שבוע מודעות פיננסית – האם הבנקים ילמדו אותנו לחסוך בעמלות של הבנקים? כנראה שלא

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל  בשיתוף הבנקים המסחריים, יקיימו במהלך החודש הקרוב הדרכות והרצאות לציבור בנושאים של התנהלות פיננסית נבונה. בין היתר יוסבר לקהל על ניהול יעיל של חשבון הבנק לרבות הסבר על מסלולי העמלות. ההדרכות האלו יהיו ב-100 סניפים של הבנקים ברחבי הארץ.

המטרה הרשמית היא אמנם להגביר את המודעות ולהקנות ידע והבנה בנושאים פיננסיים בסיסיים ללקוחות המערכת הבנקאית, אבל לבנקים אין אינטרס להסביר לקהל שלהם שהם פראיירים – 1.5 מיליון לקוחות משלמים עמלות גבוהות, וקשה להאמין שהבנקים ילמדו את הציבור איך לחסוך בעמלות – הם הרי לא ילמדו אותם אי לגרום לבנק להפסדים (פחות רווח, ליתר דיוק).

אז למה בכלל יש את השבוע מודעות פיננסית? כנראה בגלל שהמפקחת על הבנקים, חדוה בר, דרשה זאת, ובכלל – לבנקים אין מניעה לקבל נקודות ביחסי ציבור ולהסביר ללקוחות על התנהלות פיננסית נבונה. זה גם משרת אותם, כל עוד זה לא התנהלות פיננסית נכונה מול הבנקים.

הפיקוח על הבנקים והבנקים מסבירים כי בהדרכות יינתנו טיפים וכלים להתנהלות פיננסית נכונה, יוצגו כלים דיגיטליים מתקדמים המסייעים לניהול יעיל יותר של חשבון הבנק, יינתנו הדרכות אישיות על "תעודת הזהות" הבנקאית – היכרות עם הדו"ח השנתי החדש המציג ללקוח את כל הפעילות הקיימת בחשבונו בצורה מפורטת, והסבר על שירות מסלולי העמלות, לרבות צירוף בפועל של לקוחות המעוניינים בכך.

חדוה בר, המפקחת על הבנקים אמרה בהקשר שבוע המודעות הפיננסית –  "במטרה להגביר את המודעות והידע הפיננסי של משקי הבית, פניתי לבנקים בבקשה להירתם למאמץ מיוחד, בבחינת תרומה לקהילה. אני קוראת ללקוחות הבנקים לנצל את ההזדמנות וליטול חלק בפעילויות השונות אשר יקנו מגוון כלים מעשיים וטיפים להתנהלות פיננסית נבונה, יעשירו את הידע בתחום הפיננסי ויסייעו להם לנהל באופן עצמאי ומושכל יותר את הפעילות הבנקאית שלהם"

מה זאת אופציה? למה מקצים אופציות לעובדים? ואיך זה שהבקדייטינג (תיארוך לאחור של אופציות) דווקא שירת את המשקיעים?

קובי אלכסנדר חזר לכותרות בשבוע האחרון – המייסד והמנכ"ל של קומברס חזר להישפט בארה"ב על פרשת הבקדייטינג (תיארוך לאחור של אופציות) אחרי 10 שנים בנמיביה, אליה ברח; אך השופט ממש לא התרשם, ולא הסכים לשחררו בערבות עד המשפט בדצמבר.

אלכסנדר שהקים וניהל את חברת קומברס, יחד עם מנהלי החברה, הזיז באופן שיטתי את תאריכי הקצאת האופציות למנהלים ולעובדים, כדי ליצור למקבלי האופציות רווחים מידיים. הוא לא היה לבד עשרות מנהלים בחברות הטכנולוגיה, נשפטו (הרוב לעונשים קלים, אם בכלל); מאות מנהלים (ואולי יותר)היו מעורבים, אבל יצאו לא פגע, או בקנסות. הפרשות האלו גרמו בעיקר למשבר אמון ולהתרסקות המניות של החברות המעורבות, רובן התאוששו, חלקן נעלמו, אבל לא בגלל שערוריית הבקדייטינג. קומברס איבדה את הכיוון שלה עוד לפני הפרשה, ובלי בעל בית, היא הפכה לאוסף של פעילויות עם אג'נדות וכיוונים שונים. הסיבה העיקרית שהיא החזיקה מעמד כמה שנים טובות אחרי הפרשה, היא הכסף שאלכסנדר השכיל לגייס בתקופת הבועה לחברות הקבוצה.

כדי להבין את הבקדייטינג (ואיך בכלל אפשר לעשות בקדייטינג), צריך לחזור לתקופת הבועה, נבחר בשנת השיא – שנת 2000.  זאת היתה שנה שהתחילה בהייפ מוטרף בשווקים בפיננסים – מדי יום נשברו שיאים במדדי המניות, בעיקר במניות הטכנולוגיה, ובמיוחד בתחום האינטרנט. חברות ללא מודל עסקי וללא הכנסות משמעותיות, הפסידו מיליארדים, אבל נסחרו בעשרות ומאות מיליארדים; חברות שהיום לא מסוגלות לחלום על הנפקה בבורסה האמריקאית, נכנסו לפי שווים של מיליארדים. חלק גדול מהחברות האלו לא איתנו כיום, אבל מה שהכי מעניין הוא שחברות שלא היו אז (חלקן לא היו בכלל, וחלקן היו בגדר רעיון בלבד) השתלטו על עולם האינטרנט, והכוונה בעיקר לגוגל ופייסבוק. כן, מסתבר שזה קרה כמעט בכל מהפכה בעבר, הראשונים נעלמו (או כמעט ונעלמו), ורק החברות של הגל השני והשלישי, הצליחו להפוך לגורילות, ומהפכת האינטרנט לא חריגה מבחינה זו – הדפדפן המוביל הראשון נטסקייפ נעלם, יאהו הגדולה שנסחרה אז במאות מיליארדים, מכרה את פעילות האינטרנט שלה לאחרונה (ללא עליבאבא) במעל 4 מיליארד דולר, וזו בהחלט עסקה שמבטאת את הניפוח שהיה אז בשווקים, וגם את החוסר הידיעה לאן ואיך האינטרנט יתפתח – אז חשבו שהפורטלים יעשו כסף (יאהו היא עדיין פורטל ענק), אבל מי שעושה כסף והרבה יותר מהאחרים, זה פלטפורמת החיפוש של גוגל.

האווירה שהיתה אז בשווקים גלשה גם לשוק העבודה – חברות הטכנולוגיה רדפו אחרי כל בוגר אוניברסיטה בתחום ואחרי כל מסיים קורס הסבה קצר, והמשכורות היו בשמיים. העובדים כמובן ניצלו זאת ובצדק, ובמרדף הזה אחרי העובדים נולד הבקדייטינג.

חלק משמעותי מהשכר של העובדים בתקופה ההיא היה באופציות למניות. העובדים החדשים קיבלו בנוסף לשכר חבילת אופציות, והתברר שהחבילה הזו במקרים רבים סידרה אותם לכל החיים. אופציה היא מכשיר שמאפשר את קבלת המניה בתמורה למחיר קבוע מראש ולתקופה מוגדרת מראש, ותדמיינו שהתחלתם לעבוד בחברה שמחיר המניה שלה הוא 10 דולר, וקיבלתם 2,000 אופציות למימוש למניות לפי מחיר מימוש של 10 דולר. ברגע הראשון השווי הנאיבי של החבילה הוא אולי אפס, אבל לשווי הנאיבי שמגלם את הרווח כאילו החבילה מומשה מיד, אין באמת משמעות. האופציה הזו שווה לא מעט כסף (בעיקר כתלות בתקופת המימוש שלה שלרוב הוגדרה לתקופה של כ-3  שנים); ונניח שחצי שנה אחרי שהעובד התחיל בעבודתו בחברה, המניה כבר נסחרת ב-20 דולר – על הנייר, העובד כבר מורווח 20 אלף דולר (הוא משקיע 10 דולר במימוש ומקבל מניה שווה 20 דולר – רווח של 10 דולר לאופציה, כפול 2,000 יחידות – 20 אלף דולר). ועכשיו נניח שהמניה אחרי שנה נסחרת ב-40 דולר – הרווח, על הנייר, כבר מגיע ל-60 אלף דולר, והדוגמה הזו יכולה בקלות להתאים לאחד/ אחת מהעובדים האמיתיים בקומברס, מרקורי, צ'ק פוינט וישראליות או סמי ישראליות, אחרות שמניותיהן עלו בשנים בודדות במאות אחוזים.

אלא שאף אחד שלא באמת יודע מה יקרה למחיר המניות בעתיד. מה שכן יודעים כמובן זה את ההיסטוריה, וכאן מתחיל הזיוף הגדול – כדי לפתות עובדים, כדי לתמרץ עובדים, כדי להשאיר אותם בחברה, החלה תופעה של זיוטף תאריכי הקצאת המניות, לתאריך הכי נוח – התאריך שבו מחיר המניה הכי נמוך. נניח בהמשך לדוגמה הקודמת שהעובד מקבל 2,000 אופציות כאשר מחיר המניה 10 דולר, אבל מקצים לו את המניות לחודש הקודם אז המניה היתה ב-8 דולר ובהתאמה מחיר המימוש הוא 8 דולר. במצב כזה יש לו רווח מיידי של 4 אלף דולר (2 דולר על כל אופציה כפול 2,000 אופציות) – זה בקדייטינג, וזה משרת בעיקר את העובדים. נכון, גם המנהלים הרוויחו מזה, וכנראה גם אלכסנדר עצמו (יתברר במשפט), אבל נראה שהסיפור הגדול היה להשאיר עובדים ולגייס עובדים.

הקדמת תאריך הקצאת האופציות, לא התבטאה בדוחות הכספיים. אז, הענקת אופציות בשווי נאיבי אפס (כלומר מחיר מימוש שהוא זהה למחיר המניה) לא נרשמה בספרים (מאז הטיפול החשבונאי השתנה ורושמים את הערך הכלכלי של הטבה באופציות כהוצאה), וזיוף הבקדייטינג שמר על העיקרון הזה – מחיר מימוש שווה למחיר מניה. ולכן, שום הוצאה לא נרשמה בדוחות בעקבות הבקדייטינג. גם על המאזן אין השפעה; בפועל, ההשפעה היא על תוספת המימוש שהחברה תקבל בעתיד (8 דולר למניה במקום 10 דולר). אבל גם אם מדובר בהפרש משמעותי שמסתכם במיליוני דולרים רבים, בתקופה ההיא, זה היה בטל בשישים מבחינת המשקיעים – לא היתה כמעט משמעות למזומנים שיש לחברה (ולכן לא היה חשוב כמה תהיה תוספת המימוש בגין האופציות); הכסף היה זול, החברות היו עמוסות במזומנים, והשווים שלהם היו מנותקים מכל פרמטר מאזני ובטח ובטח שמהמזומנים. כלומר, מבחינת המשקיע הסביר – כל עוד החברה מצליחה לגייס את העובדים הטובים ולשמור עליהם, לצמוח בהכנסות ולספק את התחזיות של האנליסטים, זה מצוין. כן, אם תרצו – הבקדייטינג דווקא שירת את המשקיעים.

למרבית האנשים החשבונאות היא מילה מסובכת ולא מוגדרת. לציבור יש מחסום כללי מתחום החשבונאות בפרט ומתחומי הפיננסים בכלל, לרבות בתחום החינוך הפיננסי; וזאת להבדיל  מעולם המשפט שאנחנו נחשפים אליו מגיל צעיר דרך תוכניות הטלוויזיה הרבות שעוסקות ומתארות את התחום, ודרך העיסוק האינטנסיבי בתחום בתקשורת. החשיפה לתחומי העסקים והכלכלה היא רק בגילאים מאוחרים יותר.

רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית החשבונאות במרכז הבינתחומי, על החשבונאות, שפת העסקים –  מה זאת בעצם החשבונאות? למה צריך לדעת אותה? ואיך היא עוזרת לנו בהבנת עולם העסקים?

החשבונאות היא שפת העסקים, היא שפה שמאפשרת לנו להבין איך התרחש המשבר העולמי של 2008 שהוביל לקריסה של חברות רבות ובנקים רבים לרבות בנק ההשקעות ליהמן ברדרס; היא מאפשרת לנו להבין במישור המקומי,  מדוע קרסה רשת מגה. החשבונאות היא שפה בינלאומית שמקובלת בכל העולם ומתרגמת את העולם למספרים – כל אירוע בעסק מתורגם למספרים; כל עסקה מתורגמת למונחים כספיים. החשבונאות מתרגמת את עולם העסקים העסקים בדומה לתרגום של חוקי הטבע לשפת המדע – הפיזיקה. אלא שלא כמו בפיזיקה ששם כל מספר הוא עוגן, בחשבונאות יש תמרון מסויים ויש פרשנות; אין הסכמה על כל מספר – המספרים תלויים בהערכות, אומדנים ושיטות הצגה. זו שפה שדרכה כל אחד יכול ללמוד את מצב הפירמה, מה מצבה הכספי? עד כמה היא רווחית? האם היא מייצרת מזומנים?  זו שפה שבעזרתה ניתן להבין את המגמה של החברה – כלפי מעלה, או ההיפך – בדרך למשבר, או כבר בעיצומו של משבר? זו השפה שמשקיעים משתמשים בה כדי להבין את הדוחות הכספיים לנתח אותם ; זו השפה של שוק ההון, והיא בעצם הכלי המרכזי למשקיעים כדי לקבל החלטות השקעה בשוקי המניות והאג"ח.

רוצה להבין מה זאת חשבונאות? – 10 דקות של ההרצאה יעשו לך סדר 

 דמי הניהול בקרן הנאמנות – הראל מחקה תל בונד שקלי (מספר קרן: 5117288), יעלו ב-1 באוקטובר 2016 ל-0.15%. עד אז דמי הניהול יעמדו על אפס.

בעבר, התחייב מנהל הקרן לא להעלות את שכר מנהל הקרן בקרן, וזאת עד ליום 30.9.16 וזה במקביל להפחתת דמי הניהול על הקרן, אבל זהו –  באוקטובר תסתיים ההפחתה בשכר מנהל הקרן,

קרן הראל מחקה תל בונד שקלי מנהלת סדר גודל של 210 מיליון שקל (נכון לעדכון האחרון), תשואת הקרן מתחילת השנה – 2%, והתשואה ב-12 החודשים האחרונים 4.3%. הנתונים האלו טובים ממדד הייחוס/ הבנצ'מרק אליו מושווים ביצועי הקרן. מדד הייחוס –שהוא ממוצע קרנות בקבוצת אג"ח בארץ – חברות והמרה – תל בונד שקלי, עלה מתחילת השנה ב-1.4% וב-12 החודשים האחרונים עלה ב-2.4%.

השחקנים בשוק הקרנות המחקות נלחמים על נתח שוק ודמי הניהול נמוכים במיוחד (ביחס לתעשיית קרנות הנאמנות). הקרנות המחקות בהגדרה נזקקות לעלויות נמוכות יותר, אחרי הכל מדובר במכשירים פאסיביים (עוקבי מדדים) בדומה לתעודות הסל. בפועל, הקרנות האלו נועדו לספק לתעשיית הקרנות שדוגלת בניהול אקטיבי  (ניהול כספים כדי לייצר תשואה עודפת) תשובה להצלחה ולגידול בפעילות תעודות הסל, ואכן הקרנות המחקות הגיעו לסדר גודל של 30 מיליארד שקל (תעשיית הקרנות כולה – כ-220 מיליארד שקל, תעשיית תעודות הסל – כ-100 מיליארד שקל). אלא שהמלחמה על נתח השוק, גורמת לדמי ניהול נמוכים במיוחד (ואפילו אפסיים), כך שבשלב זה התרומה לרווח , אם בכלל, שולית.

ועל רקע זה, המשקיעים, ובצדק כמובן, בוחרים מבין כל הקרנות המחקות הזהות/ דומות של השחקנים השונים, את הקרן עם דמי הניהול הנמוכים ביותר.

למדריך קרנות מחקות – האם כדאי?

השפעת דמי הניהול בקרנות הנאמנות 

השפעת דמי ניהול בקרנות אג"ח

השפעת  דמי הניהול בקרנות כספיות

מחשבון השפעת דמי הניהול בקרנות הפנסיה – כמה תחסכו במעבר לקרן פנסיה ברירת מחדל

בנק ירושלים מציע ללקוחות כל הבנקים פיקדון לשנתיים וחצי עם ריבית צמודה  של 0.7% לשנה. ניתן לשבור את הפיקדון לאחר שנתיים (תחנת יציאה). הריבית הזו ניתנת למעוניינים להפקיד דרך האינטרנט – פיקדון דיגיטלי.

הפיקדון  עשוי להתאים למי שמוכן לסגור סכום מסוים (ניתן להשקיע בפיקדון מ-10 אלף שקל ועד 2 מיליון שקל) למשך תקופה של לפחות שנתיים. הבעיה שבתקופה הזו הוא לא יוכל להיפגש עם הכסף.

מעבר לכך, הפיקדון מתאים למי שחושב שהמדד יעלה, ומי שמעוניין להצמיד את כספו למדד. מדד המחיירם לצרכן אמנם היה בשנתיים האחרונות שלילי, אבל על פי ציפיות האנליסטים הוא צפוי להיות בשנתיים הקרובות בסדר גודל של 1% בשנה ולמעלה מכך. ולכן, מדובר בתשואה כוללת צפויה בפיקדון זה, של כ-1.7% (פלוס מינוס) בשנה – יחסית לפיקדונות צמודי מדד אחרים לתקופות דומות, זה לא רע.

מעבר לכך, ניתן כאמור למשוך את הכסף לאחר שנתיים (משך הפיקדון שנתיים וחצי), כאשר המשיכה תהיה ללא קנס, והמושכים יזכו למלוא הריבית וההצמדה.

החיסרון של הפיקדון הצמוד שסוגרים את הכסף לטווח בינוני ואין גמישות במהלך התקופה. מה יקרה אם המדד יירד? מה יהיה אם הריביות בפיקדונות השקליים יעלו? המשקיעים בפיקדון זה מפסידים מכיוון שהכסף סגור בתשואה נמוכה (בהינתן שהריבית השקלית תעלה). כלומר, ההשקעה בפיקדון הצמוד מסתמכת על הערכה מסוימת וכמובן שהערכה זו הערכה, ממש לא בטוח שזה אכן יתממש בפועל.

הבנק הבינלאומי מציע פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על סל מניות צריכה בארה"ב. הפיקדון דולרי ל-18 חודשים.

סל המניות כולל 10 מניות שנסחרות בבורסות שונות בארה"ב, כלכל מניה משקל שווה – 10%. המניות בסל – Philip Morris International,  The Kraft Heinz CO, CVS Health CORP, Walgreens Boots Alliance INC, Costco Wholesale CORP, Reynolds American INC, Mondelez   International INC,  The Kroger CO, Monster Beverage CORP, Tyson Foods INC.

הפיקדון המובנה בדומה לרוב הפיקדונות המובנים (ראו כאן את מכלול היתרונות והחסרונות של פיקדונות מובנים), מספק הגנה נומינלית, אך חשוב לזכור כי ייתכן הפסד ריאלי. כלומר, אם משקיע מקבל את השקעתו אחרי 18 חודשים, הרי שהוא מפסיד את פוטנציאל הרווח באפיקים סולידיים הוא מעין מפסיד את המדד. עם זאת, האלטרנטיבות השקעה הסולידיות מספקות תשואה הנמוכה במיוחד כך שעל פני ההפסד הפוטנציאלי נראה נמוך.

מנגד, בהתקיים תנאים מסוימים התשואה על הפיקדון עשויה להיות משמעותית מעל אלטרנטיבות השקעה סולידיות. בבנק מפרטים את התנאים שבהם יתקבל מענק תשואה –  נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 20% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 9.9.16).  תקופת הבדיקה הינה בת  17 חודשים, החל מיום 10.9.16 ועד ליום 9.2.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה"

ביצוע מניה  (בנפרד לכל מניה), יחושב באופן הבא – במקרה  שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים  מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).

במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 2% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

ומה המענק תשואה שמקבל המשקיע בפיקדון המובנה? במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 100%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 20% (לא כולל).

אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום 18 חודשים ללא מענק. קרן הפיקדון מובטחת.

פרטים מלאים על הפיקדון

בית ההשקעות מיטב דש שבעליו מנהלים מו"מ למכירתו, מדווח על תוצאות הרבעון השני – המשך שחיקה בהכנסות בתחום קופות הגמל וקרנות הנאמנות, המשך גידול בהכנסות מתעודות הסל.

ההכנסות הכוללות הסתכמו ב-186 מיליון שקל, בדומה להכנסות ברבעון המקביל ב-2016, והרווח התפעולי נשחק ל-47 מיליון שקל לעומת 52 מיליון שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ההכנסות ב-307 מיליון שקל לעומת 325 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי במחצית ירד ל-91 מיליון לעומת 102 מיליון שקל במחצית המקבילה.

בשורה התחתונה, אחרי הוצאות מימון והוצאות מיסים, הרוויחה החברה ברבעון השני  17 מיליון שקל לעומת 18 מיליון שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה הרוויחה החברה 42 מיליון שקל לעומת 46 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

בתחום ניהול קופות גמל וקרנות פנסיה הסתכמו ההכנסות ברבעון השני בכ-70 מיליון שקל, לעומת כ-77 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במחצית הראשונה ההכנסות ירדו ל-141 מיליון שקל לעומת 155מיליון שקל בתקופה המקבילה. הירידה, מסבירה הנהלת החברה, נובעת מירידה בדמי הניהול הממוצעים ומירידה בהיקף הנכסים המנוהלים. היקף הנכסים המנוהל בקופות גמל וקרנות פנסיה עמד בסוף הרבעון השני על 40.9 מיליארד שקל, לעומת 41.1 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני אשתקד. נכון לאמצע אוגוסט היקף נכסי הקופות והקרנות עלה ל-41.9 מיליארד שקל

תחום תעודות הסל הכניס ברבעון 31 מיליון שקל לעומת 27 מיליון בתקופה המקבילה; במחצית הראשונה הסתכמו ההכנסות מתעודות סל ב-61 מיליון שקל לעומת 54 מיליון בתקופה המקבילה. היקף נכסי תעודות הסל עמד בסוף יוני על 32.5 מיליארד שקל לעומת 35.4 מיליארד ביוני 2015.

בתחום קרנות הנאמנות היתה כאמור ירידה בפעילות – ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-45 מיליון, לעומת 48 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד; ההכנסות במחצית ירדו מ-98 מיליון ל-89 מיליון שקל. הירידה בהכנסות מיוחסת לממוצע דמי ניהול נמוכים יותר ולירידה בהיקף הנכסים המנוהלים בקרנות.

רשת ויקטורי   שרכשה לאחרונה 11 סניפים של רשת YOU, מדווחת על גידול משמעותי (וצפוי) במכירות הרבעון השני. המכירות הסתכמו ב-361 מיליון שקל, בהשוואה למחזור מכירות של 237.7 מיליון שקל. הגידול בפעילות, כתוצאה מרכישת סניפי YOU  מתבטא גם בשורה התפעולית – הרווח התפעולי ברבעון עלה ל-9.6 מיליון שקל בהשוואה ל-5.9 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2015.

במחצית הראשונה של 2016 הסתכמו המכירות ב-686.8 מיליון שקל בהשוואה ל-471.4 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי עלה ל-18.7 מיליון שקל בהשוואה ל-12.4 מיליון שקל.

רשת ויקטורי שמנוהלת על ידי אייל רביד, מפעילה 42 סניפי סופרמרקט בגדלים שונים בפריסה ארצית המשתרעים על שטחי מכירה של כ-47 אלפי מ"ר. הרשת שנתפסת כרשת דיסקאונט, בעלת ותק של מעל 11 שנים ונמצאת במגמת צמיחה מתמדת גם דרך רכישות של סניפים וגם דרך פתיחה של סניפים חדשים. לויקטורי, אגב, 5 סניפים ייעודיים הפונים לקהל החרדי.

בדומה למותג הפרטי שהולך וגדל בפעילות של שופרסל, גם בויקטורי המותג הפרטי חזק יחסית – החברה מוכרת מגוון רב של מוצרים המיובאים ישירות מחו"ל ביבוא מקביל.

הנהלת החברה מציינת כי רכישת סניפי YOU הוטמעה עד סוף מרץ 2016, אבל הפוטנציאל להגדלת רווחים עדיין קיים – "פתיחת הסניפים אשר נרכשו מרשת מגה נעשתה בצורה מאד אינטנסיבית ובזמן קצר ודרשה מאמץ מיוחד מצד מטה החברה. השפעת פתיחת הסניפים הנ"ל על החברה צפויה להיות באופן הדרגתי. החל מהרבעון השני של שנת 2016 ההכנסות כוללות 3 חודשי פעילות מלאים לרבעון של הסניפים החדשים, אולם מצד שני שיעור הוצאות השכר של הסניפים החדשים מהמכירות שלהם אמורות לרדת באופן הדרגתי מאחר שהסניפים נפתחו במקסימום כח אדם לאור הפתיחה האינטנסיבית של הסניפים וכן הקליטה של מאות מעובדי מגה לשעבר לתוך החברה".

ומכאן, שבמילים אחרות, ההנהלה מצפה להתייעלות מסוימת ברבעונים הבאים (באופן מדורג) מה שיגרום לעלייה ברווח וברווחיות.

ויקטורי – פרסום תוצאות רבעון ראשון

הצעד של האוצר להגדלת סיכוי הזכייה של אלו שכבר נרשמו והוציאו תעודת זכאות לתוכנית למשתכן עושה את שלו. האוצר שמעוניין לתת עדיפות לאלו שנרשמו עד עכשיו, הגדיר לפני כשבועיים כי כאשר יגיעו מספר הזכאים ל-60 אלף איש הוא יקבץ את הקבוצה הזו כקבוצה א' וייתן לה עדיפות בהגרלה על פרויקטים במחיר למשתכן.

המשמעות היא שיהיה בעצם תור  – מי שנרשם ראשון (במסגרת קבוצה א') יקבל עדיפות, ויתמודד על דירות שיוצעו במסגרת התוכנית, ורק אם יהיו מספיק דירות, או פחות מדי ניגשים, תיפתח האפשרות לקבוצה השנייה – קבוצה ב'.  בפועל זה אומר שאם האוצר יקיים את הבטחתו ויקים 70-80 אלף דירות בשנתיים הקרובות אזי כל הנרשמים יזכו לדירה.

האוצר לא יכל כמובן לקבוע מיידית על סגירת קבוצה א' ולכן הגדיר שהוא יסגור אותה כאשר היקף הנרשמים יגיע ל-60 אלף. הוא הגדיר זאת כאשר היו 52 אלף זכאים, ונראה שבקצב הזה תוך שבוע ואפילו פחות מכך, הרשימה תיסגר.   מכל מקום באוצר הגדירו את ה-13 בספטמבר כתאריך גג לסגירת רשימה א'.

תוכנית מחיר למשתכן היא תוכנית הדגל של משרד האוצר ומשרד השיכון והבינוי לספק דיור לזוגות צעירים. התוכנית הזו מאפילה על תוכנית השכרת דירה לטווח ארוך (דירה להשכיר), והיא אמורה לספק פתרונות דיור אמיתיים לרבבות משפחות בשנים הקרובות.  רכישת דירה בתוכנית מחיר למשתכן היא ככל הנראה עסקה טובה – רוכשי הדירות מקבלים הנחה של מאות אלפי שקלים שנובעת מכך שהמדינה נתנה בעצם את הקרקע לקבלן בחינם (ובתמורה  הוא התחייב למחירי דירות נמוכים).  רכישה בתוכנית הזו, גם לא מצריכה הון עצמי גבוה – רוכשי דירות במחיר למשתכן יכולים לקבל משכנתא לפי ערך הדירה בשוק (למרות שהם קונים בהנחה של כמה מאות אלפי שקלים), ולכן על הנכס המשועבד לבנק למשכנתאות הם יכולים לקבל משכנתא גבוה שעשויה להגיע עד ל-90% מערך הנכס. ולהמחשה – נניח שהדירה שווה 1.4 מיליון שקל, אך משלמים תמורתה במחיר למשתכן 1.1 מיליון שקל. ככלל, ניתן (בתנאים מסוימים) להגיע למשכנתא של 70-75% מערך הדירה – במקרה הזה כ-1 מיליון שקל, והמשמעות היא שהרוכשים צריכים להביא כ-100 אלף שקל מהונם והיתר משכנתא (להרחבה על משכנתא במחיר למשתכן). זה כבר סכום שזוגות צעירים רבים יכולים לעמוד בו.

 בדיקת זכאות - מחיר למשתכן

מחשבון מס רכישה

מחיר למשתכן – מדריכים: 

מחיר משתכן – ככה תקחו משכנתא

מחיר משתכן – כל מה שצריך לדעת

מחיר משתכן – מה הסיכוי לקנות דירה בפרויקטים האלו?

הלוואות מקרנות פנסיה וקופות גמל (לרבות קרנות השתלמות) הן לרוב ההלוואות האטרקטיביות ביותר שתוכלו לקבל. כן, אם אתם צריכים הלוואה ויש לכם קרן השתלמות, קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח חיים, תפנו לגוף המהל ותבדקו אם הוא נותן הלוואה , באיזה גובה (לרוב כאחוז מהסכום שלכם בחשבון) ובאיזו ריבית – יכול להיות שתחסכו ככה הרבה כסף.

אבל אליה וקוץ בה – אתם משעבדים את הפנסיה שלכם. צריך להיזהר מאוד מלקיחת הלוואה שיהיה קשה להחזירה, כי אז קרן הפנסיה/ קופת הגמל שמלווה לכם בעצם על חשבון הכסף ששי לכם בקרן/ קופה, יכולה לממש את הנכס – את הקופה/ קרן – ואז הנזק יכול להיות אדיר – גם תשלום מס גבוה, וגם פחות כסף לפנסיה.

ולמרות זאת, מדובר בפתרון נוח לרבים – הריבית נמוכה, הטיפול יחסית מהיר, ולכן זו צריכה להיות אופציה מועדפת על לווים – הריבית על ההלוואות נמוכה בכמה אחוזים טובים מהריבית בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי (בזכות השעבוד),, רק שכאמור צריך להיזהר, ולהבין שהלוואות צריך להחזיר. כאן, תוכלו להרחיב על ההלוואות מקרנות פנסיה וקופות גמל

כך או אחרת,  תקנות חדשות של משרד האוצר שנכנסו לתוקף, מייקרות את הריבית על ההלוואות והופכות אותן לפחות אטרקטיביות. האוצר מסביר שההלוואות האלו הן בעצם השקעה של כספי עמיתים, ולכן, בדומה לכל השקעה אחרת, יש לנהל כספים אלה באופן המיטבי וצריך שיחולו על הכספים האלו הגבלות ובחינות סיכון שונות, כמו שנדרש בהתנהלות בהשקעות אחרות. במילים פשוטות, ברגע שהקרן נתנה הלוואה היא בעצם השקיעה בגוף מסויים, וכשזה קורה, צריך על פי האוצר, לבדוק את הלווה, לערוך הערכת סיכונים, ורק אחרי בדיקות הלקוח (לרבות הכנסותיו, הונו, מצבו הפיננסי בכלל ועוד) יש לספק אישור – מדובר בהליך חיתום בדומה להליך שמבצע הבנק בעת נתינת הלוואה. בקיצור – עוד בירוקרטיה וזה מייקר את ההלוואות האלו.

מעבר לכך, החברות פשוט יעדיפו לא להתעסק עם הלוואות קטנות, כי הרי בהן מלכתחילה הוצאות התפעול הנוספות יהפכו את העניין ללא כלכלי. סביר שחלק מהגופים האלו יסכימו לספק הלוואה רק עם רף מינימלי מסוים. ואז בעצם מי שיפגע יהיו אלו שצריכים הלוואות קטנות, כמה אלפי שקלים, הם יצטרכו לחפש הלוואות במקום אחר  וכנראה יקר יותר. שורה תחתונה – שוב החלשים נפגעים.

אפריקה תעשיות לא מצליחה להתאושש מהמשבר – אחרי שסבלה בשנתיים האחרונות מהונאת ענק בחברת נגב קרמיקה, וחולשה בפעילות הפלדה, רושמת החברה הפסד של 42 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, על הכנסות של 446 מיליון שקל, לעומת הפסד של 22 מיליון שקל על הכנסות של 495 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במחצית הראשונה של השנה הפסידה אפריקה תעשיות 57 מיליון שקל על מחזור של 910 מיליון שקל, כאשר בכל שנת 2015 הפסדיה 157 מיליון שקל על מחזור של 1.8 מיליארד שקל.

על רקע ההפסדים האלו, ההון של החברה נשחק ל-102 מיליון שקל, ולצד חובות גדולים , גירעון בהון החוזר, ומצוקת מזומנים, רואי החשבון של החברה מספקים לה הערת עסק חי – "אי ודאות באשר ליכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הגופים המוסדיים בקשר עם החזרי ההלוואה המוסדית, ולאור אי הוודאות האמורה, עולים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק ח", כמו כן מציינים רואי החשבון כי קיימת  אי ודאות למימוש תכניות הנהלות חברות הבת לפירעון התחייבויותיהן של חברות הבת

הנהלת אפריקה תעשיות צריכה מימון, והבעיה הגדולה שלאפריקה ישראל, החברה האם, אין יכולת להזרים לה כספים, היא עצמה בתהליך של הסדר חוב גדול. לאפריקה תעשיות יש חוב גדול למוסדיים, והיא זכתה להזרמה מאפריקה לפני כשנה, אבל כשבוחנים את ההמשך, נראה שהיא צריכה שפן חדש.

בביאורים לדוחות מסבירה החברה את מצבה הפיננסי – "בהקשר למצבה הכספי של החברה, לתזרימי המזומנים שלה וליכולתה לשרת את התחייבויותיה יצוין כי: למועד הדוחות הכספיים לחברה (סולו) יתרת מזומנים של כ-1.3 מיליון שקל. למועד הדוחות הכספיים לחברה (סולו) הון חוזר שלילי של כ-231 מיליון שקל. יתרה שלילית זו נובעת בעיקרה מהצגת ההלוואה המוסדית שיתרתה כ-155 מיליון שקל בזמן קצר, עקב אי עמידת החברה בהתניות פיננסיות על פי הסכם המימון המקורי עם הגופים המוסדיים וכן לאור קיומה של עילה להעמדה לפירעון מיידי של יתרת ההלוואה בהתאם להוראות כתב הוויתור שנמסר לחברה…

"עם זאת, בהתאם להוראות כתב הוויתור, עקב הכללתה של הפניית תשומת לב בדוח רואי החשבון המבקרים בקשר עם ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי, קיימת הפרה של כתב הוויתור ועילה להעמדה לפירעון מיידי של יתרת ההלוואה המוסדית. יצוין כי עד למועד אישור הדוחות הכספיים החברה עמדה בפירעון התשלומים של ההלוואה המוסדית בהתאם ללוח הסילוקין המעודכן, לרבות הקדמת תשלומים כפי שנקבעה בכתב הוויתור לאחר מועד הדיווח בוצע תשלום על סך 4 מיליוני ש"ח, בהתאם למוסכם בכתב הוויתור כאמור(/

"היקף המזומנים הנדרשים לחברה לצורך פירעון התחייבויותיה עולה באופן ניכר על יתרות המזומנים שבידיה.   לחלק מהחברות המוחזקות במישרין על ידי החברה יתרות שליליות של רווחים ראויים לחלוקה למועד הדוחות הכספיים.

"קיים ספק באשר ליכולת החברה לגייס אשראי חדש או למחזר חובותיה  למועד הדוחות הכספיים ההון המיוחס לבעלים מסתכם בסך של כ-102 מיליון שקל. למועד אישור הדוחות הכספיים מהלכי הנהלת החברה למימוש חלק מנכסיה ופעילויותיה, לרבות האפשרות למימוש המניות הרדומות של החברה, טרם הבשילו לכדי עסקה מחייבת העשויה להניב לחברה תזרימי מזומנים, וזאת בסטייה מהערכת ההנהלה והדירקטוריון של החברה בתקופות דיווח קודמות".