עסקים רבים בישראל לא מימשו את זכותם להנחות בארנונה. לפי הדיווח שפרסמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, רק 4,241 עסקים בלבד קיבלו את ההנחה מתוך כל העסקים במדינה. כשהרשויות קיבלו לצורך זה כ-65 מיליון שקל.

להטבה בארנונה זכאים בעלי עסקים שמחזור העסקים שלהם נפגע בחודשים יוני עד אוקטובר ב-60%, על חודשים אלו בעלי העסקים זכאים להנחה מארנונה. ובחודשים נובמבר דצמבר בעלי עסקים שנפגעו ב-25% לפחות זכאים לפטור מלא מתשלום ארנונה.

בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מציינים כי אמנם חלה עלייה בהיקף הבקשות בחודשים האחרונים, אך מהנתונים עולה, כי היקף העסקים הזכאים להנחה גבוה בהרבה, ועסקים רבים עדיין לא הגישו בקשה לממש את זכאותם לקבלת ההנחה מארנונה. עוד מדגישים בסוכנות, כי גם עסקים שכבר שילמו את הארנונה זכאים להחזר במידה והם עומדים בתנאים.

מנתוני רשות המיסים עולה כי לחודשים ספטמבר אוקטובר (חודשי הסגר השני) אושר מענק לעסקים ללמעלה מ-400 אלף עסקים מתוכם 53 אלף עסקים עם מחזור מעל 300 אלף שקל ותאגידים. התנאים להנחה עבור חודשים נובמבר-דצמבר שונו כך שכל מי שזכאי למענק מרשות המיסים עומד בתנאים לקבלת הנחה מארנונה (לא כולם בהכרח משלמים ארנונה). עם זאת עד כה הגישו רק כ-9,600 עסקים בקשה להנחה לחודשים נובמבר-דצמבר.

בימים אלו הרשויות מזכות בהנחה את העסקים שהגישו עד ל 10 בנובמבר ואושרו על ידי הסוכנות, במקביל כעת נבדקות הבקשות שהוגשו עד ל- 10 בינואר, ולאחר מכן יועברו לרשויות המקומיות למתן ההנחה לעסקים. החל מתחילת שנת 2021, השיפוי לרשויות יועבר על ידי משרד הפנים, אך בסוכנות מדגישים כי מבחינת העסקים אין כל שינוי בתהליך הגשת הבקשה באתר הסוכנות, אשר תבדוק את הבקשות ותעביר לרשויות המקומיות את העסקים הזכאים להנחה.

עבור הנחה לחודשים יוני-אוגוסט התקבלו בסוכנות 14 אלף בקשות ועבור חודשים ספטמבר-אוקטובר 11 אלף. על פי נתוני רשות המיסים נראה כי גם עבור חודשים אלו היקף הבקשות עדיין נמוך יחסית ביחס להיקף העסקים העומדים בתנאים.

היקף הבקשות עלה מכ-5 אלפים בקשות בחודש אוקטובר לכ-15 אלף בחודש נובמבר. עם זאת, חלק מהבקשות הן של אותם עסקים שכבר הגישו באוקטובר הנחה עבור חודשים יוני-אוגוסט ובחודשים הבאים הגישו בקשה עבור התקופות ספטמבר-דצמבר.

היקף הבקשות עבור חודשים יוני-אוגוסט הגיע לכ-11 אלף בקשות, בעוד עבור חודשים נובמבר-דצמבר רק 9,600 בקשות, כאשר פוטנציאל העסקים הזכאים להנחה עבור חודשים נובמבר-דצמבר גדול משמעותית, הן מכיוון שהוא בגין חודשי הסגר ספטמבר-אוקטובר בו היתה ירידה בפעילות ויותר עסקים נפגעו והן בגלל שיעור הירידה הנדרש העומד על 25% בלבד לעומת 60% בתקופות הנחה קודמות.

בתחילת החודש החליטה הממשלה על הקלות במתן ההנחה בארנונה לעסקים עבור החודשים הבאים, בו יכללו גם עסקים מעל 400 מיליון שקל וכן זכאות להנחה במתווה מדורג בהתאם לגודל העסק. מתווה זה יוחל לאחר חתימת שר הפנים על התקנות.

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ: "מספר הבקשות הנמוך מאוד שהוגשו לקבלת הסיוע בארנונה מטריד. הממשלה הורידה את תנאי הסף מירידה במחזור של 60% ל-25% בתקווה לעזור ולסייע למאות אלפי בעלי עסקים נוספים, אך למרבה הצער, היענות בעלי העסקים נמוכה. משרד הכלכלה קורא לבעלי העסקים לנצל את ההטבה, ולראשי הערים לעודד ולסייע להם לקבל את הסיוע"

רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים: "אנו פועלים כל העת לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים, ובכלל זה הסיוע בקבלת ההנחה בארנונה כפי שנקבע על ידי הממשלה במסגרת התכנית הכלכלית לסיוע לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה. אנו ממשיכים לפעול מול הגורמים השונים לשיפור השירות והקלות במימוש הזכאות להנחה ובכלל זה עבודה מול רשות המיסים והרשויות המקומיות. מהנתונים נראה שעסקים רבים לא הגישו את הבקשה להנחה ולא מימשו את ההטבה שמגיעה להם. אני קורא לכלל העסקים שנפגעו מהקורונה וזכאים להנחה, שיגישו את הבקשה אצלנו באתר של הסוכנות. התהליך הוא פשוט וקל, העסקים רק נרשמים אצלנו ואנחנו מעבירים את הנתונים לרשויות המקומיות שמזכות בהנחה".

להגשת בקשה להנחה בארנונה היכנסו לאתר הרשות לעסקים קטנים ובינוניים

סוף סוף- הנחה של 95% בארנונה לעסקים שנפגעו, גם רטרואקטיבית מחודש יוני

בנק ישראל מפרסם כי המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש דצמבר 2020 ב-0.52%, וזאת בהשפעת המשך תהליך הביטול ההדרגתי של מגבלות הסגר השני שהחל באמצע אוקטובר.

לקראת סוף דצמבר, בעקבות עלייה חוזרת בתחלואה, החל הסגר השלישי, ומכיוון שמרבית הנתונים לבניית המדד מתקבלים בפיגור, המדד לחודש דצמבר אינו משקף עדיין את השינוי בפעילות הכלכלית בעקבות עליית התחלואה והכניסה לסגר השלישי. עליית המדד המשולב לחודש דצמבר משקפת עלייה בכל רכיבי המדד: ייצור תעשייתי (נובמבר), מדדי הפדיון (נובמבר), יבוא מוצרי צריכה ותשומות (דצמבר), יצוא הסחורות (דצמבר) ושיעור המשרות הפנויות (דצמבר).

לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.

סקירת הנפט השבועית: הנשיא החדש ביידן בעד איכות הסביבה ועוצר את צינור הנפט לקנדה

סקירת מקרו שבועית- העלייה המתונה במדד שירותי דיור משקפת חולשה משמעותית בצד הביקוש

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מתייחס בסקירות הנפט השבועית לצעדים הראשונים של הנשיא ביידן ולהשפעתם על שוק הנפט:

"הנשיא ביידן ביטל את האישור שניתן למיזם שלב ארבע (XL) של צינור הולכת הנפט Keystone שזכה לתמיכת ממשל טראמפ כחלק מפרויקט חוצה הגבולות להרחבת סקטור האנרגיה של צפון אמריקה. מדובר שינוי ושיפור של תוואי הרשת הקיימת והרחבת כושר ההולכה של הרשת, באופן שהיה צפוי להוביל עד כ-830,000 חביות ביום מ-Alberta בקנדה ל-Nebraska בארה"ב. ביטול שלב זה של הרחבת ושינוי תוואי הצינור מהווה גורם מרסן לצמיחת שוק האנרגיה בצפון אמריקה (קנדה וארה"ב). כבר ביום הנשיאות הראושן (21-ינואר), הנשיא ביידן חתם על הצו הנשיאותי שביטל את ההיתר שניתן לשלב הרביעי של צינור הנפט המדובר. המהלך משקף את שאיפתו של הנשיא לממש את הבטחתו לעצור את התרחבות סקטור האנרגיה של ארה"ב כחלק ממהלך כולל של שמירה על איכות הסביבה. עוד בנושא איכות הסביבה ומניעת שינויים אקלימיים, הנשיא ביידן צירף מחדש את ארה"ב להסכם פריז לשמירה על האקלים הגלובלי והקפיא את הסכמי החכירה לחיפוש נפט בשמורת הטבע הלאומית הארקטית אשר טראמפ אישר בסוף כהונתו. הנשיא ביידן צפוי להשעות את חכירת שדות הנפט והגז המצויות על אדמות פדרליות ומהוות כ-10% מאספקת הנפט של ארה"ב. זאת, לצד השעיית הסכמי חכירה אחרים של כריית פחם. צעדים אלו של הנשיא, עם כניסתו לתפקיד, עשויים לתרום להידוק ההיצע בשוק הנפט הגלובלי בשנים 2021-2022.

 בפמן מתייחס גם לסימנים של התפרצות מחודשת של נגיף הקורונה בחלקים מסין ולהשפעתם על הביקוש לנפט: "התפרצות מחודשת של נגיף הקורונה בסין הביאה להטלת סגרים באזורי התפרצות ולקריאה להימנע מנסיעות במהלך חג ראש השנה הסיני הקרב ולעידוד האנשים להישאר בביתם במהלך החג, מה שמעלה את החשש כי הביקוש לדלקים בסין יפגע בטווח הזמן הקצר. חברת הרכבות של סין הפחיתה את האומדן למספר הנוסעים בתקופת החגים מ-407 מיליון ל-296 מיליון איש. זאת, על רקע המספר הנמוך של הזמנות כרטיסי רכבת. מדובר בירידה משמעותית במספר הנוסעים, אך הוא עדיין גבוה יותר מאשר מספר הנוסעים בחג בשנת 2020 בו חל סגר הדוק במספר רב של אזורים בסין. ההתפשטות החוזרת של הנגיף החלה לתת את אותותיה ולראשונה מאז חודש אוקטובר 2020 עומסי התנועה בשנגחאי ובבייג'ינג בשעות הבוקר של תחילת השבוע שעבר היו נמוכים מהרמה שהייתה בשנת 2019, מה שמצביע על הצפי לירידה בביקושים המקומיים לדלק המשמש לתחבורה בטווח הזמן הקרוב.

 להערכתו, בטווח הבינוני "הקיצוץ מרצון של תפוקת הנפט של ערב הסעודית צפוי להגדיל את הגירעון בשוק הנפט ברביע הראשון של השנה ולהפחית אף את מלאי הנפט הגלובלי. במידה וערב הסעודית ושאר חברי OPEC+ יצייתו למכסות, הפורמליות והוולונטריות, הדבר יאפשר רמת היצע שתתמוך ברמת המחירים הנוכחית. בפרט, לאור המדיניות של הממשל החדש בארה"ב אשר צפוי להדק עוד יותר את שוק הנפט במהלך השנים 2021-2022. בנסיבות כאלו, ובמידה והדולר ימשיך להיחלש בעולם, אזי מחירי הנפט עשויים לעלות עוד אל מעבר ל-55 דולרים לחבית ברנט (הרמה הנוכחית). במידה ומהלך ההתחסנות יתברר כיעיל ובטוח ויהיה שיתוף פעולה רחב בקרב האוכלוסייה, זה יצור תמיכה נוספת לרמת מחירים גבוהה יותר מאשר כ-55 דולר לחבית ברנט (הרמה הנוכחית). אולם, הידוק המגבלות במספר רב של מדינות יחד עם הסגרים האזוריים בסין וההנחיה להימנע מנסיעות במהלך החג בסין, עלולים להכביד על המחיר בשבועות הקרובים.

לדבריו, "נראה שהשוק כבר מתמחר במידה רבה מאוד גירעון עתידי העשוי להיווצר בשוק. ההתקדמות לקראת שיווק גלובלי מגוון של חיסונים, שניתן לשנע בקלות, ולהביא למדינות העולם המתפתח במחיר נמוך, מהווה איתות חשוב לגבי פוטנציאל עליית הביקוש לנפט גולמי בהמשך, מה שגלום כבר כיום במידת אופטימיות גבוהה מאוד "בקונצנזוס" מחירי הנפט".

סקירת הנפט השבועית: עליית מחיר הגז הטבעי יכולה לתמוך בעלייה בביקוש לנפט

סקירת הנפט השבועית: הדולר החלש יתמוך במחיר הנפט הנוכחי

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ חיים כץ, התכנסה הבוקר לאשר את ההוספה לתקנות ביטוח לנפגעי חיסון, כך שגם חיסוני הקורונה יהיו ברשימת החיסונים, עליהם יהיה ניתן להגיש תביעה מהירה לקבלת פיצויים במקרה נזק, באופן המייתר את הצורך של נפגעי חיסון להגיש תביעה בנזיקין לבית המשפט. כמו כן, נקבעו בתקנות ביטוח נפגעי החיסון כי יינתן מימון ממשלתי מלא עבור הוספת חיסוני הקורונה לתקנות.

יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, אמר בישיבה: "אני מקווה שלא נצטרך לעשות שימוש בתקנות, אבל אם חלילה יהיה סיבוך האזרחים ידעו שיש להם לאן לפנות". ח"כ אופיר סופר אמר, "זה שהמתחסנים בחיסון הקורונה יהיו מבוטחים מנזקי החיסון לטווח הקרוב והרחוק, הוא צעד חשוב והוגן כלפי אזרחי מדינת ישראל״. ח"כ אתי חוה עטיה, אמרה בדיון כי יש לייצר מתווה פיצויים דיפרנציאלי לפי הגילאים של המחוסנים.

עו"ד מאיר ברודר, משרד הבריאות, אמר בדיון כי היה למשרד הבריאות חשיבות להכניס את חיסוני הקורונה לחוק, "מתוך הכרה ציבורית למתחסנים. להראות שאנו עומדים מאחורי החיסונים הן מבחינת הביטוחים והן מבחינת היעילות. הגבלת התקנות הן לשנתיים רק על זמן קבלת החיסון אך התביעות יוכלו להיות מוגשות גם אם יבואו תופעות אחרי תקופה זו. רב הנסתר על הנגלה ואיננו יודעים לטווחים ארוכים מה יהיו השלכות החיסון. זוהי הוראת שעה לבחון את הדברים בשנתיים אלו ונראה מה יהיה אם הקורונה ואם יהיה חיסון קבוע. ייתכן ויצטרכו להרחיב את הדברים או לייצר חוק מיוחד לזה".

סמנכ"לית כספים בשירותי בריאות כללית, רות רלב"ג, אמרה בדיון: "היוזמה להקמת הקרן לפיצויים חשובה, אך אין הגדרה של הסכום שלה ואין כאן הגדרה מי זה שקובע נכות. אנחנו במו"מ עם המדינה מתחילת הקמפיין בהיערכות והנחיות לאילו קבוצות ואיך לתת את החיסון. המדינה מנחה אותנו איך לעבוד, אבל כבר מעל חודש אחרי ואין לנו נוסחת שיפוי על כל העלות של האופרציה לחיסונים".

התקנות אושרו בוועדה פה אחד ומעתה נקבע בחוק כי מי שמתחסן בתקופה שמיום 20.12.2020 ועד יום 21.12.2022, ונפגע מהחיסון, יוכל לקבל פיצוי במסלול הפיצויים המקוצר דרך תביעה למשרד הבריאות או חברת הביטוח הממשלתי 'ענבל'. כמו כן, נקבע כי משרד הבריאות ייתן מימון ממשלתי בהתאם.

"לתת כתף" בתל אביב- עיריית תל אביב-יפו והמרכז הרפואי איכילוב יקימו מוקד חיסונים בכיכר רבין

ראש הממשלה ושר האוצר הציגו תוכנית כלכלית נוספת לסיוע למשק

בסקירה השבועית של בנק הפועלים עולות מספר נקודות לגבי התקופה הקורבה. הנקודות העקריות-

• הפעילות הכלכלית בינואר ירדה וניתן לראות זאת ברכישות בכרטיסי האשראי לדוגמה. שיעור האבטלה הרחב עלה במחצית השנייה של חודש דצמבר לרמה של 13.7%, ובשל הידוק הסגר בינואר, כנראה ששיעור האבטלה המשיך לעלות.
• הגירעון התקציבי צפוי להיוותר גבוה גם בשנת 2021, ולהגיע לרמה של כעשרה אחוזי תוצר. יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לעלות לכ-80% בסוף 2021.
• בחודשים הקרובים צפויות רכישות מט"ח גדולות יחסית של בנק ישראל, בהיקף של לפחות 2.5 מיליארד דולר לחודש. אנו ממשיכים להעריך שרכישות בסדר גודל כזה הן משמעותיות ותומכות בהיחלשות של השקל בשנת 2021.
• הציפיות לאינפלציה המשיכו לעלות לכל הטווחים, ככל הנראה בהשפעת מדיניות רכישת המט"ח והפיחות בשער השקל. תחזית האינפלציה לטווח של 12 החודשים הקרובים עלתה לרמה של 0.7%, בין השאר על רקע ההערכה שנראה תיקון כלפי מעלה בשער החליפין בחודשים הקרובים.
• אנו מעריכים שהסיכויים להפחתת ריבית לרמה של אפס פחתו לאור ההחלטה לרכוש 30 מיליארד דולר במהלך השנה.

ישראל

הממשלה החליטה על הארכת הסגר עד סוף החודש. מספר הנדבקים החדשים החל לרדת, ומספר המחוסנים הגיע לכ- 2.5 מיליון איש. בדומה לסגרים קודמים הפעילות הכלכלית בינואר כנראה ירדה וניתן לראות זאת ברכישות בכרטיסי האשראי לדוגמה. שיעור האבטלה הרחב החל להגיב לסגר כבר במחצית השנייה של חודש דצמבר כשעלה לרמה של 13.7%. בשל הידוק הסגר בינואר, כנראה ששיעור האבטלה המשיך לעלות. מדד מנהלי הרכש לחודש דצמבר רשם ירידה חדה, ובעיקר ברכיב ההזמנות ליצוא. קשה לדעת מהי הפגיעה האמיתית של המשבר במשק, וסביר להניח שהתמונה תתבהר רק לאחר שהמשק יפתח, והממשלה תתחיל לצמצם בתוכניות הסיוע. חלק מהסקרים מראים שלרוב העובדים בחל"ת אין מקום עבודה שממתין להם, אבל מאוד יתכן שצמצום הסיוע הממשלתי יאלץ אותם לשוב בכל זאת לענפי המשק שישובו לפעול כמו תיירות, נופש ותרבות.

יחס החוב הציבורי לתוצר עלה בשנת 2020 ב-13 נקודות אחוז לרמה של 73%. עליית החוב מותנה מעט בהשפעת הייסוף והאינפלציה השלילית, שצמצמו מעט את החוב במונחים שקליים (השפעה של כנקודת אחוז להערכתנו). יחס החוב הציבורי לתוצר עדיין נמוך בהשוואה לגוש האירו (101%) וארה"ב (131%), ולכן איגרות החוב של ישראל ממשיכות להיתפס בשוקי החוב בעולם כנכס בטוח יחסית. גם סיכון האינפלציה בישראל נתפס כנמוך יחסית לזה שבארה"ב לדוגמה. הגירעון התקציבי צפוי להיוותר גבוה גם בשנת 2021, ולהגיע לרמה של כעשרה אחוזי תוצר. יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לעלות לכ-80% בסוף 2021.

השקל פוחת בשבוע החולף בשיעור של כ-1.5% מול סל המטבעות. הפיחות הפעם היה בניגוד לקורלציה עם מחירי המניות בעולם (שהמשיכו לעלות), וזו אולי אינדיקציה לשינוי שחל בהערכות של השחקנים בשוק המט"ח לאחר הודעת בנק ישראל על תכנית הרכישה של 30 מיליארד דולר. אנו מעריכים כי בנק ישראל לא "ישמור

תחמושת" לסוף השנה, שכן אולי הנסיבות יהיו אז פחות נוחות, ובחודשים הקרובים אנו צפויים לכן לראות רכישות מט"ח גדולות יחסית, של לפחות 2.5 מיליארד דולר לחודש. אנו ממשיכים להעריך שרכישות בסדר גודל כזה הן משמעותיות, הן גדולות יותר בהיקפן מהעודף הצפוי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, והן תומכות בהיחלשות של השקל בשנת 2021. רכישות בנק ישראל מוגבלות בכמות ובזמן, ולכן עולה הטענה שהן אינן יכולות להשפיע על המגמה ארוכת הטווח, ואם אינן בעלות השפעה על הטווח הארוך אז למה שישפיעו על הטווח הקצר (השווקים יעילים ויודעים זאת). לדוגמה, אולי היחלשות השקל, מזמינה משקיעים זרים להגדיל את החשיפה אליו. טענה זו היא נכונה ברמה התיאורטית, אבל להערכתנו, אין הרבה שחקנים פיננסיים בשוק המט"ח שלוקחים פוזיציות ארוכות טווח, שמושפעות מחוזקו של השקל. המשקיעים המוסדיים בישראל כן מביאים בחשבון את רמת שער החליפין בהחלטות הגידור שלהם, וניתן לראות שברמות הנוכחיות הם נוטים להגדיל את החשיפה למט"ח.

הציפיות לאינפלציה המשיכו לעלות לכל הטווחים, ככל הנראה בהשפעת מדיניות רכישת המט"ח והפיחות בשער השקל. האינפלציה המגולמת בשוק האג"ח לטווח של חמש שנים לדוגמה עלתה מתחילת החודש בקרוב ל- 20 נקודות בסיס לרמה של 1.45%. רמת האינפלציה הגלומה בשוק היא גבוהה ביחס לאינפלציה בפועל, וזה לא ייחודי לישראל. לאור הרמות הנוכחיות של הציפיות לאינפלציה, אנו מעריכים כי הן כוללות רכיב של פרמיית סיכון, כלומר שהשוק מעריך שקיימת הסתברות גם אם לא גדולה, שנראה את האינפלציה מתפרצת לרמה שגבוהה מ- 2%. אנו העלנו את תחזית האינפלציה לטווח של 12 החודשים הקרובים לרמה של 0.7%, בין השאר על רקע ההערכה שנראה תיקון כלפי מעלה בשער החליפין בחודשים הקרובים.

פרוטוקול החלטת הריבית חושף שאחד החברים תמך, כמו בהחלטות קודמות, בהפחתת הריבית לאפס ולא שלל ריבית שלילית בהמשך. יתר החברים העדיפו את השימוש בכלים המוניטריים הקיימים, והעריכו שמידת הרחבה המוניטרית הנוכחית מספקת. אנו מעריכים שהסיכויים להפחתת ריבית לרמה של אפס פחתו לאור ההחלטה לרכוש 30 מיליארד דולר במהלך השנה. רכישה של 30 מיליארד דולר שתמורתם הבנק המרכזי "ידפיס" כמאה מיליארד שקל וכן רכישות של עוד 40 מיליארד שקל אג"ח ממשלתיות ימשיכו להגדיל את הנזילות בשקלים בשווקים הפיננסיים. הפקדונות השקליים ובעיקר פקדונות העו"ש צפויים לגדול בקצב מהיר גם במהלך שנת 2021.

גלובלי

צעדי הסגר של השבועות האחרונים אומנם החלו להשפיע על נתוני ההדבקה בעולם ואלו התמתנו מעט בשבוע האחרון, עם זאת נתוני התמותה עדיין גבוהים, ומדיניות הסגרים צפוייה להימשך לפחות עד סוף החודש. אירופה נשארת במוקד ההתפרצות וההגבלות על התנועה והמסחר ביבשת מתעצמות, זאת לצד מגבלות היצע והפצה של החיסונים שמאטות את קצב התחסנות האוכלוסיה.

הפעילות התעשייתית בעולם, בהובלת מגזר הטכנולוגיה העילית, מוסיפה להתאושש, בעוד מגזר השירותים בעולם, בייחוד באירופה, נפגע בשל התמשכות והתרחבות הסגרים. מדדי מנהלי הרכש למגזר התעשייה במרבית המדינות מצביעים על התרחבות הפעילות, בעוד מגזרי השירותים שבו להצביע ברובם על התכווצות בפעילות.

למרות התחלואה הגבוהה, הבורסות בארה"ב רשמו עליות שערים חדות ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב ה-46, והוסיפו לעלות בהמשך השבוע. מדד הנסדק הגיע לרמת שיא חדשה ביום שישי האחרון וסיכם עלייה

שבועית של 4.2%. מדדי המניות האחרים בארה"ב, עלו בשבוע האחרון בשיעור של בין 1.0%-2.0%, ואילו באירופה וביפן מרבית המדדים נשארו כמעט ללא שינוי בשבוע שעבר.

בשבוע שעבר הושבע ג'ו ביידן כנשיאה ה-46 של ארה"ב, וכבר ביומו הראשון בתפקיד חתם הנשיא על 15 צווים נשיאותיים, המורים בין השאר על עצירת החומה בין ארה"ב למקסיקו, ביטול הצו של טראמפ האוסר על כניסה ממדינות מוסלמיות והצטרפות מחודשת להסכם פריז. כמו כן, נשיא ארה"ב שם את המאבק בקורונה בראש סדר העדיפיות של צוות הבית הלבן. הנשיא כבר החל להפעיל מספר רב של צוותים המתמקדים סביב שני נושאים עיקריים: בלימת התפשטות הקורונה והפצת כמות גדולה ככל האפשר של חיסונים, כמו גם הגברת התמיכה בנזקקים, בתעסוקה, ובהתאוששות הכלכלית. הנשיא החליט על הרחבת הענקת תלושי מזון לנזקקים ותשלומי דמי אבטלה. כמו כן, הממשל התחיל בתהליך חקיקה של חוק שכר מינימום ברמה של 15 דולר לשעה. שכר המינימום הקיים עומד על 7.25 דולר לשעה, ללא שינוי מ- 2009. עם זאת, בפועל מספר מדיניות ועיריות החליטו באופן עצמאי להעלות שכר זה בשנים האחרונות. מוקד מרכזי של המדיניות הכלכלית של הנשיא היא תוכנית החילוץ בסך של 1.9 טריליון דולר. התוכנית צריכה לעבור את אישור הסנאט, וככל הנראה תיתקל בהתנגדות של חלק מהסנאטורים הרפובליקנים, מה שעשוי להוביל לפשרה בין שתי המפלגות על תכנית בהיקף מעט מצומצם מזה שהוצע.

נתוני המקרו בארה"ב מעורבים, ומשקפים בחלקם את ההגבלות בשל התפשטות הוירוס. מספר הדרישות החדשות לדמי אבטלה ירד מעט בשבוע האחרון ל-900 אלף אך רמת הדרישות עדיין גבוהה ומשקפת את המשך ההשפעות של משבר הקורונה. אומדנים למדדי מנהלי הרכש לחודש ינואר, של חברת מרקיט, הפתיעו לטובה. המדד לסך התפוקה עלה מ- 55.3 נקודות בדצמבר ל-58 נקודות בינואר. המדד לענפי התעשייה עלה לרמה של 59.1 נקודות והמדד לענפי השירותים עלה לרמה של 57.5 נקודות.

שוק הנדל"ן בארה"ב נהנה מהריביות הנמוכות. שוק הדיור ממשיך להפגין עוצמה ובדצמבר נמשכה מגמת ההתרחבות בפעילות. בחודש דצמבר נרשמה עלייה חדה של 5.8% נרשמה בהתחלות הבנייה, היתרי הבניה עלו ב-4.5% והשלימו עליה של 17% ב-2020, ובמכירות בתים קיימים נרשמה בדצמבר עליה קלה של 0.7% ובסיכום שנתי נרשמה בהם עלייה של כ-22% לרמה שנתית של 6.76 מיליון עסקאות- הרמה הגבוהה ביותר מאז 2006.

החרפת הסגרים והמגבלות באירופה. אירופה מתמודדת עם הסלמה בתחלואה מהקורונה. כתוצאה מכך, גרמניה הודיעה על הארכת הסגר עד ל-14 בפברואר ובאירלנד יוארך הסגר עד לחמישי במרץ. בהולנד הוכרז על עוצר זמני, בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, ובאנגליה מקבלי ההחלטות לא מוכנים להתחייב על מועד מסוים לסוף הסגר. בניגוד למצב בארה"ב, האומדנים למדד מנהלי הרכש לחודש ינואר משקפים את ההחרפה בהתכווצות הפעילות הכלכלית. המדד לסך התפוקה בגוש האירו ירד ל-47.5 נקודות מרמה של 49.1 נקודות בדצמבר. זה החודש השלישי ברציפות בו מדד זה יורד. מדד מנהלי הרכש לסך התפוקה בבריטניה ירד בחדות ל-40.6 נקודות מרמה של 50.4 נקודות בדצמבר.

ה-ECB מתחייב להמשיך ברכישות עד מרץ 2022. הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית ללא שינוי, וציין בהודעתו שהריביות צפויות להישאר ברמות הנוכחיות או נמוכות יותר עד שציפיות האינפלציה יתבססו קרוב, אך מתחת ל-2.0%. תוכנית הרכישות תיוותר אף היא ללא שינוי, ברמה כוללת של 1.85 טריליון אירו, לפחות עד סוף מרץ 2022, ובכל מקרה עד שמשבר הקורונה יסתיים.

כלכלת סין צמחה בשיעור של 2.3% בשנת 2020.כלכלת סין היא ככל הנראה הכלכלה היחידה בה התוצר עלה בשנה שעברה. ברבעון הרביעי האחרון התוצר בסין צמח בשיעור של 6.5% יחסית לאותו הרבעון ב- 2019. ההתאוששות הכלכלית של סין באה לידי ביטוי גם בייצור התעשייתי, שעלה בדצמבר 2020 בשיעור של 7.3% ביחס לדצמבר 2019.

הנפט לאן? כנראה שהחיסון לא יופץ מספיק מהר בעולם ולכן הדרישה לנפט לא תחזור לשיא

לאן יצעדו השווקים בעולם בשנת 2021?

סקירת מקרו שבועית- העלייה המתונה במדד שירותי דיור משקפת חולשה משמעותית בצד הביקוש

הממשלה אישרה את הצעת ראש הממשלה ושר הבריאות לעצירת הטיסות לישראל וממנה במטרה למנוע מאנשים חולים בקורונה ממוטציות נוספות להגיע לישראל מרחבי העולם.

התקנות יכנסו לתוקף ב-25.01.21 בחצות (בין שני לשלישי) לצורך היערכות הנוסעים, המפעלים האוויריים ושדות התעופה. איסור כניסת מטוס זר לישראל לא יחול על טיסה שהמריאה לפני כניסת התקנות לתוקף. תוקפן של התקנות בשלב הראשון הוא עד יום ראשון 31 בינואר 2021. במידת הצורך תתכנס הממשלה על מנת להאריך את תגופת סגירת השמים.

האיסור עליו הוחלט כולל את המגבלות הבאות:

• איסור כניסת מטוסים זרים לישראל, למעט טיסות מטען, טיסות לכיבוי אש וטיסות לפינוי חירום רפואי.
• הגבלה זמנית של היתרי הפעלת חברות התעופה הישראליות.
• צמצום החריגים ליציאה בטיסה אל מחוץ לישראל, כך שיכללו את המקרים הבאים בלבד: טיפול רפואי, הליך משפטי שאותו אדם צד לו או נדרש להשתתף בו או לוויה של קרוב משפחה.

מנכ"ל משרד הבריאות יחד עם מנכ"ל משרד התחבורה רשאים לאשר בקשות חריגות בשל צורך הומניטארי או צורך אישי מיוחד של יציאה מחוץ לישראל. איסור על יציאה לטיסה חל גם ביחס לטיסות באמצעות מטוסים פרטיים ישראלים.

בתגובה, חברת אל על כבר הודיע כי תאפשר לבעלי כרטיסי טיסה קיימים לקבל זיכוי או לבטל כרטיסים לטיסות שממריאות עד ה-15 בפברואר.

בחברה מסרו: "חברת אל על מיישמת את הנחיות הממשלה ותעדכן את לוח הטיסות בהתאם. החברה פרסמה מדיניות מסחרית המאפשרת ללקוחות לקבל זיכוי או לבטל את כרטיס הטיסה לטיסות הממריאות עד 15 בפברואר".

רוב עובדי רשות שדות התעופה ייצאו לחופשה ללא תשלום

ועדת הכלכלה אישרה- השהיית זכויות הצרכנים נוספת במקרה של ביטול טיסה

התוכנית תכלול 9 צעדים שלטענת נתניהו וכ"ץ "יזניקו את הכלכלה ויסייעו בראש ובראשונה לעסקים הקטנים והבינוניים ולמבקשי העבודה".

אלו תשעת הצעדים בתוכנית החדשה-

מענק לעסקים להזנקת הכלכלה – כל עסק שנפגע במחזור העסקים בשיעור של 25% ומעלה יקבל מענקים שבין 8,000 שקל ל-30,000 שקל. עסקים חדשים שנפתחו ב-2020 יקבלו מענק בשווי 8,000 שקל.

מענק משקי בית – כל בוגר יקבל 750 שקלים, כל ילד (עד הילד הרביעי) יקבל מענק של 500 שקלים, מהילד החמישי ומעלה – 300 שקלים לכל ילד.

תימרוץ להחזרת מובטלי קורונה ותיקים לעבודה – מי שקיבל אבטלה במשך 80 ימים מתחילת הקורונה ועד סוף שנת 2020 וחזר לשוק העבודה ל-4 חודשים לפחות- יקבל מענקים למשך ארבעה חודשים (שני מענקים בשווי דמי אבטלה ושני מענקי השלמת שכר). מעסיק שיחזיר מובטל ותיק לעבודה יקבל מענק מיוחד.

מענק מיוחד לנכים – תוספת מענק בשווי 500 מיליון שקל.

פריסת מע"מ להקלה על עסקים קטנים ובינוניים ל-6 חודשים. כל בקשה תאושר.

הקלה בהלוואות לעסקים להזנקת הכלכלה – דחיית התשלום על הקרן בשנה נוספת והארכת החזר הלוואות מ-50 ל-10 שנים.

דמי אבטלה לעמאיים יינתן לכל עצמאי שירצה בכך.

הפחתת רגולציה עסקית – הארכת פטור לרישוי עסקים חדשים לשנה, רישוי עסקים בהצהרה בלבד, והקפאת רגולציה חדשה לשנה.

רפורמות להגדלת השקעות – קרנות הפנסיה והביטוח יוכלו להשקיע עד 50 מיליארד שקל בהייטק ועד 100 מיליארד שקל בתשתיות.

יש לקחת בחשבון מספר דברים על התוכנית שהוצגה. דבר ראשון התוכנית דורשת את אישור הממשלה, ויש סעיפים הדורשים שנוי חקיקה, לכך כמובן נדרשת הצבעה בכנסת, ובעת תקופת בחירות וממשלת מעבר לא בטוח שההצעה תעבור חלק. שנית חלק מסעיפי התוכנית כבר מתקיימים בפועל ובהם לא הוצג שום חידוש בתוכנית הנוכחית. והדבר המשמעותי ביותר הוא שאנחנו נמצאים בתקופת בחירות, ועכשיו יותר מתמיד כל הצעה נחשבת מייד כ"כלכלת בחירות", כלומר הצעות לשיפור כלכלי לציבור על מנת לקבל קולות נוספים בבחירות הקרובות, כשבפועל לא גדולים הסיכויים לתוכנית לעבור בפועל ולהתממש בסופו של דבר.

חשוב לא פחות, התוכנית הכלכלית שהוצגה על ידי ראש הממשלה ושר האוצר לא נדונה במשרד האוצר וגם לא הגיעה ממנו. את ההודעה על התוכנית מסר דובר הליכוד, ובדיקה באוצר העלתה כי בכיריו ואגפיו לא היו שותפים להכנתה.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כבר שלח מכתב לשר האוצר כ"ץ עוד בטרם פרסום התוכנית שבו התריע כי יש להימנע מכלכלת בחירות, ולא – אנשי משרדו ייאלצו להתערב בכך. מנדלבליט הבהיר כי "אנו מצויים בתקופת הבחירות, הגוזרת על הממשלה, לרבות שריה ומשרדי הממשלה, חובת איפוק וריסון בכל הנוגע להחלטות". מנדלבליט הביע נכונות לתמוך ביוזמות כלכליות שונות של הממשלה, אך הזהיר "מפני שימוש לא ראוי בכוח השלטוני ובמשאבי המדינה לתעמולה או להשגת יתרון לא הוגן למפלגה או למועמד".

ראש הממשלה ביטל את דבריו של מנדלבליט ואמר :""זו לא תעמולת בחירות ולא כלכלת בחירות, האמריקאים השקיעו במונחים ישראלים 122 מיליארד שקל. היועץ המשפטי של ארצות הברית פסל את זה? למה זה כלכלת בחירות כי זה עוזר לאזרחי ישראל? הקורונה נעצרה? לפי זה אולי צריך לעצור את החיסונים? אול היועץ המשפטי צריך להגיד לי כמה חיסונים להביא ולתת. אני לא מעלה על הדעת שמישהו ירצה לפגוע באזרחי ישראל ובבעלי העסקים. איפה נשמע דבר כזה שיועצים משפטייים יגידו לנו כמה ומה לתת? באיזה דמוקרטיה מתוקנת זה קורה? הגיע הזמן שגם אנחנו נהיה דמוקרטיה אמיתית".

בהעדר תקציב מסודר מוצאים דרכים יצירתיות לאשר את רשת הביטחון הכלכלית לקורונה

נפתחה האפשרות להגשת בקשות למענקי נובמבר-דצמבר לעצמאים ועסקים קטנים

במטרה למנוע הכנסת מוטציות קורונה נוספות מרחבי העולם, הכריז משרד הבריאות כי החל מיום שבת אדם המבקש לעלות על טיסה לישראל יידרש להציג למפעיל האווירי אישור על בדיקת PCR שלילית לקורונה שביצע במהלך ה-72 שעות לפני מועד ההמראה, או לחילופין אישור מתחסן או מחלים שניתן על ידי משרד הבריאות.

למען הסר ספק: נוסע שיצא ממדינת ישראל בטרם חלפו 7 ימים ממועד החיסון השני יחוייב בבידוד מלא ללא קשר למועד כניסתו לישראל.

הסדר זה יחול על נוסע נכנס ששהה מחוץ לישראל למעלה מ- 72 שעות, למעט אישורים חריגים שיאושרו באופן פרטני, ולגבי נוסע נכנס שהוא איש צוות בכלי הטיס, רק אם מגיע לישראל לתקופה של למעלה מ-72 שעות.

האיסור מגיע על רקע דיונים במהלך סוף השבוע על עצירת הטיסות לישראל וממנה באופן גורף ולמשך שבועיים, כדי למנוע כניסת מוטציות נוספות של נגיף הקורונה.

בדיונים השתתפו שר הבריאות, שרת התחבורה, ראש המל"ל, מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל משרד התחבורה, ממונה הקורונה, ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות, ראש רת"א, היועץ המשפטי לממשלה ובכירים נוספים.

בדיון סוכם באופן עקרוני, בכפוף לאישור הממשלה:

• איסור כניסה ויציאה של טיסות נוסעים זרות וישראליות.
• צמצום היתר ההגעה לנתב"ג, כך שיתאפשר רק במקרים חריגים שיאושרו ע"י ועדה בראשות מנכ"לי משרדי הבריאות והתחבורה.
• גיבוש מתווה נפרד למקרים הומניטריים שיצריכו טיסות מיוחדות.
• ההגבלות יחולו על טיסות נוסעים למשך 14 ימים וייכנסו לתוקף לאחר אישור הממשלה.

למרות גל הטיסות לדובאי- ירידה של 83% ביציאות ישראלים לחו"ל בשנת 2020

ועדת החוקה אישרה: השבים מחו"ל יוכלו להיכנס לבידוד ביתי ולא יחויבו במלוניות

בסקירת המקרו ושוקי הריביות והאג"ח מתייחסים ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות בלאומי שוקי הון, לעליה המינורית במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים, זאת במסגרת ניתוח סעיפי מדד המחירים שירד ב-2020 ב-0.7%: "העלייה במהלך 2020 במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים (המשקף את שינויי המחירים בחוזי שכירות חדשים ומתחדשים), המהווה חלק מרכזי בסעיף הדיור, הייתה כמעט אפסית. העלייה המתונה משקפת חולשה משמעותית בצד הביקוש. כוח הקנייה של השוכרים נפגע משמעותית, שכן משבר הקורונה פגע בעיקר בתעסוקה של עובדים המשתכרים שכר נמוך יחסית, הנוטים לרוב לגור בשכירות ולא בבעלות, והוביל להיחלשות הסנטימנט בקרב שוכרים. כמו כן, חלה בעקבות המשבר ירידה בביקוש למגורים בשכירות מצד סטודנטים וצעירים (שחלקם חזרו זמנית לגור אצל ההורים), עקב אובדן משרות ולנוכח ההסטה של הלימודים לאמצעים של למידה מרחוק."

 מבחינת ציפיות האינפלציה מציינים השניים כי "בהנחה שתהליך ההתחסנות בארץ ובעולם יימשך באופן שיאפשר בהדרגה לענפי המשק השונים לחזור לפעול באופן מלא, צפויה עלייה משמעותית בסביבת האינפלציה במהלך השנה הקרובה. להערכתנו, במהלך הרביע השני של 2021, צפויה האינפלציה לחזור לערכים חיוביים ועד סוף השנה עשויה להגיע לסביבות 1.0% או מעט למעלה מזה. יש לציין כי גם הציפיות משוק ההון לאינפלציה בשנה הקרובה טיפסו במידה ניכרת בשבועות האחרונים, בדומה למגמה בעולם, אם כי הן עדיין מעט נמוכות יותר מ-1%." לכך כמה סיבות; " ראשית, בחודשים האחרונים נרשמת עלייה ניכרת במחירי האנרגיה והסחורות בעולם. עלייה זו צפויה לחלחל אל האינפלציה, בדגש על מוצרי הצריכה במדד."

"שנית, בהנחה שאכן תושג שליטה על מגפת הקורונה בישראל ובעולם בחודשים הקרובים, צפוי שיפור בפעילות המשק ובמצבם של משקי הבית, באופן שיתמוך בהתאוששות הביקוש המקומי למוצרים ושירותים. בפרט, סעיף הדיור."

"שלישית, בחלק מענפי השירותים (כגון מלונות, מסעדות, תרבות ופנאי), עשוי הביקוש להתאושש מהר יותר מאשר ההיצע."

"רביעית, אם אכן הגדלת המעורבות של בנק ישראל תצליח לכל הפחות להאט את ייסוף שער החליפין, לאחר הייסוף המואץ של החודשים האחרונים, "המשקולת" שמהווה שער החליפין על התאוששות האינפלציה תיחלש ותהיה בכך תרומה נוספת להתחדשות עליות המחירים במשק."

" לבסוף, העלייה הניכרת בכמות הכסף במשק (היקף המזומנים בידי הציבור ויתרות העו"ש) במהלך החודשים האחרונים (בין השאר, על רקע צבירת חסכונות, שכן לא ניתן היה לצרוך חלק מהסחורות והשירותים כרגיל), עשויה להקרין בהמשך הדרך, לפחות באופן חלקי, על עליית מחירים, שכן במצב זה, יותר כסף במשק "מתחרה" בטווח הקצר על כמות מסוימת של מוצרים ושירותים, מה שמוביל לירידה בערך הכסף ולעליות מחירים. ייתכן שהשפעה זו תחל להיות מורגשת לקראת סוף השנה הקרובה."

 באשר ליחס חוב-תוצר מציינים בפמן ורזניק כי "העלייה ביחס החוב-תוצר בישראל הינה חלק מהמגמה בעולם השנה על רקע פרוץ משבר הקורונה והנזקים הכלכליים העצומים שהסב לכלכלות העולם. למעשה ביחס למדינות המפותחות העלייה ביחס חוב–תוצר בישראל נמוכה יחסית ואולי מלמדת על ההתערבות הנמוכה מדי של הממשלה בטיפול במשבר. עם זאת ביחס למדינות ייחוס לישראל (צ'כיה, דרום קוריאה, סלובניה, סלובקיה ופולין) העלייה ביחס חוב תוצר הייתה מעט מעל הממוצע. גם בשנת 2021 צפוי המשך עלייה ביחס חוב – תוצר על רקע המשך המגבלות על המשק והמעורבות הממשלתית הנדרשת."

מומחי בנק לאומי בסקירה השבועית- איך הגעת החיסון והסכמי הנורמליזציה ישפיעו על השוק

סקירת הנפט השבועית: עליית מחיר הגז הטבעי יכולה לתמוך בעלייה בביקוש לנפט

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ שוחח עם מקבילו המרוקאי מולאי חפיד אלעלאמי, לאחר שהושגו הבנות בין הצדדים לנוסח הסכם לשיתוף פעולה כלכלי מסחרי בין שתי המדינות. ההסכם מכונן מסגרת לשת"פ בתחומי הכלכלה, הסחר והחדשנות, כששני הצדדים שמים להם למטרה להגדיל את הסחר הבילטרלי והסרת חסמי סחר פוטנציאליים. ההסכם, אשר הצדדים מעוניינים לחתום עליו בעוד כשבועיים טעון אשרור ע"י הממשלה כתנאי לכניסתו לתוקף.

ההסכם כולל בין היתר:

● שת"פ בתחום התקינה והרגולציה.

● עידוד שת"פ בין ארגוני הגג מהמגזר הפרטי.

● עידוד שת"פ בין הסוכנויות שעוסקות בתחומי המו"פ, החדשנות והאגרו- טכנולוגיה.

● השתתפות הדדית בתערוכות וועידות כלכליות שיתקיימו בשתי המדינות.

● קיום דיונים במטרה להגיע לכינון מנגנון ה- QIZ או מתווה אחר של הסכם סחר.

● קיום סיורים לימודיים, סמינרים, כמו גם ביקורים הדדיים והחלפת משלחות רשמיות וביקורי אנשי עסקים.

כמו כן, ההסכם קובע פטור ממכס ומכל חיוב אחר על ייבוא הדדי של טובין שמשמשים לתצוגה או לדוגמיות לשימושים שאינם מסחריים.

מלבד ההסכם, דיברו השרים על שיתוף פעולה בתחום החדשנות. השר פרץ הציע לשר אלעלאמי שתי חלופות: להקים קרן חדשנות משותפת או הסכם מו"פ. השר אלעאלמי שאהב מאוד את ההצעה הישראלית, ביקש לנסות לקיים את שתי החלופות במקביל.

שני השרים הנחו את הצוותים המקצועיים להכין תכנית מסודרת לקראת השיחה הבאה ביניהם, שתתקיים בעוד חודש.

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ : "מדובר על צעד חשוב מאוד לשתי המדינות שיחזק את שיתוף הפעולה בין קהילות העסקים של שני הצדדים. אני רוצה להודות לשר אלעלאמי על העבודה המשותפת בינינו ובין הצוותים המקצועיים בהסכמים המתהווים. אנו מאמינים שבזכות שיתוף הפעולה, תוך מספר חודשים בודדים אנו נחוש בגידול משמעותי בסחר בין שתי המדינות. הן בייצוא ישראלי למרוקו והן בייבוא מרוקאי לישראל"

כל שיחה עם הבנקאי גורמת לכך שיצמחו לכם שיערות לבנות? זה לא בהחלט מצב אידיאלי, ובטח שלא תרצו למצוא את עצמכם חווים אותו. זוהי הסיבה שמחובתכם לנסות לשפר את חיווי האשראי שלכם, ולהפוך אותו מחיווי אשראי אדום לחיווי אשראי ירוק. מחיקת נתוני אשראי היא לא דבר שלא ניתן לעשות, אך תיקחו בחשבון כי הפרוצדורה הזאת דורשת לא מעט שיתוף פעולה מהצד שלכם.

תעקבו אחר ההוצאות שלכם באופן שוטף

במקרה שבו אתם יודעים כי אתם עשויים לאבד את הצפון בכל מה שקשור להוצאות השוטפות שלכם, מוטב כי תעקבו אחריהם באופן שוטף. אל תעשו זאת פעם בחודש או בחודשיים, תדאגו לעשות זאת לפחות פעם אחת בשבוע. כך תוכלו לדעת מהם המשברים שצפויים להתרחש ממש בעתיד הקרוב, וכמובן תוכלו לדעת גם איך לצלוח את המשברים הללו ללא בעיה.

תימנעו מעצמכם הרפתקאות מיותרות

אל תכניסו ראש בריא למיטה חולה, ואם יש לכם ספק לגבי הוצאה כספית כזאת או אחרת אז מוטב שלא תיקחו אותה. מחיקת נתוני אשראי היא ראלית אך דרוש ידע במקרים מסובכים ובמידה ואין ביכולתכם את העין המקצועית לזהות טעויות בדוח יהיה לכם קשה לעשות זאת. ולכן מוטב כי תמנעו מעצמכם עד כמה שאפשר הרפתקאות פיננסיות שלא תוכלו לעמוד בהן. כל הוצאה שאתם עושים תבדקו אותה מכל כיוון אפשרי, בטח אם מדובר על הוצאה כספית משמעותית שעשויה להיות קריטית בהמשך.

אל תחששו להתייעץ עם אנשי מקצוע מיומנים

יכול להיות שלבד יהיה לכם קשה מאוד להוציא מהלימון לימונדה, ורק בעזרת אנשי מקצוע מנוסים תוכלו להוציא את התועלת הגבוהה ביותר. לכן אל תחששו לפנות לאנשי מקצוע בתחום הפיננסי, אנשי מקצוע שיכולים ללוות אתכם לכל אורך הדרך – ולהביא אתכם למצב שבו העתיד הפיננסי שלכם יהיה ורוד והרבה יותר יציב מבחינתכם.

לסיכום – חיווי אשראי, מהו ? ולמה הוא נועד ?

חיווי אשראי הוא מסוף שבו מזינים ת"ז שם ושם משפחה, ומתקבלת אינדיקציה המעידה על מוסר התשלומים שלהם. או ירוק (אפשר לסמוך עליו) או אדום (אי אפשר לסמוך עליו). גופי המימון והבנקים רוצים לדעת מה כושר ההחזר של הלקוחות שלהם לפני שהם מקבלים הלוואה/מימון או כל דבר אחר. לא נרצה לתת לאנשים הלוואות שלא יכולים לעמוד בהם, אחרת נמצא את עצינו בגרעונות ואינפלציות מאוד לא נעימות. ולשם כך אינדיקציה פשוטה של חיווי האשראי יכולה לשרות רוגע לנותן ההלוואה.