החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדיבויאנג'ו, סבורה שהמדינה צריכה לקיים מכרז על משאבי ים המלח ברגע שתקופת הזכיון של כיל תיגמר – בשנת 2030. במכתב שמוען ליו"ר ועדת תום תקופת הזיכיון יואל נווה, עם העתק לשר האוצר, משה כחלון, מציינת עבאדיבויאנג'ו כי – "קיום הליך של מכרז הוא הדרך הנכונה למימוש מקסימלי של חלק הציבור במשאבי הטבע באזור ים המלח".
בסוף החודש תסיים עבאדיבויאנג'ו את תפקידה וייכנס במקומה רוני חזקיהו, ונראה שהוא זה שייצטרך להמשיך "במלחמה" מול כיל לצד שערוך הנכסים של משאבי הטבע של ים המלח.
כיל הודיעה לאחרונה על עצירת השקעותיה בים המלח עד להתבהרות הנושא, אך זה לא עצר את החשבת להוציא את המכתב. במקביל למכתב, פרסמה החשבת את התקדמות עבודת הערכת הנכסים (שהושלמה לאחר שנתיים) שתעביר כיל למדינה בתום התקופה – בהנחה שהמדינה תידרש לשלם לכיל תמורתם. העבודה בנושא הסדר הנכסים היא מרכיב מהותי בהיערכות הממשלה לפקיעת הזיכיון – היערכות שאותה מרכזת הוועדה בראשותו של נוה, וזאת מאחר שהמדינה אמנם תקבל תמורה עבור הזיכיון, אך מנגד תצטרך לשלם על התשתיות והציוד של כיל
עבאדיבויאנג'ו בחרה שלא לפרסם את ממצאי עבודתה אלא להעביר אותם לחשב הנכנס – "לאור חילופי החשב הכללי הצפויים וכניסתו בקרוב לתפקיד של רוני חזקיהו, לאור העובדה שהחשב הכללי הבא יצטרך להוביל את עמדת האגף מול החברה, מול גורמי הממשלה ומול הציבור, ולאור מורכבות הנושא וגודלו – אני סבורה שלא נכון יהיה להעמיד את החשב הכללי הבא מול עובדה מוגמרת בהסדר הנכסים".
עבאדיבויאנג'ו פעלה בכמה מישורים מול חברת כיל במהלך כהונתה כחשבת – הסכם קציר המלח, עסקת מיזוג פוטאש כיל, בוררות התמלוגים, וועדת ששינסקי 2 ,סוגיית מניית הזהב ונושא הסדר הנכסים.
עבאדיבויאנג'ו מציינת במכתב סוגיות המחייבות לדעתה התייחסות מצד הוועדה, האוצר והממשלה כולה במסגרת ההחלטה על עתיד הזיכיון. מדובר בין היתר בשאלה האם לאפשר לגורמים זרים כמו חברת פוטאש להשתתף במכרז העתידי ובאיזה מעמד (שליטה, שותפות מיעוט וכו') בשאלת זכות הקדימה (זכות הסירוב) שיש לכיל עלפי סעיף 25 לשטר הזיכיון, בשאלת גורל הנכסים – האם להוציא גם אותם למכרז יחד עם הזיכיון העתידי, בסוגיות מיסוי והון חוזר ובנושא מניית הזהב שיש כיום למדינה בכיל – ובשאלה האם להעביר את המניה גם לזיכיון עתידי או להבטיח את זכויות הציבור בדרך אחרת.
בתגובה לפרסומים בתקשורת, פרסמה, אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, התייחסות בקשר לזיכיון – "לפי הפרסומים בעיתונות, החשבת הכללית במשרד האוצר ממליצה להעביר את זיכיון הכרייה בים המלח, העומד לפוג בשנת 2030, למכרז ולא להאריכו במסגרת משא ומתן עם החברה. לפי הפרסומים, המלצה זו מנוגדת לניסיונות שנעשו בשנתיים האחרונות, לשכנע את משרד האוצר להאריך את הזיכיון של כיל תמורת הבנות חדשות עם המדינה – בתמורה להחלת המלצות ששינסקי 2. נציין כי המנכ"ל הקודם, סטפן בורגס, ניסה להעלות את נושא הארכת הזיכיון למוקד הדיון עם הרגולטור, אך הפסיק להתייחס לנושא ברבעונים האחרונים לעבודתו. אין ספק כי מדובר בידיעה שלילית עבור החברה, בייחוד על רקע היעדר ההתקדמות ברצועת החוף בים המלח.
"בשלב זה איננו יכולים לכמת את הסיכון, אך יחד עם זאת, במידה והרגולטור (או החברה עצמה) יוציאו הודעה רשמית בנושא – שתאשש את הפרסומים בתקשורת – אנו נוריד את החברה מרשימת המניות המומלצות לשנת 2017"
מדד מחירי הדיור ירד ב-0.1% בחודש דצמבר – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ירד ב-0.1%; לעומתו מדד שכר דירה עלה ב-0.1%.
שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש דצמבר 2016, נרשמה ירידה בהשוואה לחודש נובמבר 2016. ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים נובמבר 2016 – דצמבר 2016, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים אוקטובר 2016 – נובמבר 2016.
אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן – מדד מחירי דירות
מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2016 – נובמבר 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר 2016 – אוקטובר 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.4%. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות אוקטובר 2016 – נובמבר 2016, לעומת אוקטובר 2015 – נובמבר 2015, עלו המחירים ב-8.1%. מהשוואת העסקאות ספטמבר 2016 – אוקטובר 2016, לעומת ספטמבר 2015 – אוקטובר 2015, עלו המחירים ב-8.6%.
אחזקת הדירה – מדד מחירי אחזקת הדירה נותר ללא שינוי. הוזלו במיוחד: אמצעי ניקוי אחרים, כגון: ספוגית לרחיצת כלים ומגבות נייר (ב-1.9%), צרכי משק בית אחרים, כגון: נרות, גפרורים ושקיות (ב-1.2%) ושירותי צביעה וסיוד (ב-1.1%).התייקרו במיוחד: סופגי ריחות ומטהרי אויר (ב-2.4%), חומרים לניקוי ורחיצת כלים (ב-1.2%) ומוצרי חיטוי והדברה (ב-1.2%).
ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.5%. הוזלו במיוחד: נרות ומפיצי ריח (ב-6.1%), מפות ומפיות (ב-5.9%), ריהוט לגן ולמרפסת (ב-4.1%), כלי הגשה וקיבול למטבח (ב-3.6%), כלי מיטה ומגבות (ב-3.4%), שולחנות, כסאות ופינות אוכל (ב-2.8%), צלחות (ב-2.3%), אביזרים לציוד חשמלי (ב-2.2%), כלי בישול ואפיה (ב-2.2%), ספלים וכוסות (ב-1.9%), כלי עזר למטבח (ב-1.6%), ספה וכורסאות (ב-1.5%) ווילונות מוכנים ובדי ריפוד (ב-1.5%).
התייקרו במיוחד: פרחים וצמחים (ב-2.0%), כלים חד פעמיים (ב-1.9%), תנורי חימום (באחוז אחד) וביטוח ותיקונים לציוד חשמלי (באחוז אחד).
מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...
מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בדצמבר 2016, בהשוואה לנובמבר 2016, ונותר ברמה של 98.9 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0=2014 נקודות). המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור, נותרו אף הם ללא שינוי ברמה של 98.8 ו-96.9 נקודות, בהתאמה. לעומתם, המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.1% והגיע ל-100.2 נקודות.
ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: פירות טריים ב-3.6% ותרבות ובידור ב-1.8%.
עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-6.5% וירקות טריים ב-4.6%.
בשנים עשר החודשים האחרונים (דצמבר 2016 לעומת דצמבר 2015) ירד המדד הכללי ב-0.2%, המדד ללא דיור ירד ב-0.7%, המדד ללא אנרגיה ירד ב-0.2% והמדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.1%.
על פי נתוני המגמה לתקופה שבין ספטמבר 2016 – דצמבר 2016, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.3%, הקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור נותר ללא שינוי וקצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.3%.
שינויים עיקריים בסעיפי הצריכה הראשיים – מזון (ללא ירקות ופירות) – מדד מחירי מזון ירד ב-0.5%.
הוזלו במיוחד: עופות (ב-4.0%), בשר כבש (ב-3.8%), תחליפי סוכר (ב-3.1%), בצק ומוצרי בצק קפואים (ב-2.7%), בשר בקר (ב-2.0%), ממרח שוקולד, ריבת חלב וחמאת בוטנים (ב-1.9%), סלטים מוכנים (ב-1.8%), מיצי פירות טבעיים (ב-1.6%), נקניק, פסטרמה ונקניקיות (ב-1.5%), טחינה (ב-1.5%), בירה לבנה (ב-1.4%), תה (ב-1.4%), דגן ומוצרי דגן (ב-1.3%), בירה שחורה (ב-1.3%), תרכיזים וסירופים (ב-1.2%), לחם מיוחד, כגון: לחם דיאטטי ולחם קל (ב-1.1%) וקמח אחר, כגון: קמח תופח וקמח מלא (באחוז אחד).
התייקרו במיוחד: קרקרים שונים (ב-12.5%), מעדני חלב וגבינה (ב-4.4%), אטריות, ספגטי וכדומה (ב-2.6%), שימורי דגים (ב-2.2%), חלב (ב-1.6%), דגים קפואים (ב-1.5%), ופלים (ב-1.3%), קקאו (ב-1.3%) וגלידות ושלגונים (ב-1.2%).
ירקות ופירות – מדד מחירי ירקות ופירות עלה באחוז אחד.
מדד מחירי ירקות טריים עלה ב-4.6%; לעומתו מדד מחירי פירות טריים ירד ב-3.6%. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים עלה ב-0.1%; לעומתו מדד מחירי פירות משומרים ויבשים ירד ב-0.3%.
מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: ארטישוק (ב-233.8% לעומת אפריל 2016), קישואים (ב-32.6%), מלפפונים (ב-16.8%), דלעת ודלורית (ב-16.6%), כרובית (ב-13.0%), קולורבי (ב-12.1%), חצילים (ב-11.7%), בצל (ב-5.4%), עגבניות (ב-3.7%), שעועית טרייה (ב-2.7%), צנון וצנונית (ב-1.6%), חסה (ב-1.5%) ונבטים (ב-1.2%).
הוזלו במיוחד: שומר (ב-15.1%), ברוקולי (ב-10.9%), פלפלים (ב-9.7%) וגזר (ב-3.4%).
מבין הפירות הטריים הוזלו במיוחד: קיווי (ב-12.2%), בננות (ב-9.9%), אשכוליות (ב-9.2%), תפוזים (ב-8.4%), לימונים (ב-7.9%), קלמנטינות (ב-5.5%), אבוקדו (ב-4.4%), אפרסמון (ב-4.0%), תפוחי עץ (ב-3.0%) ופומלה (באחוז אחד).
התייקרו במיוחד: מלון (ב-11.3%), רימונים (ב-10.5%) ואגסים (ב-1.8%).
מבין הירקות והפירות המעובדים התייקרו במיוחד: ירקות קפואים אחרים, כגון: גזר וברוקולי (ב-2.8%).
הוזלו במיוחד: רסק ושימורי עגבניות (ב-1.7%).
מדד תשומות הבנייה בדצמבר 2016 נותר ללא שינוי. בשנת 2016 כולה עלה מדד תשומות הבנייה ב-1.5% כך עולה מפרסום נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בחודש שעבר נותר המדד ללא שינוי. מתחילת השנה עלה המדד ב-1.5%
כאן את השינויים במדד שכר הדירה
וכאן את השינויים במדד מחירי הדירות
בסוף 2016 עומד מדד תשומות הבנייה על 109.0 נקודות (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה נותר אף הוא ללא שינוי בחודש דצמבר 2016 והגיע לרמה של 103.6 נקודות.
חומרים ומוצרים – בחודש דצמבר 2016 עלה מדד מחירי חומרים ומוצרים ב- 0.1%. מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי רשתות ברזל (ב-1.5%), ברזל לבנייה וצינורות לאינסטלציה חשמלית (ב-1.2% כל אחד) ומוצרי מתכת אחרים (ב-1.0%).
שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב ירד בחודש דצמבר 2016 ב-0.3% בשל ירידה במחירי שכירת ציוד (ב-0.3%).
מדד הוצאות כלליות נותר ללא שינוי.
שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש דצמבר 2016 ב-0.1%.
הסיבה ההעיקרית שמדד תשומות הבנייה הפך לכל כך חשוב היא שהוא מהווה את בסיס ההצמדה של הכספים לקבלן – כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד. ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי. כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.
מחשבון מדד תשומות בנייה – מחשבון מדד תשומות הבנייה
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
אז מתי כדאי לשלם לקבלן?
שאלה חשובה שאיתה מתמודדים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.
מדריכים נוספים:
רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת
ח"כ אלי כהן (כולנו) יחד עם ח"כ אכרם חסון (כולנו) הגישו הצעת חוק להגבלת שיעור המשכנתא למשקיעים מסך עלות הנכס/ דירה. על פי ההצעה המשקיעים (אלו שיש להם כבר דירה או דירות ומעוניינים לקנות דירה נוספת ) יוגבלו במשכנתא בשיעור של 25% מערך הדירה. כיום יכולים המשקיעים לקבל משכנתא בשיעור של 50% מערך הדירה.
ולמה נועדה הצעת החוק? האשראי של הבנקים מוגבל, וברגע שפחות כספים יוסתו למשכנתאות למשקיעים, יותר כספים יוסתו לרוכשי דירות ראשונות. אלא שזה ממש לא מבטיח שהבנקים יסיתו כספים למשכנתאות של רוכשי דירה ראשונה. הבנקים בחודשים האחרונים במגמה של צמצום תיקי המשכנתאות שלהם, והם מוכרים חלק מהמשכנתאות לגופים המוסדיים.
"ההצעה מגיעה על רקע עליית ריבית המשכנתאות שנובעת לטענת בנק ישראל כתוצאה מהמחסור במקורות אשראי", כותבים מגישי ההצעה ומוסיפים – "הצעת חוק זו נועדה לתעדף רוכשי דירה ראשונה על פני המשקיעים בקבלת המשכנתא, באופן שיסייע להוזלת ריביות המשכנתא. הצעת החוק נקבעה כהוראת שעה ל3 שנים".
קבוצת לוזון מסדרת את שטרי ההון ששייכים לבעלת השליטה הקודמת (גזית גלוב)
קבוצת לוזון (לשעבר דורי קבוצה) מדווחת על משא ומתן שמנהלת החברה עם גזית (בעלת השליטה הקודמת בחברה) בנוגע לשטרי ההון והלוואת הבעלים שהעמידה גזית לחברה.
החברה מעדכנת כי כחלק מפעולות ההבראה הנעשות מאז החלפת השליטה בה, החברה מנהלת עם גזית משא ומתן מתקדם לקראת עסקה שעיקריה –
1 .הלוואת הבעלים:
בסמוך לאחר מועד החתימה על ההסכם, ככל שיחתם, כל ריבית שנצברה/תיצבר בגין הלוואת
גזית עד לסוף 2016 ולא שולמה, תשולם לגזית באמצעות הקצאה פרטית של מניות החברה,
במחיר שיוסכם בין הצדדים. כל ריבית שתיצבר בגין הלוואת גזית החל מיום מה-1 בינואר 2017 ועד למועד ההשלמה, כפי שיקבע בהסכם, תשולם לגזית במועד ההשלמה, באמצעות הקצאה פרטית נוספת של מניות החברה באותו מחיר שיוסכם בין הצדדים.
הלוואת הבעלים שהעמידה גזית לחברה, בסך של 120 מיליון שקל, תומר לאג"ח סחיר חדש של החברה כאשר, קרן האג"ח האמור תחל להיפרע בשנת 2022 ,לאחר תום תקופת אגרות החוב הנסחרות הקיימות של החברה.
2 .שטרי ההון:
החברה תנפיק לגזית מניות של החברה במסגרת המרה של חלק מהרכיב ההמיר של שטרי ההון, באופן בו גזית תחזיק מיד לאחר הקצאתן ורישומן למסחר (בהתחשב במניות החברה שיוקצו לה) כ-15% מהונה המונפק והנפרע של החברה, כפי שיהיה לאחר כל ההקצאות האמורות.
ביחס ליתרת הרכיב ההמיר שלא יומר למניות החברה באופן מיידי, ינוהל משא ומתן בין הצדדים.
סדרת אגרות החוב החדשות תכלול לפחות 156 מיליון אגרות חוב חדשות של החברה, רשומות על שם, בנות 1 ₪ ע.נ. כל אחת, אשר תונפקנה ותרשמנה למסחר בבורסה, בכפוף לאישורים הנדרשים לכך על פי דין, מכח תשקיף שתפרסם החברה, מתוכן, לפחות 36 מיליון אגרות חוב חדשות תונפקנה לציבור במסגרת התשקיף ו-120 מיליון אגרות חוב חדשות תונפקנה לגזית, במועד ההשלמה ומיד לאחר תחילת המסחר באגרות החוב החדשות, במסגרת הקצאה פרטית בפארי.
ביחס ליתרת שטרי ההון, בסך כולל של 370 מיליון ש"ח, הם ימכרו לבעל השליטה בחברה, מר עמוס לוזון במישרין ו/או באמצעות חברה בשליטתו, תמורת 1 שקל, לאחר תיקון שטרי ההון כך שבין היתר, תבוטל הריבית והמגבלה על חלוקת דיבידנד והם לא יקנו לו זכויות כלשהן כלפי החברה למעט בפירוק, וזאת בסיווג של בעל מניות בלבד ובנחיתות לשאר ציבור בעלי המניות של החברה. עם המכירה, גזית תוותר על כל זכות מכל מין וסוג ביחס ליתרת שטרי ההון.
3 .תנאים מתלים:
ההסכם, ככל שיחתם, למעט הקצאת המניות (המוזכרת בתחילת סעיף 1), שתבוצע בסמוך לאחר החתימה על ההסכם, יהא מותנה בתנאים מתלים (במצטבר), הכוללים קבלת אישור הדירקטוריונים של גזית ושל החברה להתקשרותן בהסכם וביצועו, קבלת אישורים נדרשים (רשות ני"ע, בורסה) לפרסום תשקיף של החברה מכוחו יוצעו אגרות החוב החדשות ורישומן למסחר וכן, קבלת פרה-רולינג מרשות מס הכנסה לפיו, אין לחברה ולבעל השליטה בה, לפי העניין, חשיפת מס (כולל חשיפת מע"מ) בגין מחילה, לרבות בגין תיקון שטרי ההון וביטול הריבית בגינם ובגין רכישת שטרי ההון לכשעצמם על ידי בעל השליטה.
4 .כתב ויתור לקבוצת גזית:
במסגרת העסקה, יוענק ויתור באופן מלא סופי, מוחלט ובלתי חוזר, בכפוף למגבלות הדין ולאמור בסיפא סעיף זה להלן, על ידי החברה והחברות הבנות אשר בבעלותה המלאה או בשליטתה לרבות בדרך של תביעה נגזרת, לטובת גזית ומי מטעמה, מכל טענה ו/או דרישה מכל מין וסוג שהוא בכל נושא הקשור לחברה ופעילות החברות הבנות, שעילתה נוצרה ו/או שמקורה בתקופה שעובר למועד חתימת ההסכם.
מדד הדיור ירד ב-0.1%, מדד שכר הדירה עלה ב-0.1%
מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ירד ב-0.2%, לעומתו מדד שכר דירה עלה ב-0.1%.
שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש נובמבר 2016, נרשמה ירידה בהשוואה לחודש אוקטובר 2016. ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים אוקטובר 2016 – נובמבר 2016, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים ספטמבר 2016 – אוקטובר 2016.
אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן – מדד מחירי דירות מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר 2016 – אוקטובר 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט 2016 – ספטמבר 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.9%.
עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. בחודש אוקטובר דווחו כמחצית ממספר העסקאות שדווחו בחודשים האחרונים. יצוין כי בתקופה זו התקיימו חגי תשרי עם מספר מועט של ימי עסקים; כמו כן ננקטו עיצומים על ידי מפקחי מיסוי המקרקעין. בבדיקה שנעשתה עולה שהתפלגות הדירות מבחינה גיאוגרפית ומבחינת גודל הדירה דומה להתפלגות הדירות הרגילה. עוד יודגש כי הלמ"ס מעדכנת את האומדן 3 פעמים עד פרסום הנתון הסופי, זאת מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו שטרם דווחו.
מהשוואת העסקאות ספטמבר 2016 – אוקטובר 2016, לעומת ספטמבר 2015 – אוקטובר 2015, עלו המחירים ב-8.7%. מהשוואת העסקאות אוגוסט 2016 – ספטמבר 2016, לעומת אוגוסט 2015 – ספטמבר 2015, עלו המחירים ב-8.4%.
אחזקת הדירה – מדד מחירי אחזקת הדירה ירד ב-0.1%. הוזלו במיוחד: אבקות ונוזלי כביסה (ב-2.5%), חומרים לניקוי ורחיצת כלים (ב-2.0%), שירותי צביעה וסיוד (ב-1.2%) ומוצרי חיטוי והדברה (ב-1.1%). התייקרו במיוחד: סופגי ריחות ומטהרי אויר (ב-3.0%), נפט וסולר לחימום הדירה (ב-2.1%) ואמצעי ניקוי אחרים, כגון: ספוגית לרחיצת כלים ומגבות נייר (ב-1.6%).
- הפתעה במדד המחיירם לצרכן – ירד ב-0.4%. האנליסטים היו רחקוים מהתחזית הזו
- מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.4% בנובמבר 2016, בהשוואה לאוקטובר 2016, והגיע לרמה של 98.9 נקודות לעומת 99.3 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 100.0=2014 נקודות). המדד ללא אנרגיה ירד ב-0.5% והגיע ל-100.1 נקודות, המדד ללא דיור ירד ב-0.3% והגיע ל-96.9 נקודות והמדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.2% והגיע ל-98.8 נקודות.
- ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים ב-5.9%, תחבורה ב-0.6% ומזון ב-0.4%.
- עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיף הלבשה ב-2.0%.
- מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב-0.2%, המדד ללא דיור ירד ב-0.7%, המדד ללא אנרגיה ירד ב-0.3% והמדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.1%.
- בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2016 לעומת נובמבר 2015) ירד המדד הכללי ב-0.3%, המדד ללא דיור ירד ב-1.0%, המדד ללא אנרגיה ירד ב-0.4% והמדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.1%.
על פי נתוני המגמה לתקופה שבין אוגוסט 2016 – נובמבר 2016, הקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן, של מדד המחירים לצרכן ללא דיור ושל מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור, נותר ללא שינוי.
מדד תשומות הבנייה בנובמבר ב-0.2% – כך עולה מפרסום נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בחודש שעבר נותר המדד ללא שינוי. מתחילת השנה עלה המדד ב-1.5%
כאן את השינויים במדד שכר הדירה
וכאן את השינויים במדד מחירי הדירות
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש נובמבר 2016 ב-0.2% והגיע לרמה של 109.0 נקודות לעומת 108.8 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).
מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.1% בחודש נובמבר 2016 והגיע לרמה של 103.6 נקודות לעומת 103.5 נקודות בחודש הקודם.
ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2016 לעומת נובמבר 2015) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.9% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.5%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.5% בתקופה זו.
בחודש נובמבר 2016 עלה מדד מחירי חומרים ומוצרים ב- 0.1%.
לאחר תקופה ארוכה של ירידות מחירים עלו מחירי ברזל לבנייה (ב-1.5%) ורשתות ברזל (ב-1.2%). כמו כן עלו מחירי מעליות (ב-0.9%) ומחירי חול לסוגיו ומוצרי מתכת אחרים (ב-0.8%, כל אחד).
לעומת זאת ירדו מחירי מוצרי איטום (ב-1.2%) ועץ לבנייה (ב-0.8%).
למה מדד תשומות הבנייה כל כך חשוב?
הסיבה ההעיקרית שמדד תשומות הבנייה הפך לכל כך חשוב היא שהוא מהווה את בסיס ההצמדה של הכספים לקבלן – כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד. ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי. כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.
מחשבון מדד תשומות בנייה – מחשבון מדד תשומות הבנייה
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
אז מתי כדאי לשלם לקבלן?
שאלה חשובה שאיתה מתמודדים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.
מדריכים נוספים:
רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת
ריבית המשכנתא בחודש דצמבר ממשיכה לעלות – כך עולה מנתוני בנק ישראל. ריבית המשכנתא הצמודה (הממוצעת) עלתה ל-3.73% לעומת 3.67% בחודש נובמבר. העלייה בריבית הואצה בחצי השנה האחרונה, אך ביחס לשפל לפני שנה וחצי עלתה הריבית ב-1.8%.
הריבית במסלול הפופולארי של 15 עד 20 שנה נושקת כבר ל-4% (3.96%) לעומת 3.93% בחודש הקודם. אגב, לפני כשנה וחצי הריבית היתה מתחת ל-2.3%. במסלול של 20 עד 25 שנה דווקא ירדה הריבית הממוצעת ל-3.99% לעומת 4.02% בחודש הקודם.
גם הריבית על משכנתאות לא צמודות התייקרה בחודש דצמבר, כשהריבית בממוצע עלתה ל-3.28%, לעומת 3.19% בחודש הקודם. הריבית השקלית עלתה בכ-0.8% בשנה האחרונה.
הריבית השקלית על הלוואת לתקופה של 15 עד 20 שנה עלתה ל-4.48%, לעומת 4.42% בחודש נובמבר. הריבית על משכנתא לתקופה של 20 עד 25 שנה עלתה ל-4.78% לעומת 4.66% בחודש הקודם. הריבית השקלית לכל תקופה מחושבת כממוצע הריבית השקלית המשתנה לריבית השקלית הקבועה.
כך או אחרת, בדיוני הוועדה המוניטרית בבנק ישראל (הוועדה הקובעת את ריבית בנק ישראל) התייחסו לאחרונה חברי הוועדה לעלייה במחירי הדירות (קצב שנתי של 8.5%), למרות שמסתמנת האטה מסוימת בהיקף המשכנתאות בחודשים האחרונים. בחודש נובמבר היקף המשכנתאות הסתכם בכ-5.2 מיליארד שקל, לעומת 2.8 מיליארד שקל בחודש אוקטובר (בגלל החגים). הגידול בהיקף המשכנתא בנובמבר הוא בעצם חזרה טבעית לקצב של כ-5 מיליארד בחודש, לצד מבצעי סוף שנה של הבנקים. הבנקים למשכנתאות יוצאים במבצעים, לקראת סוף שנה, בהם לרוב מוצעים לציבור ריביות אטרקטיביות יותר. ככה זה היה בשנים שעברו, ולכן לכאורה כדאי לנסות להתמקח על הריביות, אלא שבחודשים האחרונים הבנקים כבר פחות נלחמים על הלקוחות (ראו בהמשך).
למה הריבית עולה?
העלייה בריבית המשכנתא בחודשים האחרונים, מיוחסת, בעיקר ציפיות לעלייה בריבית (בעולם ובהתאמה בארץ) וכן לירידה בתחרות בין הבנקים. במקביל להקטנת החשיפה של הבנקים למשכנתאות דרך מכירת תיקי משכנתאות לגופים מוסדיים, בשטח הבנקים לא נלחמים על כל לקוח, ולא מורידים את הריבית באופן דרמטי, גם כאשר המשמעות היא שהלקוח ייקבל משכנתא בבנק אחר.
העלייה בריבית המשכנתא מייקרת בעקיפין את מחיר הדירה. המימון הוא מרכיב גדול בעלות הכוללת של הדירה ועשוי להגיע בממוצע לכ-10% מערך הדירה (ואף למעלה מכך) – והנה המחשה, נניח שלקחתם משכנתא בגובה 50% מערך הדירה, ובריבית של 3%-4% (שקלול של כל המסלולים), אתם בעצם משלמים ריבית של 1.5-2% מערך הדירה כל שנה (3%-4% על 50% מערך הדירה), אבל זה יורד בהתאמה במקביל לירידת הקרן של המשכנתא, כאשר באופן גס, ניתן להגיד שהמשכנתא היא בממוצע 25% על פני התקופה שלה – נניח 20 שנה, ואז (אם מדובר על ממוצע של 25% חוב על פני התקופה של המשכנתא), הרי שמדובר על ריבית של 0.75%-1% מערך הדירה על פני 20 שנה – זה יכול להגיע ל-20% מערך הדירה, אבל זה הסכום הנומינלי. כלומר יש עלות נוספת של 15% עד 20% כתוצאה מהמשכנתא, אבל אם רוצים להתייחס למחירים ריאליים (מהוונים נכון להיום), הרי שזה פחות (בניכוי הצמדה למדד), זה יכול להגיע לסדר גודל של 10%.
והמשמעות היא ששינוי של 1% בריבית בשנה האחרונה מייקר את הדירה וזה יכול להגיע גם לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה (ריבית של 3%-4% שקולה לעלייה של 10% במחיר הדירה, ובתאמה גסה עלייה של 1% שקולה לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה) – כאן, תוכלו לראות את ההשפעה של המימון ומרכיבים נוספים על המחיר האמיתי של הדירה.
ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה
ריבית המשכנתא וליתר דיוק השינוי בריבית המשכנתא משפיעים על עיתוי התשלומים לקבלן (באם רוכשים דירה מקבלן). רוכשי דירות חדשות משלמים את התשלומים לקבלן עם הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות יותר ממדד המחירים לצרכן – זה לא מחייב שכך יהיה גם בהמשך, אבל אם אתם מעריכים שזה מה שיקרה גם בהמשך, כדאי לכם לנסות ולהתמקח עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.
ואם אתם (כמו הרוב) משלמים בהצמדה למדד תשומות הבנייה, כדאי לנסות ולמזער את ההצמדה בדרך הבאה – אם תקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומים מוקדם אתם תחסכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם.
כאן, תמצאו מידע על ריביות המשכנתא וכאן תמצאו מידע על מדד תשומות הבנייה לרבות תחזית.
מדריכים נוספים:
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...
תחזית מדד המחירים בנובמבר – ירידה של 0.1-0.2%
הערכות הכלכלנים לגבי מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר מדברות על ירידה בגובה של 0.1% או 0.2%. זאת לאחר שבחודש אוקטובר המדד דווקא עלה בפועל בשיעור של 0.2%.
הראל – מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.2%
הכלכלנים של קבוצת הפיננסים והביטוח הראל חוזים כי בחודש נובמבר הייתה ירידה של 0.2% במדד המחירים לצרכן. כלכלני קבוצה מציינים כי בסקירות האחרונות ירדו הציפיות לאינפלציה, לצד מגמות כלליות שחלו במשק: חולשה בצריכה הפרטית בתחילת הרבעון האחרון בשנה. כלכלני הראל מציינים כי בעקבות עליית מחירי הנפט בשבוע האחרון דווקא גדלו הציפיות לאינפלציה. ציפיה אחרת היא לעלייה משמעותית בפעילות הכלכלית בשלושת החודשים הקרובים.
אקסלנס – מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.1%
בית ההשקעות אקסלנס חוזה כי בחודש נובמבר הייתה ירידה קלה של 0.1% במדד המחירים לצרכן. את הירידה הזו מייחסים האנליסטים של בית ההשקעות להפחתת מחירי המזון, החינוך, התרבות והבידור. הכלכלנים אינם צופים שינויים קיצוניים בסעיפי המדד, אך סבורים שנראה השפעה מסוימת של העלייה במחירי הדלק עליו. הם משערים שבעקבות סיום תקופת החגים יופחתו מחירי חלק מהבילויים – בעיקר טיולים, הבראה, נופש ובידור – מה שקורה בדרך כלל בתקופה זו של השנה.
אנשי אקסלנס לא חוזים שינויים בולטים בסעיף הדיור במדד המחיר לצרכן, ומעריכים שתהיה עלייה של כ-0.1% בסעיף זה. בטווח הארוך יותר, חוזים האנליסטים כי תהיה אינפלציה בגובה של 0.7% בשנה הקרובה.
בנק הפועלים – מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.2%
את התחזית שלו לגבי מדד המחירים לצרכן בשנה הקרובה פרסם בנק הפועלים בחודש ספטמבר 2016, כאשר התחזית היא עד לחודש אוגוסט 2017. על פי התחזית, בחודש נובמבר חלה ירידה של 0.2% במדד המחירים לצרכן.
יש לציין שבשני החודשים הקודמים התחזיות של בנק הפועלים לא היו שונות בהרבה ממה שהתרחש במציאות. בחודש ספטמבר העריכו כלכלני הבנק כי תהיה ירידה של 0.1% במדד המחירים לצרכן, מה שאכן היה בפועל. בחודש אוקטובר ההערכה של הכלכלנים הייתה שהמדד יעלה ב-0.3%, כאשר בפועל העלייה הייתה של 0.2%. בסך הכול, חוזים בבנק הפעלים עלייה של 0.8% במדד בתקופת התחזית, אך מבחינה קלנדרית הם מדברים על עלייה של 0.1% בלבד בשנת 2016.
עם פרסום מדד המחירים לצרכן הרשמי על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-15 לחודש (כמובן שנעדכן כאן באתר), נראה בדיוק עד כמה התחזיות האלה עומדות במבחן המציאות.
ועדת הכספים אישרה את תוכנית חיסכון לכל ילד של שר האוצר משה כחלון. במסגרת התוכנית ייצבר לזכותו של כל ילד סכום חודשי של 50 שקל או 100 שקל (באם ההורים ישלימו 50 שקלים נוספים) החל מ-1 בינואר. ולפני הפרטים, חשו בלהדגיש – ככל שתקחו סיכון גדול יותר כך צפוי כי תרוויחו יותר – סיכוי הולך יחד עם סיכוון, ולכן במיוחד בחיסכון אורך טווח לילדים, כדאי לקחת סיכון, להגדיל את המרכיב המנייתי. זו הדרך להגיע לסכום גדול בסוף התקופה – נכון, עם סיכון, אבל הסיכון מתפזר על פני תקופת השקעה/ חיסכון גדולה, כך שהסיכוי לרווח, נראה גדול.
בימים הקרובים יפיץ הביטוח הלאומי 4.1 מיליון מכתבים להוריהם של 7.2 מיליון ילדים בגילאי 0 עד 18 הזכאים לקצבאות ילדים. ההורים יתבקשו להודיע לביטוח הלאומי עד ל1 ליוני האם להפקיד את ההפקדות החודשיות לילדיהם בחשבון בנק או בקופת גמל. כמו כן יידרשו ההורים לבחור עבור ילדיהם מסלול השקעה בהתאם למידת הסיכון. מהביטוח הלאומי נמסר כי עד כה כבר הודיעו 60 אלף הורים על בחירותיהם. במידה וההורים לא יבחרו היכן ינוהלו כספי החיסכון, הכסף ייחסך בהתאם למסלול ברירת מחדל, לילדים עד גיל 15 בקופת גמל, ולילדים מעל גיל 15 בבנק. על מנת לסייע לביטוח הלאומי לעמוד בלוחות הזמנים התובעניים החליטה היום וועדת הכספים לפצל את תוכנית חיסכון לכל ילד מחוק ההסדרים, ולאשרה באופן מיידי בקריאה שניה ושלישית, כך שלא תתעכב אם יחולו עיכובים באישור חוק ההסדרים.
מניתוח שפרסם האוצר עולה כי הסכומים שניתן לצבור באמצעות התוכנית ינועו בין 11 ל41 אלף שקל על פני 18 שנות חיסכון. המשתנים שעשויים להגדיל את הסכום הם גובה התשואה, השתתפות ההורים וגובה הריבית או התשואה על החיסכון. כשימלאו לילד 18 שנים, תפקיד המדינה מענק בסך 500 שקל לכל ילד כפיצוי על המס שנוכה מרווחי החיסכון. הילד יוכל למשוך את כספי החיסכון באישור ההורה או להמשיך ולחסוך עד גיל 21 אז תפקיד המדינה מענק נוסף בסך 500 שקל לחיסכון. בתוכנית יופקד גם תשלום רטרואקטיבי עבור החודשים מאי 2015 עד דצמבר 2016 ,במספר פעימות, ובהתאם לזכאות לקצבת ילדים בחודשים אלה. סכום התשלום הרטרואקטיבי הוא כ-3 מיליארד שקל.
שר האוצר משה כחלון אמר היום כי "נוודא שלכל ילד יהיו לפחות 20 אלף שקל להתחיל איתם את החיים, ובמידה ויחסוך עד גיל 21 נוסיף לו סכום נוסף לחיסכון. יחד עם הפיקדון מהשירות הצבאי, צעיר בישראל יוכל לצאת לחייו החדשים עם כמות משמעותית של עשרות אלפי שקלים שיאפשרו לו לממן לימודים, לפתוח עסק או לרכוש דירה. אני שמח שאנחנו מוציאים את התוכנית לפועל, לאחר ששכבה שנים על גבי שנים במגירות משרד האוצר".
מהי תוכנית חיסכון לכל ילד?
בינואר 2017 יפתח הביטוח הלאומי תוכנית חיסכון לכל ילד עד הגיעו לגיל 18. בתוכנית החיסכון יופקדו 50 שקל בחודש לכל ילד, בנוסף לקצבת הילדים המשולמת עבורו. הכספים יועברו לחיסכון ייעודי על שם הילד, בקופת גמל או בבנק, לפי בחירת ההורים. ההורים יוכלו גם להוסיף לחיסכון של כל ילד 50 שקל נוספים מקצבת הילדים, ולהכפיל את סכום החיסכון ל100 שקל בחודש. תוכנית החיסכון תאפשר לילד להתחיל את חייו הבוגרים עם סכום כסף התחלתי, שייפתח בפניות הזדמנויות חדשות.
מתי נפתחת תוכנית החיסכון?
תוכנית החיסכון תיפתח על ידי הביטוח הלאומי בינואר 2017. בתוכנית יופקדו תשלומים רטרואקטיבית עבור חודשים מאי 2015 עד דצמבר 2016 ,בהתאם לזכאות של הילד לקצבת ילדים בחודשים אלה. התשלום הרטרואקטיבי יופקד לחיסכון ב 4 מועדים.
לא קיבלתי הודעה מביטוח לאומי על תוכנית חיסכון לילדים, ואני לא יודע היכן מופקדים כספי החיסכון של ילדיי?
עליך להתקשר למוקד הטלפוני של הביטוח הלאומי 2637 * ונציגי המוקד יעדכנו אותך באיזה גוף מופקדים כספי החיסכון.
מלאו לי 18 באוגוסט 2015 ,האם תיפתח לי תוכנית חיסכון?
כן, כיוון שתוכנית החיסכון תיפתח גם לילדים שמלאו להם 18 ממאי 2015 עד דצמבר 2016. בחיסכון יופקדו 50 שקל עבור כל חודש שבו שולמה עבורך קצבת ילדים, ממאי 2015 ועד החודש שבו מלאו לך 18 שנה, וכן יופקד מענק בסך 500 שקל. תוכל לבחור היכן לנהל את כספי החיסכון (בקופת גמל או בבנק), ולאחר הבחירה תוכל למשוך את כספי החיסכון באישור ההורה. אם לא תמשוך את כספי החיסכון עד גיל 21 ,יפקיד הביטוח הלאומי לחיסכון מענק נוסף בסך 500 שקל. מגיל 21 תוכל למשוך את כספי החיסכון בכל עת, ללא אישור ההורים.
מי קובע היכן ינוהל החיסכון?
ההורה יכול לבחור בתקופת הבחירה את הגוף שינהל את החיסכון (קופת גמל להשקעה או בבנק) ואת מסלול ההשקעה של החיסכון. בחירת קופת הגמל להשקעה או הבנק תהיה מבין רשימת הקופות או הבנקים, שנבחרו על ידי משרד האוצר. את רשימת הקופות והבנקים תוכל למצוא באתר "חיסכון לכל ילד", hly.gov.il בכתובת אם ההורה לא יחליט בפרק זמן זה, יפתח הביטוח הלאומי לילד תוכנית חיסכון באופן אקראי בקופת גמל או בבנק, בהתאם למסלול ברירת מחדל (לינק למסלול ברירת מחדל באתר).
כיצד אני בוחר בגוף החוסך?
תוכל לבחור עד יוני באיזה גוף לנהל את החיסכון (קופת גמל להשקעה או בנק) ובאיזה מסלול השקעה, באתר "חיסכון לכל ילד" בכתובת il.gov.hly או באתר הביטוח הלאומי.