דירה חדשה בתמ"א 38 עשויה להיות הזדמנות לרוכשי הדירות. נתחיל בכך שפרויקטי תמ"א 38 נועדו לחזק את המבנים כשבפועל "בתמורה" מקבלים היזמים והדיירים אפשרות לבנות עוד קומה, שתיים וכן לבנות מעלית ותוספות אחרות (חניות ועוד). בשורה התחתונה מדובר בעסק כלכלי – יש עלויות הקמת הקומות הנוספות, מעלית וכו', ויש תועלת/ ערך כתוצאה מהוספת דירות והשבחת הדירות הקיימות.

האינטרסים של כל המעורבים בעניין מאוד ברורים- היזם מרוויח  את הרווח היזמי- אחרי כל ההוצאות שלו, הוא נשאר עם כמה דירות שערכם עולה על ההוצאות, ומדובר בפרויקטים שאמנם נמשכים על פני כמה שנים טובות ועמוסים בבירוקרטיה, אבל הרווח והרווחיות ליזם סבירים בהחלט.

לדיירים כמובן שיש יתרון גדול – הם משביחים את הנכס שלהם, אם כי הם במשך תקופה מסוימת סובלים מכך שהם עוברים לגור בשכירות או שהם גרים "באתר בנייה".

מעבר לכך – יש גם יתרון לרוכשי דירות בתמ"א 38 – הרי זו דירה חדשה, אבל בבניין ישן. אז איך מתמחרים אותה?  ובכן מסתבר שזה תלוי במקום, ובפרמטרים נוספים (בעיקר ביקוש והיצע במקום), אבל ככלל – הערך של הדירות האלו הוא כ-5% עד 15% פחות ממחיר דירה חדשה, כשבפועל במקומות מרובי תמ"א 38 כמו רמת גן, זה יכול להגיע גם ל-20% מתחת למחיר השוק. זו בהחלט יכולה להיות הזדמנות שצריך לבחון אותה.

מדריך תמ"א 38 המלא

תמ"א 38 מעלה את ערך הדירות ב-40%

למדריך פינוי בינוי

"דירה חדשה בפרויקט של תמ"א 38 – 1 (בנייה מעל בניין קיים) תעלה בין 5% ל – 15% פחות מדירה חדשה דומה באותו אזור ולפעמים גם דירות יד שניה באותו אזור יהיו יקרות יותר", כך אמר בעבר (2016) אוהד דנוס יו"ר לשכת השמאים בועידת השיווק והמכירות השנתית להתחדשות עירונית. המספרים האלו עדיין תקפים

דנוס השתתף אז בפאנל מקצועי בנושא תמחור הדירות בפרויקטים של תמ"א 38. לדבריו, כאשר שמאי מעריך את שוויה של דירה בתמ"א 38 לצורך דו"ח אפס הוא מתייחס רק לשוויה של הדירה היום בהתאם לעסקאות שנעשו בעבר הקרוב ובסביבה הקרובה הוא לא יכול להתייחס לפוטנציאל ולחלומות על עליית ערך עתידית.

הוא הוסיף: "נכון שבשנים האחרונות למדנו שבענף הנדל"ן החלומות התגשמו והמחירים עלו אבל היו גם תקופות בנדל"ן שמחירים ירדו ולכן התמחור של הפרויקט צריך להיות מדויק על מנת שהיזמים לא יגיעו לכשל שוק. סיבה נוספת שקשה לקחת בחשבון פוטנציאל עתידי, היא שהממשלה בפניקה וקשה לקחת בחשבון את המהלכים שלהם,  הם הורידו פטישון קטן של מס רכישה אי אפשר לחזות את העתיד ולכן אנחנו מתבססים בקביעת שווי הנכס רק על ניסיון העבר". המילים האלו אמנם נאמרו בעבר אבל זה נכון גם לתקופה הנוכחית – משרד האוצר מנחית אחת לתקופה מהלומות על שוק הדירות, בתקווה לצנן אותו. אולי זה יעבוד, בינתיים יש קיפאון בשוק , והבעיה שייתכן שבהצשך אלו שיושבים על הגדר יתאכזבו מהמצב ויחזרו בבת אחת לשוק והמחירים יעלו.

מיכל בראון מאלטשולר שחם שעוסקת במימון לתמ"א 38 אמרה באותו פאנל "בתקופה האחרונה המחירים של מימון בנקאי וחוץ בנקאי לפרויקטים של תמ"א 38 ירדו מאוד, העלות היא בעיקר העמלות מסביב ופחות הריבית ולכן אם בונים מימון מדויק היזם יכול לקבל שקט לאורך זמן ולא מחוייב בפריסייל מהיר של הדירות. לדבריה בתמ"א 38 – 2 הגופים המממנים דורשים מכירת דירות במסגרת פריסייל הנעה בין 15% ל – 30% מבדירות תלוי בפרויקט וביזם. לגבי ההון העצמי יזמים קטנים צריכים לגייס כ- 25% מההון הנדרש אלא אם כן מדובר ביזם גדול ומוכר. יזמים שזה הפרויקט הראשון שלהם יתקשו לקבל מימון ואז הם לרוב נאלצים להכניס כשותף יזם מוכר או להוכיח שהפרויקט רווחי מאוד ולהיות מלווים על ידי יועצים מומחים. אלא שדווקא בשנת 2017 עלו הריביות לפרויקטים של תמ"א 38.

דן גינגיס מנהל חטיבת אלדר SOHO המתמחה בשיווק פרויקטי תמ"א 38, ציין בוועידה כי שיווק נכון של תמ"א 38 מתחיל כבר בשלב התכנון של הפרויקט . הוא נתן כדוגמא פרויקט של תמ"א 38 ברמת גן שבתוספת הקומות תוכננו 2 דירות 5 חדרים. אולם המחיר לא נקבע דווקא לפי מחיר למ"ר והוא תלוי גם ביעילות של התכנון כך לדוגמא אם יש דירת 3 חדרים בגדול של 75 מ"ר שניתן למכור אותה בכ- 2 מיליון שקל מספיק להגדיל אותה ב- 5 מ"ר ליצור דירת 4 חדרים יעילה ואז הפרמיה על התוספת תהיה גדולה והמחיר למ"ר גבוה יותר. באותו מקרה ברמת גן במקום 2 דירות 5 חדרים תוכננו 2 דירות 4 חדרים קטנות ודירת 2 חדרים והשינוי בפרויקט הניב ליזם הכנסות נוספות של 2.5 מיליון שקל. לדבריו, יש להבין כי דירות קטנות ויעילות קל יותר למכור ואז גם עלויות המימון של הפרויקט יורדות.

גינגיס ציין כי אחד האתגרים בשיווק של פרויקטים של תמ"א 38 הוא תקציב השיווק הזעום הנגזר ממספר הדירות הקטנות שיש לשווק: "כיום בפרויקט רגיל עלות הקמת משרד מכירות בסיסי מגיעה לכ- 400,000 שקל ובפרויקטים של תמ"א 38 לעתים זהו כלל תקציב השיווק. הפתרון טמון בשיווק יצירתי הכולל בין היתר יצירת בידול לפרויקט, פעילות גרילה לשיווק כמו מבצעי קד"מ מקומיים, הפיכת הדיירים הקיימים לשגרירים ופניה למעגל השכנים החברים בשכונה שימוש במדיות דיגיטליות מקומיות ועוד".

רוני כהן מנכ"ל אלדר שיווק נתן כדוגמא את שיווק פרויקט יאפה בתל אביב כדוגמא לשיווק מוצלח של פרויקט תמ"א 38 – 1 בתקציב קטן. פרויקט יאפא שנבנה על ידי היזם רוני צברי שווק על ידי אלדר באמצעות פניה ל"הבית האקדמי" מועדון הצרכנות שהוקם על ידי חברת אנגל שביט והתאחדות הסטודנטים. לסטודנטים "נתפר" פתרון מימוני שאפשר להם לרכוש את הדירות עם הון עצמי קטן. בנוסף, במסגרת הועידה חשפה אלדר SOHO משרד מכירות נייד שישמש לשיווק פרויקטים של תמ"א 38. באמצעות המשרד הנייד ניתן יהיה לקבוע פגישות עם רוכשים פוטנציאליים במספר אתרים שונים מבלי להשקיע במשרדי מכירות יקרים.

בועידה השתתפו בכירי ענף הבנייה בניהם עמיר שאלתיאל יו"ר אלדר שיווק , מיכל המאירי מנכ"לית אלדר, רוני כהן מנכ"ל אלדר שיווק, דן גינגיס מנהל חטיבת אלדר SOHO ,אוהד דנוס יו"ר לשכת השמאים, מוטי ויזל מנכ"ל חברת הייעוץ VECELL דרור תורן מנכ"ל אמריקה ישראל , שרון לוינשטיין סמנכ"לית שיווק חברת משולם לוינשטיין, יקי אמסלם מנכ"ל קבוצת אלמוג, רוני צברי בעלים של חברת צברים, אורי רפאלוביץ מנכ"ל ובעלים חברת אוריון, גנדי דיכטר מנכ"ל רויאל גרופ, שגיא לנצ'ר מנכ"ל ובעלים יניב, שמאי חיים מסילתי, עו"ד עפר אבן, עו"ד ענת בירן, ועוד.

למדריך תמ"א 38 – כל מה שצריך לדעת

תמ"א 38 -איך מחשבים מסב שבח בפרויקטים של תמ"א

למדריך פינוי בינוי

יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים ונשיא איגוד הבנקים, מעריך כי "בטווח של חמש-שש שנים היקף הנכסים בידי חברות הביטוח יהיה כפול מזה של המערכת הבנקאית". כך אמר סרוסי בראיון למגזין "בנקאות" של איגוד הבנקים.

סרוסי נשאל על נושא התחרותיות במערכת הבנקאית הוא כיום חלק מהשיח הציבורי, ואחת הטענות היא שמבנה המערכת אצלנו ייחודי לישראל ומונע תחרות, וענה: "זה לא נכון. מערכת הבנקאות בעולם בנויה ברוב המדינות כמו בישראל. המבנה הזה של ארבע-חמש קבוצות בנקאיות דומה בכל אירופה. גם בקנדה, שנחשבת לאחת המערכות הבנקאיות החזקות בעולם, יש חמש קבוצות בנקאיות מרכזיות. באנגליה, שנחשבת למערכת מאוד תחרותית, יש בנק אחד (לוידס) שמהווה 31% מהשוק. במדינות רבות אחרות באירופה – כגון שוויץ, שוודיה, דנמרק, פינלנד, הולנד ובלגיה – רואים שניים-שלושה בנקים שמהווים 70% ויותר מהשוק, ושתי האחרונות אף נחשבות לזולות ביותר בעמלות מבין מדינות ה-OECD. יש מחשבה שזקוקים להרבה שחקנים כדי לייצר תחרות, אבל בתיאוריה הכלכלית חמישה שחקנים שמתחרים ביניהם מספיקים בהחלט".

סרוסי הוסיף: "אני מודע לטענות השונות, אבל אם ננתח מה שקרה בישראל בשנים האחרונות, נראה שינוי מבני ניכר. אי אפשר לדבר כיום על בנקאות במנותק מהשוק הפיננסי, שכולל עוד הרבה שחקנים. הבנקים הם כבר מיעוט ביחס לשוק הפיננסי, שכולל גם את חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, קופות הגמל ומנהלי ההשקעות. לדוגמה, הנכסים שנמצאים בידי חברות הביטוח כבר עוברים את הנכסים שבידי המערכת הבנקאית, ובטווח של חמש-שש שנים קדימה היקפם יהיה כפול מזה של המערכת הבנקאית. יש גם תחומים שבהם רואים תחרות מצד שחקנים בינלאומיים, כמו ניהול הכסף של העשירונים העליונים שעליו מתמודדים הרבה בנקים מהעולם שפתחו כאן נציגויות".

"המשמעות של הסתכלות על התמונה הכוללת היא לדוגמה, שאם בנק מסוים מהווה 30% מהשוק הבנקאי, הוא למעשה רק 15% מהשוק הפיננסי, וחלקו אף נמצא בירידה, כי תחום הבנקאות כולו נמצא בירידה ושווקים אחרים בעלייה. הבנקים מצטמצמים גם במספר העובדים. האם אין מקום לעוד תחרות? בודאי שיש מקום, ואנחנו לא מתנגדים לתחרות. אבל כמערכת כלכלית, אנחנו צריכים לקבוע שיווי משקל מידתי בין יציבות המערכת הבנקאית לבין תחרותיות", ציין סרוסי.

כשנשאל לגבי המקור העיקרי של רווחיות הבנקים, ענה סרוסי: "אני שומע טענות שעיקר הרווחיות של הבנקים באה מהקמעונאות, מהלקוחות הפרטיים. אבל כאשר בודקים את הדוחות של הבנקים בשנים האחרונות, רואים שעיקר הרווח בא מהחטיבות העסקיות. הסיבה היא שאנחנו בעידן של ריבית אפסית. במצב כזה המערכת הקמעונאית מרוויחה מעט מאוד. ההכנסות בבנקאות הקמעונאית אמנם הרבה יותר גדולות, אבל גם ההוצאות יותר גדולות באופן משמעותי. 70% מעובדי המערכת מועסקים בסניפים, והפריסה הזו מאוד יקרה".

"קיים לעיתים חוסר הבנה בסוגיית רווחיות הבנקים. צריך להבין את נושא ההון. לבנקים יש הון מאוד גדול. התשואה על ההון בבנקים בישראל היא בין 7% ל-9%, ובעולם שואפים להיות ברמה של 10%-12%. כלומר, בנק גדול בישראל צריך להרוויח שניים-שלושה מיליארד שקל, רק כדי לעמוד באותו החזר צנוע יחסית באחוזים", הוסיף סרוסי.

סרוסי נשאל בנוסף מה עמדתו ביחס לרעיון להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, וענה: "כרטיסי אשראי הם מוצר משלים לבנקים, של אמצעי תשלום, ובכל העולם הם נמצאים בבעלות של בנקים. יש מעט מאוד חברות כרטיסי אשראי בעולם שפועלות באופן עצמאי. במקומות שבהם הוקמו חברות כרטיסי אשראי עצמאיות, או שמישהו מכר את חברת כרטיסי האשראי, ראינו תופעה דומה למה שקרה ברכישות אחרות של פעילויות שהיו בידי הבנקים – המחיר עלה. אם מישהו חושב שהוא ישפר את מצבו של הצרכן, ההיסטוריה הכלכלית מראה שבסופו של דבר, כדי להחזיר את ההשקעה, משקיע שרוכש חברות מהסוג הזה ירצה להשיג הכנסות ורווחים יותר גבוהים, וזה יתבטא במחיר לצרכן. המחירים במקרה כזה עולים קודם כל לקבוצות החלשות. לכן, הנטייה של החברות הנרכשות היא להזרים יותר כסף לקבוצות החלשות. ראינו תופעות כאלה בארה"ב בשנות ה-90, ורוב חברות כרטיסי האשראי האלה חזרו לבעלות הבנקים או נעלמו".

"מבחינת הבנק, יש חשיבות גם למכירה של מוצרים שאינם מוצרי אשראי. התפעול שקשור לכרטיסי אשראי הוא חלק מההכנסות התפעוליות של בנק. ככל שהבנק מתבסס רק על מתן אשראי בהכנסות שלו, רמות הסיכון עולות. המטרה היא לאזן בין הכנסות תפעוליות לבין הכנסות מאשראי. כלומר, כשמדברים על יציבות בנק, חייבים להסתכל גם על האיזון בין אשראי להכנסה התפעולית. לכן, לדוגמה, חשוב לנו לפעול בייעוץ הפנסיוני, ובעתיד, כאשר ידברו על שימוש בפלטפורמה של בנקים, צריך יהיה להוסיף מוצרים כמו מוצרי ביטוח", הוסיף סרוסי.

באשר לשאלה – מהי תמונת המאקרו במשק הישראלי, על בסיס הסתכלות על העולם. ענה סרוסי: "השאלה המרכזית שצריכה להעסיק אותנו היא איזה סוג של כלכלה אנחנו יכולים לבנות בעולם החדש שנוצר, שהוא מאוד תחרותי ברמה בינלאומית. מבחינת תעסוקה, יש הבדל ניכר בין סוגי סקטורים. רואים גידול במספר חברות הטכנולוגיה שנוצרות כאן, אבל תעסוקתית הוא מתאים רק ל-15%-10% מהאוכלוסיה. הגידול בחברות הייצוא נבלם והוא היחיד שיכול לספק גיוון בתעסוקה ברמת הכנסה טובה. העולם נמצא ברוב האזורים בתהליך של התאוששות. באירופה הוא עדיין שביר, אבל בשני הקצוות העולמיים, ארה"ב מצד אחד וסין מצד שני, הכלכלות חזקות. איך ישראל מתחברת לזה? אנחנו רוצים להיות לפחות בקצב צמיחה של 3% ועדיין לא מגיעים לשם. אחת הבעיות של כלכלת ישראל היא שמצד אחד רמת האבטלה מאוד נמוכה, אבל מצד שני חלק גדול מאותה תעסוקה היא ברמות שכר מאוד נמוכות. המטרה צריכה להיות העלאת הכלכלה לפסים של צמיחה ולשכר גבוה, וזה חייב להיות מבוסס על ידע. אין משהו אחר שיכול לעזור לנו מלבד חינוך והשכלה בתחומים האלה. הציפייה היא לצמיחה של 3%, אבל המרכיבים המובילים שלה נשארים בינתיים הנדל"ן והצריכה, ועדיין לא רואים את התעשייה הרגילה כמפצה".

סרוסי נשאל בנוסף: איך אתה רואה את ההתפתחויות בשוק הנדל"ן ומחירי הדירות, וענה כי "השאלה היא האם מחירי הדירות יכולים גם לרדת. התשובה היא כן, וכדי שזה יקרה, התהליך החשוב ביותר הוא הגדלת ההיצע. לא מדובר בכמויות בלתי אפשריות. כאשר מספר התחלות הבנייה יעבור את ה-50 אלף בשנה, צפויה לדעתי עצירה של המחירים. הבעיה העיקרית היא שחסרה עקביות במדיניות. אם המאמץ הזה יימשך שנתיים-שלוש, נראה שינוי. אם ינסו לקצר תהליכים, בניסיון לגרום לשינויים תוך שנה, זה יגרום לכך שלא נראה שינוי. השילוב של מדיניות עקבית בתחום ההיצע, לטווח של מספר שנים, יחד עם העלייה הצפויה בריבית בעולם, יגרום לבלימת מחירי הדירות ויביא גם לירידת מחירים. כמו כל שוק, זה שוק של ציפיות, ואחד האתגרים החשובים הוא לשנות את הציפיות של הציבור באמצעות נחישות. אם תהיה הבנה שזו מדיניות ארוכת טווח, ולא רק של ממשלה מסוימת, כולל יותר היצע בשיווק קרקעות והאצה בתוכניות הבנייה השונות, נראה את השינוי".

"צריך לתת עדיפות לחיזוק יישובים קיימים על פני בנייה על קרקע חדשה, חקלאית. לדוגמה, בערים לוד ורמלה יש לא מעט קרקעות פנויות בתוך הערים, ובשתיהן הקרקע היא בבעלות המדינה. בנייה מאסיבית בערים האלה, שקרובות יחסית לתל-אביב, יכולה לשחרר חלק מהביקושים באזור המרכז. זה מהלך בעל השפעה כפולה – גם משנה את היישובים הקיימים וגם משפיע על המחירים".

בנוסף נשאל סרוסי בנוגע למצב שוק הדיור, והעובדה כי היקף המשכנתאות בשיא, ואומרים שהבנקים מוטרדים מירידת מחירים. סרוסי אמר בתגובה: "זה לא נכון. המטרה של הורדת מחירים צריכה להיות משותפת לכל אזרחי ישראל ולסקטור העסקי. המטרה של כולנו היא לאפשר לכל האזרחים לרכוש דירות ברמת מחירים סבירה, וזו גם עמדת המערכת הבנקאית. כל עוד מדובר בתהליך רציף, כלומר בלי התערבויות מסיביות של מיסוי והפרעות אחרות, נראה המשך גידול בהיצע הדירות ושוק שממשיך להתנהל, כאשר שוק המשכנתאות מלווה אותו בהתאם לקצב הגידול. אחת הסיבות לגידול בסכומי המשכנתאות היא הכפלת מחיר הדירה. אני חושב ששוק המשכנתאות הגיע לרמות היקף די יציבות".

"נכון, מחיר הדירה הוכפל, אבל השכר שעליו מתבססים החזרי המשכנתאות עלה בשיעור הרבה יותר מתון. לכן, הסיכון שהבנק צריך להתייחס אליו מתמקד פחות בשווי הנכסים ויותר בכושר ההחזר של נוטלי המשכנתאות. כלומר, המטרה צריכה להיות תעסוקה כמה שיותר מלאה ברמות שכר גבוהות יותר. צריך לזכור שהאזרח הישראלי פחות ממונף בהשוואה לעולם המערבי, גם לאחר האצה בקצב הגידול של אשראי הצרכני בשנים האחרונות. המינוף המתון יותר לא נובע ממחסור במקורות אשראי, אלא קשור בעיקר להיבטים תרבותיים. עם זאת, השאלה החשובה היא לאיזו מטרה משמשות ההלוואות. כשמדברים על חינוך פיננסי מתכוונים בין השאר לאחריות האישית של כל אדם וליכולת שלו לבחון עם איזו רמת חוב הוא מסוגל להתמודד. האם הוא לוקח הלוואה נוספת כדי לצרוך משהו או לצורך השקעה. כל אחד צריך לשאול את עצמו האם מטרת ההלוואה מצדיקה את הסיכון הנוסף שהוא לוקח על עצמו".

"הפריון הממוצע בישראל נמוך ב- 20% בהשוואה למדינות ה- OECD ואילו בענף הבניה בישראל הפריון נמוך בכ- 40% בהשוואה למדינות אלו. במדינת ישראל זמן הבניה כפול בהשוואה למדינות ה- OECD. מדד חוסר היעילות נע בין 8%-13%", דברים אלו אמר אורי דורי, לשעבר יו"ר התאחדות בוני הארץ (לשעבר התאחדות הקבלנים) באירוע השקת פורום BIM ישראל ביוזמת חברת תים, אוטודסק ומרכז הבניה הישראלי.

לדברי דורי "במדינת ישראל יש נתק מוחלט בין היזם, המתכנן והמבצע. כל אחד רואה את עצמו כאוטונומיה נפרדת שלא מחוברת לשני. המחיר של זה הוא חוסר יעילות שמגיע גם ל-13% מעלות הבניה. החיבור בין כל הגורמים הוא הכרחי כיום ומתודלוגיית BIM מאפשרת לעשות זאת בהצלחה. לדברי דורי "גם במסמך 'הצעת מחליטים' של הממשלה וגם בתוכנית הטכניון להגדלת הפריון בענף הבנייה מתודולוגיית BIM מופיעה כהמלצה. ענף הבניה בישראל חייב להוביל את נושא ה-BIM קדימה ולא לחכות להחלטות ממשלה בנושא".

BIM – למידול מידע הבניה, הינה מתודולוגיה חדשנית שאומצה כבר כסטנדרט נבחר בתהליכי התכנון והבניה הציבוריים בארה"ב, קנדה, אנגליה, צרפת, גרמניה, סין ועוד רבות אחרות. במתודולוגיה זו, הנשענת על טכנולוגיה מתקדמת, כל נתוני הפרויקט משולבים כמודל המכיל את כל המידע, הניתן לאחזור בכל דרך – גרפית לרבות בתלת מימד או כמסד נתונים. כל המידע מתעדכן בו זמנית בכל חלקי השרטוט וכן בין תחומי התכנון השונים וזמין כל העת לכל צוות ניהול הפרויקט וקבלני המשנה. באמצעות BIM ניתן לדמות את מבנה הפרויקט , לעשות סימולציות ולהבין התנהגותו בסביבה ממוחשבת, הרבה לפני שתהליך הבנייה מתחיל בפועל וגם לכל אורכו. יישום מתודולוגיה זו מאפשר לקצר את משכי הבנייה, להוריד את העלויות באופן משמעותי בפרוקטי בנייה ותשתית ואף לצמצם את פסולת הבנייה שמקורה בטעויות בנייה.

לדברי אריק שיבי, מנהל טכנולוגיות תחום אדריכלות ובניה בחברת תים, מיוזמות הפורום, "ענף הבנייה בארץ סובל מבעיות דומות שהיו מנת חלקן של מדינות המערב לפני אימוץ ה-BIM, ביניהן ליקויי איכות וביצוע בשיעור גבוה, חריגות בתקציב, בהערכת העלויות ובלוחות הזמנים ועודף פניות משפטיות לבירור סכסוכים. מטרת פורום BIM ישראל שאנו משיקים היום היא לקדם חדשנות וטכנולוגיה בענף הבנייה והתשתיות לטובת כל העוסקים בתחומים אלו. שיבי מסביר כי "באמצעות הפורום נוכל להרחיב את השימוש בטכנולוגיית BIM תוך יצירת שילוב נכון בין כל גורמי התכנון והביצוע, נביא לשיתוף פעולה והפריה הדדית בין כל העוסקים ב-BIM, נפתח ונטמיע שיטות נכונות ליישום ה-BIM באופן מיטבי, נפתח וניצור סטנדרטים המותאמים לשוק הישראלי, נקדם תקינה לשיפור האיכות מול הרשויות , נייעל תהליכים עבודה ואף נאתר ונקדם שיתופי פעולה במיזמי BIM של חברות ישראליות עם חברות וארגונים בינלאומיים".

לדברי ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, מיוזמות הפורום בישראל, "ישראל נמצאת כיום לקראת האצה משמעותית בהיקפי הבנייה לגובה ופרויקטים עצומים של התחדשות עירונית. בקרוב נראה מגדלים של 40 ו- 50 קומות . מגמות אלו דורשות יישום של טכנולוגיות ושיטות בנייה מאוד מתקדמות כדי לעמוד באתגרים בהצלחה. צריך לקחת בחשבון שבישראל מחירי הדיור הם מהגבוהים בעולם. בתל אביב עלות מ"ר היא 50 אלף ₪ ויותר. יש ביקושים רבים של תושבי חוץ . זה בכלל פלא שמחירי הנדל"ן בישראל, שנוסדה רק לפני כ- 60 שנה, בתקופה שבה מחירי הנדל"ן בישראל היו קרובים לאפס, היום מרקיעים לסכומים הגבוהים ממנהטן ולונדון".

לדברי רולס, "במרכז הבנייה הישראלי אנו מסתכלים על כל האקו סיסטם של ענף הבנייה . יש אתגרי כוח אדם, רגולציה ועוד שמובילים אותנו לכך שנצטרך ליישם שיטות תכנון ובנייה מתקדמות. ישראל ידועה בעולם בתור סטארט אפ ניישן וגם בענף הבנייה אנו צריכים להתנהג כך".

גיל גבע, יו"ר ומנכ"ל קבוצת תדהר, הנחשבת לחלוצה ביישום BIM בישראל סיפר במהלך אירוע ההשקה כי "תדהר החלה עם יישום BIM כבר לפני מספר שנים מתוך הבנה כי עיקר הערך והנזק נמצא בשלבי התכנון. כולם מתוסכלים מרמות תכנון , חוסר תיאום בתכנון, טעויות תכנון ועוד. בישראל אנו יוצקים תקרה פעם בחמישה ימים, אבל בארה"ב עושים זאת ב 24 שעות . יש עוד איך להשתפר. בפרויקט גדול שיש לנו בראש העין עם אלף יחידות דיור הצלחנו לצמצם שלבים שלוקחים בד"כ שנה וחצי עד שנתיים לכ- 7 חודשים בלבד".

היכנסו כאן  לפיקדון ליצ'י עם הריבית המעודכנת 

בנק מזרחי מציע פיקדונות ממשפחת ליצ'י: עם ריבית שעולה מדי שנה. מדובר בפיקדון שקלי לא צמוד, המאפשר למפקיד ליהנות משיעורי ריבית ידועים מראש שעולים לאורך תקופת הפיקדון.

הפיקדון ניתן למשיכה מדי שנה, ללא קנס, אך יש תמריץ להחזיק בפיקדון כי הריבית בהמשך עולה על הריבית שהיתה. והנה הנתונים: בפיקדון לארבע שנים, הריבית בפיקדון תהיה בשנה הראשונה1.35%, בשנה השנייה 1.4%, בשנה השלישית 1.45%, ובשנה הרביעית 1.5%. סכום המינימום להפקדה – 50 אלף שקל. חשוב להדגיש – אם תבואו עם סכום גבוה תקבלו ריבית גבוהה יותר. כמה יותר? שתיים-שלוש עשיריות יותר.

האם זה כדאי?  היכנסו כאן  לפרטים המלאים

מגדל מתחילה בימים אלו לשווק באינטרנט את פוליסת החיסכון "מגדל קשת לפרט" המאפשרת לכל אחת ואחד להפקיד ON LINE כספים בהפקדות חודשיות שוטפות של החל מ-200 ש"ח, כאלטרנטיבה לחיסכון או השקעה בבנק. מגדל מדווחת כי ע"פ ניסיון העבר, כי לחיסכון בפוליסת "מגדל קשת לפרט" יש פוטנציאל לתשואה עודפת על הפק"מים ותוכניות החיסכון שמציעים הבנקים כיום. אבל, מגדל כמובן ממש אבל ממש לא אובייקטיבית – היא רוצה אתכם בתוך הפוליסה הזו, היא רוצה את דמי הניהול שלכם, אז אל תתפתו להודעות מטעם, תנסו להבין את מאחורי הקלעים, והאמת שיש גם יתרונות (אפילו רבים) למוצר, וגם חסרונות.

"מגדל קשת לפרט" מציעה נזילות יומית ודמי ניהול קבועים ונמוכים, בניגוד לפיקדון או החיסכון בבנק, התוכנית של מגדל מנהלת את השקעות בהתאמה אישית בשמונה מסלולי השקעה שונים, שהניבו בשנה החולפת תשואה נומינאלית ברוטו של 8.16% (במסלול ברירת המחדל) ועד ל- 13.09%, תשואה נומינאלית ברוטו במסלול ההשקעות המנייתי. נכון, זה לא אומר שמה שהיה הוא שיהיה, וחשוב להבין זאת – הריביות המשיכו לרדת והסיכוי לתשואה סבירה הולך ויורד.

מגדל אינה גובה עמלות מעבר בין מסלולי ההשקעה ותוכנית אף מעניקה פטור מתשלום מס רווח הון בעת שינוי במסלול השקעה. מגדל מתחייבת גם שלא לגבות מלקוחותיה – לא כעת ולא בעתיד, שיעור הוספה – שעליהם גובים בקרנות נאמנות עד 0.5% (בחלק מהקרנות) , ולא דמי נאמן – שעליהם גובים בקרנות הנאמנותים בין 0.05% ועד ל- 0.1%.

כאן, תוכלו לראות השוואה מלאה בין פוליסות חיסכון לקרנות נאמנות – כל היתרונות והחסרונות של הפוליסות והאם הם באמת תחרות לקרנות הנאמנות.

על כל פנים, בחזרה למגדל – החבה  מתחייבת בחוזה ההצטרפות לפוליסת החיסכון שגם לא תגבה עמלות רכישה, דמי ניהול ני"ע או דמי משמרת – עליהם גובים בנקים עד 0.6%. עוד יצויין כי בהתאם לדיני המס וסעיף 125 לפקודת מס הכנסה, ההפקדות ב"מגדל קשת לפרט" מאפשרות ללקוחות בגיל הפרישה (67),להינות מפטור חלקי ממס על רווחי הון – שלא ניתן לקבל בגין פיקדון או חיסכון בבנק, או במוצרי ההשקעה האחרים.

מנכ"ל מגדל, עופר אליהו, מציין כי היישום הדיגיטלי שהטמיעה מגדל באתר האינטרנט שלה, מאפשר לכל אחד לרכוש בקלות את פוליסת החיסכון "מגדל קשת לפרט". "רכישת החיסכון האישי מתבצעת ON LINE. היישום – הכולל גם סימולטור להמחשת תחזית סכום החיסכון הצפוי, מאפשר ללקוחות מעקב מתמיד על ביצועי החיסכון, מעבר חופשי בין מגוון מסלולי השקעה, וכאמור, נזילות יומית של כספי החיסכון בכל עת", מדגיש מנכ"ל מגדל ומבטיח כי כל לקוח שיצטרף לתוכנית באמצעות האינטרנט יזכה גם לליווי מקצועי של סוכן מגדל ללא תשלום נוסף.

שר האוצר כחלון נזף אתמול במשקיעי הנדל"ן, בעת הכרזה על הקמת שכונה חדשה ברמלה, ואמר: "תפנו את הדירות לצעירים! מי אמר שאתם צריכים לזלול את כל מלאי הדירות בישראל? לא יכול להיות מי שיש לו אמצעים קונה שתיים, שלוש וארבע דירות ואת הזוגות הצעירים מרחיקים מדירה".

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אומר בתגובה לדברי כחלון כי "חז"ל אמרו – הפוסל במומו פוסל. לא ייתכן שבמדינה מערבית הדוגלת בשוק חופשי יישמעו דברים כאלה. זו לא רק התערבות בוטה בשוק חופשי ובזכותו של כל אזרח שעובד קשה, מרוויח, להשקיע כראות עיניו, אלא גם, ובעיקר, חוסר לקיחת אחריות לכשלון המוחץ של ממשלות ישראל, בזו אחר זו, לייצר דיור במחיר סביר לזוגות הצעירים, ולעצור את תיבת הפנדורה של השתוללות מחירי הנדל"ן".

כהן מוסיף כי "העובדה שהצעד הראשון של כחלון היה להכפיל את מס הרכישה בנסיון לעצור את משקיעי הנדל"ן, כאילו דווקא הם הם האשמים בכשלון זה, ייזכר כפיאסקו מהדהד בהיסטוריה הנדלנ"ית העגומה. עצתי לכחלון: לרדת מיד מהעץ של לחפש אשמים ולבדוק לאלתר איך ניתן ואפשר, ובתכנית מקיפה, יסודית ורצינית, להגדיל כבר בשנה הקרובה את ההיצע התכנוני. הסכמי גג דוגמת 7,500 דירות ברמלה זה דבר נחמד אולם רחוק מאוד מלספק".

"הצעד הראשון, אותו הייתי ממליץ, הינו שליטה של הממשלה על מכרזי הקרקע של המנהל, הורדת עלויות הפיתוח ופקיוח מהודק על רמות המחירים. צעד זה, לכשעצמו, יוכל להוריד מחירים. צעד שני, קיצור משמעותי של הליכים ביורוקרטים. צעד שלישי, הכנת תכנית התחדשות עירונית ארצית מקיפה. צעד רביעי, תמא 38/4 שתאפשר הגלדה משמעותית של זכויות וניוד זכויות בין המרכז לפריפריה. צעד חמישי, הורדת מיסוי ועלויות לקבלנים והגדלת היצע העובדים הזרים. 5 צעדים שכאלה יכולים לסייע הרבה יותר מאשר הוקעת משקיעי הנדל"ן בכיכר העיר", כותב כהן.

ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה, על דברי כחלון: "הצהרת כחלון איננה רק פופוליסטית, אלא מעידה, לצערי הרב, על אי הבנה בסיסית של המאטרייה. בבדיקה כלכלית שערכנו בגיאוקרגטוגרפיה, מתברר כי לאורך כל שנות המדינה בכלל, ובשלושת העשורים האחרונים בפרט, מילאו משקיעי הנדל"ן תפקיד חיובי ביותר, ולעיתים אפילו קריטי, בייצוב שוק הנדל"ן, ואף סייעו לו מאוד בעיתות מצוקה. לדוגמא, מאז 1983, השנה הראשונה בה בדקנו לעומק את נושא המשקיעים, ועד היום, כלומר 32 שנה רצופות, היוו המשקיעים מאז ומתמיד בין 20 ל-30 אחוזים מכלל רוכשי הדירות מידי שנה".

"יתרה מזה: בתקופות מיתון קשות, דוגמת זה של 2001-2004, ימי האינתיפאדה ומשבר הדוט. קום, ניתן לאמר שהמשקיעים היו אלה שהצילו את שוק הנדל"ן מקריסה. ועוד נקודה לא פחות חשובה לידיעתו של כחלון: הרוב המכריע של המשקיעים, בניגוד גמור למה שמשתמע מהצהרתו, היו לא ספקולנטים מתוחכמים וערלי לב שרכשו אינספור דירות כמו במשחק "מונופול", אלא ישראלים מן השורה, מהמעמד הבינוני, שראו, ובצדק, את רכישת הדירות, כהבטחת עתידם לעת הפנסיה, וכולנו הלא יודעים מה מצב קרנות הפנסיה במדינת ישראל וכמובן הבטחת עתיד ילדיהם", מוסיפה דגני.

דגני מסכמת כי "לבוא ולאמר דברים כאלה זה בבחינת "הקוזאק הנגזל". מוטב היה אם שר האוצר היה בודק, לדוגמא, מודל התחדשות עירונית שיצרנו וכבר מתחיל להיות מיושם בעיריות שונות, ושיוכל לייצר הן לזוגות צעירים והן לכלל האוכלוסיה מאות אלפי יחידות דיור חדשות באיזור הביקוש, לשדרג לאין שיעור אזורים ותיקים ומתפוררים ולהביא הכנסה אדירה הן לעיריות והן למדינת ישראל, וגם לחסוך מיליארדים שיילכו כעת לטמיון על יוממות נסיעה בין הערים ושכונות הענק החדשות שמוקמים במסגרת הסכמי הגג לבין מקומות העבודה באיזור הביקוש".

מה זאת הערת עסק חי? מה המשמעות למשקיעים בחברות כאלו? ומה זה אומר על חברות הביומד שעשרות מהן עם הערת עסק חי?  

הכתבה פורסמה גם ב-YNET

מדריך לניהול השקעות עצמאי 

בבורסה בת"א נסחרות מעל 570 חברות שמתוכן ל-70 חברות צמודה הערת עסק חי. כך עולה מבדיקה שערכה חברת המידע העסקי CofaceBdi. המשמעות היא של-70 חברות יש קשיים פיננסים ותזרימיים והן עלולות לקרוס ולא להחזיר את החובות שלהן. המספרים האלו נלקחו מדוחות הרבעון הראשון, והמספרים דומים מאוד גם לנתוני הרבעונים הקודמים.

הערת עסק חי היא מושג חשבונאי, עם השלכה גדולה על שוק המניות בפרט והבורסה בכלל. הערה כזו שניתנת על ידי רואי החשבון מבטאת חוסר אמון בחברה להחזיר את החובות שלה, לצד מחיקת ההון העצמי.

ההון העצמי של החברה מבטא את הזרמות הכספים של הבעלים לחברה. נוסף להון העצמי שמשמש מקור לפעילות החברה, החברה נעזרת בהון זר שמבטא את המימון השוטף של הפירמה – בנקים, אגרות חוב, הלוואות פיננסיות ועוד.

פירמות אמורות להחזיר את חובם, אבל יש מצבים (לא מעטים) שהפירמה לא מצליחה להחזיר את חובותיה. רואי החשבון שלה צריכים להתריע על כך מבעוד מועד, ואת זה רואי החשבון עושים במסגרת סקירת הדוחות/ ביקורת הדוחות הכספיים. אם רואה החשבון סבור שהחברה לא תוכל לשרת את חוב שנה קדימה (ועל פי דרישות ניירות ערך מדובר כבר על פרק זמן גדול יותר), אזי יש להצמיד לדוחות "הערת עסק חי" .

הערת עסק חי מבטאת חשש משמעותי שהחברה לא תשרוד את השנה הקרובה, והיא מהווה תמרור אזהרה לבעלי המניות של החברה, למלווים ולכל מי שהחברה עומדת איתו בקשר עסקי. למעשה, הערת עסק חי משמעה הערה בדבר יכולת החברה להישאר עסק חי, עסק שממשיך לקיים את עצמו ולהחזיר את חובותיו.

הערת עסק חי במקרים לא מעטים רק מגבירה את הדרדרות החברה, אחרי הכל איזה גוף ירצה לעבוד מול חברה שלא בטוח שתחזיר את חובותיה, ולכן  ראוי החשבון בודקים בקפדנות את מצבה של החברה לפני שהם מוציאים הערת עסק חי. הערה זו נבחנת על בסיס ניתוח הדוחות הכספיים ועל בסיס יחסים פיננסים מסוימים. כך לדוגמה נבחנים יחסי הנזילות לבחון את נזילותה של החברה ויכלותה לעמוד בתשלומים בזמן הקרוב; תזרים המזומנים של החברה שמעיד על יכולתה לייצר מזומנים או להיפך – מעיד על שריפת מזומנים; יכולתה לגייס חובות ממקורות חיצוניים ומבעלי המניות ועוד.  באם החברה לא עומדת במבחנים רואי החשבון יכתבו הערת עסק חי שזו למעשה הפניה בסקירה/ ביקורת הדוחות על מצב פיננסי בעייתי, כשההרחבה תהיה במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים ( בהמשך לדוחות הכספיים עצמם).

חשוב לזכור – מצד אחד, הערת עסק חי מבטאת בעיות פיננסיות ותזרימיות קשות, אבל זה לא בהכרח שהחברה בדרך לפשיטת רגל. במקרים רבים, בסופו של דבר נזרק לחברה גלגל הצלה – זה יכול להיות דרך הזרמת בעלים, העברת שליטה, תספורת חוב (הפחתת החוב), רכישת הפעילויות או פעילויות חלקיות ועוד. הערה כזו אמנם מבטאת סיכון גדול, אבל עדיין מניסיון השנים האחרונות חברות לא מעטות שרדו את הערת העסק החי.

בבורסה בת"א נסחרות כאמור מעל 570 חברות שמתוכן על פי בדיקת  CofaceBdi ל-70 חברות צמודה הערת עסק חי. למעשה, מאז המשבר הגדול של סוף 2008, סובלת הבורסה המקומית מחברות ש"חיות מהיד לפה" ומתגלגלות משנה לשנה עם הערת עסק חי בדוחותיהן. הדבר בולט בחברות הביומד שיותר משליש מהחברות בו מהלכות עם הערת עסק חי. זה עדיין לא אומר שהן יגיעו לפשיטת רגל, זה אומר שלא ברור מהיכן יגיע המימון, אם כי ברוב המקרים בחברות אלו הוא מגיע לבסוף דרך הנפקת זכויות (הנפקה של בעלי המניות הקיימים).

כלכלני CofaceBdi מדגישים כי ההרעה שמתבטאת בגידול בהערת עסק חי, מלווה בירידה במספר החברות הנסחרות מספר החברות שפרסמו דוחות ברבעון הראשון עמד על 572 חברות, בעוד שברבעון הרביעי של 2008 מספר המדווחות היה 771 חברות.

"אנחנו רואים בשני הרבעונים האחרונים שיפור קל בשיעור החברות בבורסה שלהן הוצמדה הערת עסק חי בדו"חות הכספיים, אולם השיפור הוא עדיין לא בסדרי גודל משמעותיים", אומרת, תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת  CofaceBdi, "עדיין ניתן לומר שאחת מכל 8 חברות בבורסה נמצאת בסכנת קריסה מיידית, וזהו שיעור גבוה ברמה היסטורית. הבורסה בתל אביב מתמודדת בשנים האחרונות מקשיים של חברות רבות והסדרי חוב גדולים, שהובילו בין היתר לירידה במספר החברות הנסחרות בה. בנוסף לכך קיימת תחרות גדולה לבורסה בתל אביב מול בורסות אחרות מעבר לים על גיוסי ההון של החברות הישראליות, במיוחד בתחום ההיי טק. מנגד אנחנו רואים שחברות נדל"ן מחו"ל מגיעות להנפקה בשוק הישראלי".

מעבר לענף הביומד עם שיעור הערות עסק חי גבוה, גם  בענף הנדל"ן והבינוי שיעור גבוה של הערת עסק חי –  16% מהחברות דיווחו דוח עם הערת עסק חי.   בענף ההשקעה והאחזקות אחוז המדווחות על הערת עסק חי עומד על 14%. בענף חיפושי הנפט השיעור עומד על 9% ואילו בתעשייה השיעור הוא 6%. שיעור דומה קיים גם בענף המסחר והשירותים.

מיטב דש מעלה דמי ניהול בקרן הנאמנות –  מיטב  80/20 מניות חו”ל (מספר קרן: 5100524). דמי הניהול היו 0.79% מנכסי הקרן והם יועלו ל-0.89%.

מנורה מדווחת על העלאה קטנה במיוחד – דמי הניהול על הקרן מנורה מבטחים (1A) מדורג וממשלתי + 10% (מספר קרן: 5104005) יעלו מ-1.05% ל-1.08%.

בשתי הקרנות מדובר בדמי ניהול גבוהים, אפילו גבוהים מאוד בהינתן התשואה הצפויה על אגרות החוב, ובהינתן שהקרנות המעורבבות האלו, לא צפויות להציג תשואה אטרקטיבית בחודשים הקרובים, למעשה מדובר על תשואה הנמוכה משמעותית מההשקעה בקרנות.

הממונה על שוק ההון והביטוח דורית סלינגר פרסמה היום טיוטת תקנה הקובעת כי החל מיום 1 בספטמבר 2015 חברות הביטוח לא יוכלו לשווק תכנית ביטוח חיים, לכיסוי מקרה מוות, לתקופה העולה על חמש שנים, בדמי ביטוח קבועים, לרבות תכנית ביטוח לכיסוי מקרה מוות ייעודית להלוואה לדיור – משכנתה.

בדברי ההסבר היא כותבת כי פוליסת ביטוח חיים לכיסוי מקרה מוות מהווה מקור הכנסה ופיצוי עיקרי של משפחות ומוטבים במקרה של פטירת המבוטח. כיסוי למקרה מוות הינו כיסוי הנרכש לתקופות ביטוח ארוכות, אולם בפועל נמצא כי במקרים רבים בוחר המבוטח להקטין או לבטל את הכיסוי לפני תום תקופת הביטוח, בהתאם לצורך הביטוחי שלו ההולך ופוחת לאורך השנים.

כיום משווקות חברות הביטוח תכניות ביטוח לכיסוי מקרה מוות לתקופה העולה על חמש שנים, בדמי ביטוח שאינם משתנים לאורך תקופת הביטוח על פי הסיכון הנגזר מגילו של המבוטח. בפוליסה לכיסוי מקרה מוות בדמי ביטוח קבועים, משלם המבוטח בשנות הביטוח המוקדמות דמי ביטוח הגבוהים מעלות הסיכון הביטוחי שלו באותן שנים. כפועל יוצא מכך, מבוטח הבוחר להקטין או לבטל את הכיסוי לפני תום תקופת הביטוח, מסבסד את יתר המבוטחים בתכנית.

הבנק הבינלאומי מציע פיקדון "גמיש" – פיקדון שקלי ל-4 שנים, הנושא ריבית על בסיס הריבית המשתנה של אג"ח ממשלתית 05/20 הנגזרת מתשואת מק"מ לשנה, עם אפשרות לתחנות יציאה.

פרטי הפיקדון :
נכס בסיס: "ריבית האג"ח" – שיעור הריבית המשתנה השנתית הנקבעת ומפורסמת מעת לעת ע"י מדינת ישראל לאג"ח ממשלתית מסוג ריבית משתנה מסדרה 05/20. ריבית האג"ח מתעדכנת אחת ל-3 חודשים ונקבעת ע"פ ממוצע משוקלל של תשואות מק"מ לשנה בחמישה ימי המסחר שקדמו ליום המסחר האחרון בתקופת הריבית על פי תנאי האג"ח. תאריך סיום הפצה: 31.08.15. מינימום ההפקדה לפיקדון: 10,000 שקל, בעוד שמקסימום ההפקדה עומד על 500,000 שקל.

ממועד הפקדת הפיקדון ועד לתאריך 31.8.15, יישא הפיקדון ריבית קבועה בשיעור של 0.08% לשנה. החל מיום 1.9.15, תקבע בגין כל שלושה חודשים ריבית שנתית (ריבית דריבית) בהתאם לריבית האג"ח , בתוספת מרווח שנתי, בהתאם לסכום ההפקדה ולטבלה הבאה:

פיקדון גמיש של הבינלאומי

לא פורסם שיעור ריבית האג"ח במועד הפרסום הרלבנטי לתקופת ריבית כלשהי, תהא ריבית הפיקדון, באותה תקופת ריבית, ריבית בשיעור ממוצע משוקלל יומי של ריביות הפריים בתקופת הריבית הקודמת בניכוי %1.55 לשנה (כמפורט בטופס המשפטי). הבנק מבהיר כי מובהר כי ריביות הפריים נקבעות על ידי הבנק, משתנות מפעם לפעם בהתאם להתפתחויות במשק ובשוק האשראי ומפורסמות על ידי הבנק.

קיימת אפשרות למשיכה לפני מועד הפירעון החל מיום 1.10.16 וביום העסקים הראשון של כל אחד מהחודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר של כל שנה. המשיכה תבוצע במועד תחנת היציאה בלבד, הקרוב ביותר לבקשת המשיכה. המשיכה הינה על כל סכום הפיקדון, לא ניתן לבצע משיכה חלקית. בעת משיכה יישא הפיקדון את כל הריבית הצבורה מיום ההפקדה ועד מועד המשיכה.

בבנק הבינלאומי מעריכים כי מוצר זה עשוי להתאים ללקוחות שעפ"י מודל אפיון לקוח במערכת הייעוץ אופיינו ברמת סיכון של תיק מס' 1 ומעלה. בבנק מציינים בנוסף כי יש לשים לב בין היתר לסיכונים הבאים: ראשית, היעדר נזילות לתקופה של 13-15 חודשים. בנוסף, מזהיר הבנק כי ישנה אפשרות לאיבוד חלקי של ריבית במידה שריבית בנק ישראל לא תעלה/תעלה מעט בתקופת הפיקדון.

שר האוצר משה כחלון, שר הבינוי יואב גלנט, מ"מ מנהל רשות מקרקעי ישראל עדיאל שמרון וראש עיריית רמלה, יואל לביא חתמו היום (ג') על הסכם גג, לשיווק של כ- 7,500 יחידות דיור בהליך מואץ בעיר. הסכם הגג שנחתם ברמלה עתיד להוסיף 9 שכונות מגורים חדשות.

במסגרת שיווק אינטנסיבי ומרוכז תשווק רשות מקרקעי ישראל ברמלה מספר מתחמים: תכניות "מכבי רמלה", הרחבת "ג'ואריש דרום-ישרש" ו"מע"ר", כבר במהלך שנת 2015, יתר התכניות האמורות בהסכם ישווקו במהלך השנים 2016-2018. פיתוח התשתיות בשכונות החדשות יבוצע על ידי העירייה במהלך משותף ומהיר של משרדי הממשלה השונים.

עד כה נחתמו חמישה הסכמי גג, במסגרתם יחד עם הסכם הגג ברמלה עתידות להיבנות כ-67,400 יחידות דיור. בקריית גת – שיווק של 7,500 יח"ד, במודיעין שיווק של 11,500 יח"ד, בראש העין כ-15,700 יח"ד, בקריית ביאליק שיווק של 7,253 יח"ד, בראשון לציון שיווק של 17,500 יח"ד וברמלה – שיווק של 7,500.

מודל הסכמי הגג הוא כלי מרכזי המציג התגייסות ממשלתית מקיפה וכוללת במענה לביקוש בשוק הדיור. המודל נועד לענות באופן מהיר על הצורך ההולך וגובר בקרב הציבור והזוגות הצעירים לדיור זמין במרכז הארץ. הסכמי הגג רותמים מראש את כל משרדי הממשלה הרלבנטיים לשיווק זמין, ממוקד ואפקטיבי באזורי הביקוש. זאת בשיתוף עם הרשויות המקומיות עמן יחתמו הסכמי הגג.

העיקרון המנחה של הסכמי הגג הוא – העמדת קדם מימון על ידי הממשלה, לטובת הרשות המקומית, לפיתוח תשתיות, להקמת מוסדות חינוך ומבני ציבור, פארקים ומחלפי תחבורה נדרשים, עוד משלב שיווק הפרויקט כך שעם קבלת המפתח לדירה יזכו הדיירים לשכונות מפותחות הכוללות את כל השירותים. הסכמי הגג גם מבטיחים ליזמים קבלת היתרי בנייה תוך 90 יום ומקצרים באופן דרמטי את זמן פיתוח השכונות החדשות והקמתן. בנוסף, יקבע לוח זמנים מדויק לביצוע וקידום כל שלב בפרויקט.

למעשה מבטיחים הסכמי הגג מבטיחים לרשות המקומית את האמצעים והגיבוי הממשלתי להקמת שכונות ענק של אלפי יחידות דיור.
שר האוצר משה כחלון: "הטיפול שלנו במשבר הדיור הוא טיפול עמוק וכולל עם דגש על יצירה מאסיבית של היצעים. עם זאת החלטה שקיבלנו היא לרסן את הביקושים. לא יכול להיות שמשקיעים כאן קונים 4 דירות וזוג צעיר נאבק על עוד 5000 שקל בכדי להגיע לדירה. אני פונה למשקיעים – תתחשבו בזוגות הצעירים, תשקיעו את הכסף שלכם במקום אחר"

משבר הדיור הוא מחולל העוני מספר אחת, הוא לא יפתר בגרפים ובאקסלים, הוא יפתר רק אם נעבור עיר עיר ישוב ישוב ונפתור את הבעיות.
שר הבינוי יואב גלנט: "העיר רמלה בעלת פוטנציאל גדול להתפתחות. השנים הקרובות ייגדל היצע הדירות החדשות בעיר. משרד הבינוי, בשיתוף הרשות המקומית יפעלו להאצת התחדשות עירונית בלב העיר רמלה. מהלכים שיביאו להגדלת היצע הדיור במרכז העיר ולשיפור איכות החיים והדיור במקומות המתחדשים"
עדיאל שימרון מ"מ מנהל רשות מקרקע ישראל: הסכמי הגג הם כלי אפקטיבי לשיווק מאסיבי של אלפי יחידות דיור במסגרתו שווקו בתוך שנתיים 67 אלף יח"ד כלי זה בשילוב עם שיווק בשיטת מחיר למשתכן ייתן פתרון משמעותי להגדלת היצע יחידות הדיור במשק.

ראש עיריית רמלה יואל לביא: "רמלה נרתמת למהלך הממשלתי למתן מענה למצוקת הדיור בחברה הישראלית. הסכם הגג הוא עוד אבן דרך חשובה בהתפתחות העירונית והעיר רמלה. יש בהסכם גם מענה לצרכי החברה הערבית, במסגרתו יפותחו שתי שכונות מגורים מודרניות בשכונות העיר. אני מודה לממשלת ישראל ולשר האוצר, מר משה כחלון באופן אישי, על הירתמותם לקידום ולפתרון צרכי החברה בישראל."

למדד תשומות הבניה המעודכן

הראל פיננסים מפרסמים סקירה מאקרו כלכלית, שבה עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר, מציין שתי נקודות מעניינות שעולות בסיכום החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל שפורסמה אתמול.

"ראשית, חברי הוועדה ציינו כי לפי כמה אומדנים, שער החליפין הנוכחי של השקל מיוסף יתר על המידה (לעומת שער החליפין של שיווי משקל). החברים ציינו כי מדיניות בנק ישראל כיום, ובכלל זה רכישות המט"ח, פועלת כנגד תיסוף היתר של השקל, ובכך מסייעת למשק להתמודד עם תנאי הסביבה העולמית", כותב עפר קליין. "נקודה מעניינת שנייה היא שחברי הוועדה סברו כי פחתה ההסתברות לשימוש בכלי מדיניות נוספים ובלתי שגרתיים על מנת להשיג את מטרות הבנק, אך הם הסכימו כי הנסיבות עשויות להשתנות במהירות ולכן מוקדם לשלול לחלוטין את האפשרות שייווצר צורך להשתמש בכלים כאלו".

"הערכתנו, לגבי הנקודה הראשונה היא שהשקל לא מיוסף יתר על המידה ביחס לשער החליפין של שיווי משקל – אלא הפוך. להערכתנו, על רקע העודף המתמשך הצפוי בחשבון השוטף, הפיתוח הצפוי של מאגר ליוויתן, עודף הנזילות המתמשך בעולם שתורם לרכישת חברות ישראליות על ידי זרות, הגאות בשווקי ההון בארה"ב המביא חברות ישראליות להנפיק בחו"ל וכדומה.. השקל דווקא צפוי להמשיך ולהתחזק. לתפיסתנו, התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח בטווח הקצר (המוצדקת בעינינו) היא פעילות המאטה ומדרגת את ההתחזקות הטבעית של השקל לכיוון שיווי המשקל", כותב קליין.

"לגבי הנקודה השנייה, הנסיבות האחרונות בהם: הסיפור היווני ודו"ח התעסוקה הפושר בארה"ב, יכולים להפעיל את הטריגר של 'הנסיבות עשויות להשתנות במהירות' ולהחזיר לשולחן את נושא האמצעים הלא קונבנציונליים. במיוחד אם נראה בתקופה הקרובה הידרדרות במצב באירופה ו/או מדד נמוך משמעותית מהצפי (שלנו 0.2%)", מעריך קליין.

כלכלני הראל פיננסים ממשיכים לחזות כי מגמת העליה במדד תשומות הבניה תימשך במהלך החודשים הקרובים עד אוגוסט. על פי התחזית האחרונה של בית ההשקעות, העליה במדד תשומות הבניה תעמוד על 0.1% במאי עד אוגוסט (לעומת תחזית קודמת שעמדה על 0.2%). זאת, לעומת מדד תשומות הבניה במאי שעמד על 0%. נציין, כי מדד תשומות הבניה מתחילת השנה רשם עליה של 0.2%.

תחזית כלכלני הראל לגבי המדד הצפוי מתפרסמות באופן שוטף וכוללות בין השאר התייחסויות לאינפלציה בחודשים אלו. תחזית האינפלציה לחודש יוני עומדת על 0.2%. במקביל להערכה זו, מעדכנים כלכלני הראל כי מדד המחירים לצרכן בתקופה זו (שלושה חודשים) יעלה ב-0.5%. כמו כן מעריכים בהראל כי סעיף הדיור שבמדד המחירים לצרכן יעלה בחודשים שבין מאי לאוגוסט ב-1.5% וגם מדד מחירי דירות בבעלות הדיירים יעלה ב-0.8%.

למדד תשומות הבניה המעודכן