרכן ב- 0.7% בלבד.

מתחשיב שערך איגוד לשכות המסחר עולה כי משנת 2012 ועד היום, כולל העלייה הצפויה בשנת 2018, עלה מס הארנונה ב 14.7%  ובסכום של 3.1 מיליארד ₪. מרביתו, כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול של 25% ובסכום של 2.5 מיליארד ₪.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, התייחס לנתונים וקרא לשרי האוצר והפנים שלא לאשר את הבקשות החריגות להעלאת מס הארנונה: "מגפת האישורים החריגים אינה פוסקת. הרשויות המקומיות אינן מסתפקות בהעלאה האוטומטית המתחייבת מכוח הוראות החוק, ובמקום להתייעל ולמנוע בזבוזים מיותרים, הן שואפות, על חשבון הציבור, להעלות עוד את מס הארנונה. על שר האוצר ושר הפנים להיות שומרי הסף של הציבור הרחב והמגזר העסקי מפני עושק מס הארנונה של הרשויות המקומיות. מס הארנונה הוא גורם קריטי ומהותי המשפיע ישירות על הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו ועל יוקר הדיור ויוקר המחייה, והוא גורם מרכזי בסגירת העסקים בישראל."

באיגוד לשכות המסחר מציינים כי אמנם חל שיפור במנגנון הגשת הבקשות החריגות להעלאת הארנונה, כך שהן קצובות במועד הגשתן, אך הבעיה המרכזית שמנגנון זה הפך למסלול ירוק להעלאת מס הארנונה טרם נפתרה ולכן הוא מחייב תיקון חקיקתי דחוף.

על פי הצעת חוק שיזם איגוד לשכות המסחר יש לטפל טיפול שורש בעיוותים ובאבסורדים הקיימים היום בחוק ההסדרים בנוגע למס הארנונה ולבצע מספר שינויים הכרחיים בחוק:

1. לבטל בנוסחת העדכון השנתית האוטומטית את רכיב שינוי מדד השכר במגזר הציבורי, כך שהעדכון יכלול רק את השינוי במדד המחירים לצרכן. נכון להיום, כל הסכם שמגדיל את השכר במגזר הציבורי מתורגם לעלייה בחשבון הארנונה, שלא לדבר על חריגות וחגיגות השכר במגזר הציבורי שגם אותן הציבור נדרש לממן.
2. שנית, יש לקבל את אישור ועדת משנה מיוחדת של ועדת הכספים, בנוסף לאישורים הקבועים היום בחוק של שר הפנים ושר האוצר. "השרים לא מסוגלים לעמוד בלחץ של הרשויות המקומיות ולכן חייבת להיות בקרה נוספת, פרלמנטארית, על מנגנון האישורים החריגים וזאת גם על מנת לעודד שקיפות וגילוי מלאים של האישורים. לא מדובר בהתנהלות בין הרשויות המקומיות לשרי האוצר והפנים בלבד, אלא כזו הנוגעת לכלל הציבור. "
3. בקשה לאישור חריג להטלת מס ארנונה תחייב את הרשות המקומית בהתייעצות עם המגזר העסקי קודם להנחת הבקשה.
4. על הרשות המקומית המבקשת אישור חריג להוכיח מאמצי גבייה, כתנאי לבקשה. מאמצי גבייה משמעותם גבייה של 90% לפחות מהארנונה לפני שמבקשים להטיל עומס ארנונה נוסף על הציבור.
5. רשות מקומית שבקשתה לאישור חריג התקבלה, לא תוכל להגיש בקשה לאישור חריג נוסף וזאת במשך 5 שנים מיום קבלת האישור.

בין הבקשות להעלאה חריגה בתעריפי הארנונה ניתן למצוא:  

* מועצת גלבוע הגישה בקשה להעלאה של 24 מיליון ₪ לעסקים.

* חיפה הגישה בקשה להעלאה של כ 10.6 מיליון ₪ (העלאה של 10%) לתחנות דלק, מתקנים סלולאריים ומפעלי זיקוק וכימיקלים, לעומת הפחתה למחסנים בסכום של 137 אלף ₪.

* אשדוד ביקשה העלאה לתחנות דלק וקרקע תפוסה שמעל 5,000 מ"ר של כ 5.1 מיליון ₪.

* ראש העין הגישה בקשה להעלאה גורפת של 5% לעסקים בסכום של 4.8 מיליון ₪ , פרט לבתי תוכנה להם ביקשה הפחתה בסכום של 111,510 ₪.

* אזור הגישה בקשה להעלאה גורפת לעסקים של 10% , שהיא כ 2.7 מיליון ₪.

* נתניה ביקשה העלאה לעסקים של כ 2.5 מיליון ₪ (עסקים בשטח של מעל 1,000 מ"ר ומגרשים למכירת מכוניות).

* קרית אתא ביקשה העלאה לעסקים של כ 4.2 מיליון ₪ (מתקני אחסנת רכבים).

* מועצת שער הנגב ביקשה העלאה לעסקים של כ 3 מיליון ₪.

* מועצה לב השרון ביקשה העלאה לעסקים של כ 2 מיליון ₪.

בין הבקשות להפחתה חריגה בתעריפי הארנונה ניתן למצוא:

* ירושלים ביקשה הפחתה של כ- 10 מיליון ש"ח לעסקים (שירותים משרדים ומסחר,  סטודיו לאמנים).

* בית שמש ביקשה הפחתה של 4.65 מיליון ₪ לעסקים בתחומי המסחר והשירותים לעומת העלאה למוסדות חינוך מסחריים בסכום של 175 אלף ₪.

* נתניה ביקשה הפחתה של 3% למגורים בשווי של כ 4.4 מיליון ₪.

* ראש העין ביקשה הפחתה של כ 4 מיליון ש"ח  לבתי מגורים.

* רמת גן ביקשה הפחתות והעלאות למבני מגורים אשר הסתכמו בהפחתה של כ 3.8 מיליון ₪, וכחצי מיליון ₪ הפחתה לעסקים (פאבים ומסעדות באזור הבורסה).

* בני ברק ביקשה הפחתה של כ 2 מיליון ₪ לעסקים (שטחי מעבר בקניונים, שטחים נלווים לבתי קפה ומסעדות, ובריכות שחיה).

** התחשיב לא כולל את ראשון לציון בה הנתונים הכספיים חסרים ולא כולל רשויות קטנות, ואת ירוחם שביקשה תוספת של כ 3.5 מיליון ₪ בעקבות מעבר שטחים של מחנות צה"ל למועצה

ככה המחירים לא ירדו. הנתונים האחרונים על התחלות הבנייה מאותתים כי יהיה קשה להוריד את המחיירם – קצב התחלות הבנייה ירד ל-40 אלף דירות, בעוד שהביקוש עומד על לפחות 50-60 אלף דירות. במצב הזה ההיצע קטן משמעותית מהביקוש, ולכן קשה לראות ירידת מחירים. השאלה מה צריך לעשות, ועל זה צריך לענות שר האוצר משה כחלון  – הוא המוביל במלחמה נגד מחירי הדירות, הוא טען שיגרום להאצת התחלות הבנייה. בינתיים הקבלנים פשוט מתאימים את עצמם למצב החדש ובונים פחות.

הקבלנים יכולים להתחבא מאחורי תשתיות לקויות, ועוד סיבות נוספות, ויש בזה גם אמת, אבל בשורה התחתונה, הכל עניין של ביקוש והיצע. הקבלנים מווסתים את ההיצע לפי מה שהם רוצים בהינתן הביקושים וההיצעים בשוק הדירות. כאשר השוק מבטא חולשה וקיפאון הם פשוט לוחצים על הברקס, ומאיטים את הקצב.

הנה מה שטוען גרא קאושנסקי, סמנכ"ל תשתיות ובניה חוזית בהתאחדות בוני הארץ. גרא  מתייחס לירידה בהתחלות הבנייה שנרשמה ברבעון השלישי של השנה ומציין כי אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שקצב הקמת הפיתוח והתשתיות, אינו מדביק את קצב שיווק הדירות: "היום אנו עדים לכך שגם פרויקטים רגילים וגם פרויקטים של מחיר למשתכן, שכבר נערכו בהם הגרלות, מתעכבים בהמתנה לפיתוח תשתיות מה שגורר עיכוב בהתחלות הבנייה. הסיבה המרכזית היא לא מחסור בתקציבים לפיתוח תשתיות. גם ברמה הארצית וגם ברמה המקומית (במסגרת הסכמי הגג) היקף ההשקעות בתשתיות נמצא בשיא, הבעיה היא שהמשבר בענף התשתיות אינו מטופל. הממשלה הצליחה להגדיל את מספר התוכניות המאושרות אולם היא לא מצליחה להגדיל את התחלות הבנייה בפועל, בין היתר, בגלל המחסור בתשתיות". אמר קאושנסקי והוסיף, "הסכמי הגג הולכים להחמיר את התופעה כי תקציבים של מיליארדים לניהול פיתוח ותשתיות הועברו לידי הרשויות, שאין להם את הידע המקצועי לניהול הפיתוח והתשתיות כמו שקיים במשרד השיכון והבינוי. הפתרון שקידמנו בהתאחדות בוני הארץ הוא הקמת מעין קבינט תשתיות שיפעל למיפוי החסמים בענף בעזרת אנשי השטח והקבלנים ויפעל להסדרת הענף ואכן ביולי השנה, מינה שר האוצר, משה כחלון, צוות ייעודי בראשות החשכ"ל לבניית תכנית ארוכת טווח להרחבת ההשקעה בפרויקטי תשתית בישראל, בשיתוף המגזר הפרטי. במסגרת עבודת הצוות והיערכותו לבניית התוכנית האסטרטגית בתחום, קיים הצוות היוועצות עם גורמים שונים במשק ובין היתר, הוא אמור למפות ולנתח את החסמים הקיימים למימוש פרויקטי תשתית בישראל ולגבש כלים להסרתם והאצת הליכים".

קאושנסקי ציין כי: "במסגרת גיבוש תכנית רב שנתית לפיתוח תשתיות בישראל, החליטה הממשלה בספטמבר האחרון להקים צוות ליווי ומעקב לתכנית הרב שנתית לפיתוח תשתיות, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה והדרגים הבכירים ביותר במשרדי הממשלה השונים, והטילה עליו לבחון וליישם פעולות בתחומים שונים במטרה לקבוע סטנדרט גבוה בתחום התשתיות בין כלל משרדי הממשלה, לבנות מדריך שירותים ממשלתי למשרדי הממשלה וליחידות הסמך וכן לייצר עבורם הליך הטמעה מחייב, להתאמת שיטות מימון והביצוע עבור כל פרויקט תשתית חדש. עוד הטילה הממשלה על הצוות לבחון את מבנה המכרז, מחירונים אחידים, מאגרי קבלנים ונושאים נוספים שיסוכמו בין חברי הצוות. השאלה כעת היא האם פקידי הממשלה מוכנים באמת לשת"פ עם המגזר הפרטי? האם הם מוכנים באמת לרדת לשטח, ללמוד את החסמים ולעשות שינוי אמיתי בהתנהלות מול חברות הביצוע? האם הם יחוללו מהפכה בענף או שיהפכו לעוד "צוות" או "וועדה" עליהם אנו שומעים מידי יום, ואשר עבודתם ומסקנותיהם יורדות לטמיון. רק הטיפול בניהול הענף בכל הרבדים, לרבות בתאגידים העירוניים יאפשר ניהול נכון של התשתיות ויצירת מצב שבו התשתיות ממתינות לדירות ולא להיפך".

בית ההשקעות גאם אינווסטמנטס שפועל בציריך, החליט לרשום שתי קרנות אג"ח מובילות שלו – GAM Star Credit Opportunities EUR ו- GAM Star Credit Opportunities USD. הקרנות האלו הן הראשונות שאושרו להפצה בישראל במסגרת התקנות החדשות שקבעה הרשות לניירות ערך ב-2016. הקרנות יוצעו לציבור המשקיעים בישראל בעיקר באמצעות יועצי ההשקעות בבנקים.

קרנות נאמנות זרות – כל מה שצריך לדעת

אסטרטגיית ההשקעה של הקרנות האלו (שפועלות למעלה מ- 30 שנה) היא לספק למשקיעים תשואה קונסיסטנטית בין היתר באמצעות השקעה באג"ח קונצרניות, המונפקות ע"י חברות איכותיות בעלות דירוג גבוה.

למעשה, גאם אינווסטמנטס הינו בית ההשקעות העולמי הראשון המאמץ את תיקון 23 לחוק ההשקעות המשותפות בנאמנות, המאפשר למשקיעים פרטיים בישראל גישה לקרנות נאמנות זרות. בית ההשקעות גאם אינווסטמנטס פעיל בישראל משנת 2010. עד כה אסטרטגיית ההשקעה של גאם אינווסטמנטס היתה זמינה רק למשקיעים מוסדיים בישראל.

פיליפ רוזנברג, מנהל שלוחת גאם בישראל אמר עם השקת הקרנות: "זוהי אבן דרך משמעותית הן לגאם אינווסטמנטס והן לשוק הישראלי. במשך למעלה מ-25 שנות עבודתי עם קהילת המשקיעים בישראל, הדרישה של המשקיעים הפרטיים לקבל גישה למוצרי השקעה וטאלנטים בינלאומיים גדלה באופן עקבי. הודות לתקנות החדשות, נפתחות בפני המשקיעים הישראלים יותר אפשרויות השקעה שיספקו את צרכי ההשקעה שלהם בעתיד. גאם אינווסטמנטס מחויבת להעניק שירות ללקוחותיה בישראל באמצעות משרדה הישראלי, עם צוות דובר עברית, אשר יספק מידע בנוגע להשקעות בעברית ולסייע למשקיעים לממש את מטרת ההשקעות שלהם".

גאם אינווסטמנטס הוא  אחד מבתי ההשקעות העצמאיים המובילים בעולם. בית ההשקעות מציע פתרונות ומוצרי השקעה אקטיביים למוסדות וליועצים פיננסיים. לגאם למעלה מ-900 עובדים ב-13 מדינות, עם מרכזי השקעות בלונדון, קיימברידג', ציריך, הונג קונג, ניו-יורק, מילאנו ולוגאנו.

בית ההשקעות רשום למסחר בבורסה לניירות ערך בשוויץ (ומהווה מרכיב במדד השוק השוויצרי SMIM עם הסימבול 'GAM'). הקבוצה מנהלת נכסים בשווי של כ-148.4 מיליארד פרנק שוויצרי (153.3 מיליארד דולר ארה"ב) נכון ל-30 בספטמבר 2017.