הורחב הפטור מדיווח לרשות המסים למשקיעים בשוק ההון
ועדת כספים אישרה תיקון לתקנות פקודת מס הכנסה לעניין פטור מהגשת דוח. על פי התקנות, הורחב הפטור בהגשת דוח למשקיעים בשוק ההון. עד היום משקיע בשוק ההון שמחזור עסקאותיו בענף היה בגובה של 640,000 שקל ומעלה היה חייב בהגשת דוח, בעקבות התיקון, עלה רף המחזור המחייב בהגשת דוח ל- 2,500,000 שקל.
התיקון בא למנוע מצב בו משקיעים בשוק ההון מחויבים בהגשת דוח בשל ההנחה כי הינם חייבים במס יסף. הדבר נבע מכך שהקריטריון בתקנות היה נמוך מדי ועמד על מחזור של 640,000 שקל, מה שלא מצביע ברוב המקרים על הכנסות חייבות של 640,000 ₪, הרף ממנו נגבה מס יסף. מחזור פעילות בשוק ההון של 2,500,000 שקל מבטיח בסבירות גבוהה כי משקיעים אלו יגיעו אל רף ההכנסות ממנו נגבה מס יסף.
ועל מה בעצם מדובר? משקיעים בבורסה משלמים מס בשיעור של 25% (ברוב המסלולים). עם זאת, מעל מחזור מסויים (ורווח מסויים) יש לשלם מס יסף של עד 3% מהרווחים. כלומר, בפועל המס האקטיבי יכול להיות 28%, ולכן, רשות המס מבקשת לבדוק דיווחים של משקיעים שיש סיכוי שעברו את ההיקף האמור ומחויבים במס יסף. להערכת הרגולטור פעילות של מעל 2.5 מיליון שקל, תאפשר לרשות המס לבחון את פוטנציאל המשקיעים שחייבים במס יסף, ומכאן שזה הפך להיות הרף לדיווח למס הכנסה.
כך או אחרת, חשוב להדגיש כי סוחרים בבורסה מחויבים במס העולה על 25%. בפועל, אם משקיע הוגדר כסוחר ויש מבחנים לכך – היקף מחזור, תדירות פעילות ועוד, אזי הוא מחוייב במס כאילו מדובר בפעילות עסקית, לפי מדרגות מס הכנסה, והמשמעות שזה עשוי להגיע לאזור ה-50%
ועדת הכלכלה אישרה: האגרה השנתית של המתווכים במקרקעין תוזל ב-25%. יו"ר הועדה איתן כבל כבל בירך את משרד המשפטים על המהלך להפחית אגרות ולהתאים את גובה האגרות לעלות הוצאות יחידת רשם המתווכים.
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה את בקשת משרד המשפטים לתקן את תקנות המתווכים במקרקעין ולהפחית 25% מהאגרה השנתית שנדרשים לשלם המתווכים במקרקעין לצורך חידוש רישיון – מ-482 שקלים ל-361 שקלים. היו"ר כבל בירך על החלטת משרד המשפטים, שאף ציין בדברי ההסבר כי ההפחתה נובעת מכך שההכנסות מאגרות עלו על הוצאות יחידת רשם המתווכים.
נציג משרד המשפטים, עו"ד אסף נועם, אמר כי מדובר בהפחתה של 25% וכי עלות המהלך היא 2.2 מיליון שקלים בשנה. הוא הוסיף כי ההפחתה נועדה לתת ביטוח למהלך רוחבי של משרד המשפטים, שנועד להגביר את הזיקה בית עלויות השירות לגובה האגרה הנגבית. היו"ר כבל ויו"ר לשכת המתווכים בירושלים, איציק לוי, ביקשו לדעת האם בהתאמה תופחת גם אגרת משרתי המילואים, שלאחרונה אישרה הוועדה לתת להם הנחה של 50%. נציג משרד המשפטים, עו"ד נועם, השיב כי משרתי המילואים הזכאים ישלמו 505 מהאגרה לאחר ההפחתה.
ככה המחירים לא ירדו. הנתונים האחרונים על התחלות הבנייה מאותתים כי יהיה קשה להוריד את המחיירם – קצב התחלות הבנייה ירד ל-40 אלף דירות, בעוד שהביקוש עומד על לפחות 50-60 אלף דירות. במצב הזה ההיצע קטן משמעותית מהביקוש, ולכן קשה לראות ירידת מחירים. השאלה מה צריך לעשות, ועל זה צריך לענות שר האוצר משה כחלון – הוא המוביל במלחמה נגד מחירי הדירות, הוא טען שיגרום להאצת התחלות הבנייה. בינתיים הקבלנים פשוט מתאימים את עצמם למצב החדש ובונים פחות.
הקבלנים יכולים להתחבא מאחורי תשתיות לקויות, ועוד סיבות נוספות, ויש בזה גם אמת, אבל בשורה התחתונה, הכל עניין של ביקוש והיצע. הקבלנים מווסתים את ההיצע לפי מה שהם רוצים בהינתן הביקושים וההיצעים בשוק הדירות. כאשר השוק מבטא חולשה וקיפאון הם פשוט לוחצים על הברקס, ומאיטים את הקצב.
הנה מה שטוען גרא קאושנסקי, סמנכ"ל תשתיות ובניה חוזית בהתאחדות בוני הארץ. גרא מתייחס לירידה בהתחלות הבנייה שנרשמה ברבעון השלישי של השנה ומציין כי אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שקצב הקמת הפיתוח והתשתיות, אינו מדביק את קצב שיווק הדירות: "היום אנו עדים לכך שגם פרויקטים רגילים וגם פרויקטים של מחיר למשתכן, שכבר נערכו בהם הגרלות, מתעכבים בהמתנה לפיתוח תשתיות מה שגורר עיכוב בהתחלות הבנייה. הסיבה המרכזית היא לא מחסור בתקציבים לפיתוח תשתיות. גם ברמה הארצית וגם ברמה המקומית (במסגרת הסכמי הגג) היקף ההשקעות בתשתיות נמצא בשיא, הבעיה היא שהמשבר בענף התשתיות אינו מטופל. הממשלה הצליחה להגדיל את מספר התוכניות המאושרות אולם היא לא מצליחה להגדיל את התחלות הבנייה בפועל, בין היתר, בגלל המחסור בתשתיות". אמר קאושנסקי והוסיף, "הסכמי הגג הולכים להחמיר את התופעה כי תקציבים של מיליארדים לניהול פיתוח ותשתיות הועברו לידי הרשויות, שאין להם את הידע המקצועי לניהול הפיתוח והתשתיות כמו שקיים במשרד השיכון והבינוי. הפתרון שקידמנו בהתאחדות בוני הארץ הוא הקמת מעין קבינט תשתיות שיפעל למיפוי החסמים בענף בעזרת אנשי השטח והקבלנים ויפעל להסדרת הענף ואכן ביולי השנה, מינה שר האוצר, משה כחלון, צוות ייעודי בראשות החשכ"ל לבניית תכנית ארוכת טווח להרחבת ההשקעה בפרויקטי תשתית בישראל, בשיתוף המגזר הפרטי. במסגרת עבודת הצוות והיערכותו לבניית התוכנית האסטרטגית בתחום, קיים הצוות היוועצות עם גורמים שונים במשק ובין היתר, הוא אמור למפות ולנתח את החסמים הקיימים למימוש פרויקטי תשתית בישראל ולגבש כלים להסרתם והאצת הליכים".
קאושנסקי ציין כי: "במסגרת גיבוש תכנית רב שנתית לפיתוח תשתיות בישראל, החליטה הממשלה בספטמבר האחרון להקים צוות ליווי ומעקב לתכנית הרב שנתית לפיתוח תשתיות, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה והדרגים הבכירים ביותר במשרדי הממשלה השונים, והטילה עליו לבחון וליישם פעולות בתחומים שונים במטרה לקבוע סטנדרט גבוה בתחום התשתיות בין כלל משרדי הממשלה, לבנות מדריך שירותים ממשלתי למשרדי הממשלה וליחידות הסמך וכן לייצר עבורם הליך הטמעה מחייב, להתאמת שיטות מימון והביצוע עבור כל פרויקט תשתית חדש. עוד הטילה הממשלה על הצוות לבחון את מבנה המכרז, מחירונים אחידים, מאגרי קבלנים ונושאים נוספים שיסוכמו בין חברי הצוות. השאלה כעת היא האם פקידי הממשלה מוכנים באמת לשת"פ עם המגזר הפרטי? האם הם מוכנים באמת לרדת לשטח, ללמוד את החסמים ולעשות שינוי אמיתי בהתנהלות מול חברות הביצוע? האם הם יחוללו מהפכה בענף או שיהפכו לעוד "צוות" או "וועדה" עליהם אנו שומעים מידי יום, ואשר עבודתם ומסקנותיהם יורדות לטמיון. רק הטיפול בניהול הענף בכל הרבדים, לרבות בתאגידים העירוניים יאפשר ניהול נכון של התשתיות ויצירת מצב שבו התשתיות ממתינות לדירות ולא להיפך".
מעודכן ל-03/2018
עמלת הפירעון המוקדם היא סוג של קנב על הלווים ש"שוברים" את ההלוואה ועוברים להלוואה אחרת. לרוב מדובר בהלואות משכנתא, והבנקים מחתימים את הלווים על תשלום עמלה עתידית כזו כדי להיות מכוסים באם הלקוח יחליט לפרוע את חובו, וכך בעצם יימנעו רווחים עתידיים מהבנקים. במקביל לביקורת ההולכת וגוברת נגד הבנקים בעיקר בנושא המשכנתאות, התקבלו כמה החלטות חשובות – אחת, הארכת תוקף הריבית על המשכנתא, כך שלווים יקבלו יותר (הרבה יותר) משבועים כדי להשיג את החומרים והמסמכים הנדרשים מהם לצורך קבלת המשכנתא. בעבר, הלווים היו מאחים בהגשה (שלא באשמתם) והבנק עשוי היה להעלות את הריבית.
עכשיו בהמשך לשינוי, יינתן ללווים זמן נוסף – אפילו עד חודש. הבעיה שהבנקים כמובן יתמחרו את הסיכון הזה בריבית – הריבית צפויה לעלות.
מעבר לכך, שונתה הנוסחה לחישוב עמלת פירעון מוקדם, כשלאחרונה גם הוגשה הצעת חוק לבטל את עמלת הפירעון המוקדם באופן מוחלט. זה נשמע נכון, אבל פרקטית גם כאן,אם זה יעבור זה יביא להעלאת הריבית השוטפת – הבנקים יתמחרו את הנזק שלהם כתוצאה מהפירעון המוקדם העתידי ויעמיסו את הנזק הזה על כל הלווים. כך עולה גם מתגובת איגוד הבנקים
"הצעת החוק לביטול עמלת הפירעון המוקדם איננה נחוצה ואיננה מוצדקת". אומר מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, בעקבות הדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה. "היא לא נחוצה – כי שוק המשכנתאות בישראל פועל ללא כשל ואין שום צורך לתקנו; והיא לא מוצדקת – כי למעשה לא מדובר ב'עמלה', אלא במנגנון שבא לפצות את המלווה בעקבות הפרה חד-צדדית של הסכם ההלוואה על ידי הלווה".
מנכ"ל איגוד הבנקים הסביר כי שוק המשכנתאות בישראל הוא שוק מוסדר מאוד שפועל באופן תחרותי ושקוף. חוזה הלוואת משכנתה מאפשר רק ללווה להחליט לבטל את העסקה באופן חד-צדדי ובעיתוי שנוח לו, כאשר למלווה, כלומר לבנק, אין אפשרות דומה. במקרים כאלה, כאשר מדובר בתנאי שוק של ריבית יורדת, מונהג מנגנון שמפצה את המלווים על חלק מהנזק שנגרם להם. לא מדובר כאן בעמלה אלא על מנגנון מימוני מקובל ומוצדק לחלוטין, אמר פרל.
מנכ"ל איגוד הבנקים הוסיף, כי חקיקה שתוביל לביטול מנגנון הפיצוי תגדיל באופן דרמטי את הסיכון שמוטל על הבנקים הפעילים בשוק המשכנתאות, שכן במצב של ירידת ריבית ייקלע שוק המשכנתאות למחזור המוני ובלתי מבוקר, שאין כל מנגנון כלכלי שיכול לרסן אותו.פרל אמר עוד כי בהיעדר עמלת הפירעון המוקדם, הדרך היחידה למתן את הסיכון היא ייקור ההלוואות באופן שיוצר עיוותים מיותרים ופוגע בציבור הלקוחות.
מנגד, וועדת הכלכלה של הכנסת נחושה לבטל או לכל הפחות להפחית את עמלת הפירעון המוקדם. ו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל דורש לבחון כיצד מחושבת עמלת פירעון מוקדם על משכנתאות והאם ניתן להפחיתה. ועדת הכלכלה של הכנסת מכינה ההצעה לתקן את חוק הבנקאות ולבצע שינויים בעמלת הפירעון המוקדם של משכנתה, של ח"כ יואב קיש, שעליה חתומים חברות וחברי כנסת רבים נוספים. היו"ר כבל התייחס בפתח הישיבה להצעה ואמר כי המטרה היא לא לגרום לבנקים להפסיד, אלא להגן על הצרכנים ולדאוג להוגנות עסקית בין הצדדים, כאשר ברור הוא שבמערכת היחסים לבנק תמיד יהיה יותר כוח מאשר לצרכן.
ח"כ קיש ציין כי בתחילה הציע לבטל את עמלת הפירעון המוקדם באופן כזה שיאפשר לבנקים לגבות אותה רק במהלך השנה הראשונה מיום נטילת המשכנתה. עם זאת, ח"כ קיש ציין כי במשך כשנה הוא בקשר עם המפקחת על הבנקים, כשהמטרה היא להוריד את יוקר מחירי הדיור ולהפחית את עלות המשכנתאות, וכי הוא הסכים שהצעתו לא תחול על הלוואות שכבר ניתנו. עוד סיכם קיש עם המפקחת על הבנקים כי במקום ביטול העמלה הבנקים יחויבו להציע ללקוחות שני מסלולים, האחד עם עמלת פירעון מוקדם והשני ללא עמלה, והלקוח הוא שיבחר. ח"כ קיש הוסיף כי הוא "מבקש להיכנס לקרביים של עמלת הפירעון המוקדם, ולהבין כמה זה עולה לבנק". לדבריו, כיום העמלה מפצה את הבנק גם על רווחים שהיה יכול לקבל בעתיד, כשלמעשה בנק יכול לתת את הכסף ללווה אחר ולצמצם את הנזק. לפיכך, אמר ח"כ קיש, כי הפיצוי שצריך לקבל הבנק הוא רק על הנזק שנגרם לו, ולא על רווח עתידי. ח"כ עיסאווי פריג' אמר כי אין ויכוח שהבנק הוא לא מוסד צדקה והוא צריך להרוויח כסף, עם זאת הצעת החוק של קיש במקומי.
סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, ציינה גם היא כי ההסכמה עם ח"כ קיש היא לאפשר לבנק להציע שני מסלולים, עם עמלה או בלי, אולם הוסיפה כי "המצב הקיים הוא נכון ולא צריך לשנות את נוסחת החישוב של עמלת הפירעון המוקדם. אנחנו חולקים על הטענה שמדובר ברווחים עתידיים, התשלום בא לפצות את הבנק על ההפסד הכלכלי שנגרם לו, וזה שווה למה שח"כ קיש קורא לו רווחים עתידיים". ח"כ קיש התעקש ואמר כי ביקש שבנק ישראל יציג לו נתונים שיוכיחו את הטענה, כדי להבין מה העלות האמתית של הבנקים ולפצות אותם רק עבורה. פרץ השיבה כי "זה נתון פנימי של הבנקים וזה בעייתי". היא הוסיפה כי יש הבדל בין עלות גיוס הכספים של בנק קטן לעומת בנק גדול, כאשר בנק גדול מגייס כספים בעלות נמוכה יותר. פרץ הסבירה כי אם תתקבל הצעת ח"כ קיש עמלת פירעון של הלוואה מבנק קטן תהייה גבוהה יותר מעמלה של בנק גדול, והדבר לא יטיב עם הלקוחות. עוד ציינה פרץ כי גם אחרי חישוב העמלה הלקוח זוכה להפחתות שיכולות להגיע עד 40%. לדבריה, מאז תחילת 2017 בוצעו בקשות לפירעון מוקדם בסכום של 20 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-300 מיליון שקל בשנה בשנים עברו.
מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, טענה כי שוק המשכנתאות יציב ותחרותי וכל שינוי בו לא יהיה לטובת הלקוחות. נציג המשמר החברתי, שי חדד, ביקש במסגרת הפרויקט "אני רק שאלה" להפנות לח"כ קיש שאלה כיצד ימנע מהבנקים לפצות עצמם על ההפסד באמצעות העלאת עמלה אחרת. היו"ר כבל וח"כ קיש השיבו כי אם חברי הכנסת היו נרתעים מאיומים כאלה לא היו מחוקקים אף חוק.
נציג התאחרות יועצי המשכנתאות, רימון חייט, אמר כי לרוב העמלות שמציגים הבנקים ללקוחות מגיעות לעשרות אלפי שקלים, לדבריו, "כשלקוח רואה שיש קנס על פירעון מוקדם של 50 אלף שקל הוא נבהל וממשיך לשלם ריבית גבוהה, למרות שם היה משלם את העמלה הוא היה חוסך בתשלומי הריבית". לדבריו, "הבנקים מפחידים את הציבור ובגלל חוסר מודעות אנשים לא מבצעים מחזור משכנתה. זה משמר את הלקוח במצב שהוא משלם הרבה יותר כסף מהעמלה". נציג איגוד הבנקים, רון מאירי, טען מנגד כי זו בדיוק ההוכחה שלא מדובר בפיצוי על רווח עתידי, אלא פיצוי על הנזק של הבנק. הוא הוסיף כי הסיבה שאין מחזורים היא שלקוחות לא באים למחזר משכנתה כשהריבית עולה.
היו"ר כבל סיכם את הישיבה וביקש כי לדיון הבא יונח בפני הוועדה נוסח לתקן את החוק כך שהבנקים יחויבו להציע שני מסלולים, אחד עם עמלת פירעון מוקדם ואחד בלי, בהתאם לסיכום של ח"כ קיש עם בנק ישראל. הוא הוסיף ודרש, הן מבנק ישראל והן מח"כ קיש, להעביר לוועדה נתונים על אופן חישוב העמלה, על מנת שאפשר יהיה לבחון האם מדובר בפיצוי על הנזק או בפיצוי על רווח עתידי ולבחון האם ניתן להפחיתה.
בכמה ירדו עמלות מפעילות ניירות ערך בבנק הפועלים? מה ממוצע העמלות שמשלמים הלקוחות של פועלים? ומה הם צריכים לעשות מחר בבוקר כדי להוזיל את העמלות
בנקים זה עסק נהדר – יש ציבור שדואג שהם יהיו רווחיים, יש מפקחת שדואגת שהם יהיו יציבים; וכך מדי שנה הבנקים מדווחים על רווחים יציבים – הבנקים הגדולים מרוויחים בין 2 ל-3 מיליארד שקל, הקטנים פחות, בהתאם לגודלם. הרווחים של הבנקים בהגדרה הם ההוצאות שלנו – של הציבור.
הציבור הזה בכובע אחד מזרים כספים לבנקים – משקיע בפיקדונות (הר השקלים) שמספקים לו ריבית אפסית, ובכובע אחר לוקח הלוואות מהבנקים בריבית של לרוב 6% וצפונה. הרווח לבנקים הוא כמובן ההפרש, אבל זה רק חלק מהרווחים
של הבנקים.
בנקים מרוויחים גם מעמלות – דמי ניהול חשבון, עמלות כרטיסי אשראי, הפרשי המרה, פעילות סחר חוץ, עמלות ניירות ערך ועוד. עמלות מפעילות ניירות ערך הן חלק מרכזי מהעמלות של המערכת הבנקאית, ואדגים מהדו"חות הכספיים של בנק הפועלים שמנוהל בידי אריק פינטו.
הבנק דיווח ברבעון השלישי של 2017 על הכנסות מריבית (נטו) בסך של 2.13 מיליארד שקל, ועל הכנסות מעמלות בסך 1.28 מיליארד שקל. בתוך ההכנסות מעמלות, בולטות עמלות כרטיסי אשראי – 493 מיליון שקל, עמלות מדמי ניהול חשבון 235 מיליון שקל ועמלות מפעילות ניירות ערך – 189 מיליון שקל.
הכנסות מפעילות ניירות ערך – 189 מיליון שקל
העמלות האלו לצד ההכנסות מריבית הם כמעט כל ההכנסות, כשההוצאות של הבנקים מיוחסות בעיקר למשכורות, מחשוב, הנהלה וכלליות ושיווק ומכירות. ההכנסות פחות ההוצאות של בנק הפועלים, השאירו בשורה התחתונה רווח של 470 מיליון שקל, וכשמבינים את היחס בין הרווח בשורה התחתונה לשורות ההכנסות (ובאופן עקיף, את היחס בין ההוצאות להכנסות), מבינים שני דברים עיקריים – ההוצאות מהוות חלק גדול מההכנסות. אז נכון שהכל יחסי, וכל בנק מקומי ביחס לסביבה שלו (הבנקים מסביב) הוא איכשהו במצב סביר – לא יעיל מאוד ולא ההיפך, בזבזן מאוד. אבל ביחס לעולם, הבנקים שלנו, וזה לא מפתיע – לא יעילים.
הנקודה השנייה שעולה מהנתונים, הרווח תלוי מאוד/ רגיש מאוד לסעיף ההכנסה – שינוי בהכנסות מתגלגל באופן משמעותי למטה, עד לשורה התחתונה, ודוגמה – אם עמלות ניירות ערך יירדו, אז אולי יהיה ניתן לחסוך בהוצאות (פיטורי יועצי השקעות ועוד), אבל נראה שרוב איבוד ההכנסות יזלוג עד לשורה התחתונה.
בבנק הפועלים עמלות מפעילות בניירות ערך הסתכמו כאמור ל-189 מיליון שקל, ובואו נשחק באם…אם העמלות האלו היו נחתכות ל-100 מיליון שקל – מה היה קורה? אז מדובר באיבוד הכנסה של 89 מיליון שקל, אבל השאלה היא אם היקף הפעילות היה נשאר. כלומר, היקף הוראות הקנייה ומכירה של הציבור היה נשאר, בעוד הבנק היה מכניס מהן פחות כסף – איך זה יכול להיות? ובכן, תיאורטית וכבר נעבור למצב בפועל – הפחתה של העמלות, למעשה – הפחתה של כמעט 50% מהעמלות (47% לפני הנתונים – ירידה מ-189 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל). אז אם זה קורה, האמת שאין הרבה מקום לחיסכון – יועצי ההשקעות מטפלים באותו היקף פעילות, זה לא שהפעילות ירדה והם יושבים רגל על רגל ומתבטלים. ומכאן, שבמקרה כזה, גם אם יהיה חיסכון הוא יהיה קטן, כך שרוב איבוד ההכנסה, מתורגם לאיבוד רווח.
עמלות ניירות ערך – שחיקה על פני השנים האחרונות
נראה שזה מה שקרה בבנק הפועלים ובבנקים אחרים בשנים האחרונות – עמלות ניירות ערך בירידה (ראו טבלה היא שווה יותר מאלף מילים). בפועלים לדוגמה ההכנסה הרבעונית מפעילות בניירות ערך ירדה מ-280 לכיוון 190 מיליון שקל והמגמה עדיין שלילית.
אולי הירידה נובעת גם מירידה בהיקפי הפעילות, אך נראה שזה מגיע בעיקר מהתפכחות מסוימת של הציבור. הציבור פשוט מבין שניתן להפחית את העמלות באופן משמעותי, שיש אפשרויות "בחוץ" לחסוך 20%, 30%, 50% ואפילו יותר.
עמלות ניירות ערך בבנק פועלים ובכלל בכל המערכת הבנקאית, הם עמלות מנופחות – אז נכון, אנחנו אוהבים להאשים את הבנקים בעמלות מופרזות, בריביות מופרזות, אבל אנחנו צריכים להאשים גם את עצמנו. הבנקים פועלים בשיטת מצליח, הם קובעים את הריבית או את עמלת ניירות ערך ואתם מתחילים לפעול בחשבון, אם לא חזרתם לבנק והתמקחתם על העלות, אז סבבה – הצליח להם. אם התמקחתם, גם סבבה – יתנו לכם הנחה ואתם שוב מרוצים, והכי חשוב (מבחינת הבנקים) רדומים.
לקוח רדום הוא מכרה זהב עבור הבנקים – הוא משלם דמי ניהול גבוהים בחשבון (כי הוא שכח לעדכן את המסלול הכלכלי בשבילו) הוא מוציא הרבה יותר מדי על עמלות ניירות ערך (כי הוא חושב שיוסי, היועץ בבנק מספק לו תנאים טובים), ובכלל הוא "תורם" מדי חודש כמה מאות שקלים לבנקים. אם כל הרדומים היו מתעוררים בפתאומיות ולוחצים את הבנק בעניין עמלות ניירות ערך, אז העלות שלהם היתה כנראה קרובה באמת ל-100 מיליון במקום 189 מיליון שקל. אז למה הם לא עושים את זה? הם מפחדים – גדלנו בתחושה שבנק זה הכי טוב, הכי בטוח, הכי אחראי. נכון, הבנקים נפלו מתישהו ב-82'-83', ונכון שלפני 15 שנה בנק נפל – הבנק למסחר, ועדיין, אצל רוב הציבור – בנק זה בטון. אבל מסתבר שיש אלטרנטיבה טובה. בפועל, בכל תחום צריך לעשות מחקר שווקים ולבדוק את העלויות, גם בהלוואות, גם בדמי ניהול וגם בעמלות ניירות ערך בבנקים.
עמלות ניירות ערך – פועלים טוב בשבילכם?
שילוב של כמה גורמים מאפשר לכם – הציבור, לבדוק את עמלות ניירות הערך שלו, ולהבין אם אתם משלמים סביר או לא סביר (שזו האפשרות השכיחה). זה התחיל עוד בימים של דודו זקן, המפקח על הביטוח. זקן חייב את הבנקים לספק דוח חצי שנתי ובו עמלות ניירות ערך של לקוחות הבנק לפי גודל תיק ההשקעות שלהם. הבנקים מפרסמים מדי חצי שנה את הנתונים באתרים שלהם, ואחרי שנאספו ורוכזו הדוחות האלו יש לנו כמה תובנות בשבילכם: הבנקים הקטנים מציעים עמלות נמוכות יותר מהבנקים הגדולים ובכלל – יש פערים בעמלות בין הבנקים. מי שרוצה עמלה טובה, צריך רק לבקש/ לדרוש עמלה נמוכה. ברוב המקרים, כבר בשלב הזה, ובמיוחד אם תבואו לבנק עם הצעה מבנק אחר או טבלת השוואה (אנחנו מפרסמים כאן מדי חצי שנה), היועץ שלכם יתקפל. אם לא אז תוכלו לקבל הצעה מבנקים אחרים, סביר שאם אתם לא מאלה שכל חצי שנה דואג לשפר את התנאים שלו, תקבלו הצעה מפתה.
ויש לכם אפשרות נוספת, זולה יותר בהגדרה – העמלות בבנקים יותר מכפולות מהעמלות בברוקרים הפרטיים, ובכל זאת הציבור נמנע מברוקרים פרטיים למרות שהם בעצמם כבר גורילות (מיטב דש, פסגות, הראל, מנורה ועוד), ולמרות שהכסף אצלם בטוח, לא פחות מחלק מהבנקים. הגופים האלו הם כבר ענקיות פיננסיות, וסביר להניח שהשירות שהם מספקים, מערכות המחשוב שהם מספקים והתמיכה השוטפת, לא נופלים מאשר בבנקים.
אז פתחנו את נתוני העבר של פועלים (הנתונים האחרונים שפורסמו למחצית הראשונה של 2017), וגילינו שממוצע העמלה בכל היקף כספי (היקף תיק השקעות מנוהל) היא לפחות פי שתיים מאשר העמלה בגוף המוסדי/ ברוקר פרטי. העמלה הממוצעת בבנק היא בין 0.21% על עמלת קנייה ומכירה ל-0.38%. בברוקרים הפרטיים זה קרוב ל-0.1%. חוץ מזה בבנקים יש עמלות היסטוריות (מיותרות ולא מובנות) כמו עמלת משמרת שהחליפה את שמה לעמלת ניהול. אין כאן בעצם על מי לשמור ואת מה לנהל (פעם אולי היה צורך אמיתי בדמי משמרת כי "שמרו" את ניירות הערך).
אז למה אנחנו זורקים כסף לפח? אולי זה עניין של הרגל; אולי מדובר בחברות ארוכת שנים עם יוסי יועץ ההשקעות, אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, צריכים להבין שעם כל הכבוד ליוסי, זה הכסף שלכם.
חוץ מזה, מצאנו (ראו טבלה) שעמלות ניירות ערך של בנק הפועלים (וכנראה של רוב הבנקים) בשחיקה מדהימה. המסקנה שלנו שבנק פועלים נפגע מהתחרות עם הברוקרים הפרטיים ולכן הירידה המשמעותית בתחום מ-2015 . זה עשוי להימשך – ברגע שציבור גדול יפנים זאת, הוא יעבור לברוקרים ויוזיל משמעותית את העלויות ואז הדוגמה שראינו כאן, יכולה להתברר אפילו כאופטימית.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש נובמבר 2017 ב-%1.0 והגיע ל-110.8. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב0.1%. ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2017 לעומת נובמבר 2016 ) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-1.7%.
מה זה מדד תשומות הבנייה?
מדד תשומות הבנייה מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה. המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.
עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם. (הרחבה: מדריך מדד תשומות הבנייה)
מדד תשומות הבנייה – מייקר את התשלומים לקבלן
מדד תשומות הבנייה משמש את הקבלנים לצורך הצמדת החוב של רוכשי הדירות. כלומר, התשלומים של הרוכשים צמודים למדד הזה ומכאן חשיבותו הגדולה – כל שינוי בו יכול להיות דרמטי מבחינה כספית לרוכשים. המדד הזה מבטא בעצם התייקרות עקיפה במחירי הדירות.
מדד מחירי תשומות הבנייה עלה היסטורית יותר מאשר מדד המחיירם לצרכן. בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016 נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.
מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...
- מחשבון מדד המחיירם לצרכן
- מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% בנובמבר 2017, בהשוואה לאוקטובר 2017, והגיע לרמה של 100.3 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). מדד המחירים לצרכן ללא דיור ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה ירדו אף הם ב-0.3% והגיעו לרמת מדד של 99.5 ו-100.1 נקודות, בהתאמה. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ירד ב-0.1% והגיע לרמת מדד של 100.4.
- ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים ב-7.3%, תרבות ובידור ותחבורה ב-0.4%, כל אחד.
- עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-2.0%.
- מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.3%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה אף הוא ב-0.3%, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.1%. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-0.4%.
- בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2017 לעומת נובמבר 2016) עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.3%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה אף הוא ב-0.3%, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.2%. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-0.4%.
- מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור בניכוי עונתיות עלו בחודש נובמבר 2017 ב-0.1%, כל אחד. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא דיור נותר ללא שינוי.
- על פי נתוני המגמה לתקופה שבין אוגוסט 2017 – נובמבר 2017, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.2%, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.9% וקצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור הגיע ל-0.3%.
משה אשר, מנהל רשות המיסים, אמר בכנס של לשכת רואי החשבון:"הוצאנו טיוטת חוזר ואמרנו שהביטקוין זה נכס רווח הון, כמו נייר בבורסה, נייר ערך לכל דבר ועניין . ומשום שזה נכס המשמעות היא כשמממשים זה חייב במס רווח הון וכשמפסידים חלילה, ניתן לקזז את ההפסד. כרגע אנו מודעים לכך שמדובר בדיווחים מסובכים, צריך לשלם מקדמה ולדווח תוך 30 יום וכו' , אבל אנו הולכים לתקן חקיקה לפיו הדיווח יהיה במסגרת הדיווח השנתי גם בתחום המע"מ מי שלא עוסק בזה לא יהיה חייב במע"מ בדומה למע"מ , את שני אלה נסדיר בחקיקה כך שמי שמדווח אמת ידווח בצורה חלקה.
כשקונים עם הביטקוין מוצר או שירות יש אירוע מס, אם נפרדת מהנכס ועשית בראטר -רואים בכמה קנית ובכמה מכרת ויש רווח מס. עדיין יש שאלה איזה עלות אני מייחס לו כי קניית הביטקויין יכולה להתקיים במספר שלבים והעסק עלה, – האם אפשר לצבוע? גם בהנפקה של הטוקנים, יש צוות שעובד על נהלים ובקרוב נצא עם נייר עמדה איך לפרש מבחינה עסקית.
מתבגשת חקיקה , צריך לסנכרן בית שתי ההצעות בבתי המחוקקים. בהנחה שזה קורה, זו רעידת אדמה כלכלית בסחר הבינלאומי. ישראל מושפעת כמו כולם, אבל יש פה גושי סחר ענקיים- אירופה, ארה"ב, סין ושם מתחיל להיות גל ענק של נדידת מפעלים ונדידת כספים אדירה לכיוון ארה"ב, אם החקיקה תעבור כמו שהיא.
לגבי רפורמת המיסוי של טראמפ אמר אשר :" אנחנו עוקבים בדריכות אחרי החקיקה. זה לא רק להוריד את מס החברות מ-35% ל-20%
כרגע 5 שרי אוצר מהמדינות המובילות באירופה הגישו מכתב לשר האוצר האמריקאי שהם מודאגים מאד ממה שהולך. חלק נוגדים הסכמי סחר שארה"ב חתומה עליהם, חלק סותרים את עקרונות ה-BEPS ויש דאגה לעתיד הסחר בין הגושים. דווקא שיעור המס פחות מטריד, כי בעיקר מתייחס לסחר המקומי, ישראל נמצאת בסביבת מס של 23% . מי שקונה ומוכר בישראל זה לא רלוונטי עבורו, ומי שמייצא לחו"ל, ונמצא בחוק לעידוד השקעות הון, ממילא עם שיעורי מס נמוכים יותר, שיעור המס הגבוה ביותר הוא 16% ומגיע עד 5% לפי המסלולים השונים.
איפה הבעיה?
הם עוברים לשיטת מיסוי דיבידנד טריטוריאלית, זה אומר שכל ניכויי מס במקור, זה כסף שנזרק לפח מבחינת האמריקאים זה מייקר את עלות המס.
הם קבעו שכשגורם אמריקאי משלם הוצאה לגורם קשור, יש מס קנס על שירותי פיתוח וכו'. יש הבחנה בנוסחים השונים.
יש מהלך חד פעמי שאומר שאת כל העודפים שחברות אמריקאיות צברו מעבר לים צריך למסות באופן מיידי ב-14%, על המזומן (7% על הנכסים המוחשיים) זה מס נמוך אך חובה, ולא כמו שאנחנו הצענו בחברות הארנק, תמיד שיש קיצוניות שרצה לצד אחד, יש לה תגובה בקצה השני. היה מס מאד גבוה בארה"ב, הרבה עסקים התפתחו מעבר לים. ארה"ב לא השכילה במשך השנים להפחית את המס באופן הדרגתי, והשינוי הזה הולך לשנות את הסחר הבינלאומי.
בנקודת המוצא אנחנו במקום טוב ביחס לשאר המדינות. האם נצטרך לעשות התאמות? היו ישיבות באוצר. אנחנו שוקלים חלופות. אם היא תתקדם כמו שהיא. נגיב בדרך זו או אחרת. בסך הכל החקיקה שלנו בדגש על חוק עידוד תחרותית"
עוד אמר אשר – "מדובר באירוע כואב מצער למרות שהמשק בתעסוקה מלאה והפרמטרים מצוינים אך בתשובה לשאלה לגבי שינויים בחוק עידוד השקעות הון- אמר כי זוהי סוגייה בעייתית. מפעל שנסגר בקריית שמונה, כאשר אין בפריפריה הרחוקה מקורות תעסוקה חליפיים זמינים זה מאוד בעייתי. האמת- זה לא מגיע למדינה, הם (טבע) הפסידו בעסקה כושלת במקום אחר בעולם, וגם בישראל משלמים את המחיר. זה קודם כואב לעובדים שחלקם משתכרים שכר מינימום, ועל זה יש להוסיף את המשק המשני שסובב את החברה שגם נפגע. בהתייחס לאפשרות לשנות את החוק לעידוד השקעות הון אמר אשר:", היום כשרוצים לקבל יציבות בהטבות או מענקים אז צריך לבוא עם תוכנית עסקית בין היתר תעסוקה. בחוק עידוד השקעות הון הרגיל אין התחייבות כזו. נתנו שיעורי מס נמוכים כדי להתחרות בעולם. וזו הסיבה שנתנו שיעור מס נמוך. אם קבלת מענקים אתה מחויב ואם לא אתה מחויב להחזיר את המענקים. טבע הייתה בצד ההכנסות, פשוט היא הייתה גדולה, אז יש לה יותר רווחים ולכן הטבות גדולות יותר
בעבר כשהיו מסלולים של פטור- שם "הספיגה" של הכסף השוטפת הייתה קטנה יותר מאשר בשנים האחרונות, וטבע ספציפית במסגרת הרווחים הכלואים שילמה 2 מיליארד שקלים- יכול להיות שהיום לא היה מהיכן לחלץ את הכספים האלה, האם כתוצאה מכך להוסיף תנאים לחוק ? זה מאוד בעייתי, טבע היא כבר מזמן בינ"ל למרות שהבסיס שלה הוא ישראלי אבל היא יכולה לפעול בכל העולם. אך אין ספק שנדרשת כאן מחשבה וכאן גם משרד האוצר וגם משרד הכלכלה פועלים הבוקר כדי לסייע לעובדים".
נשיא לשכת רואי החשבון יזהר קנה התייחס למשבר בטבע ואמר :" המקרה של טבע הוא פיגוע המוני בעובדים ,בכספי הציבור, בבורסה, ובכלכלה הישראלית -שנולד מכשל ניהולי ברור. צער עצום על העובדים, פגיעה אנושה להרבה משפחות אבל יש גם גלי הדף. הפגיעה בהכנסה יכולה להגיע עד למכפיל של 3 או 4 , חברות הליסינג יפטרו עובדים, חברות הקייטרינג, וכל קבלני המשנה- יכול להגיע עד 10,000 עובדים. אי אפשר להתעלם מכך שטבע זכתה לתמיכה המדינה , בדיונים עם שר האוצר סביב עודפי הגבייה למדנו שיש או כסף או הפחתת הכנסות או הגדלת הוצאות ואין ספק שטבע זכתה גם מזה וגם מזה בסכומים מוד גבוהים. היום בדיעבד חייבים לשנות את המחשבה והחקיקה בגלל העובדים. לא יכול להיות שחברה תקבל מיליונים מהמדינה כאשר הדבר החשוב הוא התעסוקה ולחברה אין מחויבות לכך".
רו"ח עו"ד ג'ק בלנגה, יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי החשבון התייחס לסוגיה ואמר כי תגובת משרד האוצר והכלכלה צריכה להיות חריפה יותר ועליהם לשקול לבטל את ההטבות המפליגות שניתנות לחברות הבינלאומיות הפועלות בישראל . זו אמנם חוכמה שבדיעבד, אבל החכמה היא להיעזר בה קדימה – בחקיקה צריך לשלב גם את הנושא של התעסוקה. המדינה לא אשמה במה שקרה אך היא נדרשת לטפל בתוצאה".
הוזלה של 30% בעלות השימוש במנהרות הכרמל. שר האוצר, משה כחלון, על רקע ההוזלה בתעריפים, "מדובר בבשורה גדולה עבור תושבי חיפה והצפון. ההסכם החדש יקל על כיסם של הנהגים ועל עומסי התנועה בעיר. לא השלמנו עם העובדה שהמחיר יעלה בתחילת 2018 וניהלנו בחודש האחרון משא ומתן אינטנסיבי בכדי להביא להפחתתו. נמשיך לעשות ככל הניתן בכדי לחזק את העיר חיפה ולהקל על חיי התושבים ויוקר המחייה בעיר".
ע"פ ההסכם הנוכחי מחיר נסיעה במנהרות הכרמל עומד על 8.6 שקל ואף היה אמור לעלות בחודש ינואר ל-9.8 שקל. בעקבות המשא ומתן סוכם כי המחיר למקטע יופחת ל-6.95 שקל. מדובר בהפחתה של כ-30% בהשוואה למחיר ב-2018 לפי ההסכם המקורי בין המדינה לזכיין שהיה אמור לעמוד בתחילת שנת 2018 על 9.8 שקל.
ההסכם יביא לניצול טוב יותר של התשתית במנהרות הכרמל ולשיפור במצב התחבורה במטרופולין חיפה. זאת כחלק ממדיניות הממשלה לפעול למען צמצום העלויות החיצוניות של הגודש במטרופוליטניים, לצד הקלה משמעותית על המשתמשים והפחתת יוקר המחייה.
כביש אגרה – יש תמורה לאגרה?
מנהרות הכרמל – מנהרות הכרמל בחיפה הינן מערכת כבישי אגרה, המקצרת באופן משמעותי את הזמן הנדרש לחציית העיר ואת הנסיעה מצפון לדרום וחזרה למגוון יעדים (כולל עכו, ת"א, הקריות ועוד). מנהרות הכרמל מחברות בין איזורי מגורים לעבודה ופנאי, תורמות להפחתת פליטת המזהמים ומשפרות את איכות חייהם של תושבי חיפה וסביבתה, מדי יום, מדי שעה, בכל נסיעה.
האם מדובר במהפכה בתחבורה הציבורית, כפי ששר התחבורה – ישראל כץ, מציג את התוכנית החדשה. תשפטו בעצמכם: משרד התחבורה משיק תוכנית חדשה לפיה יהיו רב קו והסדרי הנחות גם במוניות השירות. מדובר על הוזלות של עשרות אחוזים בנסיעות הבינעירוניות בכל הארץ – אז כן, זו כנראה מהפכה
ישראל כץ, שר התחבורה הכריז כי לראשונה ניתן יהיה לנסוע באמצעות כרטיס "רב קו" בכל מוניות השירות בארץ וליהנות מכל הסדרי הנסיעה המוזלים וההטבות הקיימות בכרטיסים אלה. במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום בהשתתפות מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר, היועצת המשפטית של משרד התחבורה, מלי סיטון ובכירים ברשות הארצית לתחבורה ציבורית, הודיע השר כץ על הרחבת השימוש בכרטיס "רב קו" גם למוניות השירות.
"ההרחבה מבוצעת במסגרת הרפורמה בענף מוניות השירות, שנועדה לחזק את ענף המוניות ולהפוך אותו לחלק ממערך התחבורה הציבורית. הרפורמה כוללת בין השאר, הרחבה משמעותית של קווי מוניות השירות ותוספת של קווים חדשים, באזורים בהם קיים ביקוש למוניות", אמר השר כץ.
הנסיעה באמצעות כרטיס "רב קו" תתאפשר בכל קווי מוניות השירות שיופעלו במסגרת המכרזים החדשים. מכרזים אלה יפורסמו בקרוב כחלק מהרפורמה בענף המוניות. יצוין כי הסבסוד לא יחול על קווי מוניות קיימים, אלא רק לאחר יציאתם למכרז.
השר כץ ציין כי הרפורמה בענף מוניות השירות תשפר באופן משמעותי את שירותי התחבורה הציבורית בישראל ותאפשר שילוב אופטימלי של המוניות במערך התחבורה הציבורית. כמו כן, היא תביא להוזלה משמעותית של מחירי הנסיעה במוניות השירות.
שר התחבורה הוסיף כי הנוסעים במוניות השירות ייהנו מהסדרי ההנחות הניתנים כיום במסגרת כרטיס "רב קו" באוטובוסים וברכבת, בהם מנויים תקופתיים כמו חופשי יומי, שבועי, חודשי ושנתי, וכן ״ערך צבור״ ומעבר חופשי בתוך 90 דקות בין אמצעי תחבורה.
הנוסעים הזכאים להטבות בתחבורה הציבורית כמו תלמידים, סטודנטים, אזרחים ותיקים ונכים, יוכלו לממש אותן גם במוניות השירות שבהסדר. יצוין כי הסדרי הכרטוס החדשים במוניות יחולו בימי חול בלבד. בשבתות וחגים הסדרי הנסיעה הקיימים במוניות השירות יישארו ללא כל שינוי, כנהוג כיום.
"אנחנו לא הולכים לפגוע בסטטוס קוו. כל הפעילות שהיתה נהוגה בסופי השבוע עד היום תישאר בעינה. אנו רואים חשיבות גדולה בשמירה על המצב הקיים, המאפשר לכל סוגי האוכלוסיות, הן הדתיים והן החילוניים, לשמור על ערכיהם ומסורתם מחד וליהנות משדרוג שירותים מאידך", הוסיף השר כץ.
השר כץ ציין כי יישום הרפורמה התאפשר הודות לסיכומים שהושגו בין השר כץ ושר האוצר משה כחלון. מרכיביה של הרפורמה נכללים וצפויים להיות מאושרים בתקציב המדינה לשנת 2018.
בחודשים הקרובים צפויים להתפרסם מכרזים מהירים לקווי מוניות חדשים בכל רחבי הארץ, בעיקר לאזורי תעסוקה ומוסדות ציבור עם ביקוש רחב, והרפורמה תיושם במלואה בקווים החדשים, כבר בשנה הקרובה.
מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר ציינה כי רשימת הקווים והמסלולים המתוכננים במסגרת הרפורמה תוצג באתר האינטרנט של משרד התחבורה לעיון הציבור, במטרה לאפשר לו להתייחס ולהעיר הערות לגבי הקווים והמסלולים החדשים.
רפורמה נוספת עליה הכריז השר כץ במסיבת העיתונאים מתייחסת להרחבת הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית גם לנסיעות בינעירוניות בכל רחבי הארץ. "הרחבת הרפורמה גם לנסיעות בינעירוניות, בכל רחבי הארץ (למעט אילת) תאפשר למאות אלפי נוסעים ליהנות מהוזלות דרמטיות של עשרות אחוזים בתעריפי התחבורה הציבורית, באמצעות מנוי חופשי חודשי או יומי", הוסיף השר כץ.
המנוי מאפשר נסיעה חופשית ללא כל הגבלה בתחבורה הציבורית, באוטובוסים וברכבות, בתוך המטרופולינים וביניהם. כך לדוגמא, יתאפשר לנסוע בתוך חיפה, מחיפה לתל אביב ולהמשיך בנסיעה עירונית, בתוך תל אביב וכל זאת במנוי אחד.
רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית הכוללת שלושה שלבים, יצאה לדרך לפני שנתיים (ינואר 2016). השלב הראשון כלל את ארבעת המטרופולינים הגדולים, תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע. במסגרת השלב השני שיצא לדרך מספר חודשים לאחר מכן הורחבה הרפורמה לכל הערים והישובים בארץ ובקרוב היא תכלול גם נסיעות בינעירוניות, בכל רחבי הארץ (למעט אילת).
השר כץ ציין כי הרחבת הרפורמה גם לנסיעות הבינעירוניות תביא לצמצום פערים חברתיים ותוזיל באופן משמעותי את יוקר המחייה למשתמשי התחבורה הציבורית בישראל. כמו כן, היא צפויה להרחיב את מעגל המשתמשים בקווי האוטובוסים והרכבת.
שר התחבורה הוסיף כי הרחבת הרפורמה גם לקווים הבינעירוניים תאפשר לנוסע לבחור בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים, אוטובוס או רכבת, הנוסעים לאותו יעד ובכך למעשה תגדיל באופן משמעותי את היצע הנסיעות והתדירות לנוסעים.
"הרחבת רפורמת התעריפים הבינעירוניים הינה מהלך משלים נוסף שהמשרד מוביל לקידום מהפכה כוללת בתחום התחבורה הציבורית. בזכות הרפורמה יוכל כל אזרח לנסוע בכל הארץ, בכל אמצעי התחבורה הציבורית, בעלות מינימלית ובנוחות מרבית", הוסיף השר כץ.
הבנק הבינלאומי במבצע ללקוחות הייטקזון – עמיתי המועדון, עובדי ענף ההייטק, יקבלו מענק של 1,600 שקל בפתיחת חשבון בבינלאומי.
טוב אנחנו כבר יודעים שכדאי לעבוד בהייטק, ואנחנו יודעים שהתנאים שם משופרים לעומת עבודות ומקומות אחרים. אבל חשוב לדעת, במיוחד לעובדים בהייטק שיש לכם הטבות נוספות. במסגרת מועדון הייטקזון, ויש נוספים, אתם מקבלים הטבות שונות. לדוגמה, בית ההשקעות מיטב דש סיפק לחברים בהייטקזון אפשרות לפתוח קרום פנסיה בדמי ניהול נמוכים במיוחד. זה היה עוד לפני עידן קרן פנסיה ברירית מחדל, ודמי הניהול כבר אז היו נמוכים מהשוק, וגם עכשיו הם נמוכים מאוד מהממוצע וקרובים לדמי הניהול בקרן פנסיה ברירית מחדל (מדריך – קרן פנסיה ברירית מחדל)
אבל זו רק דוגמה, ההטבות לחברי המועדון רבות, והנה הטבה מדצמבר 2017. הדוגמה הזו ממחישה כי הבנקים גמישים כאשר אתם פותחים אצלם חשבון חדש, הם יכולים לספק לכם הטבות גדולות, עם או בלי קשר לשאלה אם אתם חברי מועדון? אבל אם אתם חברי מועדון יש סיכוי שיש לכם הטבות נוספות. חשוב לבדוק. (מדריך – מעבר בנק)
ולהטבה – הבנק הבינלאומי שמנוהל על ידי סמדר בינו צדיק, ו'הייטק זון' – מועדון הצרכנות של עובדי ההייטק, השיקו שיתוף פעולה אסטרטגי במסגרתו מוצעת הצעת ערך מיוחדת לחברי המועדון שיפתחו חשבון חדש בבנק הבינלאומי.
עובדי ההייטק החברים במועדון ייהנו מתנאים מועדפים בבנק הבינלאומי והטבות בלעדיות בפתיחת חשבון הייטק חדש ובנוסף קבלת מענק של 1,600 שקל. חשבון ההייטק כולל הטבות מגוונות וייחודיות בהן: פטור מתשלום עמלת פקיד ועמלות ערוץ ישיר, מסגרת משיכת יתר ללא ריבית עד 10,000 שקל , פטור מעמלת חליפין, הטבות בעמלות ניירות ערך, הלוואות בתנאים מועדפים, הטבות במשכנתאות לרבות תשלום ראשון של המשכנתא עד 3,000 שקל על חשבון הבנק ועוד. התנאים האלו הם טובים אבסולוטית ויחסית במעבר בין הבנקים, וזה הכח של הגודל – יתרון הגודל של הייטקזון מתורגם לתנאים טובים שהם מקבלים ביחס לאדם בודד או לגוף קטן יותר. הייטקזון זה רבע מיליון איש, זה כוח, ולכן התנאים הטובים.
הבנק הבינלאומי, כך נמסר מנציגי הבנק – מעניק לחברי המועדון מעטפת שירות ייחודית של בנקאות פרטית ושירותי יעוץ השקעות וכן כלים פיננסיים ייחודיים ומתקדמים בתחום ההשקעות.
מועדון הייטק זון הינו מועדון המאגד כרבע מיליון עובדים בחברות הייטק מובילות ברחבי הארץ. דגן רונן מנכ"ל המועדון מציין כי "ניהלנו מו"מ מתמשך עם מספר בנקים ובחרנו בהצעה הטובה ביותר בבנק שיעניק שירות אישי ומקצועי ברמה הטובה ביותר לעמיתי המועדון. היה חשוב לנו לקבל גם הטבה חד פעמית אבל בעיקר תנאים טובים קבועים ומתמשכים."
לדבריו, "החיבור של עובדי הייטק עם הבינלאומי הוא טבעי ומתאים לאופיים של ההייטקיסטים ולדרך חייהם. גם התמחותו של הבנק בשוק ההון והשירות המעולה תרמו להחלטה על שיתוף הפעולה".