הרשות לאכיפה במקרקעין סופרת 17 ועדות מקומיות לתכנון ובנייה שלא ערכו סקר עבירות בנייה, אף שהחוק מחייב. מתוך 131 ועדות בארץ, אלה לא עדכנו ולא פרסמו. הכלי שהחוק נותן לרשות: לערוך את הסקר במקומן ולחייב אותן בתשלום בגובה כפל ההוצאות. זה לא קנס סמלי. זה חשבון כפול על עבודה שהוועדה הייתה אמורה לעשות בעצמה.

החובה יושבת בחוק התכנון והבנייה. ועדה מקומית צריכה לערוך סקר, לפרסם אותו לציבור, ולעדכן כל חמש שנים. בלי המסמך אין מפה: איפה בנו בלי היתר, איפה חסרה חתימת קונסטרוקטור, ואיפה לשים פקח. הרשות פנתה כמה פעמים. הסקרים לא הושלמו, ותשובה לא הגיעה. האכיפה נשארת תגובה לאירוע, לא תוכנית.

הרשימה כוללת את כפר סבא, אצבע הגליל, בית שאן, דימונה, טייבה, טירה, יישובי הברון, כפר יונה, להבים, לכיש, מזרח השרון, מעלה נפתלי, משגב, ערבה תיכונה, רמת השרון, שורקות ושפיר. בשרון נכנסו גם רשויות גדולות: כפר סבא, רמת השרון וכפר יונה. מי שקונה דירה שם ורוצה לדעת אם הבניין עומד בהיתר, נשאר בלי מסמך ציבורי מעודכן. מחיר העסקה עדיין רץ במחשבון מחירי הדירות, בלי שהסקר ישב לידו.

לסקר יש שימוש פרקטי. הוא נותן לרשות סדרי עדיפויות, חוסך ריצה אחרי תלונה בודדת, ומאפשר לתושב לראות מה קורה ברחוב שלו. כשאין סקר, האכיפה מגיעה אחרי שהתוספת כבר עומדת. מי שקונה דירה יחידה עדיין יושב במדרגות מס הרכישה שקפאו עד 15.1.2028, כולל 0% עד 1,978,745 שקל. דירה נוספת נשארת ב־8% עד 6,055,070 שקל ו־10% מעליו, עד 31.12.2026. עבירה על ההיתר לא מופיעה במחשבון, והיא יכולה להפוך עסקה יקרה לעסקה תקועה. את המדרגות עצמן אפשר לבדוק במחשבון מס הרכישה.

הרשות אומרת שהאכיפה מתחילה בתמונה שקופה, ושכפל ההוצאות על השולחן אם הוועדה לא משלימה. 17 מתוך 131 זה לא רוב. זה מספיק כדי להשאיר שכונות בלי מפה. עד שהסקר יעלה, המספר שסופרים הוא 17 ועדות, לא אלפי עבירות שאין מי שסופר אותן במקום.