חדשות    

מהם מכשירי הקוקו ומה ההבדל בין קוקו של חברות הביטוח לקוקו של בנקים

pixabay

קוקו הוא מכשיר כלאיים מוזר שנכנס לשוק המקומי ב-2015 ומשמש גם כגיוס הון וגם חוב – אג"ח. מחזיקי האג"ח הם המלווים, והאג"ח נחשב למכשיר יחסית בטוח כי הנושים מתועדפים ראשונים.

קוקו הוא סוג של אגרת חוב, אבל זו לא אגרת חוב קלאסית (ראו כאן הרחבה על קוקו). זו אגרת חוב שבמצב של משבר, חדלות פירעון של הבנק, היא לא מתנהלת כמו איגרת חוב רגילה, אלא היא קרובה יותר למניה ואז הסיכון גדול וההפסד יכול להיות מאוד משמעותי. במצב רגיל, היא אג"ח לכל דבר. בשלב הראשון רק הבנקים סיפקו את המכשיר, ולאחר מכן הצטרפו חברות הביטוח

הקוקו מסוכן יותר מאיגרת החוב, אבל הוא גם ממש לא קרוב למניה. הקוקו בניגוד למניה לא מקנה למחזיק חלק מהבעלות על הבנק וזכות להשתתף ברווחים דרך חלוקות דיבידנדים. הקרבה שלו למניה היא רק בזמני משבר, אלא שאז מתברר שמדובר במכשיר מאוד מסוכן –  הקוקו הוא אגרת חוב שבזמני חדלו פירעון נחותה מאגרות החוב הרגילות של הבנק.  בניגוד לאג"ח רגילות, שבמקרה של קשיים או פירוק למחזיקי האג"ח זכות לקבל את כספם לפני בעלי המניות, הקוקו תימחק.

סיכון גבוה, הפסדים נמוכים

לצד הבנקים גם חברות הביטוח מספקות מוצר קוקו, אלא שזה שונה משל הבנקים. בחברות הביטוח הסיכון גבוה בהרבה מאשר בבנקים, משום חשיפתן הגדולה לשוק ההון – חברות ביטוח הן סוג של אופציה על שוק ההון. פעילות הביטוח שלהן הולכת וקטנה ביחס לפעילות ניהול הכספים – החברות האלו הן מנהלות הכספים הגדולות ביותר במשק – הן בפועל מנהלות לנו את הפנסיה, את קופות הגמל, את קרנות הנאמנות, את קרנות הסל ועוד. הכספים שלנו מנוהלים דרכם. מעבר לכך הן מנהלות לנו את ביטוחי המנהלים שזה מוצר קרוב אבל לא דומה לקרנות הפנסיה. בביטוחי מנהלים הן בעצם שותפות שלנו ברווחים – הן לא מקבלות רק דמי ניהול קבועים אלא גם דמי ניהול כיחס מהרווחים. המשמעות היא שיש להן זיקה וקשר ישיר לשוק ההון – עליות בשוק ההון משפרות מאוד את הדוחות שלהן ומתבטאות במאזנים שלהן ובמחיר המניות שלהן. חוץ מזה, הן בעצמן מחזיקות סכומים גדולים מאוד בנוסטרו (ניהול כספים שלהן) וחלק מאוד משמעותי מהנוסטרו מושקע בשוק ההון.

ומכאן שחברת ביטוח היא לא בנק. היא גם ממש לא ביטוח. אז יש חשיפה מיוחדת בהשקעה בקוקו של חברת ביטוח בגלל הקשר לשוק ההון, ויש גם חשיפה  בשל החשיפה המוגברת לרגולציה לעומת הבנקים, ומכאן שקוקו בחברות הביטוח חשוף יותר להמרה למניה או למחיקתו בכלל.

בבנקים אם  יבחרו המשקיעים בקוקו למכור או להמיר למניות בעת משבר הם צפויים להפסדים גדולים עד כדי מחיקה. בחברת ביטוח סבירות לסכנת חדלות פירעון בטווח הקצר, היא מאוד נמוכה, מכיוון שבתחום ביטוח חיים, הסיכונים מוטים לטווח הארוך. בפרט, סיכוני נזילות – הגורם המרכזי לקריסות בנקים והגעתם לחדלות פירעון מהירה – זניחים בחברות ביטוח. בניגוד לבנקים, ירידה בהון אינה משקפת בהכרח ירידה במחיר המניה.

אפשר להפחית את הסיכון

יש דרכים להפחית את הסיכון. למשל אם יוטמעו מנגנוני המרה למניות בדיסקאונט עמוק על מחיר המניה בהנפקה -במקרה של אירוע המרה, המניות יתקבלו מבלי שייגרם הפסד משמעותי למחזיקים.

אפשר גם למחוק  זמנית את הקרן. כך החברה  תוכל להחליט מתי להחזיר אותה למשקיעים במקרה של התאוששות. משום שיחסי ההון בביטוח תנודתיים יותר מבבנקים הסיכוי להחזר קרן מהיר בקרב חברות ביטוח גבוה בהרבה .

אמצעי מפחית סיכון נוסף למשקיעים לפני המרה, הינו "הנפקת זכויות" לבעלי המניות הקיימים בירידה לרמת הון מסוימת. זו תאפשר להעלות את יחס ההון הרחק מהתנאי שנקבע, ולמנוע המרה של הקוקו. הדבר יוכל להקנות לבעלי השליטה בחברות הביטוח הגנה מפני דילול, ויוכל להוות מנגנון שיתמוך בנכונותם לקדם הנפקות קוקו המירות.

בנק מזרחי טפחות מגייס 700 מיליון שקל באג;ח קוקו

הדירוג הכושל על הקוקו; רשות ניירות ערך דרשה מחברת דירוג לשנות את הדוח