אחת הדרכים לשמור על הכסף היא להשקיע במק"מ (מלווה קצר מועד), ולקבל את הריבית במק"מ.  מק"מ הוא מעין איגרת חוב שבנק ישראל מנפיק לתקופות של עד שנה, ללא ריבית וללא הצמדה. האיגרת מונפקת בניכיון, כלומר, שער הקנייה נמוך מהסכום שיתקבל בפדיון. ההפרש ביניהם משקף את שיעור התשואה של המק"מ. ורק כדי להמחיש, אם משקיע רוכש  יחידות מק"מ שמועד פדיונן בעוד שנה , והוא משלם עבורן 97 שקל, אזי אם יחזיק במק"מ עד מועד הפדיון הוא יקבל 100 שקלים. סכום זה משקף תשואה נומינלית של כ-3% לשנה.

 המק"מ דומה במובנים רבים  לפיקדון הבנקאי (פק"מ), אולם לא כמו הפיקדון הבנקאי ניתן למוכרו בכל יום (להנזיל אותו).

התשואה של  המק"מ בשוק נעה בין 0.6% ל-1.14% . צריך לזכור בהקשר זה את העלויות. במק"מ יש  עמלת קנייה או מכירה של 0.1%-0.12% (אם כי במקרים מסוימים, תלוי ביכולת המיקוח, זה עשוי להיות נמוך מהעמלות האלו). רכישת המק"מ כרוכה בפתיחת חשבון ניירות ערך, עליו משלם המשקיע דמי ניהול רבעוניים בגובה של 0.15%-0.17%, וזה הרבה מאוד כסף, כסף מיותר שאתם יכולים להתמקח עליו ולחסוך אותו – בעידן של ריבית כה נמוכה זה בעצם מחסל לכם את הריבית במק"מ, זה משאיר אתכם ללא תשואה.

 (ייתכנו שינויים בעמלות ובדמי הניהול בין הבנקים ובין לקוחות שונים, בהתחשב בגודל התיק והיקף הפעילות בו)

מיסוי: הרווחים על המק"מ חייבים במס של 15% מהרווח הנומינלי. בסיכון כולל נראה שהיתרונות במק"מ הם – נזילות גבוהה וכן שניתן לקיזוז במס כנגד הפסדים מניירות ערך בבורסה. מנגד, החסרונות – ההשקעה במק"מ פגיעה במקרה של אינפלציה. השקעה במק"מ עשויה להיות מתאימה למשקיעים לטווח קצר.

רוצים לשמור על ערך הכסף? אולי פיקדונות הם האפיק המתאים בשבילכם, אבל מה זה בכלל? בקצרה – פיקדון בנקאי הוא פיקדון שמנוהל בבנק. זהו אפיק השקעה המאפשר להשקיע כסף לתקופת זמן מוגדרת מראש. הפיקדון מופקד בבנק לטווחי זמן שבין יום ושבוע למספר שנים.

הפיקדונות הבנקאיים יכולים להיות צמודים, שקליים ועוד. פיקדון שקלי לא צמוד הוא  פיקדון המתנהל בשקלים, נושא ריבית אך אינו צמוד למדד או למטבע חוץ כלשהו. פיקדון צמוד מדד: פיקדון בשקלים שערכו צמוד לשינויים החלים במדד המחירים לצרכן.

פיקדון צמוד מט"ח הוא  פיקדון המתנהל בשקלים וצמוד לשער מטבע חוץ כלשהו – בדרך כלל לשער הדולר או האירו. פיקדון במטבע חוץ הוא פיקדון שמתנהל במט"ח. על פיקדון כזה מקבלים המשקיעים ריבית מעבר לסכום סף מסוים, וריבית שנגזרת מהריבית המקובלת של המטבע שבו הוא מתנהל (דולר, אירו וכדומה).

פיקדון מובנה הוא  פיקדון שהתשואה עליו או הסיכון הכרוך בו, נקבעים על פי נוסחה המבוססת על שינויים בהתנהגותו של אינדיקטור כלכלי כלשהו, כמו מדד, ריבית, שער מטבע, מחיר נייר ערך וכו'. התשואה על פיקדון כזה תלויה, לכן, בתשואה של אותו גורם, וכך גם רמת הסיכון.

 במרבית מהפיקדונות המובנים יש הבטחה למשקיעים, שגם במקרה הגרוע ביותר סכום ההשקעה (הקרן) לא תיפגע. עם זאת, יש לשים לב כי במקרה כזה מפסידים תשואה אלטרנטיבית.

עד כאן הדרכה באמת קצרה וראשונית, אבל הכנו כאן, מדריך פיקדון הרבה יותר רחב ועמוק – מוזמנים להיכנס ולחוות דעה

המשבר הפיננסי החריף שהחל בסוף שנת 2008  ונמשך למשבר ריאלי גרם לירידה חדה במדד המחירים לצרכן ובהתאמה לירידה דרמטית בשיעור ריבית בנק ישראל. בנק ישראל פשוט מוריד את הריבית לרצפה בתקווה שזה יעודד את הביקושים ויחדש את הצמיחה.

ריבית בנק ישראל היא הבסיס לריבית הפריים (הפריים היא 1.5% מעבר לריבית בנק ישראל), ומכאן שריבית הפריים ירדה במקביל לירידה בריבית בנק ישראל.   ברגע שיש ירידה בריבית הפריים, הנהנים (אולי העיקרים) מכך הם הלווים, ובמיוחד לוקחי המשכנתאות.  רייבת הפריים עומדת כיום על מתחת ל-2.5%, בעוד שלפני שנה היא התקרבה ל-6% , מדובר בהתכווצות גדולה מאוד של החזרי המשכנתא.

גם הלווים במשכנתאות צמודות נהנים – המדד בשנה שעברה (2008) היה 3.8%, והשנה הוא צפוי להיות דרמטית נמוך יוותר. עד כה הוא ירד במעל 0.5% , והמשמעות היא שהמחזיקים במשכנתא  צמודה נהנים מירידת המדד. יש לשים לב – מי שמחזיק במשכנתא צמודה בריבית קבועה לא נהנה  מהפחתת הריבית במשק (אולי כדאי לו למחזר את המשכנתא), מי שמחזיק  במשכנתא צמודה בריבית משתנה מרוויח כפול – גם מירידת המדד וגם ירידת הריבית. עם זאת, צריך לשים לב לכשל / עיוות שפוגע בלווים –  ברוב המשכנתאות, נכון להיום, הירידה במדד אינה מתורגמת לירידה בהצמדה למדד; ההצמדה היא רק בכיוון אחד – כיוון של עלייה.

צוות אתר מהון להון כתב כאן, שורה ארוכה של מדריכי משכנתא – מה ההון שאתם צריכים כדי לקנו דירה, כמה משכנתא תקבלו, איך בוחרים משכנתא, איזה מסלולים יש, ועוד ועוד…

אקסלנס הורידה (האריכה) את דמי הניהול בקרן הכספית שלה, אבל בניגוד להערכות, יש חברות קרנות נאמנות שלא מוכנות לנהל כספים באפס דמי ניהול.  מנורה מבטחים קרנות נאמנות העלתה את דמי הניהול בקרן הכספית שלה  שהמנהלת קרוב ל-1 מיליארד שקל, ועכשיו מתברר שגם כלל פיננסים ניהול קרנות נאמנות מעלה את דמי הניהול בקרנות הכספיות שלה: "כלל פק"מ פלטינום" ו"כלל פק"מ מדינה פלטינום" החל מיום  7/1/2009. דמי הניהול יסתכמו ב-0.2%, כשאגב, מתוכם  0.125% משולם לבנקים כעמלת הפצה.

"כלל פק"מ פלטינום" מנהלת כ-5.3 מיליארד שקל.

ומה הן בכלל הקרנות הכספיות? – מדובר בקרנות סולידיות שמחויבות להחזיק בנכסים סולידיים עם אורך חיים קצר וסיכון אשראי נמוך מאוד. הקרנות הכספיות מחזיקות בפועל בפיקדונות בבנקים ומזומנים, בניירות ערך לא מסחריים קצרי מועד ובאגרות חוב קצרות מועד עם דירוג גבוה ועם פדיון מאוד קרוב.

אקסלנס ניהול קרנות נאמנות, אחת מחברות ניהול הקרנות הגדולות,  ממשיכה עם דמי ניהול אפס בקרן הכספית המנוהלת על ידה. החברה מקבוצת אקסלנס, דיווחה   כי עד לאמצע שנת 2009 (30 ביוני 2009) היא תמשיך שלא לגבות דמי ניהול בקרן – "אקסלנס פק"מ ג`מבו כספית". ההודעה הזו שוב מחזירה את מלחמת המחירים לשוק הקרנות הכספיות כאשר צפוי שבעקבות אקסלנס ונוספות שלא גובות דמי ניהול, כל תעשיית הקרנות הכספיות תפסיק לגבות דמי ניהול.

הקרן הכספית של אקסלנס גייסה במהלך החודש כ-300 מיליון שקל, אבל עדיין היא קטנה ביחס לענף – מעל 32 מיליארד שקל. ענף הקרנות הכספיות הוא הסקטור הצומח בתעשיית הקרנות בזמן האחרון, ועל פי ההערכות הוא צפוי גם לגדול משמעותית בשנה הבאה.

הריבית בנובמבר 2008 – בנק ישראל החליטו להוריד את הריבית על רקע המשבר המתפתח בכלכלות העולם.  בבנק ישראל מסבירים כי ההחלטה להוריד את הריבית לחודש דצמבר ב-0.5 נקודות אחוז עקבית עם החזרת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ותורמת לחיזוק יכולתו של המשק להתמודד עם ההשלכות של המשבר הפיננסי העולמי, ובפעילות הריאלית.

"ההערכות לאינפלציה מצביעות על ירידתה לסביבת הגבול התחתון של יעד האינפלציה כבר במחצית הראשונה של 2009", כותבים כלכלני הבנק במקביל להודעה על הריבית, " כך, הצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים של החזאים ואלו הנמדדות משוק ההון ממשיכות לרדת ומתחילת החודש הן עומדות בממוצע על 1.1% ו-0.2% בהתאמה.על רקע ההידרדרות בפעילות הכלכלית העולמית והעליה במחיר האשראי לסקטור העסקי בישראל, הנתונים על הפעילות הריאלית בישראל מעידים שההאטה בהתרחבות הפעילות מעמיקה.          

"אי הודאות בשווקים הפיננסיים העולמיים ובשווקים הפיננסיים בישראל גבוהה. לאור המשבר הפיננסי העולמי וההחרפה הנוספת בפעילות הכלכלית העולמית, ועל רקע הירידה שנרשמה בתחזיות לאינפלציה העולמית, צופים שוקי ההון כי הפחתות הריבית של בנקים מרכזיים בעולם תמשכנה.        

"בבנק ישראל מציינים כי הפחתת הריבית הנוכחית נועדה לתרום להוזלת עלות האשראי במשק ולחזק את יכולתו להתמודד עם ההאטה הצפויה בפעילות הכלכלית וההשלכות של המשבר הפיננסי העולמי. עוד מציינים בבנק ישראל כי בנסיבות הנוכחיות נראה כי, בשלב זה, החלשות השקל עד כה אינה מאיימת על השגת יעד האינפלציה ועל היציבות הפיננסית.

"בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם ויפעל ככל שידרש על מנת לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית ובעידוד התעסוקה והצמיחה, בכפוף להמשך הירידה באינפלציה והתכנסותה לתחום יעד יציבות המחירים".

בנק לאומי למשכנתאות יוצא בחבילת משכנתא הכוללת מסלולים גמישים המאפשרים החלפת מסלול הלוואה בקלות, למקרה והריביות ירדו. "ימים לא פשוטים עוברים על הכלכלה ודווקא בתקופה זו המומחים בלאומי למשכנתאות חשבו על פתרון יצירתי במיוחד – חבילת משכנתא אטרקטיבית הכוללת מסלולים גמישים המאפשרים החלפת מסלול הלוואה בקלות במידה והריביות יירדו". המשכנתא הזו היא חלק משירותים נוספים שנותן הבנק ללקוחתיו לרבות  מסלולי משכנתא מגוונים, מחשבון משכנתא, בדיקת התמהליך המתאים ועוד. עם זאת, חשוב לציין שכל הבנקים הגדולים מספקים ללקוחותיהם מגוון של שירותים בקשר למשכנתא. לאומי לא היחיד.

בנק לאומי הוא השני במערכת הבנקאית בתחום המשכנתאות. ההובלה כבר זמן ממושך היא בידי בנק מזרחי טפחות.

היכנסו כאן למדריך משכנתא

נגיד בנק ישראל נאם במסגרת ועידת ראש הממשלה לייצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי. הנגיד תיאר את המשבר המתפתח ואת מוכנות המשק הישראלי. להלן עיקר דבריו – " אנו נמצאים באחת התקופות המסובכות במשק הבינלאומי, המתמודד עם משבר פיננסי מהקשים שידענו והניצב בפני האטה משמעותית, ואולי אף מיתון עולמי.

"בזכות האסטרטגיה המקרו-כלכלית שניהלנו בשנים האחרונות והמדיניות השמרנית של המערכת הבנקאית ורמת הפיקוח עליה, נמצא המשק הישראלי ברמת מוכנות גבוהה כדי להתמודד עם השלכות המשבר – כולל ההאטה הצפויה בעקבותיו:

"המדיניות התקציבית האחראית של השנים האחרונות הביאה למגמת ירידה בנטל החוב בתמ"ג – משיעור גבוה של 100% ב-2003, לכ-77% השנה – ולגירעון נמוך בתקציב יחסית לתמ"ג – כ-1.4% השנה. שר האוצר אף הגיש לכנסת את הצעת התקציב ל-2009 של הממשלה וכעת חשוב שהכנסת תאשר אותו בהקדם האפשרי.

אין לנו בעיה במאזן התשלומים, בזכות העודף שנוצר בחשבון השוטף בשנים האחרונות.

מדיניות הריבית של בנק ישראל פועלת כדי לתמוך ביציבות הפיננסית וביכולת המשק להתמודד בהצלחה עם ההאטה בצמיחה. זאת, בלי לפגוע בהחזרת האינפלציה לתחום יציבות המחירים.

 בנק ישראל החל במארס השנה בתכנית להגדלת יתרות המט"ח, כאמצעי להגברת חסינותו של המשק.

היסודות שעליהם נשען המשק הישראלי טובים יחסית למשקים אחרים בעולם. כך, ניתן לציין, בין היתר, את רמות הצמיחה והתעסוקה הגבוהות עד כה, המערכת הבנקאית המקומית החזקה והיציבה יחסית למדינות המפותחות, ונטל החוב הנמוך יחסית, בממוצע, בקרב הפירמות ומשקי הבית.

עם זאת, לנוכח ההחמרה במשבר בעולם, הקימו משרד האוצר, בנק ישראל והרשות לני"ע צוותי עבודה משותפים – הכוללים את שר האוצר והנגיד, ושלושת המפקחים על המערכת הפיננסית – להכנת כלים אופרטיביים לפעולה, ככל שהדבר יידרש, על בסיס מעקב וניתוח שוטף אחר ההתפתחויות.

בנוסף, נקט בנק ישראל במספר צעדים:

כלי הריבית מופעל בצורה אקטיבית כדי להגביר את מוכנות המשק מפני הבאות.

הפיקוח על הבנקים הגביר והעמיק את המעקב השוטף אחר ההתפתחויות במערכת הבנקאות כדי להיות מוכן לכל צעד, אם וכאשר יידרש.  

בנק ישראל הכריז כי הוא מוכן לסייע לבנקים בכל הכלים העומדים לרשותו, ככל שהדבר יידרש, מתוך רצון לתמוך בציבור המפקידים. זאת, בנוסף להודעת שר האוצר כי "במשך 60 שנה לא הייתה פגיעה במחזיקי הפיקדונות וכך תנהג הממשלה גם בעתיד".           

לאור ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בנק ישראל הביע שביעות רצון מהתכנית לרכישת מט"ח והודיע כי הוא שוקל את האפשרות להמשיך בה לתקופה מסוימת, לאחר השלמתה.עם זאת, אין ספק כי הכלכלה הישראלית מושפעת מהירידה בצמיחה העולמית וצפויה להיכנס לתקופה מסוימת של האטה בצמיחה. ומה עלינו לעשות כדי שתקופה זו תהיה קצרה וההאטה בצמיחה תהיה מצומצמת – ככל האפשר?

חשוב שהממשלה תמשיך במדיניות התקציבית האחראית והמוצלחת של השנים האחרונות. לאחרונה נשמעות, פה ושם, קריאות לנטוש את המדיניות הזו ולנקוט במדיניות של הרחבה תקציבית משמעותית – כמו בארה"ב. בעניין הזה אני רוצה לציין שתי נקודות:           

המצב הפיננסי והכלכלי בישראל טוב מזה שברוב המדינות בעולם ולכן הצעדים שננקטים בהן לא מחויבים אצלנו.                      

לנוכח היחס המאוד גבוה עדיין של החוב הממשלתי בתמ"ג אצלנו, הגמישות שלנו לנהל מדיניות תקציבית מרחיבה בעת האטה בצמיחה מצומצמת, יחסית למדינות אחרות, ועלולה לחשוף אותנו, דווקא עכשיו, לסיכונים פיננסיים.    

אבל, רצוי לאפשר ל"מייצבים האוטומטיים" בתקציב לפעול – כלומר, רצוי לאפשר גידול בגירעון התקציבי כאשר הוא נובע מהירידה הצפויה בשנה הבאה בתקבולים ממסים, על רקע ההאטה בצמיחה, ומעליות מסוימות בהוצאות הממשלה, למשל, כתוצאה מעלייה בתשלומי ההעברה, על רקע עלייה באבטלה.

במקביל, רצוי לבצע את ההפחתות המתוכננות בשעורי המס בתחילת 2009.

בנק ישראל ימשיך, בדומה למגמה בבנקים מרכזיים בעולם, במדיניות הריבית התומכת בצמיחה ובתעסוקה, תוך תמיכה ביציבות הפיננסית, ומבלי לפגוע במגמת הירידה באינפלציה לתחום יציבות המחירים.

חשוב לקדם רפורמות בתחומים המעודדים צמיחה – השקעות בתשתיות, נגישות למקורות אשראי – במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים, הסרת חסמים ביורוקראטיים וכדומה. חשוב להמשיך ולגלות קור רוח בתקופה הקשה הזו ולהימנע מלנקוט בצעדים שנראים פתרונות קלים לטיפול בהשלכות המשבר, אבל יגרמו הנזק לצמיחת המשק בעתיד.

כאן אני רוצה להוסיף ולציין כי קל מאוד להציע התערבות בשוק זה או אחר, אבל קודם כל צריך לדעת למה ההתערבות נחוצה ואיך היא תורמת למשק. אם נתייחס להתערבות בשוק האג"ח הקונצרניות חשוב להבין שהעובדה שחברה שקיבלה אשראי בעבר ובזמנים טובים, לא מצדיקה התערבות מצד הרשויות כדי לסייע לה היום, בזמנים פחות טובים. כל עוד השוק מתפקד בצורה תקינה, כפי שזה היום, התערבות לא רצויה.

כעקרון חשוב, עלינו לשמור על האמינות של המדיניות המקרו-כלכלית – המדיניות התקציבית ומדיניות הריבית – שצברנו בישראל. זה חיוני כדי שנוכל לחזור בהקדם לשיעורי הצמיחה הגבוהים של חמש השנים האחרונות. על כולנו, מקבלי ההחלטות בסקטור הציבורי ובסקטור העסקי, להמשיך ולתרום לשגשוג המשק והמדינה לאורך זמן. אני סבור שזו גם המדיניות של שר האוצר ובנק ישראל ימשיך לתרום את חלקו בכך. ובהקשר הזה אני סומך גם על הסקטור העסקי ומשקי הבית.

לבסוף, אני רוצה לומר: המשבר הזה יעבור. אני גם יודע שלמשק הישראלי צפוי עתיד מרשים. אם נמשיך בקו המוצלח שהובלנו בשנים האחרונות נצא מהתקופה הזו מחוזקים".