במקביל יוקם מערך אכיפה על מנת לוודא שיבואנים לא מנצלים הקלות אלה לרעה ■המהלך עשוי להגביר את התחרות ואת המגוון ולהפחית את יוקר המחיה ■ חשש מהתנגדות היבואנים הגדולים והתעשיינים

רשות התחרות הודיעה על המלצתה להקל בדרישות הרגולטוריות ולאפשר ייבוא של מרבית מוצרי הצריכה, על סמך הצהרה של היבואן שהוא עומד בתקן הישראלי. במקביל ממליצה הרשות להקים מערך אכיפה, כדי לוודא שיבואנים לא מנצלים לרעה את ההקלות.

אם תתקבל ההמלצה, ההקלות יחולו על מוצרי צריכה כמו טלוויזיות, מקררים, מדיחים, צעצועים, כלי אוכל, מנורות, אריחי קרמיקה ועוד. ההקלות אמורות להתגלגל לצרכנים באמצעות מחירים נמוכים יותר, הגברת התחרות ואף הרחבה של המגוון בישראל.

רשות התחרות פרסמה לשימוע ציבורי ממצאים של בדיקה שערכה בנוגע לאופן שבו נאכפים

התקנים הרשמיים בישראל, והשפעה של אופן בדיקה זה על התחרות ועל יוקר המחייה.

משטר אכיפת התקנים נועד לוודא שמוצרים שנכנסים לארץ אכן עומדים בתקנים הרשמיים החלים

עליהם ובכך מסייע בשמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, הגנה על איכות הסביבה, הספקת מידע

לצרכן ועוד.

על פי משטר אכיפת התקנים הקיים, רובם הגדול של המוצרים המיובאים לישראל נדרשים לקבל

אישור של מכון התקנים לדגם (אבטיפוס) של כל מוצר שמייבאים לארץ ולאחר מכן אישור של

מכון התקנים לכל משלוח שמגיע לישראל. רק מיעוט קטן של המוצרים שמיובא לישראל נהנה

ממשטר מקל יותר, שבו מכון התקנים מסתפק בהצהרת היבואן שהמוצרים שהוא מביא עומדים

בתקן הישראלי בלבד.

משטר אכיפת התקנים בישראל משית על היבואנים עלויות משמעותיות הנחלקות לשני סוגים.

האחד, עלויות ישירות שמשלם היבואן למעבדת הבדיקה עבור בדיקות הדגם, בדיקות המשלוח

ובדיקות נוספות שנדרשות לעיתים. עלויות אלו מוערכות בכ-150 מיליון שקל בשנה.

השני, עלויות עקיפות הנובעות ממשטר הבדיקות הקיים ובהן תשלומים שמשלם היבואן על אחסון

המוצרים ממועד הגעתם לארץ ועד קבלת אישור המשלוח.

עלויות אלו מתגלגלות בסופו של דבר לצרכן ומעלות את מחירי המוצרים בישראל.

רשות התחרות בדקה את השפעת משטר אכיפת התקנים על היכולת של יבואנים לייבא מוצרים

לארץ בקלות, בנוחות ובזול. בדיקת רשות התחרות כללה שיחות עם יבואנים רבים ועם גורמים

רלוונטיים אחרים כמו גם איסוף נתונים כמותיים ממכון התקנים.

העובדה שהיבואן נדרש לבדוק כל משלוח ולשאת בעלויות בדיקות ואחסון לגביו, יוצרת

יתרון ברור ליבואנים גדולים המביאים משלוחים גדולים של סחורה, על פני יבואנים קטנים

המבקשים להביא משלוחים קטנים.

בנוסף, כיוון שכל שינוי בדגם המוצר מצריך ביצוע בדיקת דגם מחדש, התמריץ של יבואנים

להביא מגוון רחב של מוצרים לתוך ישראל קטן. לכן, ייבוא מגוון רחב של מוצרים בכמויות

קטנות הופך לא כדאי כלכלית, ורשתות קמעונאיות בינלאומיות מגבילות את מגוון המוצרים

שהן מייבאות לישראל.

ייבוא מגוון מוצרים נרחב יהיה אף קשה יותר עבור יבואן קטן. חסמי הכניסה וההתרחבות עבור יבואנים קטנים פוגעים בצרכן הישראלי פעמיים: ראשית, הצרכן הישראלי אינו נהנה ממגוון מלא של המוצרים. שנית, הצרכן הישראלי לא זוכה ליהנות מתחרות המחירים שיכלה להתפתח אם יבואנים נוספים היו נכנסים לתחום.

מסיבות אלה, רשות התחרות ממליצה לשנות את אופן אכיפת התקנים הרשמיים מאכיפה מקדימה לאכיפה בדיעבד, באמצעות מתן אפשרות ליבואנים לייבא מוצרים על סמך הצהרת יבואן שהמוצרים עומדים בתקן. שינוי זה יקל משמעותית ייבוא מוצרים לישראל וצפוי להוזיל את מחירם של המוצרים המיובאים ולהרחיב את המגוון שלהם. יחד עם זאת, במקביל לצמצום דרישות הרגולציה נדרש חיזוק של מערך האכיפה וכוח ההרתעה של הממונה על התקינה.

יצירת מערך אכיפה אפקטיבי שיוכל לפעול במהירות ובחומרה נגד מי שישווק מוצרים שאינם עומדים בדרישות התקן יבטיח הקלה על הנטל הרגולטורי מחד, והמשך שמירה על האינטרס הציבורי בבטיחות ובריאות הציבור מאידך.

טיב טעם בוחנת מועדון אשראי ותוזיל 1,000 מוצרים

בואני המזון מבקשים שיכירו בהם כמשק לשעת חירום כדי להימנע ממחסור

צילום: יקנעם a-studio

במסגרת המכרז יוקמו 138 דירות בשכונת שער הגיא הסמוכה לכביש 6, והחברות הזוכות מתחייבות לתחזק את הפרויקט ולהפעילו באמצעות חברת ניהול לתקופה של 15 שנות השכרה

תוכנית "דירה להשכיר" מגיעה ליקנעם:  החברה הממשלתית דירה להשכיר, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון הודיעו על זכייתן של החברות שובל הנדסה ואפי קפיטל במכרז להקמת פרויקט לשכירות ארוכת טווח, בשכונת החדשה שער הגיא בעיר יקנעם.

מדובר בפרויקט הראשון של שכירות ארוכת טווח ביקנעם, וזהו גם הפרויקט הראשון שמקימות החברות במסגרת  מכרזי דירה להשכיר. הצלחת המכרז גם בתקופה זו של משבר כלכלי, לצד ההצלחה במכרזים להקמת פרויקטים להשכרה ארוכת טווח בערים שונות ברחבי המדינה בשבועות האחרונים, מעידה על העניין שמגלים יזמים רבים בפרויקטים להשכרה ארוכת טווח. בשבוע הבא צפויה הכרזה על הזוכה במכרז להקמת פרויקט להשכרה ארוכת טווח בן 164 יחידות דיור במתחם תע"ש בדרך השלום בתל אביב.

במסגרת הפרויקט יקימו שובל הנדסה ואפי קפיטל  138 דירות בסך הכול – אשר ייבנו בשני מגדלים בני 19 ו- 15 קומות, לצד בנייה מרקמית במבנים בני 3 קומות בשכונת שער הגיא. 70 מיחידות הדיור ייועדו להשכרה ארוכת טווח, ו-68 יוצעו למכירה בשוק החופשי. הפרויקט יכלול דירות בנות 3, 4 ו- 5 חדרים.

שכונת שער הגיא הממוקמת בדרום יקנעם היא שכונה צעירה ומתפתחת, הכוללת בנייה רוויה, בתים צמודי קרקע ובניינים גבוהים. במרכז השכונה מתוכנן שטח גדול המיועד למבני ציבור, בתי ספר, גני ילדים, מתנ"ס ובתי כנסת, וכן שטח מסחר ומבני משרדים. בדרום השכונה החדשה מתוכננים לקום בריכה עירונית וקאנטרי ספורט, ומצפון אליה יוקם פארק גדול הכולל גן בוטני. השכונה שוכנת בסמיכות למחלף אליקים של כביש 6 וקילומטרים ספורים מפארק ההייטק המתפתח ביקנעם.

החברה הממשלתית דירה להשכיר מכתיבה במסגרת מכרזיה את מפרט הבנייה, מפרט התחזוקה ונוסח הסכם השכירות. החברות הזוכות במכרז מחויבות לתפעל ולתחזק את הפרויקט לתקופה של 15 שנים, באמצעות חברת ניהול ובהתאם למפרט תחזוקה מוגדר. בדומה לפרויקטים הנוספים של דירה להשכיר, גם הדיירים בפרויקט זה ייהנו מיציבות, ודאות לגבי תקופת השכירות הארוכה ודמי השכירות. כמו כן, מדובר בדירות מגורים בסטנדרט חדיש, מפרטי גמר ותחזוקה ברמה גבוהה ואיכות חיים לטווח ארוך.

הפרויקט ביקנעם מצטרף לשורה של פרויקטים לשכירות ארוכת טווח שמקדמת החברה בערים רבות במדינה – ובהן: ירושלים, תל אביב, חיפה, חולון, ראשון לציון, שוהם, כרמיאל ונוף הגליל. בתקופה הקרובה צפויים להגיע לסיומם מכרזים נוספים להקמת פרויקטים למגורים בשכירות ארוכת טווח, ובהם פרויקט דרך השלום בתל אביב. בסה"כ דירה להשכיר מובילה כיום כ- 40 פרויקטים ברחבי הארץ, עם למעלה מ- 8,000 יח"ד להשכרה ארוכת טווח.

שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן: “אני מברך על המשך התקדמות מהלך דיור להשכרה ארוך טווח גם ביקנעם, כחלק ממגוון פתרונות הדיור הקיימים לזוגות צעירים. במקביל לכך אנו שוקדים לקדם את תוכניות הדיור בפריפריה כדי לאפשר קורת גג בהישג יד”.

מנכ"ל דירה להשכיר, יאיר טל: " מודל השכירות ארוכת הטווח שלנו ממשיך ליצור אלטרנטיבה אטרקטיבית לשוכרים לטווח ארוך, ומאפשר להם ליהנות מכל היתרונות של דירה בבעלות – ודאות, יציבות וחווית מגורים איכותית – ללא צורך בבעלות עליה ותוך אפשרות ליהנות מגמישות מלאה שמאפשר מודל המגורים שלנו. יתרון המקבל משמעות, במיוחד בימים אלה, בתוך אי הוודאות לאור המשבר במשק והקושי בלקיחת משכנתאות".

דירה להשכיר – איך מחפשים דירות? איך בוחרים דירה? על מה להתפשר ועל מה לא!

בית שמש: דונה זכתה במכרז "דירה להשכיר" הראשון בעיר

הממשלה התבקשה היום לאשר החלטה על מענקי סיוע לעצמאים, לשכירים בעלי שליטה ולעסקים שהכנסתם נפגעה כתוצאה מההשפעה הכלכלית של התפרצות הקורונה, עד לסכום של 7,500 שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ״ץ הביאו לאישור הממשלה החלטה על מענקי סיוע לעצמאים, לשכירים בעלי שליטה ולעסקים שהכנסתם נפגעה כתוצאה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה, עד לסכום של 7,500 שקל.

כדי להבטיח כי יינתן סיוע מהיר לעצמאים ולבעלי השליטה, קבעה הממשלה כי התהליך ייצא לדרך עם קבלת ההחלטה, והתשלום ייכנס לחשבונות הבנק כבר בימים הקרובים. למי שבקשתו לקבלת מענק הפעימה השנייה טרם אושרה (או טרם הוגשה), יינתן המענק יחד עם תשלום מענק הפעימה השנייה.

כמו כן, הממשלה  החליטה להטיל על שר האוצר להפיץ את תזכיר החוק של התוכנית לסיוע כלכלי, שתכלול בין היתר מענקים דו-חודשיים לעצמאים, לשכירים בעלי שליטה, וכן השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים. עוד יפיץ שר האוצר, בהתאם להחלטת הממשלה, תזכיר לתיקון חוק יסוד: משק המדינה להגדלת ההוצאה הממשלתית לצורך מימון ההוצאות הכרוכות ביישומו של חוק תוכנית הסיוע הכלכלי.

בפתח ישיבת הממשלה פנה ראש הממשלה לשרים וביקש מהם לסייע בקידום התוכנית: "אני מתכוון יחד אתכם לקבל את שיא שיתוף הפעולה, זה מה שאנחנו צריכים כרגע, שנעבוד כולנו כדי לתמוך בתוכנית החשובה הזו ושכל אחד במשרדו יקל בביורוקרטיה ויסייע לעסקים העצמאיים. אנחנו יכולים להתגבר על הקורונה, או לפחות להביא את ישראל לשגרה כלכלית ובריאותית שמאפשרת לנו לחיות בצורה סבירה בשנה הקרובה. זאת המטרה, זהו הצעד הראשון".

מענק הסיוע לא ייחשב כחלק ממחיר עסקאותיו של העוסק הזכאי למענק ולכן לא יחול לגביו מע״מ

היד שנתנה לוקחת: רשות המסים דורשת מאלפי עצמאים להחזיר את המענק הכספי

כלכלני לאומי: במסגרת הצעדים המוניטאריים הנוספים שהוכרזו השבוע, בנק ישראל יתחיל לרכוש אג"ח קונצרני בשוק המשני ■ בעולם: ירידה במספר דורשי האבטלה בארצות הברית; התאוששות כלכלית באירופה, למרות סגרים מקומיים

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון מפרסמים היום את סקירתם השבועית בנושא התפתחויות מאקרו-כלכליות ושוקי הריביות והאג"ח. בגזרת המאקרו המקומית, בפמן ורזניק מציינים כי "על רקע הפסימיות לגבי הצמיחה בישראל השנה והאיטיות של ההרחבה הפיסקלית, בנק ישראל עלה מדרגה בהפעלת כלים מוניטאריים מרחיבים. נראה שגם בהמשך ייתן הבנק עדיפות לשימוש בכלים מוניטאריים כמותיים, שמיועדים להקל על תנאים האשראי והגדלת זמינות האשראי, זאת על פני שימוש בכלי הריבית".

אחת הדוגמאות שהשניים מציינים היא תוכנית הרכישות באפיק בקונצרני; "שוק האג"ח הקונצרני נסחר במגמה חיובית, על רקע השקת תוכנית הרכישות של בנק ישראל באפיק הקונצרני. במסגרת הצעדים המוניטאריים הנוספים שהוכרזו השבוע, בנק ישראל יתחיל לרכוש אג"ח קונצרני בשוק המשני. בהודעה מיוחדת נאמר כי מטרת התוכנית הינה להבטיח את המשך פעולתו התקינה של שוק זה. מדובר בצעד שננקט על ידי בנקים מרכזיים אחרים בעולם. במקרה של ישראל, מדובר בפעילות רק בשוק המשני לעת עתה ולא פעילות בשוק הראשוני כפי שהושקה לאחרונה על ידי הבנק הפדרלי של ארצות הברית. באמצעות מהלך זה, בנק ישראל יישא בחלק מן הסיכון שבשוק האג"ח הקונצרני והתקווה היא שמהלך זה והשפעותיו בשוק יתועלו באופן ברור לטובת ייצוב הסקטור העסקי הישראלי בתקופה מאתגרת זו.

הכלכלנים מציינים כי ההתערבות של בנק ישראל בשוק האג"ח הקונצרני באה למרות שאין כשל שוק בשוק הקונצרני שדורש את התערבות בנק ישראל. ההתערבות בשוק זה נועדה לסייע למשק ולתמוך במתן האשראי לענפים השונים אשר מתממנים בשוק האג"ח הקונצרני. המהלך מיועד להגדיל את מעורבות המוסדיים בשוק, תוך משיכתם אל השוק ובכך להגדיל את זמינות המימון.

בפמן ורזניק מסכמים כי המעורבות של בנק ישראל בשוק האג"ח הקונצרני צפויה לספק רשת ביטחון לפחות בטווח הקצר. נראה כי רמת המרווחים צפויה להתייצב ואולי אף להמשיך ולרדת. עם זאת נראה כי בטווח בינוני מגמת המסחר בשוק הקונצרני תושפע בעיקר מהתפתחות התנאים הריאליים של הכלכלה המקומית".

בנוסף לכך, השניים מציינים: "בנק ישראל ממשיך להתערב בשוק המט"ח, כשרכש בחודש יוני 1.445 מיליארד דולר, וקרב ל כ-11.5 מיליארד דולר מראשית 2020. עקב כך, היקף יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיע לשיא של כ-147 מיליארד דולר, שהם כ-36.7% תוצר".

בארה"ב ובגוש האירו – סימני התאוששות

בגזרת המאקרו העולמי מתייחסים בפמן ורזניק לפתיחה מחדש של הכלכלה האמריקאית, למרות המשך העלייה במספר הנדבקים, וכותבים: "הירידה במספר דורשי אבטלה בארצות הברית נמשכת כאשר השבוע 1.3 מיליון אנשים נמנו כדורשי אבטלה חדשים. מדובר בירידה מרמות השיא של סוף חודש מרץ וראשית חודש אפריל, אז עמד המספר על כ-6.7 מיליון דורשי אבטלה בשבוע.

הירידה במספר דורשי אבטלה נותנת ביטוי לפתיחה מחדש של הכלכלה האמריקאית, למרות המשך העלייה במספר הנדבקים בנגיף הקורונה. עם זאת ניכרת בשבועות האחרונים האטה בקצב הירידה של דורשי אבטלה, כאשר החשש הינו כי בסופו של דבר המשק בארצות הברית יתייצב עם רמת דורשי אבטלה גבוהה בהרבה מהרמה שהייתה לפני המשבר, של כ-200 אלף דורשי אבטלה לשבוע".

בגוש האירו מורגשת גם כן התאוששות כלכלית, "השבוע החולף הביא ראיות נוספות להתאוששות הכלכלית בגוש האירו שמתחילה להיראות כהתאוששות", מדווחים בפמן ורזניק. "אמנם, נתוני הייצור התעשייתי עבור גרמניה הראו התאוששות חלשה מהצפוי בחודש מאי, אך הנתונים התעשייתיים עבור צרפת ואיטליה שפורסמו היו הרבה יותר טובים מהצפוי.

"לאחרונה היו כמה התפרצויות וירוס מקומיות במספר מדינות – בגרמניה ובאוסטריה נאלצו לבצע סגר בחלק מהאזורים הסמוכים לגבול המשותף שלהן. גם בספרד יושמו סגרים מקומיים. באיטליה וביוון פורסמו התראות לגבי כוונה להטיל הגבלות מסוימות בשבוע הבא", מפרטים הכלכלנים. "באופן די מעודד נראה שמדובר במהלכים מקומיים בלבד, אשר מוכיחים את עצמם ואינם מכבידים על התאוששות הפעילות הכלכלית".

כלכלני לאומי: הקורונה פגעה באירופה בתחילה באופן חמור יותר מאשר בארה"ב; אבל כעת המצב השתנה

לאומי שוקי הון: עלייה בקצב ההדבקה עלולה לפגוע בהתאוששות הכלכלה

אם תוכנית הסיוע של האוצר תבוצע במלואה, צפוי גרעון תקציבי של 10% השנה ■ מסתמנת עלייה בקניות ברשתות המזון – מחשש לחידוש הסגר הכללי

הכלכלן יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מפרסמים את סקירת המאקרו השבועית, על רקע העלייה המואצת בתחלואה בישראל ובעולם. מהסקירה ניתן ללמוד כי רמת הפעילות בישראל בתחילת יולי ממשיכה להיות נמוכה בכ-10% יחסית לערב המשבר. הכלכלנים צופים מדד של 0.1%- בחודש יוני עם נטייה ל -0.2%-. הם מציינים כי בשבוע האחרון נצפתה מגמה מעורבת בשווקים, עקב עלייה בתחלואה בארצות הברית ועליה במתיחות בין ארצות הברית וסין – ומנגד, הנתונים הכלכליים היו חיוביים, בפרט מדד מנהלי הרכש בשירותים (57.1 נקודות ביוני). אולם יש לציין כי מדובר בנתונים מהתקופה שלפני העלייה בתחלואה והנסיגה מהכוונה לפתוח את הכלכלה במספר מדינות בארצות הברית. שמועות סביב חיסון עד סוף השנה תמכו בשווקים, אך אין הוכחה של ממש שאכן יהיה חיסון.

ישראל – מגבלות חדשות יפגעו בהתאוששות

על פי תחזית בנק ישראל, צפויה צמיחה של 6.0% – השנה ו- 7.5% ב- 2021. כמו כן הבנק מעריך שבחודש יוני שיעור האבטלה (לרבות עובדים בחל"ת) עמד על 17%. להערכת בנק ישראל, השיעור אמור לרדת ל-9% ברבעון הרביעי ב-2020 ול-6% בסוף 2021.

על פי הסקירה, רמת הפעילות של המשק היום נמוכה ב-10% מהרמה בתקופה שלפני הקורונה. כמו כן, הגרעון ב-12 החודשים האחרונים עד יוני עמד על 6.4% תוצר, ובנק ישראל מעריך שיגיע ל-12% השנה, זאת לפני התוכנית הפיסקאלית החדשה.

עוד עולה כי רק כ- 43% מסך תוכניות ההאצה שהיקפן 100 מיליארד שקל בוצעו עד סוף יוני, וכי האמון הצרכני שהשתפר במאי שב לרדת בחודש יוני.

הדיור, ההלבשה וההנעלה יוזלו

הכלכלנים צופים מדד יוני של 0.1% – עם נטייה ל-0.2 -. כפי הנראה, תהיה ירידת מחירים בסעיפי הדיור והלבשה והנעלה.

בנק ישראל רכש ביוני 1.4 מיליארד דולר ומאותת שימשיך לפעול להאט את הייסוף.

בשבוע האחרון השקל פוחת ב-1.2% מול האירו ו ב-0.7% מול הדולר.

בארצות הברית – מספר הנדבקים זינק ביום שישי  ל-72 אלף ומספר דורשי העבודה החדשים עלה על 3.1 מיליון איש בשבוע האחרון.

הכלכלנים מציינים בסקירה כי בנק ישראל הודיע על תוכנית רכישת אג"ח קונצרניות בהיקף של 15 מיליארד שקל. זאת לאחר שביוני רכש בנק ישראל אג"ח ממשלתיות בהיקף של 2.4 מיליארד שקל.

באמצעות רכישת אג"ח צפוי בנק ישראל להמשיך לשמור על תשואות נמוכות.

ההתאוששות נבלמה, הצרכנים פסימיים

על פי כץ וכלכלני לידר שוקי הון, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עד יוני עמד על.4% 6 תוצר, כלומר עלייה מ-6.0%. בנק ישראל מעריך שהשנה יגיע הגירעון ל-12% ומניח ביצוע מלא בתוכניות הסיוע. הכלכלנים סבורים כי אם תוכנית הסיוע של האוצר תבוצע במהירות, היא עשויה לעזור למובטלים ולעסקים קטנים. להערכתם, העלות הישירה של תוכנית הסיוע החדשה היא 10מיליארד שקל או כ-0.7% מהתוצר.

לפי אינדיקטורים עדכניים של בנק ישראל, היקף הרכישות בכרטיסי האשראי ירד מעט בשבוע הראשון של יולי, וכעת נמוך ב-10% יחסית לתחילת השנה. מסתמן שיפור ברכישות ברשתות המזון (מחשש לסגר מתקרב), אך הרעה בהוצאה על פנאי, חינוך ותחבורה.

מדד האמון הצרכני של פועלים ירד ב-5.2 נקודות בחודש יוני. הפסימיות נובעת מהעלייה בתחלואה והחשש לפגיעה מתמשכת בפעילות ובתעסוקה. פסימיות צרכנית תומכת בצמצום בצריכה למעט רכיבים חיוניים.

לידר שוקי הון: בנק ישראל צפוי להוריד את את הריבית ולרכוש גם אגח קונצרניות

במסגרת המאמצים לחיזוק התעשייה המקומית – משרד הכלכלה פועל מול האוצר להאריך את החלטת הממשלה להעדיף טקסטיל המיוצר בישראל עבור כוחות הביטחון

משרד הכלכלה בהנחיית השר עמיר פרץ פועל מול משרד האוצר והשר כץ לגבש נוסח מוסכם בדבר העדפת טקסטיל מייצור מקומי, עבור מערכת הביטחון, התעשיות הביטחוניות ומשטרת ישראל.

במסגרת מדיניותו של השר פרץ, להעדפת תוצרת הארץ וחיזוק התעשייה המקומית בשגרה, וביתר שאת בעת משבר כלכלי, יקדמו בימים הקרובים שני המשרדים במשותף את הארכת החלטת הממשלה משנת 2015 בדבר העדפת רכש טקסטיל מתוצרת הארץ במכרזי מערכת הביטחון. היוזמה מקודמת יחד עם השר לנושאים אזרחיים במשרד הביטחון, מיכאל ביטון.

שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ עמיר פרץ, הסביר: “קיום תעשייה מקומית עצמאית וחזקה זהו כלי ראשון במעלה לחיזוק חוסנה של החברה והמדינה. הוא מקדם תעסוקה איכותית ומחזק את חוסנה הכלכלי והחברתי של המדינה. הדבר נכון בשגרה, אך נכון בעיקר בעת משבר כלכלי.

"משבר הקורונה ממחיש כי הצורך ביכולות ייצור עצמאיות בתחומים אסטרטגיים הוא לא פחות מצורך קיומי. בשעה שמדינות סגרו את שעריהן ואסרו ייצוא של מוצרים, מתפרות ויצרני טקסטיל מקומיים גילו גמישות והסבו קווי יצור קיימים לייצור הנדרש על רקע המשבר.

"מערכת הביטחון צריכה ויכולה לשמש דוגמה בעניין זה. הארכת ההחלטה תביא לכך שהיצרנים ירוויחו ומערכת הביטחון תבטיח גמישות מבצעית בשעות משבר, תוך שימור אלפי מקומות עבודה בעיקר באזורי הפריפריה ובאוכלוסיות מיעוטים. אני שמח על כך ששר האוצר רואה את הדברים איתי עין בעין. הקריאה לצרוך תוצרת ישראלית היא לא רק 'מהפה אל החוץ'".

השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, מיכאל ביטון, אמר: "אני רוצה לברך את השר עמיר פרץ על היוזמה הציונית והערכית לחזק את התעשייה הישראלית בימי המשבר הכלכלי בתקופת הקורונה. בהתאם לנוסח שיוסכם עם משרד האוצר והשר ישראל כ"ץ, אנו תומכים בהחלטה ונפעל למימוש המדיניות והארכת החלטת הממשלה משנת 2015, להעדפת הטקסטיל הישראלי עבור התעשיות הביטחוניות, ובכך נשמור על עוד 2,000 מקומות עבודה בתקופה רגישה ומאתגרת זו ונמשיך לחזק את הקהילות והרשויות".

מנכ"ל משרד הארנגיה: כל מבני הציבור יחויבו בהתקנת פאנל סולארי

ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה: תקופת ההתיישנות על ביטוחי חיים, סיעוד, ומחלות ואשפוז, תוארך מ-3 שנים ל-7 ■ איגוד חברות הביטוח: "המנגנון הזה יביא לעליית הפרמיות וזה דבר מסוכן"

ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף-2020. ההצעה שהגיש ח"כ אופיר כץ מבקשת להאריך את תקופת ההתיישנות לעניין תביעת תגמולי ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי, משלוש שנים לשבע שנים, וכן לחייב את חברת הביטוח להודיע מבעוד מועד למבוטח המצוי בהליכים, כי  תקופת ההתיישנות עומדת להסתיים. הודעות תזכורת אלו יימסרו כ-12 חודשים לפני תום התקופה ושוב כ-3 חודשים לפני תום התקופה. על-פי המוצע, החוק יחול על פוליסות שנרכשו לאחר חקיקת החוק, ועל פוליסות קיימות שלא הוגשה בגינם תביעה לפני כניסת החוק לתוקף.

ח"כ כץ הסביר את ההצעה: "הצעת החוק שהגשתי לתיקון חוק חוזה הביטוח מגיעה בעקבות מקרים שנחשפתי אליהם. אנשים שקנו ביטוח והפכו יום אחד לנכים, עסקו במחלה ובהישרדות, ולקח להם זמן להבין מה קורה, לטפל בעצמם, ואז נוצר מצב שכאשר הם ניגשו לגבות את הביטוח שמוקנה להם ושעליו הם שילמו לאורך השנים, הם נתקלו בחוק ההתיישנות שמוגדר ל-3 שנים מהמקרה, וכך נוצר מצב שהם לא יכלו לקבל את הכסף. גם אם אנשים כבר החלו בתהליך מול חברות הביטוח, זה עדיין לא עוצר את מרוץ ההתיישנות. מדובר לרוב באנשים מהשכבות החלשות, באוכלוסייה מבוגרת וכדומה".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני הגיב: "זה משולל היגיון. איך יכול להיות שאדם החל הליך תביעה מול חברת הביטוח, מתחילים דין ודברים, מגיעה השנה השלישית והכל נגמר, הזכאות נלקחת ממנו".

אוהד מעודי, סגן הממונה על שוק ההון, רשות שוק ההון: "עובדתית, תקופת ההתיישנות היא 3 שנים לגבי ביטוחים מסוימים, אם ההליך הגיע לבית משפט, תקופת ההתיישנות נעצרת. יש גם פסיקה שאם חברת הביטוח עיכבה, זה עדיין מחייב את תקופת הביטוח. כך שבמקרים מסוימים זה יכול להגיע גם ל-7 שנים.

"אנחנו תומכים אבל בתיאום, צריך לבחון את ההשלכות", הוסיף מעודי. "כאשר אנחנו בוחנים כשל שוק, אנחנו רוצים לבחון את היקף התופעה, אנחנו צריכים לבחון את תקופת ההתיישנות, בעולם היא קצרה מ-3 שנים, בסופו של דבר ככל שמאריכים, החברות יצטרכו לשים יותר הון, ובאופן טבעי זה מתגלגל לפרמיה שכולנו משלמים. לכן אנחנו בבדיקה, נבצע בחינה אקטוארית של צוות לניהול סיכונים, נחפש את האיזון, כמה ניתן להאריך את התקופה, בלי שתהייה פגיעה בפרמיה שהציבור יצטרך לשלם".

ח"כ אוסמה סעדי חלק על דבריו של מעודי בנוגע למקובל בעולם: "עסקתי בתחום. בדרך כלל תקופת ההתיישנות היא 7 שנים, זו התקופה המקובלת. בתאונות דרכים, תאונות עבודה וכו'. התקופה היא 7 שנים, לעיתים יותר. ההצעה באה לתקן מקרים שבהם מורחים את הזמן, אם הטענה שאין מקרים, לא צריך להעלות פרמיות. אם האחוז גדול, אז יש לדאוג לאנשים האלה. אם העלות תגדל, אז 5 שנים זה סביר מאוד".

ח"כ ניר ברקת: "ייתכן שחוק פשוט יכול לפתור זאת. ניתן אולי לקבוע שאם מישהו כבר החל הליך מול חברת הביטוח, ההתיישנות לא תחול עליו".

גיל סלומון, סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח: "הצעת החוק הזו מאוד אגרסיבית וקיצונית בעולם הביטוח, זה משנה את חוקי המשחק. אין אח ורע לדבר הזה במדינות העולם. לא סתם זרקו מספר לעניין התיישנות, המקרים המוצגים הם כנראה מאוד מאוד חריגים, לכל תיק כזה יש פתרון, גם בחקיקה וגם בהלכות משפטיות. זה לא שאדם פתאום קם בבוקר וזה נגמר. יש התראות, מודיעים לאנשים שתקופת ההתיישנות מסתיימת. בתביעה משפטית זה לא רלוונטי, אם פונים לחברה ומבקשים להאריך את תקופת ההתיישנות, החברה צריכה לנמק ועל-פי רוב החברה מאשרת.

"חברות צריכות לשמור רזרבות, לשמור רזרבה לניהול סיכונים ל-7 שנים, זה המון המון זמן. יש גם את מבטחי המשנה, ראינו מה קרה בביטוחים הסיעודיים שמבטחי המשנה משכו את ידם. אם מדינת ישראל מחריגה את עצמה מכל מדינות העולם דווקא בתקופה הזו, הדבר האחרון שצריכים זו אמירה קשה של מבטחי המשנה, שימשכו ידם. המנגנון הזה יביא לעליית הפרמיות וזה דבר מסוכן".

ליאור רוזנפלד, לשכת סוכני הביטוח: "הלשכה באמת רואה את טובת הציבור לנגד עיניה. והיא אומרת שיש לבחון את הנושא ולהאריך את תקופת ההתיישנות. כל מה שלטובת הציבור עם בחינת היתכנות של חברות הביטוח, יהיה מקובל עלינו".

בתום הדיון ההצעה אושרה פה אחד לקריאה ראשונה.

ח"כ כץ אמר לאחר הדיון: "אני מברך על האישור, זו הצעת חוק חשובה שתעשה צדק עם האזרחים החלשים יותר, עם המבוגרים יותר, על-מנת שיקבלו את מה שמגיע להם, בתקופה הכי קשה בחיים שלהם".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אנחנו ועדה חברתית ואנחנו כאן כדי לעזור לחלש, לא לחברות הביטוח. עם זאת, אנחנו קשובים להערות, ולכן אני מבקש שבמקביל לבדיקה של רשות שוק ההון, מכון המחקר והמידע של הכנסת יבצע בחינה ויבדוק על כמה מקרים חלה התיישנות, כאשר אנשים לא מספיקים לתבוע ולקבל את המגיע להם בתום 3 שנים במסגרת ביטוחים אלה".

מתכוונים לממש את הפוליסה שלכם? – כך תעשו זאת נכון

ההסכם שנחתם לפני 6 שנים והמתין עד כה לאשרור ממשלת קולומביה, יפטור ממכס מגוון מוצרי תעשייה, מזון וחקלאות

קולומביה הודיעה השבוע לישראל על השלמת תהליך אשרור הסכם הסחר החופשי בין שתי המדינות, והוא ייכנס לתוקף החל מ-27.7.20. ההסכם בין ישראל לקולומביה, אשר נחתם בספטמבר 2013 ואושרר בישראל ב-2014, המתין עד כה לאשרור קולומביה, ורק בימים האחרונים הודיעה קולומביה לישראל על השלמת התהליך וכניסתו לתוקף כאמור.

עם כניסת ההסכם לתוקף, יינתן מיידית פטור ממכס על רוב הייצוא התעשייתי לשתי המדינות. כמו כן, המכס על יתר המוצרים יופחת באופן הדרגתי תוך 10 שנים. כך למשל, ייצוא לקולומביה של תרופות, מכשור רפואי, כימיקלים, מוצרי תקשורת וטקסטיל, שכיום חייב במכס בשיעור של 5%-35%, ייהנה מפטור מלא ממכס, מה שיקל על היצואנים להתמודד עם התחרות הגלובלית.

בנוסף, ההסכם כולל הטבות בדמות הפחתת מכסים משמעותית בייבוא מוצרים בענפי החקלאות והמזון מקולומביה לישראל. כך למשל, ההסכם יביא להוזלה של מוצרים המיובאים מקולומביה, כגון אגוזי מקדמיה (שיעור המכס הנוכחי הוא 4%), אננס, גויאבה ומנגו מיובשים (8%), ממתקים המכילים קקאו (5%), ביסקוויטים (4%), ריבות (4%) ועוד. מוצרים אחרים יהיו פטורים ממכס במסגרת מכסה, ובהם: בשר בקר טרי (שיעור המכס הנוכחי הוא 12%+ 3.25 ₪ לקילוגרם),  אננס טרי (4.41 ₪ לק"ג אך לא יותר מ-25%), מנגו טרי (1.23 ₪ לקילוגרם אך לא יותר מ-85%) ופפאיה טרייה (2.43 ₪ לק"ג אך לא יותר מ-85%).

בנוסף למכסים, יפתח ההסכם את שוק הרכש הממשלתי בקולומביה עבור חברות ישראליות, יגביר את הליברליזציה בסחר בשירותים ויחזק את מנגנוני ההגנה על השקעות ישראליות בקולומביה..

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ ציין בעקבות ההודעה: "להידוק היחסים הכלכליים עם קולומביה ישנה חשיבות כפולה, הן מההיבט של פתיחת שווקים חדשים עבור התעשייה הישראלית, והן לאור הצורך בחיזוק מעמדה של ישראל בקרב מדינות אמריקה הלטינית. קולומביה היא מידידותיה הטובות של ישראל והכלכלה השלישית בגודלה בדרום אמריקה. הידוק היחסים הכלכליים עמה הוא צעד מתבקש".

תהליך המשא ומתן להסכם סחר חופשי בין ישראל וקולומביה החל כבר במרץ 2012, במסגרת מדיניות משרד הכלכלה והתעשייה להרחיב את הייצוא מישראל לשווקים חדשים. ההסכם הושלם באמצע 2013, לאחר משא ומתן שניהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף עם משרד החוץ, מינהל המכס ומשרדי החקלאות, האוצר והמשפטים. לאחר מכן, ועד כה, הושלמו הליכים פנימיים במדינות, ועתה כאמור הגיע התהליך לסיומו.

.אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ, אוהד כהן ציין: "הסכם הסחר בין ישראל לקולומביה יפתח בפני הייצוא הישראלי את אחת הכלכלות המעניינות ובעלות פוטנציאל הצמיחה בין מדינות אמריקה הלטינית. ההסכם יאפשר לחברות הישראליות יתרון תחרותי בשוק הקולומביאני, תוך הסרת חסמי הסחר השונים שבהם הן נתקלות בעת הייצוא לשוק זה. קולומביה מצטרפת למדינות נוספות באמריקה הלטינית, שישראל חתמה על הסכמי סחר חופשי עימן, ואשר בזכותן מצליחות חברות ישראליות להתמודד בהצלחה בשווקים אלו: מקסיקו, ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי ופנמה, וכעת גם קולומביה".

היקף הסחר בסחורות בין הצדדים עמד ב-2019 על כ-106 מיליון דולר, כאשר הייצוא מישראל עמד על כ-85 מיליוני דולרים והייבוא מקולומביה עמד על כ-21 מיליון דולר. ענפי הייצוא העיקריים מישראל הם מכונות ומיכון חשמלי ומכני (38%), מוצרי תעשיות כימיות (29%), מכשור אופטי ורפואי (13%) ומוצרי גומי ופלסטיק (8%). ענף הייבוא המרכזי מקולומביה הוא מוצרי מזון וחקלאות (65%).

סיכום עשור ביצוא: גידול של 70%

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בנושא הכשרת הנהגים, במסגרת המעקב אחר הרפורמה להפרטת מבחני הנהיגה ויישומה: הרפורמה זוכה להצלחה, אך יש מקום לשיפור

מרכז המחקר והמידע של הכנסת מפרסם נתונים שמלמדים על המצב מאז יצאה לדרך הרפורמה במבחני הנהיגה המעשיים (טסטים). מהנתונים עולה כי ב-2019 התקיימו בישראל 617 אלף טסטים – ומדובר בזינוק לעומת שנת 2017, שבה בוצעו 317 אלף טסטים בסך הכול. כמו כן נמסר ממשרד התחבורה כי זמן ההמתנה התקצר מ-90 יום ל-14-7 ימים – וכי אגרת הטסט יורדת ב-30% אם מספר הבחינות עולה מעל 420 אלף בשנה.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, עסקה השבוע בנושא הכשרת הנהג והרפורמה במבחני הנהיגה המעשיים (טסטים), וזאת במסגרת המעקב אחר הרפורמה להפרטת מבחני הנהיגה ויישומה. היו"ר מרגי פתח את הדיון בתזכורת לכך שרבים חששו מהרפורמה, ואמר כי הוועדה רוצה לדעת אם המצב השתפר.

בעקבות הדיווח שיבח מרגי את משרד התחבורה, והשר ישראל כץ שהוביל את הרפורמה, על השיפור במצב. עם זאת, לנוכח נתונים שעלו ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ביקש מרגי הבהרות באשר לסוגיית הזינוק במספר הבחינות, שיעור ההצלחה הנמוך, הפער בשיעור ההצלחה בין חברת מילגם לטלדור ועוד. "אפשר לומר שהרפורמה זוכה להצלחה, אך היא לא מושלמת וצריך לתחזק אותה", אמר.

סמנכ"ל משרד התחבורה, אבנר פלור, ציין כי מדובר באחת הרפורמות הגדולות שבוצעו בשנים האחרונות, שמטרתה הייתה שיפור השירות, המקצועיות ואחידות המבחנים, לצד הנחייה שלא להעלות את האגרה. לדברי פלוס, זמן ההמתנה לטסט ירד מ-90-60 ימים ל-14-7 ימים. מנהל אגף הרישוי, אפי רוזן, הוסיף כי היום יש במערכת 15,702 מסלולי בחינה, שמכילים את כל האתגרים שנהג חדש צריך לדעת להתמודד איתם. מנהל אגף זהירות בדרכים במשרד החינוך, מקס אבירם, ציין כי החל מהשנה הבאה כל תלמידי כיתות י' יקבלו חינוך תעבורתי וייבחנו בבחינת התיאוריה.

רוכבי הדו-גלגלי בסיכון גבוה

ח"כ בועז טופורובסקי אמר כי מאז תחילת השנה היו 140 הרוגים בכבישים, מתוכם 32 רוכבי דו גלגלי. הוא ציין כי מדובר ביציאה למלחמה, והוסיף: "חשוב שהאימון לקרב הזה יהיה הכי רציני שאפשר והמבחן יהיה הכי קשה. יש עוד מה לשפר בהכשרת הנהג".

כאמור, מספר מבחני הנהיגה זינק פי שניים ויותר מאז הרפורמה. בשנת 2017, טרום הרפורמה, עמד מספר הבחינות על 317 אלף, בשנת 2016 עמד המספר על כ-273,500 ובשנת 2019, השנה הראשונה בה הופעלה הרפורמה במלואה, זינק המספר לכ-617,500. היו"ר מרגי התייחס גם הוא לזינוק במספר הבחינות וביקש לדעת אם אין תמריץ כספי שגורם לכך.

נציג ארגון מורי הנהיגה, אבי קרמר, הביע שביעות רצון מהצלחת הרפורמה ואמר כי תלמידים עושים יותר מבחנים כי הטסט יותר זמין. עם זאת, לטענתו זמינות המבחנים גורמת לזילות של המבחן. "היכולת לקבל מועד לטסט תוך שבוע מלחיצה את המורה, מי שנכשל צריך לחכות יותר", אמר.

נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית, רועי פרידמן, בירך גם הוא על הרפורמה ואמר כי היא תרמה לקיצור זמן ההמתנה ולשקיפות. עם זאת, הוא הוסיף כי התלמידים מתקשים להגיש ערעור, שכן אפשר לצפות בסרטון הבחינה פעם אחת בלבד ולזמן מוגבל, וסיבת הכישלון לא מופיעה בסרטון. עוד הוא ציין כי אין אפשרות לשנות את התאריך הבחינה, והדבר מקשה על התלמידים. "בתקופת הקורונה תלמידים לא עבדו ולא ייתכן שלא יחזירו להם את האגרה, למרות שהם לא אשמים בביטול", אמר.

רוזן התייחס לטענות שנשמעו בדיון ואמר כי כשמספר הבחינות עובר מעל 420 אלף מחיר הבחינה יורד ב-30%, מכ-140 שקלים לכ-100 שקלים בלבד. את הגידול במספר הבחינות הוא הסביר בכך שעד הרפורמה היו 115 אלף תלמידים בשנה, בעוד שכיום יש 140 אלף תלמידים בשנה.

מרגי סיכם את הדיון ושיבח את הרפורמה ואת השר כץ שהוביל אותה. לדבריו, הרפורמה אמנם זוכה להצלחה, אך היא אינה מושלמת וצריך לתחזק אותה. מרגי ביקש ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לטפל בכמה מאפיינים ואמר: "הוועדה ממליצה לבחון את הסיבות לנתונים בדבר שיעור נמוך של כ-40% מהנבחנים שעוברים טסט, את הסיבות לפער באחוז ההצלחה בין חברת מילגם לטלדור ואת הסיבות להכפלת מספר מבחני הנהיגה".

כמו כן, הוסיף מרגי: "הוועדה דורשת מנציגי משרד התחבורה להנחות את החברות מילגם וטלדור לגלות גמישות ולאפשר לשנות את מועד הבחינה לבקשת התלמיד או המורה, ולהנחות את החברות להקל על התלמידים המבקשים לערער על תוצאות הבחינה. על מנת שידעו מה סיבת הכישלון, יוכלו התלמידים לצפות בסרטון מספר פעמים וללא הגבלה בזמן הצפייה. כמו כן ציין מרגי את תדירות הפיקוח הנמוכה, וביקש התייחסות משרד התחבורה לכך.

שר המשפטים פרסם תזכיר חוק, שלפיו ניתן יהיה להסתפק בהסכמת שני שלישים מדיירי הבניין להתקנת מערכות ייצור חשמל סולאריות

תזכיר חוק חדש שפרסם שר המשפטים אבי ניסנקורן, קובע כי מעתה ניתן יהיה להתקין מערכות ייצור חשמל סולאריות בבנייני מגורים – גם ללא ההסכמה של כלל דיירי הבניין, כפי שדורש החוק היום. כמו כן, בשבוע שעבר חתם שר הפנים על תקנות המאפשרות התקנות פאנלים סולאריים על פרגולות בלי צורך בהיתר.

על פי התזכיר שפרסם שר המשפטים, הקמת מערכת סולארית על גג הבניין תוכל להיעשות בכפוף להחלטת שני שלישים בלבד מסך בעלי הדירות. המהלך נעשה במטרה להקל על ההליך להתקנת המערכת ולעודד את הטמעתה.

בתזכיר החוק, שגובש על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, וצוותו, נקבעו שורת תנאים שיבטיחו כי התקנת המערכת לא תפגע בתפקודו של הבית המשותף. עוד נקבע כי הוצאות ההתקנה יחולו רק על הדיירים שהחליטו על התקנת המערכת. בהמשך לכך נקבע כי ההכנסות מהמערכת אמנם ייחשבו רכוש משותף, אך יוקדשו בראש ובראשונה להחזר עלויות ההתקנה.

בנוסף לכך, בשבוע שעבר ננקט במשרד הפנים עוד מהלך לעידוד השימוש במערכות ייצור חשמל מאנרגיות סולאריות – שר הפנים אריה דרעי חתם על שינוי תקנות התכנון והבנייה – כך שתתאפשר הקמתם של קירויים שקופים או מתקנים סולאריים לייצור חשמל על פרגולות – ללא צורך בהיתר בנייה, כפי שנדרש היום. במסגרת התקנות שאישר השר, תתאפשר הקמת מתקנים פוטו-וולטאים לייצור חשמל על תקרות פרגולה ביתיות וכן על פרגולות המוקמות בשטחי ציבור – ללא צורך בהוצאת היתר בנייה. שינוי התקנות נועד להביא לחיסכון והתייעלות הוצאות חשמל – הן למשקי הבית בישראל והן לרשויות המקומיות.

ישראל מפגרת אחר מדינות אירופה

שיעור הייצור של אנרגיה מתחדשת מכלל צריכת החשמל בישראל נמוך כיום משיעורו בכל אחת מ-28 מדינות האיחוד האירופי – ועומד על פחות מרבע משיעורו הממוצע (17.5%) במדינות האיחוד האירופי. זאת חרף הפוטנציאל הטבעי הרב להגברת הייצור והשימוש באנרגיות אלו.

שר המשפטים אבי ניסנקורן הגיב לאחר פרסום התזכיר: "החוק שאנו מקדמים יעודד שימוש באנרגיות מתחדשות. ההסדר המקל יאפשר לבתים משותפים רבים להתקדם לייצור חשמל עצמאי באנרגיה סולארית ובכך ליהנות מחיסכון משמעותי בתשלום על חשמל וגם לתרום לצמצום הפגיעה בסביבה".

ראש אשכול נדל"ן ביעוץ וחקיקה, כרמית יוליס, אמרה: "הוראות התזכיר המוצע מבטיחות הסדר הוגן עבור כלל בעלי הדירות, והן מושתתות על מערכת איזונים בין זכות הקניין של דיירי הבניין ברכוש המשותף, לבין האינטרס הציבורי שבעידוד שימוש באנרגיות מתחדשות. נוכח התועלת הכלכלית, החברתית והסביבתית שיש בהתקנת מתקנים פוטו-וולטאיים לטובת כלל הציבור, ובהתחשב בפוטנציאל הכלכלי הטמון במערכת עבור כל בעלי הדירות בבית המשותף, נמצא כי מוצדק לקבוע שיעור מבין בעלי הדירות שיוכלו להחליט על הקמה כאמור, גם אם לא התקבלה הסכמה של כלל הדיירים".

מי ינהל את הבית? וועד הבית או חברת ניהול חיצונית? – כל מה שרציתם לדעת על וועד הבית!

שר האוצר ויו"ר ועדת העבודה והרווחה סיכמו על הקלות למובטלים – בעלות כללית של חצי מיליארד שקל. בין היתר סוכם על הארכת הזכאות לדמי אבטלה למי שצברו רק חצי שנת אכשרה

שר האוצר ישראל כץ ויו"ר ועדת העבודה והרווחה חיים כץ סיכמו על שורת הקלות למובטלים שיאושרו במסגרת חוק הארכת דמי האבטלה עד אמצע אוגוסט. המהלך החשוב ביותר שאושר הוא ש-12 אלף מובטלים שהפסיקו לקבל דמי אבטלה בחודשים ינואר ופברואר ומאז לא קיבלו דבר, יחזרו לקבל דמי אבטלה החל מיולי. עלות התשלומים מסתכמת בכ-100 מיליון שקל לחודש וחצי.

מדובר בצעד בעל חשיבות רבה במיוחד, משום שהדבר יוצר תקדים לשילובם בתוכנית הסיוע למובטלים לחצי השנה הקרובה, שאותן יציג ראש הממשלה בנימין נתניהו. עלות המהלכים מוערכת ב-500 מיליון שקל.

היום צפויה ועדת העבודה והרווחה לאשר לקריאה שנייה ושלישית את חוק הארכת דמי האבטלה עד אמצע אוגוסט. החוק כבר כולל את כל המובטלים הוותיקים שקיבלו דמי אבטלה במרץ וכן את כל מובטלי משבר הקורונה שהצטרפו מאז. כמו כן, החוק כולל המשך מענק האבטלה למובטלים בני 67 פלוס והמשך כפל התמיכות (אבטלה וקצבה נוספת) למובטלים שזכאים לקצבאות קיום מהמוסד לביטוח לאומי.

בחודשים מרץ ואפריל קוצרה תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה משנה לחצי שנה, אבל ההטבה הוגבלה רק עד סוף אפריל. לכן, מי שאיבד את עבודתו ממאי ועבד פחות משנה לא זכאי היום לדמי אבטלה. על פי הסיכום החדש, גם מי שאיבד את עבודתו מתחילת מאי ויש לו יותר מחצי שנה אכשרה יקבל דמי אבטלה. בהנחה שמדובר בכ-5,000 איש אפשר להעריך את העלות ב-35 מיליון שקל.

המהלך שעלותו היא הגבוהה ביותר מתייחס לכלל שלפיו כל ארבעה חודשים מנכים לכל מובטל 5 ימי תשלום. כיוון שהמשבר נמשך כבר שלושה חודשים, הכלל זה אמור לחול בקרוב על הרבה מאוד אנשים. אבל סוכם שבחודש וחצי הקרובים יבוטל הניכוי. באוצר מעריכים את העלות ב-360 מיליון.

שר האוצר ישראל כץ אמר לאחר הסיכומים: "כפי שהבטחתי שלא אשאיר אף אחד מאחור, גיבשתי פתרון והגעתי להסכמות עם יו״ר ועדת העבודה והרווחה בנוגע לדמי אבטלה לנפגעי הקורונה. אמשיך לטפל בבעיות העולות בעקבות השלכות משבר הקורונה ובנוסף אוודא ביצוע מהיר של ההחלטות. זו העת לגבש פתרונות ולסייע ככל הנדרש לאוכלוסיות המתקשות".

יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חיים כץ, אמר: "בימים קשים אלה המדינה מוכרחה להעניק את מלוא הסיוע לאזרחים שבעל כורחם איבדו את מקור פרנסתם. אני שמח על שיתוף הפעולה הפורה עם שר האוצר שמגלה רגישות חברתית".

האוצר שוקל להעביר כסף מהמובטלים לעצמאים

90% מהמובטלים החדשים בחל"ת

נתוני הלמ"ס משקפים התאוששות בענפי התעשייה והבינוי, אך המנהלים הביעו חוסר ודאות לגבי העתיד, לצד ירידה בציפיות להיקף הייצור •

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה את תוצאות סקר מגמות העסקים שנערך בחודש יוני – ובו השיבו מנהלי החברות לשאלות על החודש הקודם (מאי) על מצבם הכלכלי בהווה (יוני) ועל ציפיותיהם לחודש יולי. הענפים שהשתתפו בסקר הם: תעשייה, בינוי, קמעונאות, שירותים ומלונאות. מהסקר הנוכחי עולה שרובם דיווחו על שיפור בחודש יוני.

ענף התעשייה – עלייה במאזן הנטו, ירידה בציפיות לעתיד

בשאלה על מצבה הכלכלי של החברה ביוני, בהתאם לכך שהמשק היה בתהליכי חזרה לשגרה במהלך רובו של החודש, דיווחו המנהלים כי מאזן הנטו ממשיך לעלות, ועומד על 7.6 – עלייה משמעותית לעומת 3.6 במאי. בלמ"ס מציינים כי ישנו ישנם הבדלים משמעותיים בין הטכנולוגיות השונות, אך רובן כבר נמצאו במאזן חיובי בחודש יוני –  למעט התעשייה המסורתית הנמצאת עדיין במאזן שלילי, אך גם בה חל שיפור בהשוואה לחודשים הקודמים.

ומה בנוגע לתחזיות לעתיד? בלמ"ס מציינים כי "במאי היו ציפיות להמשך הסרת מגבלות ולמצב טוב יותר, אך נראה שבחודש יוני המנהלים כבר לא בטוחים לגבי המצב העתידי, עם ירידה בציפיות להיקף הייצור". עם זאת, הם מוסיפים כי "בציפיות להיקף התעסוקה חל שיפור, אם כי המאזן עדיין שלילי".

בינוי – שיפור לעומת מאי, תחזית שלילית ליולי

גם בענף הבינוי דיווחו המנהלים על שיפור בחודש יוני. עם זאת, הציפיות של המנהלים בענף בחודש יולי שליליות ומראות על ירידה לעומת ציפיות המנהלים שנאספו בחודש מאי (בפעילות השוטפת). בלמ"ס מניחים כי חוסר הוודאות והגידול במספר הנדבקים משפיע באופן ניכר על הציפיות.

ענף הקמעונאות – המרוויחים העיקריים

לפי הסקר, המרוויח העיקרי מהמשבר עד כה הוא ענף הקמעונאות. "ענף המסחר הקמעוני מתבסס ברובו המוחלט על השוק המקומי ולכן לסגירת הגבולות יש השפעה חיובית על היקף הפעילות בו", נכתב בהודעת הלמ"ס. למרות זאת, הם מציינים כי המשבר הכלכלי וההגבלות השונות עשויות להשפיע באופן שלילי על הביקוש למוצריו. מרבית המנהלים צופים שבחודש יולי יהיה גידול במכירות לעומת חודש יוני. עם זאת, מציינים בלמ"ס, אפשר להבחין שמאזן הציפיות למכירות נמוך יותר ממאזן זה בחודש קודם.

מלונאות – מאזן שלילי ביותר

בענף המלונאות התמונה הרבה פחות חיובית. "מאזן מצב החברה בהווה ממשיך להיות שלילי מאוד, עם זאת חל שיפור במאזן זה לעומת החודש הקודם", מציינים בלמ"ס. המנהלים בענף נשאלו על ציפיותיהם לחודש יולי לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019. ציפיות אלו מראות על מאזן שלילי

ירידה במכירות העסקים בינואר לעומת דצמבר