איך רושמים את האחזקות בשליטה משותפת? בכמה הסתכמו המכירות של שטראוס במחצית הראשונה של 2015? וממה נובע הפער בין הדוח החשבונאי לדוח הניהולי? 

חלק משמעותי מהפעילות של פירמות גדולות נעשה דרך חברות מוחזקות – כאשר הפירמה רוצה להתרחב לפעילות חדשה היא לרוב תעשה זאת דרך הקמת חברה חדשה; כאשר הפירמה תתחיל לפעול באזור חדש היא לרוב תעשה זאת דרך חברה חדשה; אם יכנס שותף לפעילות מסוימת זה לרוב יעשה דרך חברה מוחזקת. ככה עובדות החברות (בעיקר הגדולות) והמהלכים העסקיים האלו מתורגמים לשורה של חברות שמוחזקות בשיעורים שונים על ידי החברה עצמה.

החשבונאות הגדירה בעבר שלושה סוגי חברות מוחזקות – כאלו שנשלטות על ידי החברה, כאלו שנשלטות באופן יחסי כשלרוב מדובר בשליטה משותפת (החברה לצד גורם נוסף) וכאלו שלחברה יש בהן השפעה מהותית. כל אחת מהגישות מתורגמת לטיפול חשבונאי אחר – ברגע שמוגדרת שליטה אז החברה המוחזקת מוצגת באופן מלא בדוחות הכספיים של המחזיקה; כל שורה במאזן ובדוח רווח והפסד של המחזיקה כוללת 100% מהשורה הרלבנטית בדוח המוחזקת. כלומר מאחדים את הדוחות של הנשלטת באופן מלא (כשבדוח נעשית גם התאמה באם החברה הנשלטת מוחזקת  בשיעור נמוך מ=100%).

הטיפול החשבונאי בחברות מוחזקות בהן יש למחזיקה השפעה מהותית הוא במסגרת שורה אחת במאזן ושורה אחת בדוח רווח והפסד (גישת השווי המאזני/ שיטת האקוויטי). במאזן מוצגת ההשקעה בחברה המוחזקת (או ההשקעה בחברות המוחזקות באם מדובר על מס' חברות) ואילו בדוח רווח והפסד מוצגת שורה של רווח/ הפסד מהשקעה בחברות מוחזקות/ רווח אקוויטי מחברות מוחזקות.

הטיפול החשבונאי בחברות באיחוד יחסי היה בהתאם לשיעור האחזקה כאשר אם היה מדובר על שליטה משותפת לרוב היה מדובר באיחוד של 50%, אבל לפני מספר שנים חל שינוי דרמטי בהתייחסות לחברות המוחזקות בשליטה משותפת ולמעשה בוטלה האפשרות לשלוט יחד עם גורם אחר בחברה מסוימת. אחרי הכל, מישהו אמור להיות בעל הבית, בסוף ההחלטה מתגלגלת לגורם אחד שהוא קובע, ומהרציונל הזה חזרה בה בעצם החשבונאות מהגישה של האיחוד היחסי. המשמעות הפרקטית היתה שכל אותן חברות בשליטה יוצגו בדוחות הכספיים בדומה לחברות המוחזקות הלא נשלטות (שבהן יש השפעה מהותית). כלומר, במקום לאחד את הדוחות באופן יחסי (כל סעיף מקבל חלק מסעיף החברה בשליטה משותפת), תוצג ההשקעה במאזן ובדוח רווח והפסד בשורה אחת.  יש בזה הרבה הגיון, אבל בהצגה הזאת יש  גם איבוד מידע רלבנטי למשקיעים. הנה המקרה של שטראוס גרופ.

שטראוס גרופ שהיא תוצר של מיזוג עלית לתוך שטראוס, פועלת במגוון תחומים בשוק המזון, ובעיקר ביצור ושיווק קפה, ממתקים, שוקולד, חטיפים, מוצרי מאפה, מוצרי חלב וסלטים מוכנים. החברה פועלת בארץ, לצד פעילות רחבה בברזיל, בשוק האמריקני ומקומות נוספים. את הפעילות ברחבי העולם היא פיתחה במקרים רבים לצד שותפים, כך שבפועל יש לה חברות מוחזקות מרכזיות שנשלטות במשותף עם גורמים אחרים. בעבר החברות האלו הוצגו על פי שיעור האחזקה, אך מלפני כשלוש שנים ההצגה היא כאמור בשורה אחת בודדת בדוחות, והבעיה – המשקיעים לא מקבלים את המידע המלא (הכנסות, רווח גולמי, רווח תפעולי) על הפעילות הזו. כאשר מדובר בכמה פעילויות משמעותיות, ממש לא בטוח שההצגה הזו עדיפה על פני ההצגה הקודמת. הבעיה נפתרת (חלקית) דרך מידע שנמסר לקוראי הדוחות הכספיים, במסגרת דוח הדירקטוריון/ סקירת המנהלים (וכן בדוח על תיאור עסקי התאגיד המפורסם במסגרת הדוחות התקופתיים השנתיים). אין חובה לפרסם את המידע המפורט על המוחזקות, כל חברה נוהגת אחרת, אם כי, כאשר מדובר בזרועות פעילות חשובות של החברה, המידע הזה נמסר על ידי הנהלת החברות.

שטראוס מפרטת בהרחבה את הפעילויות המוחזקות, ומפרסמת בפועל במסגרת דוח הדירקטוריון שני דוחות כספיים – הדוח הכספי החשבונאי ודוח ניהולי שכולל את ההכנסות של החברות המוחזקות בשליטה משותפת. כמו כן, מפרטת החברה בהרחבה את ההתאמות בין הדוח החשבונאי לדוח הניהולי.

במחצית הראשונה של 2015 הסתכמו ההכנסות של שטראוס בדוח הכספי (חשבונאי) ב=2.51 מיליארד שקל, אבל ההכנסות האלו משקפות כאמור את גישת השווי המאזני והן אינן כוללות איחוד של הכנסות בחברות בשליטה משותפת. בדוח הניהולי שכולל את הכנסות החברות בשליטה משותפת,  מסתכמות ההכנסות ב=3.77 מיליארד שקל – 1.25 מיליארד שקל יותר מהדוח החשבונאי (50%). כמו כן, הרווח הגולמי שמסתכם בדוח החשבונאי ב=967 מיליון שקל (38.4% מההכנסות), מסתכם ב=1.42 מיליארד שקל (37.8% מההכנסות)  בדוח הניהולי.

איזה דוח רלבנטי יותר למשקיעים? קשה לקבוע, אבל האמת שזה גם לא משנה כל עוד יודעים ממה נובע הפער בין ההכנסות, וכל עוד מתייחסים לרווח התפעולי הנכון, אחרי הכל, שוויה של הפעילות נקבע (לרוב) בהינתן הרווח התפעולי המייצג.

הפער בין ההכנסות בדוח הניהולי לדוח החשבונאי נובע בעיקר מפעילות חברת TRES  הברזילאית שפועלת בשוק הקפה וסברה האמריקאית שפועלת בשוק הסלטים. TRES  מכרה במחצית הראשונה של 2015 ב-1.55 מיליארד שקל וסברה מכרה ב-694 מיליון שקל. ומעבר למספרים האבסולוטיים בתקופה, שטראוס מפרטת את משספרי ההשוואה – המספרים שהיו בתקופות קודמות (מחצית מקבילה בשנת 2014; וכן רבעון שני של 2014 ) – כך ניתן להבין את המגמה בין השנים והמגמה ארוכת הטווח בפעילות. זה בהחלט אמור להספיק להבנת השורה העליונה והמגמה בה. אותו דבר מתקבל ביחס לשורת הרווח הגולמי, כך שניתן להבין מה הרווח והרווחיות  הגולמית של כל פעילות ומה המגמה ברווח וברווחיות הגולמית.

השורה התפעולית לא אמורה להיות מאוד שונה בין הדוח הניהולי לדוח החשבונאי. בחשבונאות כאמור מייחסים את כל החלק ברווח של המוחזקות לשורה אחת. השורה הזו נמצאת מעל הרווח התפעולי כך שהיא בעצם מהווה חלק אינטגרלי מהרווח התפעולי. בדוח הניהולי כמובן שהרווח התפעולי של הפעילויות שמאוחדות באופן יחסי, הוא חלק   מהרווח התפעולי הכולל, כך שהרווח התפעולי אמרו לייצג את מצב הפירמה. עם זאת, בכל זאת יש פערים שנובעים מסיבות שטכניות וחשבונאיות. ההתייחסות לעסקאות בינחברתיות היא שונה בין שתי הגישות, והייחוס של הוצאות המימון שונה – כך שבגישת האיחוד היחסי יש בפועל יותר הוצאות  מימון ופחות הוצאות תפעוליות (שמוגדרות כחלק מהפעילות). – על כך בטורים הבאים.