חדשות    

מכון אדווה: בעשירון התחתון כמעט לא מקבלים פנסיה

שלושת העשירונים העליונים מרוויחים משכר הדירה, פחות משלמים על ביטוח ממלכתי, פערי שכר גדולים בתוך העשירון העליון עצמו

מכון אדווה פרסם את הנתונים שלו על המצב החברתי ל-2018, ומה עולים הפרמטרים הבאים:

תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי

שכר דירה

לפי דוח המצב החברתי של מכון אדווה, שלושת העשירונים העליונים מרוויחים 73% מכלל שכר הדירה המשולם בישראל – מתוכם העשירון העליון בלבד מקבל 44%. שכר הדירה, לפי הדוח, מעביר הון מהעשירונים החלשים להכי חזקים.

עןד עולה מהדוח שמשק בית במאיון העליון מרוויח פי 2.2 מיתר משקי הבית בעשירון העליון.  פחות ופחות משלמים על ביטוח הבריאות הממלכתי והוציאו ב־2018 כ־14 מיליארד שקל על ביטוחי בריאות פרטיים – כלומר 60% מתשלומי מס הבריאות בישראל.

עוד עולה כי אם בשנת 2000 רק 4.4% מהכנסות משקי הבית בעשירון העליון הגיעו מהון, ב־2017 שיעור זה כבר הגיע ל־6.6%, ולפי מחברי הדו"ח, ההכנסות משכר דירה הן אחת הסיבות העיקריות לעלייה זו.

בעשור האחרון 25% מהדירות החדשות שנבנו נמכרו למשקיעים. ובשנתיים האחרונות חלה ירידה לשיעור נמוך יותר, בעקבות חקיקיה ומיסוי המקשים על משקיעים להיכנס לנדל"ן. כך שיעור הבעלות על שתי דירות ויותר יותר משילש את עצמו בשני העשירונים העליונים – מ־8% ב־2007 ל־27% ב־2017. מי שמשלם את שכר הדירה הם העשירונים התחתונים: ל־62% ממשקי הבית בעשירון התחתון אין דירה בבעלותם. בעשירון השני המצב רק 45% שלא מחזיקים בדירה בבעלותם.

פנסיה

הפערים בפנסיה בחברה הישראלית גדולים מאוד: רק ל־4% ממשקי הבית בעשירון הראשון יש פנסיה, ורק ל־14% בעשירון השני, לעומת 82% בעשירון העליון ו־80% בעשירון התשיעי. בהתאם, 88% ממשקי הבית בעשירון התחתון ו־77% בעשירון השני חיים רק מקצבאות.

הפערים מתבטאים גם בגובה התשלום החודשי מהפנסיה: ההכנסה הממוצעת של משק בית בעשירון העליון מפנסיה עמדה ב־2017 על כ־14.5 אלף שקל – פי 18 מההכנסה הממוצעת של 800 שקל בחודש שמקבלים אותם 4% מהעשירון התחתון שבכלל יש להם פנסיה.

פערי שכר

פערי שכר גדולים קיימים גם בתוך העשירון העליון עצמו. לפי הדוח ההכנסה הממוצעת של משק בית במאיון העליון גבוהה פי 2.2 מההכנסה הממוצעת של תשעת המאיונים הנותרים בעשירון העליון. אלו משפיעים, לפי האוצר, על מדד אי- השוויון בישראל

עלות השכר הממוצעת של המנכ"לים ב־100 החברות הציבוריות הגדולות בישראל עמדה ב־2017 על 4.5 מיליון שקל לשנה או 370 אלף שקל בחודש. זה היה פי 36 מהשכר הממוצע במשק באותה שנה ופי 74 משכר המינימום. התגמול הממוצע לחמשת נושאי המשרות הבכירות בחברות אלה עמד על 3.15 מיליון שקל בשנה או 263 אלף שקל בחודש.

ביטוחי בריאות

ב־2017 שיעור ההשקעה של משקי הבית בביטוחים משלימים ופרטיים ובהשתתפות עצמית לתרופות עמד על 13.9 מיליארד שקל, פי שלושה מאשר ב־2000 (4.6 מיליארד שקל במחירי 2017). כלומר ההוצאות הפרטיות על ביטוחי בריאות, שעמדו על 36% מההוצאה למס בריאות ב־2000 הגיעו ל־60% ב־2017.

מי זכאי לדיור ציבורי ואיך מקבלים

המדינה מסרבת להצמיד את גובה הסיוע בשכר דירה לעלייה בדמי השכירות

העשירון העליון נהנה יותר מהטבות מס על חיסכון