עבר ביטוחי או היסטוריה ביטוחית, היא תיעוד תביעות ביטוח vרכב בעברם של כל מבוטח או מבוטחת, אם אכן היו כאלה. נהג או נהגת ללא היסטוריה ביטוחית הם כאלה שלא הגישו מעולם תביעת ביטוח רכב. יכול להיות שהם לא היו מעורבים אף פעם בתאונה או לא גרמו לנזק לרכב מעולם, ויכול להיות שבחישוב ההשתתפות העצמית ועם ההבנה שכל תביעת ביטוח משפיעה על מחיר הפוליסה העתידית, החליטו לבצע את התיקון על חשבונם. זה דבר שנעשה רבות, כשמדובר בתיקון יחסית זול או זניח ואין סיבה להפעיל את הביטוח בשבילו ולגרור עליות בתשלומים עתידיים.

מתי תדרשו להציג היעדר תביעות ביטוח

בכל שנה בעת חידוש ביטוח הרכב יכולה חברת הביטוח לדרוש מכם להציג דו"ח היעדר תביעות לשלוש שנים אחורה. היעדר תביעות ביטוח למעשה מוכיח לחברת הביטוח שאתם נהגים זהירים (או נהגות זהירות). כלומר, מבחינת חברת הביטוח, הסיכוי שתהיו מעורבים בתאונה הוא נמוך יותר ממי שכבר הגישו תביעות בעבר ולכן מגיע לכם ליהנות מדמי ביטוח נמוכים יותר. ככל שיורד הסיכון שלכם כמבוטחים, כלומר יורד הסיכון שלוקחת על עצמה חברת הביטוח לבטח אתכם, כך היא נכונה יותר להוריד במחיר הפרמיה. חישבו על זה בעצם כדרך יעילה לתגמל נהגים זהירים.

בכל שנה, לקראת תום תקופת ביטוח הרכב, שולחת חברת הביטוח טופס אישור העדר תביעות לשנה החולפת. טופס זה נשלח למי שמבוטח בביטוח רכב מקיף או צד ג' ולא למבוטחי ביטוח חובה בלבד. שווה לשמור את המסמכים ולהוציאם במהירות לכשתדרשו לכך. המסמכים המעידים על היעדר תביעות בשלוש השנים האחרונות הם חלק משמעותי בשקלול מחיר הביטוח המחודש שלכם.

כאמור, בעת חידוש ביטוח הרכב תתבקשו להציג דו"ח היעדר תביעות המתייחס לשלוש השנים האחרונות. אם הייתם מבוטחים בשלוש חברות שונות, יכול להיות שתצטרכו להציג שלושה מסמכים שונים – אחד מכל חברה. כל שעליכם לעשות הוא לבקש לקבל את המסמך ועל חברת הביטוח לספקו לכם בתוך זמן סביר, גם אם אינכם עוד לקוחות שלה. דרך נוספת ואולי פשוטה יותר היא להיכנס לאתר "הר הביטוח" של משרד האוצר ולמשוך משם את הנתונים אודותיכם.

היעדר תביעות – היסטוריה ביטוחית והשפעתה על ביטוח רכב

כאמור, ההיסטוריה הביטוחית שלכם משפיעה על ביטוח הרכב. אם הייתה לכם תביעת ביטוח אחת בשלוש השנים האחרונות תהיו זכאים להנחה קטנה יותר ממבוטח ללא עבר ביטוחי. מבוטח ללא תביעות זכאי להנחה משמעותית בביטוח המקיף וגם בדמי ההשתתפות העצמית, לעומת נהג או נהגת עם תביעה אחת בשלוש השנים האחרונות שיהיו זכאים לאחוז הנחה נמוך יותר ממחיר הביטוח המקיף.

חשוב לדעת שאם תגישו את טופס היעדר התביעות עד ל-30 יום מיום רכישת הפוליסה, תהיו זכאים להנחה מלאה, אך אם אחרתם מועד זה, ההנחה לה אתם זכאים תתקבל החל ממועד קבלת הטופס ולא רטרואקטיבית.

היעדר תביעות שווה ערך להטבות בביטוח רכב

כפי שכבר הבנתם, היעדר תביעות ביטוח שווה ערך לכסף וגם להטבות. כשנהג מבקש לקבל הצעת מחיר לביטוח רכב עליו להוכיח לחברת הביטוח שהוא נהג ששווה לה לבטח. כלומר, שהסיכון שהיא לוקחת בעצם הביטוח שלו הוא נמוך, הסיכון שהיא תאלץ לשלם לו על נזק בתאונה הוא נמוך. וכשחברת הביטוח פוגשת בנהג כזה היא מתגמלת אותו כראוי.

נהגים זהירים ללא תביעות עבר נהנים לא רק מהנחה בביטוח, אלא גם מהטבות שונות נוספות וגם מוצרים ביטוחיים נוספים נפתחים בפניהם. חברות הביטוח היום מפתחות עוד ועוד מוצרים ביטוחיים מותאמים אישית וביניהם גם ספציפית לנהגים זהירים.

קיימות הנחות בדמי ההשתתפות העצמית, הנחות והטבות בשירותים משלימים כמו שירותי דרך, ביטוח רכב לפי שימוש ומוצרים נוספים. בסופו של דבר, נהג או נהגת שנוהגים בצורה רשלנית או חסרת אחריות, שמובילה לתאונות הם נהגים מסוכנים יותר על הכביש ומסוכנים יותר לחברת הביטוח לבטח אותם. טבעי שנהגים שנוהגים בצורה זהירה ואחראית יזכו לתגמול הולם. לפעמים הכאב בכיס הוא זה שמוביל אותנו להתנהגות טובה יותר, וכך גם בביטוח הרכב.

הקורונה שינתה את חיינו באופן דרסטי, ולא מעט אנשים נאלצו לשנות את דפוס חייהם מקצה אחד לקצה אחר. אך נכון להיום, האוכלוסייה שספגה את הפגיעה הקשה ביותר היא העסקים. כמובן שהפגיעה המשמעותית ביותר הייתה בעסקים הקטנים, אך לא מעט עסקים גדולים מצאו את עצמם נפגעים גם כן. אותם עסקים שנסגרים פעם אחר פעם, על פי ההנחיות של משרד הבריאות שמשתנות מעת לעת.

הלוואות מדינה בזמן קורונה הפכו להיות מצרך מאוד מבוקש, כאשר לא מעט עסקים רואים בהם כסוג של מפלט אחרון. אז עבור מי האפשרות הזאת תהיה באמת רלוונטית? במאמר הבא המרכז להלוואות בערבות מדינה יסביר לכם בדיוק האם שווה לכם להגיש את הבקשה. כך שתוכלו להכין את עצמכם בצורה הכי טובה ליום שאחרי הקורונה, ליום שבו נחזור לחיים נורמטיביים.

  1. הלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים

בתקופת הקורונה, עסקים קטנים היו אלה שספגו את הפגיעה המשמעותית ביותר. יש עסקים שהגיעו למצב שבו הם כבר לא יכולים להשאיר את הראש מעל למים. הלוואות לעסקים קטנים הם כמו אוויר לנשימה, ולכן המדינה הציעה לאותם עסקים קטנים לקחת הלוואות בערבות המדינה. כך שהם יוכלו לשמור על פרופיל נמוך, כל זאת בתקווה שביום שאחרי הקורונה הם יוכלו להחזיר את החיים למסלולם.

  1. הלוואות בערבות המדינה לעסקים גדולים

ישנו הבדל בין עסקים גדולים לעסקים קטנים, שעסקים גדולים יכולים לצלוח משברים גדולים מכיוון שיש להם את היכולת הכלכלית. אך בפועל משבר הקורונה נמשך הרבה מאוד זמן, ולא מעט עסקים גדולים לא מצליחים לעמוד על הרגליים. לכן הלוואות מדינה בזמן קורונה יכולות להיות אפשרות מעולה גם עבורם, כך שהם יוכלו גם הם לעבור את המשבר עם מינימום של נזק – אך עם מקסימום של תקווה.

  1. הלוואות בערבות המדינה לעצמאיים

גם העצמאיים נפגעו לא מעט מהמשבר הנוכחי, כאשר לא מעט מהם נאלצו לסגור את העסק – שהיה התקווה הכי גדולה שלהם. אומנם לעצמאים ברוב המקרים יש פחות התחייבות מאשר עסקים רגילים, אך לא מעט עצמאיים שרוצים להשאיר את העסק חי ובועט יהיו מוכרחים לקחת הלוואות לעסקים קטנים ולעצמאיים. כך שתהיה להם את האפשרות להחזיר את כל ההתחייבויות, הגדולות או הקטנות.

הלוואות בערבות המדינה לוקחים עם המומחים!

אפילו שמדובר על הלוואות בערבות המדינה, דווקא עכשיו בתקופת הקורונה אסור לכם לעשות טעויות. כל הלוואה שאתם לוקחים חייבת להיות כזאת שתוכל לסייע לכם לשקם את העסק, ולא לקחת אתכם עוד כמה צעדים לאחור. לכן הלוואות מכל סוג בתקופה הזאת לוקחים עם אנשי מקצוע מנוסים, מומחים בתחום שיוכלו לקחת אתכם להחלטות הנכונות. כל החלטה לא נכונה עלולה להיות הרסנית, ואולי אפילו לא תצליחו לקום ממנה.

ישראל נכנסת לסגר שלישי: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו בדיון שקיימו אמש כי סגר כללי לבלימת העלייה בתחלואת הקורונה יחל ביום ראשון הקרוב(27.12.2020), בשעה 17:00. הסגר יחול למשך שבועיים ויוארך בשבועיים נוספים אלא אם כן תושג המטרה – מקדם הדבקה נמוך מ-1(R<1) ומספר נדבקים יומי קטן מאלף(N<1,000) . מעט לאחר חצות אישרה הממשלה את הטלת הסגר במשאל טלפוני.

הסגר יהיה דומה ברובו לסגר השני שהיה בתקופת חגי תשרי, כאשר תחול מגבלת תנועה של אלף מטר מהבית, למעט מקרים חריגים וכן יציאה לקבלת חיסון. חל איסור לשהות בביתו של אדם אחר(למעט משפחה גרעינית). כל מתחמי המסחר, בילוי ופנאי יהיו סגורים במלואם, פרט למשלוחים(ללא איסוף עצמי). התקהלויות הכרחיות יותרו עד 10 אנשים בשטח סגור ועד 20 אנשים בשטח פתוח. ספורט יחידני יותר ללא הגבלת מרחק כאשר יוצאים וחוזרים הביתה באופן רגלי, ללא רכב.

עסקים שאינם מקבלים קהל יעבדו במתכונת של 50% מההיתרים הנוכחיים, כאשר התחבורה הציבורית תצומצם ל-50% מנפחה. מתווה "האיים ירוקים" יחדל מלפעול.

התקבלו שלוש החרגות לכבוד 3 הקהילות הנוצריות השונות בארץ. מהיום בשעה 17:00 עד מחר יום שישי ב-20:00 תותר תפילה עבור הקהילה הקתולית של עד 100 איש בשטח פתוח. בכנסיות וחללים סגורים תותר כניסת עד עשרה אנשים על כל פתח במבנה עם כמה כניסות, כאשר גם כאן נתנה הגבלה של עד עשר קבוצות. ההקלה הזו תחול גם בראש השנה היווני אורתודוקסי ב-6-7 בינואר ובראש השנה של הכנסייה הארמנית וב-18-19 בינואר.

בניגוד לסגרים הקודמים הפעם חלק ממערכת החינוך תישאר פתוחה באופן חלקי, כאשר גני הילדים, כיתות א'-ד' וכיתות י"א-י"ב ילמדו בין השעות 8:00-13:00 (הורים יוכלו להסיע את ילדיהם החל מ-7 בבוקר ועד השעה 14:00). החינוך המיוחד מוחרג ויתקיים בכל הגילאים. תותר העברת ילדים בין הורים במשמורת משותפת.

הסיבה להגבלת שעות החינוך היא פשרה שאליה הגיעו השרים כאשר משרד הבריאות דרש לסגור את מערכת החינוך כולה למעט החינוך המיוחד, אך שר החינוך יואב גלנט דרש להשאיר את מערכת החינוך פתוחה והציע להגביל את השעות. בעקבות זאת, בגנים ובכיתות הנמוכות הצהרונים לא ייפתחו.

שר החינוך יואב גלנט כתב בדף הפייסבוק שלו: " מנענו סגירה מוחלטת של מערכת החינוך בתקופת הסגר. אני מודה לראש הממשלה ולשרי הממשלה שקיבלו את עמדתי ובחרו לשים את חינוך ילדי ישראל בראש סדר העדיפויות הלאומי – ואימצו את הצעתי להשאיר את גני הילדים וכיתות א׳-ד׳ ו-יא׳-יב׳ במוסדות החינוך. נמשיך לפעול כדי שגם תלמידי כיתות ה׳-י׳ יקבלו מענה מלא ללמידה מרחוק בתקופת הסגר. נמשיך להיאבק למען התלמידים, למען הוריהם, למען צוותי החינוך וההוראה – ותוך שמירה על בריאותם. החינוך הוא הביטחון הלאומי של כולנו."

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתיחת ישיבת הממשלה: "אנחנו מתקדמים במתן החיסונים לאזרחי ישראל בקצב מהיר מאוד. אני רוצה להודות לשר הבריאות, למנכ"ל משרד הבריאות, לאנשי משרדו ולצוותים הרפואיים מקרב לב על פועלם. בשעה האחרונה התברר שאנו מובילים בעולם בקצב מתן החיסונים, ומכיוון שהבאנו מיליוני חיסונים אנחנו נוכל להמשיך להוביל בכך וזה הישג יוצא מן הכלל למדינת ישראל.

בכל העולם מכה גל שלישי של המגפה בעוצמה שלא הכרנו עד כה. באירופה ובארה"ב מתים אלפים רבים מדי יום, ייתכן שחלק מכך קשור למוטציה החדשה, או לעונת החורף, או לשניהם אבל זו עובדה ואין ויכוח על זה. גם אצלנו יש עלייה חדה מאוד בתחלואה, אם כי התמותה והתחלואה הקשה אצלנו הן ברמה הרבה יותר נמוכה מרוב המדינות הללו. אם לא נפעל מיד זה לא יישאר כך ותהיה עלייה חדה מאוד, גם של החולים הקשים וגם של המתים. אם נתעכב בנקיטת צעדים נגד התחלואה ונגד ההתפרצות הקשה שאנו רואים, אנחנו נשלם מחיר כבד מאוד, גם בבריאות, גם בחיים וגם בכלכלה.

עכשיו השאלה היא: אם יש כל כך הרבה חיסונים, למה צריך לנקוט בצעדים מגבילים? הרי זה קשה, אנחנו מבינים שההגבלות הן קשות לאזרחי ישראל. התשובה היא כי המהירות פה היא קריטית, המחלה מכפילה את עצמה כל כמה ימים וקצב חיסונים, מהיר ככל שיהיה, לא מכפיל את עצמו. הוא לא יכול להדביק את הקצב המטורף של התפרצות המחלה. אם לא נבלום אותה עכשיו, אנחנו נראה עלייה עוד יותר גדולה של התחלואה. מספר האחיות, הרופאים, הפרמדיקים והחובשים שמזריקים את החיסונים לא מכפיל את עצמו כל כמה ימים ולכן צריך לבלום את המגפה. לא היום – אלא אתמול. כפי שהבינו כל ממשלות המדינות בעולם, אין שום פתרון אחר. אבל אצלנו, האפשרות שלנו לבלום את המחלה ולצאת ממנה היא כנראה הטובה בעולם. אם ננקוט בצעדים הנכונים ובמהירות הנכונה, כמו שעשינו בגל הראשון והשני כשהקדמנו את העולם, ובמקביל נמשיך לחסן בקצב המהיר ביותר בעולם – אנחנו נצא מהמגפה ראשונים בין האומות. על זה אפשר להוסיף, בעזרת השם ובעזרתכם".

עדכון 27.12-

מערכת החינוך תעבוד כרגיל, בכל הגילים וכל הכיתות ובשעות המלאות(לא רק עד השעה 13:00 כפי שאושר מלכתחילה)

לכל ההגבלות העדכניות (מתעדכן באופן שוטף)

הסגר השני משפיע לרעה על נתוני התעסוקה

שיעור המובטלים באוקטובר הגיע שוב לשיא עד ליציאה מהסגר השני

נפתחה ההגשה למענקי סיוע לעסקים ששימרו עובדים בתקופת הסגר

אמש בחצות הכנסת ה-23 פוזרהבאופן רשמי מכיון שלא עבר תקציב שנתי בפעם הראשונה בתולדות המדינה ואנחנו הולכים לבחירות בתאריך י' בניסן תשפ"א 23.03.2021. בשעות האחרונות לפני פיזורה הכנסת עוד הספיקה להצביע ולאשר מספר הצעות חוק אחרונות.

אושר סופית: פריסת רשת מתקדמת כלל ארצית של סיבים אופטיים לגישה לאינטרנט

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74), התשפ"א-2020. מדובר בהצעה ממשלתית של משרד התקשורת אליה מוזגה הצעה פרטית של ח"כ צבי האוזר. בקריאה שלישית תמכו 37 לעומת מתנגד אחד.

מוצע לקבוע הסדר מקיף שיאפשר פריסה של רשת תקשורת מתקדמת כלל-ארצית (המכונה "סיבים אופטיים") במטרה לספק שירותי אינטרנט מתקדמים, תוך הקטנת החסמים הקיימים לכך היום. לצורך כך, מוצע לקבוע הסדרים שיחולו על בעלי רישיונות בשוק התקשורת, כמפורט בחוק המוצע. חברת בזק תהיה רשאית לבחור את האזורים שבהם היא מבקשת לפרוס רשת מתקדמת כאמור ולהודיע על כך לשר התקשורת. כמו כן, מוצע להטיל חובת תשלום על גופים שיש להם זיקה לרשת התקשורת המתקדמת, במטרה לייצר מקור כספי להשתתפות במימון פריסת הרשת המתקדמת באזורים שבהם בחרה חברת בזק שלא לפרוס רשת מתקדמת.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשנים האחרונות התעכבה פריסת רשתות תקשורת מתקדמות במדינת ישראל באופן ניכר ביחס למדינות המפותחות. פריסת רשתות אלה היא בבחינת "קפיצת מדרגה טכנולוגית" של רשתות התקשורת הנייחות. רשתות מתקדמות מאפשרות העברת מידע בקבצים גבוהים יותר וברמת אמינות ויציבות גבוהה יותר, ועל כן מאפשרות שימוש ביישומים ובשירותים מתקדמים בכל תחומי החיים. פריסת רשתות אלה טומנת בחובה תועלות רבות לצרכנים ולמשק, ובהן גידול בתמ"ג, הגדלת פריון העבודה, צמצום פערים כלכליים, גישור על מרחקים פיזיים בין פריפריה למרכז ותועלות סביבתיות."

שר התקשורת היוצא, יועז הנדל: "אני מאוד מתרגש, מבחינתי הדבר הכי חשוב לשר בממשלה זה להיות משימתי וענייני. מתווה הסיבים הינו משימה שקיבלתי על עצמי מהרגע שנכנסתי למשר התקשורת, הפוליטיקה הביאה לכך שאני משלים את המשימה מחוץ למשרד, אבל האחריות עדיין על הכתפיים שלי.  אין אזרח ישראלי אחד שלא מרגיש על בשרו את העשור האבוד בתחום תשתיות התקשורת. בשנתיים הקרובות רוב אזרחי המדינה יזכו בתשתיות תקשורת מתקדמות בעקבות החקיקה הזו.

זה ההישג הכי גדול של הממשלה הזאת שאני כבר לא חלק ממנה. בדרך הקשה והמפותלת שהחוק הזה עבר עד לרגע הזה אמרו לי שאי אפשר לנצח, רק שועלים פוליטיים יעבירו חוק ללא חוק הסדרים. אבל הענייניות בסוף ניצחה את הקטנוניות."

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23), התשפ"א-2020.

מוצע לקבוע כי חייל משוחרר שסיים את שירותו הסדיר בשנת 2020 יהיה זכאי למענק חד פעמי נוסף מאוצר המדינה בסכום שהוא אחד מאלה: לחייל משוחרר בודד או שאושרה בקשתו לתשלום משפחתי- 4,500 ש"ח, לחייל משוחרר ששירת 22 חודשי שירות לפחות- 1,800 ש"ח, ואם שירת פחות מ-22 חודשים- 1000 ש"ח. מוצע לזכות במענק המוגדל גם את מי שבעת שירותם בשירות לאומי או בשירות לאומי אזרחי היו נשואים או שנחשבו בודדים.

בדברי ההסבר נכתב: "ביום ח' באב התש"ף (29 ביולי 2020), אושר בכנסת חוק התכנית לסיוע כלכלי. במסגרת החוק תוקן, בין השאר, חוק קליטת חיילים משוחררים, ונקבע כי יינתן מענק חד–פעמי, בגובה 500 שקלים חדשים, לכל חייל משוחרר שסיים או שיסיים את שירותו הסדיר בשנת 2020 . עתה, עקב התמשכות המשבר הבריאותי והכלכלי, מוצע להוסיף  הוראה לעניין מענק נוסף שיינתן לכלל החיילים שהשתחררו בשנת 2020 ולאלה שישתחררו עד תום שנה זו.

לשם מימון מענק זה, 120 מיליון שקלים חדשים יועברו ממשרד האוצר ו־12 מיליון שקלים חדשים יועברו ממשרד הביטחון לקרן לקליטת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, שתפעל להעברתו ישירות לחשבונות הבנק של החיילים המשוחררים הזכאים."

45 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה שלישית ללא מתנגדים.

 החזר מקדמה על ביטול אירוע פרטי בעקבות נגיף הקורונה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020, של חברי הכנסת הילה שי וזאן, יעקב מרגי וקבוצת חברי כנסת.

זוגות ששילמו עבור אירוע שהתקיים לפני שהחלו הגבלות הקורונה ובוטל בשל כך – יקבלו את כספם חזרה, אם לא הצליחו להגיע להסכמות עם בעלי האולמות. ההצעה תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2021 ותחול על אירועים שמועדם נקבע ל-12 במרץ 2020 ואילך, והחוזים לגביהם נחתמו לפני תקופת הקורונה. בשלב ראשון יעמדו לרשות הצדדים 5 חודשים כדי לנהל משא ומתן כדי להגיע להסכמה על מועד אחר לאירוע.

במידה והצדדים הסכימו על מועד אחר וגם האירוע השני בוטל, או במידה ומפעיל אולם האירועים החליט שלא לנהל משא ומתן או שניהל אותו שלא בתום לב – אז יהיו הזוגות זכאים להחזר כספי של המקדמה ששילמו בתוך חודש ממועד האירוע המתוכנן או ממועד פניית הזוג בכתב לבעל האולם. במקרה כזה יוכל בעל האולם להפחית מהמקדמה רק את הסכום של הוצאות אירוע הטעימות, ובתנאי שלא יעלה על 2,000 שקלים.

עם זאת, במידה והצדדים לא הסכימו על קיום אירוע במועד אחר, או שהזוגות החליטו שלא לנהל משא ומתן על מועד נוסף לאירוע – יוכלו בעלי האולמות לגבות גם דמי ביטול. במקרה כזה יחויבו בעלי האולמות להחזר את סכום המקדמה בתוך חודש מיום הפנייה בכתב, אך כאמור יוכלו להפחית ממנו גם את עלות אירוע הטעימות, עד 2,000 שקלים, וגם דמי ביטול שלא יעלו על 5% מעלות האירוע או 3,000 שקלים – לפי הנמוך מבניהם.

עוד נקבע היום כי במידה ובעלי האולמות לא ישיבו את הכסף כפי שקבע החוק יוכלו הזוגות הצעירים להגיש תביעה לבית המשפט, שיוכל לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 10,000 שקלים. בקביעת הפיצויים יוכל בית המשפט לשקול, בין השאר, את חומרת הפרת החוק, היקפה הכספי ונסיבותיה.

בדברי ההסבר נכתב: "אזרחים רבים תכננו לקיים אירועי שמחות בתקופה שחלפה מתחילתו של משבר הקורונה ועד היום, אך נאלצו לדחות או לבטל את האירועים שתוכננו בשל ההגבלות שנקבעו לעניין קיום אירועים. לקושי הרגשי הכרוך בביטול האירוע נוספה ההתמודדות מול מפעילי אולמות האירועים, שחלקם חייבו את מבקשי השירות לשלם דמי ביטול בגין האירוע וחלקם לא החזירו מקדמות בסך עשרות אלפי שקלים. בעלי אולמות האירועים שרויים במצוקה כלכלית קשה בעקבות משבר הקורונה ואין סייג כי יש לסייע להם, וזאת מבלי לפגוע במבקשי השירות."

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ יעקב מרגי: "לא בקלות הגענו למצב של התערבות המחוקק בהתנהלות של ענף ספציפי. דרך המלך מבחינתנו הייתה לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם כלומר לתת לצדדים להגיע להסכמות ביניהם ללא הסדרה מחייבת ונוקשה. לצערי ההתנהלות בענף שגובלת לא פעם בפרקטיקות בלתי הוגנות כלפי הצרכנים והעדר רצון טוב להגיע הביאו אותנו למסקנה הבלתי נמנעת שללא הסדר חקיקתי לא יינתן מענה לצרכנים שכספיהם מוחזקים אצל בעלי האולמות."

אושר סופית: ארכת תקופת הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א-2020, של חברות הכנסת קארין אלהרר ותמר זנדברג.

מוצע כי איסור הפיטורים של עובדת שנעדרה מעבודתה בזמן שהייתה במקלט לנשים מוכות יוארך מ-90 ימים לתקופה של 150 ימים לאחר תום ימי היעדרותה.

עוד מוצע כהוראת שעה, כי עובדת שנעדרה מעבודתה לפי חוק עבודת נשים בשל תקופת לידה והורות, או בשל תקופות היעדרות נוספות בקשר ללידה והוצאה לחופשה ללא תשלום שחלקה או כולה בתקופת שישים הימים בהם היא מוגנת מפיטורים לפי סעיף 9(ג), החופשה ללא תשלום לא תיחשב במסגרת שישים הימים ותקופת ההגנה מפני פיטורים תוארך בהתאם.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מוצע לקבוע כי איסור הפיטורים יחול על תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור במקום תשעים ימים כפי הקבוע בחוק, ובכך לסייע לאישה שחזרה לעבודתה לאחר שהייה במקלט לנשים מוכות, דבר שיעודד את עצמאותה ולא יחייב אותה, במקרים רבים, לחזור ולחיות עם בן הזוג המכה."

ח"כ תמר זנדברג: "קצרים ורעים היו ימיה של הממשלה והכנסת הזו אבל בכל פיזור כזה יש דברים קטנים שכן מצליחים לעשות לטובת האנשים ובמקרה הזה הנשים.

הצעת החוק הזו באה לעשות תיקון קטן בשני היבטים. התיקון המקורי שחברתי קארין אלהרר ואני הבאנו כאן לכבוד היום הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים והוא שנשים שנאלצו לצאת למקלט לנשים מוכות, כאשר הן חוזרות למקום העבודה שלהן הן תהיינה מוגנות מפיטורים למשך חצי שנה, ובסיכום ומשרדי הממשלה קיצרנו את זה ל-150 ימים, תקופת הגנה מכובדת. התיקון השני שביקש מאתנו משרד העבודה זה להוסיף הגנה נוספת מפני פיטורים לנשים שחזרו מחופשת לידה והוצאו לחלת קורונה"

פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel פירסמה היום את הדוח השנתי להשקעות בהייטק בישראל. על פי הדו"ח, חלה השנה ירידה משמעותית בכמות העסקאות (60 לעומת 80 בשנה שקדמה), אך אלו הסתכמו לכדי שווי מצרפי של לא פחות מ- 15.4 מיליארד דולר, לעומת 9.9 מיליארד דולר בשנה שעברה, שנת שיא מאז החל פרסומו של דו"ח זה. הנתונים מאגדים את כלל פעילות העסקאות בהייטק.

על פי הדוח חלה עלייה בסך שווי העסקאות לעומת ירידה במספרן בהשוואה לשנה שעברה – בשנת 2020 נרשמה עלייה של כ-55% בשווי האקזיטים, עם סך כולל של 15.4 מיליארד דולר לעומת 9.9 מיליארד דולר ב-2019 (וסך של כ-17.1 מיליארד דולר אם נתחשב בעסקאות שהוחרגו מהמחקר בעקבות הנפקה/רכישה קודמת – Forescout ו-Taldor). סכום זה מהווה שיא מאז החל פרסומו של דו"ח זה – גבוה מסכום השיא הקודם שנרשם בשנת 2014, אז הונפקה חברת Mobileye.

העלייה התבטאה גם בשווי הממוצע לעסקה – מספר שיא של 257 מיליון דולר בממוצע לעסקה, המהווה צמיחה של כ- 207% מהשנה הקודמת. זאת לאור ירידה של 25% במספר העסקאות (מעל ל-10 מיליון דולר): 60 עסקאות התרחשו בשנת 2020, בהשוואה לשנת הקודמת בה התרחשו 80 עסקאות.

שנת 2020 מהווה שנת שיא מבחינת הנפקות, עם לא פחות מ-19 עסקאות הנפקה (בהשוואה ל-13 הנפקות ב-2019), בראשן ההנפקות בארה"ב שלJFrog Lemonade ו- Nanox. ישנה גם עליה משמעותית בהנפקות בבורסה המקומית, עם לא פחות מ-9 עסקאות הנפקה של חברות הייטק, בראשן ההנפקות של Ecoppia ו- Aquarius Engines. ניתן לראות כי שווי ההנפקות עלה בצורה מטאורית, עם 9.2 מיליארד דולר השנה לעומת 2.1 מיליארד ב-2019. שווי ההנפקה הממוצע טיפס גם הוא מ- 169 מיליוני דולר בשנה הקודמת ל- 489 מיליוני דולר בשנה הנוכחית.

בשנת 2020 התרחשו 6 עסקאות משמעותיות (מעל 500 מיליון דולר) בסך כולל של 9.4 מיליארד דולר, בהשוואה לשנה הקודמת בה התרחשו 4 עסקאות כאלה בלבד בסך כולל של 3.7 מיליארד דולר. יחד עם זאת, נתח העסקאות בין 10-50 מיליון דולר ממשיך גם השנה להוביל עם 40%.

מגזר מחשוב ותוכנה לתאגידים ממשיך להוביל בסך הכולל של העסקאות (כ- 7.4 מיליארד דולר) ואף לצמוח בצורה ניכרת בהשוואה לשנת 2019. עליה משמעותית נרשמה גם במגזר האינטרנט וכן במדעי החיים.

לדברי ירון ויצנבליט, שותף וראש מחלקת ההיי-טק ב-PwC, "אם בשנים האחרונות הורגלנו לתמהיל מגוון המורכב מערב רב של חברות המבקשות לרכוש חברות וטכנולוגיות ישראליות, נראה היה כי בשנה זו קפאו רבות מהן על שמריהן ונותרנו בעיקר עם השחקניות המובהקות והמנוסות בעסקאות בישראל. אל מול כוחות אלה ניצבה עוצמתו של ההיי-טק הישראלי.

"מקדם העלילה אותה יצרה תקופה זו בחידוד הצורך בטכנולוגיות עמוקות ובפתרונות מחשב ותוכנה מתקדמים, לצד יזמים והנהלות בוגרות ומנוסות, הובילו בסופו של יום לתוצאה מרשימה בכל קנה מידה. אמנם כמות העסקאות פחתה בשיעור של 25% מ-80 ל-60 אך בחינה של העסקאות ברזולוציה מדויקת יותר רק מחדדת את יכולת ההתאוששות והתגובתיות המהירה של תעשיית ההיי-טק המקומית. כך בעוד שבחציון הראשון של השנה, עמדה כמות העסקאות על 26, האיצה זו בחציון השני ובמהלכו התרחשו 34 עסקאות, מתוכן 16 במסגרת הנפקה לציבור.

"לא ספק הסיפור המרכזי של שנה זו הוא חזרתן של חברות ההיי-טק הישראליות למגרש הציבורי באמצעות הנפקתן לציבור. סיכום שנת 2020 היה ככל הנראה מסתיים באופן שונה לגמרי אילולא העלייה המשמעותית במספר ובשווי ההנפקות של חברות הטכנולוגיה ישראליות בבורסה בארה"ב ובישראל. כך בשנה הנוכחית נרשמו לא פחות מ- 19 הנפקות לעומת 13 הנפקות בשנת 2019 , כאשר שווין וחלקן היחסי של ההנפקות מסך שווין המצרפי של כלל העסקאות עלה בשיעור ניכר. לחזרתן של חברות הטכנולוגיה לקדמת הבמה הציבורית הסברים לרוב: ריבית נמוכה, הגדלת כמות הכסף, עידוד השקעות, הסתת הון לכיוונן של חברות טכנולוגיה, צורך פסיכולוגי ואולי אף שינוי תפיסה בשוק ההון הישראלי, סביר כי היו והינם חלק מההסברים ביצירת סביבה ידידותית לביצוע הנפקה ויצירת ערך, אך אין ספק כי היזמים הישראלים, לא פספסו את ההזמנות. התוצאה לא איחרה לבוא ואולי אף זירזה תהליכים שבמציאות נורמטיבית היו מתמשכים על פני תקופה ארוכה יותר.

"מוקדם אמנם לדבר במונחים של סוף המשבר ולמרות הנתונים המרשימים חברות היי-טק רבות חוו ועדיין חוות אתגרים וקשיים, אך יתכן מאוד כי ניתן בזהירות הראויה להתחיל לחשוב במונחים של תחילת סופה של המגיפה. סביר כי השלכות והשפעות המשבר תישארנה איתנו עוד שנים רבות וחלקן אף אולי תהפוכנה לחלק קבוע ובלתי נפרד משגרת חיינו, אך על דבר אחד אין וויכוח והוא כי לטכנולוגיה על נגזרותיה השונות, תפקיד חשוב וחיוני שילך ויתעצם. צורך הולך ועולה בפתרונות טכנולוגים, שווקים חזקים המוכנים לתמחר באדיבות חברות טכנולוגיה, יזמים המחפשים לבנות חברות עצמאיות ובעלות ערך – יהוו כולם תמהיל מצוין להמשך המגמה החיובית. תקומתה של הבורסה בארץ, לצד הנפקות משמעותיות של חברות ישראליות הצפויות ב-2021 בארה"ב, וגם שימוש גובר ב- SPACs, ימשיכו לספק נתונים מרשימים גם בשנה הבאה, אך אולי חשוב מכך להוות ביטוי של ממש לשלב התפתחותי חשוב בשוק ההיי-טק המקומי בו אפשרויות המימון והנזלת ערך בשווים משמעותיים הינן מגוונות יותר ומאפשרות לחברות דרך עצמאית ארוכת טווח".

סיכום שנת 2019 באקזיטים

הוועדה לתשתיות לאומיות (הוות"ל) אישרה אמש את תכנית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים להכפלת מסילות החוף. מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית בפיתוח רשת המסילות הארצית והתחבורה הציבורית בכלל. התוכנית כוללת שדרוג המסילות הקיימות כדי שיאפשרו נסיעה במהירות של 160 קמ"ש, הוספת שתי מסילות חדשות המתוכננות למהירות של 250 קמ"ש, והוספת שתי מסילות פרבריות בין נתניה לשפיים.

עם השלמת העבודות עתיד להתקצר זמן הנסיעה מחיפה לתל אביב מ-50 דקות ל-28 דקות בלבד, ותגדל תדירות הנסיעות עד 14 רכבות בשעת שיא – רכבת כל 4.5 דקות בלבד! מספר התחנות בין חיפה לתל אביב יגדל ל-11, והנסועה בתוואי זה צפויה לגדול לכ-30,000 נוסעים בשעת שיא בשני הכיוונים.

רכבת ישראל היא מרכיב חשוב ברשת התחבורה הציבורית. בשנה שחלפה הרכבת הסיעה יותר מ-70 מיליון נוסעים. אחד הצירים העמוסים והמבוקשים ביותר הוא מסילת החוף, עורק תחבורה לאומי מרכזי המחבר את גוש דן עם חיפה וצפון הארץ, ומקצר את זמני הנסיעה בין המרכז לפריפריה. כיום, התוואי כולל שתי מסילות בלבד, ומהווה "צוואר בקבוק" המונע את המשך פיתוחה של רשת המסילות הארצית.

כדי לאפשר תדירות גבוהה כזאת, נדרשת הכפלת מסילת החוף והוספת שתי מסילות מהירות בקטע שבין תחנת "מרכזית המפרץ" בחיפה ועד החיבור למסילת השרון החדשה באזור כפר שמריהו. התוכנית תאפשר קיצור משמעותי של זמן הנסיעה מצפון הארץ למרכזה, ללא עצירות ביניים וללא צורך בהחלפת רכבות.

חזון התחבורה הציבורית העתידי מושתת על חיבור רציף בתדירות גבוהה בין חיפה ותל אביב, כך שכל נוסע יוכל להגיע לתחנה ולעלות תוך דקות ספורות על רכבת מהירה למחוז חפצו, בלי צורך לתכנן ולהתאים את עצמו ללוחות זמנים.

הכפלת מסילת החוף היא חלק מתוכנית התשתית הלאומית (תת"ל 65א') לפריסת רשת מסילות מהירות בכל רחבי הארץ, שאושרה בממשלה בחודש יולי 2014 ותקציבה נאמד בכ-31 מיליארד שקלים. התוכנית כוללת פיתוח של מתחמי דיור, מסחר ותעסוקה בסמוך לתחנות והקמת מסופי מטענים ומעברי גבול מסילתיים לנוסעים ומטענים. תת"ל 65 מתבססת על התוכנית האסטרטגית למסילות תמל"א 23 ותמ"א 42.

מסילת החוף היא עמוד השידרה המרכזי של רשת המסילות הארצית, ומובילה כיום 7 רכבות לשעה לכל כיוון, בשעות השיא. במצב הקיים, שבו יש מסילה אחת לכל כיוון, לא ניתן להגדיל את תדירות הרכבות בקו.

הכפלת המסילות חיונית לקידום התוכנית האסטרטגית של משרד התחבורה ורכבת ישראל לשנת 2040, שגובשה בשיתוף משרד האוצר. יעדי התוכנית הם הסעת 300 מיליון נוסעים ו-40 מיליון טונות מטענים בשנה, ברשת הכוללת כ-150 תחנות רכבת. מדובר בצמיחה משמעותית לעומת המצב הנוכחי, של 70 מיליון נוסעים בשנה (36 מיליון בלבד בתחילת העשור), כ-9 מיליון טונות מטען, וכ-70 תחנות.

עקרונות התוכנית כוללים: הפרדה פיזית של רשת הנוסעים מרשת המטענים באמצעות מערכות מסילתיות נפרדות; הקמת רשת נוסעים היררכית בהפרדה בין שירות בינעירוני מהיר (עד 250 קמ"ש) לשירות פרברי/אזורי (עד 160 קמ"ש), על גבי תשתית מסילתית נפרדת; ופיתוח מתחמי דיור ותחזוקה, מסופי מטענים ומעברי גבול.

עם השלמת התוכנית האסטרטגית, יוכלו 60% מתושבי ישראל להגיע אל מטרופולין ת"א תוך 60 דקות; 60% מתושבי הפריפריה יגיעו לת"א תוך 90 דקות; 70% מהאוכלוסייה יימצאו במרחק של עד 60 דקות נסיעה מהמטרופולין הקרוב; 80% מהם יגורו במרחק של עד 7 ק"מ מתחנת רכבת; וזמן ההמתנה לרכבת יהיה כ-7.5 דקות בממוצע.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב ציינה כי "מדובר במהלך היסטורי במלוא מובן המילה. לדבריה, הכפלת מסילות החוף, המהווה כיום "צוואר בקבוק" תחבורתי, היא צעד ראשון בדרך להכפלת רשת רכבות הנוסעים והמטענים בכל הארץ. כך נחבר בין המרכז לפריפריה ונבטיח תחבורה ציבורית זמינה ומהירה לכל אדם בכל יישוב בישראל."

הרכבת המהירה לבאר שבע יוצאת לדרך

נתקעו באדום: יו"ר נת"ע האשים את הקורונה בעיכובים בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן

מתקדמת הרכבת הקלה נצרת-חיפה: פחות מ-45 דקות למרכזית המפרץ

 

הממשלה אישרה אמש את ההגבלות החדשות על הישראלים שחוזרים מחו"ל בעקבות התפשטות הזן של וירוס הקורונה המדבק יותר שהתגלה באנגליה. לפי ההנחיות החדשות, כל ישראלי שישוב לארץ, מכלל המדינות, יצטרך לשהות בבידוד במלוניות קורונה. התקנות ייכנסו לתוקף מיום רביעי ב-22:00. עד אז, יש חובת בידוד ביתי על כל השבים מחו"ל. הבידוד במלוניות יהיה ל-10 ימים (עם 2 בדיקות שליליות) או 14 יום ללא בדיקות.

בשלב הראשון ההחלטה תקפה עד ל-1 בינואר 2021, עם אופציה להארכה, וכעת נידונה וממתינה לאישור בועדת החוקה. בתוך כך, לאחר חתימה של מנכ"ל משרד הבריאות, נכנסה לתוקף באופן מיידי חובת הבידוד הביתי של כל מי שמגיע מחו"ל. זאת עד לכניסת החלטת הקבינט לתוקף בעניין הבידוד במלונית.

אם לא יהיה מספיק מקום במלוניות לכל הישראלים שיחזרו ארצה, התקנות מסמיכות את משרד הבריאות להכריז על מדינות שלגביהן אין יותר סיכון גבוה להתפשטות המוטציה בהשוואה למדינות אחרות. הישראלים שיחזרו ארצה ממדינות אלו לא יהיו חייבים בהגעה למלונית ויעברו לבידוד תחת תוכנית "כנפי חיל".

ההנחיות הללו מצטרפות להנחה נוספת האוסרת כניסת אזרחים זרים המגיעים בטיסות מאנגליה, מדנמרק ומדרום אפריקה באופן גורף. כאשר כלל זה חל על האזרחים הזרים (לרבות עיתונאים) המגיעים בטיסות הללו.

מיום שלישי הבידוד יקוצר ל-10 ימים

אושר סופית: המדינה תשתתף עם המעסיקים בעלות הבידוד של העובדים

רשות המסים ערכה מבצע ביקורות מע"מ ארצי בן יומיים בעסקים מענפי הבנייה, השיפוצים והתקנת המזגנים. ענפים שלפי רשות המיסים חוו צמיחה בחודשי הקורונה.

במבצע השתתפו משרדי מע"מ השונים מרחבי הארץ, בסיוע היחידה הארצית לאכיפת הגבייה, יחידת החקירות ומשטרת ישראל. במסגרת המבצע נבדקו 198 עוסקים, והממצאים הראשוניים מצביעים על העלמת הכנסות בסך של כ-70 מיליון שקל המהוות העלמת קרן מס בשווי של כ-12 מיליון שקל. בנוסף, אותרו חייבי מס שלא חוו פגיעה במחזור עסקיהם בעקבות הקורונה, ולמרות ההתחשבות בנסיבות התקופה טרם הסדירו את חובותיהם. במסגרת הפעילות הזו נגבו 111,959,476 ש"ח מ-1,205 עוסקים ועוקלו 37 כלי רכב.

במהלך המבצע נערכו באתרי בנייה ברחבי הארץ תצפיות וביקורי פתע בהם נמצאו עוסקים אשר אינם רשומים במערך מע"מ, עוסקים להם חובות במע"מ ועוסקים שלא הגישו דו"חות כנדרש על אף פעילותם העסקית. עוסקים אלה הועברו להמשך טיפול במשרדי מע"מ.

כך לדוגמה, בגוש דן בפעילות משותפת עם משטרת ישראל, המשרד להגנת הסביבה והרשות להגנת הצרכן, יחד עם מחלקת חקירות מע"מ תל אביב ויחידת הסולר, נערכה פשיטה על מספר אתרים של קבלן לפינוי פסולת ומכירת חומרי בניין. במסגרת הפעילות, בוצעו חיפושים, נתפסו חומרים והקבלן ועובדיו עוכבו לחקירה. החקירה בעניין נמשכת. בפתח תקווה נערכה ביקורת אצל מתקין מזגנים ובה נמצא כי העוסק לא דיווח על מלוא עסקאותיו בסך של כ-70 אלף שקל מע"מ, וכי הוא קיזז מס תשומות בהיעדר מסמכים בסך 114 אלף שקל. ספרי העוסק נפסלו, התיק הועבר לטיפול במישור הפלילי והעוסק יחויב במס שהועלם.

בחיפה, נערכה ביקורת לחברה ותיקה מענף הקבלנות, שנחשדה בשימוש בחשבוניות מס פיקטיביות. בעקבות החשדות נערכו ביקורים במשרדי החברה ובאתרי העבודה, נתפסו מסמכים, תושאלו עובדים בשטח, ובעל החברה נחקר. מהממצאים עלה חשד סביר שהחברה ניכתה מס תשומות לא כדין ב-1.5 מיליון שקל. הביקורת והחקירה בעניין החברה נמשכת. עוד בחיפה, נערכה ביקורת בחברה העוסקת בעבודות שיפוץ, שם נמצא כי בעל החברה החליף ספק כל מספר חודשים, במשך שנה וחצי והשתמש בלא פחות מ-13 פורמטים שונים של חשבוניות פיקטיביות. התיק הועבר להמשך טיפול שומתי ופלילי.

רשות המסים פרסמה היום את ניתוח נתוני מע"מ- מורגש שיפור ביחס לתחילת משבר הקורונה

בשורה לעצמאים ובעלי עסקים: הגשת דוח שנתי מקוון לרשות המסים

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון: "כולנו מבינים את חומרת המצב בו המדינה נמצאת בו, התרעתי שיהיה מצב שבינואר לא יהיה כסף למדינה לתפקד, וטענו שאני מגזים. זו המציאות כעת, גם משרדי הממשלה הולכים לעבור קיצוץ שאי אפשר יהיה לעבוד בכלל. זה דבר שלא היה מקום המדינה".

איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים באוצר: "ככל שלא עובר תקציב 2020 ואנחנו נכנסים ל-21, גם היא תתחיל כשנת תקציב המשכי – יש 2 בעיות: בעיה ראשונה היא בעיית בסיס התקציב, הוא לא כולל בתוכו את כל הוצאות הקורונה, הם יצאו מתוך הוצאות משרדי הממשלה. זה יהיה תקציב 2019 מינוס הוצאות קורונה, מינוס 52 מיליארד שקל שאמורים לצאת לקורונה, גם הוצאות החוב והוצאות המשרדים הולכים לגדול. זה במצב בהגדרה שהמשרדים לא ידעו להתמודד אתו. סוגיה נוספת זה העודפים שבהעדר תקציב 2020 אין אפשרות להעבירם, כי התקציב הקודם הוא 2019. הפצנו תזכיר חוק שמטפל בבעיות האלה, גם לעניין העודפים. אי אפשר להתחיל את השנה במצב הנוכחי. די מהר, אפילו בחודש ינואר ירגישו את המצב במשרדי הממשלה אם לא יהיה שינוי. משרדי הממשלה יצטרכו לעדכן את הקטנת ההוצאה לגופים השונים והם יצטרכו להתעדכן בכך מראש ואתם יכולים לדמיין מה שיהיה".

ח"כ גפני: "אם אנחנו מחשבים את קופסאות הקורונה, את החובות שגדלים, אין עודפים, אז אנחנו עומדים על 100 מיליארד שקל, זה רבע מהתקציב"

טמקין: "על חובות לא יחול קיצוץ, בכל התקציבים האחרים של פעילות המשרדים הקיצוץ יהיה דרמטי בעשרות רבות של אחוזים. היתרה שתישאר מעבר לחובות תצטרך לאפשר כמה שאפשר תפקוד סביר. היתרה של השנה הזו תקוצץ ביותר מ-50%. מדברים על 100 מיליארד אבל הקיצוץ יהיה לאחר הורדת חובת התשלומים, כך שהוא יהיה הרבה יותר משמעותי מ-25% שמהווים 100 המיליון מתוך התקציב כולו".

יהלי רוטנברג, החשב הכללי: "אנחנו צריכים להבין באיזה תרחיש אנחנו נמצאים. אם אין תקציב לשנת 2020 אז אנחנו נזרקים אחורה לתקציב 2019 שהוא התרחיש הקיצוני, התסריט הקשה. אם אנחנו מעבירים את תקציב 2020 או האם אנחנו נמצאים בתרחיש שהתזכיר שכתבנו במשרד האוצר גם הוא עובר. בתרחיש הקיצון שבו תקציב 2020 לא עובר וניזרק למספרי 2019, יכולתם של משרדי הממשלה לפעול לפי מדרג ההוצאות תהיה מאוד מאוד מוגבלת. כבר באזור ינואר יחסרו 5 מיליארד שקל בפעילות המינימלית של המשרדים וזה לאור העובדה שתקציבי הקורונה נכנסים גם הם. גם קרן החוב לשנת 2021 לצורך הדוגמה, גבוהה יותר מהקרן של 2019. כל זה מצטבר לסכום של מעל 70 מיליארד שקל מהמכסה הכוללת כך שהמכסות החודשיות למשרדי הממשלה יהיו יחסית נמוכים".

"מה שנאמר על העודפים הוא קריטי כי צריך להבין שהעודפים הם בגודל די קבוע שעובר משנה לשנה ובכך גם המקורות גדלים בהתאמה. אם המקורות והצד של התקציב לא יגדל ביחס לעודפים, המשמעות דה פקטו היא שעוד קיצוץ יתבצע בתקציבי המשרדים ואז תיווצר בעיה בשנה שלאחר מכן ולכן נושא העודפים פועל לרעת הפעילות הממשלתית דווקא בעת הזו של הקורונה. אם יאושר תקציב 2020 אנחנו במצב הרבה יותר טוב מבחינת המסגרות הכללות, זה יאפשר את המשך תפקוד הממשלה עד לאישור תקציב 2021, כאשר בכל מקרה בחלק משנה זו נהייה גם כן בתקציב המשכי".

על פי מסמך מכון המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לרגל הדיון, העודפים – התקציב שלא בוצע בפועל בשנת 2019 היה כ-21 מיליארד שקל (כנגד רובו בוצעו התחייבויות), ומכיוון שהתקציב לשנת 2020 טרם אושר, לא ניתן היה להעביר את העודפים לשנה העוקבת. אחת המשמעויות של מצב זה היא שההתחייבויות שבוצעו בשנת 2019 ממומנות מהתקציב ההמשכי לשנת 2020, וככל שלא יאושר התקציב לשנת 2020, הרי שלא ניתן יהיה להשתמש בעודפי שנת 2019 ללא תיקון חקיקה מיוחד. במצב זה, סביר להניח שלא ייוותרו עודפי תקציב משמעותיים בשנת 2020, וככל שיהיו לא ברור האם ניתן יהיה להעבירם לשנת 2021.

עוד עולה ממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כי משרדי הממשלה בהם התגלו עודפי התקציב הגבוהים ביותר לשנת 2019 היו משרד השיכון עם כ- 3.5 מיליארד שקל, משרד החינוך עם כ-3.1 מיליארד שקל, המשרד להגנת הסביבה עם כ-1.7 מיליארד שקל ומשרד הביטחון עם כ-1.6 מיליארד שקל.

בתום הדיון ביקש יו"ר הוועדה מהייעוץ המשפטי לוועדה להכין חקיקה שתקדם הוועדה, במידה ותזכיר הממשלה לא יקודם, ותקדם את העברת העודפים בהעדר תקציב סדור ונושאים נוספים.

בהעדר תקציב מסודר מוצאים דרכים יצירתיות לאשר את רשת הביטחון הכלכלית לקורונה

הממשלה אישרה תוספת של 11 מיליארד שקלים לתקציב המדינה הזמני

בהמשך לאישור ועדת הפנים של תקנות רישוי עסקים החדשות, מפרסמת ועדת הפנים עוד 14 מפרטים אחידים המגדירים בדיוק אילו מסמכים ואילו דרישות על כל בעל עסק להציג ולאיזה משרד ממשלתי על מנת לפתוח את העסק.

כזכור, הרפורמה חילקה את העסקים ל-3 רמות דירוג, כאשר בדרגה הקלה ביותר יתאפשר לבעלי עסקים פשוטים ביותר להגיש בקשה מלווה בתצהיר שלהם בלבד, שהם עומדים בכל תנאי הקמת העסק, כמפורט במפרטים של משרד הפנים. כאשר לאחר הגשת התצהיר הם יכולים לפתוח את העסק, ללא הסכמת נותני האישור. ובתום 21 יום הרשות יכולה לבדוק את הצהרת בעל העסק ואם הוא אכן עומד בתנאים.

14 מפרטים אחידים אלה המתפרסמים היום מצטרפים ל-25 המפרטים האחידים שכבר מופיעים באתר הרפורמה ברישוי עסקים.

המפרטים האחידים נועדו להגביר את הוודאות והשקיפות בתחום רישוי העסקים ולהקל משמעותית על תהליך רישוי העסקים בישראל, בייחוד מנקודת מבטו של האזרח.

מפרטים אלו מסדירים את עולם רישוי העסקים בתחומים הבאים: בריאות, רוקחות, קוסמטיקה; מסחר ושונות; עינוג ציבורי נופש וספורט; רכב ותעבורה; שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת; תעשייה, מלאכה, כימיה ומחצבים.

לקראת סוף חודש דצמבר 2020 צפויים להתפרסם עוד 4 מפרטים אחידים נוספים.

בין העסקים המוסדרים ברפורמה נמצאים:

ועדת הפנים אישרה עסקים קטנים יקבלו רישיון עסק בהליך מקוצר

למפרטים המאושרים על ידי משרד הפנים

קרן הריט למגורים הגדולה בישראל וחברת י.ח דמרי מודיעות על שיתוף פעולה ראשון ביניהן בשוק המקומי. במסגרת שיתוף הפעולה, מדווחות החברות כי מגוריט ישראל תרכוש מחברת י.ח דמרי בניין מגורים בשכונת ברנע היוקרתית, בצפון אשקלון בתמורה לסך של 90.75 מיליון שקל ובמקביל תקצה קרן הריט לי.ח. דמרי 2.66 מיליון מניות מגוריט בהיקף של כ-20 מיליון שקל. הבניין הנרכש, הינו שלב אחרון בשלב ב' בפרויקט דמרי בברנע, וכולל 56 דירות בתמהיל של 4-5 חדרים ודירות מיוחדות ב-16 קומות, במיקום המבוקש ביותר באשקלון. הבניין נמצא בשלבי הקמה מתקדמים וצפוי להימסר לקראת סוף שנת 2021.

בעבור מגוריט מדובר בהסכם נוסף ברצף של מספר עסקאות עליהן דיווחה ממש לאחרונה. בנובמבר האחרון חתמה קרן הריט למגורים על שלוש עסקאות בבת ים, ירושלים וברמת השרון בהיקף כולל של כ-230 מיליון שקל, כך שבהשלמת העסקה הנוכחית באשקלון היקף הרכישות של מגוריט בשנת 2020 יעמוד על כ-1.2 מיליארד שקל ב-14 עסקאות ברחבי הארץ, בהן נרכשו כ-560 יחידות דיור.

העסקה הנוכחית באשקלון צפויה להרחיב את הפריסה של מגוריט ברחבי הארץ ולהעמיק את השקעתה של קרן הריט בדרום הארץ לצד עסקה נוספת עליה חתמה לפני מספר חודשים באשדוד. צבר יחידות הדיור הכולל של מגוריט עומד על כ-1,600 דירות כאשר בתחילת שנת 2021 כשליש מתוכן כבר תהיינה מאוכלסות ומשווקות. בימים האחרונים החלה החברה בשיווק פרויקטים להשכרה ארוכת טווח בבני ברק ובגני תקוה ובמהלך החודש צפויה להתחיל בשיווק פרויקטים נוספים ברמת השרון, יהוד, בת ים ותל אביב, וכן נמצאת לקראת סיום שיווק פרויקט ההשכרה בארנונה ירושלים. לקרן פרויקטים נוספים הפרוסים באזורי ביקוש ברחבי הארץ וביניהם מתחמים, בשלבים שונים (מוכנים, בהקמה ובתכנון) בתל אביב, ירושלים, הרצליה, פתח תקוה, גבעת שמואל, רמלה, קרית אונו, רמת גן ועוד. העסקה בין הצדדים בוצעה באמצעות אקסלנס חיתום בהובלתו של שרון יגר.

יגאל דמרי, מנכ"ל ובעל השליטה בקבוצת י.ח. דמרי, מסר בתגובה להשקעתו במגוריט: "י.ח. דמרי מאמינה בשוק הדיור למגורים בישראל ובהשקעה לטווח ארוך בדירות בשוק המקומי ולכן חושבת שהשקעתה במגוריט, כהשקעה ארוכת טווח, בשוק המגורים והשכירות בישראל, תעלה יפה. אנו מקווים שמערכת היחסים שבין דמרי למגוריט תתגבש גם לעסקאות נוספות בעתיד."

מתי דב, מנכ"ל מגוריט ציין בתגובה: "אנחנו שמחים מאוד לשיתוף הפעולה בנינו לבין חברת י.ח. דמרי שהינה מהחברות הגדולות והבולטות בישראל בתחום המגורים ובמיוחד שמחים על הצטרפותה של דמרי כמשקיעה בחברה. אנו גאים באמון שדמרי מביעה במגוריט והנהלתה ובכוונתנו לפעול להעמקת הקשר ושיתוף הפעולה בעתיד". עוד ציין דב כי, "עצם פעילותנו הדינמית בשוק המגורים בישראל לרבות כניסה לאזורים חדשים, כפי שעשינו בעסקה הנוכחית, תעזור במיסוד תחום השכירות ארוכת הטווח בישראל ובעקיפין גם בהגברת התחלות הבניה".

לאחר גיוס אג"ח של יותר מ-300 מליון ש"ח מגוריט רכשה 136 דירות בשבועיים

עוד עסקה למגוריט: קנתה 58 דירות מוכנות ב-140 מיליון שקל

נחתם הסכם הזיכיון עם חברת "נתיב לעיר", שזכתה במכרז להקמת הנתיבים המהירים בכניסה לגוש דן. חברת "נתיב לעיר" היא חברה ייעודית לפרויקט בבעלות משותפת של החברות אלקטרה זכיינות (25%), אפיקים שירותי תחבורה מתקדמים (25%), נהור נתיבי תחבורה בע"מ (25%) ולפידות קפיטל (25%).

פרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן יבוצע בשיטת PPP – Public Private Partnership, במסגרתו הזכיין יתכנן, יקים, יתפעל ויתחזק חניונים ומערך היסעים למשך תקופת הזיכיון, שאורכה יהיה 14 שנה. הפרויקט יצא לדרך על רקע הצלחת מיזם הנתיב המהיר לתל אביב בשפירים, שבוצע אף הוא בשיתוף המגזר הפרטי, ואשר נהנה משימוש של אלפי משתמשים מדי יום, בחניון, בהיסעי השאטל ובנסיעה בנתיב הייעודי בתחבורה הציבורית והפרטית.

הפרויקט החדש יספק חניה לכעשרת אלפים כלי רכב, בשני חניוני חנה-וסע בראשון לציון ובשפיים, וכן יספק מערך היסעים ללא תשלום של כ-10 קווים למוקדי תעסוקה מרכזיים במטרופולין תל אביב. כמו-כן, יכלול הפרויקט תפעול של מערך נתיבים מהירים לאורך כביש 2 (כביש החוף) וכביש 20 (נתיבי איילון) מכביש 57 ועד ראשון לציון – דרומה וצפונה, באורך מצטבר של כ- 110 ק"מ. בנוסף, יכלול הפרויקט את הקמת כביש 541 ממחלף שפיים ועד רעננה באורך של כ-3 קילומטרים. חברת "נתיב לעיר" צפויה להתחיל בבניית החניונים בשנת 2021 ולפתחם לשימוש הציבור בשנת 2025.

הפרויקט צפוי להקל משמעותית על עומסי התנועה לבאים וליוצאים ממרכז המטרופולין בשעות השיא. מערכת הנתיבים המהירים וחניוני החנה וסע משולבים במרכזי תחבורה אשר יוקמו במסגרת הפרויקט, ובנוסף לנתיב המהיר הקיים בכביש 1(חנה וסע שפירים) יכסו את כל הגישות המרכזיות למטרופולין גוש דן. הצפי הוא כי עשרות אלפי משתמשים ייסעו מדי יום בנתיבים המהירים לאורך שעות היממה ובעיקר בשעות העומס.

יצוין כי הנתיבים המהירים יתווספו לנתיבים הקיימים, ולא יוקמו על גבי הנתיבים הקיימים לרכבים פרטיים, כאשר חברת נתיבי איילון הממשלתית מבצעת ותמשיך לבצע במהלך השנים הקרובות את הרחבת הכבישים והתאמתם לנתיבים המהירים.

הדמיה: נתיבי איילון

המכרז בו זכתה החברה פורסם על ידי ועדת מכרזים בין משרדית בראשות סגן בכיר לחשב הכללי, מר יובל רז. הועדה משותפת למשרד האוצר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, חברת נתיבי איילון והחברה הממשלתית ענבל.

שר האוצר, ישראל כ"ץ: "את פרויקט הנתיבים המהירים אני מלווה עוד מימי כשר תחבורה ואני שמח ומברך על כך שהפרויקט קורם עור וגידים. ממשלת ישראל ומשרד האוצר בראשותי שמו למטרה להשקיע בתשתיות בכלל ובתחבורה ציבורית בפרט כדי לשפר את איכות החיים של אזרחי ישראל, וכך אנו עושים בפועל באמצעות פרויקטים כדוגמת הנתיבים המהירים".

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב: "פרויקט הנתיבים המהירים הוא פרויקט בעל חשיבות לאומית, אשר צפוי להקל על עומסי התנועה בכניסה וביציאה למרכז המטרופולין באופן משמעותי. החניונים ומערך ההיסעים שיוקמו ויתוחזקו בסטנדרטים בינלאומיים יביאו לחיסכון בשעות נהיגה וכן לצמצום משמעותי בזיהום האוויר, וכך יביא את אזור גוש דן לעמוד בסטנדרטים התחבורתיים של ערים מרכזיות וגדולות של המדינות המפותחות".

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "החתימה על הסכם הזיכיון היא אבן דרך משמעותית בפרויקט הנתיבים המהירים, שמקדם את מערכת התחבורה הציבורית בישראל למקום בו היא צריכה להיות. הפרויקט עומד בשורה אחת עם שאר פרויקטי ה-PPP בתחום התחבורה, כדוגמת הרכבת הקלה בירושלים וכביש 16, שנמצאים בשלבי ביצוע השונים וצפויים, כבר במהלך החמש שנים הקרובות, להביא לשינוי משמעותי בעולם התחבורה".

מנכ"ל נתיבי איילון, איתמר בן מאיר: "מדובר בשלב נוסף וחשוב בפרויקט הנתיבים המהירים, שנועד כדי לייצר חלופה אמיתית לשימוש ברכב הפרטי. חניוני "חנה וסע" החדשים והגדולים מסוגם שיוקמו בראשון לציון ושפיים יוסיפו כ-12,000 מקומות חניה ויתחברו לנתיבים המהירים הנסללים בימים אלה. כך יוכל הציבור להשאיר את הרכב בחניון מדי יום, ולהגיע בשאטלים חינמיים וחשמליים לגוש-דן ולמוקדי התעסוקה במטרופולין ת"א באופן ישיר".

דניה סיבוס זכתה במכרז: תסלול את נתיבי התחבורה המהירים בכביש 2

עיריית תל אביב: נתיב תח"צ חדש בעיר מקצר את זמן הנסיעה ב-20 דקות