לשוק דירות היוקרה כללים משלו. ובעשור האחרון  חלה ירידה בהתעניינות  בדירות שעלו 10 מיליון שקל ומעלה. בהיבט שנתי רק 119 עסקאות כאלו בוצעו  לעומת 150 עסקאות ומעלה שבוצעו בכל שנה בשנים קודמות. כך לפי נתוני רשות המסים.

מתנוני  SK שמאות מקרקעין שפורסמו בגלובס   הפרויקט היקר ביותר במדינה הוא David Promenade Residences ברחוב הירקון 55 בתל אביב, סמוך לטיילת ולים. הפרויקט הוא של היזם הנרי טייק, בעלי מלון דיוויד אינטרקונטיננטל. בתחילת העשור, כשהפרויקט היה עדיין על הנייר, הדירות שבו תוכננו להימכר ברמות של 55-70 אלף שקל למ"ר, אבל הדברים השתנו בתוך שנים ספורות, ובשנים 2017-2019 נרשמו בו שלוש עסקאות של 140-150 אלף שקל למ"ר, בקומות הגבוהות (17-19, מתוך 25).

חשוב יותר שב-2019 לא רק מספר העסקאות קטן, אלא גם המחירים למ"ר. אם ב-2017 ו-2018 המחיר למ"ר הממוצע לעסקת מגה-יוקרה בתל אביב הגיע ל-93-96 אלף שקל, ב-2019 הוא ירד ל-88 אלף שקל למ"ר. הסיבה היא צמצום הדירות הנקנות על ידי תושבי חוץ, בעיקר מצרפת. וכן הידוק הפיקוח על המזומן.

כמו כן עדיין קיימים הפרשים גדולים במחירים בין דירות שנמצאות לאורך קו החוף (קן ראשון לים), לדירות שממוקמות בתוך העיר. מבין עשר הדירות היקרות ביותר בחישוב למ"ר שנמכרו בשנים האחרונות, רק אחת לא הייתה ברחוב הירקון. זו דירת 100 מ"ר שנמכרה לפני שנתיים ב-14.75 מיליון שקל ברחוב אנטוקולסקי 3. דירה בקומה ה-38 במגדל מאייר בפינת רוטשילד-אלנבי, בשטח 434 מ"ר, נמכרה ב-45 מיליון שקל, כ-104 אלף שקל למ"ר, ובתחשיב זה היא נחשבת לאחת מהיקרות ביותר שנמכרו, שלא על קו החוף.

שוק דירות היוקרה – ירידה של 80% בהיקף העסקאות

עוד סימן להתייקרות הדירות: ירידה בהתחלות הבנייה מתחילת השנה

התעשייה האווירית הגישה לאחרוננה תביעה בנוגע לחוזה האחזקה והתמיכה הלוגיסטית של מטוסי האימון בבית הספר לטיסה של חיל האוויר ובצוות האירובטי שלו. התביעה מראה על סכסוך בין התעשייה הביטחונית הממשלתית הגדולה ביותר לבין משרד הביטחון.

לרוב סכסוכים בין התעשיות הביטחוניות למשרד אינים מגיעים לבית המשפט, משום שמשרד הביטחון הוא הלקוח הגדול ביותר של התעשיות הביטחוניות, וגם מי שקובע לה היתרים.

מאז שהגיעו ב-2009 כ-25 מטוסי הביצ'קראפט T-6 טקסן לחיל האוויר כמחליפים של מטוסי הצוקית הישנים, "עפרוני" בכינויים בארץ, מתחזקת אותם אלביט מערכות, לפי חוזה עם משרד הביטחון, המתחדש אחת לחמש שנים. שווי כל חוזה: יותר מ-10 מיליון דולר.

בשנה שעברה פנה מנהל הרכש במשרד הביטחון  לארבע חברות במכרז סגור, וביקש לקבל הצעות לתחזוקת המטוסים ולניהול רכש החלפים עבורם, במקום חברה אמריקאית שעסקה בכך עד כה. תחילה נדרשו החברות להעביר את הצעותיהן עד 23 באוקטובר. תע"א ביקשה הארכה. המועד נדחה ל-14 נובמבר, אך מנהל הרכש טען שהזוכה עדיין יהיה חייב להיות מוכן להתחיל לעבוד חודש וחצי אחר כך בלבד, לאחר תום החוזה של החברה האמריקאית.

בתע"א טענו כי מדובר בזמן קצר מדי שלא יאפשר להם להתארגן. במשרד הביטחון תחילה לא הסכימו לבקשה וההצעות היחידות במכרז היו של אלביט ושל התעשייה. זמן קצר לאחר ההגשה למכרז הודיע משרד הביטחון לשתיהן כי החוזה מול החברה הזרה המספקת את השירותים הלוגיסטיים יוארך עד לאמצע מרץ, וכי הוא מאפשר לחברות להגיש מחדש את הצעותיהן. אלביט הגישה הצעה מחודשת והתעשייה נשארה עם אותה הצעה, מה שגרם לאלביט לזכות במכרז.

תע"א עתרה לבית המשפט בדרישה לחייב את משרד הביטחון לקבל החלטה על סמך ההצעות המקוריות של החברות. למרות הביקורת על התנהלות משרד הביטחון השופטת דחתה את ההחלטה.

"כזכור המכרז פורסם בתוך לוח זמנים מאוד צפוף וקצר, שאך מן הראוי היה כי לא כך ינוהלו הדברים", כתבה השופטת, אך הוסיפה "שוכנעתי, כי לוח זמנים צפוף אשר הכתיב מועד תחילת מתן שירותים בתוך פרק זמן קצר חשף את המציעים אל מול ספקים אשר יש להניח כי תמחרו סחורתם בהינתן הדחיפות המתבקשת. כך בהתאם, כאשר נדחה מועד מתן השירותים, יש להניח כי עלויות התמחור השתנו וספקים של המציעות יכלו לקבוע מחירים נמוכים יותר באופן אשר יכול היה לאפשר למציעים להוזיל מחירים. בנסיבות דנן, שוכנעתי כי ועדת המכרזים פעלה בזהירות הנדרשת ובחנה מקרוב את טענות הצדדים בנדון. "

על התעשייה האווירית הוטלו הוצאות משרד הביטחון ואלביט בתיק, בסך 60 אלף שקל.

המערכת של אלביט שתילחם ברחפנים

התעשייה האווירית חתמה על עסקת ענק להסבת מטוסים ב-400-380 מיליון דולר

משרד הבריאות הודיע על כוונתו להרחיב את מספר המדינות שעם החזרה מהן נדרש בידוד בעקבות התפשטות נגיף הקורונה,  ולצדו חברות תעופה נוספות מודיעות כי לא יטוסו לישראל.אחת מהן היא אליטליה שהודיעה כי כל טיסותיה המיועדות לצאת לאיטליה ב-11 עד ה-28 במרץ יבוטלו. כמו כן הודיעה  איבריה הספרדית על הקפאה של כל הטיסות בקו לישראל עד תום החודש הנוכחי. אליטליה ואיבריה מצטרפות ל-WIZZ שהודיעה על הקפאה של קווים לישראל וגם לריאנאייר שהודיעה על הפסקה של מספר טיסות. האיום על המשך הטיסות לישראל וממנה רק גובר. בשבוע הבא תתקבל ההחלטה אם להטיל בידוד על השבים מארצות הברית. אייר פראנס עדיין לא הכריזה על הפסקת הקו לתל אביב, אולם שש טיסות בוטלו בסוף השבוע הזה.

במישור המקומי אל על מצמצמת טיסות ליעדים רבים ומעבירה נוסעים ממטוסי דרימליינר למטוסי 737 קטנים יותר. כך, כבר בימים אלה מבוצעות חלק מהטיסות בקווי הדגל של החברה.  גם ישראייר וארקיע נפגעות מביטולי טיסות. כיוון שכבר נמצא כבר  החולה ה-21 ועדיין לא הצליחו לעצור את התפשטות הנגיף מצופה לנו פורים ללא טיסות ואולי גם פסח.

 משרד הכלכלה והתעשייה מנסה להרגיע בהודעתו אתמול כי על אף הביקושים הגבוהים למוצרי מזון, שנרשמו במרכולים וברשתות השיווק בימים האחרונים, אין כל מחסור במוצרי מזון בישראל, הן המיוצר בארץ והן המיובא מחו"ל. עם תחילת האירועים הקשורים לקורונה, פתח המשרד מוקד לפניות התעשייה, אשר פועל באופן רציף.

מהודעת המשרד עולה כי מינהל התעשיות נמצא בקשר יומי עם תעשיית המזון בישראל. על פי הבדיקות, רמת המלאים הקיימת אצל יצרני המזון בישראל גבוהה ומתנהלת כסידרה, הן ברמת הייצור המקומי והן המזון המיובא. בשל הביקושים הגבוהים, הגבירו היצרנים והרשתות את הפעילות, אך כאמור, לא נמצא מחסור במוצרים.

גם בנוגע ליבוא חומרי גלם ומוצרים, המעברים הימיים והאוויריים פועלים כסדרם. הדיווח העדכני מסין הוא כי נמלי הים המרכזיים, פרט לנמל שנחאי ונינגבו, פועלים כמעט באופן סדיר ומאפשרים פריקה וטעינה של מטענים ואף חלה עלייה בפעילות.

כמו כן בנמלי חיפה ואשדוד מוחלות תקנות בריאות אשר מאפשרות קבלת המשלוחים מאופן מסודר ושוטף.

עוד כאמור, הסוכנות לעסקים קטנים והבינויים פתחה עם תחילת האירועים מוקד פניות טלפוני ואינטרנטי להתייעצויות ושיתוף במידע עבור בעלי ובעלות העסקים.

אתמול הודיע  משרד הבריאות על שני חולים נוספים בארץ. חולה מספר 20, גבר בשנות השלושים מאזור המרכז, חזר בתאריך 2 במרץ ממדריד.

חולה מספר 21, גבר בשנות השלושים ממחוז חיפה, חזר בתאריך 1 במרץ מאוסטריה (וינה). שני החולים נמצאים בבידוד.

מניין הנדבקים ברחבי העולם הגיע כבר לכ-100 אלף מקרים, רובם הגדול – 80,522 – בסין. 3,042 איש מתו מהנגיף במדינה, ועוד כמה מאות ברחבי העולם. המוקדים העיקריים פרט לסין הם קוריאה הדרומית, איראן ואיטליה, שנכון לכתיבת שורות אלה, היא המדינה עם קצב התפשטות הנגיף הגבוה ביותר בעולם. בישראל, אומתו עד כה 17 חולים.

זכויות עובדים בימי קורונה – בידוד ועוד

גורמים כלכליים: "המשק הישראלי עדיין לא נפגע משמעותית מהקורונה"

בהלת הקורונה הביאה למצב שלא ידענו כמותו: אלפי ישראלים שוהים בבידוד ביתי של כשבועיים או יותר בשל החשד שנדבקו בנגיף הקורונה. מדובר בחוזרים מסין ושכנותיה וכן מאיטליה וממדינות קרובות לה באירופה. העובדים כמובן לא יכולים להגיע לעבודה. אז מה הן זכויותיהם?

על פי הנחיות משרד הבריאות, עובד שנדרש להישאר בבידוד אינו רשאי להגיע אפילו למרפאה. ומכאן, שאינו יכול להגיע למרפאה כדי לקבל מרופאו אישור מחלה. עם זאת, את אישור המחלה יוכל העובד לקבל באופן מקוון.

דמי מחלה בקורונה

על פי החוק, עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה זכאי לקבל ממעסיקו דמי מחלה עבור הימים שבהם נעדר מעבודתו. הנאלצים להישאר בבידוד עקב חשש להידבקות מנגיף הקורונה, נחשבים כמי שנעדרים מעבודה עקב מחלה לכל דבר ויהיו זכאים לדמי מחלה מהמעסיק. כמו כן ימי הבידוד יימנו במספר ימי המחלה של העובד.

שכר בימי מחלה

על פי חוק ימי המחלה, עבור היום הראשון שבו נעדר העובד בשל מחלתו לא יהיה זכאי העובד כלל לדמי מחלה; החל מהיום השני והשלישי יהיה זכאי העובד ל- 50% משכרו; החל מהיום הרביעי יהיה זכאי העובד ל-100% משכרו על ימי היעדרותו.

בכל זאת, אם במקום העבודה הספציפי ישנו נוהג, הסכם אישי, או הסכם קיבוצי המיטיב עם העובד – ילכו אחר ההסכם או הנוהג המיטיב עם העובד.

פיטורים עקב הבידוד

אין כלל היתר לפטר עובד שנעדר מעבודתו בשל חשש מהידבקות או בשל הידבקות ממחלה בכלל ועקב חשד לקורונה בפרט. אחרי תקופת המחלה והבידוד ניתן לפטר עובד בכפוף להודעה מוקדמת ושימוע על-פי החוק.

עבודה מהבית במקום ימי מחלה

על פי החוק היבש, עובד בבידוד בית חובה, זכאי מכוח תעודת מחלה גורפת לדמי מחלה ורשאי לא לעבוד, גם מביתו. אבל לא בהכרח כל עובד השוהה בחובת בידוד מוגבל לבצע את עבודתו בשל מחלה, והוא יוכל לעבוד בתמורה לשכרו הרגיל. כרגע אין הכרעה בעניין, אבל אם תחול הסלמה בהיקפים ובחומרת מגפת הקורונה בישראל, נראה כי עבודות רבות תתבצענה מהבית.

דרישת המעסיק לעבודה מהבית

יש שני מצבים: הראשון, עובד שחייב לשהות בבידוד בית על פי הצו, למשל עובד שחזר מסין. במקרה זה המעסיק חייב לדרוש מהעובד להישאר בביתו, ועליו למנוע מהעובד כניסה למקום העבודה, אף אם העובד מבקש להגיע למקום העבודה.

המצב השני הוא עובד שאינו חייבים להיות בבידוד בית על פי הצו, אך חשוד כמי שעלול להיות נשא של הקורונה או חמור מכך – חולה בקורונה.

במקרה זה על המעסיק לבדוק אם העניין מוסדר בצורה ישירה או משתמעת בהסכם העבודה האישי או הקיבוצי, ולפעול בהתאם. עם זאת, במרבית המקרים לא סביר שהסכמים מסדירים את העניין.

אם לאחר כלל השיקולים החליט המעסיק כי טובת העובדים ומקום העבודה מחייבת למנוע מהעובד החשוד שלא להגיע למקום העבודה, למרות שאותו עובד אינו חייב בבידוד בית, ככלל יהיה חייב אותו מעסיק לשלם את שכרו של העובד במשך התקופה שבה ביקש מהעובד שלא להגיע למקום העבודה. אחרת הדבר ייחשב הרעת תנאים, תלוי כמובן באופי העבודה.

החלטה של עובד מיוזמתו לא להגיע לעבודה

נכון להיום על פי הצווים והנחיות משרד הבריאות, רק לעובדים החולים בקורונה או שחייבים להישאר בבידוד בית, אסור להגיע למקום עבודתם. עובדים אחרים נדרשים להגיע למקום העבודה, אבל הם יכולים לנצל ימי חופש, ככל שנצברו, לאחר קבלת הסכמת המעסיק.

בכל זאת על מעסיק לפעול באופן שקול, אחראי וסביר בכל הקשור להנחיותיו להגעה למקום העבודה, ברקע התפשטות הקורונה וחששות עובדים מהידבקות בהתאם לנסיבות העניין, ולספק אמצעי מיגון, אם צריך.

הוראת מעסיק לטיסה לחו"ל

על פי רוב ההנחיה היא לא לנסוע לחו"ל. אבל ההכרעה בעניין קשורה למהות תפקידו של העובד, נחיצות הנסיעה, רמת הסיכון ומצב התחלואה ביעד, אופי הנסיעה (האם לפגישה אישית או התכנסות המונית למשל), אמצעי מיגון ובטיחות העומדים לרשות העובד, חלופות לנסיעה וכיוצ"ב. עוד חשוב כי מעסיקים יתעדכנו בהוראות הרגולטורים בעניין, לרבות הנחיות או המלצות באשר לנסיעות.

דרישת המעסיק לאישור רפואי שהעובד לא חולה קורונה

אם קיימות הוראות בעניין בהסכם העבודה האישי או הקיבוצי, ובהעדר הוראה ברמת סבירות מסוימת יוכל המעסיק לבקש מהעובד אישור רפואי. כך למשל, כאשר מעסיק מזהה סימפטומים אצל עובד, ובנוסף אם ידוע למעסיק כי אותו עובד שהה במקום החשוד בסיכון מוגבר לחשיפה לקורונה, סביר יהיה מצדו לדרוש מהעובד להיבדק אצל רופא ולשלול חשש לנשאות הקורונה. אם העובד מסרב ללא הצגת טעם סביר לסירוב, הדבר עשוי להיחשב כאי ציות להנחיה סבירה של מעביד, תוך חשיפת העובד להליכי משמעת.

זכויות עובדים בחגים ובחול המועד תש";פ

גורמים כלכליים: ";המשק הישראלי עדיין לא נפגע משמעותית מהקורונה";

המשבר בעולם האופנה הגיע גם לעולם ההלבשה התחתונה:  רשת ההלבשה התחתונה "בוניטה דה מאס" פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשת הקפאת הליכים לצורך שיקומה הכלכלי. לחברה חובות בסך כ-50 מיליון שקל.

בבקשה נכתב: "אין ספק כי המשך הפעלתה של הרשת כעסק חי תחת פיקוח בעל תפקיד ובחינת אפשרות לגיוס משקיע שירכוש את הרשת ולגיבוש הסדר נושים לחברות הרשת ולבעלים הערבים, הוא הדרך הנכונה והמתאימה ביותר לשיקומה של הרשת ושימורם של כ-150 מקומות עבודה". מועדון החברים של הרשת מונה כיום כ-50 אלף חברים. בראש החברה עומד צ'רל זיתוני. בבקשה נטען כי בעלי הרשת הזרימו לרשת סכומים בהיקף של כ-8 מיליון שקל בשנים האחרונות.

לפני כחודש קבוצת עזריאלי העבירה פנייה חריגה לרשת האופנה, שבמסגרתה התריעה כי על הרשת לשלם לה מיידית – אחרת היא תחלט לה את הערבויות שהרשת העמידה לטובתה. לטענת גורמים בשוק, הסיבה לפנייה החריגה של קניוני עזריאלי לרשת היא אי-תשלום כסדרו מצד הרשת. לפני כחצי שנה פתחה בוניטה דה מאס חנות חדשה בקניון עזריאלי מלחה בעיר ירושלים. כמו כן, הרשת מפעילה חנויות בקניונים נוספים של קבוצת עזריאלי, ביניהם אחד מקניוני הדגל של הקבוצה – קניון איילון ברמת גן, וזאת בנוסף לקניון עזריאלי אור-יהודה, קניון עזריאלי רמלה וקניון עזריאלי מודיעין.

יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל הסתכמו בסוף חודש פברואר 2020 בסך 131,151 מיליוני דולרים, גידול בסך של 1,176 מיליוני דולרים לעומת סוף החודש הקודם. היתרות מהוות 33.2 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי (איור 1).

הגידול מוסבר על ידי:

• א. רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל בסך 2,764 מיליוני דולרים.
• ב. העברות המגזר הפרטי בסך כ- 1 מיליוני דולרים.

מאידך, הגידול קוזז בחלקו על ידי:

• א. שערוך^[1] יתרות מטבע חוץ בסך של כ- 1,205 מיליוני דולרים.
• ב. העברות הממשלה לחו"ל בסך כ- 384 מיליוני דולרים.

יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל

מיליוני דולרים

[1] כולל תשלומים ותקבולים של בנק ישראל במט"ח.

[2] טור זה כולל זכויות משיכה מיוחדות (SDRs'), יתרת הלוואת ה-NAB ויתרת ה-Reserve Tranche בקרן המטבע הבינ"ל.

יתרות מט"ח לדצמבר: 126 מיליון דולר

התחזית היא  ל-113 מיליארד דולר הפסד בחברות התעופה של נוסעים. כך מעריך היום (ה') ארגון התעופה העולמי יאט"א, שמייצג 290 חברות תעופה, בהן החברות הגדולות בעולם. לעת עתה הפסדי החברות כבר הצטברו לשיעור 63 מיליארד דולר. עדיין לא הוערכו ההפסדים בתחום הטסת המטען (קרגו).

ארגון התעופה הבינלאומי מנה שני תרחישים אפשריים: בתרחיש הראשון התפשטות מוגבלת של הווירוס, כלומר רק בקרב המדינות שבהן אובחנו יותר מ-100 מקרים של חולים מאומתים, מצב שמוביל לצניחה חדה במספר הנוסעים במדינות אלה. כך למשל מעריכה יאט"א ירידה של 23% במספר הנוסעים בסין, ירידה של 24% באיטליה, ירידה של 10% במדינות צרפת, גרמניה וסינגפור, ירידה של 14% בדרום קוריאה וירידה של 16% באיראן. בנוסף מעריכים ביאט"א כי הביקוש לטיסות ירד ב-11% במדינות אסיה האחרות, וכי צפויה ירידה של 7% במדינות האחרות באירופה ובמזרח התיכון. במבט גלובלי תרחיש כזה יוביל לאובדן של 11% במחזורי החברות ולהיקף של 63 מיליארד דולר. מדינות אלה אחראיות על 27% מכלל תנועת הנוסעים העולמית.

התרחיש השני שמשרטטת יאט"א הוא להתפשטות מואצת של הווירוס גם במדינות שבהן בשלב זה מספר המאובחנים במחלת הקורונה נאמד ב-10 ויותר. התפשטות מהירה בשווקים אלה, יחד עם המדינות שבהן היקפי המאובחנים גדולים בהרבה, תוביל לפי יאט"א לאובדן הכנסות של 19% מכלל הענף, כלומר היקף של 113 מיליארד דולר – נזק כזה יהיה דומה לנזק שספג ענף התעופה במשבר הכלכלי העולמי.

יו"ר יאט"א, אלכסנדר דה ז'וניאק, הזכיר כי חברות תעופה רבות כבר נקטו צעדים של צמצום טיסות בהתאם לביקושים הנמוכים, כשחלקן נקטו צעדי חירום לקיזוז בעלויות. "ממשלות חייבות להתערב. חברות התעופה עושות הכול כדי לשרוד מול המשבר הכלכלי העולמי שפקד אותן בטווח של חודשיים בלבד. הממשלות יצטרכו לגלות מדיניות מקלה בכל הנוגע לגביית מסים מחברות התעופה ולגבי סלוטים (חלונות המראה)"

ההסתדרות מלווה לתיאטרון הבימה 2.5 מיליון שקל

מקצוע חדש: מהנדס שיווק – שילוב של קריאטיייב והנדסה

קרן הריט  מגוריט דיווחה על עסקה שנייה השבוע וחמישית מתחילת השנה. חתמה על ל הסכם רכישה של 59 דירות מוכנות לאיכלוס בשכונת ארנונה אשר בירושלים בתמורה לסך של 140 מיליון שקל

מגוריט ישראל ממשיכה לסגור עסקאות ומודיעה היום על רכישה נוספת, והפעם בירושלים. קרן הריט למגורים חתמה מול חברת יהלומית פרץ שבשליטת היזם דוד פרץ, על הסכם רכישה של 59 דירות מוכנות לאיכלוס בשכונת ארנונה אשר בירושלים עבור 140 מיליון שקל. הדירות, בנות 4-5 חדרים, נפרשות על פני שלושה בניינים בפרויקט יוקרתי באחת מהשכונות המבוקשות בבירה ומגוריט מתכוונת להתחיל בשיווקן באופן מיידי.

בתחילת השבוע הנוכחי דיווחה מגוריט על עסקה לרכישת 30 דירות בפרויקט להשכרה בשכונת הרצליה הירוקה בתמורה ל-62  מיליון שקל, ומאז תחילת השנה התקשרה החברה ב-5 עסקאות שונות בהיקף של כ-356 מיליון שקל. קצב העסקאות הגבוה של מגוריט נובע מגיוס הון של כ- 414 מיליון שקלים החברה בנובמבר .

בעבור מגוריט מדובר בעסקה שלישית בבירה, לאחר שזכתה בשיתוף קבוצת מנרב בפרויקט של דירה להשכיר בשכונת מלחה וכן בבעלותה בניין שלם במרכז העיר אשר נמצא בימים אלו בהליך של השבחה. לצד נכסיה של הקרן בירושלים, למגוריט 5 פרויקטים בתל אביב, 2 בהרצליה וכן פרויקטים בגבעת שמואל, רמת גן, פתח תקוה, קרית אונו, רמלה, באר יעקב, חולון, ראשון לציון ובני ברק.

"לעסקה הנוכחית בארנונה יתרונות רבים לקרן ובכללן העובדה שמדובר בדירות מוכנות להשכרה כך שהחברה תהנה מתזרים מהיר ומשמעותי בגינן", מספר מתי דב, מנכ"ל מגוריט. "נמשיך לפעול בדינמיות המאפיינת אותנו ולבחון פרויקטים נוספים לרכישה ולייזום על מנת להגדיל את מצבת נכסינו כחברה מובילה את תחום ההשכרה ארוכת הטווח בישראל", הוסיף דב.

יו"ר הקרן, ארז רוזנבוך מספר כי, "תנאי השוק מוכיחים לנו כל פעם מחדש שמהפכת השכירות ארוכת הטווח אותה אנו מובילים, הופכת ותהפוך לאלטרנטיבת מגורים מצויינת ותופעה זו רק  תלך ותתעצם. כולי תקוה ואמונה כי שטף העסקאות האחרון והפעילות הרבה אותה אנו מפגינים בשוק, ישיאו ערך רב למוסדיים ולמשקיעים אשר ממשיכים להביע אמון רב בפועלנו", סיכם רוזנבוך.

לדברי עו"ד יוחאי פרץ, מבעלי יהלומית פרץ, "מדובר בדירות בבנייני בוטיק בשכונת ארנונה, מהמקומות היוקרתיים ביותר בבירה. אנו גאים  בשיתוף הפעולה מול מגוריט ושמחים שדירות אלו יוכלו לסייע באופן מיידי כפתרון למצוקת השכירות במדינה".

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מעריך בסקירת המאקרו השבועית כי "הפחתת ה'חירום' של ריבית ה-FED ב-50 נ"ב 'פותחת את הדלת' להפחתת ריבית מצד בנק ישראל בזמן הקרוב".

לדבריו, "בתרחיש של חזרה מהירה יחסית לשגרה, ברבעון השלישי של 2020 (התואם לזה שפורסם של-ידי ה-OECD), הצמיחה העולמית תתמתן לכ-2.0%-2.5% לעומת תחזית מקורית של 3.1%. תרחיש זה מניח קיפאון בנפח הסחר העולמי לעומת תחזית מקורית. בתרחיש זה, הצמיחה של ישראל צפויה לרדת מכ-3% לכ-2.0%-2.5%, תוך הפחתת ריבית בנק ישראל לכ-0%, במקביל להפחתת ריבית ה-FED ב-50 נ"ב נוספות. יש להדגיש כי תרחישים חמורים יותר, שמבוססים על החזרת השליטה רק במהלך 2021, המבטאים ירידה משמעותית בצמיחה העולמית ובמשק המקומי לכ-1.5%, בהחלט אפשריים ובנסיבות אלו ייתכן שבנק ישראל אף יבחן את האפשרות של ריבית שלילית".

 בפמן מתייחס למשבר הקשה בענף התיירות ומעריך כי "במבט קדימה, היקף התיירות הנכנסת לישראל בשנת 2020 צפוי להיפגע עקב וירוס הקורונה, זאת בדומה להיקפי התיירות ברוב העולם. לאור ההתפשטות המהירה של נגיף הקורונה ברחבי העולם, לרבות ארה"ב ומדינות אירופה שהן המקור העיקרי לתיירים הנכנסים לישראל, נראה כי הירידה בתיירות הנכנסת לישראל תתרחב בחודשים הקרובים גם למדינות נוספות. על כן, ייתכן שתהיה לכך השפעה לא מבוטלת על כלל התיירות הנכנסת לישראל (ועל הענף כולו) בשנת 2020".

בנוגע למהלכי הפחתת הריבית בעולם מרחיב בפמן ואומר כי "מהלך ה-FED צפוי להביא גם להפחתת ריבית של 10 נ"ב מצד ה-ECB כבר בפגישה הקרובה ב-12.3, כאשר צפויים צעדים מלווים לשם הגדלת נזילות הבנקים. הבנק המרכזי של קנדה צפוי להפחית את הריבית גם כן ב-25-50 נ"ב, כל זאת בהמשך להפחתת הריבית ב-25 נ"ב באוסטרליה ב-3/3/2020. נראה שמהלך זה "פותח את הדלת" להפחתת ריבית גם על-ידי בנק ישראל בקרוב. עוד לפני כן, הערכנו כי צפויה הפחתת ריבית בישראל במהלך המחצית הראשונה של השנה על רקע סביבת האינפלציה הנמוכה. האינפלציה בפועל (ב-12 החודשים האחרונים) צפויה לרדת באופן משמעותי ולהגיע לשיעור שינוי שלילי של כמינוס 0.5%-0.8% לקראת סוף המחצית הראשונה של 2020. האינפלציה במבט שנה קדימה תלויה בהחלטות הממשלה החדשה, לכשתוקם, ואם יתרחש מהלך של העלאת מיסים עקיפים, היא צפויה להגיע לסביבה של כ-1% לכל היותר. דהיינו, המרחק של סביבת האינפלציה מיעד האינפלציה הנוכחי של בנק ישראל (1%-3%), בשילוב עם מהלך ה-FED ובנקים מרכזיים נוספים צפויים להביא להפחתת ריבית בישראל בזמן הקרוב".

כלכלני בנק לאומי: הריבית לא תשתנה

תביעה נגד בנק לאומי: היכן מוחזקים מאות מיליוני שקלים של קורבנות שואה?

בנק לאומי לאחר מכירת לאומי קארד: הרוויח כמיליארד שקל הרבעון

ירידה במכירות בתחילת השנה, כך לפי הלמ"ס:

פברואר 2020 – מאזן כולל חדש:

בתרשים 1 אפשר לראות את המאזן הכולל החדש (בכחול) ואת השינוי במדד הפדיון לכלל ענפי המשק (באדום). המאזן הכולל מורכב משאלות בנוגע לביצועי החברות בחודש ינואר לעומת דצמבר, מאזן זה מעיד על ירידה. בבדיקה של נתונים קודמים נמצא כי המאזן הכולל חזה בהסתברות של יותר מ-92%[1] את כיוון השינוי במדד הפדיון המקורי לכלל ענפי המשק.

תרשים 1 – מאזן כולל והשינוי במדד הפדיון לכלל ענפי המשק
(נתונים מקוריים במחירים קבועים)

תעשייה

בענפי התעשייה נמצא שמאזן הנטו המחושב על שאלת היקף המכירות בפרק ב[2] מתואם עם כיוון השינוי במדד הייצור התעשייתי, שהלמ"ס מפרסמת בכל חודש.

בתרשים 2 אפשר לראות כי דיווחי המנהלים על היקף המכירות במפעליהם בחודש ינואר לעומת דצמבר מעידים על ירידה. בבדיקה של נתונים קודמים נמצא כי מאזן הנטו של היקף המכירות חזה בהסתברות של יותר מ-90%[3] את כיוון השינוי במדד הייצור התעשייתי.[4]

תרשים 2 – מאזן נטו של היקף המכירות בענפי התעשייה והשינוי במדד הייצור התעשייתי

לוח א1 – מדדים נבחרים בענפי התעשייה, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

מצב העסק בחודש הקודם לעומת החודש שלפניו

לוח א2 – מדדים נבחרים בענפי התעשייה, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

הערכת השינוי הצפוי בחודש הבא לעומת החודש הנוכחי

בינוי

תרשים 3 – מאזן נטו של עבודות חדשות ושל פעילות שוטפת בענפי הבינוי

לוח ב1 – מדדים נבחרים בענפי הבינוי, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

מצב העסק בחודש הקודם לעומת החודש שלפניו

לוח ב2 – מדדים נבחרים בענפי הבינוי, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

הערכת השינוי הצפוי בחודש הבא לעומת החודש הנוכחי

מסחר קמעוני

בענף המסחר הקמעוני נמצא שמאזן הנטו של היקף המכירות[5] מתואם עם כיוון השינוי במדד הפדיון של הענף על פי מקורות מע"מ,[6] במחירים קבועים.
בתרשים 4 אפשר לראות כי בחודש ינואר לעומת חודש דצמבר חלה ירידה  במאזן הנטו של היקף המכירות.

בבדיקה של נתונים קודמים נמצא כי מאזן הנטו של היקף המכירות חזה בהסתברות של יותר מ-85% את כיוון השינוי במדד הפדיון על פי מקורות מע"מ.

תרשים 4 – מאזן נטו של היקף המכירות בענף המסחר הקמעוני
והשינוי במדד הפדיון על פי מקורות מע"מ (נתונים מקוריים במחירים קבועים)

לוח ג1 – מדדים נבחרים בענף המסחר הקמעוני, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

מצב העסק בחודש הקודם לעומת החודש שלפניו

לוח ג2 – מדדים נבחרים בענף המסחר הקמעוני, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

הערכת השינוי הצפוי בחודש הבא לעומת החודש הנוכחי

שירותים

בענפי השירותים נמצא שמאזן הנטו של היקף המכירות לשוק המקומי^[7] (בענפי השירותים כ-70% מההכנסות הן מהשוק המקומי) מתואם עם כיוון השינוי במדדי הפדיון לענפי השירותים השונים על פי מקורות מע"מ[8] (מדדים אלו חוברו למדד אחד על בסיס משקלים של שנת 2011).^[9]

בתרשים 5 אפשר לראות כי בחודש ינואר לעומת חודש דצמבר מאזן הנטו של היקף המכירות לשוק המקומי מראה על ירידה לעומת חודש קודם אך המאזן עדיין בטווח חיובי. בבדיקה של נתונים קודמים נמצא כי מאזן הנטו של היקף המכירות לשוק המקומי חזה בהסתברות של יותר מ-85% את כיוון השינוי במדד הפדיון על פי מקורות מע"מ.

תרשים 5 – מאזן נטו של היקף המכירות לשוק המקומי בענפי השירותים
והשינוי במדד הפדיון על פי מקורות מע"מ (נתונים מקוריים במחירים קבועים)

לוח ד1 – מדדים נבחרים בענפי השירותים, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

מצב העסק בחודש הקודם לעומת החודש שלפניו

לוח ד2 – מדדים נבחרים בענפי השירותים, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

הערכת השינוי הצפוי בחודש הבא לעומת החודש הנוכחי

מלונאות

בענף המלונאות נמצא שמאזן הנטו של היקף פדיון החברה^[10] מתואם עם כיוון השינוי במדד הפדיון של ענף זה, המתפרסם כמה חודשים לאחר מאזן הנטו. לכן מאזן הנטו מקדים את הנתון הכמותי.

בתרשים 6 אפשר לראות שמאזן הנטו של היקף הפדיון מראה על ירידה בהשוואה לחודש קודם אך הוא בתחום החיובי.

בבדיקה של נתונים קודמים נמצא כי מאזן הנטו של היקף פדיון החברה חזה בהסתברות של יותר מ-87% את כיוון השינוי במדד הפדיון של ענף המלונאות.^[11]

תרשים 6 – מאזן נטו של היקף הפדיון בענף המלונאות

והשינוי במדד הפדיון על פי סקר מלונות התיירות

(נתונים מקוריים לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת)

לוח ה1 – מדדים נבחרים בענף המלונאות, לפי חודש דיווח (אחוזים) –
מצב העסק בחודש הקודם לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת

לוח ה2 – מדדים נבחרים בענף המלונאות, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

הערכת השינוי הצפוי בחודש הבא לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת

הגדרות והסברים:

סקר הערכת המגמות בעסקים מנותח באמצעות מאזן. המאזן הוא ההפרש המשוקלל בין אחוז מנהלי החברות אשר העריכו את מצב החברה באופן חיובי לבין אחוז מנהלי החברות אשר העריכו אותו באופן שלילי.

המאזן תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100. ככל שערך המאזן קרוב יותר לגבול העליון, הוא מעיד על הערכה חיובית יותר בקרב המנהלים, וככל שערך המאזן קרוב יותר לגבול התחתון, הוא מעיד על הערכה שלילית יותר. כאשר המאזן קרוב לאפס, מדובר בהיעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים.

בחודש ינואר 2015 נערכו כמה שינויים בשאלון הסקר.

בעקבות השינויים נוצר שבר בסדרה, ולכן את נתוני ינואר 2015 ואילך אי אפשר להשוות לנתונים קודמים. להלן השינויים:

בנוסח השאלות (פרקים ב ו-ג) בשאלונים לענפים תעשייה, בינוי, מסחר קמעוני ושירותים

בפרקים העוסקים במצבה של החברה בעבר: שואלים על החודש הקודם לעומת החודש שקדם לו, ולא על שלושת החודשים האחרונים לעומת שלושת החודשים שקדמו להם.

בפרקים העוסקים במצבה של החברה בעתיד: שואלים על השינוי הצפוי בחברה בחודש הבא לעומת החודש הנוכחי, ולא על השינוי הצפוי במהלך שלושת החודשים הקרובים לעומת שלושת החודשים שקדמו להם.

בנוסח השאלות (פרקים ב ו-ג) בשאלון לענף המלונאות

בפרקים העוסקים במצבה של החברה בעבר: שואלים על החודש הקודם לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ולא על שלושת החודשים האחרונים לעומת שלושת החודשים שקדמו להם.

בפרקים העוסקים במצבה של החברה בעתיד: שואלים על השינוי הצפוי בחברה בחודש הבא לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ולא על השינוי הצפוי במהלך שלושת החודשים הקרובים לעומת שלושת החודשים שקדמו להם. באופנויות לתשובה (פרקים א, ב ו-ג) הורדה התייחסות לעֹונָה.

על הסקר: הסקר מתבצע בענפים העיקריים של המגזר העסקי באמצעות חמישה שאלונים (פירוט מלא אפשר לראות בהגדרות)

למרות הסיוע שקיבלה לפני חודשיים מממשלת בריטניה, חברת התעופה Flybe קורסת ומפסיקה את פעילותה.

Flybe מבצעת בעיקר טיסות בתוך בריטניה וקשייה הפיננסים החלו לפני משבר הקורונה שמשליך על ענף התעופה בכל העולם. נתח השוק של Flybe בטיסות הפנים בבריטניה מגיע ל40%.

לפני כחודשיים העניקה לה ממשלת בריטניה סיוע בדמות הלוואה בהיקף של 100 מיליון ליש"ט. כעת מעדכנות רשויות התעופה בבריטניה כי החברה נכנסה להליך של חדלות פרעון והפסיקה את פעילותה, וכי לנוסעים מומלץ שלא להגיע לנמלי התעופה.

אומנם משבר הקורונה משפיע על ענף התעופה, אך חברות תעופה רבות ניזוקו כבר קודם ונסגרו על רקע התחרות בלואו קוסט ועליית מחירי הדלק.

החברה, שמעסיקה כ-2,000 עובדים, הטיסה בשנה שעברה כשמונה מיליון נוסעים. Flybe אומנם נפגעה גם ממשבר הקורונה אך הקשיים שאליהם נקלעה החלו הרבה לפני פרוץ הווירוס. הביקוש שיורד וצמצום הטיסות, מהלך שחברות תעופה נוקטות בו לאור המצב בעמים אלה, הכריעו את גורל החברה.

הסיועו הממשלתי הגיע פחות משנה לאחר שחברת התעופה קיבלה חבילת סיוע מקבוצת קונים בראשות חברת וירג'ין אטלנטיק של ריצ'רד ברנסון.

פלייבי הוקמה ב-1979, ומבצעת יותר ממחצית מטיסות הפנים בבריטניה מחוץ ללונדון. בשנה שעברה החליטה החברה להפסיק להפעיל טיסות מארבעה שדות תעופה בריטיים – קרדיף, דונקסטר, אקסטר ונוריץ', וזאת לאחר הפרעה משמעותית שנגרמה לטיסות באפריל. כעת מתברר כי לא הסיוע הממשלתי עזר ולא הסיוע מקבוצת הקונים ויש חשש לקריסת חברות נוספות.

בית המשפט פסק: חברת הנסיעות לא אחראית לרישום יתר שביצעה חברת התעופה

לאחר שערכה בדיקת הריון לנוסעת חברת התעופה התנצלה

בגלל כוויה מקפה: נוסעת תבעה פיצויים מחברת התעופה שבה טסה – וזכתה