מסתבר שמעבר להיותה של השריעה הדוק הדתי והמוסרי של האיסלאם היא גם מסדירה את ההתנהלות הכלכלית של העולם האיסלאמי וגם עוסקת בהיבטים כלכליים-בנקאיים. לצד העובדה שבמדינות מוסלמיות רבות מעמד השריעה הולך ומתחזק, חברות מסוימות ברחבי העולם השכילו לבצע "הכשר", כזה שבעצם מאפשר למשקיעים המקיימים את חוקי השריעה להשקיע בהן. מבדיקה שביצעה מחלקת המחקר של בית ההשקעות אינפיניטי, ע"י ערן יצחקי, באמצעות מערכת המידע העסקי-כלכלי בלומברג, עולה כי בעולם ישנן 334 תעודות ETF המספקות חשיפה למניות המקיימות את עקרונות ההשקעה ע"פ השריעה, שהניבו תשואה לא רעה למשקיעים בשלוש שנים האחרונות.

תעודות אלו מבצעות סינון של מניות באמצעות הנחיות כתובות לצד פרשנויות של מומחים בחוק האסלאמי, כך שיתאימו לרעיון השריעה. אז מהם אותם חוקים ועקרונות? בתעודות אלו בוודאי שלא יהיה ניתן למצוא חברות העוסקות בענפי סחר הבאים: שיווק ומסחר של בשר חזיר, אלכוהול, הימורים, שיווק פרסום ובידור, סיגריות וטבק, וכספים (יוצאים מהכלל: בנקים אסלאמיים, מוסדות פיננסיים אסלאמיים וחברות ביטוח אסלאמיות). כמו כן, על פי השריעה חל איסור להשקיע בחברות מתחום מדעי החיים העוסקת בשיבוט ומניפולציות גנטיות.

פרט לאיסור ההשקעה בתעשיות הנ"ל ישנם קריטריונים נוספים, לדוגמא: השקעות נושאות ריבית אסורות על פי חוקי השריעה. השקעה בחברות ממונפות, להן חובות גבוהים ביחס לנכסים, אסורה בתכלית האיסור. כמו כן, חל איסור לבצע השקעות במזומן בסחורות כמו כסף וזהב. למעשה, השקעה על פי מגבלות אלו מסננת החוצה את כל החברות ברמת סיכון גבוהה.

על רקע מסע ההרג הרצחני של חברי ארגון דאעש, מפליא לגלות כי השקעה בתעשיית הנשק על פי השריעה נתונה במחלוקת ואף מוטלת בספק. יהיו מומחי השקעות ברוח השריעה שיאמרו שתעשיית הנשק מוקצית על פי חוקי השריעה ואילו אחרים יאמרו כי תעשיית הנשק מותרת להשקעה, כל עוד מדובר בנשק לצורך הגנה עצמית. המקלים שביניהם יגדילו ויאמרו כי הנשק עצמו הינו מוצר ניטראלי ולכן הייצור של נשק מותר וכפועל יוצא גם השקעה בתעשייה זו מותרת.אומנם סינון ההשקעות ע"פ השריעה מגביל מאוד את הגישה לחברות טובות ומובילות בכלכלה העולמית, אולם בחינה של הגרפים מלמדת כי מגבלה זו עשויה להתגלות כיתרון. כך לדוגמא: אם נשווה את הביצועים (ראו גרף) של מדד S&P 500 למדד S&P 500 Shariah Index נמצא כי בשנה האחרונה רשם המדד השני  תשואה של 22.08%, לעומת 20.14%  של S&P 500. תעודת ETF הנקראת DB X-TRACKERS DBX S&P 500 SHARIAH (סימול: XSHU) ונסחרת בבורסת לונדון  השיגה תשואה של 59% מאז שנת 2011, בעוד שמדד S&P 500 רשם תשואה של 50% בלבד באותה תקופה.

(מקרא: קו צהוב: DB X-TRACKERS DBX S&P 500 SHARIAH  ;קו אדום: S&P 500 ;קו כחול: S&P 500 Shariah)

להלן דוגמאות בולטות של תעודות ETF הנסחרות בעולם התואמות את השריעה.

 שורה תחתונה: כדי להיחשף למניות של החברות שעומדות בקריטריונים של השריעה לא צריך להיות מוסלמי וגם לא צריך להתאסלם. הגישה להשקעה במניות או תעודות אלו אפשרית לכולם. האם תעודות אלו יזכו לביקושים מצד ארגון דאעש? שכן על פי העיתונות הכלכלית העולמית עולה כי מדובר בארגון הטרור העשיר ביותר בעולם המחזיק כמה מיליארדי דולרים. נציין כי ארגון זה הולך ומתעשר כתוצאה מהשלטות על בארות נפט, השתלטות על בנקים, גביית כופר, ביזה, הטלת קנסות ועוד. ייתכן שחלק מהכספים יופנה להשקעות ואם כן בוודאי בכאלו הנחשבות ל"כשרות".

*התשואות נכונות ליום 10.09.14

 אין לראות במאמר זה המלצת השקעה במניות של החברות המוזכרות בו. הטיפ רלוונטי למועד כתיבתו. הניתוח במסמך זה נעשה בהתבסס על מידע אשר פורסם ו/או היה
 נגיש לכלל הציבור באתר http://www.google.com/finance אשר החברה מניחה שהינו מידע מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנותו.

מאת: איציק קופלוב

ברבעון הנוכחי תשואות התיק הוירטואלי היו חיוביות באוגוסט ובספטמבר. מתחילת הרבעון תשואת התיק שהכיל קרנות ירדה ב-2.1% ואילו תשואת המדדים ירדה 2.5%. המדד שהשפיע הכי הרבה על הירידות היה מדד הביומד, ובתוך כך השפיע, גם על הירידות בקרנות. המדד שעלה ביותר היה  מדד הנדל"ן 15 שהשפיע גם על הקרנות.    

קופלוב, מהנדס תעשיה וניהול, בעל נסיון של כעשרים שנה בשוק ההון, שכיום מוביל את מיזם FundbW לשוק ההון ופעיל ברשתות החברתיות לקידום תחום קרנות הנאמנות, בדק במיוחד ל"הון להון" בתיק וירטואלי, מה היו התשואות של הקרנות הנאמנות אשר עוקבות אחרי מדדים, לעומת התשואות של המדדים עצמם בבורסה של ת"א. התקופה שנבדקה היא הרבעון השלישי של 2014 הח מה-1.7.14 ועד לתאריך ה-11.9.14.

קרנות הנאמנות הן השקעה אקטיבית במספר נבחר של מניות מתוך מדד מסויים, דוגמת ת"א 100 מתוך מטרה לייצר תשואה עודפת על תשואת המדד. התיק הווירטואלי הכיל חמש קרנות נאמנות על מדדים כשלכל קרן ניתן משקל שווה.

הכותב אינו יועץ השקעות. הכתבה הינה לידיעה בלבד ואינה בגדר יעוץ לביצוע פעולות השקעה.

קבוצת הפיסבוק, קרנות נאמנות שאיציק קופלוב מנהל ומעדכן:

הריבית על המשכנתאות ירדה מעט במהלך חודש אוגוסט (תוקף הריבית החל מ-11 בספטמבר). על פי נתוני בנק ישראל הריבית הממוצעת על משכנתא צמודה למדד היא 2.25%, בעוד שבחודש קודם היא היתה 2.22% (לפני חודשיים – 2.18%).

ריבית  המשכנתא עולה לרוב ככל שטווח המשכנתא גדול יותר.  ריבית המשכנתא למעל 25 שנה עומדת על 3.05%, לעומת  3.08% בחודש קודם. הריבית לתקופה  של 20 עד 25 שנה ירדה מעל ל-2.94% לעומת 2.96% בחודש שעבר.

הריבית לתקופה של 5 שנים  עלתה ל-2.03% לעומת 1.99% בחודש שעבר.  ככל הנראה, מדובר בריבית גבוה מכיוון שאין הרבה עסקאות ומכשירים פיננסים בטווח זמן זה. ככל שהתקופה פופולארית יותר, אזי יש יותר ביקושים והיצעים ובהתאמה יש יותר "שוק" ולכן הריביות נמוכות יותר. כך למשל, לתקופה של 5 עד 10 שנים הריבית נמוכה משמעותית – 1.67%, אם כי גם כאן הריבית עלתה ביחס לחודש קודם בו היתה הריבית 1.61%.

ריבית המשכנתא לתקופה של 10 עד 15 שנים היא 2.25% (2.24% חודש שעבר) ולתקופה של 15 עד 20 שנה היא 2.73% (2.72% בחודש שעבר)

למדריך משכנתא – היכנסו כאן

למדריך לרכישת דירה – היכנסו כאן

ירידה חדה בהיקף המשכנתאות בחודש אוגוסט. כך עולה מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום. באוגוסט נלקחו משכנתאות בהיקף של 4.2 מיליארד שקל, לעומת כ-5 מיליארד שקל בחודש הקודם, ולעומת כ-4.8 מיליארד שקל בחודש המקביל בשנה שעברה.

הירידה מוסברת במבצע צוק איתן שגרם לירידה משמעותית בפעילות במשק גם בתחום הבנייה, וגם לחוק מע"מ אפס – רוכשי דירות פוטנציאליים ישבו על הגדר והמתינו לירידת מחירים בעקבות יישום החוק. אלא שהחוק בינתיים לא עבר ולא ברור אם ואיך יעבור

מתוך 120 החברות לניהול התיקים הפעילות בישראל, 17 הן "חברות גדולות" כהגדרתן בחוק הייעוץ. חברות אלה מנהלות 212 מתוך 246 מיליארד ₪ הנכסים המנוהלים בענף. בחינת הנתונים לגבי לקוחות, שאינם קופות גמל קרנות נאמנות וקרנות פנסיה (מוסדיים) מעלה כי עשר חברות מכלל החברות הפעילות, מנהלות כ-75% מכלל הכסף המנוהל.

עוד מלמדים הנתונים כי מספר הלקוחות בחברות לניהול תיקי השקעות עומד על 84,000, כאשר כ-77% מהם מנהלים את נכסיהם בחברות בעלות זיקה לנכס פיננסי (חברות משווקות) על פי ההגדרות הרלוונטיות בחוק. לכ-75% מהחברות הפעילות יש פחות מ-500 לקוחות  ול-4% מהן יש למעלה מ-5,000 לקוחות. 40% מהנכסים המנוהלים על ידי החברות הפעילות בתחום, מנוהלים עבור לקוחות מוסדיים וכמחצית משווי הנכסים של הלקוחות שאינם מוסדיים מנוהל בתיקים ששווים גבוה מחמישה מיליוני ₪ למרות שהם מהווים רק 4% ממספר הלקוחות. עוד עולה מהנתונים, כי 36% מהתיקים המנוהלים של לקוחות שאינם מוסדיים הם תיקים בהם 50% ומעלה מנכסי התיק כוללים החזקות בקרנות נאמנות, בתיקים אלו מנוהלים 17% מהנכסים המנוהלים של הלקוחות שאינם מוסדיים ושווי הנכסים ב"תיק קרנות" ממוצע עומד על סך של כ- 900,000 ₪.

מניתוח מבנה ההכנסות של החברות עולה כי האפשרות הנתונה כיום לחברות ניהול התיקים, לקבל לפי החוק, החזרים מתוך העמלות שמשלמים לקוחותיהן לחבר הבורסה בו מתנהל חשבונם, בגין פעולות שמבצעות החברות עבור לקוחותיהן, מנוצלת על ידן בהיקף נמוך יחסית: ברוב המכריע של החברות (81%), גובה ההכנסות מהחזרי העמלות כשיעור מסך דמי הניהול הנגבים באופן ישיר מהלקוחות, אינו מהותי ועומד על פחות מ- 5%. בנתון זה יש כדי לבטא את השלכות פעולות ההסברה והאכיפה שנקטה הרשות בשנים האחרונות בעניין הדרך בה יש לקבל את הסכמת הלקוחות לקבלת החזרים אלו. 

בנק ירושלים מציע פיקדון שקלי לחמש שנים בריבית שנתית של 1.1%. בבנק מנסים כבר תקופה ממושכת לפתות לקוחות של בנקים אחרים להפקיד בפיקדונות בבנק (אפילו ללא פתיחת חשבון בנק, אלא דרך הפקדה אינטרנטית), ונראה שמדובר בהצלחה חלקית בעיקר על רקע הריבית הנמוכה בשווקים וחוסר האטרקטיביות הכללי בפיקדונות באשר הם. אחרי הכל, מה זה משנה כבר עוד 0.1% למעלה ואפילו 0.2% למעלה, במיוחד שלרוב החוסכים אין באמת כסף גדול, ובשביל התשואה הנוספת שמתבטאת לרוב במאות שקלים בשנה (אם בכלל) הם לא יעברו בנק.

בבנק ירושלים מציעים גם פיקדונות צמודים  לטווח ארוך – הריבית בפיקדון צמוד לחמש שנים בלי תחנות יציאה היא 0.2%. במילים פשוטות באם אתם מעריכים שהמדד יהיה מעל 0.9% בשנה בממוצע בחמש השנים הבאות אז עדיף לכם להשקיע בפיקדון הצמוד על פני הפיקדון הלא צמוד.

משה ורנר, סוכן ביטוח פנסיוני,  מתאר את תחום ביטוח הבריאות לפני הוועדה ואחרי יישום המלצותיה. להערכתו זה טוב לצרכן! 

המצב כיום:

 למרבית בתי האב במדינת ישראל יש ביטוח משלים ברמה כזו או אחרת בקופות החולים ( כגון, מכבי זהב, כללית מושלמת, כללית פלטינום, מכבי שלי וכו'…) כאשר למעלה מ40% מבתי האב גם מחזיקים ביטוח פרטי (או באופן עצמאי, או כקולקטיב דרך מקום העבודה) מצב זה גרם  לכמה בעיות עיקריות, 1. כפל ביטוחי והוצאות מיותרות לבית האב 2. חברות הביטוח העדיפו לשלם למבוטח כסף במזומן במידה וביצע את הניתוח דרך מערכת הבריאות הציבורית.

מטרת הוועדה:

לייצר רובד אחיד לכל חברות הביטוח ולקופות החולים, אשר ייספק חוות דעת לפני ניתוח פרטי ובחירת מנתח פרטי. בצורה כזו יבוטל הצורך בהחזקת ביטוח פרטי וברובד המשלים של קופת החולים.

כיצד זה יתבצע :

כיום רובד השב"ן של  קופות החולים מכיל כמה וכמה דברים, לצורך הדוגמא ניקח את מכבי

מגן זהב. הכיסויים הקיימים הם: התייעצות עם רופא מומחה, ניתוחים פרטיים בארץ (עם

השתתפות עצמית) ,הנחה בתרופות שבסל, סל הריון מורחב, הנחות בטיפולי שיניים, ועוד..

וועדת גרמן לוקחת את הסל הנ"ל ומחלקת אותו לשלש :

1. כיסוי לבחירת מנתח פרטי בארץ וקבלת חוות דעת שניה
2. כיסוי לסל הריון, טיפולי שיניים, טיפולי פוריות ועוד
3. רפואה משלימה, ניתוחים פלסטיים, הנחות למכון כושר, ועוד…..

 למבוטח תהיה אפשרות לרכוש אחד מהרבדים ללא תלות באחרים, או לא לקנות שום רובד.

מה יציעו חברות הביטוח?

 חברות הביטוח כבר היום יצאו בתוכניות מתאימות למסקנות גרמן, חלק מהחברות משווקות

בצד התוכניות הרגילות, תוכניות עם מרכיב ניתוחים בארץ בהשתתפות עצמית מופחת בדומה למה שיציעו קופות החולים) כאשר בתוכניות אלו ישנם מרכיבים אשר בכל מקרה אין  בקופות החולים, כגון: כיסוי לניתוח פרטי בחו"ל, כיסוי לתרופות שמחוץ לסל, כיסוי למחליפי ניתוח (טכנולוגיות ניתוח מתקדמות) בעוד שבחברת הביטוח מדובר בחוזה ( ז"א הפרמיה ידועה מראש וגם התנאים) קופות החולים יוכלו לשנות את הפרמיה בכל כמה שנים, ובנוסף הם חשופות לשינויים רגולטורים בעתיד.

מה יעשה האזרח הנבוך?

בפני האזרח שמחזיק פוליסה פרטית ומשלים שבן עומדת האפשרות לבטל את אחד מהשניים, האם זה נכון לבטל פוליסת ביטוח וותיקה, נראה שזה טעות… כאמור, בפוליסות הביטוח ישנם כיסויים אשר לא נמצאים בכיסוי של קופת החולים.

אולם אם אותו אזרח מעוניין בכל זאת לחסוך בעלות החודשית (ומדובר באלפי ₪ בשנה

למשפחה ) הוא יכול לרכוש פוליסה חדשה עם השתתפות עצמית, בעלות יותר זולה ממה שהוא משלם כיום, לקבל כיסוי רחב יותר מקופת החולים, ולחסוך כסף.

 לקוחות אשר יבחרו לרכוש רק את הכיסוי של קופות החולים, חושפים את עצמם לחוסר ביטוחי במקרה של מקרה קטסטרופלי ולצמצום אפשרות הבחירה במקרה של ניתוח בארץ. ללקוחות אלו מומלץ לרכוש באופן פרטי כיסוי מסוג " פיצוי בעת גילוי מחלה קשה" אשר ייתן להם סכום חד פעמי בחלק מהמקרים הקשים.

 לסיכום:

 נראה שהוועדה תהיה טובה לציבור הרחב, כי בסופו של דבר האזרח הפשוט יחסוך בצורה כזו או אחרת בהוצאות החודשיות. אולם יש לתת תשומת לב מיוחדת איזו תוכנית מתאימה לכל בית אב, ולא לבטל דברים חשובים.

בהצלחה.

נכתב על ידי משה ורנר, סוכן ביטוח פנסיוני.

מסתבר שהרבה כאוס יש בתחום כרטיסי האשראי שלנו. בין השאר, בתי עסק שנאלצים לשלם עבור אשראי מבלי שיירצו – בגלל חיוב נדחה, אי יכולת גישה למערכות תשלומים לגופים שאינם בנקאיים – בכך נמנע מהלקוחות להשתמש באמצעי תשלום טכנולוגיים מתקדמים כמו ארנק אלקטרוני (שאינם כרטיסי אשראי), והגברת היעילות והתחרות בתחום כרטיסי האשראי באמצעות הכנסת שחקנים חדשים, שכיום מנועים מלהיכנס לתחום בגלל מגבלות רגולטוריות. בדוח מקיף שפרסמה הרשות הכולל שורה של המלצות בנושאים שנבחנו  אשר רק יישומן המשולב יוכל ליצור שינוי ממשי בתחום האשראי היא מפרטת את הבעיות. הדוח נכתב בהמשך לטיוטה שפורסמה בחודש פברואר האחרון, בעקבותיו קיבלה הרשות התייחסויות ממספר רב של שחקנים בענף וקיימה דיונים עם נציגי בנק ישראל. עיקריי המלצות הרשות שעסקו בקידום כרטיס דביט בישראל שימשו בסיס להחלטת קבינט יוקר המחיה לקדם את הנושא, והן אומצו גם על ידי ועדת לוקר שעסקה בצמצום השימוש במזומן.  

הנושאים וההמלצות העיקריות של הרשות

1. הנגשת כרטיס הדביט לצרכן

במסגרת הבחינה שנעשתה ברשות מאז פרסום הטיוטה להטמעת כרטיסי הדביט, נבחנו שתי חלופות שמטרתן לוודא כי לצרכן תהיה האפשרות לשלם בדביט, כלומר שהכרטיס יהיה ברשותו כך שיוכל לבחור לעשות כן בעת ביצוע העסקה. החלופות שנבחנו היו הפיכת כל כרטיס אשראי קיים לכרטיס המשלב את האפשרות לבצע עסקת חיוב נדחה ועסקת דביט, או הנפקת כרטיס נפרד חדש. לכל אחת מהחלופות יתרונות וחסרונות.    

לאחר בחינת האלטרנטיבות, המלצת הרשות היא לאפשר לבנקים לבחור להנפיק כרטיס דביט נפרד או לשלב אותו בכרטיס משולב, אך לחייב אותם לעמוד ביעדי הנפקה עד לתאריך היעד ( ה-31.12.15). עד לתאריך זה הבנקים יחויבו להציע כרטיס דביט נפרד ל-90% מלקוחות בעלי חשבונות עובר ושב ולהסביר את יתרונותיו, ובנוסף יחויבו להנפיק כרטיסי דביט ל-70% מבעלי כרטיסי האשראי הבנקאיים הפעילים. במקרה שבו הבנקים לא יעמדו ביעדים אלה מומלץ להורות לבנקים להסב את כל כרטיסי האשראי הבנקאיים הפעילים לכרטיס משולב (חיוב נדחה וחיוב מיידי) עד ל-1.7.16.

2. יצירת תשתית טכנולוגית נוספת לביצוע עסקאות דביט

מבחינה טכנולוגית שימוש בכרטיס דביט מחייב שימוש בתשתית טכנולוגית (מתג) אליו מחוברים המנפיקים והסולקים. ברשות סבורים כי לצד האפשרות הקיימת כיום לבצע עסקת דביט באמצעות מתג האשראי, אליו מחוברים ישירות רק שלושת חברות כרטיסי האשראי, צריכה להיות אפשרות לביצוע עסקאות במתג נוסף אליו יהיו מחוברים ישירות גם הבנקים. בפרט, ישנה אפשרות לבצע את העסקה באמצעות מתג ה-ATM (המאפשר משיכת מזומנים), אליו מקושרים כל הבנקים בישראל. למעשה, עסקת דביט על גבי מתג ATM דומה למצב בו הלקוח מושך מזומן באמצעות כרטיס החיוב ומיידית משלם באמצעותו בקופה בתמורה למוצר או השירות. נכון למצב היום מתג ה-ATM הקיים אינו יכול לאפשר ביצוע עסקאות דביט. בנוסף, גם סולקים מורשים של כרטיסי דביט שאינם גופים בנקאיים ידרשו להתחבר למתג דרך בנק מארח, תיווך שיקשה עליהם להציע מחירים תחרותיים לבתי העסק.

ברשות רואים תרומה חשובה ליצירת תנאים שיאפשרו תחרות בין המתגים – מתג כרטיסי האשראי ומתג ה-ATM – שכן מחוברים אליהם שחקנים שונים. לשם ההשוואה, על מנת לקדם את התחרות בכרטיסי חיוב, הורה הבנק המרכזי בארה"ב כי כל כרטיס חיוב יהיה משויך לפחות לשתי רשתות. בסופו של יום בית העסק יוכל לבחור את האפשרות המשתלמת יותר.

המלצת הרשות בנושא זה היא לאפשר לבעלי רישיון סולק להתחבר למתג ה-ATM, או למתג ייעודי אחר שיוקם, לאפשר ביצוע עסקאות דביט על גבי המתג, ולהטיל חובה על הבנקים להתקשר עם כל גוף (הרשאי על פי דין להתחבר למתג) כדי לאפשר העברת כספים בין המנפיק לסולק הכרטיס. בנוסף, להנחות את המערכת הבנקאית ליצור מוצר מדף, במחיר מפוקח, שיאפשר משיכת מזומן וביצוע חיוב מיידי.

3. העברת תשלום מידית בעסקאות חיוב נדחה רגילות

המבנה הנוכחי כיום של עסקאות חיוב נדחה מטיל את מימון ימי האשראי על בתי העסק. בתי עסק מממנים את ימי האשראי בדרכים מגוונות וביניהן: הון עצמי, לקיחת אשראי מהמערכת הבנקאית, או הזקקות לשירותיהן של חברות ניכיון.

הרשות הצביעה בטיוטת הדוח שפורסמה כי יש לבחון להורות על העברת כספים  מיידית מהמנפיקים לסולקים בעסקאות חיוב נדחה, כך שימי האשראי יועמדו על ידי המנפיק ולא על ידי בית העסק. ההשלכות הצפויות של צעד כזה הן, בין היתר, הקטנה משמעותית של עלויות האשראי לבתי העסק והקטנה משמעותית של דרישות ההון מסולקים, צעד שיאפשר כניסת סולקים חדשים לתחום.

לאחר בחינה של היתרונות והחסרונות של הקדמת תשלום בעסקאות חיוב נדחה, בין השאר כפי שהועלו על ידי גורמים מהתחום, מסקנת הרשות היא כי יתרונות המהלך עולים משמעותית על חסרונותיו. יחד עם זאת, הרשות מדגישה במסגרת הדוח כי מידת החיסכון שיועבר לבתי עסק בעקבות מהלך זה קשורה בין היתר למבנה השוק ולכניסתם של שחקנים חדשים לסליקת עסקאות בכרטיסי חיוב.

לפיכך מהלך מסוג זה עומד, בין השאר, בקשר ישיר להוראות שנתן הממונה על הגבלים עסקיים לחברת שב"א באוגוסט 2013, שנועדו לפתוח את המערכת שלה ולאפשר תחרות בשוק הסליקה וההנפקה. התאמת המערכת של שב"א לכניסת מתחרים צפויה להסתיים באוקטובר 2015. על כן, ברשות סבורים כי יש לבחון בחיוב את העברת התשלום המיידית בעסקאות חיוב נדחה בסוף שנת 2015, בין השאר בהתייחס למידת התחרות בשוק הסליקה והתפתחות הדביט.

4. קידום המגוון והשימוש באמצעי תשלום מתקדמים

תחום אמצעי התשלום עבר בשנים האחרונות התקדמות טכנולוגית, המאפשרת ביצוע עסקאות באמצעים מתקדמים וביניהם אפליקציית ארנק סלולרי, זיהוי באמצעות שבב המותקן בסלולר וקריאת כרטיס בעל שבב חכם.

בישראל החלה אסדרה של רישיון סליקה בלבד, המאפשרת גישה למערכות תשלומים גם לגופים שאינם בנקאיים. פעילות ההנפקה אומנם אינה דורשת רישיון, אולם מנפיקים שאינם בנקאיים אינם מורשים להתחבר למערכות התשלומים הבנקאיות הקיימות. בנוסף, על מנת לצמצם את סיכון האשראי הכרוך בביצוע תשלומים על ידי מתווכים יש לאפשר גישה לתשתית מקוונת (On-Line) מתאימה.

היעדר אסדרה מקיפה ושקופה  – הן מבחינת הגישה למערכות והן מבחינת התאמת המערכות לצרכים – פוגע בתמריצים של שחקנים חדשים לפתוח ביוזמות עסקיות במטרה להיכנס לתחום. מומלץ לבחון תהליך אסדרה, על מנת לעודד כניסה של שחקנים חדשים בתחומי ההנפקה, הסליקה ושירותים נלווים נוספים לפעילות בשוק התשלומים הישראלי.

לאחרונה הוקמה ועדה בראשות בנק ישראל להגברה של הבטיחות והיעילות של אמצעי תשלום מתקדמים. המלצת רשות ההגבלים היא כי הנושא ייבחן באופן רחב ומקיף במטרה ליצור תשתית רגולטורית להתפתחות מוסדרת בתחום המעודדת תחרות.

מאת שרון אלמגור, יועצת פנסיונית ומומחית בניהול ההון האישי, מבהירה כיצד נבחר קרן הפנסיה שתנהל עבורנו את החיסכון הגדול ביותר שנצבור במהלך חיינו. למה כדאי לשים לב בבחירת קרן הפנסיה, כיצד נעשה החישוב, איך לבדוק קרנות פנסיה קיימות, מהי תשואה דמוגרפית ובכלל להבין מה מסתתר מאחורי הפנסיה…

אתם בטח מכירים את הסיטואציה: יושב מולכם סוכן ביטוח, הוא מסביר כבר שעה וחצי, למה זה כדאי ולמה חשוב לעשות ביטוח. ואתם, אפילו לא יודעים מה לשאול ולבסוף מוצאים עצמיכם חותמים. על מה? אין לכם שמץ של מושג…

אז בואו ננסה להשיב על השאלות הבאות:

• האם הסוכן באמת מוכר לכם את המוצרים שמתאימים והולמים את צרכינו?

  עוד בנושא חדשות

  • טריוויה
  • לא רק לקבל – גם לדעת לנצל: כל מה שכדאי לדעת על קאשבק דרך אפליקציות חכמות

• ומה עם דמי הניהול? איך זה שלא ידעתם שהם יכולים "לאכול" עד שליש מהפנסיה שלנו?

• השוק יורד ואתם לא ישנים בלילה?

• אתם משלמים מאות שקלים בחודש לחברות הביטוח ולא מרגישים בטוחים?

• האם גם אתם שייכים ל86% מהאוכלוסייה אשר אינה מעורבת בבחירת מוצר (פנסיוני) שהיקפו מגיע למחירה של דירה ממוצעת?

אם השבתם בחיוב על אחת או יותר מהשאלות הללו, כדאי שתעקבו אחר סדרת כתבות חדשה אשר סוקרות את הסוגיות.

במהלך העשור האחרון פגשתי אלפי אנשים. מרביתם  עובדים  בין 10 ל-12 שעות ביום, מקבלים משכורת ב10 לחודש, מציצים בשורה התחתונה, מקבלים מידי רבעון את דוחות הפנסיה, הגמל, הביטוח ועוד.. משאירים את המעטפה סגורה בערמה, במיקרה הטוב מתייקים באיזה קלסר ואז…? זהו, שאין אז. 0הם חוזרים לניירת רק "בקרות מקרה ביטוח". משמע: פיטורין, התפטרות, נכות, חלילה וחס מוות. ואז מגלים שלא היו מכוסים, או במקרה הפחות גרוע, היו מכוסים חלקית או שהפקידו כספים מיותרים לרכישת ביטוח שאין להם צורך בו. עם כולם עשיתי את הניסיון ללמד לפחות את הבסיס. מכולם קיבלתי אחרי דקה וחצי מבט שאומר במילים פשוטות:" עזבי אותי, גם אם תסבירי לי שעה וחצי אני גם ככה לא אבין כלום. תמלאי את הטופס היכן שצריך, אני כבר אחתום.

אותי זה מקומם. אז לטובת אלו שרוצים לדעת, כן, ממש לכבודכם, יצאתי בסדרת כתבות שכולי תקווה יעלו תודעה שתלמדו את השפה הבסיסית שתלווה אתכם במהלך חייכם. שתדעו לקבל את ההחלטות הנכונות, לבצע פעולות ולשאול את השאלות המתבקשות.

הגודל כן קובע בפנסיה

קרנות פנסיה חדשות צצות חדשות לבקרים ומציעות לחוסכים דמי ניהול אטרקטיביים במטרה לגייס כספים ולהגדיל את היקף הנכסים המנוהלים. המגמה שכיחה בעיקר בקרב בתי השקעות שכבר נמצאים בשוק מזה זמן. אלו שואפים ליצור one stop shop ולמצות את הלקוח ובמתן מעטפת כוללת של חסכונות פיננסים ופנסיונים.

על נושא דמי הניהול בחסכון הפנסיוני כתבו רבות. התודעה הציבורית לנושא עולה וברור יותר ויותר כי זהו פרמטר חשוב שיש לשים עליו את הדגש במטרה להגדיל את החיסכון הנצבר. היום אתמקד בפרמטר פחות מוכר אך פחות חשוב, בבואנו לבחור את קרן הפנסיה שתנהל עבורינו את החסכון גדול ביותר שנצבור במהלך חיינו.

הכירו את המונח: תשואה דמוגרפית.

לא, אל תתבלבלו. זו אינה תשואת ההשקעות הנובעת מניהול נכסי הקרן בבורסה. מדובר על מרכיב תשואה שמהווה חלק אינטגראלי מהתשואה הכוללת על הנכסים, מחושב ומפורסם מידיי חודש בחודשו. מדובר בגורם שונה הנובע מעצם העובדה שהסיכון הביטוחי מתחלק בין עמיתי הקרן במסגרת ביטוח הדדי.

כידוע, קרן פנסיה מקיפה מורכבת, לרוב, מחסכון לגיל פרישה שמיועד לקבלת קצבת זקנה בפרישה וכן, משני כיסויים ביטוחיים: נכות (אובדן כושר עבודה) ושארים (מוות). בכל חודש, סכומי הכסף שאנו כחוסכים מפקידים לקרן , מתחלק בין שלושת המרכיבים בהתאם למסלול הביטוח שבחרנו.

כיצד קובעת הקרן כמה כסף יש לגבות לשם הכיסוי הביטוחי מכל אחד?

 שהרי ידוע, כי לגבר תוחלת חיים  נמוכה מאישה. לעומת זאת, לאישה, סיכוי גבוה ללקות בנכות. אם כך, התשובה פשוטה: גובה הכיסוי שייגבה מאיתנו החוסכים נקבע על בסיס חישובים אקטוארים אשר מבוססים על הערכות סטטיסטיות. המשמעות מבחינתנו: העלויות בפועל עלולות להיות שונות מההערכה. במידה ועלות הכיסויים הביטוחיים בפועל קטנה מהסכום הנגבה מהעמיתים, מחולק העודף האקטוארי בין העמיתים ומתווסף לתשואת ההשקעות שהשיגה הקרן – זוהי תשואה דמוגרפית.

אך, מה קורה כאשר הקופה העריכה לא נכון את כמות הכספים שיצאו בפועל לשם כיסויי קצבאות נכות ושארים ומכאן שלא גבתה מספיק כספים לשם כך? מי משלם?

צדקתם- החוסכים!

זהו מצב של גרעון אקטוארי והוא יופחת מתשואת העמיתים שייפגעו בחסכון הצבור. כפועל יוצא מאופי המרכיב הנ"ל ניתן להבין , כי התשואה הדמוגרפית תושפע ממאפייני גיל העמיתים ומשיעורי היוצאים לפנסית נכות וכמובן אופייה העיסוקי של האוכלוסיה המבוטחת ובכוחינו לדאוג לבדוק את הפרמטרים הללו בתרם בחירתנו בקרן כזו או אחרת על מנת למזער ולצמצם את הסיכון  בקרן המנהלת עבורינו את חסכונותינו.

על כן, אציע לכם לבדוק שלושה אלמנטים בהקשר לקרן הנוכחית שלכם או כזו שברצונכם לעבור אליה:

1. כמות הנכסים המנוהלים בקרן –  חוק המספרים הגדולים תקף גם כאן. ככל שהקרן גדולה יותר , החישוב האקטוארי  מדויק יותר, סטיות התקן נמוכות והסיכון הביטוחי מצטמצם בשל הפיזור על פני כמולת גדולה של עמיתים.העדיפו קרנות גדולות וותיקות על פני קרנות שנפתחו לאחרונה ומנהלות מיליונים/מיליארדים בודדים.

2. מאפיינים דמוגרפים של האוכלוסיה בקרן – כמות מבוגרים רבה בקרן מגדילה את הסיכון כמו גם כמות גדולה של נשים. כמות גדולה של עובדי צוארון כחול אל מול עובדי צוארון לבן גם היא מגדילה את הסיכון.

3. מדיניות חיתום רפואי- מתייחסת למרכיב הנכות והשארים על פיה מקבלות קרנות הפנסיה מבוטחים בהתייחס למצבם הרפואי ערב  הצטרפותם.

   לצורך עיניינו, מידיניות חיתום מקלה, ללא חסמי כניסה של הקרן עלולה להביא לגידול בכמות המקרים הביטוחיים בשל העובדה שהכניסה לשורותיה אנשים בעלי בריאות לקויה.

   כיצד זה יפגע בעמיתים? כאמור, צפי לגרעון אקטוארי.

   קרנות גדולות אשר חותמות על הסכמי ענק או הסכמי ברירת מחדל עם ארגונים גדולים עלולות לקבל לשורותיהן אוכלוסיות גדולות ללא חיתום רפואי כלל.

   היכן ניתן למצוא מידע על כך? תקנון הקרן המפורסם בכל אחד מאתרי החברות המנהלות מכיל את כל האינפורמציה הדרושה על מנת שתבינו מול מה אתם עומדים. האם מדובר בקרן הממהרת לגייס אנשים לשורותיה או בקרן בעלת מדיניות קשיחה הנוהגת להחריג ואינה ממהרת בתשלום תביעות. מהכרותי רבת השנים עם קהלים שונים ואוכלוסיות מגוונות, אינני משלה את עצמי בציפיה שאכן תגשו לתקנון ותבדקו.(טוב, אולי 5% מיכם תעשו זאת) על כן, אתן לכם פתרון נוסף ונגיש המצוי באתר הפנסיה נט, מקבילתו של הגמל נט בכתובת: pensyanet.mof.gov.il. האתר ידידותי ומאפשר להיכנס לקרביים של כל קרן ולהתרשם ממרכיב התשואה הדמוגרפית השנתית. גם כאן, לא בוחנים את מרכיב התשואה הזו על בסיס שנה בודדת אלא על בסיס מגמה. לאחר שבחרתם את הקרנות המעניינות אתכם והפקתם דוח השוואתי , תזכו לראות: תשואות, דמי ניהול, היקף נכסים, מדדי סיכון והחל מ17 באוגוסט השנה , גם את  נתוני התשואה הדמוגרפית. כמובן ששאיפתנו שנתונים אלו יהיו חיוביים וגבוהים ככל הניתן. קרן שמציגה נתוני תשואה דמוגרפית חיובית לאורך תקופה ארוכה מהווה אלטרנטיבה טובה על פני כזו אשר נתוניה חדשים ואינה מציגה נסיון רב שנים בניהול חסכונות מהסוג הזה ו/או קרן אשר מציגה נתוני תשואה דמוגרפית שלילית או נמוכה מאוד לאורך שנים.

זכרו!: מה שאתם יודעים מניבים לכם כסף

          מה שאינכם יודעים עולה לכם כסף.

*שרון אלמגורהינה מומחית בתחום ניהול ההון האישי, יועצת פנסיונית (2006) ובעלת ניסיון של למעלה מ-10 שנים בשוק ההון, הפיננסים והפנסיה. שרון מילאה תפקידים שונים בבתי השקעות וגופים מוסדיים וכיום, מתמחה בשיפור מצבו הכלכלי של הציבור דרך העברת תכנים וסדנאות חווייתיות העוסקות בפיתוח אינטליגנציה פיננסית וידע פנסיוני. שרון נודעת בהרצאותיה החוויתיות ביכולת העברת תכנים מורכבים בדרך יצירתית וייחודית. כמו כן, עוסקת בייעוץ וליווי אובייקטיבי ,בלתי אמצעי וללא זיקה לחברות וועדים בהשגת תנאים פנסיונים משופרים לעובדים .מידע נוסף: מזה כשלוש וחצי שנים מתחרה שרון במרבית מרוצי הכביש למרחקים בינוניים וארוכים ונמנת עם עשרת המרתוניסטיות הבכירות בישראל.

המידע הכלול במאמר זו אינו בא במקום ייעוץ ואין לפעול על פיו אלא לאחר קבלת ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו האישיים של כל אדם, בכלל זה:
אין לראות במידע במאמר זה משום ייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ כאמור המתחשב בנתונים ובצרכיו המיוחדים של כל אדם. 

מעודכן ל-03/2018

עוברים דירה, ויש לכם משכנתא? הפרוצדורה דווקא פשוטה – גרירת משכנתא. גרית משכנתא זה בעצם  להעביר אותה מדירה אחת לדירה אחרת, כשבמקביל השעבוד עובר לדירה אחרת.

זה קורה כאשר הלווים מעוניינים להחליף דירה – לרוב לרכוש דירה גדולה ויקרה יותר ולמכור את הדירה הקיימת; הם עדיין נשארים עם המשכנתא ואפילו מגדילים אותה או לוקחים משכנתא נוספת, רק שהביטחון מול המשכנתא הוא הדירה החדשה.

חשוב לדעת שהבנקים למשכנתאות חייבים לאפשר את גרירת המשכנתא ואסור להם לנצל את התהליך לשינוי התנאים של המשכנתא. אבל, הבנק יכול לדרוש שהביטחון יהיה לפחות שווה לערך הביטחון הקודם.

אם אתם נמצאים בתפר –  עדיין לא ניתן לגרור את המשכנתא לדירה אחרת (מכירת דירה כשעדיין לא נרכשה דירה חדשה), אזי  הבנק יכול לדרוש ביטחונות שווי ערך (ערבות בנקאית, פיקדונות וחסכונות ועוד).

מומלץ מאוד רגע  לפני הנעת המהלך של מכירת הדירה הישנה ורכישת הדירה החדשה לברר מול הבנק למשכנתאות מה נדרש לצורך גרירת המשכנתא, גם כאשר רק המכירה הושלמה (ללא רכישת הדירה). בין השאר חשוב לדעת – מהם הביטחונות החליפיים שהבנק מכיר בהם; העמלות המיוחדות שקשורות למהלך, ועוד. 

 כאן, במחשבון המשכנתא, תוכלו לחשב את ההחזר שלכם בהינתן תקופת ההלוואה, הריבית וסכום ההלוואה. המחשבון דינמי ומודולרי – תוכלו לשנות את המשתנים ולקבל בהתאמה את ההחזר הרצוי/ המתאים לכם.

למדריך גרירת משכנתא – היכנסו כאן

גם אנחנו היינו המומים כששמענו ש82.2% מהישראלים לא מכירים או לא יודעים את משמעות המושג ריבית בנק ישראל ובכלל, כ-80% מהישראלים אינם מכירים מושגים כלכליים בסיסיים. כך מתגלה היום מסקר חדש שערכה חברת כרטיסי האשראי כאל בשיתוף עם המכון לגיאוקרטוגרפיה ושבמסגרת פרויקט "cal לדעת", המלמד מושגים בסיסיים בכלכלה.

הסקר, נערך בקרב 501 ישראלים בגילאי 18 ומעלה, מעיד על חוסר ידע רב ומשמעותי לחיים במדינה, ניהול הכסף וכלכלה בכלל. 79.4% מהישראלים לא יודעים מה המשמעות של המונח ריבית פריים. רק 20.6% מתוך המשיבים הכירו את המושג ותיארו אותו נכונה, בעוד 19% מהמשיבים טענו כי הם מכירים את המונח, אך למעשה שגו בתשובותיהם. 47% ציינו שהם מכירים את המונח אך לא ידעו מה משמעותו, ואילו כ-13% ציינו כי מעולם לא שמעו על מונח זה.

תוצאות מפתיעות עוד יותר התקבלו לשאלה "האם שמעת על המושג ריבית בנק ישראל ואם כן, אנא ציין את משמעות המושג"? 82.2% מהישראלים לא הכירו או לא ידעו את משמעות המושג המתייחס לריבית עליה מכריז נגיד בנק ישראל בסוף כל חודש, ובה משתמש הבנק בפרסומיו כאחד האינדיקאטורים המשקפים את מדיניותו ואשר משמש סמן לתאגידים הבנקאיים, לשינוי שיעורי הריבית על פיקדונות ואשראי בשקלים הניתנים על ידם.

 81% טענו כי הם אינם מכירים מקורות מידע מהימנים למונחי יסוד בסיסיים בתחום הפיננסי. נתון זה מפתיע ביותר שכן השווקים הפיננסיים ברחבי העולם נגישים היום יותר מאי פעם למשקיעים הקטנים.

הסקר מצא קשר ישיר בין המצב הכלכלי (הסוציו-אקונומי) של הנשאל לבין התשובה הנכונה. בעוד 30% מהמשתתפים המרווחים מעל הממוצע ידעו להשיב נכונה מה היא ריבית הפריים, רק 14% מאלו המשתכרים מתחת לממוצע ענו נכונה על משמעות מושג זה.

https://www.hon.co.il/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%9F/

בנק יהב מציע ללקוחותיו פיקדון לשנה בריבית משתנה של עד ריבית הפריים בניכוי 1.60%.  ריבית הפריים נכון ליום 03/09/2014 הינה 1.75%. הבנק מדגיש כי  הוא רשאי להפסיק את המבצע ו/או לשנות את תנאיו בכל עת וללא כל הודעה מוקדמת.

כמו כן, מציעים בבנק יהב פיקדון שקלי לשנה המעניק ריבית שנתית עד 0.2%. לטווח ארוך יותר, מציע הבנק ריבית גבוה יותר  – חיסכון שקלי (פיקדון שקלי)  ל-24 חודשים בריבית של עד 1.00% לכל התקופה (ריבית שנתית של 0.50%), ל-30 חודשים מציע הבנק פיקדון – יהב שקלית עם ריבית לכל התקופה עד 2.40% (ריבית שנתית 0.96%).

עם זאת, חשוב לציין  שצריך להתמקח מול הבנק, ולקוחות  חזקים  (עם כח מיקוח) יכולים  להשיג תנאים טובים יותר מהבנק.  הריבית על הפיקדונות תלויה בכמה גורמים נוספים ליכולת המיקוח שלכם מול הבנק – היא תלויה,  בין היתר בגודל הפיקדון, במשך תקופת הפיקדון ועוד. מומלץ מאוד לנהל משא ומתן על תנאי הריבית, בכמה דקות של שיחה אתם יכולים להרוויח לא מעט. אם לא תנהלו מו"מ הריבית שלכם תהיה הריבית התעריפית (הריבית שהבנק מציג בלוח הריבית) שהיא הריבית הנמוכה ביותר שהבנק נותן. כמו כן, כדאי לבדוק את ההטבות שניתנות לפעולות דרך האינטרנט. הבנקים מנסים לעודד שימוש באתר האינטרנט שלהם במקום פעילות מול עובדי הבנק,ולכן הם מציעים הטבות והנחות שונות גם בתחום הפיקדונות.    

הריבית שמציעים לכם בבנק יכולה להיות פחות אטרקטיבית מהריבית בבנקים אחרים. חשוב לדעת – אתם לא חייבים להפקיד בפיקדון בבנק שבו יש לכם את חשבון הבנק / חשבון העו"ש, אפשר לנהל חשבון בבנק מסוים, לבדוק את גובה הריביות בבנקים אחרים ואז להפקיד בבנק שבו תקבלו את התנאים הטובים ביותר.

משך הזמן של הפיקדון יכול להיות בין יום אחד – פיקדון יומי (פר"י) ועד שנים. ככל שהפיקדון למשך זמן ארוך יותר כך התשואה השנתית/ הריבית השנתית אמורה להיות גבוה יותר.  לרוב ניתן לשבור פיקדונות ארוכים, אבל צריך לשלם קנס משמעותי.  אם אתם לא בטוחים למשך כמה זמן אתם רוצים לחסוך, לא מומלץ להפקיד לתקופה ארוכה, אלא בפיקדון עם מספר גדול של תחנות יציאה (אפשרות מילוט מהפיקדון ללא קנס), כי אם תפקידו לטווח ארוך ותצטרכו לשבור את הפיקדון, לרוב עלות הקנס תהיה גבוהה מהתשואה העודפת שמתקבלת מהפיקדון לטווח ארוך.

שאלה חשובה נוספת בפתיחת פיקדון היא צורת ההפקדה – האם ההפקדה תהיה חד פעמית בתחילת הדרך, או שההפקדה תהיה על פני זמן – מדי חודש בחודש.  מעבר לכך, יש שאלה האם הפיקדונות יהיו מתחדשים אוטומטית או שבסוף תקופה הם פשוט מסתיימים.  

כשבוחרים פיקדון יש לשאול ולבחון את ההיבטים הבאים – מה הסכום שאנחנו יכולים להפקיד עכשיו? האם אנחנו יכולים להפקיד סכום מדי חודש בחודש? מתי נצטרך את הכסף הזה, ומכאן – למשך כמה זמן אנחנו יכולים לחסוך? מה רמת הסיכון שאנו מוכנים לסבול, ובמילים אחרות – האם אנו מוכנים להפסיד ריאלית וכמה? האם אנו רוצים לגדר סיכון מסוים? תשלום עתידי בדולרים, תשלומי משכנתא עתידיים בהתאם לריבית משתנה? בסוף התהליך תדעו מה הפיקדון העדיף עליכם.

חשוב לציין, שהבנקים מתחרים על הכסף שלכם – הם צריכים את הכספים האלו, כי זה מנוע הצמיחה שלהם – אתם נותנים להם כסף בריבית מסוימת, ואת הכסף הזה הם נותנים לאחרים בריבית גבוהה יותר – זזו הדרך שלהם לעשות כסף מכסף. ולכן, הם נלחמים על הכספים האלו – אתם יכולים וצריכים , האמת אפילו חייבים לעשות סקר שוק קטן – לפנות למקורות המידע באינטרנט – באתר זה יש שורה ארוכה ועדכנית של פיקדונות מסוגים שונים   שהבנקים מציעים;  ולהתמקח עם היועצים בבנקים; הבדיקה הזו שווה לכם הרבה כסף!