מעודכן ל-03/2018
עמלת הפירעון המוקדם היא סוג של קנב על הלווים ש"שוברים" את ההלוואה ועוברים להלוואה אחרת. לרוב מדובר בהלואות משכנתא, והבנקים מחתימים את הלווים על תשלום עמלה עתידית כזו כדי להיות מכוסים באם הלקוח יחליט לפרוע את חובו, וכך בעצם יימנעו רווחים עתידיים מהבנקים. במקביל לביקורת ההולכת וגוברת נגד הבנקים בעיקר בנושא המשכנתאות, התקבלו כמה החלטות חשובות – אחת, הארכת תוקף הריבית על המשכנתא, כך שלווים יקבלו יותר (הרבה יותר) משבועים כדי להשיג את החומרים והמסמכים הנדרשים מהם לצורך קבלת המשכנתא. בעבר, הלווים היו מאחים בהגשה (שלא באשמתם) והבנק עשוי היה להעלות את הריבית.
עכשיו בהמשך לשינוי, יינתן ללווים זמן נוסף – אפילו עד חודש. הבעיה שהבנקים כמובן יתמחרו את הסיכון הזה בריבית – הריבית צפויה לעלות.
מעבר לכך, שונתה הנוסחה לחישוב עמלת פירעון מוקדם, כשלאחרונה גם הוגשה הצעת חוק לבטל את עמלת הפירעון המוקדם באופן מוחלט. זה נשמע נכון, אבל פרקטית גם כאן,אם זה יעבור זה יביא להעלאת הריבית השוטפת – הבנקים יתמחרו את הנזק שלהם כתוצאה מהפירעון המוקדם העתידי ויעמיסו את הנזק הזה על כל הלווים. כך עולה גם מתגובת איגוד הבנקים
"הצעת החוק לביטול עמלת הפירעון המוקדם איננה נחוצה ואיננה מוצדקת". אומר מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, בעקבות הדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה. "היא לא נחוצה – כי שוק המשכנתאות בישראל פועל ללא כשל ואין שום צורך לתקנו; והיא לא מוצדקת – כי למעשה לא מדובר ב'עמלה', אלא במנגנון שבא לפצות את המלווה בעקבות הפרה חד-צדדית של הסכם ההלוואה על ידי הלווה".
מנכ"ל איגוד הבנקים הסביר כי שוק המשכנתאות בישראל הוא שוק מוסדר מאוד שפועל באופן תחרותי ושקוף. חוזה הלוואת משכנתה מאפשר רק ללווה להחליט לבטל את העסקה באופן חד-צדדי ובעיתוי שנוח לו, כאשר למלווה, כלומר לבנק, אין אפשרות דומה. במקרים כאלה, כאשר מדובר בתנאי שוק של ריבית יורדת, מונהג מנגנון שמפצה את המלווים על חלק מהנזק שנגרם להם. לא מדובר כאן בעמלה אלא על מנגנון מימוני מקובל ומוצדק לחלוטין, אמר פרל.
מנכ"ל איגוד הבנקים הוסיף, כי חקיקה שתוביל לביטול מנגנון הפיצוי תגדיל באופן דרמטי את הסיכון שמוטל על הבנקים הפעילים בשוק המשכנתאות, שכן במצב של ירידת ריבית ייקלע שוק המשכנתאות למחזור המוני ובלתי מבוקר, שאין כל מנגנון כלכלי שיכול לרסן אותו.פרל אמר עוד כי בהיעדר עמלת הפירעון המוקדם, הדרך היחידה למתן את הסיכון היא ייקור ההלוואות באופן שיוצר עיוותים מיותרים ופוגע בציבור הלקוחות.
מנגד, וועדת הכלכלה של הכנסת נחושה לבטל או לכל הפחות להפחית את עמלת הפירעון המוקדם. ו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל דורש לבחון כיצד מחושבת עמלת פירעון מוקדם על משכנתאות והאם ניתן להפחיתה. ועדת הכלכלה של הכנסת מכינה ההצעה לתקן את חוק הבנקאות ולבצע שינויים בעמלת הפירעון המוקדם של משכנתה, של ח"כ יואב קיש, שעליה חתומים חברות וחברי כנסת רבים נוספים. היו"ר כבל התייחס בפתח הישיבה להצעה ואמר כי המטרה היא לא לגרום לבנקים להפסיד, אלא להגן על הצרכנים ולדאוג להוגנות עסקית בין הצדדים, כאשר ברור הוא שבמערכת היחסים לבנק תמיד יהיה יותר כוח מאשר לצרכן.
ח"כ קיש ציין כי בתחילה הציע לבטל את עמלת הפירעון המוקדם באופן כזה שיאפשר לבנקים לגבות אותה רק במהלך השנה הראשונה מיום נטילת המשכנתה. עם זאת, ח"כ קיש ציין כי במשך כשנה הוא בקשר עם המפקחת על הבנקים, כשהמטרה היא להוריד את יוקר מחירי הדיור ולהפחית את עלות המשכנתאות, וכי הוא הסכים שהצעתו לא תחול על הלוואות שכבר ניתנו. עוד סיכם קיש עם המפקחת על הבנקים כי במקום ביטול העמלה הבנקים יחויבו להציע ללקוחות שני מסלולים, האחד עם עמלת פירעון מוקדם והשני ללא עמלה, והלקוח הוא שיבחר. ח"כ קיש הוסיף כי הוא "מבקש להיכנס לקרביים של עמלת הפירעון המוקדם, ולהבין כמה זה עולה לבנק". לדבריו, כיום העמלה מפצה את הבנק גם על רווחים שהיה יכול לקבל בעתיד, כשלמעשה בנק יכול לתת את הכסף ללווה אחר ולצמצם את הנזק. לפיכך, אמר ח"כ קיש, כי הפיצוי שצריך לקבל הבנק הוא רק על הנזק שנגרם לו, ולא על רווח עתידי. ח"כ עיסאווי פריג' אמר כי אין ויכוח שהבנק הוא לא מוסד צדקה והוא צריך להרוויח כסף, עם זאת הצעת החוק של קיש במקומי.
סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, ציינה גם היא כי ההסכמה עם ח"כ קיש היא לאפשר לבנק להציע שני מסלולים, עם עמלה או בלי, אולם הוסיפה כי "המצב הקיים הוא נכון ולא צריך לשנות את נוסחת החישוב של עמלת הפירעון המוקדם. אנחנו חולקים על הטענה שמדובר ברווחים עתידיים, התשלום בא לפצות את הבנק על ההפסד הכלכלי שנגרם לו, וזה שווה למה שח"כ קיש קורא לו רווחים עתידיים". ח"כ קיש התעקש ואמר כי ביקש שבנק ישראל יציג לו נתונים שיוכיחו את הטענה, כדי להבין מה העלות האמתית של הבנקים ולפצות אותם רק עבורה. פרץ השיבה כי "זה נתון פנימי של הבנקים וזה בעייתי". היא הוסיפה כי יש הבדל בין עלות גיוס הכספים של בנק קטן לעומת בנק גדול, כאשר בנק גדול מגייס כספים בעלות נמוכה יותר. פרץ הסבירה כי אם תתקבל הצעת ח"כ קיש עמלת פירעון של הלוואה מבנק קטן תהייה גבוהה יותר מעמלה של בנק גדול, והדבר לא יטיב עם הלקוחות. עוד ציינה פרץ כי גם אחרי חישוב העמלה הלקוח זוכה להפחתות שיכולות להגיע עד 40%. לדבריה, מאז תחילת 2017 בוצעו בקשות לפירעון מוקדם בסכום של 20 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-300 מיליון שקל בשנה בשנים עברו.
מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, טענה כי שוק המשכנתאות יציב ותחרותי וכל שינוי בו לא יהיה לטובת הלקוחות. נציג המשמר החברתי, שי חדד, ביקש במסגרת הפרויקט "אני רק שאלה" להפנות לח"כ קיש שאלה כיצד ימנע מהבנקים לפצות עצמם על ההפסד באמצעות העלאת עמלה אחרת. היו"ר כבל וח"כ קיש השיבו כי אם חברי הכנסת היו נרתעים מאיומים כאלה לא היו מחוקקים אף חוק.
נציג התאחרות יועצי המשכנתאות, רימון חייט, אמר כי לרוב העמלות שמציגים הבנקים ללקוחות מגיעות לעשרות אלפי שקלים, לדבריו, "כשלקוח רואה שיש קנס על פירעון מוקדם של 50 אלף שקל הוא נבהל וממשיך לשלם ריבית גבוהה, למרות שם היה משלם את העמלה הוא היה חוסך בתשלומי הריבית". לדבריו, "הבנקים מפחידים את הציבור ובגלל חוסר מודעות אנשים לא מבצעים מחזור משכנתה. זה משמר את הלקוח במצב שהוא משלם הרבה יותר כסף מהעמלה". נציג איגוד הבנקים, רון מאירי, טען מנגד כי זו בדיוק ההוכחה שלא מדובר בפיצוי על רווח עתידי, אלא פיצוי על הנזק של הבנק. הוא הוסיף כי הסיבה שאין מחזורים היא שלקוחות לא באים למחזר משכנתה כשהריבית עולה.
היו"ר כבל סיכם את הישיבה וביקש כי לדיון הבא יונח בפני הוועדה נוסח לתקן את החוק כך שהבנקים יחויבו להציע שני מסלולים, אחד עם עמלת פירעון מוקדם ואחד בלי, בהתאם לסיכום של ח"כ קיש עם בנק ישראל. הוא הוסיף ודרש, הן מבנק ישראל והן מח"כ קיש, להעביר לוועדה נתונים על אופן חישוב העמלה, על מנת שאפשר יהיה לבחון האם מדובר בפיצוי על הנזק או בפיצוי על רווח עתידי ולבחון האם ניתן להפחיתה.
בכמה ירדו עמלות מפעילות ניירות ערך בבנק הפועלים? מה ממוצע העמלות שמשלמים הלקוחות של פועלים? ומה הם צריכים לעשות מחר בבוקר כדי להוזיל את העמלות
בנקים זה עסק נהדר – יש ציבור שדואג שהם יהיו רווחיים, יש מפקחת שדואגת שהם יהיו יציבים; וכך מדי שנה הבנקים מדווחים על רווחים יציבים – הבנקים הגדולים מרוויחים בין 2 ל-3 מיליארד שקל, הקטנים פחות, בהתאם לגודלם. הרווחים של הבנקים בהגדרה הם ההוצאות שלנו – של הציבור.
הציבור הזה בכובע אחד מזרים כספים לבנקים – משקיע בפיקדונות (הר השקלים) שמספקים לו ריבית אפסית, ובכובע אחר לוקח הלוואות מהבנקים בריבית של לרוב 6% וצפונה. הרווח לבנקים הוא כמובן ההפרש, אבל זה רק חלק מהרווחים
של הבנקים.
בנקים מרוויחים גם מעמלות – דמי ניהול חשבון, עמלות כרטיסי אשראי, הפרשי המרה, פעילות סחר חוץ, עמלות ניירות ערך ועוד. עמלות מפעילות ניירות ערך הן חלק מרכזי מהעמלות של המערכת הבנקאית, ואדגים מהדו"חות הכספיים של בנק הפועלים שמנוהל בידי אריק פינטו.
הבנק דיווח ברבעון השלישי של 2017 על הכנסות מריבית (נטו) בסך של 2.13 מיליארד שקל, ועל הכנסות מעמלות בסך 1.28 מיליארד שקל. בתוך ההכנסות מעמלות, בולטות עמלות כרטיסי אשראי – 493 מיליון שקל, עמלות מדמי ניהול חשבון 235 מיליון שקל ועמלות מפעילות ניירות ערך – 189 מיליון שקל.
הכנסות מפעילות ניירות ערך – 189 מיליון שקל
העמלות האלו לצד ההכנסות מריבית הם כמעט כל ההכנסות, כשההוצאות של הבנקים מיוחסות בעיקר למשכורות, מחשוב, הנהלה וכלליות ושיווק ומכירות. ההכנסות פחות ההוצאות של בנק הפועלים, השאירו בשורה התחתונה רווח של 470 מיליון שקל, וכשמבינים את היחס בין הרווח בשורה התחתונה לשורות ההכנסות (ובאופן עקיף, את היחס בין ההוצאות להכנסות), מבינים שני דברים עיקריים – ההוצאות מהוות חלק גדול מההכנסות. אז נכון שהכל יחסי, וכל בנק מקומי ביחס לסביבה שלו (הבנקים מסביב) הוא איכשהו במצב סביר – לא יעיל מאוד ולא ההיפך, בזבזן מאוד. אבל ביחס לעולם, הבנקים שלנו, וזה לא מפתיע – לא יעילים.
הנקודה השנייה שעולה מהנתונים, הרווח תלוי מאוד/ רגיש מאוד לסעיף ההכנסה – שינוי בהכנסות מתגלגל באופן משמעותי למטה, עד לשורה התחתונה, ודוגמה – אם עמלות ניירות ערך יירדו, אז אולי יהיה ניתן לחסוך בהוצאות (פיטורי יועצי השקעות ועוד), אבל נראה שרוב איבוד ההכנסות יזלוג עד לשורה התחתונה.
בבנק הפועלים עמלות מפעילות בניירות ערך הסתכמו כאמור ל-189 מיליון שקל, ובואו נשחק באם…אם העמלות האלו היו נחתכות ל-100 מיליון שקל – מה היה קורה? אז מדובר באיבוד הכנסה של 89 מיליון שקל, אבל השאלה היא אם היקף הפעילות היה נשאר. כלומר, היקף הוראות הקנייה ומכירה של הציבור היה נשאר, בעוד הבנק היה מכניס מהן פחות כסף – איך זה יכול להיות? ובכן, תיאורטית וכבר נעבור למצב בפועל – הפחתה של העמלות, למעשה – הפחתה של כמעט 50% מהעמלות (47% לפני הנתונים – ירידה מ-189 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל). אז אם זה קורה, האמת שאין הרבה מקום לחיסכון – יועצי ההשקעות מטפלים באותו היקף פעילות, זה לא שהפעילות ירדה והם יושבים רגל על רגל ומתבטלים. ומכאן, שבמקרה כזה, גם אם יהיה חיסכון הוא יהיה קטן, כך שרוב איבוד ההכנסה, מתורגם לאיבוד רווח.
עמלות ניירות ערך – שחיקה על פני השנים האחרונות
נראה שזה מה שקרה בבנק הפועלים ובבנקים אחרים בשנים האחרונות – עמלות ניירות ערך בירידה (ראו טבלה היא שווה יותר מאלף מילים). בפועלים לדוגמה ההכנסה הרבעונית מפעילות בניירות ערך ירדה מ-280 לכיוון 190 מיליון שקל והמגמה עדיין שלילית.
אולי הירידה נובעת גם מירידה בהיקפי הפעילות, אך נראה שזה מגיע בעיקר מהתפכחות מסוימת של הציבור. הציבור פשוט מבין שניתן להפחית את העמלות באופן משמעותי, שיש אפשרויות "בחוץ" לחסוך 20%, 30%, 50% ואפילו יותר.
עמלות ניירות ערך בבנק פועלים ובכלל בכל המערכת הבנקאית, הם עמלות מנופחות – אז נכון, אנחנו אוהבים להאשים את הבנקים בעמלות מופרזות, בריביות מופרזות, אבל אנחנו צריכים להאשים גם את עצמנו. הבנקים פועלים בשיטת מצליח, הם קובעים את הריבית או את עמלת ניירות ערך ואתם מתחילים לפעול בחשבון, אם לא חזרתם לבנק והתמקחתם על העלות, אז סבבה – הצליח להם. אם התמקחתם, גם סבבה – יתנו לכם הנחה ואתם שוב מרוצים, והכי חשוב (מבחינת הבנקים) רדומים.
לקוח רדום הוא מכרה זהב עבור הבנקים – הוא משלם דמי ניהול גבוהים בחשבון (כי הוא שכח לעדכן את המסלול הכלכלי בשבילו) הוא מוציא הרבה יותר מדי על עמלות ניירות ערך (כי הוא חושב שיוסי, היועץ בבנק מספק לו תנאים טובים), ובכלל הוא "תורם" מדי חודש כמה מאות שקלים לבנקים. אם כל הרדומים היו מתעוררים בפתאומיות ולוחצים את הבנק בעניין עמלות ניירות ערך, אז העלות שלהם היתה כנראה קרובה באמת ל-100 מיליון במקום 189 מיליון שקל. אז למה הם לא עושים את זה? הם מפחדים – גדלנו בתחושה שבנק זה הכי טוב, הכי בטוח, הכי אחראי. נכון, הבנקים נפלו מתישהו ב-82'-83', ונכון שלפני 15 שנה בנק נפל – הבנק למסחר, ועדיין, אצל רוב הציבור – בנק זה בטון. אבל מסתבר שיש אלטרנטיבה טובה. בפועל, בכל תחום צריך לעשות מחקר שווקים ולבדוק את העלויות, גם בהלוואות, גם בדמי ניהול וגם בעמלות ניירות ערך בבנקים.
עמלות ניירות ערך – פועלים טוב בשבילכם?
שילוב של כמה גורמים מאפשר לכם – הציבור, לבדוק את עמלות ניירות הערך שלו, ולהבין אם אתם משלמים סביר או לא סביר (שזו האפשרות השכיחה). זה התחיל עוד בימים של דודו זקן, המפקח על הביטוח. זקן חייב את הבנקים לספק דוח חצי שנתי ובו עמלות ניירות ערך של לקוחות הבנק לפי גודל תיק ההשקעות שלהם. הבנקים מפרסמים מדי חצי שנה את הנתונים באתרים שלהם, ואחרי שנאספו ורוכזו הדוחות האלו יש לנו כמה תובנות בשבילכם: הבנקים הקטנים מציעים עמלות נמוכות יותר מהבנקים הגדולים ובכלל – יש פערים בעמלות בין הבנקים. מי שרוצה עמלה טובה, צריך רק לבקש/ לדרוש עמלה נמוכה. ברוב המקרים, כבר בשלב הזה, ובמיוחד אם תבואו לבנק עם הצעה מבנק אחר או טבלת השוואה (אנחנו מפרסמים כאן מדי חצי שנה), היועץ שלכם יתקפל. אם לא אז תוכלו לקבל הצעה מבנקים אחרים, סביר שאם אתם לא מאלה שכל חצי שנה דואג לשפר את התנאים שלו, תקבלו הצעה מפתה.
ויש לכם אפשרות נוספת, זולה יותר בהגדרה – העמלות בבנקים יותר מכפולות מהעמלות בברוקרים הפרטיים, ובכל זאת הציבור נמנע מברוקרים פרטיים למרות שהם בעצמם כבר גורילות (מיטב דש, פסגות, הראל, מנורה ועוד), ולמרות שהכסף אצלם בטוח, לא פחות מחלק מהבנקים. הגופים האלו הם כבר ענקיות פיננסיות, וסביר להניח שהשירות שהם מספקים, מערכות המחשוב שהם מספקים והתמיכה השוטפת, לא נופלים מאשר בבנקים.
אז פתחנו את נתוני העבר של פועלים (הנתונים האחרונים שפורסמו למחצית הראשונה של 2017), וגילינו שממוצע העמלה בכל היקף כספי (היקף תיק השקעות מנוהל) היא לפחות פי שתיים מאשר העמלה בגוף המוסדי/ ברוקר פרטי. העמלה הממוצעת בבנק היא בין 0.21% על עמלת קנייה ומכירה ל-0.38%. בברוקרים הפרטיים זה קרוב ל-0.1%. חוץ מזה בבנקים יש עמלות היסטוריות (מיותרות ולא מובנות) כמו עמלת משמרת שהחליפה את שמה לעמלת ניהול. אין כאן בעצם על מי לשמור ואת מה לנהל (פעם אולי היה צורך אמיתי בדמי משמרת כי "שמרו" את ניירות הערך).
אז למה אנחנו זורקים כסף לפח? אולי זה עניין של הרגל; אולי מדובר בחברות ארוכת שנים עם יוסי יועץ ההשקעות, אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, צריכים להבין שעם כל הכבוד ליוסי, זה הכסף שלכם.
חוץ מזה, מצאנו (ראו טבלה) שעמלות ניירות ערך של בנק הפועלים (וכנראה של רוב הבנקים) בשחיקה מדהימה. המסקנה שלנו שבנק פועלים נפגע מהתחרות עם הברוקרים הפרטיים ולכן הירידה המשמעותית בתחום מ-2015 . זה עשוי להימשך – ברגע שציבור גדול יפנים זאת, הוא יעבור לברוקרים ויוזיל משמעותית את העלויות ואז הדוגמה שראינו כאן, יכולה להתברר אפילו כאופטימית.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש נובמבר 2017 ב-%1.0 והגיע ל-110.8. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב0.1%. ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2017 לעומת נובמבר 2016 ) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-1.7%.
מה זה מדד תשומות הבנייה?
מדד תשומות הבנייה מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה. המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.
עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם. (הרחבה: מדריך מדד תשומות הבנייה)
מדד תשומות הבנייה – מייקר את התשלומים לקבלן
מדד תשומות הבנייה משמש את הקבלנים לצורך הצמדת החוב של רוכשי הדירות. כלומר, התשלומים של הרוכשים צמודים למדד הזה ומכאן חשיבותו הגדולה – כל שינוי בו יכול להיות דרמטי מבחינה כספית לרוכשים. המדד הזה מבטא בעצם התייקרות עקיפה במחירי הדירות.
מדד מחירי תשומות הבנייה עלה היסטורית יותר מאשר מדד המחיירם לצרכן. בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016 נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.
מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...
- מחשבון מדד המחיירם לצרכן
- מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% בנובמבר 2017, בהשוואה לאוקטובר 2017, והגיע לרמה של 100.3 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). מדד המחירים לצרכן ללא דיור ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה ירדו אף הם ב-0.3% והגיעו לרמת מדד של 99.5 ו-100.1 נקודות, בהתאמה. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ירד ב-0.1% והגיע לרמת מדד של 100.4.
- ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים ב-7.3%, תרבות ובידור ותחבורה ב-0.4%, כל אחד.
- עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-2.0%.
- מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.3%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה אף הוא ב-0.3%, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.1%. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-0.4%.
- בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2017 לעומת נובמבר 2016) עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.3%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה אף הוא ב-0.3%, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.2%. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-0.4%.
- מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור בניכוי עונתיות עלו בחודש נובמבר 2017 ב-0.1%, כל אחד. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא דיור נותר ללא שינוי.
- על פי נתוני המגמה לתקופה שבין אוגוסט 2017 – נובמבר 2017, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.2%, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.9% וקצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור הגיע ל-0.3%.
משה אשר, מנהל רשות המיסים, אמר בכנס של לשכת רואי החשבון:"הוצאנו טיוטת חוזר ואמרנו שהביטקוין זה נכס רווח הון, כמו נייר בבורסה, נייר ערך לכל דבר ועניין . ומשום שזה נכס המשמעות היא כשמממשים זה חייב במס רווח הון וכשמפסידים חלילה, ניתן לקזז את ההפסד. כרגע אנו מודעים לכך שמדובר בדיווחים מסובכים, צריך לשלם מקדמה ולדווח תוך 30 יום וכו' , אבל אנו הולכים לתקן חקיקה לפיו הדיווח יהיה במסגרת הדיווח השנתי גם בתחום המע"מ מי שלא עוסק בזה לא יהיה חייב במע"מ בדומה למע"מ , את שני אלה נסדיר בחקיקה כך שמי שמדווח אמת ידווח בצורה חלקה.
כשקונים עם הביטקוין מוצר או שירות יש אירוע מס, אם נפרדת מהנכס ועשית בראטר -רואים בכמה קנית ובכמה מכרת ויש רווח מס. עדיין יש שאלה איזה עלות אני מייחס לו כי קניית הביטקויין יכולה להתקיים במספר שלבים והעסק עלה, – האם אפשר לצבוע? גם בהנפקה של הטוקנים, יש צוות שעובד על נהלים ובקרוב נצא עם נייר עמדה איך לפרש מבחינה עסקית.
מתבגשת חקיקה , צריך לסנכרן בית שתי ההצעות בבתי המחוקקים. בהנחה שזה קורה, זו רעידת אדמה כלכלית בסחר הבינלאומי. ישראל מושפעת כמו כולם, אבל יש פה גושי סחר ענקיים- אירופה, ארה"ב, סין ושם מתחיל להיות גל ענק של נדידת מפעלים ונדידת כספים אדירה לכיוון ארה"ב, אם החקיקה תעבור כמו שהיא.
לגבי רפורמת המיסוי של טראמפ אמר אשר :" אנחנו עוקבים בדריכות אחרי החקיקה. זה לא רק להוריד את מס החברות מ-35% ל-20%
כרגע 5 שרי אוצר מהמדינות המובילות באירופה הגישו מכתב לשר האוצר האמריקאי שהם מודאגים מאד ממה שהולך. חלק נוגדים הסכמי סחר שארה"ב חתומה עליהם, חלק סותרים את עקרונות ה-BEPS ויש דאגה לעתיד הסחר בין הגושים. דווקא שיעור המס פחות מטריד, כי בעיקר מתייחס לסחר המקומי, ישראל נמצאת בסביבת מס של 23% . מי שקונה ומוכר בישראל זה לא רלוונטי עבורו, ומי שמייצא לחו"ל, ונמצא בחוק לעידוד השקעות הון, ממילא עם שיעורי מס נמוכים יותר, שיעור המס הגבוה ביותר הוא 16% ומגיע עד 5% לפי המסלולים השונים.
איפה הבעיה?
הם עוברים לשיטת מיסוי דיבידנד טריטוריאלית, זה אומר שכל ניכויי מס במקור, זה כסף שנזרק לפח מבחינת האמריקאים זה מייקר את עלות המס.
הם קבעו שכשגורם אמריקאי משלם הוצאה לגורם קשור, יש מס קנס על שירותי פיתוח וכו'. יש הבחנה בנוסחים השונים.
יש מהלך חד פעמי שאומר שאת כל העודפים שחברות אמריקאיות צברו מעבר לים צריך למסות באופן מיידי ב-14%, על המזומן (7% על הנכסים המוחשיים) זה מס נמוך אך חובה, ולא כמו שאנחנו הצענו בחברות הארנק, תמיד שיש קיצוניות שרצה לצד אחד, יש לה תגובה בקצה השני. היה מס מאד גבוה בארה"ב, הרבה עסקים התפתחו מעבר לים. ארה"ב לא השכילה במשך השנים להפחית את המס באופן הדרגתי, והשינוי הזה הולך לשנות את הסחר הבינלאומי.
בנקודת המוצא אנחנו במקום טוב ביחס לשאר המדינות. האם נצטרך לעשות התאמות? היו ישיבות באוצר. אנחנו שוקלים חלופות. אם היא תתקדם כמו שהיא. נגיב בדרך זו או אחרת. בסך הכל החקיקה שלנו בדגש על חוק עידוד תחרותית"
עוד אמר אשר – "מדובר באירוע כואב מצער למרות שהמשק בתעסוקה מלאה והפרמטרים מצוינים אך בתשובה לשאלה לגבי שינויים בחוק עידוד השקעות הון- אמר כי זוהי סוגייה בעייתית. מפעל שנסגר בקריית שמונה, כאשר אין בפריפריה הרחוקה מקורות תעסוקה חליפיים זמינים זה מאוד בעייתי. האמת- זה לא מגיע למדינה, הם (טבע) הפסידו בעסקה כושלת במקום אחר בעולם, וגם בישראל משלמים את המחיר. זה קודם כואב לעובדים שחלקם משתכרים שכר מינימום, ועל זה יש להוסיף את המשק המשני שסובב את החברה שגם נפגע. בהתייחס לאפשרות לשנות את החוק לעידוד השקעות הון אמר אשר:", היום כשרוצים לקבל יציבות בהטבות או מענקים אז צריך לבוא עם תוכנית עסקית בין היתר תעסוקה. בחוק עידוד השקעות הון הרגיל אין התחייבות כזו. נתנו שיעורי מס נמוכים כדי להתחרות בעולם. וזו הסיבה שנתנו שיעור מס נמוך. אם קבלת מענקים אתה מחויב ואם לא אתה מחויב להחזיר את המענקים. טבע הייתה בצד ההכנסות, פשוט היא הייתה גדולה, אז יש לה יותר רווחים ולכן הטבות גדולות יותר
בעבר כשהיו מסלולים של פטור- שם "הספיגה" של הכסף השוטפת הייתה קטנה יותר מאשר בשנים האחרונות, וטבע ספציפית במסגרת הרווחים הכלואים שילמה 2 מיליארד שקלים- יכול להיות שהיום לא היה מהיכן לחלץ את הכספים האלה, האם כתוצאה מכך להוסיף תנאים לחוק ? זה מאוד בעייתי, טבע היא כבר מזמן בינ"ל למרות שהבסיס שלה הוא ישראלי אבל היא יכולה לפעול בכל העולם. אך אין ספק שנדרשת כאן מחשבה וכאן גם משרד האוצר וגם משרד הכלכלה פועלים הבוקר כדי לסייע לעובדים".
נשיא לשכת רואי החשבון יזהר קנה התייחס למשבר בטבע ואמר :" המקרה של טבע הוא פיגוע המוני בעובדים ,בכספי הציבור, בבורסה, ובכלכלה הישראלית -שנולד מכשל ניהולי ברור. צער עצום על העובדים, פגיעה אנושה להרבה משפחות אבל יש גם גלי הדף. הפגיעה בהכנסה יכולה להגיע עד למכפיל של 3 או 4 , חברות הליסינג יפטרו עובדים, חברות הקייטרינג, וכל קבלני המשנה- יכול להגיע עד 10,000 עובדים. אי אפשר להתעלם מכך שטבע זכתה לתמיכה המדינה , בדיונים עם שר האוצר סביב עודפי הגבייה למדנו שיש או כסף או הפחתת הכנסות או הגדלת הוצאות ואין ספק שטבע זכתה גם מזה וגם מזה בסכומים מוד גבוהים. היום בדיעבד חייבים לשנות את המחשבה והחקיקה בגלל העובדים. לא יכול להיות שחברה תקבל מיליונים מהמדינה כאשר הדבר החשוב הוא התעסוקה ולחברה אין מחויבות לכך".
רו"ח עו"ד ג'ק בלנגה, יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי החשבון התייחס לסוגיה ואמר כי תגובת משרד האוצר והכלכלה צריכה להיות חריפה יותר ועליהם לשקול לבטל את ההטבות המפליגות שניתנות לחברות הבינלאומיות הפועלות בישראל . זו אמנם חוכמה שבדיעבד, אבל החכמה היא להיעזר בה קדימה – בחקיקה צריך לשלב גם את הנושא של התעסוקה. המדינה לא אשמה במה שקרה אך היא נדרשת לטפל בתוצאה".
הוזלה של 30% בעלות השימוש במנהרות הכרמל. שר האוצר, משה כחלון, על רקע ההוזלה בתעריפים, "מדובר בבשורה גדולה עבור תושבי חיפה והצפון. ההסכם החדש יקל על כיסם של הנהגים ועל עומסי התנועה בעיר. לא השלמנו עם העובדה שהמחיר יעלה בתחילת 2018 וניהלנו בחודש האחרון משא ומתן אינטנסיבי בכדי להביא להפחתתו. נמשיך לעשות ככל הניתן בכדי לחזק את העיר חיפה ולהקל על חיי התושבים ויוקר המחייה בעיר".
ע"פ ההסכם הנוכחי מחיר נסיעה במנהרות הכרמל עומד על 8.6 שקל ואף היה אמור לעלות בחודש ינואר ל-9.8 שקל. בעקבות המשא ומתן סוכם כי המחיר למקטע יופחת ל-6.95 שקל. מדובר בהפחתה של כ-30% בהשוואה למחיר ב-2018 לפי ההסכם המקורי בין המדינה לזכיין שהיה אמור לעמוד בתחילת שנת 2018 על 9.8 שקל.
ההסכם יביא לניצול טוב יותר של התשתית במנהרות הכרמל ולשיפור במצב התחבורה במטרופולין חיפה. זאת כחלק ממדיניות הממשלה לפעול למען צמצום העלויות החיצוניות של הגודש במטרופוליטניים, לצד הקלה משמעותית על המשתמשים והפחתת יוקר המחייה.
כביש אגרה – יש תמורה לאגרה?
מנהרות הכרמל – מנהרות הכרמל בחיפה הינן מערכת כבישי אגרה, המקצרת באופן משמעותי את הזמן הנדרש לחציית העיר ואת הנסיעה מצפון לדרום וחזרה למגוון יעדים (כולל עכו, ת"א, הקריות ועוד). מנהרות הכרמל מחברות בין איזורי מגורים לעבודה ופנאי, תורמות להפחתת פליטת המזהמים ומשפרות את איכות חייהם של תושבי חיפה וסביבתה, מדי יום, מדי שעה, בכל נסיעה.
האם מדובר במהפכה בתחבורה הציבורית, כפי ששר התחבורה – ישראל כץ, מציג את התוכנית החדשה. תשפטו בעצמכם: משרד התחבורה משיק תוכנית חדשה לפיה יהיו רב קו והסדרי הנחות גם במוניות השירות. מדובר על הוזלות של עשרות אחוזים בנסיעות הבינעירוניות בכל הארץ – אז כן, זו כנראה מהפכה
ישראל כץ, שר התחבורה הכריז כי לראשונה ניתן יהיה לנסוע באמצעות כרטיס "רב קו" בכל מוניות השירות בארץ וליהנות מכל הסדרי הנסיעה המוזלים וההטבות הקיימות בכרטיסים אלה. במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום בהשתתפות מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר, היועצת המשפטית של משרד התחבורה, מלי סיטון ובכירים ברשות הארצית לתחבורה ציבורית, הודיע השר כץ על הרחבת השימוש בכרטיס "רב קו" גם למוניות השירות.
"ההרחבה מבוצעת במסגרת הרפורמה בענף מוניות השירות, שנועדה לחזק את ענף המוניות ולהפוך אותו לחלק ממערך התחבורה הציבורית. הרפורמה כוללת בין השאר, הרחבה משמעותית של קווי מוניות השירות ותוספת של קווים חדשים, באזורים בהם קיים ביקוש למוניות", אמר השר כץ.
הנסיעה באמצעות כרטיס "רב קו" תתאפשר בכל קווי מוניות השירות שיופעלו במסגרת המכרזים החדשים. מכרזים אלה יפורסמו בקרוב כחלק מהרפורמה בענף המוניות. יצוין כי הסבסוד לא יחול על קווי מוניות קיימים, אלא רק לאחר יציאתם למכרז.
השר כץ ציין כי הרפורמה בענף מוניות השירות תשפר באופן משמעותי את שירותי התחבורה הציבורית בישראל ותאפשר שילוב אופטימלי של המוניות במערך התחבורה הציבורית. כמו כן, היא תביא להוזלה משמעותית של מחירי הנסיעה במוניות השירות.
שר התחבורה הוסיף כי הנוסעים במוניות השירות ייהנו מהסדרי ההנחות הניתנים כיום במסגרת כרטיס "רב קו" באוטובוסים וברכבת, בהם מנויים תקופתיים כמו חופשי יומי, שבועי, חודשי ושנתי, וכן ״ערך צבור״ ומעבר חופשי בתוך 90 דקות בין אמצעי תחבורה.
הנוסעים הזכאים להטבות בתחבורה הציבורית כמו תלמידים, סטודנטים, אזרחים ותיקים ונכים, יוכלו לממש אותן גם במוניות השירות שבהסדר. יצוין כי הסדרי הכרטוס החדשים במוניות יחולו בימי חול בלבד. בשבתות וחגים הסדרי הנסיעה הקיימים במוניות השירות יישארו ללא כל שינוי, כנהוג כיום.
"אנחנו לא הולכים לפגוע בסטטוס קוו. כל הפעילות שהיתה נהוגה בסופי השבוע עד היום תישאר בעינה. אנו רואים חשיבות גדולה בשמירה על המצב הקיים, המאפשר לכל סוגי האוכלוסיות, הן הדתיים והן החילוניים, לשמור על ערכיהם ומסורתם מחד וליהנות משדרוג שירותים מאידך", הוסיף השר כץ.
השר כץ ציין כי יישום הרפורמה התאפשר הודות לסיכומים שהושגו בין השר כץ ושר האוצר משה כחלון. מרכיביה של הרפורמה נכללים וצפויים להיות מאושרים בתקציב המדינה לשנת 2018.
בחודשים הקרובים צפויים להתפרסם מכרזים מהירים לקווי מוניות חדשים בכל רחבי הארץ, בעיקר לאזורי תעסוקה ומוסדות ציבור עם ביקוש רחב, והרפורמה תיושם במלואה בקווים החדשים, כבר בשנה הקרובה.
מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר ציינה כי רשימת הקווים והמסלולים המתוכננים במסגרת הרפורמה תוצג באתר האינטרנט של משרד התחבורה לעיון הציבור, במטרה לאפשר לו להתייחס ולהעיר הערות לגבי הקווים והמסלולים החדשים.
רפורמה נוספת עליה הכריז השר כץ במסיבת העיתונאים מתייחסת להרחבת הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית גם לנסיעות בינעירוניות בכל רחבי הארץ. "הרחבת הרפורמה גם לנסיעות בינעירוניות, בכל רחבי הארץ (למעט אילת) תאפשר למאות אלפי נוסעים ליהנות מהוזלות דרמטיות של עשרות אחוזים בתעריפי התחבורה הציבורית, באמצעות מנוי חופשי חודשי או יומי", הוסיף השר כץ.
המנוי מאפשר נסיעה חופשית ללא כל הגבלה בתחבורה הציבורית, באוטובוסים וברכבות, בתוך המטרופולינים וביניהם. כך לדוגמא, יתאפשר לנסוע בתוך חיפה, מחיפה לתל אביב ולהמשיך בנסיעה עירונית, בתוך תל אביב וכל זאת במנוי אחד.
רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית הכוללת שלושה שלבים, יצאה לדרך לפני שנתיים (ינואר 2016). השלב הראשון כלל את ארבעת המטרופולינים הגדולים, תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע. במסגרת השלב השני שיצא לדרך מספר חודשים לאחר מכן הורחבה הרפורמה לכל הערים והישובים בארץ ובקרוב היא תכלול גם נסיעות בינעירוניות, בכל רחבי הארץ (למעט אילת).
השר כץ ציין כי הרחבת הרפורמה גם לנסיעות הבינעירוניות תביא לצמצום פערים חברתיים ותוזיל באופן משמעותי את יוקר המחייה למשתמשי התחבורה הציבורית בישראל. כמו כן, היא צפויה להרחיב את מעגל המשתמשים בקווי האוטובוסים והרכבת.
שר התחבורה הוסיף כי הרחבת הרפורמה גם לקווים הבינעירוניים תאפשר לנוסע לבחור בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים, אוטובוס או רכבת, הנוסעים לאותו יעד ובכך למעשה תגדיל באופן משמעותי את היצע הנסיעות והתדירות לנוסעים.
"הרחבת רפורמת התעריפים הבינעירוניים הינה מהלך משלים נוסף שהמשרד מוביל לקידום מהפכה כוללת בתחום התחבורה הציבורית. בזכות הרפורמה יוכל כל אזרח לנסוע בכל הארץ, בכל אמצעי התחבורה הציבורית, בעלות מינימלית ובנוחות מרבית", הוסיף השר כץ.
הבנק הבינלאומי במבצע ללקוחות הייטקזון – עמיתי המועדון, עובדי ענף ההייטק, יקבלו מענק של 1,600 שקל בפתיחת חשבון בבינלאומי.
טוב אנחנו כבר יודעים שכדאי לעבוד בהייטק, ואנחנו יודעים שהתנאים שם משופרים לעומת עבודות ומקומות אחרים. אבל חשוב לדעת, במיוחד לעובדים בהייטק שיש לכם הטבות נוספות. במסגרת מועדון הייטקזון, ויש נוספים, אתם מקבלים הטבות שונות. לדוגמה, בית ההשקעות מיטב דש סיפק לחברים בהייטקזון אפשרות לפתוח קרום פנסיה בדמי ניהול נמוכים במיוחד. זה היה עוד לפני עידן קרן פנסיה ברירית מחדל, ודמי הניהול כבר אז היו נמוכים מהשוק, וגם עכשיו הם נמוכים מאוד מהממוצע וקרובים לדמי הניהול בקרן פנסיה ברירית מחדל (מדריך – קרן פנסיה ברירית מחדל)
אבל זו רק דוגמה, ההטבות לחברי המועדון רבות, והנה הטבה מדצמבר 2017. הדוגמה הזו ממחישה כי הבנקים גמישים כאשר אתם פותחים אצלם חשבון חדש, הם יכולים לספק לכם הטבות גדולות, עם או בלי קשר לשאלה אם אתם חברי מועדון? אבל אם אתם חברי מועדון יש סיכוי שיש לכם הטבות נוספות. חשוב לבדוק. (מדריך – מעבר בנק)
ולהטבה – הבנק הבינלאומי שמנוהל על ידי סמדר בינו צדיק, ו'הייטק זון' – מועדון הצרכנות של עובדי ההייטק, השיקו שיתוף פעולה אסטרטגי במסגרתו מוצעת הצעת ערך מיוחדת לחברי המועדון שיפתחו חשבון חדש בבנק הבינלאומי.
עובדי ההייטק החברים במועדון ייהנו מתנאים מועדפים בבנק הבינלאומי והטבות בלעדיות בפתיחת חשבון הייטק חדש ובנוסף קבלת מענק של 1,600 שקל. חשבון ההייטק כולל הטבות מגוונות וייחודיות בהן: פטור מתשלום עמלת פקיד ועמלות ערוץ ישיר, מסגרת משיכת יתר ללא ריבית עד 10,000 שקל , פטור מעמלת חליפין, הטבות בעמלות ניירות ערך, הלוואות בתנאים מועדפים, הטבות במשכנתאות לרבות תשלום ראשון של המשכנתא עד 3,000 שקל על חשבון הבנק ועוד. התנאים האלו הם טובים אבסולוטית ויחסית במעבר בין הבנקים, וזה הכח של הגודל – יתרון הגודל של הייטקזון מתורגם לתנאים טובים שהם מקבלים ביחס לאדם בודד או לגוף קטן יותר. הייטקזון זה רבע מיליון איש, זה כוח, ולכן התנאים הטובים.
הבנק הבינלאומי, כך נמסר מנציגי הבנק – מעניק לחברי המועדון מעטפת שירות ייחודית של בנקאות פרטית ושירותי יעוץ השקעות וכן כלים פיננסיים ייחודיים ומתקדמים בתחום ההשקעות.
מועדון הייטק זון הינו מועדון המאגד כרבע מיליון עובדים בחברות הייטק מובילות ברחבי הארץ. דגן רונן מנכ"ל המועדון מציין כי "ניהלנו מו"מ מתמשך עם מספר בנקים ובחרנו בהצעה הטובה ביותר בבנק שיעניק שירות אישי ומקצועי ברמה הטובה ביותר לעמיתי המועדון. היה חשוב לנו לקבל גם הטבה חד פעמית אבל בעיקר תנאים טובים קבועים ומתמשכים."
לדבריו, "החיבור של עובדי הייטק עם הבינלאומי הוא טבעי ומתאים לאופיים של ההייטקיסטים ולדרך חייהם. גם התמחותו של הבנק בשוק ההון והשירות המעולה תרמו להחלטה על שיתוף הפעולה".
כרטיס אשראי הייטקזון – מה ההטבות?
"הבנקים הגדולים מחסלים את התחרות בענף ה-P2P" כך טוען אייל אלחיאני, מנכ"ל טריא במסגרת הדיון שיזמה ח"כ רחל עזריה, יו"ר ועדת הרפורמות.
עזריה כינסה דיון אודות שורה של מהלכים שיזמו הבנקים כדי לחסום את התחרות בשוק ההלוואות, בהמשך לטענות חברות ה-P2P כי הבנקים הגדולים בישראל מונעים את התחרות בשוק ההלוואות על ידי הטלת מגבלות והגבלות על הפלטפורמות במטרה לדחוק אותן מהשוק. בדיון בו השתתפו נציגי איגוד הבנקים, חברות P2P, משרד המשפטים, הפיקוח על הבנקים והפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר כמו גם אלה של רשות ניירות ערך.
אייל אלחיאני, מנכ"ל חברת ה-P2P טריא סיפר במסגרת הדיון על המאבק של החברה בראשה הוא עומד לתחרות הוגנת בענף ההלוואות: "הבנקים הגדולים פוחדים מאוד מהתחרות החדשה שנושפת בעורפם. הם לא יודעים איך להתמודד עם העובדה שאנחנו מציעים מהפכה אדירה מצד אחד עבור מיליוני חוסכים בישראל ומהעבר השני אלטרנטיבה ללווים שיכולים להוזיל את עלויות האשראי שלהם. לבנקים הגדולים אין פתרון טוב יותר לתחרות החדשה אז הם החליטו פשוט לחסום אותנו".
בין העדויות שעלו בוועדה ניתן למנות עיכובים בהעברות כספים, חסימה אקראית של חשבונות נאמנות, הכפשות מטען הבנקים הגדולים בישראל את ענף ה-P2P ועוד. אם לא די בכך, במישור העסקי הבנקים לרגל כניסת חוק ה-P2P לתוקף החליטו להעלות בצורה דרמטית את העמלות לפלטפורמות ההלוואות החברתיות כדי לפגוע במודל העסקי שלהם.
נדב מנסדורף, סמנכ"ל אסטרטגיה בחברת ה-P2P טריא אמר כי "הבנקים פועלים בשיטת מצליח שבו יורים בכח הכלים כדי לפגוע בנו בתקווה שמשהו יצליח. אנחנו שמחים שועדת הרפורמות אינה משחקת לידי הבנקים ופועלת כדי למנוע את נסיונות הבנקים לפגיעה בתחרות".
"ההתעמרות של המערכת הבנקאית והבריונות כלפי פלטפורמות ה-P2P מבהילים. הגופים הגדולים לא בוחלים באמצעים כדי לסכל את התחרות", מסביר מנסדורף.
עו"ד שלומי תורג'מן, שותף מייסד ב- BTB, פלטפורמת ההלוואות החברתיות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים בדיון ועדת הרפורמות שהתקיים בנושא: יישום חוק ההלוואות החברתיות:
"הישג לפלטפורמות: בעקבות גרירת רגליים מצד בנק ישראל ותשובות לא ראויות, הורתה חברת הכנסת רחל עזריה לרשות שוק ההון לפתוח בהכנה של הליך חקיקה שייאלץ בנקים לפתוח חשבונות לפלטפורמות וכן יקבע פיקוח על תעריפים. ראוי שהבנקים יפנימו את פירות רפורמת שטרום. יש לזכור שאנו מקבלים כספים בהעברה בנקאית אך ורק מלקוחות ישראלים שיש להם חשבונות בבנקים ישראלים. לכן, יש לפוגג את המושג הלבנת הון או מימון טרור מפי הבנקים, דבר המעיד על חולשת טענותיהם והפחד שלהם מתחרות אמיתית.
הפלטפורמות פה להישאר ולהוות תחרות ראויה והוגנת לבנקים הן בשוק האשראי והן בשוק החיסכון והפיקדונות שלא זוכים אצלם לריבית".
עוד הוסיף עו"ד תורג'מן כי, "בנק ישראל בדיון החליט לחזור בו מהכנת מסמך ההבנות שאמור היה להסדיר עבור הבנקים את העבודה מול הפלטפורמות ה- P2P, כתוצאה מכך עלה זעמה של חה"כ עזריה שהורתה לרשות שוק ההון לפתוח בהכנה להליך חקיקה שיאלץ את הבנקים לפתוח חשבונות לפלטפורמות ולהעניק להם את ההנחות המגיעות להם במסגרת זו".
לאחרונה המפקחת על הבנקים , ד"ר חדוה בר הודיעה כי היא מעוניינת שהקשר בין הבנקים לביחן הזירות החברתיות יהיה מפקוח, וזאת כדי לא לפגוע בזירות החברתיות (לכתבה המלאה)
מדריך הלוואות חברתיות – מה זה בכלל? האם כדאי לקחת הלוואה חברתית והאם כדאי להשקיע במסגרת הלוואה חברתית (כמלווה) (למדריך המלא)
בתוך כך, ועדת הרפורמות, קיימה דיון בכדי לבדוק את היערכות גורמי הממשלה לכניסתו לתוקף של החוק המסדיר הלוואות P2P, אשר אושר בוועדה במושב הכנסת הקודם. על פי החוק, רשות שוק ההון היא הרגולטור לפלטפורמות אלה, אך הן מתנהלות דרך חשבונות בנק, והבנקים מפוקחים ע"י בנק ישראל.
יו"ר הוועדה פתחה את הדיון: "הגיעו לוועדה פניות ממספר פלטפורמות של הלוואות על קשיים, ובעת בירור הדברים מול בנק ישראל והבנקים עצמם ניסינו להבין אם מדובר באירועים נקודתיים, כחלק מבלי לידה טבעיים של שינוי משמעותי, וגילינו כי מדובר בתופעה ונרצה להבין בדיון הזה כיצד ניתן לקדם את הדברים".
בחלקו הראשון של הדיון ניתנה במה לנציגי הפלטפורמות השונות לספר על הקשיים שהם חווים. בין החברות הרבות שררה הסכמה כי הבנקים מונעים את פעילותם, אם דרך אי פתיחת חשבונות בנק או דרך מניעת העברות בנקאיות שהיא רוב רובה של הפעילות, וגם אלו אשר מאפשרים את הפעילות, עושים זאת תוך הערמת קשיים, כגון עמלות גבוהות מאוד, חסימה למספר ימים, והפחדת לקוחות פוטנציאליים.
עפר כרמל ממיטב דש הלוואות, אמר: "בשל העובדה שבנקים אחרים לא מוכנים בכלל לעבוד אתנו, בנק לאומי היום הוא מונופול ואנחנו לקוח שבוי, אז אין להתפלא שהוא מעלה מחירים, ואני משלם לו 8% מההכנסות שלי כריבית, שזה ממש ריבית נשך. אנחנו חוד החנית ביצירת אשראי חוץ בנקאי ותחרות לבנקים, ואם לא יגנו עלינו, אנחנו ניסגר. אני מבין שבנק ישראל יגנו על הבנקים בכל דרך, זה בד.נ.א שלהם, אז אני פונה פה לאוצר ולחברי הוועדה – אם לא יעזרו לנו, אנחנו ניסגר". עו"ד רועי כהן, נשיא לה"ב, הגיב: יש לנו פה סקופ – הבנקים סוף סוף מגלים עניין בעסקים הקטנים, ועדיין אנו משלמים, בלי שום סיבה, פי 4 ריבית מעסק גדול. אין ברירה, התשתית של הפלטפורמות היא בבנקים, ולכן העמלות שלהם יגררו את כל התעשייה. מיטב דש הוא לא עסק פילנטרופי, אז אם גובים ממנו 8% עמלה, לאן היא תגולגל? שר האוצר יכול לעשות מעשה פה, ולקבוע עמלה אחידה, בדיוק כמו שעשה מהפכה בתחום התקשורת, ובינתיים חשוב שהוועדה תמשיך ללחות כי היא הגורם היחיד שמניע משהו בתחום".
עו"ד לבנת קופרשטיין-דאש, איגוד הבנקים: "אני מתנגדת לטענה הפופוליסטית כאילו הבנקים פועלים באופן שהם פועלים בשל דאגה מתחרות, למרות שהיא נראית טוב בעיתונים. לבנקים יש מתחרים יותר גדולים מכם! מה שבאמת מטריד את הבנקים, ולא נפתר בחקיקה בשום דרך, זה איסור הלבנת ההון. אם החוזר הסופי של בנק ישראל והצו של רשות שוק ההון יורידו מהבנקים את האחריות הכבדה, כמו בדיקת הנהנים בהעברות בין בנקים, נשמח לקיים דיון על גובה עמלות, אופי השירות וכו'".
ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "המדיניות צריכה להשתנות. יש פה שני רגולטורים – הפלטפורמה והמפקח על הבנקים. לא הגיוני שאנחנו כמחוקקים מעבירים חוקים והרגולטור על הבנקים 'תוקע' אותם. שינויים לוקחים זמן וכוח וכדי שהציבור ירוויח מהחקיקה, צריך שהרגולטור על הבנקים ישתף פעולה ולא יעשה את הפעולה ההפוכה".
חלקו השני של הדיון היה התייחסות משרדי הממשלה לדברים, ובראשם לטענות בדבר אי ההתקדמות בהסדרת השוק. אמש, זמן רב לאחר קביעת מועד הדיון בוועדה, פרסם הפיקוח על הבנקטים טיוטת הנחיות, להערות הבנקים והציבור, אשר אמורות להסדיר את פעילות הבנקים אל מול הפלטפורמות עד לכניסת החוק לתוקף. ביקורת רבה נשמע מהחברות השונות על כך שהטיוטה עוסקת קודם כל בחשיבות ניהול הסיכונים מצד הבנקים – ההסבר שלהם לקשיים אשר חוות החברות מולם – ורק בהמשך מדברת על חשיבותה של התחרות. בהמשך הדיון, הסתבר, כי הדבר נעשה ללא כל תיאום בין בנק ישראל לבין רשות שוק ההון.
סימה שפיצר, הפיקוח על הבנקים: "כרגע מגרש המשחקים אינו אחיד ומאוזן, וכל הסיכון כרגע הוא על הבנקים אשר כפופים לחקיקת איסור הלבנת הון דרקונית מאוד. אנחנו רוצים לעודד תחרות, אבל אני מופתעת שאתם מופתעים, שאנו גם דורשים מהם לנהל נכון את סיכוניהם. אנו כן מופתעים מהתהליך, שכן בדיון פה יש חברות שכלל לא ידעתי שהן פלטפורמות, ואת הטענות שלהן לא קיבלתי מהן או מרשות שוק ההון כדי לטפל, אלא קראתי כליהן בכתבות בעיתונים. לא ניתן להאשים אותנו בחסור שיתוף פעולה אם לא נעודכן בתקלות בזמן אמת".
עו"ד ברוך לוברט, רשות שוק ההון: "אנחנו נערכים ליישום החוק, ועובדים על הצו אשר יסדיר את חובות הפלטפורמות בעניין איסור הלבנת הון. חייב להיות שיתוף פעולה בין הרגולטורים, ופנינו לפיקוח על הבנקים עם תלונות ועם הערות לגבי פעילות הבנקים, כמו התחייבנו במזכר ההבנות שחתמנו עליו בעת שלבי חקיקת החוק. אמנם הסמכות אצל המפקחת על הבנקים, אבל יש חובת היוועצות, שלא התרחשה, בטרם הפיץ בנק ישראל את החוזר שלו אתמול. ללא שיתוף פעולה השוק הזה לא יעבוד כמו שצריך".
שפיצר השיבה: "זה תהליך העבודה שלנו – ועדות מייעצות נקבעות שנה מראש, והתקיים דיון פנימי ביום חמישי, והפצת הטיוטה פותחת את הליך הדיון הציבורי. אנחנו מתכוונים ליישם את מזכר ההבנות, אבל אנו חייבים להיות מעודכנים בבעיות בזמן אמת"
יו"ר הוועדה, ח"כ עזריה, סיכמה: "הלבנת ההון הייתה טיעון משכנע, אם זה היה טיעון נקודתי, ולא גורף מול כל החברות. ברור שהנושא מאתגר את המערכת הבנקאית, אבל היא חייבת להתמודד עם הסיטואציה המורכבת, ולא להתחבא מאחורי אותו טיעון עש ששחקה אותו. נתנו לבנקים את הזמן הראוי להסדיר את הנושא, וגם לבנק ישראל, שהטיוטה שהפיץ אתמול ממש לא נותנת מענה לצורך בתחרות".
"אני פונה לפיקוח על הבנקים ליישם את מזכר ההבנות, ולעבוד בשיתוף פעולה עם רשות שוק ההון על הנוסח הסופי של החוזר. אמירה, או דרך פעולה, כאילו רשות שוק ההון היא כמו כל גוף אחר בתהליך גיבוש הנוסח הסופי חוטאת לכל מה שעשינו בתהליך החקיקה. הרי הסכמנו פה כולנו ללכת על 'מסלול רך' שלא יחייב חקיקה, אלא שיוסדר ביניכם, ועכשיו מתעלמים מהסכמות אלה".
"הוועדה מבקשת כי החוזר הסופי יופץ עד סוף החודש, ובמקביל מבקשת מרשות שוק ההון להתחיל לגבי תיקון חקיקה שיסדיר את הדברים במקביל. אם העבודה המשותפת תיעשה כמו שצרי, והלוואי שכך יהיה, החקיקה תתייתר, אבל לאורך לוחות הזמנים עד כה, הדברים חייבים להיעשות בינתיים במקביל".
"הנחת העובדה שלנו כמחוקקים הייתה שהפלטפורמות האלה חשובות לשוק ולתחרות. הדיון הזה, יותר מכל, מצער אותי, כאזרחית, שהעבודה שאנו עושים פה, כמחוקקים, צריכה כזה ליווי כדי שגורמי הממשלה יוציאו את הדברים לפעול"
לאחרונה המפקחת על הבנקים , ד"ר חדוה בר הודיעה כי היא מעוניינת שהקשר בין הבנקים לביחן הזירות החברתיות יהיה מפקוח, וזאת כדי לא לפגוע בזירות החברתיות (לכתבה המלאה)
מדריך הלוואות חברתיות – מה זה בכלל? האם כדאי לקחת הלוואה חברתית והאם כדאי להשקיע במסגרת הלוואה חברתית (כמלווה) (למדריך המלא)
בוקר טוב ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים. המפקחת החליטה שהגיעו מי עד נפש, במיוחד על רקע התלונות של הזירות החברתיות למתן הלוואות והיא דורשת מהבנקים לשתף פעולה עם הזירות האלו.
המפקחת מסבירה בפתיח המכתב לבנקים כי הכוונה היא להסדיר את פעילות פלטפורמות ה-P2P מול המערכת הבנקאית, עד להסדרה מלאה על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון וכניסת צו איסור הלבנת הון לתוקף.
"לאחרונה אנו עדים לפעילותן של פלטפורמות המפגישות באופן מקוון בין מלווים לבין לווים. פלטפורמות אלו לתיווך באשראי מוכרות כ"פלטפורמות P2P", מסבירים בפיקוח על הבנקים, "בשנים האחרונות חלה עלייה בחשיפת התאגידים הבנקאיים לסיכוני ציות. סיכונים אלו נובעים הן מהגישה המחמירה של רשויות החוק בעולם ובארץ כלפי עבירות מתחום הלבנת הון, לרבות עבירות מס, והן מהתפתחויות טכנולוגיות וכלכליות המובילות לאפשרויות לניצול לרעה של התאגידים הבנקאיים כאמצעי לביצוע עבירות על החוק. סיכונים אלו מחייבים את התאגידים הבנקאיים בניהול סיכונים מורכב ומאתגר.
"ביום ה-24.7.17 אושרה במליאת הכנסת הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים לפיה יפוקחו גופים אלו על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון וכן נקבע בחוק כי הוא ייכנס לתוקפו ב-1 בפברואר 2018 (כחצי שנה לאחר פרסומו). כמו כן, טרם פורסם צו איסור הלבנת הון שאמור לחול על גופים אלו. נכון להיום, פלטפורמות ה-P2P עדיין פועלות ללא רישיון, ללא רגולציה מתאימה וללא צו איסור הלבנת הון בתוקף. הפיקוח על הבנקים פועל להגברת התחרות במערכת הפיננסית תוך שמירה על ניהול סיכונים מושכל. לנוכח הקשיים שבהם נתקלו גופים המפעילים פלטפורמות P2P בניהול חשבון נאמנות בתאגיד בנקאי, ובכלל זה, סירוב לפתוח חשבונות נאמנות לאור היותם גופים לא מפוקחים ע"פ דין ובשל החשש לסיכונים שפעילותם הלא מפוקחת משפיעה על המערכת הבנקאית, נחתם ביום 25 ביוני 2017 מזכר הבנות בין הפיקוח על הבנקים לרשות שוק ההון, הביטוח והחסכון, שנועד לסייע לגופים אלו עד לכניסתה לתוקף של הרגולציה הרלבנטית".
ובכן לאור כל ההתפתחות בשוק ההלוואות החברתיות, הפיקוח על הבנקים דורש מהבנקים את ההיערכות הבאה – "על פי, טיוטת ההוראה, עד כניסת החוק לתוקפו והחלת צו איסור הלבנת הון על פעילותן של פלטפורמות ה-P2P, על הבנקים לפעול ליישום, בין היתר, של הכללים הבאים בפתיחה וניהול של חשבונות נאמנות כחלק מפעילות פלטפורמות ה-P2P: כל אחד מחמשת התאגידים הבנקאיים הגדולים נדרש לקבוע מדיניות ונהלים מפורטים לניהול חשבונות לפלטפורמות ה-P2P אשר ישקפו, בין היתר, גישה מבוססת סיכון. המדיניות המאושרת ופרוטוקול הדיון בדירקטוריון יועברו לפיקוח על הבנקים בתוך 90 יום. השיקולים בבסיס המדיניות והנהלים יבחנו ויאושרו על ידי המפקחת על הבנקים, בהיוועצות עם הממונה על שוק ההון.
"כמו כן, תאגיד בנקאי ימסור לכל מפעיל מערכת לתיווך באשראי שמבקש לפתוח אצלו חשבון גילוי מלא אודות עלויות ניהול החשבון הצפויות, ומדדי ביצוע של פעולות בחשבון וזאת, מבלי לגרוע מהוראות כל דין. על מנת להקל על הקשיים בהם נתקלות פלטפורמות P2P ולצמצם את הסיכונים הכרוכים בפעילות התאגידים הבנקאיים עם גופים אלו והחיכוכים הנובעים מכך, קורא הפיקוח על הבנקים לרשות שוק ההון ולוועדת חוקה חוק ומשפט להאיץ את פרסום ההוראות הרלבנטיות".
כיום אגב, רק בבנק לאומי ניתן לפתוח חשבון של הלוואות חברתיות (חשבון בנאמנות).
מעודכן ל-03/2018
חניית נכים – כל מה שצריך לדעת; גם על הטוב, הרע והמכוער
חניה לנכים מאפשרת לנכים להחנות את הרכב במקומות המיועדים לנכים ובמקומות שהחניה אינה מותרת בהם, בהתקיים תנאים מסוימים (הקבועים בחוק חניה לנכים) שעיקרם – אי הפרעה לתנועה. כלומר, נכים יכולים להחנות בחנייה המיועדת להם וגם במקומות שאינם מתרים לחניה, אבל שלא מפריעים לתנועה.
חניית נכים זה רעיון מבורך – צריך להקל על נכים בחיפוש חניה, אחרי הכל, הם מוגבלים (בחלקם) בתנועה, וחניה מרוחקת עלולה להקשות עליהם. כדי להחנות בחניית נכים יש לקבל תג חניה (תג אחד עבור שני כלי רכב) אם שניהם משמשים להסעת הנכה וזה יכול להיות שני כלי רכב שלא בבעלות הנכה, המשמשים את הנכה דרך קבע.
חניית נכים זה טאבו מבחינת הציבור – אסור להחנות בחניית נכים, ומי שחונה בחנייה כזו עובר על החוק, מקבל קנס גדול, אבל לא פחות חשוב מזה – מדובר בעבירה מוסרית. הציבור בארץ ביחס לחניית נכים ממושמע ברובו, אך בשנים האחרונות יש יותר ויותר מקרים של קנסות על חניית נכים (מנתוני העיריות הגדולות). אז למרות שעדיין זה "בקטנה", זה לא צריך להיות בכלל. זאת הטבה שמגיע לנכים, אל תקחו את זה מהם.
עד כאן, זה הטוב – הטבה לקבוצה שזכאי לה. אבל נקפוץ למכוער. על-פי החוק, השימוש בתג מותר רק כאשר הנכה נמצא ברכב (כנהג או כנוסע), אבל יש מצבים שמשפחות הנכים מנצלות זאת ומשתמשת ברכב עם תג נכה שלא ממש (בלשון המעטה) משמש את הנכה (כנוסע או כנהג) – כלומר, קיום תג נכה / תו נכה במשפחה מנוצלת לשימוש בחניית נכה ברכב שלא בהכרח משמש את הנכה עצמו – בינתיים הסוגיה הזו לא נאכפת, בעיקר בגלל הנושא הרגיש, אבל במקביל לעלייה המטאורית בחניות נכים, כשבמקביל נהיה קשה יותר ויותר למצוא חניות ברחבי הערים במרכז, הסוגיה הזו היא סוג של פצצת זמן.
חניית נכים – איפה ניתן לחנות?
חניית נכים אפשרית במקומות מסומנים, וכאמור גם במקומות מעין אסורים לחניה כל עוד אין הפרעה לתנועה. כמו כן, במקרים רבים, ניתן להחנות רכב עם תג בחניה המסומנת בכחול לבן – ללא תשלום. אבל, לא מדובר בתקנה ארצית, ולכן, יש לוודא את קיום הזכאות מול הרשות המקומית שבתחומה חונים.
החוק קובע כי בעל תג חניה לנכה פטור מתשלום על חניה במקום ציבורי, שהגישה הנגישה היחידה למקום היא דרך חניה ציבורית בתשלום.
תג החניה הוא כרטיס קשיח, כאשר בעת החניה, יש להצמיד את התג לחלון הקדמי מצד שמאל של הרכב או בחלון הצדדי בצד הנהג, באופן שיאפשר לראותו בבירור. תוקפו של תג החניה לנכה הניתן לצמיתות – 8 שנים. מספר שבועות לפני תום התקופה יחודש התג אוטומטית על-ידי אגף הרישוי ויישלח לביתו של הנכה, ללא כל צורך בפנייה למשרד הרישוי.
סוגי התגים המונפקים לזכאים: תג כחול עם סמל של כיסא גלגלים – לנכים הזקוקים לכיסא גלגלים, או לרכב כאמצעי תנועה בשל מוגבלות ברגליהם.
תג עם סמל משולש ירוק – לנכים שאינם מרותקים לכיסא גלגלים. שני התגים (הכחול עם סמל כיסא הגלגלים והירוק), שמסומנת עליהם כלנית – לנכי צה"ל.
חוק חניה לנכים אינו עושה הבחנה בין הסוגים השונים של התגים. על-פי פקודת התעבורה, רכב הנושא תג עם סמל כיסא גלגלים, רשאי לנסוע בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית כאשר הנכה נמצא ברכב.
מי זכאי לתג נכה/ תו נכה?
יכולים להגיש בקשה כל מי שסובלים ממחלה או מספר מחלות שבגינן יש קושי בהליכה. נכה שזכאי לתג הוא אדם שמתקשה בהליכה, תנועותיו מסוכנות לבריאותו או שהוא מרותק לביתו, בהתאם לדוחות רפואיים עדכניים.
בהתאם לחוק חניה לנכים, זכאי לתג נכה ותג עיוור (בעל תעודת עיוור / לקוי ראיה), מי שעונה על אחד מאלה: נכותו הרפואית היא בשיעור 60% לפחות ותנועתו ללא רכב עלולה לערער את מצב בריאותו; הוא מוגבל בהליכה וזקוק לכיסא גלגלים לצורך ניידותו; הוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות.
חשוב להבהיר – הגדרת נכה לצרכי מס, לצרכי ביטו לאומי ולצרכי קבלת תג חניה, הן לא תמיד זהות. כל אדם המעוניין שתיקבע לו נכות רפואית (כללית) מטעם המוסד לביטוח לאומי שלא באמצעות תביעה לקצבת נכות, יכול להגיש בקשה לרשות המסים ולהיבדק על-ידי ועדה רפואית לפטור ממס הכנסה. גבר שחלה במחלה הגורמת לנכות לאחר שהגיע לגיל פרישה, אינו יכול להגיש תביעה לקצבת נכות בשל גילו, אך אם יכול לקבל הטבות הניתנות בגין נכות רפואית (שאינן מותנות בקבלת קצבת נכות), לרבות תג חניה.
איך מקבלים תג חניה?
כדי לקבל את התג יש להכין את כל המסמכים הבאים: טופס בקשה לתג נכה ופטור מאגרת רישוי; צילום תעודת זהות + ספח; צילום רשיונות רכב; מכתב בחתימתו של הנכה המציין את מספרי הרכב המבוקשים על התג (עד שני כלי רכב); מוגבלי ניידות בכל הגילאים שניידותם נבדקה על-ידי משרד הבריאות לפני גיל 67 יצרפו את האישור של משרד הבריאות.
אם לא קיים אישור על מוגבלות בניידות מטעם משרד הבריאות, יש להגיש מסמכים עדכניים מרופא המומחה בתחום המחלה לרבות התייחסות ליכולת התנועה של מגיש הבקשה. כמו תמיד, שמעבירים מסמכים לרשויות, צריך לשמור על עותק מכל מסמך.
אם מדובר בנכי צה"ל – יש לוודא כי קיים אישור ממשרד הביטחון (האישור מועבר באופן אוטומטי ישירות למערכת משרד הרישוי). אם מדובר בעיוורים – יש לוודא כי קיים אישור ממשרד הרווחה (האישור מועבר באופן אוטומטי ישירות למערכת משרד הרישוי).
במקרה שמדובר בנפגעי פעולות איבה – אישור מהמוסד לביטוח הלאומי (אגף נפגעי פעולות איבה) שהם נכים ושתנועתם ללא רכב עלולה לערער את מצב בריאותם.
כאשר הנכה המבקש תג חניה אינו בעל הרכב יש לצרף את המסמכים הבאים:
צילומי תעודות הזהות והספח של שניהם (להוכחת הקרבה המשפחתית).
אם הרכב רשום על שם בן/בת זוג ללא נישואים של מבקש התג: צילומי תעודות זהות וספח של שני בני הזוג, וכן חוזה/הסכם נישואין/הסכם ממון/תצהיר מעורך דין או מבית משפט, כי השניים חיים ומנהלים משק בית משותף כבני זוג.
אם הרכב רשום על שם מי שאינו בן משפחה מדרגה ראשונה של מבקש התג (כגון גיס, חבר, או בני זוג של ילדיו): תצהיר של מבקש התג ותצהיר של בעל הרכב (חתומים על-ידי עורך דין) על כך שהרכב משמש את מבקש התג.
אם הרכב רשום של שם חברה: אישור עם לוגו וחותמת החברה (ראו דוגמה) המציין שהרכב עומד לשימושו של הנכה וכולל את מספר הרכב ופרטי הנכה.
ברכב הרשום על שם חברת השכרה/ליסינג: אישור מחברת ההשכרה כי הרכב עומד לשימושו האישי של הנכה, כולל לוגו וחותמת (ראו דוגמה), ח.פ. ומספר רכב ופרטי הנכה (שם ותעודת זהות).
את טופס הבקשה בצירוף המסמכים יש להעביר למשרד התחבורה, היחידה לטיפול במוגבלי ניידות במרכז עדכון ובקרה ת"ד 72 חולון מיקוד 58100. אגב, ניתן להעביר את הבקשה גם באופן מקוון (לשם כך יש לסרוק את טופס הבקשה וכל המסמכים והאישורים הרלוונטיים לקובץ PDF אחד).
הטיפול בבקשה לתג חניה לנכה אורך עד 90 ימים מיום הגעת הבקשה ליחידה לטיפול במוגבלי ניידות. תוכלו להתעדכן – מספר הטלפון לבירורים: 1-222-56-78 או בחיוג מקוצר מכל הרשתות: 5678* (המוקד פועל בימים א'-ה' משעה 07:00 בבוקר עד 20:00 בערב)
תשלום אגרת רישוי מופחתת
רכבים שמקבלים את תג החניה מקבלים גם פטור מתשלום אגרת רישוי (תשלום מופחת בגובה 27 שקל בלבד). ניתן, במקרים מסוימים, לקבל החזר רטרואקטיבי על הסכום לפני שהתקבל התג. למעשה, היום הקובע לצורך ביצוע ההחזר הוא היום שבו אושרה הנכות, או היום שבו בוצעה העברת בעלות על רכב זכאי.
לצורך קבלת החזר רטרו יש למלא טופס בקשה להחזר אגרת רישוי ולשלוח למשרד הרישוי.אפשר, וזה עדיף – למלא ולשלוח טופס מקוון. יש לצרף לטופס, צילום המחאה ריקה לאימות נתוני הבנק; צילום שיק האגרה; צילום תעודת זהות וספח; צילום רישיון רכב; הורה שהוא אפוטרופוס לנכה מעל גיל 18, יצרף את צו המינוי בחותמת בית משפט. ניתן להגיש את הבקשה בהגעה למשרד הרישוי הקרוב למקום המגורים, או לשלוח את הבקשה בדואר. זה ייקח לכם זמן – עד חצי שנה, אבל זה משתלם.
מחליפים רכב – מקבלים תג חדש
מה קורה כאשר מחליפים רכב? או שמוסיפים רכב נוסף לתג הנכה? פשוט – ממלאים טופס בקשה להנפקת תג נכה במקרה של החלפת רכב/הוספת רכב. את הטופס מעבירים אל היחידה לטיפול במוגבלי ניידות (מרכז פניות הציבור ת"ד 72 חולון, מיקוד 58100). גם כאן, ניתן להעביר את הבקשות באופן מקוון (לשם כך יש לסרוק את טופס הבקשה וכל המסמכים והאישורים הרלוונטיים לקובץ PDF אחד). במקרים דחופים אגב, ניתן להגיע ישירות למשרדי הרישוי.
כדי לחדש תג שפג תוקפו (בתג שלא אושר לצמיתות ומחודש אוטומטית אחרי 8 שנים), יש לבצע שוב את הליך קבלת התג. רצוי, על מנת למנוע עיכובים יש להתחיל את ההליך כ-90 יום לפני תום תוקפו של התג.
חניית נכה – האם היא אישית?
טוב ,אז כתבנו על הטוב (חניית הנכים בפני עצמה מבורכת), וגם על המכוער (תג נכה לרכבים שלא באמת צריכים זאת), ועכשיו אל הרע – יש נכים שאין להם חנייה.
בדצמבר 2017 בדיון של וועדת הכלכלה, אישרה הוועדה את הצעת משרד התחבורה לתקן את חוק חניה לנכים, על מנת לקבוע כי במקום חניה מוסדר שנקבע לרכב מסוים – החניה בו תהייה מותרת אך ורק לרכב הנכה שמספרו צוין בתמרור. כיום מי שחונה בחניית נכה שיועדה לרכב מסוים, שמספרו נרשם בתמרור הסמוך למקום החניה, צפוי לקנס של 1,000 שקל. אולם אם רכב נכה חונה באותה חניה, על אף שאינה מיועדת לו, הוא לא מבצע עבירה. מאחר שהפגיעה בנכה שהחניה מיועדת לו היא זהה, בין אם החונה במקום החניה שלו הוא ללא תו נכה או בעל תו נכה, אושר לתקן את החוק ולהבטיח שהחניה תישמר רק לרכב הנכה שלו יועדה.
סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, סיפרה כי המשרד יזם את התיקון בעקבות פנייה שהתקבלה מתושב חדרה, בן 83, שהוא ואשתו נכים ויש להם מקום חניה שמור למספר הרכב שלהם בלבד. התושב סיפר כי במקום מגוריו יש מצוקת חנייה וכאשר נכה תופס לו את המקום לא ניתן להזיזו או לבצע אכיפה, והמשמעות היא כאילו לא הקצו לו מקום חניה. לכן, הסבירה עו"ד ראובני, התיקון נועד לכך שנכה שקיבל מקום חניה מסוים יוכל ליהנות ממנו ולא אף אחד אחד, גם לא נכים אחרים.
רשות המסים צוכנה לפטור ממס שבח קשיש שיבקש למכור את דירתו ליזם התחדשות עירונית. על רקע הדברים אמרה יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ עזריה: הישג גדול וצעד ראשון מני רבים
עוד נחשף בדיון הוועדה: 14 מתוך 31 דיירים מבוגרים נפטרו בפרויקט 'נווה שרת' שטרם הסתיים.
מדריך מס שבח – כל מה שצריך לדעת
הוועדה המשותפת לוועדת הרפורמות ולוועדת החוקה חוק ומשפט, בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו), המשיכה היום (ד') את דיוני ההכנה לקריאות שניה ושלישית של התיקון לחוק פינוי ובינוי (פיצויים) העוסק בפינוי בשל סירוב בלתי סביר ("דייר סרבן"). הדיונים כעת מתמקדים במציאת פתרונות ומגנונים אשר ימנעו את הצורך להגיע להתדיינות משפטית בשל "סירוב בלתי סביר" בכלל, והדיון היום היה המשך ההתעמקות בסוגיית האוכלוסייה המבוגרת בפרט.
יו"ר הוועדה פתחה את הדיון: "נמשיך היום למצוא את הפתרונות אשר יפיגו את החששות והספקות, בקרב אוכלוסיית הקשישים, בכל הקשור לפרויקטים של התחדשות עירונית, עוד בטרם יגיעו בכלל לשלב בו הם נאלצים לסרב לפרויקט".
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני): "אוכלוסייה זו חוששת באופן אמיתי מעזיבה או עקירה מסביבתם המוכרת בגיל הזה, ומצד השני לא בטוח שהם ייהנו מאותה תשואה עתידית שאמורה להיות המניע לפרויקט. סירוב בשל גיל, או בשל בן זוג במצב סיעודי, ברור שאסור לאפשר להגדירם כסירוב בלתי סביר. צריך למצוא פתרון מיוחד לאוכלוסייה זו, אבל לא פתרון פטרוני כמו מינוי אפוטרופוס עליהם, אלא מישהו שיעזור להם לקבל את ההחלטה בעצמם. הם גם צריכים את כל המידע בפניהם בקבלת ההחלטה וחשוב שתהיה חובה לפרט להם גם על גידול עתידי בהוצאות, כמו דמי האחזקה בבניין החדש והארנונה, שתעלה עם גודל הדירה יעלה".
ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו): אנחנו משיקים ביום שני ועדה מיוחדת לבניית תכנית אב לאומית בתחום הזקנה, ולי יש את הזכות והאחריות הכבדה להוביל אותה. מגיעים אלי מקרים רבים של קשישים שנדרשים לחתום על הסכמים שאינם מבינים להתחדשות עירונית. צריך להחתים כל אדם על מסמך בשפה שהוא מבין אותה, ולא מספיקה החובה בחוק ההתחדשות העירונית, שאם קיימים 20% דוברי שפה זרה, אז יונפק חוזה בשפה זו. בטח באוכלוסייה זו צריך חוזה מותאם ומובן לכל אחד".
יו"ר הוועדה הזמינה לדיון מספר אזרחים ותיקים בכדי לשמוע מהם ישירות על הקשיים בהתחדשות עירונית עבורם. אחת מהם הייתה כנרת טל, מנווה שרת בת"א, שאמרה: "מאיפה יש לאנשים מבוגרים כסף לשלם את התחזוקה של המגדלים האלה? התנגדתי לפרויקט אבל בגלל שאני דיירת עמידר לא התחשבו בי. גרתי קודם בקומה שניה, והיום אני בקומה חמישית. אני שומרת שבת, ואפילו עוד לא יודעים להגיד לי מתי תהייה מעלית שבת בבניין".
עמי סופר, מנהל פרויקטים ב"עזרה וביצרון", ביקש להעיר: "בכובעי השני אני בוועד שכונת נווה שרת וקיבלתי לאחרונה את דירתי החדשה באותו פרויקט. פונו אצלנו 120 משפחות וייבנו 350 יחידות דיור. ערב היציאה לשכירות, לפני כארבע שנים, היו בערך 31 מבוגרים, ולצערי 14 מהם נפטרו בתקופה זו"
עו"ד מתן רבינוביץ', מרכז הגר באוניברסיטת ת"א: "המדינה ניסתה לעשות סדר בשוק, דרך חוק המארגנים, שנותן הגנה מוצדקת לכל תושבי המתחם, אבל איך אנשים עם דמנציה, למשל, שיש להם יום טוב ויום רע, יתמודדו עם מערכת חוזית? צריך להכשיר אנשים שיהיו 'תומכי החלטה' ויסייעו, ורצוי שישכרו לכך ע"י המדינה, ולא צד עם אינטרס". ח"כ שמולי הגיב: "הלוואי ונוכל להיות במצב שבו המדינה תיתן את הסיוע הזה ותגדיר את המלווה ותממן אותו. לדעתי זה לא יקרה, אבל נכון יהיה שהרשות להתחדשות עירונית תבנה מאגר של עו"ס מוסמכים ומוכרים לכך".
נועה אפיק, מנהלת קשרי קהילה בחברת "מוריה": "היה לנו השבוע דיון עם מספר יזמים, שאמרו לנו כי רוב הקשישים מעדיפים שיקנו מהם את דירתם וירכשו להם דירה במקום אחר, עצמאית משלהם, ולא יצטרכו להתמודד עם כל פרויקט. היזמים אמרו שמכירת הדירה דורשת מס שבח וקניית הדירה נדרש תשלום מע"מ, וללא העלויות האלה הם היו שמחים לפתרון כזה. עוד אמרו לנו היזמים כי הם מעדיפים לשלם לקשיש בתשלומים, ולא בבת אחת, אך הקשישים חוששים כי תשלום חודשי פוגע בקצבת הבטחת ההכנסה שלהם".
יו"ר הוועדה ביקשה את התייחסות רשות המסים, שכן עד עכשיו היה ידוע לה שנוא החלפת הדירות מוסדר, ורק נושא התשלום במזומן בעת מעבר למגורים על הילדים הוא סוגיה פתוחה. מיכל סופר, מרשות המסים, השיבה: "החוק כיום מאפשר פטור ממס שבח רק במעבר לדיור מוגן, ואילו קבלת תשלום מזומן על כל שווי הדירה הוא מימוש זכויות שחייב במס, וזו גם עמדתנו לעתיד. החלפת דירה בדירה, באותו פרויקט, איננה פטור, כי אם דחיית מס, שכן בעתיד נממש את המס על הדירה החדשה המתקבלת בפרויקט. בנושא של רכישת דירה במקום אחר, לדעתי אנחנו נכונים לתת החלטת מיסוי, שפוטרת ממס השבח, אבל לא ממס הרכישה של הדירה החדשה".
יו"ר הוועדה, ח"כ עזריה, סיכמה: " תוחלת החיים מתארכת ושיעור הילודה עולה, וזה מבורך, וכדי לזרז את התהליך חשוב להסיר את החסמים העומדים בפני תהליכי התחדשות עירונית. ביטול מס שבח בקרב אזרחים קשישים הוא הישג גדול וחלק מהרבה צעדים שאנו הולכים לנקוט בדרך לזירוז תהליכי התחדשות עירונית והקלה על אוכלוסיית האזרחים הוותיקים".
"כל הגורמים מבינים את הצורך בכך, רואינו בדיון שהם נרתמים ועוברים לשלב הפתרונות. משרד המשפטים הסכימו לבחון את נושא חובת ההסכם בשפות שונות, ורשות המסים תדון איתנו על נושא המעבר לילדים ועל נושא רכישת דירה במקום אחר, כפי שכבר הגענו להסכמות על המעבר לדיור מוגן נעמיק גם מול גורמי הרווחה הן בפגיעה אפשרית בהבטחת הכנסה במקרה של מכירת דירה, והן בפיילוט לגבי אותם תומכי החלטה".
"המשך הפתרונות לכלל האוכלוסיות הנזקקות, אשר להן החששות הכבדים ביותר מההתחדשות העירונית, יאפשרו לנו למנוע מצבים של סירוב, להוסיף מאות אלפי יחידות דיור ולעבות את מרכזי הערים הגדולות לטובת כלל תושבי ישראל", אמרה יו"ר הוועדה.