מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל-מאי 2020, לעומת העסקאות שבוצעו במרץ-אפריל 2020 נמצא כי מחירי הדירות ירדו ברוב המחוזות

מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עולה כי חלה ירידה במחירי הדירות במהלך הסגר. בחודשים אפריל 2020 – מאי 2020 נרשמה ירידה של 0.7% בהשוואה למחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מרץ 2020 – אפריל 2020. בהשוואה למחיר הדירות בתקופה המקבילה אשתקד (אפריל 2019– מאי 2019) נרשמה עלייה של 2%. יש לציין כי נתונים אינם חלק ממדד המחירים לצרכן.

במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי המחירים ירדו בחודשים אפריל 2020 – מאי 2020 לעומת מרץ 2020 – אפריל 2020 ב-1.2%, ובכך השלימו עלייה של 0.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (אפריל 2019 – מאי 2019). אחוז העסקאות שבוצעו במסגרת מחיר למשתכן והשתתפו בחישוב מהווה 37.8%, בהשוואה ל-32.5% בתקופה הקודמת (מרץ 2020 – אפריל 2020).במדד מחירי הדירות חלה הירידה החודשית החדה ביותר זה כשנתיים וחצי – ירידה חודשית חדה למדי בשיעור 0.7% באפריל-מאי 2020 לעומת מארס-אפריל. ב-12 החודשים האחרונים טיפסו מחירי הדירות ב-2%,  לעומת עלייה שנתית של 3.5% שעליה דווח לפני חודש, ועלייה שנתית של 4.2% שעליה דווח לפני חודשיים.

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים אפריל 2020 – מאי 2020 לעומת החודשים מרץ 2020 – אפריל 2020, נמצאו ירידות מחירים במחוזות: ירושלים 2.5%, צפון 1.4%, תל אביב 0.9% וחיפה 0.4%; לעומתם נמצאו עליות מחירים במחוזות: מרכז 0.1% ודרום 0.7%.

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אפריל 2020 – מאי 2020 לעומת אפריל 2019 – מאי 2019, עולה כי במחוז חיפה בלבד נרשמה ירידת מחירים שנתית של 0.9%; לעומת זאת, עליית מחירים בולטת של 4.8% נרשמה במחוז תל אביב. יתר המחוזות רשמו עליות מתונות יחסית.

איך הקורונה ישפיע על מחירי הדיור והמשכנתא

שוק הדיור: ההשפעה העיקרית של משבר הקורונה תגיע ברבעון השני

מחירי הדירות ירדו בתקופת הסגר ב-0.7%. ירידות מחירים נרשמו ברוב הענפים בחודש יוני – כולל ירידה משמעותית במחירי הירקות והפירות ■ סעיף התחבורה התייקר ב-1.5%

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% בחודש יוני, כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). הצפי המוקדם בשוק היה למדד ללא שינוי. ב-12 החודשים רשם המדד ירידה של 1.1%, רחוק מיעדי בנק ישראל.

ירידות משמעותיות חלו במחיריהם של ירקות ופירות טריים (7.6%), תרבות ובידור (1.2%) והלבשה והנעלה (0.8%). מנגד, נרשמה עליית מחירים בולטת של 1.5% בסעיף תחבורה.

מתחילת השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.8%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ירד ב-0.9%, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד באחוז אחד ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה ירד ב-0.1%.

בשנים עשר החודשים האחרונים (יוני 2020 לעומת יוני 2019) ירד מדד המחירים לצרכן ב-1.1%, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-1.9%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ירד ב-1.2% ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה ירד ב-0.4%.

בחודש יוני 2020 מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות נותר ללא שינוי; לעומתו מדד המחירים לצרכן ללא דיור בניכוי עונתיות עלה ב-0.1% ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור בניכוי עונתיות עלה ב-0.3%.

בניגוד לתחזיות: מדד מאי ירד ב-0.3%; מחירי הדירות ממשיכים לעלות

מדד אפריל ירד ב-0.3%; מחירי הדירות הוסיפו לעלות

הפעלת המצלמות צפויה להסתיים בשנת 2023, ולכן מונה צוות בין משרדי לבחון ולהכריע מה יהיה אמצעי האכיפה שיחליף אותן

ועדה בין משרדית המשותפת למשרד האוצר, משרד התחבורה, המשפטים והמשרד לביטחון פנים צפויה להתחיל בשנה הבאה בבחינת חלופות למצלמות המהירות הפרושות ברחבי המדינה, שהפעלתן צפויה להסתיים בשנת 2023.

הצוות שמונה אמור לקבוע את המאפיינים של אמצעי האכיפה הבא, המדיניות שלפיה ייאכפו עבירות המהירות בישראל וגם את האתגרים המשפטיים אשר צפויים לנבוע מהפעלתו העתידית של אמצעי אכיפה כה יקר ומורכב. הקמת הוועדה מסמנת את תחילת הסוף להפעלתן של 193 מצלמות המהירות אשר פרוסות ברחבי הארץ.

בטיוטת חוק ההסדרים הופיעה התייחסות ראשונה לנושא הפסקת הפעלתן של מצלמות המהירות ברחבי הארץ. על פי אותה טיוטה, הפעלת המצלמות צפויה להסתיים "בקרוב", אך בפועל הפעלת המצלמות תסתיים בשנת 2023, והמדינה בוחנת את המשך האכיפה.

פריסת מצלמות המהירות מסוג א/3 החלה בשנת 2011. היעד המקורי שהציב בזמנו המשרד לביטחון פנים, היה שמספרן של המצלמות יגיע ל-300 תוך כעשור. בפועל, לפי נתוני משטרת ישראל, פזורות כיום בכבישי המדינה 193 מצלמות.

המצלמות אשר מופעלות על ידי מלם תים פועלות בשיטה פרימיטיבית למדי: שני פסי מתכת מוטמנים בכביש, הרכב חולף על פניהם, פרק הזמן שנדרש לו לחלוף על פני המצלמות מחושב וכך מופק נתון המהירות – וכאשר המהירות גבוהה, הרכב מצולם על ידי מצלמה ואז מופק דוח מהירות ונשלח לביתו של הנהג. בעשרות צמתים בישראל מותקנות כיום מצלמות בסגנון דומה, אשר מתפקדות הן כמצלמת מהירות והן לצורך צילום רכב שנכנס לצומת באור אדום.

כאמור מדובר בשיטה מיושנת הניתנת לגילוי באמצעות רוב התוכנות הסלולאריות דוגמת WAZE – ובכל זאת לא מעט נהגים נתפסו בעין המצלמות. במרוצת חמש השנים האחרונות נרשמו לנהגים לא פחות מ- 5,283,659 דוחות תנועה שהונפקו באמצעים דיגיטליים. הסכום המצרפי נותר חסוי, אך ניתן להעריך כי מדובר במיליארדים רבים של שקלים. בין מחוללי הדוחות היעילים ביותר, ניתן לכלול גם את פרויקט א/3 – פריסת מאות מצלמות מהירות ורמזור אדום נייחות שהניבו לקופת המדינה למעלה מ-600 מיליון שקלים. אלא שלאור הבעיות הקשות שהתעוררו סביב חוקיות המערך, הוצפו בתי המשפט בבקשות להישפט, שסתמו את המערכת שגם קודם לכן תפקדה בתת תקצוב ותנאים הולמים.

עוברים לשפיטה דיגיטלית

בשנת 2016 התפרסם דוח נוקב מאוד של מבקר המדינה, שבו נמתחה ביקורת קשה נגד המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, על כך שלא הגיעו להסכמות בעניין תקינת ומספר שופטי התעבורה. על כן נפגעה ההיערכות להגדלה הצפויה של מספר הדוחות בעקבות פריסת מערך מצלמות התעבורה.

כפועל יוצא, הוקמה עוד ועדה שמצאה פתרון יצירתי לבעיה – נכון להיום, עבירות רבות מוגדרות כברירת משפט, כלומר דוחות שניתן לשלם את הסכום שנקוב בהם ולייתר את הצורך להגיע לדיון בפני שופט. אולם בטיוטת חוק ההסדרים הכניסו פרק שבו מוצע להפוך את אותן עבירות לעבירות מנהליות, שלא יידונו בפני שופט תוך הימצאות פיזית של הצדדים בבית המשפט ושלא תוגדרנה עוד כעבירות פליליות. מדובר בהליך שפיטה דיגיטלי ולרשות הנהג תעמוד האפשרות להגיש ערעור לבית דין מנהלי לתעבורה. מציעי התיקון כתבו כי האכיפה המנהלית "עשויה לתת מענה טוב יותר שיאפשר הן הגברת האכיפה של עבירות התעבורה, והן מתן שירות טוב יותר לציבור".

נושא אמצעי האכיפה אשר מיועד להחליף את מצלמות המהירות עודנו פתוח. במדינות אירופה שבהן הוחלפו מצלמות המהירות הישנות, הותקנו במקומן במקרים רבים מצלמות מהירות ממוצעת, כלומר מצלמות המחשבות את מהירותו של רכב על פני קטע דרך.

ממשרד האוצר נמסר: "כחלק מאישור תקציב המדינה מקודמת החלטה במסגרתה יוקם צוות בין-משרדי לבחינה של אכיפת עבירות תעבורה באופן אוטומטי. הצוות יבחן את מדיניות האכיפה, באילו אמצעים תתבצע האכיפה, התמודדות עם קשיים שעלולים לצוץ ועוד".

מצלמות מהירות לא אמינות: הנהג יקבל 250 שקל

מכמונות המהירות אינן תקפות, האם בשנתיים הבאות לא תקבלו דוחות?

במסגרת ניסיונות ההיחלצות מהמשבר הכלכלי שפקד את המשק, משרד האוצר מבקש לעצור את ההפרשות לקרנות השתלמות עבור עובדים במגזר הציבורי למשך שנה ■ כמו כן דרש האוצר מהעובדים במגזר זה: הפחתת פנסיות תקציביות והקפאת תוספות אוטומטיות

על רקע משבר הקורונה, משרד האוצר שולף שפן חדש מהכובע: במרכז מו"מ אינטנסיבי שמתנהל בימים אלה בין האוצר להסתדרות העובדים, האוצר דורש מהעובדים במגזר הממשלתי-ציבורי לוותר על הפרשות לקרנות השתלמות בעלות תקציבית של כ־10 מיליארד שקלים, וזאת על מנת לסייע למשק להיחלץ מהמשבר הכלכלי הקשה. עוד דרש האוצר מעובדי המגזר הציבורי: הסכמה להפחתת פנסיות תקציביות והקפאת תוספות אוטומטיות.

עד כה עובדי המגזר הציבורי כמעט שלא נפגעו מהמשבר שנגרם בשל הקורונה, להוציא ויתור על ימי חופשה. בשונה ממאות אלפי עצמאים שנותרו ללא פרנסה ומשכירים במגזר הפרטי – שחלקם הפכו מובטלים הלכה למעשה ואחרים ספגו הרעה בתנאי עבודתם וקיצוץ בשכרם.

היום צפויים שר האוצר ישראל כץ ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד להמשיך במו"מ ולרתום את עובדי המגזר הציבורי לניסיונות היציאה מהמשבר.

בניגוד למשברים קודמים שידעה המדינה בעבר, בשנים 1985 ו־2003, שבהם דרש האוצר קיצוץ שכר במגזר הציבורי. הפעם לא הוצגה לעובדים דרישה כזו, משום שבאוצר סבורים שהפחתה בשכרם של 700 אלף עובדי הממשלה והמגזר הציבורי תוביל לירידה בביקושים, לרבות הצריכה הפרטית שמהווה כ־54% מהתוצר, ובכך תגדיל את הפגיעה במשק.

בהתאם לכך הוחלט באוצר לקצץ לעובדים באופן זמני הטבה רגרסיבית יחסית, שהשפעתה משמעותית פחות לבעלי שכר נמוך (ככל שהשכר גבוה יותר כך ההטבה גדולה יותר) כלומר, להקפיא הפרשות לקרנות ההשתלמות לשנה.

בנוסף, באוצר מבקשים להפחית את ההפרשות הפנסיוניות רק לעובדים פעילים שנהנים מפנסיה תקציבית (ולא צוברת). ההיגיון שעומד מאחורי דרישה זו הוא שבעלי פנסיה תקציבית לא נפגעו מהירידות החדות בשווקים ולכן לא נפגעו כלל בחיסכון. כמו כן, בעלי פנסיות תקציביות נהנים מהטבות מס משופרות מבעלי פנסיה צוברת.

כמו כן, באוצר מבקשים להקפיא תוספות שכר אוטומטיות המגיעות לרוב עובדי המגזר הציבורי כמו תוספות ותק, וכן להקפיא את "מענק היובל" (משכורת 13), שמקבלים עובדי ציבור שצברו 25 שנות עבודה. המענק משולם בחודש ספטמבר והוא שווה 60% משכר הבסיס כולל תוספות. הקפאה זו צפויה להסתכם במאות מיליוני שקלים.

באוצר הבהירו כי לא יסכימו לקשור את הוויתורים האלה בתמורה לקיצור שבוע העבודה. שכן, הצעדים של האוצר הם זמניים ואילו מהלך של קיצור שבוע העבודה – אם יתקיים – הוא מהלך קבוע ובלתי הפיך.

האוצר: קרן להעמדת הלוואות בערבות המדינה לעסקים בסיכון גבוה יצאה לדרך

האוצר שוקל להעביר כסף מהמובטלים לעצמאים

על רקע משבר הקורונה – נשקלת בבנק לאומי האפשרות להקטין את מספר הקומות בבניין החדש הנבנה בלוד משש לחמש בלבד ■ זאת במסגרת תהליכי ההתייעלות הצפויים במערכת הבנקאית שיכללו קיצוץ בכוח האדם ומעבר לעבודה מהבית

בנק לאומי הודיע כי הוא בוחן צמצום אפשרי של מטה הבנק החדש בלוד בעקבות המשבר הכלכלי שנגרם בשל התפרצות נגיף הקורונה. בניין מטה הבנק החדש שנבנה בקרבת נמל התעופה בן גוריון, אמור היה בתוכנית המקורית להתפרש על פני 6 קומות, ולהחליף את המטה ברחוב יהודה הלוי בתל־אביב בתוך שלוש שנים. אולם בעקבות המצב כעת נבחנת האפשרות לצמצם את שטחו ל־5 קומות בלבד. אם אכן יוחלט כי הבניין יכלול קומה אחת פחות – משמעות הדבר היא ירידה של 16% בשטח הבנוי.

האפשרות לצמצם את שטח המטה נשקלת כאמור לנוכח השפעות משבר הקורונה. אחת התופעות שהביא עימו המצב החדש הייתה גידול משמעותי בהיקף העבודה מהבית. בתקופת הסגר עברו למעלה ממחצית עובדי מטה הבנק לעבודה מביתם. בעת שגרה ייתכן שהיקף העבודה מהבית יקטן, אך אין ספק שתקופת המשבר יצרה מפנה שבו הונחו תשתיות לעבודה מרחוק והתהליך הואץ דרמטית.

עד התקופה האחרונה עבודה מהבית לא הייתה מקובלת במערכת הבנקאית, בעיקר בשל הסכמי העבודה הקשיחים והחשש מסוגיות של אבטחת מידע. משבר הקורונה אילץ את הבנקים לאפשר לעובדיהם לעבוד מהבית, ומכיוון שהתהליכים עבדו כמעט ללא תקלות, ההערכות הן שהעבודה מהבית תהפוך לדבר שבשגרה גם בענף הבנקאות. בנוסף לכך, המשבר הכלכלי שהכה במשק צפוי לגרור בעקבותיו תהליכי התייעלות במערכת הבנקאית, הכוללים קיצוץ בכוח אדם, מה שייתר חלק משטחי המשרד.

את תהליך המעבר ללוד מוביל אייל בן חיים ראש חטיבת התפעול של לאומי. במסגרת התהליך צפוי הבנק למכור את הבניינים שבהם הוא פועל ברחוב יהודה הלוי בת"א, מה שיניב לו רווחים נאים.

כבר כיום מתקיים חלק מהפעילות של לאומי במתחם קש"ב בלוד. לבנק לאומי שני מרכזי מחשוב, שאחד מהם ממוקם בלוד. כמו כן, חטיבת התפעול של הבנק עברה אף היא ללוד בסוף שנת 2019, ושאר המטה אמור לעבור בתוך שלוש שנים. החל משנת 2020 מתקיימות חלק מישיבות הדירקטוריון במתחם הבנק בלוד.

רווח חבוי: לאומי מחזיק בנדל"ן שרשום ב-1.3 מיליארד שקל ושווה הרבה יותר 

צילום: משרד הכלכלה והתעשייה

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ  אמר במפגש עם הנהלת התאחדות התעשיינים כי: הכלים המרכזיים ליציאה מהמשבר הם רכש גומלין והעדפת תוצרת כחול-לבן במכרזים ציבוריים

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ סייר במרחב צפון בהתאחדות התעשיינים ונפגש עם הנהלת התאחדות התעשיינים צפון בחיפה. במפגש עמם אמר השר פרץ כי רכש כחול-לבן במכרזים ציבוריים ורכש גומלין הם כלים מרכזיים ליציאה מהמשבר. ״מדובר במיליארדי שקלים שצריכים להגיע לתעשייה המקומית בהזמנות עבודה, וכך ליצור מקומות עבודה תוך שיפור רמת העובד והגדלת הפריון״, הסביר השר.

נשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר הודה לפרץ על תמיכתו בתעשייה ואמר לו כי כעת בשיא המשבר, התעשייה הישראלית זקוקה יותר מתמיד לתעדוף במכרזים ציבוריים וברכש גומלין, והבטיח לשר כי ״אנחנו נעזור לך כמה שיותר, הצלחה שלך היא הצלחה שלנו״.

יו״ר מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים, התעשיין הנרי צימרמן, התייחס לעזרה שהמדינה אמורה להעניק לתעשייה בעת המשבר ואמר: ״אנחנו רוצים שיתוף פעולה עם שקיפות מלאה ומבקשים כי בתקופת הקורונה יהיו הקלות בתנאים להקמת מפעלים״.

כמו כן פירט צימרמן בפני השר פרץ את האתגרים השונים שעימם מתמודדים התעשיינים והוסיף כי ״בעקבות משבר הקורונה מצב התעשייה בצפון קשה מאוד, ואנחנו נאלצים להתמודד עם אתגרים לא פשוטים. במציאות זו אנחנו חושבים שזו צריכה להיות עדיפות ראשונה של הממשלה, לקדם רכש כחול-לבן ולהעדיף במכרזים ציבוריים תוצרת הארץ. כמו כן יש לחזק את מכון התקנים כך שלא יהיה ייבוא של מוצרים ללא פיקוח״. השר פרץ הבטיח לתעשיינים כי יפעל ויטפל בבעיות השונות שהועלו בפניו.

בנוסף, השר פרץ הציג בפני התעשיינים את התוכנית שיזם להשבת עובדים מחל״ת וייצור מקומות עבודה למובטלים, דרך פרויקטים קיימים במשרד הכלכלה והתעשייה. היקף התוכנית להחזרת המובטלים למעגל העבודה עומד על 5.6 מיליארד שקל, מהם כ-2 מיליארד כבר קיימים במסלולים השונים בתוך המשרד.

לובשים כחול לבן: משרד הכלכלה פועל להארכת החלטת הממשלה להעדפת טקסטיל המיוצר בישראל

משרד הכלכלה מחלק 1,400 טונות שמן זית ליבואנים

הוועדה המחוזית תל אביב אישרה שתי תוכניות להתחדשות עירונית הכוללות 207 יחידות דיור במתחמי הרחובות אבא הלל וחשמונאים

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב, בראשות אדר' דניאלה פוסק, החליטה לאשר שתי תוכניות להתחדשות עירונית ברמת גן הכוללות 207 יחידות דיור.

במתחם הרחובות אבא הלל-הדקלים, החליטה הוועדה לאשר תוכנית פינוי-בינוי הכוללת בניית 100 יחידות דיור במבנה בן 24 קומות עם חזית מסחרית לכיוון רחוב אבא הלל. מתוך כלל יחידות הדיור, 20 דירות יהיו קטנות, בשטח של 75 מ"ר, על מנת לאפשר תמהיל מגוון של דירות למגוון סוגי אוכלוסייה.

כיום מצויים במתחם שלושה מבנים בני 3-2 קומות, הכוללים 33 יחידות דיור שייהרסו לטובת הפרויקט.

במסגרת התוכנית יורחב רחוב הדקלים ב-3 מטרים, על מנת לאפשר מרחב ציבורי ראוי להולכי רגל. התוכנית קודמה בהתאם למדיניות הוועדה המקומית רמת גן לחיזוק ציר אבא הלל, באמצעות קידום תוכניות לבנייה לגובה עם מסחר לאורכו ובהתאם למדיניות הבינוי לגובה בעיר.

התוכנית היא ביוזמת ר.נ.ב בניין והשקעות בע"מ, ונערכה על ידי משרד אורית מילבואר-אייל אדריכלות.

במתחם הרחובות חשמונאים-בועז, אישרה הוועדה תוכנית הכוללת בניית 107 יחידות דיור במבנה בן 18 קומות עם חזית מסחרית שתפנה לכיוון רחוב חשמונאים. גם פרויקט זה יכלול 22 יחידות דיור קטנות יותר בשטח של 75 מ"ר.

בקומת הקרקע של המבנה יוקצו 260 מ"ר שטחים עבור צרכי ציבור, לשימוש של קהילה, רווחה, תרבות וחינוך תוך העדפה לגני ילדים.

לטובת הפרויקט ייהרסו שלושה מבנים בני 3-2 קומות עם 35 יחידות דיור שנמצאים כיום במתחם. כמו כן, נקבע כי רחובות החשמונאים ובועז יורחבו במסגרת התוכנית.

התוכנית הינה ביוזמת יורו אפ ב.ח, ונערכה על ידי משרד ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים. הוועדה ציינה בהחלטתה כי התוכנית מחדשת מרקם ותיק בעיר הסמוך למבני ציבור ובכללם בית ספר ותורמת לחיזוק המרקם השכונתי. התוכנית קודמה בהתאם למדיניות הוועדה המחוזית להתחדשות עירונית של פיתוח מתחמים, תוך הקצאת שטחים פתוחים ומבנים לצרכי ציבור ובהתאם למדיניות בנייה לגובה בעיר.

עוד צוין בהחלטה לאישור התוכנית כי באמצעות פינוי בינוי ניתן לתת מענה לצרכי ציבור הנובעים מגידול האוכלוסייה ותוכנית לפינוי בינוי מאפשרת בנייה בהתאם לתקנים העדכניים – ובהם בנייה ירוקה, היבטי בטחון ובטיחות. איחוד מגרשים לידי מתחם אחד בשטח של 1.75 דונם מאפשר בינוי ראוי המשלב עירוב שימושים ובכלל זה מגורים, מסחר ושטחי ציבור – במיוחד גני ילדים בהם קיים מחסור משמעותי.

פתח תקווה: תוכנית ענק להתחדשות עירונית אושרה להפקדה

ראש עיריית רמת גן: "חסרים 70 גני ילדים, אנחנו על סף פשיטת רגל"

המנכ"ל עופר מרום: "מעבר גורף לדיוור דיגיטלי עלול להיות הרסנית לציבור חסר אוריינות דיגיטלית – במיוחד כשמדובר בציבור מוחלש כאזרחים ותיקים"

 מנכ"ל המועצה לצרכנות עופר מרום הביע את התנגדותו בוועדה לפניות הציבור בנושא  מעבר אזרחים למשלוח דואר דיגיטלי  כברירת מחדל, בטענה שהדבר יכול לפגוע באוכלוסייה שאין לה יכולת להתמודד עם מיומנויות טכנולוגיות.

 עם פרוץ משבר הקורונה, פנו גורמים פיננסיים וגופים בתחום התקשורת – ובהם בנקים, חברות אשראי וחברות אינטרנט וסלולר – לרגולטורים, בבקשה לאפשר  להם לעבור מדיוור באמצעות הדואר לדיוור מקוון.  משרד התקשורת דחה את בקשת חברות התקשורת לשלוח חשבוניות דיגיטליות ללקוחות פרטיים כברירת מחדל , אלא אם הצרכן בחר אחרת.

עופר מרום שהתנגד כאמור למעבר הגורף, אמר בנושא:  " העברת הדיוור לאמצעים דיגיטליים עלולה להיות הרסנית לציבור שחסרה לו  אוריינות דיגיטלית, במיוחד כשמדובר בציבור מוחלש כאזרחים ותיקים. דיוור דיגיטלי הממוען לאוכלוסייה שאין לה יכולת להתמודד עם מיומנויות טכנולוגיות עלול לנזק את הצרכן, שיכול לקבל הודעה על תום מבצע או שירות והעלאת התעריף למייל שבו הוא לא עושה שימוש כלל.

מרום המשיל משלוח הודעות לכתובת שהנמען לא פתח לעצמו ולא אישר כי ברצונו לקבל אליה הודעות ל"הכנסתה של הודעה לפתק בבקבוק והשלכתו למרחבי הים, או שמא נאמר מרחבי האינטרנט", והוסיף כי "אין בכך די".

בנק ישראל קבע כי משלוח דיגיטלי יהיה אפשרי בכמה תנאים, ובהם:  הסכמה מפורשת מהלקוח לקבל מידע אישי באמצעים דיגיטליים,  הוכחה ברורה כי הלקוח נוהג באופן שוטף ועקבי לקבל ולפתוח את פירוט העסקאות החודשי באמצעים דיגיטליים, וכי הלקוח עודכן בדואר או בדרך אפקטיבית אחרת  על המעבר למשלוח דיגיטלי.  עוד קבע בנק ישראל כי הודעה על השינוי באמצעות ההודעות השוטפות אותם נוהגים מנפיקים לשלב בפירוט העסקאות החודשי, לא  תחשב לגילוי נאות לצורך העניין.

המועצה לצרכנות מתנגדת למעבר גורף לדיווח דיגיטלי כברירת מחדל, ללא הסכמתו המפורשת ומראש של הצרכן, כשהדין קובע כי הצרכן הוא זה שיבחר את הדרכים לקבלת הדיווחים (למשל ברישיונות חברות הסלולר, תקנות כרטיסי חיוב, בחוק הגנת הצרכן).

בעניין זה התקבלו במועצה תלונות רבות של צרכנים שהלינו שהחברות שעימן התקשרו מעבירות להם הודעות וחשבוניות ב"איזור האישי" של הלקוח באתר החברה, בלי שהצרכן מודע לכך שזו ברירת המחדל לפי התנאים הכלליים של החוזה.

עמדת המועצה היא שצעד כזה, ללא בדיקה פרטנית כי הצרכן הסכים לקבל מידע או דיווח באופן דיגיטלי ו/או בכתובת דוא"ל שבה הוא אכן עושה שימוש – מסכל את מטרת החוק שהיא יידוע הצרכן בזמן אמת, ואף עלול להסב נזק רב לאוכלוסיות מוחלשות שאינן עושות שימוש באמצעים דיגיטליים.

מהן זכויות הצרכנים ואיך ללמוד צרכנות נבונה

צג דיגיטלי על מחירי מוצרים? לא אם שואלים את המועצה לצרכנות

כרטיסי ה-Prepaid ישווקו בסניפי הרשת ויאפשרו טעינה של עד 1,000 שקל – יתאימו כארנק דיגיטלי לצורך מתנה או לשימוש ילדים

שיתוף פעולה בין שופרסל ובנק ירושלים: רשת שופרסל הודיעה כי תתחיל להפיץ בסניפיה כרטיסי אשראי נטענים בינלאומיים שמנפיק בנק ירושלים.

בכרטיסי ה- Prepaid(פריפייד) יהיה ניתן לטעון עד 1,000 שקלים, והם מיועדים לשימוש עצמי – למשל ברכישות בישראל ובחו"ל, לשימוש כמתנה או כארנק דיגיטלי לילדים ללא חשבון בנק. הטענת הכרטיסים ורכישתם תתאפשר באופן בלעדי בסניפי רשת שופרסל. בעתיד יוצע גם כרטיס נטען בטעינה רב-פעמית עד לסכום של 1,000 שקלים, אשר יהיה מבוטח מפני גניבה.

היתרון של כרטיס הפריפייד הוא שניתן לבצע באמצעותו רכישות באינטרנט, ובכך הוא מהווה פתרון עבור מי שהבנקים אינם מאפשרים להם להנפיק כרטיס אשראי, או מי שמתנהלים רק במזומן ואין להם חשבון בנק. כמו כן, הכרטיסים אינם נושאים את שם הלקוח ומאפשרים ביצוע רכישות באינטרנט, עבור אוכלוסיות ללא כרטיסי אשראי ועבור מי שחוששים ממצבים של גניבת פרטי האשראי.

בנק ירושלים הוא הבנק הראשון בישראל שהחל להנפיק כרטיסים נטענים כבר ב-2017, ומאז הוא מרחיב את סל מוצרי הבנקאות המשלימה ומספק מגוון של פתרונות ללקוחות כל הבנקים בישראל. שיתוף הפעולה עם רשת שופרסל הוא חלק מיישום אסטרטגית הבנק. לאחרונה דיווח הבנק גם על שיתוף פעולה עם חברת הפינטק Rewire, המאפשר העברות כספים לחו"ל מכרטיס נטען.

גיל טופז, מנכ"ל בנק ירושלים: "שיתוף הפעולה עם שופרסל צפוי להרחיב באופן משמעותי את קהל המשתמשים בכרטיסים הנטענים של בנק ירושלים ולייצר ערך למשקי בית רבים. בכרטיסי בנק ירושלים ישנה בשורה עבור קהל הצרכנים של שופרסל. זהו פתרון ייחודי בארץ המאפשר ללקוחות שופרסל לרכוש כרטיס נטען של מסטרקארד ולעשות בו שימוש בכל מקום בארץ".

טל רז, מנהלת תחום כרטיסים חיוב בבנק ירושלים: "בשנת 2017 השקנו את כרטיסי הפריפייד משכורת, שזכו להצלחה עצומה. עכשיו עם השקת הכרטיסים הנטענים והזמינות הגבוהה שלהם שמתאפשרת בזכות סניפי שופרסל, נגיע לאוכלוסיות חדשות שמעוניינות ברכישת כרטיסי מתנה או בקהלים שאין להם כרטיסי אשראי ומעוניינים לבצע רכישות באינטרנט. הפריפייד הוא שוק צומח בכל רחבי העולם ובנק ירושלים מצליח לצמוח בענף בישראל".

כרטיסי אשראי נטענים – כל מה שצריך לדעת

כרטיסים נטענים – האם חוק להגבלת השימוש במזומן יעודד את הכרטיסים הנטענים?

279 מהדירות נמכרו במסגרת "מחיר למשתכן" ■  מדובר בעלייה דרמטית לעומת שנת 2019 – שבה נמכרו במשך כל השנה 219 דירות

הקורונה לא עצרה אותם: חברת "בוני התיכון" מדווחת כי מכרה 330 יחידות דיור במחצית הראשונה 2020 – לעומת נתוני מכירה של 191 יחידות דיור בכל שנת 2019.

על פי דיווחי החברה, העוסקת בייזום והקמת פרויקטי בניה למגורים בישראל, המכירות במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו בהיקף כספי של כ-345.6 מיליון שקל – בהשוואה למכירות בהיקף כספי כולל של כ-213 מיליון שקל בכל שנת 2019.

בוני תיכון מקדמת כמה פרויקטים של פינוי בינוי. בקרית אונו, השלב הראשון של פרויקט הפינוי בינוי כולל 243 יח"ד, מתוכן 80 יח"ד לבעלי הזכויות, החברה מכרה במתחם זה כ- 38 יח"ד. כמו כן לפרויקט היתר הריסה, חפירה ודיפון והחברה צופה להתחיל בעבודות באוגוסט 2020, זאת לאחר שכל הדיירים פונו, הסכם מימון נחתם והועמד כל ההון העצמי. הכרה בהכנסות מהפרויקט צפויה החל מהרבעון הרביעי של 2020.

חברת בוני התיכון הוקמה בשנת 1985, ונמצאת בשליטת עמי פרץ (49.42%), המכהן כדירקטור וכמנכ"ל החברה. החברה מקדמת גם ייזום של כ-19 פרויקטים בתחום פינוי בינוי שהמתקדם ביניהם הוא בקרית אונו, בו ייבנו כ-1,077 יח"ד ושטחי מסחר בשטח של כ-2,400 מ"ר. פרויקט זה הוא מהותי לחברה וצפויות בו הכנסות כוללות של 1.6 מיליארד שקל ורווח גולמי כולל של כ-250-260 מיליון שקל. הצפי לתחילת בניית המתחם הראשון בפרויקט הוא רבעון שלישי של 2020. כמו כן, החברה מקדמת פרויקטים נוספים בתחום הפינוי בינוי באזורי הביקוש, בהיקף צפוי של למעלה מ-14 אלף דירות.

יש לציין כי רוב היחידות שנמכרו בשנת 2020 הן במסגרת מחיר למשתכן (279 יחידות דיור מתוך 330 שנמכרו). בפרויקט מחיר למשתכן באשקלון לדוגמה, נמכרו  168 יחידות דיור – מהן 161 דירות לזכאי מחיר למשתכן ו-7 דירות המיועדות לשוק החופשי. בכל הפרויקט יימכרו 342 דירות, והחברה צופה הכרה בהכנסות מהפרויקט החל מהרבעון השלישי של 2020.

במודיעין, פרויקט המחיר למשתכן של החברה הוא בהיקף של 155 יחידות דיור, מהן 108 יחידות דיור לזכאי מחיר למשתכן ו-47 יחידות דיור המיועדות לשוק החופשי, גם בפרויקט זה הביצוע והמכירות החלו והחברה צופה הכרה בהכנסות מהפרויקט החל מהרבעון השלישי של 2020.

בכרמי גת, פרויקט המחיר למשתכן של בוני תיכון כולל 268 יחידות דיור, מהן נמכרו 233 יחידות דיור (118 יחידות דיור נמכרו בשנת 2020) ושיעור ההשלמה ההנדסי של הפרויקט עומד על 39%. פרויקט המחיר למשתכן של החברה בגדרה כולל 172 יחידות דיור, מתוכן נמכרו 171 יחידות דיור ושיעור ההשלמה ההנדסי של הפרויקט עומד על 83%.

חברת בוני התיכון מקדמת במקביל ייזום ושיווק של כ-962 יח"ד ב-6 פרויקטי נדל"ן למגורים –  בירושלים, נתניה, גדרה, כרמי גת, מודיעין ואשקלון. כמו כן החברה מחזיקה במלאי יחידות דיור גמורות בפרויקט ויסטה בנתניה ובפרויקט טופ ארנונה בירושלים. מתוך סך של 196 יחידות דיור בשני הפרויקטים, מכרה החברה 171 יחידות דיור.

סמנכ"לית שיווק ומכירות, בוני התיכון, סיון פרץ: "מכירות השיא מגיעות בין השאר מהתאמת שיטת המכירה, גם במהלך התפרצות הקורונה. אנו ממשיכים לראות ביקוש במשרדי המכירות ושיעורי סגירה גבוהים. בהסתכלות קדימה, עם הקורונה או בלעדיה, בישראל קיים ביקוש חזק לדיור למגורים מצד אחד, והיצע שאינו מספק מנגד".

בוני התיכון רוצה לבטל זכייתה במחיר למשתכן – "זכינו לפני 20 חודשים ומאז לא קרה כלום"

בתקופה ההקפאה ישלמו הלקוחות את הריבית על המשכנתה בלבד, וזאת במטרה לאפשר למשקי הבית פסק זמן ארוך להיערכות ולהתאוששות ■ התוכנית תוצע לבעלי משכנתאות, כולל מי שכבר ביצעו הקפאה של תשלומי הקרן והריבית עד 6 חודשים, וכן לנוטלי משכנתאות חדשות

בשורה טובה לבעלי משכנתאות: בנק לאומי הודיע כי יאפשר לבעלי משכנתאות לבצע הקפאה של תשלומי קרן המשכנתה לתקופה של עד שנתיים, וזאת בשל התארכות המשבר הכלכלי ובמטרה להקל על הלקוחות שנפגעו כלכלית ממשבר הקורונה. ההקפאה תינתן עד להודעה חדשה, בפטור מלא מעמלה. האפשרות להקפאה של תשלומי הקרן עד שנתיים תינתן החל מחודש אוגוסט, המועד שבו צפויות להסתיים חלק מהקפאות המשכנתה הקודמות (קרן וריבית), שניתנו למשך 6-3 חודשים החל מחודש מרץ.

בתקופת ההקפאה ישלמו הלקוחות את הריבית על המשכנתה בלבד. בתום תקופת ההקפאה, תשלומי הקרן ייפרסו על פני תקופת המשכנתה הנותרת. לקוחות שירצו בכך יוכלו לבחון אפשרות למחזר את המשכנתה ולקחת משכנתה חדשה לתקופה ארוכה יותר.

האפשרות להקפאת המשכנתה תינתן לבעלי משכנתאות קיימות וכן לנוטלי משכנתאות חדשות. גם לקוחות שכבר הקפיאו את המשכנתה עד 6 חודשים בתחילת משבר הקורונה (קרן וריבית), יוכלו להאריך את משך ההקפאה בעד שנתיים נוספות, במסלול של הקפאת הקרן ותשלום ריבית בלבד.

במקביל לתוכנית החדשה להקפאת תשלומי הקרן עד שנתיים, ימשיך לפעול המסלול הקיים המאפשר להקפיא את כל תשלומי המשכנתה (קרן וריבית) לתקופה של עד 6 חודשים, באמצעות מילוי טופס דיגיטלי באתר הבנק.

בגלל נגיף הקורונה: נוטלי משכנתאות יוכלו להגיש בקשה לרישום משכנתא בצורה דיגיטלית

מתווה בנק ישראל – כל מה שצריך לדעת על דחיית תשלומי הלוואות

כמחצית מהישראלים חוששים שלא יהיה להם די כסף לשלם את הוצאותיהם השוטפות. כמו כן הסרת הגבלות התנועה לא הקלה את הדיכאון, והאמון במקבלי ההחלטות – בצניחה

בימים אלה כשמדינת ישראל מתמודדת עם הגל השני של הקורונה, ואיומים בדבר סגר נוסף מופרחים לחלל האוויר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת את תוצאותיו של הסגר הראשון וכיצד הוא השפיע על תושבי המדינה. על פי סקר שנערך באמצע חודש מאי, חלה הרעה בתחומי הכלכלה השונים בישראל מאז פרוץ המגפה, הנמשכת גם לאחר הסגת הסגר בחודש אפריל.

הסקר בוצע בין התאריכים 11.5-14.5 ו-18.4% מהמשתתפים השיבו כי חשו בדידות, לעומת 23.5% בסקר הקודם (26.4-1.5), טרם הסרת הסגר. 16.2% העידו כי חשו דיכאון – נתון זהה לסקר הקודם. בנוסף, כמעט מחצית מהישראלים (46.5%) הביעו חשש מקושי בכיסוי הוצאותיהם גם לאחר תקופת הסגר, לעומת 50.3% בתקופת הסגר. לצורך ההשוואה, בשנת 2019 כ-30% ציינו כי הם לא כל כך מצליחים או בכלל לא מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית למזון, לחשמל, לטלפון.

עם זאת, בעוד שבסוף אפריל 16.2% מכלל הנשאלים ענו כי קיבלו סיוע בהבאת מזון, תרופות וכדומה, עם היציאה מהסגר הנתון עלה ל-17.4%. לעומת זאת, בקרב בני ה-65 ומעלה שענו כך נרשמה ירידה מ-45.5% בסקר הראשון ל-42.4% בסקר השני.

ירידה במדד אמון הצרכנים

הסקר מקיף את ההשפעות החברתיות והכלכליות של התפרצות מגפת הקורונה בישראל בדגש על תקופת הסגר לעומת התקופה שלאחר הסרתו.

מהנתונים עולה כי ביוני 2020 מדד אמון הצרכנים החדש שב וצנח לשיעור שלילי של 23%, לאחר שבמאי הוא השתפר וטיפס שיעור שלילי 14% (לאחר שיעור שלילי של 31% באפריל ושל 22% במרץ). נראה כי על אף שהממשלה החליטה בזמנו לפתוח מחדש את המשק, עם הזמן ירד האמון שנתנו הישראלים בהתמודדותה עם משבר הקורונה – 68.9% שאמרו כי הם נותנים בממשלה את אמונם, למול 71.6% בסקר שנערך עוד בימי הסגר. כך ירד גם האמון בדרך ההתמודדות של הרשות המקומית עם המשבר – מ-79.1% בסקר הראשון ל-76.9% לזה שבוצע עם היציאה מהסגר.

בלמ"ס מפרסמים גם נתונים עדכניים במסגרת סקר אמון הצרכנים שבוצע בחודש יוני, בו החלה ההתפרצות המחודשת של הנגיף. הסקר מתבצע בקרב בני 21 ומעלה, כשמדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100 – ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים, וככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, כך הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. מדד קרוב לאפס מצביע על היעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים. מאזן התשובות לשאלות הוא ההפרש המשוקלל בין אחוז התשובות החיוביות הצופות שיפור לבין אחוז התשובות השליליות הצופות החמרה.

במרץ המדד עמד על מינוס 22%, במרץ ירד למינוס 33% ואילו במאי, עם היציאה מהסגר, עלה למינוס 14%. אלא שביוני המדד חזר לרדת והגיע למינוס 23%. בלמ"ס מצביעים על החמרה במיוחד בשניים מארבעת המאזנים המרכיבים את המדד. הראשון הוא המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה. זה ירד ביוני למינוס 34% (ממינוס 54% באפריל ומינוס 45% במרץ). השני הוא זה המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה, שעומד ביוני על מינוס 6%. במאי, מאזן זה עוד עמד על ערכים חיוביים (5%), וזאת לאחר שצנח וקיבל ערכים שליליים בחודשים מרץ (מינוס 15%) ובאפריל (מינוס 19%).

הלמ"ס: כמחצית מהאוכלוסייה ספגה פגיעה כלכלית בעקבות משבר הקורונה