רשות ההגבלים העסקיים מפרסמת היום (ד') את המסמך הסופי המגדיר את אופן יישום פרק התחרות הגיאוגרפית בין חנויות גדולות לשיווק מזון, כהגדרתן על פי חוק המזון, תוצר של עבודת מחקר סטטיסטית רבת היקף.על פי הדו"ח, 294 סופרמרקטים נמצאים באזורים ריכוזיים; 83% מהם של שתי הרשתות הגדולות. הרשות להגבלים עסקיים מדווחת עוד, כי שופרסל נדרשת לקבל אישור מהממונה בפתיחת חנות גדולה באזורים בהם מתגוררים כ-79% מתושבי ישראל. מגה נדרשת לקבל אישור על פתיחת חנויות באזורים בהם מרוכזים כ-21% מתושבי ישראל.

על פי סמכותו מתוקף חוק המזון, הממונה על הגבלים עסקיים הגדיר את האזור בו נמצאים הצרכנים הפוטנציאליים של כל חנות גדולה ("חנות") של קמעונאי גדול, ואת החנויות המתחרות בכל חנות. זאת כדי לקבוע את חלקו של הקמעונאי במכירות באזור הרלוונטי שבה פועלת כל חנות. במידה ומחזור המכירות של הקמעונאי עולה על 30% מסך כל המכירות באזור זה, הוא יצטרך לקבל אישור של הממונה לפתיחת חנויות חדשות באותו אזור. המטרה היא למנוע מצב שבו רשת שיווק ממלאה אזור בסניפים שלה באופן שמרתיע קמעונאים מתחרים להיכנס לאותו אזור ולהתחרות על הצרכנים. כאשר מחזור המכירות של קמעונאי עולה על 50% באזור הרלוונטי והקמעונאי מחזיק לפחות בשלוש חנויות באותו אזור, הממונה יוכל לפנות לבית הדין להגבלים עסקיים, על מנת שבית הדין יצווה על הקמעונאי למכור חנויות, אם יסבור כי הדבר דרוש להגברת התחרות האזורית.

נכון להיום מחזורי המכירות של 8% מהחנויות עולים על 50% מהמכירות באזור הביקוש של החנות. מדיווחים של הקמעונאים הגדולים ביחס לשנת הכספים 2013 עולה כי בישראל פועלים 18 קמעונאים גדולים המפעילים יחד 728 חנויות גדולות. מתוך סך החנויות, 294 חנויות, המהוות כ-40% מכלל החנויות, הן חנויות של קמעונאי שיש לו מעל 30% מהמכירות האזור הרלוונטי. הקמעונאים הללו כאמור זקוקים לאישור של הממונה על מנת לפתוח חנות נוספת. מקרב חנויות אלו 231 חנויות (כ-32% מסך החנויות) הן של קמעונאי שיש לו מעל 30% מהמכירות האזור הרלוונטי, אך מתחת ל-50% ממכירות אלה. 63 מהחנויות (8% מהחנויות) הן של קמעונאי שיש לו מעל 50% מהמכירות באזור הרלוונטי. מתוכן 16 חנויות הן של קמעונאי שיש לו מעל 75% מהמכירות באזור הרלוונטי.

שופרסל תידרש לקבל את אישור הממונה לפתיחת חנות באזורים בהם מתגוררים 79% מתושבי ישראל. האזורים שבהם מחזור המכירות של רשת שופרסל עולה על 30% מכלל המכירות באותו אזור, כוללים אזורים מיושבים בהם מתגוררים כ- 79% מתושבי ישראל. מהמפות שמוצגות לציבור עולה כי מדובר, בין היתר, באזור באר-שבע, מצפה רמון ואילת בדרום, תל-אביב וראשון לציון במרכז, חיפה, קרית שמונה וערים נוספות בצפון.

האזורים שבהם רשת מגה (כולל חלק מחנויות עדן טבע מרקט, אלונית ו-AM:PM המוגדרות כחנות גדולה), מחזיקה מעל 30%, כוללים אזורים מיושבים בהם מתגוררים כ-21% מתושבי ישראל. האזורים בהם הריכוזיות של מגה גבוהה הם בין היתר אזור בית שאן וסחנין בצפון, אזור השרון (רמת השרון ורעננה), וערי המרכז תל-אביב, גבעתיים ורמת גן.

אחוז המכירות של רמי לוי וחצי חינם (כל אחד בנפרד) גבוה יחסית באזורים המונים כ-14% מתושבי ישראל. לגבי רמי לוי מדובר בעיקר בירושלים, זכרון יעקב ועפולה, ולגבי חצי חינם מדובר בראשון לציון וחולון.

המשמעות של המסמך: כך ייקבע הממונה את גבולות התחרות הגיאוגרפית בין הקמעונאים. בסוף חודש מרץ האחרון נחקק החוק לקידום התחרות בענף המזון, שמטרתו לקדם את התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה, לשם הפחתת המחירים לצרכן. לחוק המזון יש שלושה חלקים עיקריים: הסדרת התנהגויות והסכמים בין ספקים לקמעונאים, קידום תחרות אזורית בין קמעונאים ושקיפות מחירים.  בשבועות האחרונים מבצעת רשות ההגבלים העסקיים שורה של צעדים לקראת יישום חוק המזון, שצפוי להיכנס לתוקף בינואר 2015. בין היתר פרסמה הרשות את רשימות הספקים הגדולים והספקים הגדולים מאוד, ואת רשימת הקמעונאים הגדולים. הרשימות רלוונטיות לחלק בחוק העוסק בהסדרת מערכת היחסים בין ספקים לקמעונאים.

המסמך שהרשות מוציאה היום רלוונטי כאמור לפרק התחרות הגיאוגרפית. הרשות ממפה לכל חנות גדולה בארץ את החנויות המתחרות בה ואת האזורים בהם יושבים הצרכנים הפוטנציאליים שלה. המטרה היא ליישם את המודל במסגרת אכיפת חוק המזון. כאמור, על פי החוק, על קמעונאים גדולים שיש להם מעל 30% מהמכירות באזור הרלוונטי לקבל אישור מהממונה על הגבלים עסקיים לפני הקמה של חנויות חדשות באותו אזור.

נושא החיסכון באנרגיה, ומעבר לצריכת מערכות חשמל חכמות תופס תאוצה. מסתבר שהתועלת בהטמעת מערכות כאלו גבוהה, ואילו העלות מתקזזת באופן משמעותי. אם רכשתם דירה ואתם לקראת מעבר אליה, או שאתם בשיפוצים, כדאי שתבחנו גם את נושא החסכון בצריכת אנרגיה בדירה שברשותכם. 

מחקר חדש שנעשה במימון משרד השיכון, ומוצג כאן לראשונה, מגלה כי עלות "חבילת טכנולוגיות בסיסית" לחסכון בהוצאות האנרגיה של דירת מגורים נעה בין 15,098–23,489 ₪ לדירה. היקף פוטנציאל החיסכון בהוצאות החשמל נע בין 184–385 ₪ לחודש – חסכון של 15%-29% מהוצאות התפעול. בעבודה, נבחנו שלושה טיפוסי דירות שונים: דירה בשטח של 70 מ"ר בבנייה רוויה, במבנה טורי בעל שני כיווני אוויר; דירה בשטח של 100 מ"ר בבנייה רוויה במבנה מסוג H בעלת שלושה כיווני אוויר ודירה צמודת קרקע בשטח של 120 מ"ר בעלת 4 כיווני אוויר. ניתוח פוטנציאל החיסכון בוצע ביחס ל- 4 אזורי אקלים המאפיינים את ישראל.

את העבודה עשו ליאור שמואלי מ- EcoFinance כלכלה סביבתית ודורי הרשגל מדור-עד קיימות בע"מ, בהנחיית פרופ' אופירה אילון, שעומדת בראש תחום סביבה במוסד שמואל נאמן, תחת הכותרת "עלות-תועלת להטמעת מערכות לחסכון באנרגיה במסגרת שיפוצי מבני מגורים בישראל". המחקר, שכאמור נעשה במימון משרד הבנוי והשיכון נועד לבחון מנגנונים כלכליים אשר יעודדו הטמעת מערכות ואמצעי חסכון באנרגיה במסגרת שיפוץ של מבני מגורים קיימים, אשר יסייעו להפחתת הוצאות החשמל של משקי הבית ויסייעו להם להתמודד בצורה טובה יותר עם יוקר המחייה.

במסגרת המחקר נבחן היקף פוטנציאל החיסכון באנרגיה של דירות קיימות שהוקמו בהתאם לתקנים ישנים, במידה וישודרגו מבחינה אנרגטית ויוטמעו בהן מערכות ואמצעי חסכון שונים.

בחינת פוטנציאל החיסכון בוצע תוך השוואת תרחישים שונים בהם יותקנו מערכות ואמצעים התואמים את דרישות תקן לבנייה ירוקה (ת"י 5281) למצב ייחוס המוגדר בתקן 5282-1. ניתוח התרחישים בוצע באמצעות תוכנה ייעודית (IESVE) מוכרת ומאושרת על ידי ה- הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית, משרד האנרגיה האמריקאי  ועוד.

לפיכך, בוצע המחקר לבחינת 21 מערכות ואמצעי חיסכון שונים (מערכות וטכנולוגיות הקשורות לחינוך ולמידע; מערכות ואמצעי איטום ובידוד; מערכות ואמצעים מתקדמים לחימום מי צריכה; מערכות אקלום ומיזוג אוויר).

ממצאי המחקר

המחקר העלה, כי עלות שדרוג דירות והטמעת "חבילת טכנולוגיות בסיסית" לחסכון בהוצאות האנרגיה של דירת מגורים נעה בין 15,098–23,489 ₪ לדירה, והיקף פוטנציאל החיסכון בהוצאות החשמל נע בין 184–385 ₪ לחודש, בהתאם לאזור האקלים בו נמצאת הדירה. כמובן, תוך הנחה כי תפעול מערכות אלה נעשה באופן אופטימלי. חסכון זה מהווה הפחתה של 15-29% מהוצאות התפעול בתרחיש הבסיס, כאשר החזר ההשקעה הממוצע של הפרויקט עומד על 7.75 שנים. כלומר, לא קיים תמריץ כלכלי ברור וחד משמעי לבצע את השדרוג, אפילו לא בחבילה הבסיסית שלו.

בנוסף, ביצוע פרויקטים כאלה עלול להיות מורכב מבחינה טכנית-מקצועית (ובפרט בכל מה שקשור לבידוד מעטפת הדירה), וכי החיסכון הכספי הנוצר לכל משק בית בגין הפחתת הוצאות החשמל עלול שלא להוות תמריץ מספיק לצורך ביצוע שיפוץ בדירה. על כן, ממליצים מחברי המחקר, כי על מנת לקדם הטמעת מערכות ואמצעי חסכון באנרגיה במבני מגורים, יש צורך לבצעם במסגרת שיפוצים קיימים המתבצעים ממילא (למשל: שדרוג חזיתות מבנים). 

בנייה ירוקה – יתרונות וחסרונות 

משרד הפנים חושף: עד כה אישרנו ל-62 רשויות מקומיות להעלות את הארנונה באופן חריג בשנת 2014. מדובר בלמעלה מ-50% מסך הבקשות שהגישו הערים השונות. כך עולה מנתונים שהעביר המשרד לאיגוד לשכות המסחר. הנתונים הועברו בעקבות מאבק שמוביל האיגוד, מזה מספר חודשים, לחשוף את היקף האישורים החריגים ואת היקף העלאות המס החריגות לשנת 2014.  יצויין כי תוספת המס החריגה הינה בנוסף להעלאת מס הארנונה בשיעור של 3.36% בשנת 2014 בשווי של כ- 700 מיליון ₪, על פי הנוסחה האוטומטית הקבועה בחוק.

מהנתונים עולה כי מתוך 114 בקשות לארנונה חריגה לשנת 2014 שהוגשו למשרד הפנים, עד כה ניתנו 91 תשובות לרשויות השונות. מתוך הבקשות הללו, ל- 62 רשויות אושרה העלאה מלאה או חלקית של מס הארנונה, ו- 7 רשויות בקשתן אושרה אך אינה בעלת משמעות כספית. בין הערים הבולטות להן אישר המשרד העלאה חלקית או מלאה של בקשתן ניתן למצוא את הערים הוד השרון (כ-4.2 מיליון ₪), קריית מלאכי ושדרות (העלאה של כ-3 מיליון ₪ לכל אחת), גדרה (כ-2.5 מיליון ₪), סביון (כ-2 מיליון ₪), עמק חפר (כ-1.9 מיליון ₪). במקביל, משרד הפנים אישר למספר רשויות להפחית את הארנונה ובכללן לראשל"צ (הפחתה של כ-8 מיליון ₪), אשדוד (כ-477,000 ₪) הרצלייה (כ-60,000 ₪) ושוהם (כ- 280,000 ₪).

מהנתונים עולה עוד כי מתוכן רק 9 בקשות נדחו במלואן ובכלל זה בקשות של גבעתיים, רחובות, רמלה, נס ציונה, ופרדס חנה-כרכור, ול-4 רשויות נדחתה הבקשה מסיבות טכניות (בת ים, רמת-גן, טבריה, מרחבים). כמו כן, טרם התקבלה החלטה לגבי 23 רשויות מקומיות, ביניהן עיריית באר שבע שהגישה בקשה להעלאה חריגה בהיקף של למעלה מ-20 מיליון ₪ ועיריית חיפה ביקשה העלאה חריגה בהיקף של למעלה מ-68 מיליון ₪.

ח"כ יפעת קריב, חברת וועדת הפנים, אמרה היום בתגובה: "נושא הארנונה הוא תפוח אדמה לוהט ששרי הפנים בחרו להתעלם ממנו במשך שנים. כיום ישנן מספר שיטות חישוב וראשי הרשויות יכולים לעשות ככל העולה על רוחם , בצורה לא שוויונית, ללא הודעה מוקדמת ובחלק מהרשויות הדבר נעשה בצורה לא חוקית. אני קוראת לשר הפנים לבצע רפורמה מקיפה, לפעול לקביעת קריטריונים אחידים ולהבאת אישור מס הארנונה לכנסת לטובת אזרחי ישראל".

בנק ישראל מפרסם היום את דו"ח ההתפתחויות בתיק הנכסים הפיננסים של הציבור. מהנתונים עולה כי ברביע השלישי של שנת 2014 עלה שווי תיק הנכסים בכ-81 מיליארדי ש"ח, עלייה ריאלית של כ-3% בהשוואה לרביע הקודם, ועמד בסוף ספטמבר על כ-3.13 טריליוני ש"ח. הגידול בשווי התיק ברביע השלישי נבע בעיקר מגידול בתיק הסחיר בחו"ל (35 מיליארדי ש"ח, 8.7%), וכן מגידול ביתרת עו"ש ופיקדונות צמודי מט"ח (כ-23 מיליארדי ש"ח 2.4%). חלק מהגידול ברכיבים אלו הושפע מפיחות משמעותי של השקל מול הדולר (7.5%); בקצב הגידול של זרם ההשקעות נטו בחו"ל ניכרת דווקא ירידה בשני הרביעים האחרונים.

כתוצאה מהגידול בשווי תיק ני"ע של הציבור בחו"ל, ברביע השלישי של 2014, חלה עלייה של כ-0.8 נקודות האחוז במשקל הנכסים במט"ח (לרמה של 19.5%) ו-0.5 נקודות האחוז במשקל הנכסים הזרים (13.7%).

שווי יתרת תיק הנכסים המנוהל ע"י כלל הגופים המוסדיים (ללא קרנות נאמנות) עלה ברביע השלישי של שנת 2014 בכ-36 מיליארדי ש"ח (3%) ועמד בסוף ספטמבר על כ-1.3 טריליוני ש"ח. עיקר העלייה נבעה מגידול בשווי התיק בחו"ל, וגידול בתיק המק"מ והאג"ח הממשלתי. משקלו של התיק המנוהל ע"י מוסדיים נותר ברמה של 40.2%.

מניות בארץ: ברביע השלישי של שנת 2014 עלתה יתרת המניות בארץ בתיק הנכסים בכ-3.7 מיליארדי ש"ח (0.7%) ועמדה בסוף חודש ספטמבר על כ-508 מיליארדים. העלייה ברכיב זה נבעה בעיקר מהשפעת עליית המחירים בבורסה בת"א. בשלושת הרביעים הראשונים של השנה חלה עלייה של כ-10 מיליארדי ש"ח בשווי תיק המניות בארץ, מזה כ-7 מיליארדים בגין עליית מחירי המניות.

אג"ח: ברביע השלישי של שנת 2014 עלה שווי תיק אג"ח החברות הסחיר בארץ בכ-6.9 מיליארדי ש"ח (2.6%) ועמד בסוף ספטמבר על כ-273 מיליארדים. במקביל חלה ברביע השלישי עלייה של כ- 13 מיליארדי ש"ח, ביתרת תיק אג"ח הממשלתיות והמק"מ; בעיקר השקעות מוסדיים והגדלת התחייבויות הממשלה לקרנות הפנסיה הוותיקות.

תיק הנכסים בחו"ל: ברביע השלישי של שנת 2014 עלה שווי התיק המוחזק ע"י הציבור בחו"ל בכ-36.6 מיליארדי ש"ח (9.4%) ועמד בסוף ספטמבר על כ-428 מיליארדים שהם כ- 14% מסך תיק הנכסים. העלייה בשווי התיק הושפעה מפיחות השקל מול הדולר (7.5%) ועליית מחירי חו"ל; בקצב הגידול של זרם ההשקעות נטו בחו"ל ניכרת ירידה בשני הרביעים האחרונים.

רכיב המניות בחו"ל גדל בכ-19.3 מיליארדי ש"ח (8.3%) ועמד בסוף הרביע על כ- 251 מיליארדים. מרבית ההשקעות נטו במניות בחו"ל היו של משקי בית וסקטור העסקי. בנוסף, שווי תיק האג"ח הסחיר בחו"ל עלה בכ-16 מיליארד ש"ח (11.5%) ועמד בסוף ספטמבר על כ-155 מיליארדים. במקביל, חלה עלייה גם בצבירה בפיקדונות בבנקים בחו"ל (6.6%).

התיק המנוהל באמצעות המשקיעים המוסדיים: שווי יתרת תיק הנכסים המנוהל[1] ע"י כלל הגופים המוסדיים (ללא קרנות נאמנות) עלה, ברביע השלישי, בכ-36 מיליארדי ש"ח (3%) ועמד בסוף ספטמבר על כ-1.3 טריליוני ש"ח. עיקר העלייה נרשמה בשווי הנכסים של קרנות הפנסיה החדשות (4.9%) וקרנות הפנסיה הוותיקות (2.6%).

משקלו של התיק המנוהל ע"י המוסדיים בסך תיק הנכסים של הציבור נשאר כמעט ללא שינוי במהלך הרביע השלישי, ברמה של כ-40.2%. מתחילת השנה עלה משקל התיק המנוהל ב- 1%.

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "לאחר שביצענו בדיקה כלכלית וחשבונאית מעמיקה, אנו קובעים כי לעניין התקן החשבונאי, גם בישראל מתקיים שוק עמוק לאג"ח קונצרני איכותי. קביעה זו עולה בקנה אחד עם ההיגיון הכלכלי, לפיו נכון כי שיעור ההיוון ישקף סיכון מסוים, כפי שנהוג במרבית השווקים המפותחים בעולם". משמעות העמדה החשבונאית הינה, שבחישוב ההתחייבויות האקטואריות של הטבות לעובדים בישראל יעשה שימוש בשיעור היוון גבוה יותר, הנגזר מתשואות אגרות החוב הקונצרניות המקומיות בדירוגים הגבוהים. העלייה בשיעור ההיוון עשויה להביא לקיטון בהתחייבויות האקטואריות ולעלייה בהון העצמי של תאגידים מסוימים.

התקינה החשבונאית (IFRS) קובעת כי לצורך אמידת ההתחייבויות האקטואריות בדוחות הכספיים, יש להשתמש בשיעור ההיוון המבוסס על אגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה. עוד נקבע, כי במדינות בהן לא מתקיים "שוק עמוק", יעשה שימוש בתשואת שוק בסוף תקופת הדיווח על אגרות חוב ממשלתיות. בדרך כלל שיעורי התשואה בעקום הממשלתי נמוכים יותר מאשר שיעורי התשואה בעקומים הקונצרניים, ולכן במצבים שבהם קיים "שוק עמוק", ההפרשות האקטואריות בדוחות הכספיים של החברות יהיו נמוכות יותר, ולהיפך. מכאן, שהמעבר הנוכחי לשימוש בשיעור היוון המבוסס על אגרות חוב קונצרניות בדירוג מקומי גבוה, צפוי להביא לירידה בהתחייבות האקטוארית ולעלייה בהון העצמי.

על אף ששאלת קיומו של "שוק עמוק" לא נבחנה בעבר, הפרקטיקה שנהגה בישראל עד למועד ההחלטה הנוכחית, הינה שימוש דווקא בעקום התשואה של אגרות החוב של ממשלת ישראל. לאור הצורך בהגברת מידת הוודאות לתאגידים המדווחים בכל הנוגע לסוגיה זו, החל המוסד לתקינה בחשבונאות בבחינת הנושא עוד במהלך שנת 2013, וזאת לאחר פנייה מצד הרשות. ואולם, עקב טענות לחשש לניגודי עניינים לכאורה, הוחזר הנושא בסופו של דבר לפתחה של הרשות לניירות ערך. לאחר שסגל הרשות בחן את הסוגיה ואת הנגזרות החשבונאיות שלה, פורסמה בחודש ספטמבר 2014 טיוטת החלטה, לפיה, בדומה לשווקים מפותחים אחרים כמו גוש היורו, קנדה וארה"ב, מתקיים בישראל שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות בדירוג מקומי AA ומעלה. לאחר שנתקבלו ונבחנו הערות ותגובות הציבור לטיוטה, ובכלל זה הערותיהם של רגולטורים נוספים במשק, פרסם כעת סגל הרשות את החלטתו הסופית בעניין. עמדת סגל הרשות מתבססת בין היתר על עבודתו של ד"ר חיים לוי-קידר, לפיה מתקיים בישראל שוק עמוק הן בראי מאקרו כלכלי והן בראי מיקרו כלכלי, וזאת בהשוואה בינלאומית. לאחר שסגל הרשות בחן את סבירות חוות הדעת, לרבות באמצעות בחינות נוספות שבוצעו על ידי המחלקה הכלכלית ברשות, פורסמה ההחלטה הסופית שתיושם מכאן ולהבא החל מהדוחות הכספיים לשנת 2014.

השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת! והאם יש בועה בשוק האג"ח?

מסתבר שלבנקים דרכים יצירתיות לגרום לכם לחסוך. כשהריבית במשק נמוכה כל כך בנק דיסקונט מפתיע עם פקדון חדש שהוא חסכון למונדיאל הקרוב (רחוק) ברוסיה 2018, ושאולי יגרום לכם לחסוך אצלו ולכם להצליח להגיע למונדיאל הנחשק. 

מדובר בחסכון שגם מכונה "חסכון למנדיאל ברוסיה 2018" לא צמוד, עם ריבית שקלית קבועה של  0.6%. כאשר במידה ולא יהיה רצף הפקדות הריבית תעמוד על: % .0.20
תנאי הפקדון: לא ניתן להגדיל את סכומי הוראת הקבע.

המינימום להפקדה 500  ש"ח,  והוא ללא "תחנות" יציאה. הוצאת הכסף היא באפריל 2018 קלנדרי.
בנוסף, לא ניתן לחדש בחסכון זה הוראת קבע שהופסקה. סכום הפקדה ראשונה והוראת הקבע יהיו זהים.

מלבד פקדון זה, דיסקונט מציע עוד פקדונות מעניינים למשל, "פקדון חודשי למימון רשיון נהיגה" שגם הוא לא צמוד והוא בריבית שקלית קבועה של  0.5%. גם כאן אם אין רצף הפקדות הריבית תעמוד על: 0.2%.  הוראת קבע והפקדה ראשונה יכולות לנוע בין: 100 עד 50,000 ש"ח. החסכון  הוא לשנתיים בדיוק ללא תחנות.

פקדונות יצירתיים אחרים:  

"יתרון חודשי שקלי בריבית משתנה ל-18 שנים", זהו חסכון לא צמוד עם סכומי הפקדה שנעים בין מ- 50 עד 999 ש"ח. הריבית בפקדונות אלה: %P – 1.65 ריבית שקלית משתנה. אם פותחים את הפקדון ויוצאים בתחנות הריבית היא % 1.70-  P

אם הסכום הוא מ- 1,000 עד  30,00 ש"ח הריבית תעמוד על 1.55%- P, שקלית משתנה. אם יציאה בתחנות הריבית תעמוד על:  P – 1.70%
ניתן להפקיד מעת לעת הפקדות חד-פעמיות בכל סכום. ניתן לשנות את סכום הוראת הקבע או להפסיקה מעת לעת ללא פגיעה בתנאי הריבית. 

פקדון  נוסף שבחרנו מדיסקונט שיכול לעניין הוא:  

"יתרון חודשי שקלי בריבית משתנה לשנה". מדובר בפקדון חודשי גמיש לא צמוד, ונועד ללקוחות המצטרפים לתוכנית משפחה.

הפקדון מציע ללקוחות הפקדות מ- 150 עד 999 ש"ח בריבית: %P – 1.70 ריבית שקלית משתנה ואם מדבור בתחנות יציאה הריבית תעמוד על: %P – 1.70. אם הסכום הוא מ- 1,000 עד  5,000 ש"ח הריבית תהיה  P – 1.70% – ריבית שקלית משתנה ואם בתחנות גם כאן הריבית
 P – 1.70%. בפקדון זה ניתן להפקיד מעת לעת הפקדות חד-פעמיות בכל סכום וכן ניתן לשנות את סכום ה"ק או להפסיקה מעת לעת ללא פגיעה בתנאי הריבית.

פקדון אחרון שבחרנו הוא: "חודשי דרך צלחה" עם הוראת קבע של מ-50-20,000 ש"ח, זהו פקדון צמוד מדד ל-15 שנים כאשר מתום 8 שנים כל שנה ניתן לפדות את הכסף, תנאי הריבית ל- 15 שנים – ריבית קבועה: 1.1% ללא רצף הפקדות: 0.40%. הריבית ל-10-14 שנים קבועה: 0.50%, ואם ללא רצף הפקדות: 0.20%. הפקדה למ- 8- 9 שנים בריבית קבועה של 0.20% וללא רצף הפקדות: 0.1%

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מפרסם הבוקר סקירה מקרו כלכלית שבועית בה נכתב כי: "בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי 0.25 אחוז. על רקע נתוני שוק העבודה המפתיעים שפורסמו אתמול, הפיחות החד בשקל בחודש האחרון והצמיחה המהירה של רכיב הצריכה הפרטית בתוצר, ומנגד, המשך סימני החולשה בכלכלה העולמית".

קליין מעריך כי הפיחות החד של השקל מול הסל יחד עם השיפור בחודשיים האחרונים בייצור התעשייתי ונתוני התעסוקה החזקים, מפחיתים את הסיכוי לשינוי בריבית בנק ישראל גם בחודש הבא, ומוסיף: "יחד עם זאת, להערכתנו, היות ועדיין השקל חזק במונחים ריאליים היסטוריים מול סל המטבעות, למרות הפיחות של השבועות האחרונים, בנק ישראל ימשיך ויפעל בחודשים הקרובים בשוק המט"ח, על מנת לשמר ואף להעצים את הפיחות, שבתורו יתרום לעלייה בציפיות לאינפלציה (כמו גם באינפלציה בפועל) ויביא לשיפור היצוא ב-2015 ".

בהמשך דבריו מצטט קליין את נגיד הבנק המרכזי בגוש האירו: "זהו הכרח להעלות את האינפלציה חזרה ליעדה, בהקדם האפשרי וללא עיכובים". על פי קליין, מדובר בהתבטאות המעידה על שהגישה של הבנק המרכזי באירופה קרובה יותר לגישה היפנית בכל הנוגע להרחבת המדיניות המרחיבה, כנראה גם באמצעות רכישה מסיבית יותר של נכסים, אולי גם אג"ח ממשלתיות. אמנם מדיניות מוניטרית לא יכולה לפתור את הבעיות הבסיסיות באירופה, אך אירו חלש יותר יוכל להקל על חלק מהמדינות בזמן שהן מנסות להתמודד עם אותן הבעיות. יחד עם זאת, בניגוד לבנק המרכזי ביפן, באירופה עד כה, הבנק המרכזי בעיקר מדבר. נראה שהנגיד האירופאי מכין את הקרקע לפעולה כנראה במהלך הרבעון הראשון של 2015. בתגובה להכרזה נרשמה היחלשות חדה בשער האירו מול הדולר. אנו סבורים, שהאירו צפוי להמשיך ולהיחלש".

שי פרמינגר, מנכ"ל חברת ERN, החברה הגדולה בישראל לסליקת צ'קים, השתתף אתמול, יום ב', בוועידה השנתית ה- 9 של ענף הקניונים ורשתות המסחר בישראל שנערכת בימים אלו באילת. במסגרת הוועידה, חשף פרמינגר נתונים מעניינים על היקף שימוש הצ'קים בישראל ובענף הקמעונאות בפרט. מתוך הנתונים עולה כי, היקף הפעילות השנתי בצ'קים בישראל צפוי להסתכם בשנת 2014 בכ- 905 מיליארד ₪, ומציג גידול כ- 6.5% מהיקף הפעילות בשנת 2013. כ- 105 מיליארד ש"ח מהיקף פעילות זו מתבצע בענף הקמעונאות. בשנת 2013 עמד היקף השימוש בצ'קים בענף הקמעונאות על כ- 99 מיליארד ₪ כאשר היקף השימוש בכרטיסי אשראי עמד על כ-228 מיליארד ₪ והיקף השימוש במזומן עמד על כ- 218 מיליארד ₪.

סכום העסקה הממוצעת בצ'ק גדל משנת 2012 בכ- 6% ועמד ב- 2013 על סך של 7,288 ₪. נתונים מעניינים נוספים מפלחים את היקף השימוש בצ'קים מכלל התשלומים בענפים השונים. כך לדוגמא בענף רכישת מוצרי החשמל עומד אחוז השימוש בצ'קים בשנת 2013 על כ- 18%, בענף המזון הוא עומד על כ- 10%, בענף המחשוב עומד על כ- 9% ובענף הביגוד וההנעלה אחוז השימוש בצ'קים בשנת 2013 עומד על כ- 4%.

לדברי שי פרמינגר, "הגידול בהיקף הפעילות השנתי בצ'קים בישראל מעיד על מיתון במשק אשר מוביל למעבר לתשלום באמצעות צ'קים על חשבון תשלום באמצעים אחרים כגון כרטיסי אשראי ומזומן .היכולת של הצרכן הסופי לבצע תשלומים בבתי עסק באמצעות צ'קים, יוצרת עבורו מסגרת אשראי חוץ בנקאית ומאפשרת לו להתגבר על מסגרת האשראי שנקבעה לו בבנק וע"י חברות כרטיסי האשראי. בעת שימוש בצ'קים, התשלום אינו מחושב במסגרת האשראי הקבועה בבנק ומאפשר גמישות בסכומים ובתאריכים של השימוש בהם. אפשרות זו מקלה על אוכלוסיות שונות שמתקשות בעמידה במסגרת האשראי, להמשיך להתקיים ולהיות חלק מכוח הקנייה במדינה. בכך בעצם, מצטמצם הפער החברתי בין המעמדות".

בנוסף, ציין פרמינגר כי, קיימים יתרונות רבים גם לבעלי העסקים במתן אפשרות לצרכן לשלם בצ'קים, החל מהגדלת מחזור המכירות, הגדלת חוג הלקוחות והעמקת המכירה מלקוחות קיימים. "חברת ERN פיתחה מודל ניהול סיכונים פיננסי ייחודי המאפשר לבתי עסק שהתקשרו עמה לקבל צ'קים מלקוחות ללא חשש פיננסי שמא הצ'קים לא יכובדו. מערכת הסליקה של ERN משווה עבור בעל העסק את המעמד של השימוש בצ'קים למעמד של שימוש בכרטיסי אשראי מבחינת רמת ביטחון התשלום, כל זאת בתהליך פשוט שאורך פחות מ- 5 שניות ומבוסס על המידע האיכותי שעומד ברשותה. בנוסף, ERN מייתרת את הצורך של בית העסק להעסיק כוח אדם שיטפל בצ'קים חוזרים."

בהקשר זה, חשף פרמינגר נתונים מעניינים אודות הגידול המשמעותי שחל בחשבונות המוגבלים ע"י בנק ישראל. נראה כי בשנת 2003 עמד מספר החשבונות המוגבלים על כ- 169,000 חשבונות. בשנת 2013 עומד מספר החשבונות המוגבלים על כ- 537,000 חשבונות ומציג עליה של 318%.

עיריית בת ים הגישה בשבוע האחרון למשרד הפנים בקשת הקפאה לתכנית המתאר של עיריית תל אביב, תא/5000. במקביל החלה שמיעת ההתנגדויות בוועדה המחוזית, בטענה כי לא ניתן לגבש את מדיניות הבניה בתל אביב לפני שמסגרת היחסים הכלכליים בין בת ים ותל אביב תגובש. בחודש פברואר הגישה בת ים לוועדה המחוזית התנגדות לתכנית המתאר, בה נטען כי היא מנציחה ואף מגדילה את האפליה הבוטה בחלוקת המשאבים במרחב גוש דן בכלל ופוגעת בבת ים בפרט. באוגוסט הקים שר הפנים ועדת חקירה שתבחן את כל המרחב התכנוני שבין בת ים לת"א בעקבות עתירה שהגישה בת ים לחלוקת הכנסות שיוויונית עם שכנותיה, ובהן תל אביב.

לדברי יוסי בכר, ראש העיר בת ים בפועל: " משרד הפנים מבולבל לגמרי. אחרי שנים של מדיניות מפלה המעדיפה את תל אביב על פני הערים האחרות בגוש דן, ואחרי יצירת פערים כלכליים עצומים, ממשיך משרד הפנים לנהל הליכי תכנון מבלי להתייחס למטרה המרכזית של התכנית – צמצום פערים בין תל אביב לבת ים! צדק חברתי הוא לא סיסמה, הוא סדר יום וממשלת ישראל לא משכילה להפנים אותו".

בהתנגדות שהגישה עיריית בת ים בפברואר לוועדה המחוזית נכתב כי התכנית המוצעת מנציחה ואף מגדילה את האפליה הבוטה בחלוקת המשאבים במרחב גוש דן. מדובר בניסיון נוסף להשתמש בתוכנית מתאר על מנת להוסיף עוד שטחי תעסוקה לעיר על חשבון שטחי מגורים, שיגדילו משמעותית את הכנסותיה של תל אביב (הגבוהות ממילא), יהוו תחרות נוספת עם שטחי התעסוקה של בת ים ויעצימו עוד יותר את הפערים הכלכליים הקיימים בין "מדינת תל אביב" לבין רשויות אחרות במטרופולין. בת ים היא הנפגעת העיקרית מתוכנית זו מבין הרשויות במחוז, בשל שטחה המוניציפלי הקטן המנוצל ברובו. כבר כיום קיים פער עצום בין שתי הרשויות, שנובע מהאפליה המתמשכת בחלוקת המשאבים. הפערים בהקצאת המשאבים פוגעים אנושות בתושבי בת ים ויוצרים מציאות שבה תושב ת"א זוכה להשקעה כספית כפולה מזו לה זוכה תושב בת ים. התוכנית המוצעת לא רק מחזקת את כלכלתה של תל אביב על חשבון תושבי בת ים, היא גם מקבעת את האפליה בין אזרח לאזרח.

בנק ישראל משאיר את הריבית בשיעור של 0.25%.  הריבית הנמוכה הזו היא הדלק של שוק הדירות, ורק ריבית גבוה יותר תהווה מלחמה אמיתית במחירי הדירות, אבל הכיוון של בנק ישראל הוא ממש לא להעלות את הריבית, אלא ההיפך – דווקא להוריד, וטוב שזה לא קרה עכשיו ואולי בבנק פשוט הפנימו את הנזק הגדול של הריבית הנמוכה והם לא יורידו אותה בהמשך.

על כל פנים, בבנק ישראל מסבירים את  הגורמים העיקריים להחלטה להותיר את הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי ברמה של 0.25%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.3%, בהובלת מחירי המוצרים הסחירים, שעלו ב-0.7%. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים נותרה ברמה שלילית של 0.3%. החודש נמשכה ירידה בציפיות לאינפלציה בטווחים הקצרים והבינוניים, אשר מגלמות ככל הנראה גם את ההשפעה החד פעמית הצפויה של ירידת מחירי החשמל והמים בינואר. על פי האמדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית, ברביע השלישי נרשמה צמיחה שלילית בתוצר, כתוצאה ממבצע "צוק איתן", ששיקפה בעיקר ירידה חדה בהשקעות והמשך ירידה ביצוא, בעוד שבצריכה הפרטית נמשכה הצמיחה. האינדיקטורים שנוספו לאחר מבצע "צוק איתן", אודות יצוא הסחורות, היצור התעשייתי, פדיון המסחר והשירותים, וגביית המיסים העקיפים, מלמדים על התאוששות בפעילות, אל רמת הצמיחה המתונה ששררה ערב המבצע.

השקל נחלש החודש מול הדולר ב-1.1%, ובמונחי השער האפקטיבי השקל תוסף ב-0.2%. מתחילת אוגוסט, עת החלה מגמת הפיחות בשער החליפין האפקטיבי, נחלש השקל ב-7.1%, ומתחילת השנה נרשם פיחות של 3.9%. המשך הפיחות יתמוך בהתאוששות היצוא והמגזר הסחיר בכלל, וצפוי לתרום להחזרת האינפלציה אל תוך היעד.

בכלכלה העולמית נמשכת המגמה שנרשמה בחודשים האחרונים, של צמיחה בארה"ב, והמשך חולשה באירופה, יפן ומרבית המשקים המתעוררים. בארה"ב הסתיים תהליך ההרחבה הכמותית, ביפן התהליך התרחב, ובאירופה הוא צפוי להתרחב בקרוב. ירידת מחירי הנפט צפויה לתרום לירידת האינפלציה העולמית, אך תתמוך בהתאוששות הכלכלית.

נמשכת הירידה במספר העסקאות בשוק הדיור, תוך גידול במכירת דירות חדשות בחודשים האחרונים, והתמתנות בקצב נטילת המשכנתאות. מחירי הדירות ירדו באוגוסט-ספטמבר ב-0.1%, וקצב עלייתם ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט הואט ל-4.7%. נמשכת אי הודאות לגבי צעדי המדיניות בשוק הדיור והשלכותיהם.

בחודשים האחרונים מסתמנת צבירה של הציבור בקרנות אג"ח כללי ויציאה מקרנות אג"ח חברות. המרווחים בשוק אג"ח חברות נשארו ברמה נמוכה.

הוועדה המוניטרית סבורה שהשפעות הפחתות הריבית האחרונות, שהביאו את הריבית לרמה של 0.25%, טרם באו לידי ביטוי מלא בפעילות ובאינפלציה, ולאור זאת החליטה גם החודש להותיר את הריבית ללא שינוי.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

בבנק לאומי לקחו נתונים מדוח האו"ם האחרון שפורסם ועל בסיסו בנו פקדון מובנה מעניין מבוסס סקטור החקלאות, שניתן יהיה להפקיד בו החל מה-8 לדצמבר. לפי דו"ח שפורסם ע"י ארגון האו"ם אוכלוסיית העולם עתידה למנות 9.6 מיליארד בשנת 2050 והיא תזדקק לכמות מזון הגדולה ב70% מהכמות המופקת כיום. הערכה זו נתמכת במגמות גלובאליות כגון מצוקת מים, עיור – שמביאות להרס של שטחים חקלאיים מעובדים, ולעלייה כלל עולמית ברמת החיים, שמביאה לצריכה הולכת וגדלה של מוצרי בשר ועוף.

זאת ועוד, הפקדון הוא במטבע הדולר כך שלמי שמאמין שהדולר אכן ימשיך לעלות ואף יעבור את רף ה-4 שקלים, הפקדון יכול להיות מעניין אם כי הוא מותנה בעליית סל מניות מסקטור החקלאות והוא ללא סיכון קרן ההשקעה כפי שמציינים בבנק. תחילת הפקדון הוא ב-8 לדצמבר 2014 כשהמינימום להפקדה הוא 10,000 דולר. תקופת הפקדון היא ל-3 שנים וחצי מה-8 בדצמבר 2014 ועד ל-4 ביוני 2018.

הרכב נכס הבסיס במניות:

KUBOTA Corp

Tyson Foods Inc

CF Industries Holdings Inc

Tractor Supply Company

Yara Intl ASA

Zoetis Inc

The Mosaic Co

Potash Corp

Archer-Daniels-Midland Co

Syngenta AG

בנוסף, לפקדון מענק מותנה. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה, כמפורט להלן. במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כדלהלן:

לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 70% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה.במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל מנקודה לנקודה, חיובית או שלילית.

במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע ולו פעם אחת בחסם, תשואת המניה תיקבעבשיעור של 10% למשך תקופת הפיקדון  .

המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון.

הפיקדון ניתן לשבירה, רק בהסכמת הבנק. יודגש כי במקרה של שבירה, הלקוח יקבל סכום הנמוך מסכום ההשקעה ההתחלתי. באשר למיסוי:

מיסים, היטלים ותשלומי חובה על פי כל דין או הוראה, הרווחים שהופקו או שנצברו מיום פתיחת הפיקדון בהם יהיוהמפקידים חייבים, ינוכו במקור ע"י הבנק כדלהלן:

– ניכוי מס במקור ליחיד תושב ישראל- 25% מהרווח הריאלי.

– ניכוי מס במקור ליחיד תושב חוץ- פטור מניכוי מס במקור

שיעורי המס נקבעו בהתאם להוראות החוק והנחיות רשות המיסים בישראל כפי שהיו ידועות בזמן פתיחת הפיקדון,וכפופים לשינויים בהתאם להוראות חוק והנחיות חדשות כפי שיתפרסמו מעת לעת.

אז למה דווקא החברות הללו שבפקדון?

כל החברות הכלולות בפיקדון מייצרות פיתרונות חכמים בתחומים שונים עם מטרה אחת – לסייע לאוכלוסיית העולםלהתמודד עם האתגר העיקרי של הפקה וייצור של מזון ומים לאור המשאבים העולמיים המצומצמים. החברות CF Industries ,Potash ו– Mosaic מייצרות פתרונות כימיים בתחום הדשנים במטרה להגדיל את התפוקה הקיימת מקרקעות חקלאיות. החברות Syngenta ו– Yara הינם היצרניות הגנריות המובילות בתחום של חומרי ההדברה

לגידולים חקלאיים. החברות Kubota ו– Tractor Supply עוסקות בייצור של כלים ממונעים ופתרונות שונים בתחוםהגידולים החקלאיים, משק החי והמים. החברות Archer Daniels ו– Tyson Foods עוסקות בשלב האחרוןבשרשרת החקלאית – עיבוד, שיווק והפצה של מוצרי מזון, בדגש על מוצרי בשר ועוף, לרשתות המזון הקמעונאיות.

לסיכום – סקטור החקלאות, על גווניו השונים, מהווה ענף דפנסיבי הנתמך בעלייה יציבה על פני זמן בביקוש לפתרונות בתחום הפקה ושימור של גידולים חקלאיים- כל זאת במטרה לספק לעולם את הצורך הקיומי הבסיסי של מזון ומים בעתיד.

יש לכם כסף מיותר ואתם חוששים מסיכונים? בנק הפועלים מציע ללקוחותיו שתי אלטרנטיבות הפקדה החודש: האחת בצורה של חסכון ואילו השניה בצורה של פקדון.  

1. "פיקדון בזמן שלך" – פיקדון שקלי לשנתיים, עם תחנות יציאה שנותן ללקוח ריבית משולבת כדלהלן:

בשנה הראשונה -ריבית קבועה (ללא הצמדה), הריבית תשולם בתום שנה לקרן הפיקדון לאחר ניכוי מס במקור. בשנה השנייה ריבית משתנה הנגזרת מ"ריבית הפריים" בניכוי מרווח קבוע הנקבע במועד ההפקדה. 

תחנות יציאה מהפקדון בתום שנה וכל חודש לאחר מכן, והוא פתוח למפקידים החל מ-10,000 ש"ח. המיסוי על הפיקדון הוא 15% על הרווחים הנומינליים. מבחינת הריבית, זו מחושבת כריבית דריבית שנתית אשר תצטרף לאחר ניכוי מס במקור לקרן ההפקדה. בשנה השנייה הריבית היא שקלית משתנה הנגזרת מ"ריבית הפריים" בניכוי מרווח הנקבע במועד ההפקדה ונשמר לכל התקופה. בכל עת שיחול שינוי ב"ריבית הפריים" יחול שינוי בריבית והשינוייחול מאותה עת ועד למועד השינוי הבא ב"ריבית הפריים" אם יהיה. הריבית תחושב כריבית דריבית חודשית ותצטרף לאחר ניכוי מס במקור לקרן הפקדה. הריבית הקובעת לפיקדון תהא ריבית הפריים שתהייה נכונה בתחילת השנה השנייה, ותתעדכן מדי חודש, בכל עת שיחול שינוי בריבית הפריים. נכון להיום, ריבית הפריים הינה % 1.75.

 2. חיסכון זמין קצר

תוכנית חיסכון שקלית (לא צמודה) לשנתיים, עם ריבית מדורגת אשר עולה ככל שמתמידים בחיסכון שלה תחנות יציאה בתום שנה ובכל רבעון (3 חודשים) לאחר מכן. הריבית בחסכון היא בשיעור שנתי קבוע של 0.15% בשנה הראשונה ועולה כל רבעון בהמשך במדרגה קבועה בשיעור שנתי של 0.08%. הריבית המתואמת בתום תקופת החיסכון היא  0.2502% – הריבית מחושבת כריבית דריבית רבעונית. התוכנית פתוחה למפקידים החל מ-100,000 ש"ח וקיים מיסוי של  15% על הרווחים הנומינליים.

מבחינת משיכת הכספים לפני תום החסכון, מודיעים בפועלים כי החוסך יודיע לבנק שבעה ימים מראש על כוונתו למשוך סכומים מהתוכנית בתנאי משיכה שאינם במועדי משיכה. זאת ועוד, עד שנה אין אפשרות לבצע משיכת כספים. מתום שנה ולא במועדי משיכה – ישולם לחוסך סכום קרן ההפקדה והריבית שנצברה עד  למועד תחנת היציאה שקדמה למועד השבירה. הסכום למשיכה חלקית, יהיה אפשרי בתנאי שהסכום הנותר בחסכון לא יפחת מסכום המינימום הנדרש בעת ההפקדה. מבחינת מיסוי, נכון ליום פתיחת התוכנית, הרווחים שנצמחו, שהופקו או שנצברו מיום פתיחת התוכנית חייבים בניכוי מס במקור , בשיעור %15 על כל הרווחים מיחיד ומחבר בני אדם , שיעור מס החברות אשר יחול באותה שנה , על כל הרווחים ובבכל מקרה המיסוי יהיה על פי הדין , שיחול באותה עת.