החלום של פייפאל היה ונותר להפוך לסוג של בנק דיגיטלי רחב ולא רק אספקת יכולות תשלום מקוונים. לאחרונה החברה שפוצלה בשנה שעברה מ-EBAY דיווחה כי בכוונתה להציע שירותי בנקאות ללקוחות, לרבות כרטיסי דביט והפקדת צ'קים. השירותים האלו ניתנו בעבר בחברה לקבוצה קטנה בלבד (סוג של קבוצת מיקוד)

פייפאל (paypal) תציע שירותי בנקאות אלה ללקוחות שלא מחזיקים בחשבונות בנק מסורתיים – הדיווח המקורי על כך היה בוול סטריט ג'ורנל. בין השירותים כאמור כרטיסי דביט, מדובר בכרטיסים שבאמצעותם ניתן למשוך כספים מכספומט (אך לרוב לא לשלם בחנויות ובמקומות נוספים). כמו כן, תאפשר פייפאל הפקדת צ'קים וביטוח של ה-fdic (התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות).

על פי הוול-סטריט ג'ורנל לא ברור איך פייפאל תעשה זאת, איך היא בעצם תאפשר שירותים אלו ללקוחותיה שכן , בשלב זה, היא אינה מחזיקה ברישיון לבנקאות בארה"ב. לפי הדיווח, החברה מנהלת מגעים לשיתופי פעולה עם מספר בנקים קטנים שיכולים לספק את השירותים האלה, כך למשל עם הבנק של דלאוור ואחרים באופן כזה שמאחורי הקלעים הבנק של דלאוור יטפל בכרטיסי הדביט, בנק בגורג'יה יפקיד את הצ'קים שמשתמשים יצלמו, ובנקים ביוטה יציעו הלוואות ללקוחות ולעסקים קטנים.

עד היום פייפאל הציעה שירותים כאלה רק לקבוצה קטנה של לקוחות ששימשו מבחינתה קבוצת מיקוד לבחינת יכולתה בתחום ולבחינת הפוטנציאל והמודל העסקי. פייפאל לא גבתה עבור שירותים אלו עמלה חודשית או דרשה סכום מינימום בחשבון.  אך המשתמשים נדרשו לשלם עמלות על שימוש בכספומטים שלא שייכים לפייפאל, ולשלם מעל אחוז מהסכום של כל צ'ק שהפקידו באמצעות מצלמת הסמארטפון.

מנהל התפעול הראשי של פייפאל, ביל רידי אמר על רקע הדיווחים שהחברה לא מתכננת להחליף את הבנקים המסורתיים בתקופה הקרובה, אלא מעוניינת להציע אפשרויות נוספות וטובות ללקוחות שלא יכלו ליהנות מהן עד היום, דבר שהחברה רואה כמשמעותי בכלכלה הדיגיטלית.

שי ליפמן אניסט הנדל"ן של ווליו בייס בהמלצה אופטימית על דוניץ – "האחים דוניץ  הנה חברה משכנת הפעילה בייזום נדל"ן למגורים בישראל. החברה פעילה למעלה מחמישים שנים, דוניץ עוסקת בייזום, תכנון, פיתוח, בנייה, שיווק ומכירה של פרויקטים לבנייה למגורים, בעיקר באזורי ביקוש במרכז הארץ. החברה בונה כיום את פרויקט ההתחדשות העירונית הגדול בישראל- קרית האמנים בראשון לציון (פינוי ובינוי של 1,386 יח"ד חלף 276 מפונים).

"אנו מייחסים חשיבות רבה לכך שהחברה מנהלת ומבצעת את הפרויקטים שלה, כך היא מיטיבה לשלוט על ביצוע הפרויקט הן ברמת האיכות והן ברמת התקצוב ויכולה להגדיל את הרווחיות. לאור העובדה שהשחקנים בתחום הביצוע היום נחלשו ליכולת הבנייה העצמית חשיבות רבה. הפרויקטים של החברה מאופיינים בקהל יעד של מעמד הביניים ומעלה, אשר צורך דירות שמחירן נע סביב 2.2- 2.75 מיליון שקל  ליח"ד, ולכן לפעילות מחיר למשתכן שאינה מאופיינת בסביבת מחירים זו אין השפעה ישירה על הביקוש לדירות אותן החברה בונה. החברה פעילה גאוגרפית בין אשדוד לפתח תקווה, כשלחברה מאסה של פרויקטים באזור המרכז, בעיקר בראשון לציון, אשדוד וגני תקווה. לחברה מלאי קרקעות נרחב אותן רכשה בעבר (בין 1977 – 2011) על קרקעות אלו קיימת תב"ע בתוקף לבניית 1,180 יחידות דיור, בראשון לציון, אשדוד, רחובות וגני תקווה שצפי המסירה שלהן נע בין 2027-2019 .בנוסף בבעלות החברה קרקעות לעוד כ-1,527  יח"ד שנמצאות בשינויי ואישורי תב"ע. כשחלק מהם מהווים שני פרויקטים של התחדשות עירונית בתל-אביב ובגבעתיים.

"המימון של החברה נובע משני מקורות: הליווי הפיננסי (בנק לאומי) של הפרויקטים אותם היא מבצעת, עלות הכסף של דוניץ היא נמוכה ונעה בין פריים + 0.3% לפריים + 0.7%. באוקטובר גייסה החברה אג"ח שקלי (המיר) בתשואה של כ-2.2% לטווח בינוני. פרמטרים אלו מצביעים על החוסן הפיננסי של החברה. אנו נותרים בהמלצת קנייה במחיר יעד של 113 שקל למניה – אפסייד של 56%.

"השווי הזה נגזר לפי מודל שמרני שמהוון את הרווח הגולמי הצפוי של החברה בפרויקטים בביצוע ואת שווין הריאלי של חלק מהקרקעות עם תב"ע. נזכיר כי החברה טרם אימצה את תקן IFRS15 ,והחלתו תגדיל את ההון העצמי של החברה ב- 32 מיליון שקל . להערכתנו החברה המנוהלת היטב בהובלה של ניסים אחיעזרא מנכ"ל החברה ובעל מניות. החזקה במניות החברה  שנמצאת בתחום בצמיחה, יוזמת וצומחת בקצב נאה, בעלת מדיניות חלוקה של 50%  מהרווח הנקי כדיבידנד, מחזיקה בארסנל נאה של קרקעות לעשור הבא ומובילה בתחום ההתחדשות העירונית, היא תוספת מתבקשת לתיק ההשקעות".

חברת היזמות והבנייה פרשקובסקי פרסמה מצגת משקיעים. במקרים רבים המצגות הן לפני גיוסי אג"ח. החברה מספקת תחזית חיובית במיוחד לשנים הבאות (תחת אזהרה שאין היא מתחייב לנתונים אלו).

בפתיח המצגת מסבירים מנהלי החברה כי הקבוצה פעילה למעלה מ-25 שנים בענף הנדל"ן במהלכן ביצעה עשרות פרויקטים עם למעלה מ-3,000 יחידות דיור ומרכזים מסחריים פעילים. נכון לסוף 2017 לחברה הון של כ- 326 מיליון ש"ח  וההון יגדל ל-461 מיליון שקל כתוצאה מיישום של תקן חשבונאי שמאפשר הכרה בהכנסה ממכירת דירות על פני תקופת הבנייה.

אבל הנתון הכי חשוב במצגת – "בין השנים 2022-2018 צפויה החברה להכיר בהכנסות ממכירת דירות בהיקף מוערך של כ4,467 מיליון שקל  וברווח גולמי מוערך של כ-732 מיליון שקל. זה המון כסף, ונכון שזה לא יורד לשורה התחתונה – יש עוד הוצאות תפעוליות שוטפות, אבל זה בהחלט אמור להשאיר רווחים פנטסטיים בשורה התחתונה.

"כיום לחברה 1,623 יח״ד בשיווק מתוכן נכון ליום לסוף מארס 2018 נמכרו 1,190 יחידות דיור", כותבים מנהלי החברה ומוסיפים – "כל הפרויקטים שבבעלות החברה ממוקמים באזורי ביקוש. הרחבת הפיזור הגיאוגרפי מתבצעת באופן מבוקר, תוך שאיפה לייצר מוניטין בערים בהן פועלת החברה וחיזוק המותג בקרב הרוכשים הפוטנציאליים. ערי הפעילות נבחרות בהתאם לריכוז קהל היעד-מעמד ביניים ומשפרי דיור.

"החברה מציגה רווחיות באופן עקבי בחמש השנים האחרונות. החברה מציגה גידול בהון העצמי. לחברה הנהלה המתמחה בתחום הנדל"ן. החברה ממשיכה להתמקד בתחום הנדל"ן למגורים באזורי הביקוש בישראל ולפתח לצידה גם את תחום הנדל"ן המניב".

למצגת המלאה

הקבלנים לא הגישו הצעות למכרז מחיר למשתכן בערים אילת ואבו גוש. הכישלון הזה מעיד על חשש של הקבלנים ללכת על הפרויקטים במקומות האלו וזאת בהמשך לכישלון המכרז בעיר צפת אז האם זה מעיד על בעיה במכרזי מחיר למשתכן? לא בטוח, אבל הכישלונות האלו מתרבים ולצד הכישלונות גם בשיווק במקרים רבים לאור הבנייה של דירות גדולות ויקרות (במקום  קטנות וזולות) והטענות נגד הסטנדרט בנייה הנמוך (מטבח קטן, אין כיווני אוויר ועוד), נראה שהקבלנים וגם הציבור חוששים מהתוכנית הזו.

המכרז בעיר אילת הוא יחסית מכרז קטן, כך שדווקא היה צפוי שקבלנים קטנים ובינוניים יתמודדו בו. המכרז כלל שלושה מגרשים בשכונת שחמון 11, עם היצע של 138 יחידות דיור – 125 מהן דירות מוזלות והיתר – 13 יחידות דיור, למכירה בשוק החופשי במחיר מלא. מחיר המקסימום במכרז עמד בין 7,966 שקל למ"ר ועד 8,000 שקל למ"ר, ועלות הפיתוח נעה בין כ-2.34 מיליון שקל לכ-5.88 מיליון שקל ללא מע"מ (תלוי במגרש).

על המגרשים היה אמור לחול תשלום נוסף בעקבות חתימת הסכם-גג עם העיר אילת – תשלום לרשות מקרקעי ישראל בגין "תשתיות על", שעומד על בין כ-473.3 אלף שקל ועד כ-2.9 מיליון שקל לא כולל מע"מ (תלוי במגרש). עוד על פי תנאי המכרז, אם תתקבל הקלת שבס במגרשים (הקלה שנמצאת בסמכות הרשות המקומית ומאפשרת תוספת דירות בפרויקט), הדירות הנוספות יוכלו להימכר בשוק החופשי ולא כדירות מוזלות לזכאים.

המכרז באילת אינו מכרז חדש. כבר בסוף 2016 פורסם המכרז לראשונה אבל במתכונת אחרת – דירות מוזלות בלבד. אבל על רקע חוסר האטרקטיביות לקבלנים שונו תנאי המכרז מספר פעמים וכאמור במכרז המעודכן יש מרכיב סביר של דירות למכירה במחירי השוק. אלא שהקבלנים כנראה מבינים שלא מדובר בבוננזה. המחיר במסגרת מחיר למשתכן לא מבטיח קופצים רבים על הדירות האלו (שייתכן שהסטנדרט שלהם נמוך יחסית). אגב, חשוב להדגיש כי ההנחה במסגרת מחיר למשתכן בפריפריה אינה משמעותית כמו בערי המרכז.

בעיה נוספת היא המימון של הקבלנים – לא כל קבלן מקבל ליווי בנקאי בקלות, והקטנים בתקופה של עצירה במכירות וקיפאון מסוים בשוק הדירות, סובלים יותר מתנאי מימון קפדנים ונוקשים, ובמקרים רבים לא יכולים להרחיב את מסגרת הפעילות שלהם.

ומעבר לכך, הקרקע באילת בעייתית – על פי המכרז הקרקע מזוהמת ומצריכה טיפול ייעודי, וזה גם עלול להרחיק את הקבלנים.

אז המכרז באילת שבדרום נכשל;  המכרז בצפת בצפון לפני כשבועיים נכשל גם כן, וגם באזור המרכז/ ירושלים יש כישלון – באבו גוש. המכרז באבו גוש בשכונה המערבית של היישוב, כלל מגרש אחד לבניית 99 יחידות דיור בסך-הכול, 69 מהן מוזלות לזכאי מחיר למשתכן והשאר (30 יחידות דיור) למכירה בשוק החופשי במחיר מלא. מחיר המקסימום במכרז עמד על 8,900 שקל למ"ר ועלות הפיתוח עמדה על כ-24.6 מיליון שקל. הכישלון באבו גוש מעיד גם על החולשה הכללית במכרזי מחיר למשתכן, וגם על כך שהמכרזים במגזר הערבי פחות מצליחים (בלשון המעטה) מהמכרזים במגזר היהודי. נראה שהעניין, לפחות המכרזים במגזר הערבי, דורש חשיבה מחדש.

מחיר למשתכן ברעננה ולוד – הזכאים מתלוננים

מחיר למשתכן זה כמו למכור לאנשים קרקעות חקלאיות

רוכשים דירה במחיר למשתכן? ככה תיקחו משכנתא

השכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים בחודש ינואר 2018 – 10.2 אלף שקל (הנתון יעודכן כאן באופן שוטף)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את נתוני השכר לחודש ינואר, וכדאי לשים לב לממוצע, אבל לא רק לממוצע הכללי, אלא גם לממוצע בענפים שונים. לדוגמה – השכר בתחום הפיננסים עולה משמעותית על השכר הממוצע במשק ומסתכם ב-19.5 אלף שקל – כן, זה ידוע שהשכר בבנקים , בחברות הביטוח ובעיקר בבנק ישראל משמעותית מעל הממוצע, אבל מדובר בפער רחב מדי. עם זאת, לא מדובר על כל התפקידים בתחום הפיננסי (ראו כאן הרחבה על – יועץ השקעות – מה התפקיד וכמה מרוויח?)

כך או כך, מספר משרות השכיר היה בינואר  3.604 מיליון. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה 10,208 שקל, והשכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים היה 9,821.

הנה השכר הממוצע בחודשים האחרונים (ובממוצע לשנת 2017):

בחודש ינואר 2018 מכלל משרות השכיר במשק, 34.0% (1.224 מיליון) נמצאים בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר גבוה מהשכר הממוצע של כלל המשק (10,208 שקל). מכלל משרות השכיר במשק, 66.0% (2.380 מיליון) נמצאים בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר נמוך מהשכר הממוצע של כלל המשק (10,208 שקל).

 נתוני המגמה מצביעים על עלייה במספר משרות השכיר. בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 עלה מספר משרות השכיר ב- 1.4% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 2.3% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017.

 בענף שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות עלה מספר משרות השכיר ב-3.8% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 בהמשך לעלייה של 4.1% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017. בענף פעילויות בנדל"ן ירד מספר משרות השכיר ב-2.3% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 בהמשך לירידה של 1.4% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017.

שכר ממוצע למשרת שכיר

שכר שכיר במחירים קבועים הוא השכר הממוצע במחירים שוטפים מנוכה במדד המחירים לצרכן של כל חודש. שכר זה מייצג את השכר ללא השפעה של עליות/ירידות מחירים במשק.נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר הן במחירים שוטפים והן במחירים קבועים. בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-2.4% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.4% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017.

בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-1.7% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.3% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017.

בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-7.5% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 בהמשך לעלייה של 10.1% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017. בענף מנהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי ירד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-9.1% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 בהמשך לירידה של 6.5% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017.

בחודש ינואר 2018 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו היו 2.317 מיליון משרות שכיר (64.3% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 10,889 שקל.

במגזר הממשלתי היו 679.9 אלף משרות שכיר (18.9% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 10,150 שקל.

במגזר המלכ"רים הפרטיים היו 264.1 אלף משרות שכיר (7.3% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 5,713 שקל.

במגזר משקי הבית היו 240.3 אלף משרות שכיר (6.7% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 4,779 שקל.

במגזר החברות הפיננסיות היו 102.3 אלף משרות שכיר (2.8% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 19,527 שקל.

שכר מינימום – כל מה שצריך לדעת כדי לקבל את מה שמגיע לכם!

תג נכה – כל מה שצריך לדעת

תג חניה לנכה, שנקרא גם תו נכה, מאפשר לאוחז בו להחנות את הרכב במקומות מסומנים לכך, וגם במקרים רבים במקומות שניתן להחנות בהם כל עוד החניה לא מפריעה לתנועה. למשל, אם רכב שנושא תג/תו נכה יחנה על המדרכה אבל לא יפריע להולכי הרגל, הוא לא יקבל דוח, שכן הנחת הבסיס היא שלא היתה לו חניה אחרת, והוא נאלץ להחנות במקום שאסור לכלי רכב אחרים.

הרעיון שמאחורי תו חניה נכון ומוצדק כמובן – להקל על נכים ובעלי מוגבלויות את הגישה למקומות. אלא שבפועל, תו הנכה מזהה את הרכב של הנכה, ולא את הנכה או את בעל המוגבלות עצמו, כך שבמקרים רבים נעשה שימוש ברכב על ידי אנשים אחרים, בני משפחה למשל, שאינם באמת הנכים. ועדיין – התועלת של תג הנכה עולה על העלות.

אז מי יכול לקבל תו נכה, כמה תווים מקבלים, ואילו סוגים קיימים –  התשובות לפניכם.

ניתן לקבל תג נכה לחניה עבור שני כלי רכב, בתנאי שהם משמשים להסעת הנכה. זה יכול להיות כלי רכב שבבעלות הנכה, וזה יכול להיות כלי רכב שלא בבעלותו, אם הוא משמש את הנכה דרך קבע.

השימוש בתג מותר רק כאשר הנכה נמצא ברכב – כנהג או כנוסע .

בעל תג חניה לנכה פטור מתשלום על חניה במקום ציבורי, שהגישה היחידה אליו לנכה היא באמצעות חניה ציבורית בתשלום. כמו כן, במקרים רבים ניתן להחנות רכב עם תג נכה בחניה בכחול לבן – ללא תשלום. עם זאת, נדגיש –  לא מדובר בתקנה ארצית, אלא בתקנות של רשויות מקומיות, ולכן חשוב לוודא שקיימת אפשרות כזו מול הרשות המקומית שבתחומה חונים (אפשר לברר במוקדי המידע של הערים).

בעבר היה תג החניה למעשה מדבקה שהוצמדה אל שמשת הרכב, אבל כבר שנים רבות שהתג הוא בעצם כרטיס קשיח שבעת החניה מוצמד לחלון הקדמי של הרכב מצד שמאל או בחלון הצדדי בצד הנהג), כך שניתן לראות אותו בבירור.

התוקף של תג נכה הוא 8 שנים, ואם מדובר על תג לצמיתות אזי כשבועיים/ שלושה שבועות לפני תום התקופה, יחודש התג אוטומטית ויישלח בדואר.

סוגי התגים

קיימים מספר סוגים של תגי נכה:

תג כחול עם סמל של כיסא גלגלים – מיועד לנכים הזקוקים לכיסא גלגלים, או לרכב כאמצעי תנועה בשל מוגבלות ברגליהם.

תג עם סמל משולש ירוק – לנכים שאינם מרותקים לכיסא גלגלים.

שני התגים הנ"ל, כאשר מסומנת עליהם כלנית, הם תגים של נכי צה"ל.

מבחינת האפשרות לחנות במקומות מסוימים הרי שאין הבדל בין התגים השונים, וההקלות מיועדות לכל נושאי התגים.

הקלה נוספת – רכב הנושא תג עם סמל של כיסא גלגלים, רשאי לנסוע בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית כאשר הנכה נמצא ברכב.

מי זכאי לתג נכה?

את הבקשה לקבלת תג חניה לנכה יכול להגיש מי שסובל ממחלה או מספר מחלות שבגינן הוא מתקשה בהליכה, תנועותיו מסוכנות לבריאותו או שהוא מרותק לביתו. כל זה צריך להיות מגובה כמובן בדוחות רפואיים עדכניים.

זכאי לתג נכה עיוור (בעל תעודת עיוור/לקוי ראייה) הוא מי שרופא שהוסמך לכך אישר כי הוא עונה על אחד מאלה: נכותו הרפואית היא בשיעור 60% לפחות ותנועתו ללא רכב עלולה לערער את מצב בריאותו או/ ו שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכיסא גלגלים לצורך ניידותו.

כמו כן, אם המבקש נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות. חשוב להבהיר כי כל אדם המעוניין שתיקבע לו נכות רפואית (כללית) מטעם המוסד לביטוח לאומי שלא באמצעות תביעה לקצבת נכות, יכול להגיש בקשה לרשות המסים ולהיבדק על-ידי ועדה רפואית לפטור ממס הכנסה.

כדי לקבל את תג הנכה יש להעביר את המסמכים הבאים: טופס בקשה לתג נכה ופטור מאגרת רישוי; צילום תעודת זהות של הנכה + ספח; צילום רישיונות רכב; מכתב בחתימתו של הנכה המציין את מספרי כלי הרכב שבשבילם מתבקש התג (עד שני כלי רכב); מוגבלי ניידות בכל הגילאים שניידותם נבדקה על-ידי משרד הבריאות לפני גיל 67 יצרפו את האישור של משרד הבריאות.

אם לא קיים אישור על מוגבלות בניידות מטעם משרד הבריאות, יש להגיש מסמכים עדכניים מרופא המומחה בתחום המחלה שבגינה מוגשת הבקשה, שיכללו התייחסות ליכולת התנועה של מגיש הבקשה. רצוי לשמור על עותק מכל מסמך, היות שהמסמכים לא יוחזרו לשולח. כמו כן, אין לשלוח דיסקים וצילומי רנטגן.

אם מדובר בנכי צה"ל – יש לוודא כי קיים אישור ממשרד הביטחון (האישור מועבר באופן אוטומטי ישירות למערכת משרד הרישוי).

לגבי עיוורים – יש לוודא כי קיים אישור ממשרד הרווחה (האישור מועבר באופן אוטומטי ישירות למערכת משרד הרישוי).

לגבי נפגעי פעולות איבה – אישור מהמוסד לביטוח הלאומי (אגף נפגעי פעולות איבה) שהם נכים ושתנועתם ללא רכב עלולה לערער את מצב בריאותם.

במקרה שהנכה המבקש תג חניה אינו בעל הרכב יש לצרף את המסמכים הבאים:

אם הרכב רשום על שם האישה/בעל/ילד/הורה/אח של מבקש התג: צילומי תעודות הזהות והספח של שניהם (להוכחת הקרבה המשפחתית). אם הרכב רשום על שם בן/בת זוג ללא נישואים של מבקש התג: צילומי תעודות זהות וספח של שני בני הזוג, וכן חוזה/הסכם נישואין/הסכם ממון/תצהיר מעורך דין או מבית משפט, כי השניים חיים ומנהלים משק בית משותף כבני זוג. אם הרכב רשום על שם מי שאינו בן משפחה מדרגה ראשונה של מבקש התג (כגון גיס, חבר, או בני זוג של ילדיו): תצהיר של הנכה ותצהיר של בעל הרכב (חתומים על-ידי עורך דין) על כך שהרכב משמש את הנכה מבקש התג.

אם הרכב רשום על שם האפוטרופוס של מבקש התג: צו למינוי אפוטרופוס בחותמת בית משפט.

אם הרכב רשום של שם חברה: אישור עם לוגו וחותמת החברה (ראו דוגמה) המציין שהרכב עומד לשימושו של הנכה וכולל את מספר הרכב ופרטי הנכה.

ברכב הרשום על שם חברת השכרה/ליסינג: אישור מחברת ההשכרה כי הרכב עומד לשימושו האישי של הנכה, כולל לוגו וחותמת (ראו דוגמה), ח.פ. ומספר רכב ופרטי הנכה (שם ותעודת זהות).

ברכב שנרכש מחברת ליסינג מימוני פרטי: חוזה רכישה עם לוגו וחותמת חברת הליסינג, מספר רכב ופרטי הנכה. אישור מחברת הליסינג עם לוגו וחותמת החברה, המציין כי הרכב נרכש בעסקת מימון פרטית מתאריך X עד תאריך Y. על האישור לכלול את מספר הרכב ופרטי הנכה (שם ומספר זהות).

צילום תעודת זהות וספח של מבקש התג.

את טופס הבקשה בצירוף המסמכים יש להעביר למשרד התחבורה היחידה לטיפול במוגבלי ניידות במרכז עדכון ובקרה ת"ד 72 חולון מיקוד 58100. ניתן להעביר את הבקשה גם באופן מקוון. לשם כך יש לסרוק את טופס הבקשה וכל המסמכים והאישורים הרלוונטיים לקובץ PDF אחד. אין צורך להגיע למשרדי הרישוי.

משך הטיפול בבקשה לתג חניה לנכה אורך עד 90 ימים מיום הגעת הבקשה. אפשר להתעדכן על מצב הטיפול בבקשה לאחר 3 שבועות מהגשתה באמצעות המענה האנושי במרכז המידע הארצי, הניתן בשפות עברית, ערבית ורוסית.

מספר הטלפון לבירורים: 1-222-56-78 או בחיוג מקוצר מכל הרשתות: 5678*

המוקד פועל בימים א'-ה' משעה 07:00 בבוקר עד 20:00 בערב

בימי ו' וערבי חג מהשעה 07:00 בבוקר עד 13:00 בצהרים

תג הנכה נגנב – מה עושים?

במקרים של אובדן, גניבה, או החזרת רכב שהושבת בתג, יש למלא טופס בקשה להנפקת תג נכה במקרה של אובדן/גניבה/החזרת רכב שהושבת בתג. אם הרכב היה מושבת מכל סיבה שהיא (לאחר תאונה, הפקדת רישיון רכב, הורדה של ניידת בטיחות ועוד) בתקופה העולה על חודש ימים, כאשר הרכב יוחזר לכשירות יש להודיע לרשות הרישוי על מנת שיונפק תג חדש.

במקרים של החלפת רכב או הוספת רכב שני לתג, יש למלא טופס בקשה להנפקת תג נכה במקרה של החלפת רכב/הוספת רכב. יש להעביר את הטופס המתאים אל היחידה לטיפול במוגבלי ניידות, מרכז פניות הציבור ת"ד 72 חולון, מיקוד 58100.

ניתן להעביר את הבקשה גם באופן מקוון. לשם כך יש לסרוק את טופס הבקשה וכל המסמכים והאישורים הרלוונטיים לקובץ PDF אחד. במקרים דחופים ניתן להגיע ישירות למשרדי הרישוי.

במקרה שבעל תג חניה בתוקף רכש רכב חדש ישירות מהיבואן, היבואן ישלח את פרטי הרכב החדש למשרד הרישוי לצורך הוצאת תג חניה מעודכן.

אם תג החניה כולל רכב יחיד, התג יישלח באמצעות דואר ישראל בתוך שבועיים מעדכון היבואן, לפי הכתובת המעודכנת במשרד הפנים. אין צורך להגיע או לפנות למשרד הרישוי.

אם תג החניה כולל שני רכבים, יש לפנות בכתב למשרד הרישוי ליחידה לטיפול במוגבלי ניידות, ולציין איזה מבין שני כלי הרכב המשויכים לתג החניה מוחלף על-ידי הרכב החדש.

על מנת לחדש תג שפג תוקפו (בתג שלא אושר לצמיתות ומחודש אוטומטית אחרי 8 שנים), יש לבצע שוב את הליך קבלת התג. כדי למנוע עיכובים יש להתחיל את ההליך כ-90 יום לפני תום תוקפו של התג.

ניתן לקבל תג חניה לשני כלי רכב, ובלבד שיוכח ששניהם משמשים להסעת הנכה. הרכב יכול להירשם על שמם של הורים לילד נכה, אין צורך ברישום הרכב על שם הילד. נכה המבקש למכור את רכבו, נדרש לפנות למשרד הרישוי עם הקונה לצורך העברת בעלות.

אם אין לנכה חניה פרטית, ניתן לבדוק האם הרשות המקומית מאפשרת סימון אזור חניה מיוחד. אפשרות הסימון ניתנת בדרך כלל רק במקרים שבהם מדובר בנכות פיזית (כלומר אינה תקפה לאוטיסטים וכד').

חניית נכים – כל מה שצריך לדעת

משכנתאות לנכים – הגיע הזמן להקל עליהם

בשורה לטסים לדרום אמריקה. חברת התעופה הדרום-אמריקאית LATAM תחל להפעיל בדצמבר 2018 קו תעופה ישיר יחיד בין ישראל לבין ברזיל וצ'ילה. משרד התיירות הודיע הערב כי נחתם הסכם לאחר מו"מ שארך שנה וחצי  – למה כל כך הרבה זמן? ברגע שמדובר על הטבה לנוסעים, על מחירים נמוכים יותר משמעותית מכל אפשרות אחרת,  אז צריך להזדרז. אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם לא.

הקו יחל לפעול ב-12 בדצמבר ומחירי כרטיס בו יחלו מ-999 דולר. בימים ראשון, שלישי וחמישי תצא טיסה מנתב"ג, תעצור בסאו פאולו ותמשיך לבירת צ'ילה, סנטיאגו. בימים שני, רביעי ושבת הטיסה תמריא מסנטיאגו, תעבור בסאו פאולו ותמשיך לנתב"ג. המחיר זול בלפחות 20% מהמחירים הנוכחיים.

משך הטיסה יהיה 11 שעות – כ-3.5 שעות פחות ממשך הטיסות הישירות שהציעה אל על בעבר בין תל אביב לסאו פאולו. קיצור זמן הטיסה יתאפשר ככל הנראה בזכות מעבר מעל  מדינות באפריקה שעד כה טיסות מישראל לא חלפו מעליהן.

החברה המפעילה –  LATAM הוקמה ב-2012 כתוצאה ממיזוג של שתי חברות תעופה דרום אמריקאיות ותיקות: LAN הצ'יליאנית, שנוסדה ב-1929 ו-TAM הברזילאית, שנוסדה ב-1976. החברה מפעילה טיסות רבות מדרום אמריקה ליעדים בצפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה, מזרח אסיה ודרום אפריקה.

על פי נתוני משרד התיירות, בחודשיים הראשונים של 2018 נרשם זינוק אדיר של 90% בכניסות תיירים מברזיל לעומת התקופה המקבילה ב-2016. ב-2017 הגיעו לישראל כ-55 אלף תיירים מברזיל. כמו כן, מדווחים ממשרד התיירות כי מסקר שערך המשרד עולה כי תייר ברזילאי שוהה בישראל 10 לילות בממוצע ומוציא כ-1,900 דולר בביקורו – הרבה יותר מתייר "ממוצע". עוד עולה מהס'ר כי מעט יותר משליש מהתיירים מברזיל הגיעו למטרות צליינות.

"פתיחת הקו הישיר מברזיל לישראל היא הישג משמעותי והמשך ישיר למדיניות לפתיחת שווקי תיירות חדשים לישראל", אמר, על רקע פתיחת הקו, שר התיירות, יריב לוין. "הקו החדש בהמשך לקווים חדשים שפתחנו בזמן האחרון, יקצר את הדרך לאלפי המטיילים הישראלים הפוקדים את מדינות דרום אמריקה ויוזיל משמעותית את עלות ההגעה".

מנכ"ל LATAM, ג'רום קאדייר, אמר כי "באמצעות הטיסה החדשה לתל-אביב נהפוך לחברה היחידה שתספק טיסה לישראל מהאזור. מדובר בשירות מיוחד עבור נוסעים מאמריקה הלטינית. תיירים מברזיל, ארגנטינה וצ'ילה, לדוגמה, יוכלו עכשיו להגיע לישראל בקלות בזכות הקו החדש".

בית ההשקעות מיטב דש מפרסם תחזית לתשואת קופות הגמל בחודש מארס. תחזית ביצועי קופות הגמל מארס 2018

מארס 2018: קופות הגמל הכלליות השיגו תשואה שלילית של כ-0.6% כתוצאה מירידות השערים שנרשמו בשוקי המניות בארץ ובחו"ל. הטווח הוא בין תשואה שלילית של 1.1% לבין תשואה שלילית של  0.1%.

קופות הגמל המנייתיות השיגו תשואה שלילית של כ-2.5%. בטווח של תשואה שלילית של 3.5% עד תשואה שלילית של 1.5%.

תשואה חיובית של 0.2% לקופות הגמל המדדיות. בטווח של תשואה אפסית עד תשואה חיובית של 0.4%.

תשואה חיובית של 0.3% לקופות הגמל השקליות. בטווח תשואה של 0.1% עד תשואה של 0.5%.

 ברבע הראשון של השנה: הקופות הכלליות עברו החודש לטריטוריה שלילית עם תשואה שלילית של כ-0.3%.

סיכום חודש מארס 2018 –  הערכת מיטב דש היא, שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הכלליות הגדולות יציגו במארס 2018 תשואה נומינלית (ברוטו) משוקללת שלילית של 0.6%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע בין תשואה שלילית של 1.1% לבין תשואה שלילית של 0.1%.

ירידות השערים בשוקי המניות בעולם ובארץ, תוך תנודתיות גבוהה, פעלו כגורם שלילי לתשואות הקופות החודש. מנגד, עליות השערים באג"ח הממשלתי, הצמוד והשקלי (בעיקר בארוכים), והתחזקות המט"ח (בעיקר האירו) מיתנו את הירידות.

שוקי המניות בעולם הציגו מגמה שלילית :

בארה"ב: מגמה שלילית כאשר מדד ה-S&P ירד ב-2.7%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-3.7% ומדד הנאסד"ק ירד ב-2.9%.

באירופה: ירידות שערים: ה-DAX הגרמני ירד ב-2.7%, ה-CAC הצרפתי ירד ב-2.9% וה-Eurostoxx 50 ירד בשיעור של 2.3%.

ביפן: מגמה שלילית כאשר מדד הניקיי ירד בשיעור חד של 4.1%.

כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

גם בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה שלילית בעוצמה חזקה יותר: מדד ת"א 35 ירד ב-4.3%, מדד ת"א 90 ירד ב-2.2%, מדד ת"א 125 ירד ב-3.8% ומדד יתר 50 ירד ב-5.4%.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמו עליות שערים קלות. מדד התל בונד 20 עלה ב-0.2%, מדד תל בונד 40 נותר ללא שינוי ומדד התל בונד 60 עלה ב-0.1%. אגרות החוב הלא מדורגות ירדו ב-0.9%.

באגרות החוב הממשלתיות נרשמה תשואה חיובית בשיעור של 0.6%, כאשר אגרות החוב הצמודות למדד עלו ב-0.6% ואגרות החוב השקליות עלו ב-0.5%.

נתוני מארס 2018:

סיכום ינואר-מארס  2018:

הערכתנו: תשואה שלילית של 0.3% לקופות הגמל הכלליות מתחילת השנה

להלן הערכתנו לתשואות המסלולים המתמחים:

תשואה שלילית של כ-1.8% לקופות הגמל המנייתיות. טווח התשואות              0.8%-   ל-  2.8%-.    

תשואה אפסית לקופות הגמל המדדיות. טווח התשואות תשואה חיובית של 0.2%     ל-0.2% -.

תשואה שלילית של כ-0.1% לקופות הגמל השקליות. טווח התשואות         תשואה חיובית של 0.2%  ל- -0.4 %.      

שוקי המניות בעולם הציגו מגמה שלילית במרבית המדדים:

בארה"ב: מגמה מעורבת, כאשר מדד ה-S&P ירד ב-%1.2, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-2.5% ואילו הנאסד"ק הגדיל לעשות ועלה ב-2.3%.

באירופה נרשמו ירידות שערים של ממש: מדד ה-DAX הגרמני ירד ב-6.4%, ה-CAC הצרפתי ירד          ב-2.7% וה-Eurostoxx 50 ירד בשיעור של 4.1%.

ביפן: מדד הניקיי ירד בשיעור חד של 7.1%.

כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

גם בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה שלילית: מדד ת"א 35 ירד ב-4.9%, מדד ת"א 90 ירד ב-1.7%, מדד ת"א 125 ירד ב-3.9% ומדד יתר 50 ירד ב-5.5%.

באגרות החוב הקונצרניות נרשמה מגמה שלילית: מדד תל בונד 20, מדד התל בונד 40 והתל בונד 60 ירדו ב-0.4% כ"א. אגרות החוב הקונצרניות שאינן מדורגות (ואין להן מדד) ירדו ב-0.7%. מדד אג"ח קונצרני כולו ירד בשיעור של 0.7%.

לעומת זאת, באגרות החוב הממשלתיות נרשמה תשואה חיובית בשיעור של 0.2%, כאשר אגרות החוב הצמודות למדד עלו ב-0.3% ואגרות החוב השקליות עלו ב-0.2%.

נתוני ינואר-מארס 2018:

מדריך מכס לחוזרים מחו"ל – כל מה שצריך לדעת

רשות המיסים משתדלת (ומצליחה) לפשט את ענייני המס לטובת האזרחים – הנה מדריך מכס לנוסע השב מחו"ל שמפרט על מה להצהיר, על מה לא להצהיר, איך משחררים חפצים מהמכס, מתי משלמים מכס?  ואיך עושים את זה נכון – ככה תחזרו בשלום ומבלי ל"הסתבך" עם רשויות המס.

מדריך מכס מתייחס לזכויות תושב ישראל, ששהה בחו"ל פחות משנתיים ושב לארץ, ומטרתו  להקל על שחרור מהמכס של החפצים שאתם מביאים מחו"ל  (כאן תוכלו לקרוא על קונים באינטרנט? מדריך המכס המלא לייבוא אישי)

המדריך אינו מתייחס לאנשי צוות אויר או ים, וכן לכל ישראלי, שחזר לישראל דרך מעבר גבול יבשתי, ושהה בחו"ל פחות מ-3 ימים.

מדובר במדריך מכס כללי, במקרים ספציפיים, תוכלו לשאול את צוות האתר (ננסה לעזור)  וכן תוכלו  לפנות למרכזי המכס (רשימה בהמשך), והאמת, שהשירות שהם מספקים לציבור טוב מאוד , ובכלל – רשויות המס פועלות כבר תקופה ארוכה להנגיש את המידע לציבור, דרך הדרכות ושיחות אישיות, ויש בהחלט הצלחה בעניין – היום רבים שצריכים לדוגמה למלא טופס שנתי, פונים לרשות המס כדי ללמוד ולמלא את הטופס ולצרף את המסמכים הנלווים – זה חוסך להם ביקור אצל רואה החשבון. אז נכון שזה מתאים למקרים "הפשוטים", וככל שזה נהיה המורכב יותר כדאי גם לבדוק מול ראוה חשבון, ועדיין לחלק גדול מהאוכלוסייה כדאי לבדוק מול נציגי רשות המס ורק אז, אם זה לא מספק לפנות לרואה חשבון. העזרה הזו אגב, היא לא מחייבת , זה סוג של התייעצות, שיחה, לימוד, אתם גם לא משאירים פרטים – אין מה לחשוש.

יוצאים מהארץ – מותר ואסור

ובחזרה לעניין המכס. נתחיל באלו היוצאים מהארץ. אם ברשותכם חפצים, שערכם הכולל עולה על 200 דולר ואתם מתכוונים להוציאם מהארץ ולהחזירם, אתם צריכים להצהיר על כך בפני פקיד המכס באולם היוצאים באמצעות הצהרת נוסע על יצוא זמני של חפצים נלווים (טופס מכס 86). כאשר אתם חוזרים לארץ, צריך להציג את הטופס בפני פקיד המכס על מנת שלא יחייבו אתכם בתשלום מיסים על מה שהוצאתם מהארץ.

קניות בדיוטי פרי

קניות בחנות מוצרים הפטורים ממסים באולם היציאה – "דיוטי-פרי" פטורות ממכס תחת תנאים מסוימים (הרחבה מיד). חנויות הדיוטי פרי  נמצאות בשטח אולם היציאה. החנויות מוכרות מוצרים הפטורים ממסים. מדובר על מוצרים מגוונים ורבים – משקאות משכרים, ממתקים, מוצרי קוסמטיקה, סיגריות, ציוד ספורט ומוצרי אלקטרוניקה, ביגוד, הנעלה.  בחנויות אלה אתם יכולים לקנות מוצרים במטבע ישראלי או במט"ח.

את המוצרים האלו אפשר לקחת לחו"ל וגם לאחסן בשדה התעופה. כשחוזרים לארץ, מקבלים את מה שקנינו כאמור בפטור ממס (תחת תנאים מסוימים) בהתאם להסדר מול מס הכנסה שנקרא – "פטור ושמור".

ומה התנאים לפטור ממס? מוצרים שנקנו בחנויות הדיוטי פרי נחשבים לצורך תשלום המסים כחלק מהמוצרים שקניתם בחו"ל., ודוגמה תיאורטית (להמחשה בלבד) – נניח שהמכס על ממתקים הוא אפס עד היקף של 300 דולר. נניח שקניתם ביוטי פרי ממתקים ב-100 דולר, ובחו"ל קניתם ממתקים בסך של 220 דולר – סה"כ רכשתם מוצרים ב-320 דולר, כאשר תקרת הפטור (התיאורטית) היא 300 דולר. אזי יהיה עליכם לשלם מכס, וכאן יש שאלה חשובה ולא פשוטה – האם המס יהיה על ההפרש – 20 דולרים, או על כל הסכום. תיאורטית על כל הסכום.

חפצים אישיים – פטורים?

חפצים אישיים פטורים ממיסים בכניסה לישראל. דרך המסלול הירוק אתם  רשאים לעבור כשאתם נושאים חפצים מהסוגים ובכמויות המפורטים (לכל אדם מעל גיל 18):

• הלבשה, הנעלה וצורכי טואלט אישיים – מהסוגים ובכמויות שנהוג להביאם כמטען יד של נוסע.
• משקאות משכרים: יין עד 2 ליטר, ומשקה משכר אחר עד 1 ליטר -לכל נכנס מגיל 18.
• תמרוקים כוהליים עד 4/1 ליטר – לכל נכנס.
• טבק על כל צורותיו במשקל שאינו עולה על 250 גרם (סיגריות – עד 200 סיגריות שהן פקט אחד)

מעבר לכך, ניתן להכניס חפצים אחרים לשימוש עצמי או כמתנה לאדם אחר, שערכם אינו עולה על 200  דולר לכל נכנס מגיל שנתיים ומעלה (שימו לב – כל נכנס מגיל שנתיים, בעוד שהפטור הספיצפי הוא לגבי אדם מעל גיל 18).

במסגרת סכום זה ניתן להביא סוגי מזון שמשקלם הכולל הוא עד 3 ק"ג, בתנאי שמשקלו של כל סוג מזון לא יעלה על 1 ק"ג.

הפטור הוא אישי לכל נכנס, ולכן לא ניתן לצרף זכויות של מספר נכנסים ולקבל פטור לגבי חפץ שערכו מעל 200 דולר. מה הכוונה? אם חזרתם 3 חברים מנסיעה וחבר אחד רכש מוצרים ב-500 דולר, והוא מתכוון לטעון שמאחר שהחברים לא הביאו דברים מחו"ל, הוא יגיד במכס משהו בסגנון – "קניתי מוצרים ב-500 דולר וזה לשלושתנו", אז למרות שהממוצע לכאורה נמוך מ-200 דולר, זה לא יתפוס. הבדיקה היא אישית!

אם ערכו של חפץ מיובא עולה על 200 דולר לא ניתן לקבל פטור על 200 דולר ולשלם מסים על ההפרש, אלא תחויבו בתשלום מס על ערכו המלא של המוצר

כללים נוספים:

אם הבאתם מוצר פטור ממסים, ותצטרכו להחזירו לחו"ל, ולקבל במקומו מוצר חדש, יש לשלם את מלוא המסים החלים ביבוא המוצר החדש, זאת גם במקרה שההחלפה תבוצע במסגרת האחריות וללא תשלום.

הפטור על חפצים אישיים יינתן בתנאי שהחפצים יובאו באותו כלי הסעה בו הגעת לישראל.

אם לא תיקחו את החפצים מנקודת "פטור ושמור" ביום שבו הגעתם לארץ, לא תוכלו לקבלם בתאריך מאוחר יותר.

 הערכת הטובין ביבוא האישי מתבססת בעיקר על חשבונית הרכישה/הקבלה, תוך בדיקת סבירות הערך המוצהר. מס שהוטל במדינת היצוא הכלול בחשבונית הרכישה/הקבלה הוא חלק מערך הטובין המיובאים. עם זאת, אם קיבלתם החזר מס יש להציג אסמכתא להחזר המס במועד הערכת הטובין כדי שמס זה, לא ייכלל בערך המוצרים.

חפצים שהחזרתם לישראל לאחר שהוצאו, ויש ברשותכם טופס מאושר על ידי פקיד המכס, פטורים ממסים גם אם לא הגיעו עמכם באותו כלי הסעה (אותה ספינה, אותה ספינה).

חישוב תקופת השהייה בחו"ל נעשה לפי לוח השנה הקלנדרי. תחילת התקופה נחשבת ממחרת יום היציאה מהארץ, וסיומה ביום הכניסה לארץ. לדוגמה: אם יצאתם לחו"ל ב- 1 בינואר בשנה מסוימת, וחזרתם לארץ ב-31 בדצמבר בשנה שלאחריה, תקופת השהייה בחו"ל  היא פחות משנתיים.

היכן מצהירים?

השיטה בארץ היא השיטה הדו-מסלולית "אדום-ירוק": כניסתה במסלול הירוק נחשבת כהצהרה, שאתם נושאים רק את החפצים והכמויות שפורטו לעיל כפטורים ממסים, בלי מכס

אם ברשותכם רק חפצים אישיים כאמור, אתם רשאים לעבור במסלול הירוק.

אם ברשותכם חפצים שערכם וכמותם עולים על האמור לעיל, עליכם לעבור במסלול האדום ולהצהיר בהתאם.

יבוא חפצים ו/או כמויות שלא בהתאם לאמור לעיל, מהווה עבירה, שבגינה תחויבו בתשלום קנס מינהלי, או בהעמדה לדין, ו/או בחילוט/ החרמה של המוצרים. לכן מומלץ שעוד לפני שתחליטו באיזה מסלול לעבור, תבדקו היטב איזה מסלול מתאים לכם – ירוק או אדום.  אז אנחנו לא תמימים אנחנו יודעים שיש אנשים שיודעים שהם צריכים לעבור במסלול האדום ומחליטים להתחמק ממס ולעבור דרך המסלול הירוק. רק היזהרו – המכס יכול לתפוס אתכם ולהעניש בחומרה.

במקרה של ספק – אתם לא בטוחים אם אתם מתאימים למסלול האדום או הירוק, תעברו במסלול

 במקרה שבכניסה אין את שיטת המסלולים (מסלול אדום לצד מסלול ירוק), עליכם  למסור הצהרה לפקיד המכס אם יש לכם חפצים שערכם עולה על 200 דולר ואם יש לכם על דברים נוספים/ אחרים להצהיר.

פריטים שאסור לייבא (רשימה חלקית) : מוצרים פרוצים, או מגונים; זיופים וחיקויים של מטבעות ומסמכים; כרטיסים ודברי פרסומת להגרלה או להימור, שלא ניתן מראש היתר לעריכתם; זיופים או חיקויים של טופס של חשבון מכר; מסמך העדפה או תעודת מקור; שקים משומשים ששימשו לאריזת חומר צמחי; סכין, למעט אולר ולמעט סכין שנועדה לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק, לצורכי בית, או למטרה כשרה אחרת.

כמו כן אסור לייבא –  משבש מד מהירות לייזר; כלי ירייה דמוי עט, או דמוי אקדח הזנקה, או המופעל בגז, וכדומה; מכל גז מדמיע, שצורתו צורת כלי ירייה; משחקים אסורים; חומרי נפץ וחומרים מתלקחים;  יצורים חיים, כגון: נחשי צפע, וטובין מסוכנים. ציוד משומש לגידול דבורים. טובין, שהם כלים מן הסוג המשמש להכנת סם מסוכן, או לצריכתו; טובין, שיש בהם כדי להסית לאלימות, לטרור, או לגזענות; טובין, שיש בהם גילוי של הזדהות עם ארגון טרור או אהדה כלפיו.

פריטים, שייבואם מותנה באישור הרשות המוסמכת – ייבואם של פריטים רבים מותנה בעמידה בקריטריונים הנקבעים מעת לעת על ידי הרשויות המוסמכות. לדוגמה: רחפן, טלפון אלחוטי – משרד התקשורת. צמחים – השירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות. חלקי חילוף לרכב – משרד התחבורה. לעתים, נדרש גם אישור/רישיון יבוא פרטני.

לפני היבוא, מומלץ לבדוק עם הרשות המוסמכת הרלוונטית את הקריטריונים התקפים, וכן את הצורך בקבלת אישור/רישיון יבוא.

הדיווח למכס על הוצאה והכנסה של כספים

הדיווח למכס נעשה על גבי טופס מכס 84 " דיווח בדבר כניסה ויציאה של כספים". הטופס זמין ב-4 שפות  – עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. את הטופס תוכל לקבל בכל אחד מבתי המכס, ביחידות המכס שבמעברי הגבול, וכן במאגר הטפסים באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל.

כמו כן ניתן לקבל את הטופס בדואר או בפקס – עליכם לפנות אל המוקד הארצי לאיסור הלבנת הון, רח' כנפי נשרים 24 ,ירושלים 9546441.מס' טלפון : 6511911 – 02

חובת דיווח על הכנסת כספים לישראל או הוצאתם ממנה – כאשר נכנסים לישראל או יוצאים ממנה, יש לדווח על כספים שנמצאים עליכם, כלהלן: כספים – מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, שטרות סחירים, ניירות ערך למוכ"ז וכרטיסים נטענים. סכום הדיווח הכללי נקבע על 50 אלף שקל ויותר (סך כל שווי הכספים). עם זאת, במעברי הגבול היבשתיים הבאים: ניצנה, טאבה, נהר הירדן, יצחק רבין, כרם שלום וארז, בהם סכום הדיווח נקבע על 12 אלף שקל (הרחבה כאן)

 הסכום החייב בדיווח למי שנכנס או יוצא דרך מעבר אלנבי הוא  2,000 דינר ומעלה.

כספים המוכנסים לארץ או מוצאים ממנה בדואר או בכל דרך אחרת של משלוח: כאשר הכספים מוכנסים/מוצאים בדואר או בכל דרך אחרת של משלוח, עליך להגיש את הטופס לפקיד המכס העובד במקום הקבלה/השיגור של המשלוח/הדואר. כאשר אין פקיד מכס במקום, עליך למלא את הטופס ולשלוח אותו בדואר רשום (עם אישור מסירה) למוקד הארצי לאיסור הלבנת הון, כלהלן:

• בעת הוצאת הכספים מישראל – עליך לשלוח את הטופס לפני מועד הוצאת הכספים מרשותך.
• בעת הכנסת הכספים לישראל – עליך לשלוח את הטופס תוך 72 שעות, משעת קבלת המשלוח.
• כספים המוכנסים לארץ או מוצאים ממנה כמטען נלווה: בעת היציאה מישראל – עליך למלא את טופס הדיווח ולהגישו לפקיד המכס באולם היוצאים. במקומות היציאה, שבהם אין עמדת מכס – עליך למלא את הטופס ולהגישו לפקיד המכס הנמצא בעמדת הכניסה לישראל. בעת הכניסה לישראל – במקומות הכניסה, שבהם נהוגה השיטה הדו-מסלולית "אדום ירוק" – עליך לפנות לפקיד המכס במסלול האדום, למלא ולהגיש את טופס הדיווח.

במקומות כניסה אחרים – עליך למלא את הטופס ולהגישו לפקיד המכס במקום. במקומות הבאים עליך להגיש את הטופס לפקיד ביקורת הגבולות – שדה התעופה שדה-דב, המרינה באשקלון, המרינה בהרצליה, והמרינה בת"א.

בתי המכס ברחבי הארץ

• בית המכס ירושלים – רח' כנפי נשרים 66 ,ירושלים, 02-6545555.
• בית המכס מרכז – ישראל גלילי 3א, ראשון לציון, 03-9421666.
• בית המכס חיפה – שער הנמל 3 ,חיפה, 835481104-.
• בית המכס אשדוד – רח׳ הבנאים 2 ,בניין הפורום, אשדוד, 851061008-.
• בית המכס נתב“ג – נמל התעופה בן-גוריון, לוד, 975111103-.
• בית המכס אילת – נמל אילת, אילת, 638388808-.

קונים באינטרנט? מדריך המכס המלא לייבוא אישי

איך קונים בכרטיס אשראי באינטרנט?

החזר מע"מ על רכישות בחו"ל: לא תקחו כסף שמגיע לכם?

הלוואה מבנק או הלוואה מגוף חוץ בנקאי? לא מה שחשבתם.

מסתבר שיש בחוץ שפע של אפשרויות מימון – חברות ביטוח, חברות שמתמחות בהלוואות , חברות שמתעסקות בהלוואות חברתיות, חברות כרטיסי אשראי ועוד. שוק גדול (180 מיליארד שקל), אבל שוק של "פרטים קטנים" – אתם צרייכם להכיר את הפרטים הקטנים כדי לקחת הלוואה – זה לא רק הריבית, זה גם העמלה מסביב, גם התשלומים והתנאים הנוספים. זה לא פשוט, אבל בהחלט אפשרי לדעת איפה, כמה ואיך לקחת הלוואה.

כאן תוכלו לקרוא את המדריך שלנו על הלוואות חברתיות לרבות כל השחקניות בתחום והתנאים שלהן, וכאן מדריך על הלוואות מחברות כרטיסי אשראי.

והנה הסבר ממקור ראשון – עופר כרמל, מנכ"ל מיטב דש הלוואות (המתמחה בהלוואות חברתיות) בראיון בלעדי לאתר הון

הלוואות חברתיות – מי צריך את זה? רק מי שלא מקבל מהבנקים? "לקבל הלוואה מהבנק לא מעיד דווקא אם הלקוח הוא לקוח טוב או לא" אומר כרמל ומוסיף – "לבנק יש מערכת שיקולים שמשפיעה אם לתת הלוואה או לא. לדוגמה אם קיבלת הלוואה מהבנק וטרם סיימת לשלם אותה כנראה שלא תקבל עוד הלוואה מהבנק. יתרה מזאת, אם אתה לקוח בבנק מסוים ותרצה לקחת הלוואה בבנק אחר, אז סביר שזה לא יקרה כי הבנק נותן הלוואות רק ללקוחותיו.

"בנק ישראל פרסם נתונים על ההלוואות – שליש מההלוואות הם בריבית שמעל 8%-9% ויש גם הלוואות ב-22%. זה לא אומר שאם אתה הולך לבנק אתה מקבל את העסקה הכי טובה".

כרמל מסביר כי שוק האשראי הצרכני הוא 180 מיליארד שקל בשנה – "כל שנה נלקחות הלוואות ואשראי בסכום של 180 מיליארד, לא כולל משכנתאות. החלק הארי נלקח מהבנקים אבל קיימת תנועה, הולכת וגדלה, של לקיחת אשראי והלוואות מגופים חוץ בנקאים כמו מימון ישיר, בנק ירושלים ונוספים שנותנים הלוואות חוץ בנקאיות. היום הרגולציה הפכה למסודרת יותר, ומפוקחת כך שהשחקנים בשוק האשראי החוץ בנקאי הם שחקנים ראויים. אבל, יש הרבה שחקנים והצעות שונתת וחשוב לבדוק.

"שוק ההלוואות החברתיות P2P הגיע לארץ ב-2013 והוא מבטא שני דברים חשובים – תחרות בבנקים ובנוסף הוא מהווה הצעה למלווים להשקיע וליהנות מריבית. תחום ההלוואות החברתיות הוא דיגיטלי, מהיר ואטרקטיבי.

"אצלנו אין תוספות.  אנשים מסתכלים על מספר (על הריבית), אבל יש מקומות שיש עמלת פתיחה, עמלת  סגירה, עמלת שעבוד והם משנים אפקטיבית את הריבית שהלווה משלם. אני יכול תיאורטית להציע ריבית נמוכה עם עמלות שיכפילו את הריבית. אצלנו אין בפועל עמלות – רק ריבית".

הריבית בהלוואות חברתיות היא 6%-6.5%  ומעלה כשהממוצע הוא  סביב 7%-8%. סכום ההלוואה הוא עד 60 אלף שקל, וההחזר עד 5 שנים.

היכנסו לקבלת הצעה להלוואה בתנאים אטרקטיביים ממימון ישיר 

צריכים הלוואה? הנה האפשרויות; רק זהירות – לא לקפוץ מעל הפופיק, הלוואות צריך להחזיר!

הלוואה מקרן השתלמות – ההלוואה הטובה ביותר שתוכלו לקחת

הלוואה חוץ בנקאית – איך לוקחים? ממי לוקחים? כל מה שצריך לדעת

דירוג אשראי אישי – מה זה? ואיך זה ישפיע עליכם?

מסגרת אשראי – כל מה שצריך לדעת

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

הבנקים יקרים פי 3, אז למה הציבור לא עובר לברוקרים פרטיים? עצלות, חשש (אין סיבה) וחוסר מודעות

הר הכסף – איך מאתרים את הכסף שלנו?

בנק ישראל מפרסם היום לציבור את עיקרי תכנית העבודה ואת התקציב לפעילותו המנהלית בשנת 2018. המועצה המנהלית של הבנק  דנה בתכנית העבודה השנתית שלו, אישרה את התקציב השנתי לפעילותו המנהלית, והניחה את התקציב על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת, כמתחייב מחוק בנק ישראל, התש"ע-2010.

במסגרת התכנון הרב-שנתי שגובש בסוף 2016, הוגדרו מחדש היעדים האסטרטגיים ארוכי-הטווח של הבנק לשנים 2017-2019, והוכנה תכנית אופרטיבית תלת-שנתית, אשר לוקחת בחשבון את התמורות והאתגרים הצפויים במשק הישראלי ובכלכלה העולמית בתקופה זו. לתכנון הרב-ממדי יש חשיבות רבה בקביעת סדרי העדיפויות, בתעדוף הפרויקטים והמשימות ובהקצאת משאבי כ"א ותקציב הנדרשים ליישום תכנית העבודה.

להלן היעדים האסטרטגיים ארוכי-הטווח שהציבה הנהלת הבנק לעבודת הבנק לטובת הציבור והמשק בשנים הקרובות:

1. שמירה על יציבות המחירים

האתגר הכרוך בניהול המדיניות המוניטרית בסביבת ריבית נמוכה מחייב את בנק ישראל להשתמש באופן מושכל בכלי מדיניות שמותאמים לסביבת ריבית זו. הצורך לתמוך בהשגת יעד האינפלציה בסביבה של אינפלציה נמוכה מאוד מחייבים את קובעי המדיניות המוניטרית להשתמש באופן מושכל בכלי מדיניות שמותאמים לסביבת ריבית זו, תוך שהם לוקחים בחשבון את הסיכונים הכרוכים במדיניות של ריבית נמוכה לאורך זמן.

יחד עם זאת, הציפיות להתאוששות במשקים המרכזיים בעולם דורשות מהבנק להיערך לתהליך אפשרי של העלאות ריבית בחלק מהבנקים המרכזיים בנוסף להעלאת הריבית שכבר החלה בארה"ב, ולרה-נורמליזציה של המדיניות המוניטרית. בטווח מעט ארוך יותר יידרש הבנק לבחון את ההשלכות הפיננסיות והריאליות של שינויים אלו.

2. חיזוק יציבות המערכת הפיננסית ועמידתה בפני משברים

חוסנו הכלכלי והפיננסי של משק מתבטא בין היתר ביכולתו להתמודד עם משברים ולצלוח אותם באופן מיטבי, כפי שהתמודד המשק הישראלי למול המשבר הפיננסי העולמי. כדי להגביר את מוכנותה של המערכת הפיננסית להתמודדות עם אירועי משבר שונים יפעל בנק ישראל בכמה מישורים: קידום פיקוח יציבותי מותאם סיכון במערכת הבנקאית, קידום פיקוח ואסדרה על מערכות התשלומים והסליקה ועל שירותי התשלום, והקמת ועדה ליציבות פיננסית לשם תיאום בין רשויות הפיקוח הפיננסיות.

3. קידום מערכות ואמצעי תשלום אפקטיביים ואמינים

בנק ישראל אחראי, בין שאר תפקידיו, לאספקה סדירה של מזומנים למשק ולהבטחת קיומן של מערכות תשלומים כגון מערכת זה"ב, מערכות שב"א ומס"ב, ושל אמצעי תשלום חלופיים למזומן, כגון צ'קים, כרטיסי חיוב שונים, ואמצעי תשלום מתקדמים אחרים. בנק ישראל פועל להבטחת האפקטיביות והאמינות של אמצעי התשלום השונים במשק. בשנים הקרובות יעסוק הבנק בהגברת השימוש במערכות ואמצעי תשלום מתקדמים, ובקידום תשתית לסליקה מהירה ומאובטחת של תשלומים קמעונאים מתקדמים. בנוסף, הבנק החל בבדיקה ראשונית של ההשלכות האפשריות של הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי הבנק המרכזי, סוגיה שבנקים מרכזיים אחדים בעולם החלו לבחון אותה.

בנק ישראל פועל להשלמת החלפתה של סדרת השטרות: לאחר שהוכנסו למחזור השטרות בעריכים 50 ₪ ו-200 ₪ בשנים 2014–2015, והשטרות בעריכים 20 ₪ ו-100 ₪ בנובמבר 2017, הבנק ממשיך בתהליך ההדרגתי של הוצאת השטרות מהסדרה הקודמת והחלפתם בשטרות החדשים. הבנק ימשיך לפעול להגברת ההיכרות של הציבור עם סימני הביטחון ולמניעת זיופים, על מנת להגביר את אמון הציבור במטבע.

4. הגברת התחרות והיעילות במערכת הפיננסית

התחרות במערכת הבנקאית נושאת ערך רב לציבור ולמשק, משום שהיא פועלת להפחתת מחירי השירותים הבנקאיים, לשיפור איכותם ולהרחבת נגישותם לציבור הרחב. החידושים הטכנולוגיים מאפשרים לקדם עוד יותר את התחרות במערכת הבנקאית, בין השאר משום שהם מקלים על גופים חוץ-בנקאיים להיכנס לתחומים שונים של שוק האשראי – מתן אשראי ישיר, הקמת מערכות שמקשרות בין לווים למלווים, והקמת מערכות שמאפשרות להשוות מחירים, לנתח את צורכי הלקוח, ועוד. בהתאם לכך יפעל בנק ישראל בשנים הבאות להגברת התחרות בתחומי האשראי הקמעונאי, האשראי לעסקים קטנים ומערכות התשלומים והסליקה, וזאת באמצעות תמיכה בשינויים מבניים וטכנולוגיים ובצעדים צרכניים לטובת הציבור הרחב: בשנה הקרובה ישלים בנק ישראל את הקמת מאגר לאומי לשיתוף בנתוני אשראי. המאגר יסייע להגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, ירחיב את הנגישות לאשראי, יאפשר הרחבת המידע העומד לרשות נותני האשראי בבואם להעריך את רמת סיכון האשראי של הלקוח, וכן יהווה בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו, לרבות לצורכי מחקר מאקרו כלכלי ופיתוח כלי מדיניות אפקטיביים. בנוסף, יפעל בנק ישראל להרחבת הגישה למערכות התשלומים והסליקה לגופים שאינם תאגידים בנקאיים, גיבוש רגולציה מותאמת סיכון לסולקים, גופים חוץ-בנקאיים ובנקים חדשים, פתיחת תשתית כרטיסי החיוב לתחרות ושיפור יעילותה וקידום הטכנולוגיה והחדשנות בתחומי הבנקאות והפיננסים.

5. הגנה על לקוחות המערכת הבנקאית

בנק ישראל אחראי להגנה על זכויותיהם של לקוחות המערכת הבנקאית והגברת המודעות לזכויות אלו, ופועל להבטחת ההוגנות במערכת היחסים שבין הבנקים ללקוחותיהם. פעולותיו בתחום זה תורמות לחיזוק אמון הציבור במערכת הבנקאית ובבנק ישראל \  הגוף המפקח על פעילותה. בשנים הקרובות ימשיך הבנק לפעול לחיזוק מערך שירות פניות הציבור שלו מול לקוחות המערכת הבנקאית. בנק ישראל מייחס חשיבות רבה להגברת המודעות הפיננסית-בנקאית בקרב הציבור, במטרה לסייע לו לנהל באופן עצמאי ומושכל את פעילותו הבנקאית ולקבל החלטות שיובילו להוזלת עלויות וישפרו את רווחתו הפיננסית, וימשיך לקדם יוזמות אופרטיביות שיתמקדו בקהלי יעד שונים לרבות משקי בית, עסקים קטנים, בני נוער, אזרחים וותיקים ואוכלוסיות מיוחדות.

6. תמיכה בצמיחה בת-קיימא ומכלילה

ההתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות, לצד מיצוי התהליכים שהאיצו את הצמיחה בעשורים הקודמים,  עשויים להביא לכך שהגידול בתוצר לנפש יתמתן באופן משמעותי בעשורים הבאים. כדי לסייע לעצב תוואי מדיניות ותהליכים שיתרמו להגדלת פוטנציאל הצמיחה של המשק, ובמקביל יצמצמו את אי השוויון והעוני, ימקד בנק ישראל את המחקר בתחומים שלהערכתו תורמים להנעת תהליכים אלו. בהתאם לזאת, יפעל הבנק לפיתוח המלצות למדיניות כלכלית שתתרום לצמיחת הכלכלה הישראלית באמצעות הגדלת הפריון, פיתוח התשתיות הפיזיות וההון האנושי וייעול השימוש בהם. כמו-כן, הבנק יקדם מחקרים בתחומי הרווחה והתעסוקה, במטרה ליצור תשתית להמלצות על צעדי מדיניות שיגדילו את ההכנסות והתעסוקה בכל שכבות האוכלוסייה.

7. קידום המחקר הכלכלי והמידע הסטטיסטי

בנק מרכזי נשען בפעילותו ובקבלת ההחלטות על מחקרים ונתונים סטטיסטיים ענפים. לכן הוא פועל לצמצום הפערים במידע הסטטיסטי והמחקרי ומפתח גישות חדשות לאיסוף נתונים ולעיבודם. הבנק פועל לשלב תחומי מחקר, ידע וכלים שמרחיבים את טווח ההמלצות האפשריות בנוגע למדיניות; לפיתוח ידע ומומחיות בשיטות ובכלים סטטיסטיים מתקדמים; וליישומן של יכולות אלה במטרה לחלץ ידע, לגבש תובנות חדשות, ולחזות התפתחויות במערכת הפיננסית ובכלכלה הישראלית. בנוסף, הבנק פועל להרחבת ההנגשה של המידע הסטטיסטי לציבור ברחב ולחוקרי הכלכלה, להרחבת המידע הסטטיסטי בתחומים חדשים בהתאם להתפתחויות הכלכלה ולקידום מחקר כלכלי בסטנדרטים בין-לאומיים בתחומי כלכלת ישראל.

8. ניהול יתרות המט"ח

בנק ישראל מופקד על החזקת יתרות המט"ח של מדינת ישראל ועל ניהולן. ניהול היתרות מתבסס על הקווים המנחים למדיניות ההשקעה שמתווה הוועדה המוניטרית. המדיניות מוכוונת על ידי כמה עקרונות– שמירה על כוח הקנייה של היתרות, ניהול היתרות ברמת נזילות גבוהה והשגת תשואה נאותה על תיק היתרות.

הקצאת הנכסים של תיק היתרות נקבעת כך שהוא מתאפיין בתוחלת תשואה נאותה בהתחשב בהערכות לגבי התנאים הצפויים בשווקים הפיננסיים, ובהתחשב במגבלות ובפרופיל הסיכון הכלולים בקווים המנחים. בשנים הבאות ימשיך בנק ישראל לבחון את הרחבת טווח השווקים והנכסים שיתרות המט"ח מושקעות בהם.

9. היערכות להקמת הקרן לאזרחי ישראל

בהתאם לחוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014, תוקם קרן לניהול ההכנסות שתקבל המדינה מההיטל על רווחים מגז ונפט וממשאבים לאומיים נוספים. הקרן לאזרחי ישראל נועדה לנהל את ההכנסות מתוך ראייה של השאה ארוכת-טווח של נכסי הקרן. את הקרן תנהל מחלקה שתוקם לשם כך בבנק ישראל, ומוסדותיה (המועצה וועדת ההשקעות) צפויים לקום ב-2018. בשנתיים הקרובות יתחיל הבנק להקים את התשתיות הנדרשות – עסקיות, משפטיות תאגידיות וטכנולוגיות –  להשקעת התזרים הראשון הצפוי להתקבל מהקרן במהלך שנת  2020. היערכותו כרוכה בבניית התשתיות העסקית, התאגידית, החשבונאית והטכנולוגית לניהול נכסי הקרן.

בנוסף ליעדים רב שנתיים אלו לטובת הציבור והמשק הישראלי, הציב בנק ישראל כמה יעדים להבטחת קיומו כבנק מרכזי מתקדם, דינמי ואפקטיבי הזוכה לאמון הציבור:

• חיזוק ההיערכות הארגונית להשגת יעדי הבנק

בנק ישראל פועל לחיזוק היערכותו התפעולית והאפקטיביות הארגונית במטרה לייעל את ביצועיו ולהביא להקצאת משאבים מיטבית לאורך זמן. ההיערכות הארגונית כוללת אימוץ טכנולוגיות חדשניות בבנק, חיזוק הרציפות התפקודית והגנת הממד הקיברנטי של בנק ישראל במצבי משבר, שדרוג התשתיות הפיזיות של הבנק והתאמתן לצרכים המשתנים והעמקת המערך לניהול סיכונים בבנק.

• פיתוח ההון האנושי

על מנת לשמור על רמת המקצועיות הגבוהה המאפיינת את בנק ישראל לאורך השנים ישים הבנק דגש על תהליכים המבטיחים גיוס ושימור של כוח אדם איכותי בעל מגוון כישורים, על גיבושם ויישומם של כלים חדשים לפיתוח ההון האנושי ועל הידוק שיתוף הפעולה והתיאום עם בנקים מרכזיים ורגולטורים בארץ ובחו"ל.

• העמקת ניהול המידע והידע בבנק

בנק ישראל משמר לאורך השנים רמה מקצועית גבוהה הודות למידע, לידע ולניסיון שעובדיו צברו במהלך השנים. לפיכך ימשיך הבנק להשקיע מאמצים בפיתוח כלים, שיטות, מערכות ונהלים שיאפשרו לשמר ולהשביח ביעילות את המידע והידע הנצברים בבנק. בהתאם לכך, יקדם הבנק הקמת מערך לתקשורת פנים-ארגונית ושיתוף מידע, לרבות תשתית טכנולוגית מתאימה, וכן יקדם תשתית אינטגרטיבית לניהול ולמיצוי של מאגרי המידע בבנק.

• שימור וחיזוק אמון הציבור בבנק ישראל

אמון הציבור הוא אחד הנכסים העיקריים של בנק מרכזי. אמון זה נסמך במידה רבה על האופן שבו התקשורת מציגה ומסבירה את הארגון ועל המוניטין שיש לו בציבור הרחב. המוניטין מצִדו נסמך על מקצועיות הארגון, ועל אמינותו ויושרו, ובתחומים אלו בנק ישראל נחשב למוביל במגזר הציבורי. שימור וחיזוק של אמון הציבור בבנק ישראל ישפרו את יכולתו לבצע את תפקידיו ולהשיג את יעדיו, לטובת המשק והציבור הרחב. בהתאם לזאת, בנק ישראל חותר להרחיב ולהגביר את האפקטיביות של ההסברה הנוגעת למדיניותו ולפעולותיו.

תקציב הבנק

תקציב בנק ישראל מתייחס  לפעילות המנהלית של הבנק, הנדרשת לביצוע תפקידיו ולהשגת יעדיו.

בהתאם לחוק בנק ישראל, תקציב הבנק מחולק לכמה תחומי פעולה: 1) מטה וסיוע (תקציבי ההוצאה של הגופים העוסקים בניהול הבנק ובמתן שירותים ותמיכה); 2) ביצוע תפקידי הבנק (תקציבי ההוצאה של חטיבות הליבה); 3) נציגות בחו"ל; 4) גמלאות; 5) השקעות; 6) הכנסות; 7) עתודה; 8) הדפסת כסף; 9) תפעול קרן אזרחי ישראל  לרווחי הגז; 10) שיתוף נתוני אשראי.

התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2018 מסתכם ב-1,298 מיליון ₪. התקציב גדל ביחס לשנת 2017 בעיקר כתוצאה משני פרוייקטים מרכזיים שיש להם השפעה בעלת אופי זמני על התקציב: הקמת מאגר נתוני אשראי,  ופרוייקט השיפוץ והקמת המרכז לטכנולוגיה וחירום של בנק ישראל.

להלן הסעיפים בהם נרשמו השינויים העיקריים בתקציב בנק ישראל לשנת 2018:

שיתוף נתוני אשראי –חוק נתוני אשראי התשע"ו 2016, מסמיך את בנק ישראל להקים ולנהל מאגר לשיתוף בנתוני אשראי. בשנת 2018 הוקצה תקציב של 135 מיליוני ₪ לפרויקט הקמת המאגר, אשר עתיד להתחיל לפעול בתחילת 2019. התקציב כולל את מכלול הפעולות ליישום החוק.

השקעות – תקציב ההשקעות יעמוד על 174 מיליוני שקלים, והוא גדל בעיקר לאור ההתקדמות  בפרויקטים שאושרו בשנים הקודמות: שיפוץ הבניין הראשי בירושלים, שיגיע לסיומו במהלך השנה, והקמת המרכז לטכנולוגיה וחירום. בנוסף מתוכננות מספר השקעות מרכזיות בעיקר בתחום המיחשוב.

בניכוי תקציבי הבינוי והשיפוץ, שיתוף נתוני אשראי, והדפסת הכסף, תקציב בנק ישראל גדל מ-763 מיליון ₪ ב-2017 ל-829 מיליון ₪ ב-2018. 

התקציב לשנים הבאות – 32.4% מתקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מיועד להתחייבויות עתידיות בהשקעות הבנק, ובעיקר להמשך הקמת המרכז לטכנולוגיה וחירום ושדרוגי מערכות הבנק. 28.7% מתקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מיועד להקמת מאגר נתוני אשראי. 19.3%  נוספים מתקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מיועדים להדפסת כסף.

תקציב הפעילות המנהלית אינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום כלים מוניטריים, מתן אשראי לתאגידים בנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים, ניהול הנזילות במשק, השקעות ביתרות מטבע חוץ, וכדומה. הכנסות והוצאות אלו באות לידי ביטוי בדין וחשבון הכספי של בנק ישראל ובדוח ניהול היתרות.

מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות חשוב שתכירו את המסמך הזה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). האמת חשוב שכולם יכירו אותו – הוא מבטא את המגמות בעולם ההשכלה, את הביקוש להשכלה, ואת הכיוונים העתידיים שהמשק שלנו הולך אליו.

אז נתחיל –  בחמש השנים האחרונות ישנה יציבות יחסית במספר המועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות, ובשנת תשע”ז (2016/17) הם עמדו על 31.9 אלף ועל 43.2 אלף, בהתאמה.

בין השנים תשע"ו (2015/16) לתשע”ז הייתה עלייה באחוז המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות (מ-25.0% ל-28%, בהתאמה) וכן מהמכללות האקדמיות )מ-15.1% ל-17.5%, בהתאמה).

• בממוצעי הציונים הפסיכומטריים של המתקבלים בעדיפות ראשונה היה פער משמעותי (של 103 נקודות בממוצע) בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות (627 לעומת 524 נקודות, בהתאמה), ובמיוחד בביולוגיה (פער של 172 נקודות בממוצע).
• המקצועות הסלקטיביים ביותר באוניברסיטאות היו: רפואה כללית (735), פיזיקה-מתמטיקה (720), מדעי הקוגניציה (713), התוכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (709), חישוב ועיבוד מידע-מדעי המוח (696), הנדסה ביו-רפואית (687), מדעי הרפואה (683), איכות הסביבה ומשאבי טבע (681), מדעי המחשב (681), רפואת שיניים (680), הנדסת מחשבים – מדעי המחשב (680), התכנית הרב תחומית במדעי הרוח (678), כימיה פיזיקלית (677), הנדסת חשמל (677), לימודים קלאסיים (676). המקצועות הסלקטיביים ביותר במכללות האקדמיות היו: התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (652), הנדסת אלקטרו-אופטיקה (638), הנדסת מערכות תקשורת (633), ביואינפורמטיקה (628), מדע הדתות (627).
• נשים היו 53.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-56.5% מהמועמדים למכללות האקדמיות.
• המקצועות הבאים היו מבוקשים כמעט רק על ידי נשים: חינוך מיוחד, ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, עיצוב טקסטיל, חינוך עיוני ומחקרי, בריאות הציבור, ייעוץ חינוכי, לימודי נשים, לימודי עבודה, תולדות האמנות ועיצוב פנים. לעומת זאת, המקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים היו: הנדסת חשמל, הנדסת בניין, הנדסת אלקטרו-אופטיקה, הנדסה וניהול משאבי מים, הנדסת מכונות, פיזיקה-מתמטיקה והנדסת אלקטרוניקה.
• שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של המועמדים הערבים נמוכים יותר בהשוואה ליהודים והאחרים הן באוניברסיטאות (48.4% לעומת 68.3%, בהתאמה) והן במכללות האקדמיות (63.6% לעומת 75.5%, בהתאמה).
• המקצועות המבוקשים יותר יחסית בקרב הערבים (יותר מחצי מהמועמדים) היו: שפה וספרות ערבית, שפה וספרות אנגלית, תרבות ואמנות, מדעי הרפואה המעבדתית, רוקחות, מערכות מידע ניהוליות וכן מתמטיקה-פיזיקה.

מועמדים לפי מוסד לימודי

בשנת תשע”ז (2016/17) הגישו 31.9 אלף מועמדים 41.9 אלף טופסי הרשמה ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות, ו-43.2 אלף מועמדים הגישו 47.4 אלף טופסי הרשמה ללימודי תואר ראשון במכללות האקדמיות. 7.2 אלף מועמדים לאוניברסיטאות פנו לשתי אוניברסיטאות או יותר, ו-3.6 אלף מועמדים למכללות האקדמיות פנו לשתי מכללות או יותר. בנוסף על כך, 4.1 אלף מועמדים הגישו מועמדות גם לאוניברסיטאות וגם למכללות אקדמיות. באוניברסיטאות עמד ממוצע ההרשמות למועמד על 1.3, לעומת 1.1 במכללות האקדמיות.

על אף ההתרחבות של מערכת ההשכלה הגבוהה, בשנים האחרונות ישנה ירידה משמעותית במספר המועמדים לאוניברסיטאות. בין תשס"ח  (2007/08) לתשע”ז (2016/17) מספר המועמדים לאוניברסיטאות ירד ב-4.5 אלף – ירידה כוללת של 12.2%. זאת למרות שבשנת תשע"ד (2013/14) נוספו גם המועמדים של אוניברסיטת אריאל שהפכה ממכללה אקדמית לאוניברסיטה .

מועמדים לפי תוצאות הרשמה

בשנת תשע”ז התקבלו בעדיפות ראשונה 64.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות לעומת 73.1% מהמועמדים למכללות האקדמיות. בין השנים תשע"ו לתשע”ז הייתה עלייה בשיעור המועמדים שנדחו (אלה שלא התקבלו – בין אם בעדיפות ראשונה ובין אם בעדיפות אחרת) הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות.

בין תשע"ו לתשע”ז מספר המועמדים לאוניברסיטאות עלה ב-2.8% (מ-31.0 אלף בהשוואה ל-31.9 אלף, בהתאמה), שיעור המתקבלים בעדיפות ראשונה ירד מ-66.3% ל-64.5%. במקביל, שיעור הנדחים עלה מ-25.0% ל-26.8%. באוניברסיטאות, למרות העלייה במספר המועמדים הייתה עלייה בשיעור הנדחים ולכן מספר המתקבלים נשאר דומה לשנה הקודמת.

בשנים אלו, מספר המועמדים למכללות האקדמיות ירד מ-45.1 אלף בשנת תשע"ו ל-43.2 אלף בשנת תשע”ז, ירידה של 4.4%. שיעור המתקבלים בעדיפות ראשונה במכללות האקדמיות עלה מ-71.1% ל-73.1%, בהתאמה, ושיעור הנדחים עלה מ-15.1% ל-17.5%, בהתאמה (ראו לוח א). במכללות האקדמיות ירד מספר המועמדים ועלה מספר הנדחים, ולכן בסך הכל ישנה ירידה במספר המתקבלים.

לוח א – מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות לפי תוצאת הרשמה

מועמדים לפי תחומי לימוד והעדפות

שיעוריהם של המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה נבדקו במקצועות שאותם העדיפו לפחות 50 מועמדים לאוניברסיטאות או למכללות האקדמיות.

באוניברסיטאות שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה הגבוהים ביותר היו בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום מדעי הרוח הכלליים (86.1%) ובקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום החקלאות (83.2%). השיעורים הנמוכים ביותר של המתקבלים היו ללימודים בתחום הרפואה (30.3%) ובתחום מקצועות העזר הרפואיים (48.8%).

במכללות האקדמיות השיעורים הגבוהים ביותר של המתקבלים בעדיפות ראשונה היו בקרב אלה שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום עסקים ומדעי הניהול (81.1%), ובתחום המדעים הביולוגיים (80.0%). שיעורי הקבלה הנמוכים ביותר היו בתחום השפות, ספרויות ולימודים רגיונאליים (52.5%) ובתחום אמנות, אמנויות ואמנות שימושית (59.9%). שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה לתחום ההנדסה והאדריכלות במכללות האקדמיות היו גבוהים מאשר באוניברסיטאות (71.2% לעומת 59.6%, בהתאמה).

מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות לפי תוצאת הרשמה ותחום לימוד מועדף

מועמדים ללימודי תואר ראשון במכללות האקדמיות לפי תוצאת הרשמה ותחום לימוד מועדף

כאמור, בין תשע"ו לתשע”ז עלו שיעורי המועמדים שנדחו באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות. בחינת המגמות לפי תחומי לימוד מועדפים מצביעה על כך שבאוניברסיטאות העליות המשמעותיות ביותר בשיעורי הדחייה היו בקרב אלו שהעדיפו ללמוד רפואה (עלייה של 5.8 נקודות האחוז) וכן בקרב אלו שהעדיפו ללמוד מקצועות עזר רפואיים (4.1%). במכללות האקדמיות, שיעורם עלה במיוחד בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצועות עזר רפואיים (10.4 נקודות האחוז) ומשפטים (3.2 נקודות האחוז). כך, המקצועות הסלקטיביים הפכו סלקטיביים עוד יותר.

בשנת תשע”ז באוניברסיטאות, מקצוע הלימוד שבו הייתה ההתאמה הגבוהה ביותר בין הביקוש להיצע (כלומר, יותר מ-80% מהמועמדים התקבלו בעדיפות ראשונה) היה לימודים כלליים (80.1%). לעומת זאת, היו 17 מקצועות לימוד שבהם ההיצע היה נמוך מהביקוש באופן משמעותי (מקצועות שבהם פחות ממחצית מהמועמדים התקבלו): מתמטיקה-פיזיקה (10.1%), רפואה כללית  (27.0%), רפואת חירום (28.3%), הנדסת בניין (29.9%), רב-תחומי במדעי הרוח (36.8%), שפה וספרות ערבית (36.8%), חינוך מיוחד (37.3), רפואת שיניים (37.8%), סיעוד (38.7%), הנדסת מחשבים-מדעי המחשב (40.0%), מדעי הרפואה המעבדתית (43.9%), הפרעות בתקשורת (44.6%), שפה וספרות אנגלית (46.4%), רוקחות (47.3%), לשון עברית (49.0), אופטומטריה (49.1%) וריפוי בעיסוק (49.8).

במכללות האקדמיות, ההתאמה הגבוהה ביותר בין הביקוש להיצע (כלומר, יותר מ-80% מהמועמדים התקבלו בעדיפות ראשונה) הייתה במקצועות הבאים: ניהול מערכות בריאות (89.8%), מערכות מידע (89.5%), זואולוגיה (86.3%), ניהול תעשייתי (84.5%), טכנולוגיה למערכות למידה (82.7%), תרבות ואמנות (82.4%), אקולוגיה (82.4%), ניהול שירותי אנוש (82.2%). לעומת זאת, היו 9 מקצועות מועדפים שבהם פחות ממחצית מהמועמדים התקבלו:  עיצוב אופנה (25.4%), רב-תחומי במדעי הרוח (33.1%), מינהל כללי ומינהל ציבורי (34.0%), כימיה (39.1%), ארכיטקטורה ובינוי ערים (39.4%), עיצוב פנים – מבנה וסביבה (40.6%), הפרעות בתקשורת (42.6%), הנדסת בניין (44.7%) והנדסת חומרים (46%).

הבחינה הפיכומטרית

בשנים האחרונות חלה ירידה באחוז הנבחנים, הן במכללות האקדמיות הן באוניברסיטאות. באוניברסיטאות אחוז הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית גבוה משמעותית מאחוז הנבחנים במכללות האקדמיות, אך שיעור זה הולך ופוחת. בשנת 2010 נבחנו 90% מהמועמדים לאוניברסיטאות, לעומת 83% בשנת 2017.  בשנת 2010 נבחנו כשני שלישים מהמועמדים למכללות האקדמיות, ואילו בשנת 2017 רק 52% נבחנו.

מועמדים לפי ציון פסיכומטרי

ניתן ללמוד על הביקוש הגבוה למקצועות השונים גם מהציון הפסיכומטרי הממוצע של המתקבלים לעדיפות ראשונה. ככלל, ככל שהמקצוע מבוקש יותר, כך עולה סף הכניסה אליו המתבטא גם בציון הבחינה הפסיכומטרית של המתקבלים. נמצא פער משמעותי (של 103 נקודות) בין הציון הפסיכומטרי הממוצע של המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה לאוניברסיטאות לזה של המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה למכללות האקדמיות (627 לעומת 524 נקודות, בהתאמה). פער זה היה קיים בכל תחומי הלימוד המועדפים. הפערים המתונים ביותר היו בקרב המתקבלים בעדיפות ראשונה למקצועות עזר רפואיים ולעסקים ומדעי הניהול (פערים של 63 ו-73 נקודות, בהתאמה). הפער המשמעותי ביותר היה בקרב המתקבלים למשפטים (פער של 138 נקודות בממוצע), ולאחריו בקרב המתקבלים למדעי החברה (פער של 103 נקודות בממוצע; ראו תרשים 3).

המקצועות שבהם היה הפער הגבוה ביותר בציון הפסיכומטרי הממוצע בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות היו: ביולוגיה (ממוצע של 639 נקודות באוניברסיטאות לעומת 467 במכללות האקדמיות) ותולדות התאטרון (561 ו-396 נקודות, בהתאמה).

במקצוע מדעי הניהול-מערכות מידע היה הציון הפסיכומטרי במכללות האקדמיות גבוה יותר מאשר באוניברסיטאות (550 לעומת 498, בהתאמה) וכן במקצוע הנדסת מערכות תקשורת (633 בהשוואה ל-624, בהתאמה).

המקצועות שבהם היה הפער הנמוך ביותר בציון הפסיכומטרי הממוצע לטובת האוניברסיטאות היו: מדעי ההנדסה (ממוצע של 602 נקודות באוניברסיטאות לעומת 595 במכללות האקדמיות) ולימודי ארץ ישראל (ממוצעים של 523 ו-512 נקודות, בהתאמה)

מההיבט של ההישגים בבחינה הפסיכומטרית, 15 המקצועות הסלקטיביים. ביותר באוניברסיטאות היו: רפואה כללית (ציון פסיכומטרי ממוצע של המתקבלים בעדיפות ראשונה 735), פיזיקה-מתמטיקה (720), מדעי הקוגניציה (713), התוכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (709),  חישוב ועיבוד מידע-מדעי המוח (696), הנדסה ביו-רפואית (687), מדעי הרפואה (683), איכות הסביבה ומשאבי טבע (681), מדעי המחשב (681), רפואת שיניים (680), הנדסת מחשבים – מדעי המחשב (680), התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (678), כימיה פיזיקלית (677), הנדסת חשמל (677), לימודים קלאסיים (676). במכללות האקדמיות, 5 המקצועות הסלקטיביים ביותר היו: התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (652), הנדסת אלקטרו-אופטיקה (638), הנדסת מערכות תקשורת (633), ביואינפורמטיקה (628), מדע הדתות (627).

מועמדים לפי מין

53.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות היו נשים. שיעורן בקרב מועמדי המכללות האקדמיות עמד על 56.5%. 65.0% מהנשים המועמדות לאוניברסיטאות התקבלו בעדיפות ראשונה, לעומת 63.9% בקרב הגברים המועמדים. 73.5% מהנשים המועמדות למכללות האקדמיות התקבלו בעדיפות ראשונה, בהשוואה ל-72.6% בקרב הגברים המועמדים. ישנם מקצועות לימוד אשר הביקוש להם הינו מגדרי.  מקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי נשים (בין 90% ל-99%) היו: חינוך מיוחד, ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, עיצוב טקסטיל, חינוך עיוני ומחקרי, בריאות הציבור, ייעוץ חינוכי, לימודי נשים, לימודי עבודה, תולדות האמנות ועיצוב פנים. לעומתם, היו מקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים (יותר מ-85%) – הנדסת חשמל, הנדסת בניין, הנדסת אלקטרו-אופטיקה, הנדסה וניהול משאבי מים, הנדסת מכונות, פיזיקה-מתמטיקה והנדסת אלקטרוניקה.

מועמדים לפי קבוצת אוכלוסייה

בין תשע"ו לתשע"ז לא נרשמו שינויים משמעותיים בשיעור המועמדים הערביים באוניברסיטאות (19.8% לעומת 20.0%, בהתאמה) ובמכללות האקדמיות (19.9% בהשוואה ל-19.8%, בהתאמה). באוניברסיטאות היו פערים משמעותיים בין שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של היהודים והאחרים לבין שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של הערבים (68.3% לעומת 48.4%, בהתאמה) וכך גם במכללות האקדמיות (75.5% לעומת 63.6%, בהתאמה).

מקצועות לימוד שבהם יותר משליש מהמועמדים היו ערבים: שפה וספרות ערבית (73.7%), שפה וספרות אנגלית (69.7%), תרבות ואמנות (66.5%), מדעי הרפואה המעבדתית (60.4%), רוקחות (56.9%), מערכות מידע ניהוליות (52.3%), מתמטיקה-פיזיקה (52.2%), לשון עברית (50.0%), סיעוד (49.3%), מנהל מערכות בריאות (49.1%), תולדות האמנות (45.3%), הנדסת מזון וביוטכנולוגיה (41.4%), הנדסה וניהול משאבי מים (40.2%), רב-תחומי במדעי החברה (39.4%), חינוך (36.9%), אופטומטריה (36.4%), הכשרה להוראה (36.2), רפואת שיניים (34.9%).

הגדרות והסברים

אוכלוסיית ההודעה כוללת מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות לשנת תשע”ז (2016/17).

מועמד הינו אדם שהגיש בקשה להתקבל ללימודי שנה ראשונה לתואר ראשון באוניברסיטה, במכללה אקדמית מוכרת (אחת או יותר) או בשלוחה של אוניברסיטה. כל בקשה כזו הינה הרשמה.

הן לאוניברסיטאות הן למכללות האקדמיות, מועמדים נספרו פעם אחת (ספירה של נפשות) לפי טופס ההרשמה שבו המועמד קיבל את התוצאה הטובה ביותר, בסדר הבא: התקבל ולומד, התקבל ולא לומד, נדחה.

מקצוע לימוד בעדיפות ראשונה הוא מקצוע שסומן בעדיפות ראשונה על גבי טופס ההרשמה.

תחום לימוד מועדף הוא התחום שאליו משויך מקצוע הלימוד בעדיפות ראשונה (בקובץ).

מקצועות הלימוד קובצו לפי התחום המדעי שאליו הם משתייכים. התחומים המדעיים הוצגו בלוחות בכמה רמות פירוט, כדלקמן:

קבלה בעדיפות ראשונה – מועמדים שהתקבלו למקצוע שאותו סימנו כמועדף עליהם ביותר – בין אם החליטו ללמוד אותו ובין אם החליטו שלא ללמוד אותו. כדי לתת מושג על הקלות/הקושי של קבלה בעדיפות ראשונה למקצוע מסוים השתמשנו ביחס ביקוש/היצע (כלל המועמדים לתואר ראשון, חלקי כלל המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה לפי תחום לימוד בעדיפות ראשונה).

נבחנים בבחינה הפסיכומטרית – נבדקה היבחנות בשנים 2016-1991  של המועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות בשנים 2017-2010 .

הציון הפסיכומטרי נע בין 200 לבין 800 והוא מורכב משלושה תחומים – חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. הציון הממוצע מבוסס על הציון הגבוה ביותר של הנבחן בכל ניסיונותיו. הנתונים מבוססים על קובצי נבחני הבחינה הפסיכומטרית אשר מתקבלים מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

מקצוע סלקטיבי – מקצוע שכדי להתקבל אליו נדרש ציון פסיכומטרי גבוה במיוחד.

קבוצת אוכלוסייה ודת – אוכלוסיית ה"יהודים ואחרים" כוללת: יהודים, נוצרים שאינם ערבים ואנשים ללא סיווג דת במרשם האוכלוסין; והאוכלוסייה הערבית כוללת: מוסלמים, נוצרים-ערבים ודרוזים.

מוסדות לימוד (תשע”ז 2016/17)

אוניברסיטאות: האוניברסיטה העברית בירושלים; הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת בר-אילן; אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בן גוריון בנגב; אוניברסיטת אריאל בשומרון.

המכללות האקדמיות: המרכז האקדמי רופין; שנקר – בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב; בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים; האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים; המרכז האקדמי לב; המסלול האקדמי – המכללה למינהל; מכון טכנולוגי חולון; המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה; המכללה האקדמית של תל אביב-יפו; המכללה האקדמית הדסה ירושלים; המכללה האקדמית נתניה; המרכז הבינתחומי הרצלייה; המכללה האקדמית תל חי; המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן; המכללה האקדמית ספיר; אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב; המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון; מכללת שערי משפט – המכללה ללימודי משפט; המרכז האקדמי למשפט ולעסקים; עזריאלי – המכללה האקדמית להנדסה ירושלים; הקריה האקדמית אונו; המכללה האקדמית אשקלון; המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן; המרכז האקדמי פרס; המכללה האקדמית צפת; המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה; המכללה האקדמית אחווה; המרכז המכללה האקדמית גליל מערבי; המכללה האקדמית לישראל ברמת גן; המכללה האקדמית לחברה ואמנויות; המרכז האקדמי שלם.

תואר ראשון: כולל תארים כגון .B.Ed., B.Tech., B.Sc., B.A.