מה הסעיף הבולט ביותר במאזן של טוויטר? איך זה שגיוס אג"ח בהיקף שך 1.9 מיליארד דולר רשום במאזן ב=1.4 מיליארד דולר? ומה זה הון עצמי מוחשי?

המאזן של טוויטר (TWTR ) להבדיל מהדוח רווח והפסד שניתחנו אותו בטור הקודם, נראה חזק – הון עצמי של 4.2 מיליארד דולר, מזומנים בסך 3.6 מיליארד דולר. אבל, מתחת לפני המאזן יש קצת סימני שאלה.

לטוויטר יש מוניטין בסכום של 1.1 מיליארד דולר, ונכסים לא מוחשיים בסכום של כ=160 מיליון דולר. הסכומים האלו מבטאים רכישות של חברות ופעילויות. טוויטר מסתבר היא רוכשת סדרתית של חברות ופעילויות שאמורות להביא לה יתרונות טכנולוגיים. בשנת 2014 הרכישה הגדולה היתה חברה בשם טלאפרט  בתמורה ל=479 מיליון דולר. חלק מהסכום (חלק קטן – עשרות בודדות של מיליוני דולרים) משולמים למוכרים במזומן והיתר ניתנו במניות. הסכום הזה ברכישה הזו וברכישות בכלל מבטא את המוניטין והנכסים הלא מוחשיים של החברה הנרכשת. ההון העצמי החשבונאי של הנרכשות בטל לחלוטין ביחס לתמורה עבורן, וזה כמובן בגלל שהרוכשת רואה סינרגיות ויתרונות טכנולגיים ששווים לה הרבה כסף, מעבר למה שניתן לראות בדוחות הכספיים.

עם השלמת הרכישה, הרוכשת מייחסת את התמורה לנכסים שרכשה (אותם הנכסים שהיו אצל החברה הנרכשת), וכמובן שאין קשר בין התמורה לנכסים הפיזיים. ההפרש מחולק לנכסים שלא ניתן לגעת בהן אבל הם שווים הרבה כסף – נכסים לא מוחשיים – רשימת לקוחות, הסכמים מול ספקים, זכויות ייצור, זכויות שיווק במוצרים מסוימיים וכן מוניטין (שחשבונאית מושב כמוניטין – אחרי הקצאת התמורה לכל הנכסים המוחשיים והלא מוחשיים). המוניטין מבטא את יכולת החברה להרוויח מעבר לנורמה בשנים הבאות, אבל מה קורה שאין רווחים או שיש הרעה בפעילות? האם המוניטין והנכסים הלא מוחשיים שהם עקב אכילס של המאזן, אכן שווים את ערכם?

וספציפית ביחס לטוויטר – החברה מדווחת על חולשה בעסקים, אך מנגד – המוניטין והנכסים הלא מוחשיים שומרים על ערכם. לא ממש מסתדר, אחרי הכל סביר להניח שאם יש חולשה כללית היא גם באותן חברות / פעילויות שנרכשו ולכן גם ערכן ירד. אבל, זה אפשרי ובפועל זה תרחיש נפוץ – חברות מתעקשות שלא להפחית את ערך המוניטין והנכסים הלא מוחשיים, שכן זה עלול לפגוע כמובן בדוח רווח והפסד ובהון העצמי של החברה. אבל אם יש חולשה מתמשכת (וזה לא המצב בטוויטר), ייתכן שהנכסים הללו לא שווים את ערכם במאזן.

הנכסים הלא מוחשיים מופחתים על פי החשבונאות לפי אורך החיים שלהם, אם נניח להמחשה שיש נכס –זכויות שיווק בשוק מסויים/אזור מסויים שאמורות לפוג בתוך 3 שנים, אזי הנכס יופחת על פני שלוש שנים. כך עושים גם בדוחות של טוויטר, ושם ההוצאה/ מחיקה השנתית מגיעה לכ=50 מיליון דולר.

המוניטין לא מופחת באופן שוטף, אבל אם יש סימנים לירידת ערכו של המוניטין – ירידה במחיר המניה, הפסדים עסקיים ועוד, אזי יש לבחון את המוניטין ובמידה והערך המחושב נמוך מהערך בספרים יש לעשות ירידת ערך השקעה.

טוויטר מחזיקה במאזן 1.25 מיליארד דולר של מוניטין ונכסים לא מוחשיים שבמצב העסקים החלש שלה יש סימן שאלה כלכלי על ערכם, ובכלל – מכיוון שהנכסים הללו די מופשטים, ישנן אנליסטים, מנתחי דוחות, מלווים שמנטרלים לחלוטין את הנכסים האלו מהמאזן ובהתאמה מההון העצמי. כלומר, במקרה של טוויטר, בעצם מאפסים את ה=1.25 מיליארד דולר, ובהתאמה מקבלים הון עצמי מוחשי מתחת ל=3 מיליארד דולר  (4.2 מיליארד דולר בניכוי 1.25 מיליארד דולר). זה סוג של הון עצמי שנשען רק על נכסים מוחשיים/ פיזיים ולכן הוא נתפס יותר מוצק. בנקים לרוב נשענים על הנתון הזה ולרוב כשהם קובעים קובננטס/ אמות מידה פיננסיות להלוואות הם מגדירים אותם (בין היתר) בהתאם להון העצמי המוחשי.

המוניטין הנכסים הלא מוחשיים הם הסעיפים הקריטיים בצד הנכסים של טוויטר (למעט המזומנים), ובצד ההתחייבויות הסעיף הבולט הוא אגרות חוב הניתנות להמרה.

טוויטר גייסה בשנה שעברה בהנפקה פרטים לגופים מוסדיים, שתי סדרות של אגרות חוב – סדרה ראשונה של 935 מיליון דולר בריבית של 0.25% לפירעון בשנת 2019, וסדרה שנייה 954 מיליון דולר בריבית של 1% לפירעון בשנת 2012.  אגרות החוב האלו ניתנות להמרה למניות טוויטר (תחת תנאים מסוימים) לפי מחיר המרה של 77.6 דולר (מחיר המניה הנוכחי כ-30 דולר). לכאורה, החוב של החברה הוא סיכום שתי סדרות החוב האלו, כלומר, סדר גודל של 1.9 מיליארד דולר. אבל, החוב בגין הסדרות האלו  במאזן האחרון של החברה מסתכם ב=1.4 מיליארד דולר. ממה נובע הפער הגדול הזה?

הפער נוצר למעשה משני גורמים –  ערך כלכלי של החוב ומרכיב ההון, והנה הסברים, החוב של החברות נוצר בעת ההנפקה/ בעת הגיוס, אבל הוא משתנה בהתאם לריבית השוררת בשווקים. כלומר, נניח לצורך המחשה שחברה מסוימת גייסה חוב בריבית של 1%, אבל שנה לאחר מכן, הריבית בשווקים עלתה בשיעור ניכר ובהתאמה הריבית שהחברה היתה יכולה לגייס עולה ל-3%. אז נכון שהחוב הקיים כבר (שגוייס כבר) הוא לפי ריבית של 1%, אבל ערכו של החוב צריך לשקף ריבית של 3%, והמשמעות היא שהחוב עצמו דווקא קטן. אם האג"ח היה נסחר בשוק, אז עליית ריבית מורידה אותו (וההיפך).זה לא בדיוק מה שקרה עם אגרות החוב של טוויטר, אבל זה קרוב – הריבית האפקטיבית של החוב  היתה נמוכה מאוד, וכאשר חישבו את הריבית הכלכלית שהיתה גבוה יותר בעצם יצרו חוב אבסולוטי קטן יותר. ההפרש הזה מסביר חלק מהפער בין החוב בהנפקה/ בגיוס לבין החוב בספרים.

מעבר לכך, בעת גיוס של אגרות חוב להמרה, פוצלו מרכיבי אגרות החוב לשניים – המרכיב ההתחייבויותי (מרכיב החוב) והמרכיב ההוני. אחרי הכל, אגרות חוב להמרה הן אגרות חוב משולבות אופציות למימוש למניות. המרכיב ההוני בדומה לאופציות הופחת מהחוב עצמו לצרכים החשבונאיים והוצג במסגרת ההון העצמי. וזה מסביר חלק גדול מהפער בין הסכומים. עם זאת, בהנחה שלא יומרו אגרות החוב למניות טוויטר תאלץ להחזיר חובות ענק בהיקף של 1.9 מיליארד דולר, וגם אם הריבית הכלכלית/ האמיתית מבטאת סכום נמוך יותר, עדיין מדובר בסכום שמהווה את רוב קופת המזומנים שלה.

פסגות מעלה את דמי הניהול של קרן  פסגות פלטינום (0A) אג"ח מדינה ללא מניות (מספר קרן: 5113089)
שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: לפני השינוי: % 0.68 לאחר השינוי: 0.79%. החברה מציינת כי בהתאם להסכם הקרן זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל-5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, החל מהמועד האמור לעיל וכל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, יקבל בפועל מנהל הקרן שכר שנתי השווה ל-0.79% מהשווי האמור.

מיטב דש קרנות נאמנות משערכת שווי ניירות ערך בקרן תמהיל (1A) אג"ח חברות.

מנהל הקרן מודיע בזאת כי מנכ"ל מנהל הקרן החליט ביום 12.08.15 לשערך את שווי ניירות הערך שיפורטו להלן, המוחזקים בקרן שלעיל, כדלקמן :

1.שם האג"ח : אמפל-אמריקן אגח ב (מספר נייר: 1110378)
מחיר האג"ח טרם השערוך : 6.8 אג'.
מחיר האג"ח כפי שנקבע על ידי הוועדה : 10.5 אג'
שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 54.41%
יצוין כי הוועדה המיוחדת שינתה את מחירו של אג"ח זה גם ביום 11.12.2014 , וקבעה כי מחירו יהיה : 6.8 אג'
שיעור ההשפעה של השערוך על מחירי הקרן : 0.05%
סיבת השערוך: בעקבות הצעות שקיבל מנהל הקרן לעסקאות מחוץ לבורסה על ני"ע זה.

2 שם האג"ח : אמפל אמריקן אגח ב חש 1/12 (מספר נייר: 1125624)
מחיר האג"ח טרם השערוך : 6.8 אג'.
מחיר האג"ח כפי שנקבע על ידי הוועדה : 10.5 אג'
שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 54.41%
יצוין כי הוועדה המיוחדת שינתה את מחירו של אג"ח זה גם ביום 11.12.2014 , וקבעה כי מחירו יהיה : 6.8 אג'
שיעור ההשפעה של השערוך על מחירי הקרן : 0.07%
סיבת השערוך: בעקבות הצעות שקיבל מנהל הקרן לעסקאות מחוץ לבורסה על ני"ע זה.

3. שם האג"ח : אמפל אמריקן אגח ב חש 1/13 (מספר נייר: 1127679)
מחיר האג"ח טרם השערוך : 6.8 אג'.
מחיר האג"ח כפי שנקבע על ידי הוועדה : 10.5 אג'
שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 54.41%
יצוין כי הוועדה המיוחדת שינתה את מחירו של אג"ח זה גם ביום 11.12.2014 , וקבעה כי מחירו יהיה : 6.8 אג'
שיעור ההשפעה של השערוך על מחירי הקרן : 0.05%
סיבת השערוך: בעקבות הצעות שקיבל מנהל הקרן לעסקאות מחוץ לבורסה על ני"ע זה.

4. שם האג"ח : אמפל אמריקן אגח ב חש 1/14  (מספר נייר: 1131184)
מחיר האג"ח טרם השערוך : 6.8 אג'.
מחיר האג"ח כפי שנקבע על ידי הוועדה : 10.5 אג'
שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 54.41%
יצוין כי הוועדה המיוחדת שינתה את מחירו של אג"ח זה גם ביום 11.12.2014 , וקבעה כי מחירו יהיה : 6.8 אג'
שיעור ההשפעה של השערוך על מחירי הקרן : 0.05%
סיבת השערוך: בעקבות הצעות שקיבל מנהל הקרן לעסקאות מחוץ לבורסה על ני"ע זה.

5. שם האג"ח : אמפלאמ ב חש2/15 (מספר נייר: 1134394)
מחיר האג"ח טרם השערוך : 6.8 אג'.
מחיר האג"ח כפי שנקבע על ידי הוועדה : 10.5 אג'
שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 54.41%
שיעור ההשפעה של השערוך על מחירי הקרן : 0.05%
סיבת השערוך: בעקבות הצעות שקיבל מנהל הקרן לעסקאות מחוץ לבורסה על ני"ע זה.

השפעה כוללת על מחירי הקרן : 0.26%

מיטב דש מציינים כי ניירות הערך שלעיל מוחזקים למועד דיווח זה בקרנות נוספות שבניהול מנהל הקרן, אך השפעתה של קביעת מחירי ניירות הערך ע"י מנכ"ל מנהל הקרן על השווי הנקי של הקרנות הרלוונטיות אינה מהותית ואינה דורשת דיווח בהתאם להוראות הדין

פסגות מפחיתה את שווי חבס אגח 4 בקרן פסגות 10/10/90 (1B) (מספר קרן: 5104195). ביום 25.6.15 החליט מנהל הקרן להפחית את שוויה של חבס אגח 4 (מס' בורסה: 4150124), שהונפקה על ידי חבס השקעות (1960) בע"מ ("האג"ח"), המוחזקת בקרן. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות ירידת שוויה של מניית NSI NV, הנסחרת בהולנד, המשועבדת בעקיפין להבטחת פרעונו של האג"ח.

המחיר שנקבע לאג"ח: 25.82 אג'. המחיר האחרון שנקבע לאג"ח על ידי מנהל הקרן: 31.40 אג'. שיעור השינוי בשווי האג"ח: כ- (17.77%-). שעורי השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי בשווי האג"ח: שיעור ההשפעה ב-% מהשווי הנקי של נכסי הקרן עומד על 0.33%-.

פסגות מבהירה כי הדיווח אינו כולל התייחסות לקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן בהן ההשפעה של השינויים האמורים על השווי הנקי של נכסי הקרנות לא עלתה על 0.2%.

תמיר פישמן מעלים את שווי אופציה CALL 420 לספטמבר על השקל- אירו ומורידים שווי האופציה PUT 420  לספטמבר על השקל -אירו בקרן תמיר פישמן (4D) אירופה (מספר קרן: 5121744).  הסיבה לשינוי: להערכת מנהל הקרן, השווי שנקבע לאופציות הנ"ל בבורסה חרג באופן קיצוני מהשווי שנקבע לנכס הבסיס שלהן.

שווי האופציה CALL 420 לספטמבר על השקל- אירו יעלה ב-170.5%, ושווי האופציה PUT 420  לספטמבר על השקל -אירו  יירד ב-54.55%.

שיעור הירידה בשווי הנקי של נכסי הקרן שלעיל כתוצאה מהשינוי בשווי האופציה הראשונה הינו: 0.446%-.
שיעור הירידה בשווי הנקי של נכסי הקרן שלעיל כתוצאה מהשינוי בשווי האופציה השנייה הינו: 0.554%-.
סה"כ שיעור הירידה בשווי הנקי של נכסי הקרן שלעיל כתוצאה מהשינוי בשוויים של האופציות : 1.00%-.

בנק ירושלים מציע פיקדון ברירת ריבית לשנתיים – הפיקדון שמאפשר להרוויח גם בתנאים של חוסר ודאות במשק. מדובר בפיקדון שקלי המופקד בשני מסלולים בו זמנית – ריבית קבועה ומשתנה, לתקופה מוגדרת מראש. בתום התקופה יחושב עבורך המסלול שצבר את הריבית הגבוהה יותר מביניהם.

בבנק ירושלים מציינים כי הפיקדון מתאים למי שמעוניין בפיקדון בריבית משתנה כדי ליהנות מעליית ריבית הפריים, אך רוצה להגן על עצמו למקרה שיופתע אם הריבית תרד. וכן למי שרוצה להבטיח לעצמו ריבית קבועה מינימלית.

הבנק הבינלאומי בפיקדונות ברירת ריבית לחצי שנה ושנה

על פי פרסום הבנק, אם ריבית הפריים תעלה, תוכל ליהנות מעליית הריבית. אם הריבית תרד, תקבל את הריבית הקבועה שהובטחה לך במועד ההפקדה. בתום תקופת הפיקדון, החישוב של הריבית יתבצע באופן אוטומטי ותשולם לך הריבית הגבוהה מבין שתי האפשרויות.

הריבית הנקובה בשני המסלולים הינה במונחים שנתיים. הריבית הקבועה המתואמת הממוצעת לתקופה הינה כ- 0.75%. הריבית המשתנה המתואמת ממוצעת לתקופה על פי ריבית הפריים נכון ליום 10.5.15 הינה כ- 0.6%.

רמת השיא של הביקושים לדיור, מוסיפה לחצים לעליית מחירי הדירות והשכירות. כך מציינים הבוקר כלכלני לאומי בסקירת השבוע במאקרו שמפרסם הבנק.

כלכלני לאומי מציינים כי בחודש יוני השנה נמכרו 2,985 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בהיקף מכירות  גבוה מהנתון של החודש הקודם (שעודכן כלפי מטה), וקרוב לרמת השיא של חודש אפריל השנה. הנתונים מעידים כי הביקוש לדירות מצוי ברמת שיא בראייה היסטורית. קצב המכירות השנתי ביוני משקף היקף גבוה של כ-36 אלף דירות חדשות – עלייה חדה של כ-86% ביחס ליוני אשתקד, שהתאפיין בהיקף מכירות נמוך במיוחד בשל ההמתנה ליישומן של הרפורמות הממשלתיות השונות (למשל מע"מ אפס).

בסך הכול, במחצית הראשונה של השנה (ינואר-יוני) חלה עלייה חדה במכירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ-58%). כאשר ברביע השני, בו נרשמה רמת מכירות שיא של 8,841 דירות חדשות, חלה האצה של 11% ביחס לרביע הראשון. התגברות הביקושים לרכישת דירות, בפרט דירות חדשות ביוזמה פרטית, הובילה לירידה במספר חודשי ההיצע  אשר עומד כיום על 7.1 (מספר החודשים שהמלאי הנוכחי של דירות חדשות ביזמה פרטית מספיק לו בקצב המכירות הנוכחי). זהו הנתון הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2009 (ומהנמוכים אי-פעם), המצוי על פי אומדננו בתוך טווח המשקף לחצים לעליות מחירים, הן של מחירי הדירות והן של שכר הדירה. עם זאת, כאשר בוחנים את מספר חודשי ההיצע הנגזרים מהפעילות הכוללת הן יוזמה פרטית והן יוזמה ציבורית, מספר חודשי ההיצע גבוה יותר, שכן נרשם גידול מהיר יחסית בבניה ביוזמה ציבורית.

"במבט קדימה, נראה שהפעילות בשוק הדיור תוסיף להתאפיין בחודשים הקרובים ברמה גבוהה של אי וודאות, הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע, עד לגיבושה המלא ותחילת מימושה של מדיניות ממשלתית מקיפה בנושא", מעריכים כלכלני לאומי.

כלכלני לאומי מתייחסים בנוסף לתקציב וכותבים כי נמשך השיפור בנתוני התקציב מתחילת השנה בהשוואה לשנים קודמות, על רקע עודף תקציבי גבוה בחודש יולי. פעילות הממשלה הסתכמה בחודש יולי בעודף של כ-2.6 מיליארד שקל, המשקף שיפור של ממש לעומת חודש יולי אשתקד, בו נמדד גירעון של כ-2.3 מיליארד שקל (אשר הושפע ממבצע צוק איתן). בסך הכול, מתחילת השנה (ינואר-יולי) הסתכמה פעילות הממשלה, אשר פעלה, כתוצאה מהקדמת הבחירות, בכפוף למגבלת ההוצאה החודשית (1/12 מתוך תקציב 2014) וצפויה להמשיך ולפעול במסגרת זו עד לאישורו הסופי של התקציב במהלך הרביע הרביעי של השנה, בגירעון זעום של כ-0.7 מיליארד שקל. נתון זה משקף גירעון נמוך משמעותית בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים האחרונות.

השיפור מתחילת השנה, נבע בעיקר מצד הכנסות המדינה ממסים אשר היו גבוהות בשיעור ריאלי של 7.1% (בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי הגבייה בתקופה זו הייתה גבוהה מתחזית הגבייה של משרד האוצר (גם אחרי שעודכנה כלפי מעלה). עם זאת, יתכן שחלק ניכר מעודפי הגבייה עד כה מקורם בהכנסות בעלות אופי חד-פעמי, שכן עיקר העלייה בהכנסות המדינה מתחילת השנה במרבית הסעיפים (מיסים ישירים ועקיפים), נובעת מהפעילות הערה בשוק הנדל"ן (כך על-פי פרסומי האוצר). היקפי השיא של הפעילות בשוק הנדל"ן, ככל הנראה, לא ימשכו לאורך זמן לאור כוונת הממשלה לנקוט בצעדים נוספים בתחום הדיור שמטרתם הכוללת היא למתן את עליית המחירים המתמשכת; מדובר בצעדים הבאים בנוסף לאלה שכבר יושמו כמו העלאת שיעור מס הרכישה למשקיעים ושיעורי מס אחרים בתחום הנדל"ן למגורים.

לסיכום, העלייה בהכנסות המדינה מתחילת השנה, מעבר לחזוי, צפויה לסייע לממשלה לעמוד ביעד הגירעון המעודכן לשנת 2015 (2.9%), ויתכן שהגירעון בפועל יהיה אף נמוך ממנו, שכן  הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-2.1% מהתוצר (על פי אומדני משרד האוצר) בלבד. העמידה ביעד הגירעון בשנת 2016, תהיה תלויה במידה רבה ביכולת לשמור על המשך גידול בהכנסות המדינה, גם אם בקצב מעט איטי יותר.

כלכלני לאומי מציינים בנוסף כי נמשכת החולשה בפעילות יצוא הסחורות, המדגישה את השינוי בהרכב הצמיחה של המשק: יצוא הסחורות הסתכם בחודש יולי בכ-3.8 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים), מעט גבוה מהנתון של החודש הקודם. עם זאת, מדובר בנתון נמוך בכ-8% בהשוואה לחודש יולי אשתקד, ונמוך מהממוצע החודשי של השנתיים האחרונות.

החולשה בפעילות יצוא הסחורות עולה גם מבחינת הנתונים בטווחי זמן ארוכים יותר. כך, מתחילת השנה (ינואר-יולי) היה היקף היצוא נמוך בכ-6% (במונחים דולריים ונומינאליים) ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ובכ-5% ביחס למחצית השנייה של 2014.

בחינת נתוני היצוא לפי עוצמה טכנולוגית, מצביעה על ירידה משמעותית בקצב צמיחת היצוא מאז ראשית שנת 2012 בהשוואה לשנים 2004-2011 בכל קבוצות הטכנולוגיה (ראה/י תרשים). מצמיחה שנתית ממוצעת של כ-10% בשלוש קבוצות הטכנולוגיה העיקריות, בהובלת ענפי ההיי-טק, עבר היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) למצב של נסיגה. הירידה המשמעותית ביצוא בתקופה זו חלה אמנם בקבוצת הטכנולוגיה המעורבת-עילית, על רקע החולשה בענף הכימיקלים, אולם הנסיגה ניכרת גם ביתר הקבוצות (למעט הטכנולוגיה העילית) המהוות יחד כ-50% מסך היצוא התעשייתי. נתונים אלה, מעידים על חולשה בכלל פעילות היצוא התעשייתי, למרות שהיקף היצוא בענפי ההיי-טק נמצא ברמת שיא. חולשה זו, היא בעיקר תוצאה של ההאטה בפעילות הכלכלית בקרב שותפות הסחר של ישראל, לצד התחזקות השקל מול סל המטבעות (בין השאר, בהשפעת היחלשות האירו מול הדולר).

המגמות שתוארו, מדגישות את השינוי שחל בשנים האחרונות בהרכב הצמיחה בישראל: התחזקות הצריכה הפרטית מבוססת יבוא, לצד חולשה ברוב תחומי הפעילות האחרים, בהובלת היצוא. בהקשר זה, נציין כי מפרסום סיכום דיוני הריבית לחודש אוגוסט, עולה כי חברי הוועדה המוניטארית דנו בהרכב הצמיחה הנוכחי "והביעו דאגה כי הרכב זה מסתמך פחות ופחות על גידול בהיקף היצוא, אשר במשק קטן ופתוח מהווה קטר לצמיחה. שינוי כזה בהרכב עלול לפגוע בגידול בפריון במשק, התפתחות שתאט את צמיחת התוצר, במיוחד ככל שהמשק מתקרב למיצוי הגידול בתעסוקה". להערכתנו, נדרשת מדיניות כלכלית משולבת – פיסקאלית ומוניטארית – שיעדה השגת שיפור בביצועי היצוא ויצירת יכולת תחרותיות רבה יותר לענפי היצור המקומי מול היבוא הזול יחסית. במבט קדימה, אנו מעריכים כי יצוא הסחורות והשירותים של ישראל יעלה ב-2015 בשיעור ריאלי (שקלי) לא גבוה של 2.5% לעומת 1.3% ב-2014, בעיקר על רקע גידול ביצוא לגוש הדולרי תוך שיפור ברווחיות של פלח יצוא זה.

בנוסף מציינים כלכלני לאומי כי חלה הרעה בציפיות העסקים בכל הסקטורים בחודש יולי, למעט סקטור הקמעונאות: בחינת נתוני סקר הערכת מגמות בעסקים לחודש יולי מצביעה אף היא על השינוי  בהרכב הצמיחה במשק הישראלי. כך, חלה הרעה בציפיות העסקים להיקף הפעילות בשלושת החודשים הבאים בכל הסקטורים פרט לסקטור הקמעונאות (בו נרשמו ההערכות הגבוהות ביותר מאז ראשית 2013). נדגיש כי עיקר הפעילות בסקטור זה מבוססת על מכירות למשקי הבית המקומיים, ועל כן מהווה למעשה אינדיקציה חלקית לפעילות הצריכה הפרטית. דהיינו, הנתונים מלמדים על המשך השיפור בפעילות הצריכה הפרטית, לצד חולשה יחסית ברוב תחומי הפעילות האחרים.

בענף הבינוי, חלה החודש הרעה במאזן הכולל, לאחר שהגיע לרמת שיא בחודש הקודם, לצד הרעה בכל מדדי הציפיות. בהקשר זה, נציין כי על-פי נתוני משרד האוצר, בחודש יוני נרשמה רמת שיא של עסקאות בשוק הנדל"ן, בין היתר, על רקע הקדמת רכישות של משקיעים טרם העלאת שיעור מס הרכישה החל עליהם. ייתכן כי כניסתו לתוקף של שיעור המס הגבוה תרמה לירידה בציפיות לעתיד בענף הבינוי, זאת למרות הביקושים הגבוהים בענף. בענפי התעשייה והמלונאות, אשר נתח משמעותי מפעילותם תלוי בביקושים מחו"ל ועל כן הם רגישים יותר לזעזועים חיצוניים ולשינויים בשער החליפין, נמשכה המגמה השלילית בציפיות לחודשים הבאים. בסקטור התעשייתי הציפיות הן להאטה גם בפעילות לשוק המקומי. לא מן הנמנע שהערכות הפירמות בהמשך השנה, ומידת האופטימיות שלהן, יושפעו מצעדי המדיניות הכלכלית של הממשלה.

פסגות קרנות נאמנות מדווחת כי ביום 11.8.15 החליט מנהל הקרן להעלות את שוויו של חבס אג"ח 4 (מס' בורסה: 4150124), שהונפק על ידי חבס השקעות (1960) בע"מ ("האג"ח"), המוחזק בקרנות. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות עליית שווין של מניות NSI NV, הנסחרות בהולנד, המשועבדות בעקיפין להבטחת פרעונו של האג"ח, ומכירתן על ידי מפרק החברה.

העלאת השווי תבוצע בקרנות הבאות:

1. פסגות (0A)(!) מודל קונצרני (מספר קרן: 5112545)
2. פסגות 10/10/90 (1B) (מספר קרן: 5104195)

המחיר שנקבע לאג"ח: 31.43 אג'.
המחיר האחרון שנקבע לאג"ח על ידי מנהל הקרן: 25.82 אג'.
שיעור השינוי בשווי האג"ח: כ- 21.73%.

להלן מובאים שעורי השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרנות כתוצאה מהשינוי בשווי האג"ח:
בקרן פסגות (0A)(!) מודל קונצרני  שיעור ההשפעה (ב-% מהשווי הנקי של נכסי הקרן) עומד על 0.37%.
בקרן פסגות 1B) 10/10/90)  שיעור ההשפעה (ב-% מהשווי הנקי של נכסי הקרן) עומד על 0.34%.

פסגות קרנות נאמנות מבהירה כי הדיווח אינו כולל התייחסות לקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן בהן ההשפעה של השינויים האמורים על השווי הנקי של נכסי הקרנות לא עלתה על 0.2%.

מנורה מבטחים קרנות נאמנות מורידה את שכר מנהל הקרן מנורה מבטחים (1A) בונד ריבית משתנה + 10% (מספר קרן: 5100227). שכר מנהל הקרן עמד לפני השינוי על 0.47%  מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן ויעמוד לאחר השינוי על % 0.36. השינוי ייכנס לתוקף החל מיום 17/08/2015 .

מדריכים בנושא קרנות נאמנות

שר האוצר ובכירי משרדו ביקרו בטכניון ונפגשו עם מומחים מהמרכז לחקר העיר והאזור. במפגש, בו השתתפו בכירי הטכניון ומומחים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים נדונו סוגיות בתכנון, בדיור ובבינוי.

שר האוצר משה כחלון, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר ערן ניצן, ראש מטה הדיור במשרד האוצר אביגדור יצחקי ומ"מ מנהל רשות מקרקעי ישראל עדיאל שמרון נפגשו היום עם מומחים בטכניון ודנו עמם בסוגיות של תכנון, דיור ובינוי. בתום המפגש הודה השר לאנשי הטכניון על התובנות החשובות שהציגו בפניו.

התובנות שהציגו מומחי הטכניון בפני השר  ורעיונותיהם עשויים לתרום לייצוב מחדש של משקי הדיור והבניה ולהבטחת המשך הצמיחה וצמצום הפערים במדינה. השר אמר כי "הממשלה הגדירה את פתרון משבר הדיור הלאומי כיעד המרכזי שלה ואנחנו מתכוונים להשקיע את כל המשאבים הנדרשים בכדי לפתור אותו. תוך חודשיים וחצי הפסקנו את הספסור בקרקעות ולאחר שנים רבות אנחנו מכניסים את היד עמוק לכיס בכדי לפתור את המשבר. המשבר הוא כל כך עמוק שאי אפשר לפתור אותו רק באמצעות רגולציה, צריך להשקיע משאבים. בנוסף, חייבים להעלות את הפריון של העובדים בענף הבניה שלא עלה כבר עשרות שנים. השילוב של כל הגורמים במשרד האוצר היום הוא שילוב מנצח. אני מאמין גדול בשיתוף פעולה עם האקדמיה, נקים צוות משותף עם הטכניון שילווה אותנו בפתרון המשבר."

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא אמר במפגש כי מעורבות בפיתוחה של המדינה היא מרכיב מרכזי בחזונו של הטכניון.

פרופ' שמאי אסיף, ראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון הציע במפגש לזהות ולפתח את פוטנציאל ההתחדשות הכלכלית-חברתית של השיכונים הוותיקים הפרוסים ברחבי הארץ ובעיקר באזורי המצוקה, הציע דרכים להמריץ רשויות מקומיות לפיתוח מלאי הדיור בתחומן, ולהאיץ את פיתוחם של מעונות סטודנטים. "התכנון איננו הבעיה אלא הפתרון לצורכי הדיור, התעסוקה, השירותים, המשק ואיכות החיים," אמר פרופ' אסיף, "השר כחלון, שסמכותו כוללת עתה גם את רשויות התכנון ומקרקעי ישראל, אינו רק שר האוצר, הוא היום שר התכנון של מדינת ישראל. לכן מוטלת עליו אחריות גדולה לעתידה של מדינת ישראל, לאיכותה ומכאן גם להישרדותה בדורות הבאים."
חברי המרכז לחקר העיר והאזור, הפועל במסגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הציגו המלצות וכלים מבוססי-מחקר העשויים לקדם תכנון ובינוי התואמים את הצרכים ואת הביקושים לאורך זמן.

פרופ' אמנון פרנקל הדגיש את ההזדמנות שבחיבור בין התכנון לאוצר ואת הצורך בתכנון אסטרטגי ארוך טווח, שייצב את המשק ויכין את ישראל לאתגרי המאה ה-21.

פרופ' נעמי כרמון הציגה המלצות לקידום התחדשות עירונית על בסיס לקחי מחקרים. פרופסור-משנה יוסף ג'בארין העלה את מצוקת הדיור ומחדלי התכנון ביישובים הערביים בישראל, והציע דרכים ליישום החלטות צוות 120 הימים שעסק בבעיית הדיור במגזר הערבי.

ד"ר מירב אהרון קראה לפיתוח מרחבי איכות חיים כפתרון ליוקר הדיור והציגה כלים להבטחת תרומת צה״ל ליצירת קפיצת מדרגה בנגב.

פרופ' ארזה צ'רצ'מן הציעה לנצל את החידושים בתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה לבניית אמון מחודש בין מערכת התכנון לציבור, ועו"ד ד"ר ניר מועלם הציע כלים משפטיים לקידום הדיור והחידוש העירוני.

פרופ' ארנון בנטור מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון הציג דרכים לקיצור משך הבניה וייעולה, למיזעור הצורך בייבוא עובדים זרים ולהסרת חסמים, באופן שיתרום לגידול משמעותי בהיקף הביצוע בענף הבניה.
המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון מתניהו אנגלמן הציג בפגישה את יוזמת הטכניון לקידום בניית מעונות לסטודנטים בשכר דירה מופחת ולהגדלה משמעותית של ההיצע למגורים לסטודנטים, זאת במסגרת תכנית האב החדשה לטכניון. אנגלמן הציע לשר האוצר לאמץ יוזמה זו כפתרון לדיור סטודנטים גם ברמה הארצית.
במפגש השתתפו גם יו"ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, המשנה לנשיא הטכניון לענייני מחקר פרופ' ווין קפלן, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון פרופ' יהודה קלעי, סגנית מנהלת מינהל התכנון שירה ברנד ונציגי רשות מקרקעי ישראל צפון.

בנק ישראל מעדכן היום את סך ביצועי המשכנתאות בחודש יולי 2015  בהתפלגות על פי מסלולי הצמדה שונים. סך ביצועי המשכנתאות לחודש יולי ירד מעט והסתכם ב-6.6 מיליארד שקל – ירידה של כ-0.3 מיליארד שקל ביחס לנתוני יוני 2015, שבו עמד סך ביצועי המשכנתאות על 6.99 מיליארד שקל. יחד עם זאת, מדובר בגידול של כ-1.6 מיליארד שקל ביחס לחודש יולי 2014.

בנק ישראל מדווח כי רוב המשכנתאות ניתנו בריבית קבועה (3.47 מיליארד שקל) והיתר ניתנו בריבית משתנה (3.1 מיליארד שקל). סך המשכנתאות שניתנו בצמוד למדד הסתכמו ב-2.2 מיליארד שקל, אולם רובן אינן צמודות מדד – 4.27 מיליארד שקל (לעומת 4.8 מיליארד שקל ביוני 2015).

בנק ישראל מדווח כי הנתונים כוללים מחזור משכנתאות במסגרת המהלך לעידוד מחזור הלוואות משכנתה לזכאים בהיקף של 62 מיליוני שקל בינואר 2015; היקף של  232 מיליוני שקל בפברואר 2015; היקף של  320 מיליוני שקל במרץ 2015; היקף של 224 מיליוני שקל  באפריל 2015; היקף של 233 מיליוני שקל במאי 2015; היקף של 218 מיליוני שקל ביוני 2015; היקף של 242 מיליוני שקל ביולי 2015.

בנק ישראל מזכיר כי המהלך לעידוד מחזור הלוואות משכנתא לזכאים, הוארך ב-3 חודשים, עד ל-31/8/15. בסוף 2014 הודיעו בנק ישראל ומשרד הבינוי על קידום מהלך לעידוד פירעון מוקדם, או מחזור, של הלוואות משכנתא של המדינה לזכאים. הלוואות אלו ניתנו בריביות גבוהות מאלו שנהוגות כיום בשוק המשכנתאות, ולכן אין שום הצדקה כלכלית שלא למחזר (להחליף את המשכנתא) או לפרוע. הסלוגן של בנק ישראל היה פראייר מי שלא ממחזר. בנק ישראל דאג שניתן יהיה למחזר בקלות ביעילות, ובזול – העמלה היחידה שתיגבה היא עמלת שינוי תנאי ההלוואה, שלא תעלה על סך של 120 שקל. חוץ מזה, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, פרסם חוזר חשוב בעניין לפיו –  חברת הביטוח שמנהלות את פוליסת ביטוח חיים שנרכשה במקביל למשכנתא, תאפשר ללווה המבקש למחזר את המשכנתא, להמשיך את הכיסוי הביטוחי הקיים באותם תנאים, ללא צורך בחיתום רפואי.

הראל פיננסים מפרסמים סקירה מקרו כלכלית שבועית, וכותבים כי "הירידה בציפיות לאינפלציה בישראל ובעולם נמשכה גם השבוע… הודעה על הכוונה להוריד את מחיר החשמל בכ-7 אחוזים בספטמבר (כפוף לשימוע) מפחיתה את תחזית האינפלציה שלנו ל-12 המדדים הקרובים ל-0.7 אחוז בלבד".

"בחודש האחרון ראינו ירידה משמעותית בציפיות לאינפלציה בעיקר בטווחים הקצרים – (עד 5 שנים). חלק מהירידה נובעת מגורמים חיצוניים – התחזקות הדולר בעולם, החולשה במחירי חומרי הגלם ובעיקר הירידה במחירי האנרגיה. במקביל, חלק נוסף מהירידה נובע גם מרגולציה מקומית להורדת יוקר המחיה של הממשלה. לדוגמא, החשמל, וההצעות שראינו לאחרונה בחוק ההסדרים בנושא המזון תחבורה וכדומה. החלטות הממשלה צריכות אכן להוריד את הציפיות לאינפלציה בטווחים הקצרים – שנה שנתיים ואף שלוש, אך להערכתנו, הירידה בציפיות לאינפלציה בשוק בטווחים הארוכים מאוד (10 שנים ומעלה) מוגזמת", כותבים הראל פיננסים.

כלכלני הראל פיננסים צופים שמגמת העליה במדד תשומות הבנייה צפויה להימשך בחודשים יולי עד ספטמבר. על פי התחזית האחרונה של בית ההשקעות, העליה במדד תשומות הבנייה תעמוד על 0.2% לחודשים אלו. תחזית כלכלני הראל לגבי המדד הצפוי מתפרסמות באופן שוטף וכוללות בין השאר התייחסויות לאינפלציה בחודשים אלו. תחזית האינפלציה לחודש יולי עומדת על 0.2%. במקביל, להערכה זו, מעדכנים כלכלני הראל כי מדד המחירים לצרכן בתקופה זו (שלושה חודשים) יירד ב-0.2%. כמו כן מעריכים בהראל כי סעיף הדיור שבמדד המחירים לצרכן יעלה בחודשים יולי-ספטמבר ב-1.4% וגם מדד מחירי דירות בבעלות הדיירים יעלה ב-0.5%.

באשר לשווקים העולמיים, כותבים הראל פיננסים כי "ענף השירותים בארה"ב (המייצג כ-77.7% מהתוצר) מאיץ בקצב חד בתחילת הרבעון השלישי, כך על פי מדד מנהלי הרכש של מכון ISM שעלה ל-60.3 נקודות ביולי (לעומת 56.0 ביוני), הרבה מעל לצפי והגבוה ביותר מאז 2005. שוק העבודה האמריקאי ממשיך להציג עלייה עקבית במספר המשרות החדשות. היציבות בנתונים, בשילוב שאר האינדיקטורים, מחזקים את הערכתינו (ואת הציפיות בשווקים) שהעלאת הריבית הראשונה מזה 9 שנים מגיעה השנה, אך לא בהכרח בחודש הבא".

הראל פיננסים מתייחסים בנוסף למתרחש ביוון: "על פי הפרסומים האחרונים, ממשלת יוון ונושיה הסכימו על קווי המתאר של תוכנית החילוץ (החדשה) בסך 86 מיליארד אירו ל-3 השנים הבאות, שאושרה כבר עקרונית לפני כחודש ע"י מנהיגי האיחוד האירופאי. ההודעה מגיעה לפני התשלום המשמעותי הבא של יוון ב-20 באוגוסט (כ-3 מיליארד אירו). על פי הדיווחים הגירעון הבסיסי (ללא תשלומי הריבית) של ממשלת יוון יעמוד על 0.5 אחוז השנה (לעומת עודף של 3% בהסכם הקודם) ויגדל לעודף של 0.5 אחוז ב-2016 ו-1.75 אחוזים ב-2017 (לעומת כ 4.5% בהסכם הקודם). מסתמן שההסכם מתחשב מאוד בהידרדרות הכלכלית ביוון שחלה בחצי השנה האחרונה, כאשר יעדי העודף התקציבי בגירעון הופחתו משמעותית. למרות זאת, יש לזכור שהחוב העצום של המדינה (כ-180 אחוזי תוצר) עדיין מהווה משקולת על הצמיחה, וההסכם כולל בתוכו הנחה אולי אופטימית של חזרה לצמיחה של 3 אחוזים כבר ב-2017. להערכתנו, ללא מחיקת חוב סביר שנחזור ונשמע על הדילמה היוונית בעתיד", כותבים הראל פיננסים.
הראל פיננסים מציינים כי בשוק המקומי: הירידה בציפיות לאינפלציה נמשכת; נרשמה ירידה קלה נרשמה ביולי במדד אמון הצרכנים ובמדד מגמות בעסקים; בנק ישראל ממשיך לרכוש מט"ח בקצב גבוה; הצפי להעלאת מס הרכישה הוביל לשיא חדש ברכישת דירות חדשות ביוני.

באשר לשוק האמריקני: שוק העבודה ממשיך להציג עלייה עקבית במספר המשרות החדשות; הסנטימנט בענף השירותים ברמתו הגבוהה ביותר מזה עשור.

עוד בעולם: בגוש האירו הסנטימנט העסקי נותר גבוה ביולי, למרות ההתפתחויות השליליות ביוון. המכירות קמעונאיות והייצור תעשייתי ירדו.  ממשלת יוון ונושיה הסכימו על קווי המתאר של תוכנית החילוץ. יעד הגירעון הבסיסי של ממשלת יוון הופחת. בבריטניה מסמנים העלאת ריבית- אך לא במקביל למהלך הצפוי בארה"ב. בסין סחר חוץ חלש וירידה באינפלציה אך מדד מנהלי הרכש בשירותים עלה. הבנק המרכזי בסין ביצע הגמשה נוספת בשוק המט"ח.