מה עושים כשפושט רגל לא משתף פעולה, כמה זמן אפשר לתת עד הליך חדלון פירעון חדש? זו הסוגיה שנידונה לאחרונה בלשכת הוצאה לפועל תל אביב. הרשמת החליטה ליישם את הוראות הפסיקה וקבעה שהחייבת תוכל לחדש את ההליך רק לאחר שתחלוף שנה מביטול ההליך הקודם.פושטת הרגל הגישה בקשה לצו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש כארבעה חודשים וחצי בלבד מאז בוטל הליך פשיטת הרגל שלה בגין "ניצול לרעה". חובותיה עומדים על 58,332 שקל בגין שני תיקים ומשכורתה כ-3,000 שקל.
עוד סיפרה בחקירה שעסקה בזנות וכיום עוברת שיקום וטיפול פסיכיאטרי. לטענתה, הצטרכה הלוואות שלא היה ביכולתה להחזירן. בעבר פנתה להליכי פשיטת רגל אך צו הכינוס בוטל בספטמבר 2019 בגלל "ניצול לרעה" מאחר שלא עמדה בצו התשלומים ולא הגישה דוחות.
הרשמת קבעה שיש להעמיד את התקופה שבין ביטול הליכי פשיטת רגל להגשת בקשה חדשה על בין שנה לשנה וחצי, ובמקרים חמורים יותר מהמקרה שלפנינו עד שנתיים וחצי. כלל זה נשמר גם לאחר חוק חדולת הפירעון החדש.
עוד הדגישה הרשמת שחדלות פירעון מוגבלת וקצובה בזמן ולכן פושטי הרגל חייבים לשתף פעולה באופן מלא, להתמסר, להשקיע ולמלא אחר ההחלטות הניתנות במסגרת ההליך לרבות הגשת דוחות וביצוע תשלומים.
"המחוקק הלך כברת דרך ארוכה לקראת החייבים במסגרתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובחר להגדיר כמטרה ראשונה במעלה את השיקום הכלכלי של החייב אשר קריסתו הכלכלית אינה עוד "אות קלון" אלא "תאונה כלכלית", כתבה. כמו כן ציינה את האינטרס ואת ההתחשבות בנושים.
בנסיבות אלה יש להקפיד על תקופת צינון/המתנה בין סיום הליך אחד בשל "ניצול לרעה" לבין הליך חדש. הדבר חיוני והכרחי כדי שחייבים ילמדו ויפנימו לתקן את דרכיהם ולא לשוב על טעויות העבר. הוסיפה
ובכל זאת הרשמת התחשבה בנסיבות חייה של הנאשמת ובניסיונה להשתקם. היא קבעה שפושטת הרגל תמתין את פרק הזמן המינימלי שנקבע בפסיקה. בחלוף שנה מאז בוטלו הליכי פשיטת הרגל, בספטמבר 2020, החייבת תוכל לחדש את בקשתה לצו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון.
לקוחות חוששים: חוק חדלות פירעון עלול להגדיל את מספר מסורבי האשראי
עובדי הקפה במוזיאון ישראל יפוצו על ידי בעלי החברות שבחדלות פירעון