ההצעה של משרד האוצר להעלת מס על שכר דירה, לא בהכרח תועיל לשוק הדירות.  שרוליק חנוך, מנכ"ל משותף ב-SDB, ניהול השקעות ונכסים בבאר שבע ובאטלנטה אמר בעקבות דיווחים בתקשורת כי באגף התקציבים במשרד האוצר שוקלים להטיל מס על הכנסות משכירות בגובה של 25% החל מהשקל הראשון כי מדובר ביוזמה שתעורר זעזוע קשה בשוק השכירות.

"במשרד האוצר רואים את ההכנסה משכר הדירה כהכנסה מדיבידנד שהתקבל משוק ההון לכל דבר ועניין, ובכן – מדובר בטעות קשה. משכירי דירות רבים הם זוגות צעירים שמשכירים דירה ובמקביל שוכרים אחת אחרת ולכן יוזמה זו תפגע בהם קשות מאחר ומצד אחד אותם זוגות יראו את הכנסתם מהשכרת דירה מתכווצת בעקבות המיסוי, ואילו שכר הדירה שהם משלמים על הדירה שבבעלותם עלול לעלות", כותב חנוך.

"יותר מכל ייפגעו מהמהלך זוגות צעירים שלא הצליחו עד היום לרכוש דירה. מחד, היצע הדירות לא גדל ולא מביא לבלימת המחירים, ומאידך הם ייאלצו לשלם שכר דירה גבוה יותר מאחר ובעל הדירה שלהם ייאלץ לשלם מס על ההכנסות משכירות, היות וחלקה של המדינה בהכנסותיו גדל משמעותית", מציינים עוד ב-SDB.

"השלכה נוספת של המהלך עלולה לבוא לידי ביטוי גם בשוק המשכנתאות. שהרי, בטווח הקצר לא יצליחו כל בעלי הדירות להעלות את שכר הדירה בעקבות המיסוי, גם בשל חוזים חתומים מול השוכרים. אך במקביל, עליהם עדיין לשלם את החזרי המשכנתא לבנק. בעלי דירות רבים עלולים להתקשות בהחזרי המשכנתא, מאחר ותשלומי המשכנתא בסביבת ריבית אפסית נותרים בעינם, בשעה שמחירי ההכנסות משכר הדירה מתכווצות. אמנם, בנק ישראל לפי שעה לא נתן את דעתו בנושא, אך אין ספק שזהו נושא שהמפקח על הבנקים יצטרך לתת עליו את הדעת", הוסיף מנכ"ל SDB.

"בשורה התחתונה מדובר ביוזמה שתביא לעלייה חדה במחירי הדירות בישראל והכסף ממיסוי אותן דירות יזרום ישירות מהכיס של מעמד הביניים אל קופת האוצר. אכן, ישנם פטורים רבים ממיסוי בישראל שאינם מוצדקים כלל, אך כוונת המתכנן המרכזי במתן פטור מהכנסות משכר דירה עד לגובה של כ-5,000 שקל מגיעה בדיוק כדי לתת מענה למשפחות שמשכירות את דירתן ובמקביל שוכרות אחת אחרת", מוסיף חנוך.

בשלושת החודשים דצמבר 2014-פברואר 2015 נרשמה עלייה, במחירים קבועים, של 3.3% בחישוב שנתי, בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי; זאת, לאחר עלייה של 8.5% בשלושת החודשים ספטמבר-נובמבר 2014. כך עולה מנתוני הלמ"ס שמתפרסמים היום. ראוי לציין כי הנתונים משקפים גם עלייה בשימוש בכרטיסי האשראי של הצרכנים

לפי דיווח הלמ"ס, בקבוצה מוצרים ושירותים אחרים, שהיא 42% מסך הרכישות בשנת 2014, חלה עלייה של 5.9% במגמה בדצמבר 2014- פברואר 2015.  מזה, בענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום עלייה של 6.2%, ובענף שירותי רפואה ותרופות– עלייה של 0.6%.

בקבוצה שירותים, שהיא 21% מסך הרכישות בשנת 2014, חלה עלייה של 3.7% במגמה בדצמבר 2014-פברואר 2015. מזה, בענף פנאי ובילוי עלייה של 2.1%, ובענף שירותי טיסות, תיירות ואירוח – עלייה של 3.9%.
בקבוצה מוצרי תעשייה, שהיא 19% מסך הרכישות בשנת 2014, חלה ירידה של 1.5% במגמה בדצמבר 2014- פברואר  2015, מזה, בענף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ירידה של 2.2%, ובענף ההלבשה וההנעלה – ירידה של 0.2%.

בקבוצה מזון ומשקאות, שהיא 18% מסך הרכישות בשנת 2014, חלה עלייה במגמה בדצמבר 2014 -פברואר 2015 של 0.6%.

נגידת בנק ישראל ד"ר פלוג נאמה הבוקר במסיבת העיתונאים לרגל פרסום הדוח לשנת 2014, ואמרה כי "הממשלה שתקום תצטרך להתמודד עם בעיות היסוד של המשק הישראלי בתחום הכלכלי והחברתי. העלאת פריון העבודה והעלאת כושר ההשתכרות, הפחתת יוקר המחייה והגברת התחרות, הגדלת ההיצע בשוק הדיור והפחתת העוני ואי השוויון".

הנגידה פלוג הוסיפה: "אני משוכנעת שהממשלה החדשה תלמד את המלצות המדיניות שאנו מציגים ותיקח אותן בחשבון בעת קביעת המדיניות. את המדיניות המפורטת צריכה, כמובן, לגבש הממשלה הנבחרת בהתאם לסדרי העדיפויות שלה, ובמסגרת תקציבית שמתחשבת בצורך להמשיך להפחית את נטל החוב הציבורי, בהוצאה הציבורית האזרחית הנמוכה, ובעלותן של תכניות ממשלתיות שכבר אושרו בעבר שאינן עקביות עם מגבלת כלל ההוצאה".

"בנק ישראל, כתמיד, יעמוד לצד הממשלה בכדי לסייע בכלים המקצועיים ובניסיון העומד לרשותו. המשק במצב טוב, ואם נשכיל לקדם תכניות ארוכות טווח להשגת היעדים, נוכל להבטיח שהמשק ישמור על יתרונותיו היחסיים, על היציבות, ויצמח באופן שמיטיב עם כל שכבות האוכלוסייה", סיכמה פלוג.

על פי דוח בנק ישראל שפורסם היום, בניכוי השפעותיהם של גורמים חד-פעמיים – תחילת הפקתו של הגז הטבעי ב-2013 ומבצע "צוק איתן" השנה – התייצב קצב הצמיחה בשנים האחרונות ברמה נמוכה יחסית, בין 2.5% ל-3%. הצמיחה בישראל מתונה בשנים האחרונות בעיקר עקב ההאטה המתמשכת בצמיחתם של מרבית המשקים המפותחים. האטה זו אינה אחידה – ארה"ב ממשיכה לצמוח ולהתאושש בשעה שכלכלת אירופה עודנה ממותנת – והיא משפיעה על ישראל בעיקר דרך פגיעה בביקוש ליצוא הישראלי ולהשקעות במשק.

חרף הצמיחה האטית הוסיף שיעור האבטלה לרדת השנה, ואף הגיע לרמתו הנמוכה ביותר זה עשורים, ושיעור התעסוקה המשיך לעלות. לכך תורמים גורמים ארוכי טווח שמגדילים את היצע העבודה, בהם התרחבות ההשכלה וצעדי המדיניות שננקטו בשנים האחרונות. כן תורמת לדבר הגמישות בשוק העבודה, היות שבטווח הקצר היא ממתנת את השפעתה של רמת הפעילות במשק על התעסוקה. גמישות זו התבטאה השנה בכך שמספרן של שעות העבודה למועסק פחת, והשכר הריאלי עלה במידה מתונה בלבד, אף על פי ששיעור האינפלציה הפתיע כלפי מטה.

האינפלציה הייתה השנה שלילית והסתכמה ב-%2.0-, מתחת לגבול התחתון של היעד. לרמתה הנמוכה תרמו השנה הירידה החדה של מחירי הנפט בעולם, הייסוף שחל בשקל עד אוגוסט, ופער התוצר השלילי, היינו ההבדל בין רמתה הנמוכה יחסית של הפעילות לבין ההתרחבות של צד ההיצע במשק, ובפרט הגידול הנזכר בהיצע העבודה. פער זה – ועִמו גורמי היצע נוספים, לרבות שינויים מבניים כדוגמת הגברת התחרות בשוק התקשורת – פעלו להתמתנות בלתי אופיינית של העלייה במחירי המוצרים הבלתי סחירים, והתפתחות זו תרמה אף היא לירידה בשיעור האינפלציה.

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל נקטה השנה מדיניות שפעלה לתמוך ברמת הפעילות הריאלית ולהשיב את האינפלציה לתחום היעד לאורך זמן, בהתאם למשטר הגמיש של יעד האינפלציה שהבנק פועל על פיו. כדי להשיג יעדים אלה הפחית הבנק את הריבית המוניטרית לרמתה הנמוכה ביותר אי פעם, 0.25% (בסוף פברואר 2015 הוא הפחית אותה עוד, ל-0.1%), וכך צמצם את הפער בינה לבין הריביות בעולם; כמו כן הוא הוסיף להתערב בשוק מטבע החוץ. צעדים אלה תרמו לפיחות שחל בשקל בחלקה השני של השנה – לאחר תקופה ארוכה של ייסוף – וכך תמכו בגידול הנאה שהציג היצוא ברבעון האחרון של השנה ובפעילותם של המגזר הסחיר ושל המשק בכלל. כן תרמו הצעדים לעליית הציפיות לאינפלציה (בניכוי גורמים חד-פעמיים), התפתחות שתסייע להשיב את האינפלציה לתחום היעד לאורך זמן. בנקים מרכזיים במדינות רבות מתמודדים כיום עם האתגר המורכב שמציב השילוב של פעילות ממותנת, אינפלציה נמוכה במיוחד, וריבית מוניטרית קרובה לאפס ואף שלילית.
קובעי המדיניות הפיסקלית צמצמו בשנתיים האחרונות את הגירעון המבני באמצעות העלאת שיעורי המס ועמידה בתקרת ההוצאות. בשנת 2014 הסתכם גירעון הממשלה הרחבה ב-2.6 אחוזי תוצר וגירעון הממשלה המרכזית – ב-2.8 אחוזי תוצר, בהתאם לתכנית המקורית בתקציב וחרף הגידול החד שנרשם בהוצאות הביטחון עקב הצורך לממן את "צוק איתן".

מחירי הדירות הוסיפו לעלות השנה, המשך לתהליך שהחל עוד ב-2007. הממשלה יזמה בשנתיים האחרונות מגוון צעדים להגדלתו של היצע הדירות, אולם רבים מהם טרם הגיעו לידי מימוש מלא. להבדיל מצעדים אלה, תכנית "מע"מ אפס" עלולה הייתה להגדיל את הביקוש לדירות; התכנית לא אושרה בסופו של דבר, אולם ההמתנה לאישורה גרמה במהלך השנה לצמצום זמני של מספר העסקאות. מספרן של התחלות הבנייה נותר גבוה גם השנה, ומספרן של השלמות הבנייה הגיע לרמתו הגבוהה ביותר זה שנים. כדי להמשיך לשמור על רמה גבוהה ובת-קיימא של התחלות בנייה, בפרט באזורי הביקוש, תידרש הממשלה להמשיך לפעול בצד ההיצע בכל התחומים הרלוונטיים – התכנון, שיווק הקרקעות, קידום הפינוי של מחנות צה"ל, וההתחדשות העירונית – תוך טיפול במעטפת הדרושה להתחלות בנייה, לרבות פיתוח תשתיות עירוניות, תִמרוץ הרשויות המקומיות לאשר בנייה בתחומיהן, ועוד. המפקח על הבנקים נקט השנה צעד נוסף כדי לצמצם את הסיכון הנשקף למערכת הבנקאות מהאשראי לדיור: הוא הורה להגדיל את כריות ההון שהבנקים נדרשים להקצות כנגד אשראי זה.
בטווח הקצר יידרשו קובעי המדיניות הכלכלית להמשיך להתמודד עם האתגר שמציבות התמשכותה של ההאטה העולמית ורמתם הנמוכה של הביקוש ליצוא ושל הריביות. המדיניות הפיסקלית תידרש לפעול תוך שמירה על המשך מתווה ההפחתה של נטל החוב, והמדיניות המוניטרית – תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הסוגיות הנוגעות ליציבות הפיננסית נידונות בדוח נפרד שבנק ישראל החל לפרסם אשתקד בעניין זה.

בטווח הארוך יותר על הממשלה לפעול להגדלת הפריון במשק, להעמקת שילובן של אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה, ולשיפור רמתם של השירותים הציבוריים, בפרט החינוך. כדי להשיג יעדים אלה תצטרך הממשלה להגביר את יכולתה ליישם רפורמות שהיא יוזמת. שיפור השירותים הציבוריים יחייב גם למצוא את האיזון הראוי לאורך זמן בין היקפיהן של ההוצאות האזרחית והביטחונית. כל אלה יסייעו להגדיל את כושר התחרות של המשק, להאיץ את צמיחתו, להביא את פירות הצמיחה לכלל האוכלוסייה, ולצמצם את העוני ואי-השוויון.

"המומנטום החיובי בשוק העבודה שהחל ברבעון האחרון של 2014, הואץ בחודשיים הראשונים של השנה", כך כותב הבוקר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים.

בהראל פיננסים מציינים כי "על פי הפרסום האחרון שיעור האבטלה רשם ירדה ל-5.3 אחוזים בפברואר (לעומת 5.6% בינואר), הרמה הנמוכה ביותר מאז שנות השמונים. במקביל, שיעור ההשתתפות ירד קלות ל-64 אחוזים (לעומת 64.1% בינואר). בפברואר מרבית הגידול נרשם בכמות המועסקים במשרה מלאה, זאת בניגוד למגמה בשלושת החודשים הקודמים. סקר המשרות הפנויות לפברואר שפורסם בשבוע שעבר הצביע גם הוא על גידול בביקוש לעובדים חדשים – דבר שתומך בהמשך שיפור בתעסוקה בחודשים הקרובים לצד התגברות הלחץ לעלייה בשכר".

על כן, מעריכים בהראל פיננסים כי הנתונים הללו יחד עם העלאת שכר המינימום השבוע ל-4,650 שקלים (שחלק גדול ממנה ילך לצריכה) מקטינים את ההסתברות שבנק ישראל יציג ריבית שלילית ו/או הרחבה כמותית בתקופה הקרובה.

"הירידה במחירי הנפט לצד העלייה בערך הנכסים השפיעו לחיוב על בטחון הצרכנים בארה"ב", כך כותב הבוקר עידן אזולאי מבית ההשקעות אפסילון. אזולאי מציין כי "הציפייה הייתה שהתהליכים הללו יסייעו לעלייה בשיעור הצריכה, בדומה למה שקרה בעבר.  אלא שלעת עתה נראה שהצרכן האמריקאי עדיין שרוי בטראומה מהמשבר הפיננסי. כפי שניתן לראות מהגרפים המצורפים, למרות שההכנסה הריאלית עלתה בשיעור נאה בשנה האחרונה, שיעור צמיחת הצריכה הפרטית די תקוע במקום, שלא לומר ירד בחודשים האחרונים".

לדברי אזולאי, "האמריקאי הממוצע העדיף לנתב את העלייה בהכנסתו בחודשים האחרונים לטובת הגדלת החיסכון כפי שניתן לראות שהגרף השמאלי שמתאר את שיעור החיסכון מההכנסה הפנויה. הנתונים הללו שפורסמו אתמול עשויים גם הם להשפיע על הפד בבואו להעלות ריבית בחודשים הקרובים".

בנוסף כותב אזולאי: "תופעה נוספת ששמנו לב אליה  והיא זרימת הכספים הגוברת לעבר הסקטור של ה-DEFENSIVES וה-UTILITIES. כזכור, שני הסקטורים הללו זכו לעדנה אצל המשקיעים בשנים האחרונות בשל היותם סוג של 'חלופה' לאפיקים הסולידיים בזכות תשואת הדיבידנד הגבוהה (יחסית) שמאפיינת אותם.  יתכן וגם המשקיעים בשוק המניות חשים שהסיכויים להעלאת ריבית ירדו בשבועות האחרונים ולכן הם תרים אחר חלופות לאגרות חוב. לפיכך, הגדלנו את החשיפה לסקטורים אלו בקרנות הרלוונטיות לאחר שהם הוחזקו אצלנו במשקל חסר לעומת משקלם במדד".

אאורה השקעות מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2014.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה בשנה שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2014 הסתכם בכ-6 מיליון ₪ לעומת הפסד של כ–14.7 מיליון ₪ בשנה שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2013. המעבר לרווח נובע בעיקר כתוצאה בהכרה בהכנסה בגין מסירת דירות בבנייני 6א' ו-6ב'  בפרויקט יהוד הגנים התלויים, מסירת בניין 303 בפרדס חנה, מסירת חלק מהדירות בפרויקט אאורה על הפארק מצליח, שלב ב' ומסירת מרבית מהדירות בפרויקט פטרה באילת .

הכנסות החברה בשנה שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2014 הסתכמו בכ-201.4 מיליון ש"ח לעומת הכנסות בסך של כ- 45.4 מיליון ש"ח לשנה שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2013.

ההון המיוחס לבעלי מניות החברה ליום 31 בדצמבר 2014 הסתכם בכ- 77 מיליון ₪  זאת לעומת סך של כ-30 מיליון ₪ ליום 31 בדצמבר 2013. הגידול בהון נובע בעיקר כתוצאה מהמיזוג עם חברת ס.י אבן יזמות במהלך שנת 2014.

בשנת הדיווח 2014 חתמה החברה סך של כ-317 חוזים לעומת 140 חוזים בשנת 2013. היקף הכספי של חוזים חתומים לשנת 2014 עומד על סך של כ- 452 מיליון, לעומדת סך כולל של כ-228 מיליון בשנת 2013   ללא מע"מ.

מספר יח"ד בביצוע: בשנת הדיווח 2014 היו בביצוע 1042 יח"ד לעומת 764 יח"ד בשנת 2013 .
מסירת דירות: בשנת 2014 החברה הכירה ברווח בגין מסירת 178 דירות, והיא צופה כי בשנת 2015 ימסרו כ-450 דירות אשר יוכר הרווח בגינם.

סך הנכסים במאזן ליום 31 בדצמבר 2014 הסתכם בסך של כ-1,039 מיליון ש"ח לעומת סך של כ-  659 מיליון ש"ח ליום 31 בדצמבר 2013. הגידול בסך הנכסים נובע בעיקר מגידול במלאי בניינים למכירה.

ליום 31 בדצמבר 2014 הסתכם הרכוש השוטף לסך של כ-931 מיליון ש"ח לעומת סך של כ- 607 מיליון ש"ח ליום 31 בדצמבר 2013 . עיקר הגידול ברכוש השוטף נובע מגידול במלאי בניינים למכירה הנובע מהשקעות נוספות בפרויקטים בתכנון וביצוע.

ליום 31 בדצמבר 2014 מלאי בניינים למכירה הסתכם לכ- 832 מיליון ש"ח, לעומת סך של כ-541 מיליון ש"ח ליום 31 בדצמבר 2013. הגידול נובע בעיקר מהשקעות נוספות בפרויקטים בתכנון וביצוע.
ליום 31 בדצמבר 2014 מלאי הקרקעות לבנייה הסתכם לכ- 62  מיליון ש"ח, לעומת סך של כ- 4.7 מיליון ש"ח ליום 31 בדצמבר 2013.

ליום 31 בדצמבר 2014 ההתחייבויות השוטפות של החברה הינן בסך של כ-814 מיליון ש"ח לעומת סך של כ- 486 מיליון ש"ח ליום 31 בדצמבר 2013. הגידול נובע בעיקר מגידול במקדמות מרוכשי דירות, גידול באשראי מתאגידים בנקאיים ואחרים ומפירעון אגחים צפוי בתוך המחזור התפעולי של החברה.

תדיראן הולדינגס מציגה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2014, ומדווחת על תזרים מזומנים שוטף חיובי של כ-111 מיליון ₪ ב- 2014. במהלך שנת 2014 חולק דיבידנד בסך 11.2 מיליון ש"ח, המשקף תשואת דיבידנד של כ- 8%.

בשנת 2014 רשמה רווח נקי בסך 20.8 מיליון ₪, EBITDA בסך 43.1 מיליון ₪. נרשם תזרים שוטף חיובי בסך 111.4 מיליון ₪. ההון העצמי עלה לכ- 128.3 מיליון ₪ ועומד על כ- 25% מסך המאזן.

לדברי משה ממרוד, מנכ"ל החברה ובעל השליטה בה, "בשנת 2014 הצלחנו לממש את עוצמת המותג "תדיראן" בתחום המזגנים ולהגדיל את נתח השוק ולהפוך לחברה המובילה בענף. בנוסף, הכרזנו על יציאה מתחום שיווק והפצת מוצרי חשמל 'לבנים', וזאת על מנת להתמקד בתחום מיזוג האוויר ולהקצות מחדש את משאבי החברה, לרבות הון החוזר שלה, בתחומים בעלי פוטנציאל צמיחה ורווחיות אטרקטיביים, ביניהם תחום ההתייעלות האנרגטית ותחומים משיקים ומשלימים, כגון תחום התאורה אליו נכנסו לאחרונה. הזכייה במכרז בתי החולים ממצבת את תדיראן כגורם מוביל בתחום ההתייעלות האנרגטית בישראל.

"בשנת 2015 נפעל למימוש הנכסים העיקריים בתחום החשמל, תוך שיפור הגמישות הפיננסית של החברה, ונמשיך להשקיע בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים פורצי דרך ובמנועי צמיחה בעלי סינרגיה לתחומי הפעילות העיקריים של הקבוצה", סיכם ממרוד.

להלן תמצית תוצאות הפעילות בשנת 2014 וברבעון הרביעי של השנה (בהשוואה לתקופות המקבילות בשנת 2013):

מכירות – בשנת 2014 הסתכמו הכנסות הקבוצה בכ- 753.1 מיליון ש"ח, ירידה של כ- 12.3%, אשר נבעה בעיקר מקיטון של כ- 34.7% בהכנסות מגזרי השיווק לחנויות ושיווק לצרכנים, יחד (להלן "תחום החשמל"). קיטון זה נבע בחלקו מהשתתפות החברה במכרז לגריטת מקררים בשנת 2013, מהחולשה הכללית בענף מוצרי החשמל בישראל ומהתחרות הקיימת בענף באופן כללי, וכן מחוסר במוצרים מסוימים בקטגוריות הקירור והכביסה, עקב כמה תהליכים מול ספקים בתחום אשר החלו עוד בשנת 2013 והשפיעו על זמינות אותם מוצרים בשנת 2014. הכנסות מגזר המזגנים ירדו בכ- 3.0%, זאת בעיקר בשל השתתפות החברה במבצע של משרד האנרגיה והמים לגריטת מזגנים בשנת 2013. בנטרול השפעת גריטת המזגנים כאמור, הכנסות מגזר המזגנים היו צומחות בכ- 3.5% בשנת 2014, בין היתר כתוצאה מהמשך השיפור בנתח השוק של הקבוצה בתחום.

ברבעון הרביעי של שנת 2014 הסתכמו הכנסות הקבוצה בכ- 154.0 מיליון ש"ח, קיטון של כ- 15.7%, אשר נבע בעיקר מקיטון של כ- 40.1% בהכנסות תחום החשמל, עקב הגורמים אשר השפיעו על הפעילות בתחום זה בשנת 2014, כפי שתואר לעיל.

רווח גולמי – בשנת 2014 הסתכם הרווח הגולמי בכ- 163.6 מיליון ש"ח, ירידה של כ- 8.9%, ומשקף שיעור רווח גולמי של כ- 21.7% לעומת כ- 20.9% בשנת 2013. הקיטון ברווח הגולמי נבע בעיקר מהירידה בהכנסות תחום החשמל בשנת 2014. יחד עם זאת, חל שיפור ברווח הגולמי ובשיעור הרווח הגולמי במגזר המזגנים, בין היתר עקב תיסוף בשער החליפין שקל/דולר במהלך החציון הראשון של שנת 2014, שזו תקופת ההצטיידות העיקרית במזגנים לקראת עונת הקיץ, וכן כתוצאה משיפור בעלויות הרכש במגזר זה.

ברבעון הרביעי של שנת 2014 הסתכם הרווח הגולמי בכ- 30.5 מיליון ש"ח, קיטון של כ- 15.5%, שהינו תוצאה מהקיטון בהכנסות תחום החשמל ומירידה ברווחיות הגולמית בו. קיטון זה קוזז בחלקו על ידי גידול ברווח ובשיעור הרווח הגולמי במגזר המזגנים. שיעור הרווח הגולמי של הקבוצה ברבעון הרביעי של שנת 2014 עמד על כ- 19.8%, בדומה לתקופה המקבילה בשנת 2013. הירידה בשיעור הרווח הגולמי בתחום החשמל קוזזה על ידי שיפור בשיעור הרווח הגולמי של מגזר המזגנים, כאמור לעיל.

רווח תפעולי – בשנת 2014 הסתכם הרווח התפעולי של הקבוצה בכ- 24.6 מיליון ש"ח (3.3% מהמחזור), לעומת כ- 46.1 מיליון ש"ח בשנת 2013 (5.4%). הירידה ברווח התפעולי כאמור נבעה בעיקר מהירידה בהכנסות תחום החשמל, כאמור לעיל, וכן מגידול בהפרשה לחובות מסופקים, מגידול בהוצאות בגין שירותים מקצועיים והוצאות משפטיות, בין היתר בקשר עם היערכות החברה להשתתפות במכרז להתייעלות אנרגטית בבתי חולים, ומהוצאות אחרות בעלות אופי חד-פעמי אשר הסתכמו בכ- 11.6 מיליון ש"ח לעומת כ- 8.9 ש"ח בשנת 2013. בשנת 2014 נבעו ההוצאות האחרות כאמור מהפרשה לירידת ערך של זכויות ההפצה של המותג "AEG", בסך של כ- 8.4 מיליון ש"ח, וכן מירידת ערך מוניטין בסך של כ- 3.2 מיליון ש"ח. בנטרול ההוצאות האחרות שתוארו לעיל, הרווח התפעולי בשנת 2014 היה מסתכם לסך של כ- 36.2 מיליון ש"ח (4.8%).

ברבעון הרביעי של שנת 2014 הסתכם ההפסד התפעולי של הקבוצה לסך של כ- 3.9 מיליון ש"ח לעומת הפסד תפעולי בסך של כ- 0.3 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2013. הגידול בהפסד התפעולי כאמור נבע בעיקר מהירידה בהכנסות תחום החשמל וכן מגידול בהפרשה לחובות מסופקים, כאמור לעיל. בנטרול הוצאות אחרות בגין ירידת ערך מוניטין בסך כ- 3.2 מיליון ש"ח, ההפסד התפעולי ברבעון הרביעי של שנת 2014 היה מסתכם בכ- 0.7 מיליון ש"ח. הפסד תפעולי זה נבע מההפסד התפעולי בתחום החשמל.

מסים על ההכנסה – בשנת 2014 הסתכמו הכנסות המסים לסך של כ- 9.0 מיליון ש"ח לעומת הכנסות מיסים של כ- 7.9 מיליון ש"ח בשנת 2013. ברבעון הרביעי של שנת 2014 רשמה החברה הכנסות מסים של כ- 6.6 מיליון ש"ח, בעיקר כתוצאה מרישום נכס מס נדחה בגין הפסדים עסקיים להעברה.

רווח נקי – בשנת 2014 הסתכם הרווח הנקי של הקבוצה בכ- 20.8 מיליון ש"ח (2.8%), בהשוואה לרווח של כ- 36.5 מיליון ש"ח בשנת 2013 (4.2%) ורווח של כ- 8.6 מיליון ש"ח בשנת 2012 (1%). בנטרול הוצאות אחרות בעלות אופי חד-פעמי (ירידת ערך זכויות ההפצה של "AEG" וירידת ערך מוניטין, כאמור לעיל), הרווח הנקי בשנת 2014 היה מסתכם בכ- 28.5 מיליון ש"ח (3.8%).

ברבעון הרביעי של שנת 2014 הסתכם הרווח הנקי בכ- 0.6 מיליון ש"ח (0.4%), בהשוואה לרווח של כ- 3.3 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה בשנת 2013 (1.8%).

EBITDA – בשנת 2014 הסתכם ה- EBITDA בכ- 43.1 מיליון ש"ח (5.7%), קיטון של כ- 34.4% בהשוואה לכ- 65.7 מיליון ש"ח (7.6%) בשנת 2013, אשר נבעה בעיקר מהירידה ברווח התפעולי, כאמור לעיל, כתוצאה מהירידה בהכנסות תחום החשמל.

ברבעון הרביעי של שנת 2014 הסתכם ה- EBITDA בכ- 1.7 מיליון ש"ח (1.1%), בהשוואה לכ- 9.9 מיליון ש"ח (5.4%) ברבעון הרביעי של שנת 2013.

תזרים מזומנים שוטף – בשנת 2014 הקבוצה יצרה תזרים חיובי מפעילות שוטפת בסך של כ- 111.4 מיליון ש"ח לעומת תזרים חיובי בסך כ- 20.5 מיליון ש"ח בשנת 2013. השיפור המשמעותי בתזרים מפעילות שוטפת כאמור נבע בעיקר מירידה ביתרת הלקוחות לעומת עלייה ביתרת הלקוחות בתקופה המקבילה בשנת 2013, זאת בעיקר עקב הירידה בהיקף הכנסות הקבוצה. כמו כן, נבע השיפור כאמור מירידה ביתרות המלאי לעומת עליה ביתרות המלאי בתקופה המקבילה; כן נבע השיפור כאמור מעליה בהתחייבות לספקים לעומת ירידה בהתחייבות לספקים בתקופה המקבילה.

דיבידנד – ב- 30 במרס, 2014 הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד בסך של כ- 2.3 מיליון ש"ח, או 0.29 ש"ח למניה, כך שסך הדיבידנד שיחולק בגין רווחי שנת 2014 יעמוד על 50% מהרווח השנתי. במהלך שנת 2014 חילקה החברה בפועל דיבידנד בסך של 11.2 מיליון ש"ח (לא כולל הדיבידנד האחרון שהוכרז כאמור לעיל), המשקף תשואת דיבידנד של כ- 8.2% ביחס לשווי השוק של החברה ב- 31 בדצמבר 2013.

בנק מזרחי טפחות מציע ללקוחותיו פיקדון אפרסמון – פיקדון שקלי בריבית קבועה  (שנתית של 0.25%) למשך 9 חודשים.

מינימום להפקדה (כדי לקבל ריבית כזו) – 50 אלף שקל.

לא ניתן למשוך את הכסף במהלך התקופה.

למי שמעוניין להשקיע לטווח ארוך מציעים בבנק את פיקדון קוקוס ל-5 שנים – פיקדון שקלי המניב ריבית נומנאלית של 1% בשנה. גם כאן מינימום להפקדה – 50 אלף שקל (אחרת

הריבית נמוכה יותר).

שכר המינימום החל מינואר 2017 הוא 5,000 שקל – 26.5 שקל לשעה והחל מדצמבר 2017 הוא יעלה ל-5,300 שקל – 28.5 שקל לשעה. האם זו בשורה לעובדים? ובכן, מצד אחד כן , הם  יכניסו יותר כסף לתא המשפחתי שלהם, אבל מצד שני בשכר הזה צפוי שיהיו צמצומים במקומות מסוימים, בעיקר מקומות שנשענים על כח אדם זול. כלומר, שכר המינימום שמטרתו לעזור לעובדים עלול בסופו של דבר לגרום לנזק.

עם זאת, רוב העובדים שהשכר שלהם נופל מהמספרים האלו, אמורים ליהנות מהעלאת שכר המינימום.

מדריך מעודכן על שכר המינימום

שכר מינימום לנוער – שלא יעבדו עליכם

 הבשורה התחילה כבר לפני 3 שנים. אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות, ושרגא ברוש, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים, כינסו  מסיבת עיתונאים משותפת והודיעו כי שכר המינימום בישראל יעלה ל-5,300 ₪ במסגרת הסכמות שהושגו בין הצדדים.

הבשורה על תוספת נוספת לשכר המינימום הגיעה יומיים בלבד לפני יישום הפעימה הראשונה של ההסכם, לפיה שכר המינימום יעלה החל מ-1 באפריל 2014 ב-350 ₪.

לפי המתווה שהוסכם כבר לפני 3 שנים בין ההסתדרות לבין המעסיקים ואושר בהחלטת ממשלה, הפעימה השנייה חלה ב-1 באוגוסט 2016 אז  ואז עלה שכר המינימום ל-4,825 ₪ והפעימה השלישית ב-1 בינואר 2017, היתה העלאה של שכר המינימום ל-5,000 ₪.

במסגרת השיחות שהתקיימו אז בין יו"ר ההסתדרות לבין יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים, הוסכם על שינוי הסכם שכר המינימום. שיעור ההצמדה לשכר המינימום יעמוד על 47.5% ובנוסף לכך ינתן פיצוי בגין העלאת הפריון במשק, וב-1 בדצמבר 2017, התווספה פעימה רביעית להעלאת שכר המינימום במסגרתה יועלה שכר המינימום ל-5,300 ₪.

במקביל, סוכם בין הצדדים על גיבוש תכנית משותפת שמטרתה העלאת פריון העבודה בישראל, הנחשב לנמוך במדינות ה-OECD. במסגרת התכנית, ייבנה מנגנון מיוחד לתגמול העובדים ועדכון שיטת שכר המינימום בגין העלאת הפריון.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר אז: "לפני כחמישה חודשים, כאשר הודעתי על דרישת ההסתדרות להעלות את שכר המינימום ב-1,000 ₪, היו הרבה מרימי גבה והיה גם שמצא נימוקים למה זה לעולם לא יכול לקרות. היום כולנו כאן כדי להראות שזה אפשרי ושלא נגזר על אף אדם עובד בישראל להיות אדם עני".

מדריך מעודכן על שכר המינימום

שכר מינימום לנוער – שלא יעבדו עליכם

למדריכי זכויות עובדים – חשוב לקרוא

באוצר מתכננים רפורמה של ממש במיסוי דירות – הפטור על מס שבח יתבטל; מס הרכישה יעלה; ויחול מס על השכרת דירה (מהשקל הראשון). המטרה העיקרית של הרפורמה שמציעים פקידי האוצר היא להפחית את הביקושים בשוק הדירות, אם כי גם באוצר אומרים כי הבעיות של שוק הדירות נובעות גם מהריבית הנמוכה ומהיצע הדירות הנמוך.

מס שבח – 25% לכולם!

באוצר מתכננים להטיל מס שבח בשיעור של  25% על הרווח ממכירת דירה, וזאת לעומת המצב כיום לפיו קיים פטור (תחת תנאים מסוימים) בעת מכירת דירה. מדובר במהפכה של ממש ובהכנסת כסף רב לקופת המדינה, במקביל לפגיעה במשקיעים בתחום הנדל"ן שעד היום נהנה מהקלות מיסוי ופטורים רבים לעומת משקיעים אחרים, לרבות משקיעים בבורסה.

למדריך מס שבח

למחשבון מס שבח

לטפסים במס שבח

כמו כן, מתכננים באוצר למסות את שכר הדירה , בעוד שהיום שכר הדירה ממוסה רק אחרי סכום משמעותי (סביב 4.8 אלף שקל). גם צעד זה כמובן יפגע במשקיעים בדירות, וזאת למעשה הכוונה – להוציא את המשקיעים האלו מהשוק, או לכל הפחות להביא להקטנת הרכישות שלהם שמביאות במקביל לעלייה בביקושים ולעלייה במחירי הדירות.

בנוסף, מתכננים באוצר העלאת מס רכישה על דירה שנייה ל-15% בעוד שבעבר היו מדרגות ושיעור מס על המדרגה הגבוה ביותר היה 10%. גם הצעד הזה עשוי להרחיק משקיעים בדירות שצריכים מעכשיו לשלם קנס גבוה יותר על רכישת דירה.

ואיך הצעדים האלו ישפיעו על רוכשי הדירות? האם הם באמת יגמרו בסופו של דבר, להורדת מחירי הדירות? כלל לא בטוח! נתחיל בכוונה להעלות את מס שבח. אגב, רק לפני שנה היתה מהפכה של ממש במס שבח, והנה מתכוונים באוצר לבלבל אותנו שוב. מס שבח הוא במהות מס מאוד הגיוני – הרווחתם – תשלמו מס. אין שום סיבה שמערכת המיסוי לא תהיה שיוויונית, אין סיבה שיהיה פטור ממס שבח ומצד שני אנדשים ישלמו מס על משכורת ומס על רווחים בבורסה. יש מקום למסות את המשקיעים בשוק הנדל"ן. אבל מיסוי של משפרי דיור (שמוכרים את הדירה בבעלותם כדי לקנות דירה משופרת) הוא כבר לא טריוויאלי? ההמלצות מדברות על כולם – מס שבח על משפרי דיור, לצד משקיעי נדל"ן. כולם ימוסו בשיעור של 25% על פי ההמלצה של אנשי האוצר, וזה עשוי להאט עוד יותר את מכירת הדירות – משפרי הדיור יחשבו פעמיים עם למכור ולשלם מס שבח, המשקיעים גם כן יחשבו פעמיים – למה לשלם מס אם אפשר שלא למכור וליהנות מהתשואה על הנכס (שכר הדירה).  יש סיכוי לא רע שבמקום לברך האוצר יוצא מקלל – שהיקף העסקאות בנדל"ן יירד, שמשפרי דיור לא יוכלו באמת לשפר דיור, ושהיצע הדירות ייקטן. עם זאת, זה כמובן עשוי להוריד את הביקוש לדירות ולגרום למחירים לרדת. האם בסה"כ החשבון הזה – מדובר במהלך טוב לשוק הדירות? ממש לא בטוח!

מס על שכר דירה מהשקל הראשון

המס על שכר הדירה אמור להיות מהשקל הראשון בעוד שכיום זה החל מ-4.8 אלף שקל. היום יש רבים שמשתמטים מתשלום המס הזה, האם מישהו מבטיח שבעתיד הם לא יברחו מתשלום המס?

הבעיה עם מס על שכר דירה, היא שהמס  יתגלגל ברובו לשוכרים – זה ברור כשמש. מדובר בשוק חופשי, והמשקיעים רוכשים דירות ומשכירים אותם כי הם מניבים להם תשואה, אם יקחו להם חלק מהתשואה הזו הם יבקשו יותר מהשוכרים. זה הכל כלכלה פשוטה, זה הכל ביקוש והיצע. ומה יקרה אז, או שהזוגות הצעירים שהתייאשו לקנות דירה והסתפקו בשכירת דירה יחזרו להורים; או שדמי השכירות יעלו כך, שכבר יהיה עדיף לחלקם לקחת משכנתא ולקנות דירה. הרי יש סוג של טריידאוף בין קנייה להשכרה  – ברגע שההשכרה פחות משתלמת הולכים לקנייה. האם זו מטרת האוצר? כאמור, לא בטוח!

 מס רכישה – 15% על דירה שנייה   

באוצר מתכננים כאמור להעלות את מס רכישה על דירה נוספת  (כלומר, דירה שנייה ויותר שנרכשת בידי אותה משפחה/ תא משפחתי). שיעור המס הנכון להערכתם – 15% לעומת מס מקסימלי (על המדרגה הגבוה ביותר) בשיעור של 10% בעבר.

שוב, גם כאן, בדומה למהלכים הקודמים – העלאת מס שבח, והטלת מס על השכרת דירה מהשקל הראשון,  הצעד עשוי להרחיק את המשקיעים בדירות. המשקיעים עכשיו  צריכים  לשלם קנס גבוה יותר (מס גבוה יותר משמעותית מהעבר) וסביר שהם יתרחקו מהשוק, או פשוט ידרשו שכר דירה בהתאם גבוה יותר וזו כאמור לא המטרה.

כל הצעדים האלו הם הצעות והמלצות שגובשו על ידי משרד האוצר. היום בצהריים ענה, ערן ניצן,  סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר שאחראי על תחום נדל״ן לשאלות גולשים,  בדף הפייסבוק של האוצר , הנה חלק מהדברים שאמר – " אין ספק שקיימת אפליה לטובה למשקיעים בתחומי הנדל"ן. פטור מהכנסה משכר דירה מעודד משקיעים לרכוש דירות, אם כי יש לזכור כי מס רכישה הינו בגובה 10 אחוזים בלבד. משרד האוצר בוחן אפשרויות להוריד את הביקוש בשוק המשקיעים בנדל"ן.

"מחירי הדיור ממשיכים לעלות וזאת בין היתר בשל סביבת ריבית נמוכה וההיצע המוגבל. הממשלה משתמשת בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת להגדיל את ההיצע, עובדה שבסופו של דבר תגרום לבלימה של העלייה במחירי הדיור

"שוק הנדל"ן מופלה כיום לטובה מבחינת מיסוי על רווחיו על דירות להשקעה. עלינו לחזור ולבחון כל העת האם אפליה זו מוצדקת ומה השלכותיה בין היתר על מחירי הדיור. אם נגיע למסקנה שמדיניות זו אינה משרתת את מטרתה – נציע חלופות".

ביחס להצעה שעולה אחת לתקופה לחלק קרקעות לזוגות צעירים, אמר ניצן – "קרקע היא משאב ציבורי שחלים עליו כללי השוויון.  על פי מדיניות הממשלה ומנהל מקרקעי ישראל קיימת הנחה על רכישת קרקע באיזורי עדיפות לאומית. בנוסף, מחיר הקרקע הוא רק אחד מהפרמטרים שמשפיעים על מחירי הדירה".

הבנק הבינלאומי משיק פיקדון שקלי ל-36 חודשים נושא ריבית בתוספת מענק, המותנה בעליית סל מניות תעשייה מובילות הנסחרות באירופה וכן מותנה בתנודתיות המניות.  מדובר בסל המורכב מ-5 מניות מובילות מסקטור התעשייה הנסחרות באירופה (לכל מניה משקל שווה), כדלקמן:VolksWagen AG,Daimler AG , Airbus Group NV,  Safran SA, Enel SPA. הרעיון של המוצר הזה הוא לכאורה פשוט – אם המניות (פרוט בהמשך) יעלו לשער מסוים, המשקיעים יקבלו מענק, אחרת הם יקבלו את הרצפה המובטחת להם.

הבנק הבינלאומי אותו מנהלת סמדר ברבר צדיק, הוא אחד הבנקים הדינמים בתחום הפיקודנות המובנים. הבנק משיק באופן שוטף פיקדונות ללקוחותיו, וזו בשעה שבנקים אחרים הזניחו את התחום.

למרות השם הלא טוב של הפיקדונות המובנים, האמת רחוקה מכך. תדמית לחוד ומציאות לחוד. בעידן של ריבית אפסית הפיקדונות האלו מספקים פתרונות למשקיעים רבים – מצד אחד מקבלים את הרצפה, נכון, לא מקבלים במקרה הפסימי את התשואה האלטרנטיבית (אם המשקיעים היו מחזיקים פיקדון וכו'), אבל בעידן של ריבית אפס, ההפסד האלטרנטיבי הוא לא כזה גדול. מצד שני בהתקיים התנאים זוכים למענק, אפילו מענק נאה.

כל פיקדון מבנה והסיפור שלו, אבל זו בהחלט יכולה להיות אלטרנטיבה ראויה, בהינתן שהבנק ערב לכספי המשקיעים, וברוב הגדול של הפיקדונות המובנים המוצעים על ידי הבנקים זה כך (אבל צריך לוודא!).

על כל פנים, הריבית השנתית על הפיקדון המובנה –  0.15%.

מתי מקבלים מענק?

נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 40% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 15.4.15).  תקופת הבדיקה הינה בת 35 חודשים, החל מיום  16.4.15 ועד ליום 15.3.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:

1.במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה היו נמוכים  מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש (מנקודה לנקודה).

2.במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 6% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

גובה המענק

תנאי המענק: במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 50%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 20% (לא כולל).

במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ אפס – ייפרע הפיקדון בתום  36 חודשים ללא מענק.

-המענק מחושב ומשולם על הקרן הנומינלית בלבד ויהיה צמוד לשער הדולר היציג (כמפורט בתנאי הפיקדון).

גם במקרה שבו נפרע הפיקדון ללא המענק, הלקוח יהיה זכאי לריבית.

קרן הפיקדון מובטחת.

היכנסו כאן לפרטים מלאים על הפיקדון המובנה

בנק ישראל מדווח היום את תוצאותיו הכספיות לשנת 2014, מהן עולה כי המאזן הסתכם בסוף שנת 2014 בכ-351  מיליארדי ש"ח, לעומת כ-301 מיליארדים בסוף שנת 2013 – גידול  של כ-16.5%. על מאזן בנק ישראל מתאפיין בחוסר איזון מטבעי דבר המשפיע על התוצאות הכספיות של הבנק-  הנובע מכך שהחלק הארי של נכסיו נקובים במט"ח ואילו ההתחייבויות עיקרן שקליות.

עיקר הגידול בצד הנכסים נבע מתיק יתרות מטבע החוץ שמנהל הבנק, שגדל השנה בכ-50 מיליארדי ש"ח, על רקע רכישות המט"ח, השפעת הפיחות בשקל על השווי השקלי של היתרות, והתשואה בגין ניהול תיק יתרות המט"ח. בצד ההתחייבויות הגידול המשמעותי ביותר נובע מיתרת חשבונות השערוך, רובו כתוצאה מהשפעת הפיחות בשקל על הערך השקלי של יתרות המט"ח. בשל כללי החשבונאות הנהוגים בבנקים מרכזיים, רווחים לא ממומשים כתוצאה משערוך של ניירות ערך סחירים לשוויים ההוגן ומהפרשי שער על יתרות המט"ח, משוייכים לחשבונות השערוך, ואינם נזקפים לזכות דו"ח רווח והפסד . בנוסף, גדלה יתרת פיקדונות התאגידים הבנקאיים במטבע מקומי, ויתרת שטרי כסף ומעות במחזור.

בשנת 2014 רשם בנק ישראל הכנסות מיתרות מטבע חוץ בסך כ-2.4 מיליארדי ש"ח לעומת כ-1.9 מיליארדים בשנת 2013, בנוסף לגידול ברווחים לא ממומשים מניירות ערך בהיקף של כ-1.9 מיליארדי ש"ח (בעיקר כתוצאה מעליית ערך תיק המניות בחו"ל), וגידול בהפרשי שער לא ממומשים בהיקף של כ-22 מיליארד ש"ח (כתוצאה מפיחות השקל) – שניהם כאמור באים לידי ביטוי בחשבונות השערוך במאזן. בגין הפרשי שערים ממומשים רשם הבנק הוצאות בסך כ-1.2 מיליארדי ש"ח לעומת הוצאות בסך של כ-5.7 מיליוני ש"ח אשתקד. הוצאות הריבית לבנקים ולציבור בגין המק"ם והפז"ק, ירדו מרמה של כ-3.4 מיליארדי ש"ח ב-2013 לכ-1.8 מיליארדי ש"ח ב-2014, כתוצאה מירידת הריבית השקלית.

הוצאות הנהלה וכלליות קטנו בשנת 2014 בכ-400 מיליוני ש"ח והסתכמו בכ-0.7 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-1.1 מיליארד ש"ח בשנת 2013. עיקר הקיטון נבע מירידה בהוצאות גימלת הפנסיה והפרישה שהסתכמו בכ-256 מ' ש"ח לעומת כ-676 מ' ש"ח בשנת 2013. הוצאות אלה גדלו ב-2013, בחלקן מבחינה אקטוארית, כתוצאה מהסכם הצמדת הגמלאות שנחתם בשנת 2014 (ואשר הוחל רטרואקטיבית), בהתאם להסכם שנחתם במגזר הציבורי בשנת 2008.

מגמות אלו הביאו  לקיטון בהפסד שהוצג בדוח רווח והפסד של הבנק לשנת 2014, אשר הסתכם בכ-1.1 מיליארדי ש"ח, לעומת הפסד של כ-8.6 מיליארדים בשנת 2013.