האם כדאי לדבר על סוגית גובה השכר בראיון עבודה? איך מבקשים העלאה? מה עושים אם נתקלים בסירוב והאם יש בכלל טיימינג מוצלח לדבר על הנושא החשוב והרגיש הזה – כל הטיפים בכתבה שלפניכם

אם אתם שייכים לדור ה-X, ודאי גם אתם חונכתם על כך שכסף זה משהו ש"לא יפה" לדבר עליו, אבל גם אם אתם צעירים יותר, מדובר בנושא שרבים מתקשים לגשת אליו וכך מוותרים לעיתים קרובות על מה שמגיע להם בזכות. החדשות הטובות הן שמדובר בנושא שאפשר ללמוד, וככל שתתאמנו יותר, תצליחו להיות מדויקים ואסרטיביים יותר. בתור התחלה, אספנו לכם כמה טיפים שיכולים לעזור.

הגיעו מוכנים

לפני שמגיעים לשיחה על השכר חשבו עם עצמכם, התייעצו עם אנשים קרובים וקבעו לכם מה אתם רוצים להשיג. חשוב לעשות מחקר על מה שמקובל בשוק ולבסס את הבקשות שלכם על הישגים בשטח או על הערך שאתם מביאים.

אל תדברו במספרים מוקדם מדי

טיימינג היא מלת מפתח בכל הנוגע לניהול משא ומתן על גובה משכורות ותנאי שכר– השגיאה הכי נפוצה היא להעלות את הנושא לדיון בטרם עת. אבל, כאשר השעה כשרה – והנושא עולה לדיון היו ישירים וענו בכנות. אמונה רווחת בעולם העסקים היא שהצד הראשון שנוקב במספר מאבד את העליונות במשא ומתן. אולם לעיתים אתם ניצבים בסיטואציה שבה אתם נשאלים על ציפיותיכם בנושא ונאלצים להתייחס לכך.

אם מדובר בריאיון טלפוני, מטרת השאלה היא סינון ראשוני שנועד לחסוך לשני הצדדים את זמנם במקרה שציפיות השכר שלכם רחוקות מגובה הסכום שהוקצב למשרה. מאחר שייתכן שלא הספקתם לעשות את המחקר הנדרש, נסו להחזיר את השאלה למרואיין ולהתחמק עם תשובה כגון: "כמה חשבתם להקציב למשרה הזו?". תוכלו גם לנקוב בסכום הרצוי לכם ולציין שהציעו לכם לאחרונה משרות ששכרן דומה.

אם אתם כבר בשלב מתקדם של ראיונות ונושא השכר עלה, זהו סימן מעודד – המשמעות היא שהמעסיק כבר מעוניין להתקדם ולכן חשוב לו לדעת מה טווח המשכורת האפשרי מבחינתכם. אם השוק והמספרים הנהוגים בו מוכרים לכם, כדאי לכם דווקא לנקוב ראשונים במספר. באותם מקומות שבהם אתם מכירים את הגבולות, תוכלו לנקוב סכום ולכוון לאן שאתם רוצים. אולם במקומות שאין לכם ידע מוקדם, למשל, אם אתם מתראיינים למקום עבודה שהוא מומחיות חדשה בתחום חדש עם חברה חדשה, השאירו למראיין לתת את "מכת הפתיחה".

מה לעשות במקרה של סירוב?

ראשית חשוב לזכור ש'לא' היא תשובה לגיטימית ולא להתקפל או לכעוס אלא לעבור לשלב הבא ולשאול מה אפשר לעשות עכשיו.

צריך להסתכל על התמונה הכוללת, ולא לבוא לשיחת שכר כשיש לנו בראש איזשהו מספר ואנחנו הולכים למשחק של הכול או כלום – או שנקבל או שלא. כי במקרה כזה אם לא ייענו לבקשות שלנו נישאר מאוד מתוסכלים או שנעזוב את מקום העבודה.

לכן, אפשר להציע בשיחה כמה חלופות – למשל אפשרות של עבודה מהבית, לימודים תוך כדי עבודה, השתלמויות או קורסים, אחזקת רכב, תקשורת או השתתפות בהוצאות. כשאתם מראים נכונות וגמישות, לא סביר שהמעסיק יגיד 'לא' על הכל. ייתכן שיסכים לחלק מהדרישות ויסרב לאחרות, ואולי על חלק יגיד שיחשוב על הדברים, וכך מתנהל בעצם תהליך של משא ומתן. לפעמים במקום לקבל העלאה בשכר יהיה כדאי לנו לקבל השתתפות בשכר הלימוד שלנו או נסיעה לחופשה שמשלבת בתוכה השתלמות".

היו אסרטיביים והציגו "קבלות"

כל עוד אתם נצמדים לסטנדרטים המקובלים בתעשייה – ישירות ובהירות הן הדרך הטובה ביותר שלכם להציג את דרישותיכם. אם הטיימינג שלכם נכון – מעסיקים יאהבו את הגישה הזו. היא מונעת בזבוז זמן ומקצרת תהליכי קבלת החלטות.

דברו באופן אסרטיבי על טווחי השכר המקובלים בענף. בואו מוכנים עם מסמכים שתומכים בתביעת השכר שלכם. סקרי שוק, טבלאות שכר, עדויות כתובות ממשרדי השמה הפועלים בתחום – כל אלה יהפכו את הדיון לפשוט וענייני ונוטלים ממנו את הממד האמוציונלי עבור שני הצדדים.

שמרו על איפוק

המעסיק נותן לכם הצעה? המתינו. אל תגיבו מיד. גם אם הסכום מתאים לכם, חשבו עליה כמה דקות ורק לאחר מכן התחילו לנהל משא ומתן. פרק הזמן הזה מסייע לכם לארגן את המחשבות וגם מצייר אתכם בעיני המעסיק כמקצוענים ומעלה את ערככם בעיניו. בהשהיה הזו אתם משדרים קור רוח, שליטה עצמית  ומנהיגות – כל אלו תכונות מוערכות בעיני מעסיקים.

עד כמה משפיע מצב בשוק?

משבר הקורונה פגע קשות בשוק התעסוקה, וחלק מהמעסיקים משתמשים בתואנה הזאת כדי לשכנע עובדים להסכים לשכר נמוך יותר. במקרה של שיחת קבלה לעבודה, ניתן לשתף כי גם אתם נפגעתם מהמשבר. אין בכך פחיתות כבוד או פגיעה בערככם המקצועי, להיפך. כך תראו שאתם מודעים למצב ומעוניינים לתרום לחברה ולתפקיד, אך גם מודעים לאיכויות שלכם ולמה שאתם שווים.

חוסר בהירות – הטעות הכי גדולה בראיון עבודה

מוזמנים לריאיון עבודה – מה כדאי לכם לשאול?

במסגרת התוכנית לשדרוג הכביש יתחברו נתיבי התחבורה הציבורית לכבישי הרוחב החוצים אותו, תוך שיפור הממשקים עם צירי תחבורה ציבורית מרכזיים ובהם קווי הרכבת הקלה

פרויקט נתיבי התחבורה ציבורית (נת"צים) בכביש גהה יוצא לדרך: הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל( אישרה היום את תוכנית משרד התחבורה לשדרוג כביש גהה (כביש 4) בין מחלף גן רווה למחלף מורשה, סמוך להוד השרון ורמת השרון. התוכנית כוללת תוספת של נתיבי תחבורה ציבורית במרכז הכביש, באחד מקטעי הדרך העמוסים בארץ.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל במיל' מירי רגב, ציינה כי משרד התחבורה ממשיך לקדם את מערך התחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ, כדי להעניק מענה תחבורתי מהיר ויעיל לתושבי מרכז הארץ והפריפריה כאחד ובכך להבטיח שיוויון תחבורתי לכל אדם בישראל.

נתיבי התחבורה הציבורית החדשים בכביש גהה יתחברו לכבישי הרוחב החוצים אותו, תוך שיפור הממשקים עם צירי תחבורה ציבורית מרכזיים ומרכזי תחבורה משולבים בצמידות לכביש. ובכללם בקו האדום, הסגול והחום של הרכבת הקלה בתל אביב, חניון "חנה וסע" במורשה ומסופי תחבורה ציבורית שונים.

במסגרת הפרויקט מקודמת גם מנהרת תשתיות במקטע הצפוני עבור קווי מתח, תשתיות קווי דלק ותקשורת וקווי תשתית נוספים. שדרוג הכביש תוכנן ויבוצע על ידי משרד התחבורה, באמצעות חברת נתיבי ישראל.

"באמצעות התוכנית שאושרה היום בות"ל, אנחנו משחררים את הפקק ופותחים נתיב לתחבורה ציבורית באחד מהצירים העמוסים במרכז הארץ. מטרתנו היא להפוך את הנסיעה בתחבורה הציבורית לאטרקטיבית, מהירה ונגישה יותר לציבור כי זו הדרך היחידה להיחלץ מהפקקים", הוסיפה השרה רגב.

רפורמת נתיב פלוס – נתיבים באיילון יוסבו לנתיבי תחבורה ציבורית ולרכב מסיע נוסעים

כביש 6 – כמה עולה, מה יש בדרך ועוד

הקורונה הכלכלית כמעט שלא השפיעה עליהם:  השכר החודשי הממוצע לעובד בבנק עמד ב-2020 על כ-22 אלף שקל ולמרות שהרוב נאלצו לוותר על הבונוס, חלקם זכו למענק מיוחד – כך התגברה המערכת הבנקאית על משבר הקורונה

משבר הקורונה פגע קשות בנתחים משמעותיים משוק העבודה, רבים נאלצו לוותר על משרותיהם, אחרים ספגו הרעה בתנאים ובשכר, אך היו גם מי שהצליחו לשמור על יציבות תעסוקתית והכנסותיהם לא נפגעו. כאלה הם עובדי המערכת הבנקאית – שלמרות ירידה של כ־30% ברווחי הבנקים בשנת 2020, לא הרגישו מקרוב את נחת זרועה של הקורונה הכלכלית.

הסעיף היחיד שנפגע בשכר העובדים הוא הבונוס שעליו נאלצו לוותר השנה ברוב הבנקים (מלבד במזרחי-טפחות) וזאת בשל הירידה ברווחים בשנה שעברה. בבנק הפועלים אמנם לא חולק בונוס, אך עובדי הסניפים שהמשיכו לעבוד כרגיל בתקופת המשבר קיבלו מענק מיוחד בסך 2000 שקל.

עלות השכר הממוצעת ב־2020 לעובד עמדה על 33.5 אלף שקל בחודש, ירידה של 3.7% לעומת 2019, הנובעת מהירידה בבונוס. עלות השכר הממוצעת הגבוהה ביותר הייתה בבנק הפועלים עם 35.3 אלף שקל. אחריה עומד הבנק הבינלאומי עם עלות שכר של 33.2 אלף שקל. עלות השכר הנמוכה ביותר נרשמה בדיסקונט – שם השתכר כל עובד 32 אלף שקל לחודש בממוצע. בלאומי  עלות השכר הממוצעת עמדה אשתקד על 33.1 אלף שקל, אולם חישוב זה אינו כולל פנסיה תקציבית בעלות של 450 מיליון שקל בשנה.

על פי נתוני הבנקים, שכר הברוטו ששולם לעובדים בפועל עמד על 21.8 אלף שקל בממוצע, ירידה של 5.2% לעומת 2019. מדובר בשכר כפול כמעט מהשכר הממוצע במשק.

התייעלות ופיטורים

בשנים האחרונות עברה המערכת הבנקאית כולה תהליכי התייעלות משמעותיים. בתוך שבע שנים הצטמצם מספר המשרות בארבעה בנקים ב-20 אחוז –מ-44.7 אלף משרות ל-35.7 אלף. רק במזרחי טפחות גדל מספר המשרות ב-600.

אולם גם כיום, הוצאות השכר בבנקים הן עדיין רכיב מרכזי – 50% – מעוגת ההוצאות. ב־2020 עמדו הוצאות השכר הכוללות על סכום של 15 מיליארד שקל. הסיבה לכך היא הסכמי השכר של העובדים שכוללים תוספות שכר שנתיות. כמו כן, בשנים האחרונות אמנם חל קיטון ניכר בהיקף העובדים בשכר נמוך – בעקבות ביטול משרות כגון כספרים. אך במקביל גויסו עובדים רבים מתחומי הטכנולוגיה שתנאי השכר שלהם גבוהים יותר.

מגמת ההתייעלות נמשכה בשנה החולפת ואף הואצה בחסות משבר הקורונה. בנק הפועלים הודיע בתחילת 2020 על תוכנית לפרישה מוקדמת ל־900 עובדים שהייתה אמורה להתפרס על פני שלוש שנים, ובפועל הואצה. בדיסקונט הובילו תוכנית ענק לפרישת 500 עובדים, ועוד למעלה ממאה עובדים שהוצאו לפרישה בחברות־הבנות. גם בבנק הבינלאומי נרשמה ירידה של יותר מ-200 משרות, ואילו בלאומי פוטרו למעלה מ־400 עובדים, ללא תוכנית לפרישה מרצון.

בנק מזרחי טפחות, בניהולו של משה לארי, עומד השנה תהליך התייעלות משמעותי. לאחר שהשלים אשתקד את רכישת אגוד, הבנק נמצא במגעים מתקדמים מול הוועד כדי לגבש את תנאי הפרישה למאות עובדי אגוד, כך שמהלך זה צפוי להיות הקיצוץ המרכזי בכוח האדם במערכת הבנקאית בשנת 2021.

בנק ישראל על המערכת הבנקאית בימי קורונה – שאלות ותשובות

סניפי הבנקים יצטמצמו לסניפים ייעודיים בלבד

המערכת המבוססת על אמצעים מתקדמים בהרבה מהמצלמות הקיימות תסייע לתפוס עברייני מהירות בכבישים, אך תאסוף גם נתונים על הולכי רגל ■ הסעיף המטריד: המידע יישמר למשך שלוש שנים

משרד התחבורה פרסם השבוע מכרז חדש באמצעות חברת נתיבי איילון המשמשת כזרוע הביצועית שלו. המסמך מנוסח כמכרז "לספירת תנועה עבור נתיבי איילון", אך באחד מנספחיו מצוין כי הספק הזוכה יצטרך לספק מערכת מדויקת המסוגלת לעקוב אחר נהגים – כלומר לאפשר לדעת היכן בדיוק נמצא כל נהג.

הדרישות היא לרמות דיוק גבוהות שמבוססות על יכולת זיהוי מדויקת של רכבים. כלומר, המערכת נדרשת  להיות מסוגלת לנתח את סוגי הרכבים. המכרז כולל התייחסות ספציפית למשאיות, לאופנועים ואפילו לטנדרים.

בנוסף לכך, לפי המכרז המערכת נדרשת לספור גם הולכי רגל. לכאורה, מדובר במערכת שמיועדת למשל לוויסות עומסי תנועה בצמתים מסוימים. אולם נספחי המכרז כוללים גם כמה סעיפים שיכולים להישמע בעייתיים למדי. כך למשל, החברה שתתעד את המידע על משתמשי הכביש תוכל "לשמור את המידע האמור של הספירות למשך 36 חודשים מיום הספירה". המסמכים של נתיבי אילון מסבירים שבפועל מדובר בסרטי צילום, כלומר תנועותיהם של נהגים יתועדו והמידע אודותיהם, היכן ביקרו ומה עשו יהיה זמין לשימוש במשך שלוש שנים.

בשורה רעה לנהגים: לא יעזור להאט לפני מצלמה

מלבד הנושא של מדידת נפחי תנועה, המכרז כולל סעיף "בדיקת מהירות באמצעות מכונית צפה". סעיף שטומן בחובו פוטנציאל בעייתי מאוד לנהגים.

כיום, מצלמות המהירות הפרוסות בכבישי הארץ, פועלות לפי עיקרון מיושן למדי: המצלמה מצלמת את כל מי שחולף על פניה ושולחת את הצילום לבית העבריין. אלא שאפליקציית ה-WAZE שמתריעה לפני כל מצלמת מהירות קבועה, הוציאה את העוקץ של המצלמות הללו, משום שכל נהג שמקבל התראה יכול להאט לפני המצלמה ולהגביר מהירות לאחר שיעקוף אותה.

מדובר בשיטה ישנה מאוד, ובעולם מהירותן של מכוניות נמדדת על פני קטע דרך. כלומר כאשר המכונית יוצאת לכביש המהיר, מספר הרישוי שלה נקלט וכשהמכונית מסיימת את הכביש המהיר, המספר נקלט שוב. כלומר, המהירות מחושבת על סמך פרק הזמן אשר עבר מרגע הכניסה לכביש לרגע היציאה.

מכל מקום, המכרז החדש של נתיבי איילון כולל את הסעיף הזה. על פי המכרז, לראשונה בישראל  תבוצע מדידת מהירות ממוצעת של רכב על פני קטע דרך. לא ברור אם נתיבי איילון תעשה שימוש במידע על מהירות הנסיעה הממוצעת לקטע דרך לצורך אכיפה, אבל אין ספק שמדינת ישראל משקיעה בתקופה האחרונה משאבים רבים במתקני מעקב, ניטור נתיבים וגם מהירות.

נושא המהירות חוזר שוב ושוב בכל אמצעי האכיפה החדישים והמתוחכמים מוזכרת היכולת לבצע את האכיפה במגוון מהירויות, אבל אף אחד מהם לא משמש בפועל להטלת קנסות. כבר כיום ניתן להבחין במצלמות החדשות שהותקנו בנתיבי איילון ומיועדות לאכיפת עומס בנתיב פלוס. המפרטים הטכניים של המצלמות מעידים על יכולות גבוהות במיוחד, כמו למשל יכולת קליטת מספר נוסעים במהירות של 200 קמ"ש, כולל כאלה שעשויים להתחבא ברכב.

כל הפרויקטים הללו נמצאים עדיין בשלבי ניסוי. אבל אם יוחלט להשתמש בהם לצורכי אכיפה הם  עשויים להכניס הון אדיר לקופת המדינה. לצורך ההשוואה, היקף ההכנסות ממצלמות המהירות עד 2019 היה על 150 מיליון שקל בשנה.

כאשר עד כה היה מדובר כאמור על מצלמות ארכאיות, קלות לגילוי שתוקפן ואמינותן הועמדו בספק במערכת המשפטית. קל וחומר כי מערכת חדישה יותר המבוססת על אמצעים מתקדמים בהרבה תוכל לשמש כפרה חולבת עבור המדינה.

הסוף למצלמות המהירות? צוות שרים יבחן חלופות

מצלמות מהירות לא אמינות: הנהג יקבל 250 שקל

אפרת שגב   צילום: ניב קנטור

דן אנד ברדסטריט מפרסמים היום זו השנה ה־17 את דירוג 100 משרדי עורכי הדין הטובים בישראל לפי 45 תחומי פעילות. בתקופת הקורונה חלה צמיחה ניכרת בתחומי הרגולציה, דיני המשפחה, דיני עבודה ודיני מיסים

"התקנות החדשות והמרובות ושינויי החקיקה התכופים שחלו בתקופת משבר הקורונה הביאו לפעילות ענפה בתחומי הרגולציה, והעלו סוגיות חדשות ומורכבות בתחומי דיני העבודה, דיני המשפחה, מיסוי ועוד", אומרת אפרת שגב, סמנכ"ל דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט.

"כמו כן, לאור ההשפעה הדרמטית של המשבר על העלייה בסגירות עסקים ובכניסת חברות לקשיים, עלתה השנה משמעותית פעילות המשרדים בתחומי חדלות הפירעון. אין ספק כי השפעת המשבר על הפעילות במשק תמשיך לתת את אותותיה גם בשנה הקרובה ולספק דיונים מהותיים ותקדימיים בסוגיות רבות".

שנת 2021 היא כאמור השנה ה-17 שבה מתפרסם דירוג משרדי עורכי הדין בתחומי פעילות שונים, השנה דורגו 45 תחומי פעילות. דירוג הנישות נקבע על סמך מכלול מקיף של נתונים וביניהם: חומרים מפורטים המתקבלים מהמשרדים ופגישות עם השותפים הבכירים במשרדים. כמו כן, המוניטין של כל פירמה נבדק על ידי ראיונות עם גורמים מובילים בענף והמלצות מלקוחות בולטים. בכל נישה מדורגים המשרדים לפי קבוצות איכות.

השנה דורגו לראשונה תחומי הרגולציה, אזרחות והגירה. בעקבות התפרצות נגיף הקורונה מרבית המשרדים הרחיבו והעמיקו את פעילותם בתחום הרגולציה והעניקו ייעוץ וליווי משפטי ללקוחותיהם בנוגע להשלכות המשבר על תחומי הרגולציה השונים ושינויי חקיקה. המשרדים נדרשו לספק מענה מהיר, בהתחשב בשינויים הרגולטוריים התכופים בחודשים האחרונים.

משרדי עורכי הדין המובילים בתחום הרגולציה לשנת 2021: אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'; גולדפרב זליגמן ושות'; גורניצקי ושות', והרצוג פוקס נאמן.

אחד התחומים שצמחו באופן משמעותי בצל משבר הקורונה היה תחום חדלות הפירעון. תחת המשבר הכלכלי נסגרו בישראל כ-75,000 עסקים, נתון המהווה עליה של כ-65% בכמות סגירות העסקים בהשוואה לשנת 2019, בה נסגרו כ-45,000 עסקים. מנגד נפתחו בשנת 2020 רק כ-40,000 עסקים חדשים, ירידה של כ-30% בהשוואה לשנת 2019 בה נפתחו כ-56,000 עסקים.

בסך הכל המשק התכווץ בשנת 2020 בכ-35,000 עסקים המהווים ירידה של 6% בכמות העסקים במשק. בתום שנת 2020, פועלים במשק הישראלי כ-573,000 עסקים פעילים. בצל המשבר, הממונה על הליכי חדלות הפירעון ושיקום כלכלי קבע שורה של הנחיות חדשות, שנועדו להקל על החייבים במהלך התקופה הקשה. ההנחיות והכללים החדשים גרמו לצמיחה משמעותית בפעילות בתחום חדלות הפירעון.

משרדי עורכי הדין המובילים בתחום חדלות הפירעון לשנת 2021: ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', ב. לוינבוק ושות', וגולדבלט גינדס יריב – חברת עורכי דין.

למשבר הקורונה היו השלכות על משפחות ומערכות יחסים. לכן תחום נוסף שסיפק פעילות משמעותית הוא תחום דיני משפחה. שהייה משותפת של משפחות לאורך זמן הביאה ליותר מחלוקות וסכסוכים, וכך נרשמה עליה של כ35% בפניות לקבל סיוע משפטי בשל אלימות במשפחה בתקופת הקורונה. לאחר תקופת הסגר נרשמה עליה במספר תביעות הגירושין, במקביל, בצל המשבר ניכרת הססנות בכל הקשור לפתיחה בהליכי גירושין, בין היתר בשל חששות כלכליים של שני בני הזוג בכל הקשור להכנסותיהם ולהשלכותיהן על פסיקת סכומי המזונות במסגרת הליך הגירושין.

משרדי עורכי הדין המובילים בתחום דיני משפחה לשנת 2021: א. זינגר ושות' – משרד עורכי דין; א. טירר עורכי-דין ונוטריון; בעז קראוס – משרד עורכי דין; בר מוחא, משרד עורכי דין, וד"ר פרילינג – משרד עו"ד.

השנים האחרונות אופיינו בקיפאון פוליטי וחקיקתי שהפך את תפקידה של רשות המיסים למאתגר הרבה יותר, הצורך למלא את קופת המדינה יחייב את רשות המיסים לקדם מהלכים שירחיבו את מקורות ההכנסה. ההגבלות המרובות דחפו בעלי עסקים רבים לדרוש תשלום במזומן ובעצם לעבוד ב"שחור", ע"פ ההערכות ברשות המיסים, ההון השחור התרחב במשבר הקורונה לכ-22% מהתוצר, והפסד המס מסתכם בכ-70 מיליארדי שקלים. האכיפה המוגברת מצד רשות המיסים והחקיקה החדשה תרמו רבת לצמיחת תחום דיני המיסים.

משרדי עורכי הדין המובילים בתחום דיני מיסים לפי דירוג 2021: אודי ברזלי – עורכי דין, אלתר עורכי דין, בנימיני ושות', גולדפרב זליגמן ושות', גורניצקי ושות', וגרוס ושות'.

 בנוסף, בשנת 2020 חלה עליה בתחום דיני העבודה עם פרוץ משבר הקורונה. משרדי עורכי הדין העניקו ייעוץ וליווי שוטף ללקוחותיהם בהקשר של תקנות הקורונה המשתנות, ובפרט בנושאי עבודה מהבית, הוצאת עובדים לחל"ת, החזר הוצאות נסיעה לעבודה כשאין תחבורה ציבורית, ימי בידוד, חיסונים ועוד.
משרדי עורכי הדין המובילים בתחום דיני עבודה לפי דירוג 2021: אהוד שילוני ושות', אפרת דויטש ושות', אריאל שמר ושות', ארנה לין ושות', ואשר חלד ושות'.

גם תחום הסייבר רשם השנה צמיחה משמעותית. סך גיוסי ההון של חברות הסייבר הישראליות זינק מ-1.66 מיליארד דולר בשנה שעברה, לכ-2.5 מיליארד דולר.

הסייבר מאופיין כתחום דינמי אשר מצריך התאמות של השוק, וכן ליווי חברות וארגונים בכל הנוגע להיבטים הרגולטוריים והאסטרטגיים והגנתם מפני איומי סייבר. פריצות הסייבר שהתבצעו בשנה האחרונה העלו את המודעות לחשיפה המשפטית והסיכון המהותי. משבר הקורונה הביא לשינוי תרבותי – המעבר לעבודה מרחוק הצריך התייחסות מיוחדת לנושא אבטחת המידע, וחברות החלו להבין את משמעות החשיפה המשפטית הקיימת.

משרדי עורכי הדין המובילים בתחום הסייבר לפי דירוג 2021: אור-חוף חברת עו"ד; גרוס ושות'; דן חי ושות'; הרצוג פוקס נאמן; יגאל ארנון ושות'; עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' – AYR; פישר (FBC & Co.) ; פרל כהן צדק לצר ברץ; שבלת ושות'.

 את רשימת הדירוג המלאה ניתן למצוא באתר דן אנד ברדסטריט – https://www.duns100.co.il/rating/עורכי_דין

המגיפה שינתה לחלוטין את עולם העבודה כפי שהכרנו אותו – לטוב ולרע ■ במיקרוסופט החליטו לבדוק כיצד השפיעו השינויים על העובדים וחשפו – מי נהנה מהקורונה ומי שילם מחיר כבד

מגפת הקורונה נפלה עלינו במפתיע ושינתה סדרי עולם בן לילה ממש. מחקר של חברת מיקרוסופט שנועד לבדוק את ההשפעה של המעבר לעבודה מרחוק, מגלה מי פרח בתקופת הקורונה ומי נאלץ להיאבק כדי לשרוד.

המחקר המקיף כלל כ-30 אלף עובדים מעשרות מדינות ברחבי העולם, וממצאיו מעלים כמה תובנות מעניינות על התהליכים שעבר שוק העבודה מאז המעבר לעבודה מהבית ובכפוף להגבלות. אולם המסקנה המרכזית היא כי מרבית העובדים לא קיבלו בברכה את השינויים ודיווחו על קושי רב – כשהיוצאים מהכלל הם המנהלים.

מן התשובות מסתבר כי רוב העובדים – ללא הבדל גיל, ותק או מצב משפחתי – חשו שהם שורדים בקושי. אולם בניגוד לרוב הסובל, המנהלים הבכירים דיווחו דווקא על שביעות רצון מהתנאים החדשים; כ-60 אחוז מהם אמרו שהם 'משגשגים' בתקופה זו.

אחד המדדים שהשפעתם נבדקה הייתה הגמישות בשעות העבודה. כאשר עובדים מהבית גמישות היא שם המשחק, אך מסתבר שיש לכך מחיר. למשל, כשהעובדים צריכים לקחת הפסקה כדי להגיש ארוחה לילדים או לבצע איזו מטלה בבית – הם מפצים על כך בעבודה אל תוך הלילה.

רבים מהמשיבים דיווחו על תחושה של אובדן גבולות – 'הבוס שלי חושב שזה תקין להעיר אותי בשבע בבוקר ובמקביל לצפות ממני להיות זמין עד שמונה או תשע בערב", אמר אחד מהם. יותר ממחצית ממשתתפי המחקר סבורים כי הם עובדים יותר מדי וכמעט 40% אמרו שהם "מותשים".

זאת ועוד, למעלה מ-40 אחוז מהעובדים שהשתתפו במחקר הודו כי עלתה בלבם המחשבה לעזוב את מקום העבודה הנוכחי שלהם.

העבודה מהבית, כללי הריחוק החברתי, חוסר הוודאות והלחץ שיצרה התפרצות הקורונה כל אלה מובילים לשחיקה. כשני שלישים מהעובדים הצעירים, עד גיל 25, העידו על עצמם כי הם 'שורדים' או 'נאבקים לשרוד' בתנאי העבודה בזמן הקורונה וכך גם 67% מהרווקים. גם עובדים חדשים, שהתחילו את עבודתם בזמן המגיפה העידו על רמות שחיקה גבוהות.

בממוצע, 38% עובדים שאינם מנהלים השיבו כי הם 'משגשגים' בתקופת הקורונה, 23% פחות בהשוואה למנהלים.

"בדד אשב"

מהמחקר עולה כי בין הסובלים ביותר בלטו עובדים מדור ה-Z . אלה נמצאים פחות זמן בשוק העבודה וחוו את המשבר בתחילת דרכם התעסוקתית כשעוד לא הספיקו להתקדם. עובדים צעירים דיווחו כי הם מתקשים בעיקר להביע את דעתם או להצליח להישמע בעת שיחת ועידה או פגישת זום. כמו כן הם הודו שקשה להם להרגיש רגשות חיוביים כמו התלהבות ו'חיבור' למקום העבודה.

סגן נשיא מיקרוסופט ג'ארד ספאטארו אמר בעקבות המחקר ותוצאותיו כי נראה שהמנהיגים נמצאים בנתק מהשטח. סיבה אחרת לדעתו לתחושות הקשות ולשחיקה שחווים העובדים היא העבודה הרבה יותר ותחושת אובדן הגבולות.

לפי הנתונים שאספה מיקרוסופט, הזמן שמוקדש לפגישות עבודה עלה ב-150 אחוז לערך. הפגישות התארכו ב-10 דקות בממוצע ומס' הצ'אטים גדל ב-45 אחוז, מהם 42% נשלחים לאחר שעות העבודה הרגילות.

זכויות עובדים בימי קורונה – בידוד ועוד

גיל בפמן – צילום: אורן דאי

החוזים העתידיים צופים שמירה על סביבת המחירים הנוכחית בטווח הקצר ולאחר מכן ירידה מסוימת; העלייה בייצור הנפט בארה"ב בהמשך השנה תמנע כנראה התייקרות נוספת

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, מציין בסקירת הנפט והגז השבועית את התנודתיות במחירי הנפט בשבועיים האחרונים, ומסביר: "מחיר הנפט היה תנודתי בשבועיים האחרונים, על רקע חסימת תעלת סואץ והחשש שחילוץ האנייה שנתקעה בתעלה יגרום לשיבושים קשים באספקת הנפט ובשילוח הימי. כמו כן, התנודתיות במחיר הנפט התגברה על רקע הציפיות מן התוצאות של פגישת קבוצת OPEC+ שנערכה בתחילת החודש, שבה החליטה הקבוצה על מכסות הייצור של חבריה. בסיכום של שבועיים אלו, מחיר הנפט מסוג BRENT ירד מכ-64.12 דולרים לחבית בסיום יום המסחר ב-19.3.2021 לכ-62.41 דולרים לחבית בסיום יום המסחר ב-2.4.2021 ומחיר חבית מסוג WTI ירד מכ-61.42 דולרים לחבית בסוף המסחר ב-19.3.2021 לכ-59.16 דולרים לחבית בסיום יום המסחר ב-2.4.2021".

באשר למחיר הגז הטבעי מציין בפמן: "מחיר הגז הטבעי בארה"ב (Henry Hub) עלה מעט לאחר שירד בשבועות האחרונים מהשיא והגיע ל-2.63 דולרים ל-MMBTU. עלייה זו מתרחשת על רקע עליית מלאי הגז הטבעי". עוד הוא מוסיף כי "העלייה הנמוכה מהצפי של השוק. מחיר הגז הטבעי באירופה מצוי במגמת עלייה על רקע מזג האוויר הקר המעלה את הביקושים של תחנות החשמל המקומיות, בשל השימוש הגובר במוצרי חשמל לחימום בתים וחללים עסקיים. להערכתנו, ביקושים מקומיים חזקים אלו תומכים בהמשך עליית מחירי הגז הטבעי באירופה".

במבט לעתיד, בפמן צופה כי "ההקלה במכסות הייצור של חברי OPEC+, יחד עם ההפסקה בקיצוץ מרצון בתפוקת הנפט של ערב הסעודית, צפויות להגדיל את היצע הנפט הגלובלי באופן הדרגתי, כך שבעוד שלושה חודשים יתווספו לשוק כשני מיליון חביות ביום. תוספת זו צפויה להכביד על מחיר הנפט, בפרט אם הביקושים במדינות אירופה, שהידקו את המגבלות בשל עליית התחלואה, לא יחזרו למגמת עלייה –  מה שיגדיל את הסיכון בשוק. אם הביקושים במדינות שהידקו לאחרונה את המגבלות יעלו באופן מהיר בשלב מאוחר יותר של 2021, אזי ייתכן שהשוק יצליח לספוג את עליית ההיצע, בפרט על רקע האפשרות של האצה בתהליך האיטי של חיסון האוכלוסייה במהלך המחצית השנייה של השנה.

"ישנה חשיבות להיקף ההפקה של נפט בארה"ב, זאת מאחר ומחירי הנפט הנוכחיים תומכים מאוד בכדאיות להגדלת ייצור הנפט באמצעות פצלי השמן. אולם, עלייה בייצור הנפט של ארה"ב, לא צפויה להתרחש כבר בשבועות הקרובים אלא רק בהמשך השנה. להערכת ה-EIA, יצור הנפט של ארה"ב יעלה בשנת 2022 לכ-12 מיליון חביות ביום. במידה ולא יהיו התפתחויות חריגות בשוק שיצמצמו את ההיצע, בדגש על צד ההיצע של יצרני OPEC+, עלייה זו בייצור הנפט של ארה"ב צפויה למנוע ממחיר הנפט לעלות עוד בטווח הבינוני.

בפמן מוסיף כי "נראה שרמת המחירים הנוכחית מתומחרת במידה הכוללת את הצפי לגירעון נמוך יותר בשוק הנפט, לצד צפי לעליית הביקושים בשלב מאוחר יותר של השנה שיספוג את עליית ההיצע של יצרני OPEC+. ההתקדמות בשיווק גלובלי מגוון הולך וגדל של חיסונים (סיני, רוסי, ג'ונסון אנד ג'ונסון, אסטרה-זנקה) שניתן לשנע בקלות ולהביא למדינות העולם המתפתח במחיר נמוך, מהווה איתות חשוב לגבי פוטנציאל עליית הביקוש לנפט גולמי בהמשך, מה שנראה כגלום כבר כיום במחירי הנפט. בהתאם לכך, החוזים העתידיים צופים שמירה על סביבת המחירים הנוכחיים בטווח הקצר וירידה מסוימת בטווח הבינוני והארוך."

סקירת נפט שבועית: הקור הקיצוני בארה"ב גרם לנזק המוערך במאות מיליוני דולרים לסקטור האנרגיה

רוחות של שינוי – הכלכלן הראשי של בית ההשקעות: "ה'בום' הכלכלי לא רק נראה טוב אלא גם מרגיש טוב. משקי הבית שוחים בחסכונות"

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, כותב בסקירתו היומית כי הכלכלה העולמית צפויה לצמוח השנה בקצב המהיר מאז שנות ה-60', וזאת לפי תחזיות קרן המטבע.

"השיא של השנה צפוי להתרחש ברבעון השני (11.7%), בחודשים אפריל-מאי, כלומר ברגעים אלה ממש", כותב כהנוביץ ומציין: "האמת, זה די מרגיש ככה! עסקים מדווחים על התרוממות מטורפת בביקושים (סקר מנהלי הרכש בתעשיה בארה"ב בשבוע שעבר זינק ל-64.7, הגבוה מאז תחילת שנות ה-80) ויום שישי האחרון הביא איתו נתונים על גיוס עובדים עצום שניפץ את התחזיות והביא להערכות שעוד השנה שיעור האבטלה שם ייפול לקידומת 4".

לדבריו של הכלכלן הראשי, "ה'בום' הכלכלי לא רק מרגיש טוב, אלא גם נראה טוב; משקי הבית 'שוחים' בחסכונות כמו שלא שחו מעולם, עלויות המימון זולות, העושר זולג בקצב מהיר ביותר גם ל-50% התחתונים ומחירי הנכסים מחוברים למציאות הזאת ומזנקים בפראות. לא סתם השנים האלה זכו לשימוש חוזר בכינוי "שנות ה-20 השואגות".

אולם מסתבר שלצד השאגות נשמעים גם קולות מוטרדים: כהנוביץ מצטט את יו"ר קרן המטבע שהתריעה בשבוע שעבר כי "יותר מדי מדינות נשארות מאחור", וזאת לדבריו בעיקר בגלל חוסר נגישות לחיסונים והיעדר יכולת לממן תמריצים. להערכת הקרן, עד שנת 2024 התפוקה העולמית עדיין תהיה נמוכה ב-3% מכפי שהוערך שתהיה לפני המגיפה.

טענה נוספת שכהנוביץ מציג היא כי הכלכלה המשגשגת של ארה"ב אומנם מושכת אחריה את הביקוש העולמי, אך גם מביאה איתה עלויות חוב גבוהות יותר. כלומר, גם אם ארה"ב לא 'תחנוק' את עצמה בהידוק התנאים הפיננסים, היא עדיין עלולה לחנוק מדינות אחרות.

גורם מדאיג נוסף הוא המחיר העתידי של התמריצים הנרחבים, אשר נשענים בעיקר על חובות שכבר זכו לכינוי 'העברת העושר הגדולה בהיסטוריה', אשר יכבידו על הצמיחה של הטווח הארוך:

כהנוביץ טוען כי הגבול שבין גיוס חובות מתבקש לצליחת הקורונה, ובין הפקרות תקציבית מיטשטש, ו"נראה שממשלות מנצלות את הלגיטימציה לפזרנות ולשבירת מסגרות החוב, כדי להעביר תוכנית כלכליות תחת פחות קריטריונים של יעילות".

לטענתו, "התוכנית החדשה תחת הנשיא ביידן להשקעה בתשתיות, בתעשייה ובמו"פ, בהיקף של כ-2.2 טריליון דולר במשך העשור ועוד כ-0.4 טריליון הטבות מס, כנגד העלאת החוב והעלאות מיסים, אולי נראית נוצצת על הנייר, אבל מספר הפעמים בהיסטוריה שבהן לקיחת כסף בהיקף משמעותי מהשקעות והוצאות של המגזר הפרטי לטובת הוצאה ציבורית היו רעיון מוצלח הן לא רבות", כך הוא מזכיר.

ומה קורה אצלנו? האוצר בישראל העריך אתמול כי הגירעון המצטבר בשנת הקורונה (בין מרץ 2020 למרץ 2021) עומד כבר על כ-180 מיליארד שקל, כ-12.6% מהתוצר. כלומר, הממשלה לקחה עד כה חוב של בערך 72 אלף שקל בשם כל משק בית. חלק מזה נועד כמובן לתשלום על החיסונים, לאנשים שהוצאו לחל"ת, לעסקים שנפגעו. ועדיין יש תחושה שהרבה ממנו פוזר בצורה לא יעילה והגיע לידיים הלא נכונות, סובר כהנוביץ ומוסיף: "פתאום הרעיון של שליחת הכסף ישירות וללא הבחנה לכלל הציבור, נראה כמו אפשרות לא רעה כל כך".

האינפלציה תזנק

בנוגע לאינפלציה, כהנוביץ מציין כי למרות שהיא עדיין נמוכה מאד, היא צפויה לעלות בחודשים הקרובים בצורה חדה. בסקירתו הוא מפרט כי כלכלני גולדמן למשל צופים כעת שאינפלציית הליבה בארה"ב, PCE, תגיע בחודש אפריל לשיא של 2.3% ומספר כותרת שלו לשיא של 2.90% בחודש מאי. מדד הליבה של ה-CPI צפוי להגיע ל-2.3% והכותרת שלו ל -3.66%, שניהם בחודש מאי.

הוא מסביר כי האינפלציה מושפעת משלושה גורמים: עליות במחירי הסחורות, התייקרות ההובלה מסין ומחסור בשבבים, ובשני הראשונים מגמת העליות החדה נעצרה כבר מאז אמצע חודש פברואר. כעת, קרטל אופ"ק החליט לראשונה מאז תחילת הקורונה לחזור להגדיל תפוקה, וכהנוביץ מסיים בתהייה – האם הדבר אומר משהו על המחיר?

השוק מגלם העלאות ריבית; באקסלנס סבורים שזה לא יקרה

הכלכלן הראשי של אקסלנס- איך הבחירות ישפיעו והאם הדולר ימשיך לרדת

בלחסן על רקע פריחת הנקטרינה

עונת החורף האחרונה התאפיינה בשינויי מזג אוויר קיצוניים במיוחד, אולם מסתמן שדווקא היטיבה עם החקלאים – מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, ירון בלחסן, ערך סיור במטעי הגליל העליון וחזר מעודד

 ברינה יקצורו – גם השנה: מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, ירון בלחסן, שיצא לסיור מעקב להערכת הפריחה במטעי הגליל העליון מציין כי החורף האחרון מסתמן אמנם כבעל שינויי האקלים הקיצוניים ביותר שנראו בישראל, אך החקלאים ומגדלי הפירות מרוצים מרמת הפריחה במטעי הפרי ומצפים לעונת קיץ עם יבול גבוה.

 "החורף הנוכחי התאפיין בימים חמים, חוסר במנות קור, מעט ימי גשם, אך עם כמות משקעים כוללת, מעל הממוצע השנתי וחודש ינואר חם במיוחד. כל אלו הביאו לשינויים בזמני הפריחות במטעי הפרי,  אשר ברובן הקדימו את מועד הפריחה הרגיל. בנוסף משך זמן הפריחה מתארך או מתקצר מהזמן הממוצע, למשל- פריחת האבוקדו התקצרה ופריחת השקדים, הנקטרינה והאגס, מתארכת מהזמן הממוצע. חודש מרץ- הינו מועד הפריחה העיקרי ,והזמן בו הדבוראים מציבים את כוורות דבורי הדבש בסמוך למטעי הפרי, לטובת פעולת האבקה והפריית הפרחים על ידי דבורת הדבש, כאשר מהפרחים יצמחו פירות. חודש זה התאפיין בעיקר בימים סגריריים ולילות קרים במיוחד, המאריכים במקצת את תקופת הפריחה" אומר בלחסן ומוסיף: "מגדלי הפירות ברחבי הארץ, ימשיכו לעקוב אחר מצב האקלים בחודש הקרוב, לקראת שלב החנטה-התפתחות הפרי, ומייחלים לעונת קטיף טובה".

ארגון מגדלי הפירות בישראל מייצג כ- 3,500 מגדלי פירות ברחבי הארץ, המעבדים כ- 360 אלף דונם של מטעים (לא כולל הדרים), המניבים כ- 600 אלף טון פרי בשנה ומספקים מגוון פרי איכותי לשווקי ישראל וליצוא. ערך תפוקת ענף הפירות (ללא הדרים) בישראל כ-7 מיליארד, הענף מהווה כ- 23% מהתפוקה החקלאית בארץ.

 היקף נזקי מזג האוויר לחקלאים בשנת 2020 כ-300 מיליון שקל, גידול של 8%

ועדת הכספים קוראת להאריך את הקפאת היטל ההעסקה על עובדים זרים בענף החקלאות

כך תתכוננו לקראת מתקפת הסייבר OP ISRAEL המאיימת להגיע בשבוע הקרוב

בכל שנה מתבצעת בתחילת אפריל (בדרך כלל סביב השבוע של 7.4) מתקפה של אקטיביסטים מרחבי העולם, ששמו להם למטרה לפגוע בגופים ואזרחים ישראלים כתגובה לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

המטרה העיקרית היא לפגוע במטרות אלו באמצעות פשעי סייבר, דוגמת פריצה לאתרים והשחתה שלהם, הדבקות בנוזקות כופר, מתקפות מניעת שירותים מקוונים, ניצול חולשות ברכיבי IoT וניסיונות פישינג, כל זאת במטרה ליצור הד תקשורתי, להפחיד את הציבור בישראל ולהעביר מסרים פוליטיים.

אך אל דאגה, שילוב של מודעות והקפדה על כמה פעולות פשוטות ובסיסיות, עשויות למזער את פוטנציאל הנזק.

אנו ממליצים להיות ערוכים למתקפות שונות במסגרת קמפיין זה, החל מהיום, יום ראשון ה-4 באפריל 2021 ועד ליום שבת ה-10 באפריל 2021.

כיצד תגנו על עצמכם מהמתקפה האפשרית?

בחברת אבטחת המידע ESET מציינים כי ביצוע של פעולות פשוטות עשוי למזער למינימום את פוטנציאל הנזק, ומציעים להקפיד על הכללים הבאים:

• עדכנו את התוכנות, האפליקציות ומערכות ההפעלה, כך שיכללו את העדכונים החדשים ביותר.
• הימנעו מפתיחת מיילים חשודים – ודאו את פרטי השולח בדקדקנות; שימו לב: ייתכן אף שיש זיוף בשם השולח כדי שייראה לגיטימי.
• הימנעו מפתיחת קבצים מצורפים מגורם שאיננו מוכר, וכן מלחיצה על קישורים במייל שעלולים להפנות לאתר מתחזה או זדוני.
• אל תמסרו מידע שלכם בקלות, בטח לא פרטי חשבונות בנק וכרטיסי אשראי.
• השתמשו בסיסמאות חזקות, והקפידו שלכל שירות תהיה סיסמה ייעודית לו.
• סמסים ורשתות חברתיות -הימנעו מהקלקות על פרסומות שנראות חשודות כמו מוצר נחשק במחיר מפתיע או זכייה בפרס כספי. המודעה יכולה לשמש כפלטפורמה לדיוג (פישינג) ובלחיצה על המודעה להוביל למשל לאתר מתחזה שנועד לדלות את פרטי הכניסה לחשבון. אל תלחצו על קישורים הנשלחים אליכם בוואטספ או בפייסבוק. גם אם הם נשלחו כביכול על ידי חברים – ודאו מולם שהם אכן אלה ששלחו את הקישור.
• השתמשו באימות דו-שלבי (סיסמה בשילוב קוד שנשלח ב-SMS), שיחזק את ההגנה על המייל או הרשתות החברתיות.

הונאה בחסות הקורונה: האקרים מנצלים את המגפה למתקפות סייבר

בנק הפועלים וחברת סייברג'ים יקימו מרכז אימוני סייבר למגזר הפיננסים

קולקציית גרבי ילדים של המותג פוליז. צילום: שי פיינשטיין

מותג הגרביים האקולוגיים Pulliez (פוליז), מרחיב את מוצרי המותג ומשיק ברשת חנויות ToyS R US קולקציית גרבי ילדים לקיץ 2021:  MIX&FUN  ידידותיים לסביבה.

הקולקציה החדשה של גרבי MIX&FUN מגיעה בעיצובים מעולמות תוכן שונים המיועדים לילדים. בכל מארז 7 זוגות גרביים, כל הגרביים מגיעים באותו צבע עם איורים שונים אך מאותו עולם תוכן, וניתן ואף רצוי לשלב ולערבב ביניהם.

הקולקציה החדשה כוללת מספר דמויות ועיצובים אהובים על הילדים: מפלצות – גרביים בצבע אפור עם איורי מפלצות בצבעים שונים, חלל – גרביים בצבע כחול עם איורים מעולם החלל,  חיות – גרביים בצבע לבן עם תמונות של חיות, וסדרת חד קרן – גבריים בצבע ורוד עם דוגמאות שונות של חד קרן.

גרבי פוליז  MIX&FUN מתאימים לשימוש יומי, לטיולים ולגן ילדים. מכיוון שניתן לשלב בין הגרביים, הנ"ל  חוסך זמן במיון ומציאת בן הזוג לאחר הכביסה. הגרביים רכים, נוחים, גמישים ומותאמים לכל כף הרגל. מעניקים אחיזה טובה, אווריריים ומנדפים זיעה.

הגרביים מגיעים בגזרה ללא עקב, כך שהם מתאימים למידות 22-30.

גרבי פוליז ידידותיים לסביבה ומיוצרים  בשיתוף פעולה עם  REPREVE®, חברה בינלאומית המובילה בתחום מחזור הבקבוקים. REPREVE® הופכים בקבוקי פלסטיק משומשים, לסיבי בד רכים ונעימים באיכות גבוהה. כך ניתן לשלב סיבים אלו בסריגת גרביי Pulliez – גרביים אקולוגיים התורמים לאיכות הסביבה.

מחיר לצרכן למארז 7 זוגות ילדים: 39.9 שקלים.

מה התחפושות המבוקשות וכמה הן עולות

אסטרטג טפחות, מודי שפריר – צילום: יח"צ

האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות פרסם את סקירתו הכלכלית שמסכמת את נתוני חודש מרץ ■ ארה"ב תשקיע 9 טריליוני דולרים בתוכניות סיוע ובישראל לא מתכוונים להילחם באינפלציה

"החשש שלנו אינו מעלייה באינפלציה אלא מאבטלה גבוהה", כך מצטט האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות את המשנה לנגיד במק ישראל אנדרו אביר, שהבהיר בתחילת השבוע שעבר כי  "הריבית תישאר נמוכה לתקופה ארוכה מאוד". אביר הדגיש כי בדומה לפד, הבנק המרכזי בישראל ישים בשנים הקרובות דגש על הורדת האבטלה, במטרה לתמוך באוכלוסיות החלשות.

האסטרטג הראשי מודי שפריר מציין בסקירתו את התוכנית "American Jobs Plan" שנחשפה בשבוע שעבר על ידי הנשיא האמריקני ג'ו ביידן, במסגרתה ישקיע הממשל בארה"ב ב- 8 שנים הקרובות כ- 2.25 טריליון דולר. ביידן מבקש לממן את התוכנית באמצעות העלאה הדרגתית של מס החברות ל- 28% (מ- 21% כיום) ובאמצעות שינויים נוספים במערכת המס.

בנוסף, ממשל ביידן מתכנן להשיק בקרוב תוכנית נוספת ("American Families Plan") שתתמקד בנושאי רווחה בהיקף של כ- 1 טריליון דולר, ושתמומן, ככל הנראה באמצעות העלאת מיסוי למשפחות המרוויחות מעל ל- 400 אלף דולר בשנה. אישור שתי התוכניות הכלכליות החדשות יגדיל את היקף תוכניות הסיוע והוצאות הממשל האמריקאי מאז פרוץ המשבר לכ- 9 טריליון דולר.

על פי הסקירה, הנתונים הכלכליים שהגיעו השבוע מארה"ב היו חיוביים – מספר המועסקים עלה במרץ ב- 916 אלף (צפי ל- 660 אלף), לאחר שנתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מעלה ב- 156 אלף משרות, ומדד ה- ISM Manufacturing עלה בשיעור חד מהציפיות לרמתו הגבוהה ביותר מאז 1983 (64.7 נק').

באירופה, לעומת זאת, הוטלו בשבוע החולף הגבלות על התקהלויות במדינות נוספות, בניסיון לצמצם את העלייה המחודשת בתחלואה (צרפת הטילה סגר מלא לארבעה שבועות). עם זאת, מדד הסנטימנט הכלכלי (Economic sentiment indicator) עלה במרץ בשיעור חד מהציפיות – לרמתו הגבוהה ביותר מאז התפרצות המגפה באירופה (מרץ 2020).

עוד מצוין בסקירה כי בסין עלה מדד מנהלי הרכש המשוקלל הרשמי בחדות בחודש מרץ – ל- 55.3 נק' (לעומת 51.6 בפברואר), בעיקר על רקע עלייה חדה במדד ה- PMI Non-manufacturing ל- 56.3 נק'.

בנוגע למח"מ התיק – שפריר מציין כי חרף הבהרת בכירי ב"י כי הריבית תיוותר ברמתה הנמוכה מאד "הרבה יותר" זמן ממה שמתומחר בשוק, תשואות ה- IRS בטווחים הקצרים נותרו בשבוע האחרון כמעט ללא שינוי, כך ששוק הריביות המקומי עדיין מתמחר העלאת ריבית ראשונה במחצית הראשונה של 2022 (עוד לפני הפד) וריבית של כ- 0.75% בסוף 2023. אי לכך, הוא מסביר כי ההמלצה לבצע Rec 1y/1y וכן Rec בטווחים הבינוניים של עקום ה- IRS עדיין בתוקף. מאידך, הוא מתריע כי "ישנם מספר גורמי סיכון לאגרות החוב הארוכות (בתקופה הקרובה), כך שאנו נותרים בהמלצתנו מתחילת ינואר שלא להחזיק עדיין באגרות החוב הארוכות".

בנק מזרחי טפחות בסקירה השבועית- החיסונים הקרבים מכניסים אופטימיות בשווקים