20 משפחות באבו כביר ביפו אמורות להתפנות. ביום שני נפתח דיון חירום על גורלם: בדיון נכחו תושבים, פעילים חברתיים וכן עופר כסיף וסמי אבו-שחאדה מהרשימה המשותפת, מיכאל ביטון ואסף זמיר מכחול לבן ואילן גילאון מהמחנה הדמוקרטי. בדיון השתתפה גם חברת מועצת העיר ת"א-יפו שולה קשת.
בדיון קראו חלק מהתושבים והפעילים לעצור את הפינוי המתוכנן לעוד שבועיים. הסיבה להתנגדות היא כי הדיירים ובעלי הזכויות טוענים שלא הוצע להם פיצוי מהותי לא כל שכן שכן בהתחשבות בזיקתם למקום. לאחר מאבק משפטי ניאותה העירייה לשלם 100 אלף שקל בלבד לכל המשפחות, לבד משתי משפחות שהוצע להן 1.5 מיליון שקל. לגבי שאר המתלוננים טוענת העירייה כי הגיעו לאבו כביר רק בשנים האחרונות או לא מתגוררים במקום. עוד העיירה טוענת כי מי שיסרב להתפנות ייותר ללא פיצוי.
אורה גריב, מובילת מאבק תושבי השכונה, אמרה בדיון כי "כבר באחד בינואר אני צפויה לאבד את הבית שלי ולהיזרק לרחוב, והפיצוי שהעירייה מציעה הוא לעג לרש. כל בר דעת מבין שבסכום כזה גורלנו ברחובות. אנו זועקים נגד העוולות נגדנו ומבקשים לעצור את רוע הגזירה שנחתה עלינו בטרם יהיה מאוחר מידי. אנחנו דורשים מעיריית ת"א-יפו פיצוי שווה ערך לבתים והאדמות עליהם אנחנו גרים מזה 70 שנה!"
במקום הפיצוי הדל דורשים התושבים דירה תמורת דירה.
בתחילת החודש שלח אלי לוי, מנהל אגף נכסי העירייה, מכתב רשמי לעו"ד המייצג את התושבים, שלפיו "מי שירצה לזכות בפיצוי שהוצע להם לפנים משורות הדין" יצטרך לחתום על ההסכם עד סוף 2019. על פי המכתב, כדי ש-20 המשפחות יוכלו לזכות בפיצוי, הן נדרשות לעזוב ללא התנגדות. "מתווה הפינוי קובע כי תנאי לקבלת הפיצוי המוסכם הוא פינוי בהסכמה", נכתב. בסוף המכתב הודגש כי "העירייה לא תהיה מחויבת להצעת המתווה ביחס למחזיקים שלא יעמדו במועדים ובתנאים כאמור"
עיריית תל אביב-יפו מסרה בתגובה כי "מדובר בפארק ציבורי שהעירייה נאבקת על מנת להחזירו לציבור ולהרחיב את הריאה הירוקה בדרום העיר, לטובת תושבי העיר. המדינה ביצעה פינויים במקום בשנות ה-70 והמתגוררים בו כיום אינם הדיירים משנות ה-50. ישנם רק 4 דיירים מוגנים בעלי חוזה שהעירייה מפצה בהתאם לחוק והשאר הם בני משפחה ואחרים שהגיעו לאורך השנים כולל שנות האלפיים המאוחרות. בית המשפט לא מצא אימות לטענותיהם על זכויות בקרקע וקבע כי עליהם לפנות את השטח באופן מידי וללא כל פיצוי. למרות זאת, יצאה העירייה מגדרה והציעה פיצוי לכל אחד מהם כמחווה של רצון טוב וכדי לסייע להם בהתחלת חייהם החדשים.
"למרבית המחזיקים נעדרי הזכויות הוצעו פיצויים בשווי של מאות אלפי שקלים לאחד, בהתאם לתקופת מגוריהם בנכס ולכ-12 בלבד שתקופת חזקתם בשטח מעטה, הציעה פיצוי של 100 אלף שקל. בנוסף העירייה תרכוש ארבע דירות עבור דיירים חולים או במצב קשה במיוחד, על מנת שיהיה להם מקום מגורים עד סוף ימי חייהם. בניגוד לנטען ולצערנו ההתראה על מפגש הייתה הקצרה מדי והגורמים הרלוונטיים לא יכלו להגיע".