עם כניסת תקנות הזיהום החדשות לתוקף בשבוע הבא יחליף צה"ל את מכוניות הדיזל בדגמים היברידיים. השינוי צפוי בקיץ הקרוב, בשתי פעימות.
בקיץ 2016 בחר משרד הביטחון בקיה פורטה דיזל כמכוניות הליסינג הצמודות של קצינים בדרגת אל"מ, שסיפקה אלבר. הקיה היתה מכונית הדיזל הראשונה שצה"ל בחר לקצינים. אז עוד אמרו עליה שהיא נבחרה בשל היותה חסכונית וידידותית לסביבה, אלא שזה כבר לא המצב כיום: באפריל ייכנס לתוקף עדכון לנוסחת חישוב המס הירוק, מס הקנייה על מכוניות חדשות, והוא עתיד לייקר רבים מדגמי הדיזל עד לרמה שעשויה להפוך את שיווקם בארץ ללא כדאי.
ממשרד הביטחון נמסר: "לאור שינויים בתקינה האירופית, שאינם מאפשרים עוד יבוא של קיה פורטה דיזל, נבחנת האפשרות לספק קורולה היברידית עד לסיום תקופת ההתקשרות".
מחקר בנק ישראל: להילחם בפקקים דרך מסי נסיעה
איסלנדאייר הודיעה בסוף נובמבר 2018 כי היא מבטלת את הצעתה לרכוש את חברת הלואו קוסט וואו אייר האיסלנדית , פחות מחודש לאחר שהכריזה על העסקה.
חברת התעופה האיסלנדית WOW air לפני קריסה, כך לפי דיווחים בתקשורת העולמית. כמו כן דווח שמבטלת טיסות ברחבי העולם.
איסלנדאייר הודיעה בסוף נובמבר 2018 כי היא מבטלת את הצעתה לרכוש את חברת הלואו קוסט וואו אייר האיסלנדית , פחות מחודש לאחר שהכריזה על העסקה.
"הרכישה המתוכננת של איסלנדאייר את וואו אייר לא תצא לפועל", הודיע אז המנכ"ל הזמני של החברה, בוגי נילס בוגסון. "הדירקטוריונים וההנהלות של שתי החברות עבדו קשה על הפרויקט הזה, כך שהמסקנה הזו בהחלט מאכזבת". סקולי מוגנסן, מייסד ומנכ"ל וואו אייר אמר כי זה היה פרויקט מאתגר. "מההתחלה היה ברור כי מדובר במשימה שאפתנית להשלים את תנאי רכישת המניות בפרק הזמן הקצר הזה".
במאי 2017 הודיעה חברת התעופה האיסלנדית הקטנה, כי תקיים טיסות בין ישראל לאיסלנד. לצער הישראלים, המחירים היו נמוכים למדי: 99 דולר לכרטיס לרייקיאוויק ו-149 דולר לכרטיס הכולל המשך לארה"ב.
במסגרת פעילותה היא הציעה מודל הכנסות ייחודי, שבו היא הפכה את איסלנד לגשר בין אירופה לארה"ב – כדי שתוכל להציע טיסות לואו קוסט במחיר נמוך לחוף המזרחי בארה"ב. כך למשל, במסיבת העיתונאים שבה הודיעה החברה כי תשוב לפעול בישראל, אמרה החברה כי תציע כרטיס טיסה בכיוון אחד לארה"ב ולוונקובר שבקנדה עם עצירה באיסלנד החל ב-199 דולר.
בענף התעופה המקומי טענו אז כי המחירים שהציעה החברה היו לא הגיוניים: "אי-אפשר למכור כרטיסי טיסה במחירים כאלה ליעדים רחוקים כמו צפון אמריקה, גם לא בלואו קוסט. אפשר אולי לעשות זאת בכמה כרטיסים עבור שיווק ומשיכת כותרות, אבל זה לא מחיר שמכסה עלויות ובטח שגם לא מרוויח
מי שתלה בה תקווה הוא שר התחבורה ישראל כץ, שהקפיד להדגיש כי וואו היא המפתח לטיסות זולות לארה"ב. לפי הודעת משרד התחבורה ב-2017, הסכם התעופה שיזם כץ מאפשר לראשונה לבצע טיסות לואו קוסט בין ישראל לארה"ב ומהווה חלק מן ההסכם "המאפשר לישראלים לרכוש כרטיסים ליעדים חדשים במחיר מיוחד".
קריסתה של וואו אייר מצטרפת לקריסת גרמניה איירליינס בפברואר ולקריסת איירברלין ומונרך בשנה שעברה. וואו אייר היא חברה צעירה יחסית, שהחלה לפעול רק ב-2012.
גרמניה איירליינס פשטה רגל. הנוסעים כנראה לא יפוצו
השיטה שמעצבנת את חברות התעופה: ככה תשיגו טיסות מוזלות!
ההפסדים הם תוצר ישיר של התרחבותה המהירה של WeWork ברחבי העולם, והצורך ברכישה והתאמה של משרדים. עם זאת – קיימת שאלה גדולה בנוגע למודל העסקי של החברה
חברת השכרת חללי העבודה WeWork הפסידה ב-2018 כשני מיליארד דולר – פי שניים מבשנה שקדמה לה – כך דווח בוול סטריט ג'ורנל. ההפסד נגרם בשל צמיחה בעלויות התפעול, תוצר ישיר של התרחבותה המהירה של WeWork ברחבי העולם, והצורך ברכישה והתאמה של משרדים להשכרות קצרות טווח. עוד הודיעה החברה שהכנסותיה צמחו פי שניים אף הן, ועמדו אשתקד על 1.82 מיליארד דולר.
Wework בחלל: האם החברה שווה 20 מיליארד דולר? לא
הפסדי החברה גדלים והולכים – אך המשקיעים ממשיכים להגיע כדי לממן את פעילות WeWork. אף שאינם מוותרים עליה, יש בכל זאת כמה נסיגות: למשל, סופטבנק צמצמה את תוכנית המימון שלה לחברה מ-16 מיליארד דולר ל-2 מיליארד.
לאחרונה אף הודיעה החברה על פיטורי 300 עובדים 3% מכוח האדם שלה.
המודל העסקי של חברות חללי העבודה הוא פשוט – לוקחים שטח גדול ומתאיים אותו לשוכרים קטנים כשבמקביל נותנים להם את כל השירותים. השוכרים לא צרייכם לדאוג לכלום. חוץ מזה, יש סוג של "חיי קהילה", ומינגילינג פורה בין כל היושבים בחלל – זה חשוב. אי אפשר לזלזל בזה, השאלה אם זה מצדיק ומחזיק את המודל העסקי.
המודל העסקי מתבסס על הכנסות גדולות פר מטר לעומת משכירי משרדים אחרים. עם זאת, חשוב להבהיר שיש סיכון גדול מכיוון שהשוכרים יכולים לעזוב בכל רגע נתון. כלומר מדובר על מודל לפיו חברת חללי העבודה משכירה את השטחים לטווח ארוך ושוכרת אותם לטווח קצר – הרווח שלו הוא בהמרה מטווח ארוך לקצר. כל עוד המשק צומח והביקוש למשרדים גדל, יש בסיס למודל הזה, למרות התחרות הקשה מול המשרדים ובין חברות החללים השונות. אבל בתקופה של משבר, המודל הזה עלול שלא להחזיק – החברות האלו עלולות למצא עצמן מול הוצאות גדולות כשבסיס ההנכסות יורד ולא מחזיק את ההוצאות.
חללי עבודה משותפים – מה זה? מה היתרונות? מה מקבלים ובאיזה מחיר?
בשלוש השנים האחרונות הופחת השווי ההוגן שלפיו מוערך מתחם גני שרונה ב-29 מיליון שקל
גני שרונה במרכז תל אביב לא ממריא, כפי שציפו. כך עולה מהדוחות הכספיים שפירסמה קרן ההשקעות בנדל"ן מידאס, המחזיקה ב-33% ממתחם החנויות בבניינים המשוחזרים של המושבה לשעבר.
בשלוש השנים האחרונות הופחת השווי ההוגן שלפיו מוערך מתחם גני שרונה ב-29 מיליון שקל, כך שבסוף 2018 הוערך השווי ב-223 מיליון שקל. מתחם שרונה לא הצליח לחזק את שיעור התפוסה, שעמד על 85% מול 87% בשנה הקודמת. גודל השטחים המושכרים ירד ב-1.8% ועמד על 5,307 מ"ר.
דמי השכירות בפרויקט ירדו גם הם, ודמי השכירות הממוצעים עמדו על 1,735 שקל למ"ר – ירידה של 7% ביחס ל-2017. דמי השכירות החדשים שנחתמו בשנה האחרונה היו 1,401 שקל למ"ר בלבד, ירידה של 14.7% ביחס למחיר החוזים שנחתמו במהלך 2017.
מספר השוכרים במתחם ירד ל-27, ירידה של שוכר אחד ביחס לשנת 2017, ושל 10 שוכרים מול שנת 2016. בגני שרונה מתכננים להסב את הייעוד של חלק מהשטחים למשרדים, אך במידאס הדגישו כי האישורים לכך טרם נתקבלו.
ביולי האחרון מכרה מידאס חלק מהאחזקה שלה בגני שרונה לקרן ריט 1. בעסקה זו מכרה מידאס 18% משרונה בתמורה ל-18 מיליון שקל ובתוספת העברה של חוב לריט 1. לאחר העסקה מחזיקה ריט 1 ב-50% מהפרוייקט והיתרה, מעבר לאחזקות מידאס, היא בידי משרד הפרסום אדלר חומסקי (8.5%) וחברת אמאר יועצים (8.5%).
מגדל חדש יוקם על דרך בגין, ייועד למשרדים ולמגורים
מה צריך לדעת על התרסקות קבוצת הרכישה יונייטד שרונה
מחלוקת נובעת מכך שהתוכנית חלה על שטח של כ־3.5 דונם, מהם 2.5 דונם בשטח החניון, ועוד כדונם מגרש ברחוב דה וינצ'י הצמוד לחניון, שעל חלקו בנוי בית הקיבוץ הארצי המשתייך לתנועה הקיבוצית
רשות מקרקעי ישראל מתכננת הקמת מגדל מגורים, משרדים ומסחר בגובה 45 קומות ברחוב דובנוב בתל אביב במרכז תל אביב, בשטח הממוקם בסמוך לציר קפלן ובצמוד לבניין הסוכנות היהודית שבו ממוקם כיום חניון דובנוב. אך מתברר כי יש מחלוקת בין התנועה הקיבוצית, בעלת זכויות החכירה במחצית משטח התוכנית, ובין רמ"י על היקף הזכויות שמגיע לתנועה
התוכנית שמקודמת בשיתוף העירייה, עולה לדיון לפני הפקדה בוועדה המקומית תל אביב. התוכנית מאפשרת לבנות 35 אלף מ"ר, מהם 11,750 מ"ר למסחר ומשרדים, חניון תת קרקעי והיתר הם שטחי שירות, ושטחים ציבוריים.
בסוף הדיונים התוכנית תופקד ותעבור לשלב התנגדויות הציבור לפני אישורה הסופי. מומחים בענף מעריכים כי ערכו של המגרש לאחר אישור התוכנית יהיה מעל 400 מיליון שקל אולם עדיין לא נפתרה השאלה למי שייכות זכויות הבנייה במגרש..
המחלוקת נובעת מכך שהתוכנית חלה על שטח של כ־3.5 דונם, מהם 2.5 דונם בשטח החניון, ועוד כדונם מגרש ברחוב דה וינצ'י הצמוד לחניון, שעל חלקו בנוי בית הקיבוץ הארצי המשתייך לתנועה הקיבוצית, בגובה של 7 קומות עם 3,500 מ"ר שטח בנוי.
איחוד שני המגרשים בתוכנית אחת היה נחוץ לרמ"י כדי להגדיל את זכויות הבנייה, שכן על פי תוכנית המתאר אפשר להגיע לבנייה בהיקף של 35 אלף מ"ר ו־45 קומות, רק בתוכנית שחלה על שטח של 3.5 דונם. כלומר, בלי המגרש השייך לתנועה היתה מתקבלת תוכנית לבניית בניין נמוך יותר ובו פחות דירות. אלא שלפי התוכנית בידי התנועה הקיבוציות לא ייוותר דבר.כיוון שהתוכנית מוגדרת לשימור, אנשי הקיבוץ הארצי לא יוכלו להוסיף שטחים לבניין ובוודאי שלא להרוס אותו.
לא מזמן חידשה התנועה את חוזה החכירה מול רמ"י לתקופה של 49 שנה. במקביל קידמה תוכנית למיזוג כל משרדי התנועה במבנה אחד בסמינר התנועה הקיבוצית ברמת אפעל. כך שתוך שנים ספורות יוכלו למכור או להשכיר את הבניין ברחוב דה וינצ'י.
התוכנית לבניית המגדל נולדה בעקבות הסכם הקו הירוק שנחתם ב־2012 בין עיריית תל אביב, רמ"י ומשרד האוצר. על פי הסכם זה רמ"י תקדם תוכניות בנייה מאסיביות בארבעה מתחמים, שעליהם נמנה גם הפרויקט המדובר, וההכנסות מהם ישמשו למימון שיקוע תת קרעי לקו הירוק של הרכבת הקלה.
תמא 35 גם לישובי עוטף עזה; הקיבוצים: ;האם עלינו לעבור מלחמה כדי לקדם החלטה כזו?;
התוכנית משתרעת על שטח של 175 דונם בחלקה הצפוני של העיר בסמיכות לרחוב שבטי ישראל ומדרום לכביש 35 ושכונת כרמי גת
תוכנית להפקדה להתחדשות עירונית בקרית גת. כך החליטה הוותמ"ל. התוכנית ממוקמת בשכונת שבטי ישראל ובמסגרתה יפונו 20 בניינים עם 372 יח"ד וייבנו 2,728 יח"ד ב-36 בניינים בני 12-10 קומות ומגדלים של 24-20 קומות.
התוכנית משתרעת על שטח של 175 דונם בחלקה הצפוני של העיר בסמיכות לרחוב שבטי ישראל ומדרום לכביש 35 ושכונת כרמי גת. במסגרת ההחלטה על הפקדת התוכנית נקבע, כי 546 יח"ד מתוך כלל יחידות הדיור בתוכנית יוקצו עבור דירות קטנות, ובנוסף, התוכנית כוללת 17.5 דונם עבור מבני ציבור, 42 דונם עבור שטחים ציבוריים פתוחים בסמיכות לנחל נעם מצפון, ובין מבני המגורים במיקומים מרכזיים, ו-4,500 מ"ר שטחי מסחר בחזיתות מסחריות.
בשלב הראשון יבנו יזמי התוכניתל קרקע בעלותם, כך שניתן יהיה להתחיל את הפרויקט מבלי להתחיל בפינוי. תכנון המתחם נערך מטרתו לחזק את החיבור העירוני לשכונות הקיימות וליצור רצף של הבינוי העירוני. על כן, בנייה נמוכה יותר עד גובה של 10 קומות, שולבה בעיקר ברחובות המשניים של השכונה תוך יצירת חזית בנויה לרחוב שבטי ישראל. כמו כן, במסגרת התוכנית יוקמו חיבורים של שבילי אופניים והולכי רגל למערך השבילים העירוני המקשר בין השכונות הקיימות ותחנת הרכבת מדרום, ולבין שכונת כרמי גת מצפון.
יו"ר הותמ"ל וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אריאל יוצר אמר בעקבות אישור התוכנית, "התוכנית החדשה מחברת בין השכונות הוותיקות לשכונת כרמי גת, וצפויה להביא לשיפור איכות החיים של האוכלוסייה המתגוררת בשכונה".
כאשר ביקשו היזמים לקבל הצעות מחיר מאותם שלושה משרדים, גילו כי אלה גבוהות בהרבה מהצעות מחיר שקיבלו משמאים מתחרים
באגף התכנון של עיריית תל אביב מחויבים יזמים לעבוד אך ורק עם שמאים מתוך רשימה מצומצמת שמוכתבת על ידי העירייה, ובתעריפים גבוהים משמעותית מתעריפי השוק. כך נובע משרשרת התכתבויות דואר אלקטרוני בין יזמי פרויקט פינוי־בינוי בצפון תל אביב ובין פקידי עיריית תל אביב. עיריית תל אביב אמרה שתבדוק את הנושא.
כאשר ביקשו לקבל הצעות מחיר מאותם שלושה משרדים, גילו כי אלה גבוהות בהרבה מהצעות מחיר שקיבלו משמאים מתחרים, שאינם כלולים ברשימה המצומצמת של העירייה.
העימות של עיריית תל אביב וחברת העיר החדשה, הוא המקרה הראשון שנחשף להתנהלות כזו מצד רשות מקומית. הפרויקט המדובר, מגדלי אפקה שמו, מקודם בשנים האחרונות על ידי העיר החדשה שבבעלות דרור הלוי בשטח בן כ־16 דונם, בתחום הרחובות מבצע קדש, קהילת קייב, קהילת פוזנא וקהילת ריגה בשכונת נאות אפקה. בשטח זה מאפשרת התוכנית לבנות 378 דירות ושטחי מסחר בהיקף של 700 מ"ר, במקום 136 דירות קיימות.
את רשימת שלושת השמאים חשף מנהל תחום המקרקעין באגף התכנון בעירייה במענה לפניית אדריכלית הפרויקט. שלושת השמאים הם משרד דנוס־להט שבו שותף יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר אוהד דנוס, משרד אברהם ויונתן לוי, והשמאי זאב כהן. עוד הוסיף ארצי כי השמאי שייבחר וימומן על ידי היזם יחתום על התחייבות כלפי העירייה לפיקוח ולהנחיות על ידה.
תגובת היזמים להצעות המחיר של השמאים מטעם העירייה: "הופתענו מאוד מהדרישה לבצע את העבודה רק על ידי שלושה שמאים פרטיים הנקובים במייל ששלחת", כתב שאול רגב מהנהלת החברה, "עולה מן הדרישה כי רבים מבכירי השמאים במדינה לא רשאים לבצע את העבודה, דבר המותיר את היזמים מול טבלת מחירים גבוהה במיוחד ללא כל אפשרות לתחרות. זה מצב לא מתקבל על הדעת הן בדיני התחרות והן בהתנהלות של רשות ציבורית".
עוד הוסיפו כי תוכנית הפרויקט מקודמת מספר שנים בליווי משרד השמאים פז כלכלה בבעלות השמאית דניאלה פז, "שמאית מהבכירים והמוכרים ביותר, שמשמשת גם כיועצת למשרדי ממשלה, ועדות תכנון, בנקים ועיריית תל אביב בפרט". לדבריהם טבלת האיזון והחלוקה בעריכת פז כלכלה כבר שולמה. "היענות לדרישתך המפתיעה בשלב זה, תגרור לבזבוז זמן נוסף ועלויות גבוהות ונוספות, הן בשל עבודה כפולה ומיותרת, והן בשל תמחור הגבוה באופן יוצא דופן".
הצעות מחיר מטעם שמאי העירייה היו 250 אלף שקל ממשרד דנוס־להט, והצעה נוספת לאותה עבודה עבור 70 אלף שקל ממשרד אברהם ויונתן כהן, וזאת רק בכפוף לכך שיוכלו להשתמש בתשתית שכבר נעשתה על ידי פז כלכלה. אלא שבידי העיר החדשה הצעות לביצוע עבור 20 אלף שקל. ההצעות שקיבלה החברה היו גבוהות בעשרות ואף מאות אלפי שקלים מהצעות מחיר של שמאים שלא נכללו ברשימות העירייה.
עוד טענו היזמים, כי ישנם 99 שמאים המוסמכים לעבוד עם העירייה, כך שההתעקשות של העירייה על שלושת המשרדים שהוצעו על ידה אינה מובנת.
בסופו של דבר, בעקבות מכתב התראה מטעם עורך דינם של היזמים נאותה העירייה להרחיב את הרשימה ל־9 משרדי שמאים אפשריים. אולם גם לאחר הרחבה זו טענה החברה כי מחירי השמאים המוצעים עדיין יקרים משמעותית ממחירי השוק. "ההצעות משקפות מחיר של כ 300% עד 1,600% מעל מחיר השוק, כלומר 250,000-50,000 שקל כאשר מחיר השוק הוא כ־20,000-15,000 שקל", נטען.
בתגובה להצעת המחיר היקרה שהוציא משרדו הגיב יו"ר לשכת השמאים לשעבר אוהד דנוס: "מדובר בשומה מורכבת שאיני בטוח שכל שאר מגישי ההצעות הבינו עד כמה. הצעת המחיר שהגשנו ראויה להיקף העבודה הנדרש ולשווי הפרויקט כולו. עיריית תל אביב דווקא נוהגת בצורה הוגנת כשהיא מאשרת התמחרות בין שלושה משרדים, בעוד שוועדות מקומיות אחרות כופות לעתים שמאי בודד".
רוכשים קרקע חקלאית? המוכרים חייבים לספק לכם הערכת שמאי
לשכת השמאים – מחירי הדירות עלו ב-9% בשנה; ירידה של 10% ברכישת דירות בספטמבר
הצמצום ברווח הוא תוצאה של ירידה חדה בהכנסות מהשקעות ברבעון הרביעי, שהתאפיין בירידות חדות בשווקים
חברת הביטוח אי.די. איי (המחזיקה בביטוח ישיר) מפרסמת את התוצאות של שנת 2018 והיא חברת הביטוח הראשונה שעושה כך. אם התוצאות מרמזות על יתר חברות הביטוח, המצב רחוק מלהיות חיובי.
ביטוח ישיר סיימה את 2018 עם רווח כולל של 174 מיליון שקל, ירידה של 13% לעומת 2017, בעיקר בשל רבעון רביעי חלש שהסתיים עם רווח זעום של 2.1 מיליון שקל – ירידה של 96% לעומת הרבעון המקביל ב-2017.
הצמצום ברווח הוא תוצאה של ירידה חדה בהכנסות מהשקעות ברבעון הרביעי, שהתאפיין בירידות חדות בשווקים. החברה ספגה גם מירידה בתוצאות החיתומיות בענפי ביטוח הרכב חובה, בריאות וענפי הרכוש שקוזזו בחלקן על ידי שיפור משמעותי ברווח החיתומי בענף רכב מקיף.
הפרמיות ברוטו הסתכמו ב-2.6 מיליארד שקל, עלייה של 8% לעומת 2018. הפרמיות ברבעון הרביעי עמדו על 600 מיליון שקל, עלייה של 4% לעומת 2018 – הצמיחה נובעת מעלייה במספר הלקוחות ובהיקפי הפעילות שקוזזה בחלקה על ידי ירידת תעריפים בענף רכב מקיף.
ביטוח ישיר מנוהלת בחצי השנה האחרונה על ידי קובי הבר, שהחליף את המנכ"ל רביב צולר. לחברה עלייה חדה בהוצאות – הוצאות המכירה, הנהלה וכלליות הסתכמו ב-2018 ב-524 מיליון שקל, עליה של 21% לעומת 2017. ברבעון הרביעי הסתכמו ההוצאות ב-151 מיליון שקל, זינוק של 33%.
בביטוח ישיר מסבירים את העלייה בהוצאות בהיקף הפעילות הגדל ובעלייה במספר הלקוחות נטו, לרבות עלייה בהוצאות השכר – הכוללות מרכיב חד פעמי בשל תחלופת מנהלים בכירים. כמו כן נרשמה עלייה בהוצאת הפחת בשל מערכות טכנולוגיה חדשות, עלייה בתשלום עמלות לשותפים עסקיים בשל הגדלת בפעילות, לצד התרחבות שיעור הביטולים בענפי ביטוח החיים והבריאות ועלייה בהוצאות השיווק בשל שינויים בסביבה התחרותית.
העלייה בהוצאות, בדגש על הוצאות השיווק, נובעת מהתחרות הגוברת בענף הביטוח הכללי, עקב כניסת שחקניות ביטוח ישירות חדשות ודיגיטליות כמו ליברה של אתי אלישקוב וכן ווישור של אמיל וינשל. וגם חברות הביטוח המסורתיות החלו למכור ביטוחים ישירים..
בעוד שאצל ביטוח ישיר החשיפה לשוק ההון קטנה יחסית, אצל חברות הביטוח הגדולות עם תיקי הנוסטרו המשמעותיים שלהן (בדגש על מגדל וכלל ביטוח), השפעת הפסדי ההשקעות ברבעון הרביעי צפויה להיות משמעותית הרבה יותר.
ביטוח ישיר – העלאת מחירי הפרמיות הביאה לגידול של 17% בהכנסות ל-67 מיליון שקל
החל ב-30 במרץ יופסקו הטיסות הישירות לנמלי התעופה סטנטד וגטוויק
איזי ג'ט מצמצמת את הטיסות הישירות מתל אביב. מ-30 במרץ יופסקו הטיסות הישירות לנמלי התעופה סטנטד וגטוויק, בזמן שהטיסות הישירות ללוטון יימשכו כסדרן.
גטוויק הוא נמל התעופה השני העמוס בבריטניה – אחרי הית'רו שנחשב לאחד מנמלי התעופה העמוסים והיקרים בעולם, ולכן חברות הלואו קוסט ברובן לא טסות אליו. גטוויק ממוקם במרחק של 45 קילומטר דרומית ללונדון.
לוטון, נמל הבית של איזיג'ט, הוא נמל תעופה שמשמש בעיקר חברות לואו קוסט וכמה חברות לגאסי כולל אל על, והוא ממוקם במרחק של 56 ק"מ ממרכז לונדון (וכ-3 ק"מ מזרחית למרכז העיר לוטון).
הסיבה לצמצום הפעילות היא כי הטיסות לנמלי התעופה גטוויק וסטנסטד היו חלק מלו"ז החורף, שמסתיים בסוף מרץ. בחברה ציינו כי בחורף הבא הקווים האמורים ישובו לפעול.
איזיג'ט היא חברת הלואו קוסט הראשונה שהחלה להפעיל טיסות מתל אביב ליעדים שונים באירופה. כיום מפעילה החברה טיסות ל-17 יעדים בהם ללונדון, בזל, ברלין, פריז, אמסטרדם, מילאנו, נאפולי ועוד.
את שנת 2018 סיכמה איזיג'ט עם תנועת נוסעים (הלוך ושוב) של 1.014 מיליון בקווים מנתב"ג, עלייה של 30% לעומת השנה הקודמת, ומקום רביעי בהיקף הפעילות, עם נתח של 4.53% מכלל הנוסעים בטיסות הבינלאומיות נתב"ג.
בחודשים ינואר-פברואר 2019 הטיסה איזיג'ט כ-200 אלף נוסעים – עלייה של 28% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ואשר מיקם אותה כחברת התעופה הזרה החזקה ביותר בקווים מנתב"ג עם נתח של 7.11% מכלל תנועת הנוסעים.
כרטיס טיסה בכיוון אחד או כרטיס הלוך חזור?
רוצים טיסה זולה באמת? הכירו את הכללים של עולם הלואו קוסט
ככל שהשטח המושכר לחלל משותף היה גדול יותר, גדל הפער בין שווי המכירה לבין העסקאות הדומות בשוק
חללי העבודה המשותפים אומנם פופולריים, אבל מחקר חדש מראה שמשיעור מסוים של חללים משותפים, ערך הבניין כולו מתחיל לרדת.
לפי המחקר, שנערך על השוק בארה"ב, אומנם החללים החדשים מהווים רק 1% מכלל המשרדים, אבל שיעורי הצמיחה שלהם גבוהים מאוד. יש ערים שבהן השיעור גבוה אפילו יותר. כך במנהטן מדובר על 3%, בסן פרנסיסקו על 2.9% ובלוס אנג'לס על 2.2%.
ניתוח של 17 עסקאות מכירה מהשנתיים האחרונות, של בניינים שיש בהם חללי עבודה משותפים, מראה את הקשר בין שווי העסקה לבין שיעור החללים המשותפים בבניין. במקומות שבהם 40% או פחות מהשטחים הושכרו לחללי עבודה משותפים, השווי היה בטווח או קצת פחות מהמחיר של עסקאות דומות באזור. ככל שהשטח המושכר לחלל משותף היה גדול יותר, גדל הפער בין שווי המכירה לבין העסקאות הדומות בשוק. למעשה, התוצאות הראו שמשקיעים נוטים לדרוש הנחה על המחיר, ככל ששיעור החללים המשותפים גבוה יותר.
שווי הנכס, לפי המחקר – של קושמן את וויקפילד – על ארה"ב הראה ששיעור אכלוס של כ-15%-30% על ידי חללי עבודה משותפים חיובי ותורם לעליה בשווי של הנכס הנמכר. מצד שני צריך לזכור כי קיים אתגר גדול בהשכרה לגופי עבודה משותפת, משום שעלולה להיווצר תלות בלקוח עם חוזים קצרים הדורש השקעות גמר גבוהות. השאלה מה תהיה היכולת של גוף כזה לשלם את השכירות בתקופות פחות טובות, כשהביקוש למתחמים ירד,.
החסרונות המצוינים במחקר: עלויות גבוהות יותר בגלל השקעה רבה בעיצוב ובתכנון, בלאי ופחת מוגברים, וענייני אבטחה ואבטחת מידע. נושא אחר הוא חוסר יציבות, כלומר מצב שבו הרבה משרדים נשארים ריקים. בלי יכולת לשינוי
אבל יש לציין כי ממחקרים עולה כי למרות הצמיחה החזקה והסיקור האוהד, מדובר על שיעור חדירה נמוך מאוד של כ-1% ממלאי המטרים להשכרה בארה"ב נכון לאמצע 2018.בישראל לעומת זאת חסרים נתונים, אבל ההערכות הן שהמצב דומה
לפי הדוח, שיעור חברי ווי-וורק שעובדים עבור חברות שיש בהן יותר מ-100 עובדים הוכפל פי 4 מ-2010 והגיע ל-12%, ואילו שיעור העובדים שהם פרילנסרים או עצמאים צנח באותה תקופה מ-68% ל-39%.
חללי עבודה משותפים – עכשיו גם לתאגידים
חללי עבודה משותפים – מה זה? מה היתרונות? מה מקבלים ובאיזה מחיר?
אלו קוזזו עם תוצאות טובות של גולן ועם הכנסות קמעונאות חשמל
אלקטרה מוצרי צריכה מפרסמת את נתוניה לרבעון ול-2018 כולה.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי של שנת 2018 הסתכמו בכ-641.9 מיליון שקל לעומת כ-673.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת בעיקר מקיטון במחזור המכירות של מגזר מוצרי הצריכה החשמליים, זאת בקיזוז גידול במחזור המכירות של מגזר קמעונאות חשמל.
הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של שנת 2018 הסתכם בכ-142.7 מיליון שקל לעומת כ-183.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של שנת 2018 עמד על כ-22.2% ממחזור המכירות, לעומת כ-27.2% ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בשיעור הרווח הגולמי נבעה מהירידה במחזור המכירות במגזר מוצרי צריכה חשמליים, ובעיקרה מירידה בשיעור הרווח הגולמי בתחום המזגנים.
הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של שנת 2018 הסתכם בכ-10.5 מיליון שקל, לעומת רווח של
כ-40.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ה-EBITDA של החברה ברבעון הרביעי של שנת 2018 הסתכמה לסך של כ-33 מיליון שקל, לעומת סך של כ-67 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי מפעילויות נמשכות ברבעון הרביעי של שנת 2018 הסתכם בכ-10 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-19.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי של החברה ברבעון הרביעי של שנת 2018 הסתכם בכ-4.2 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-12.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך של 25 מיליון שקל שיחולק ביום 15 באפריל 2019.
ההון העצמי הסתכם בכ-574.7 מיליון שקל.
קיטון בהכנסות ל-2018
הכנסות החברה בשנת 2018 הסתכמו בכ-2.63 מיליארד שקל לעומת כ-2.81 מיליארד שקל בשנת 2017. הקיטון נובע בעיקר מירידה בהכנסות מגזר מוצרי צריכה חשמליים, שקוזזה על ידי איחוד תוצאות גולן, שלא נכללו ברבעון הראשון של 2017, ומגידול בהכנסות מגזר קמעונאות חשמל.
הרווח הגולמי בשנת 2018 הסתכם בכ-652.7 מיליון שקל לעומת כ-757.2 מיליון שקל בשנה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי בתקופת הדוח עמד על
כ-24.8% ממחזור המכירות, לעומת שיעור רווח גולמי של כ-26.9% בתקופה המקבילה אשתקד.
הקיטון ברווח הגולמי ובשיעורו נבעו בעיקר מירידה ברווח הגולמי ובשיעורו במגזר מוצרי צריכה חשמליים כתוצאה מהירידה בהיקף המכירות, והוא קוזז בחלקו על ידי איחוד תוצאות גולן בתקופת הדוח, שנכללו אשתקד רק החל מהרבעון השני של השנה.
הרווח התפעולי בתקופה הסתכם בכ-106.8 מיליון שקל לעומת כ-216.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי מפעילויות נמשכות בשנת 2018 הסתכם בכ-44.9 מיליון שקל, לעומת רווח נקי מפעילויות נמשכות בסך של כ-134.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי של החברה בשנת 2018 הסתכם בכ-8 מיליון שקל לעומת רווח נקי בסך של כ-164.3 מיליון שקל בשנת 2017. הרווח הנקי בתקופת הדוח כלל הפסד מפעילות שהופסקה, נטו בסך של כ-36.9 מיליון שקל בגין פעילותה בתחום ייבוא מוצרי HUAWEI, בעוד שאשתקד נכלל בתוצאות רווח של כ-29.6 מיליון שקל מפעילות שהופסקה ששיקף את הרווח ממכירת רשת אייס אוטו דיפו.
ה-EBITDA בשנת 2018 הסתכם בכ-210 מיליון שקל, לעומת כ-301 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
תזרים מזומנים נטו שנבע מפעילות שוטפת בשנת 2018 הסתכמו לכ-221 מיליון שקל לעומת כ-228 מיליון שקל בשנת 2017. סך של כ-96 מיליון שקל נבעו מהפעילות השוטפת של גולן טלקום.
אלקטרה צריכה – ירידה של 18% בהכנסות ל-691 מ' שקל; ה-EBITDA נחתכה ב-40% ל-61 מ'; שקל
3,740 יח"ד בנתיבות ו-1,344 ביהוד מונסון
הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור החליטה לקדם תכניות בנתיבות וכן בויהוד-מונוסון. בנתיבות אישרה הוועדה תוכנית שכוללת 3,470 יחידות דיור, וביהוד-מונוסון, החליטה הוועדה להפקיד תוכנית להתחדשות עירונית הכוללת 1,344 יחידות דיור.
התוכנית בנתיבות תיקרא 'מעלות הנחל', והיא ממוקמת ממערב לעיר ואמורה להיבנות ברצף אורבני לעיר. התוכנית בשטח של 2,100 דונם וכוללת 3,534 יחידות דיור במבנים עד גובה של 9 קומות וכן 3 מבני מגורים בני 18 קומות. מהן 335 מיועדות לדירות קטנות.
כמו כן תכלול התוכנית כוללת 176 אלף מ"ר עבור מבני ציבור וכן גינות ציבוריות ושטחים פתוחים הכוללים חלק משמעותי מ"פארק נחל בוהו" בשיתוף פעולה בין עיריית נתיבות וקק"ל.
בתוכנית גם מרכז תחבורה ציבורית, קישור למערך שבילי אופניים העירוני וכן שטחי מסחר ותעסוקה שכונתיים בהיקף של כ-23 אלף מ"ר, שישתלבו במבני המגורים. בחלקה הצפוני של התוכנית ייסלל כביש גישה חדש המחבר את נתיבות אל רשת הדרכים הארצית ולכביש 25 ואשר ישמש ככניסה נוספת לעיר. .
ביהוד-מונוסון, החליטה הועדה להפקיד תוכנית התחדשות עירונית במתחם 'מוהליבר' הנמצא בחלקה המזרחי של יהוד-מונסון, ממערב לנחל יהוד ולאזור התעשייה העירוני, ומדרום לרחוב בן גוריון.
לפי התוכנית ייבנו 1,344 יחידות דיור ב-20 מבני מגורים בני 14 קומות במקום 336 הקיימות. מתוך כלל יחידות הדיור, 260 הן עבור דירות קטנות והתוכנית כוללת את הגדלת השטחים הציבוריים לטובת גני ילדים וצרכי קהילה וחברה.
עוד מתעתדת התוכנת כי יורחבו הרחובות כצנלסון ומוהליבר ויוספו שטחי מסחר בהיקף של 2,000 מ"ר, 9 דונם עבור שטחים פתוחים ופרטיים לשימוש הציבור. התוכנית מצמצמת את תקן החניה הפרטית מתוך כוונה לפתח מערך תחבורה ציבורית איכותית באזור, הכולל את הקו הסגול של הרכבת הקלה ונתיב 'מהיר לעיר'.
התוכנית קודמה על ידי עיריית יהוד-מונוסון, במימון הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ונערכה על ידי רן בלנדר אדריכלים.
בוותמ"ל מסרו: "התוכנית שאושרה היום בנתיבות משלימה את מארג התכניות שבעזרת הסכם הגג יביאו לתנופת פיתוח משמעותית בעיר. התוכנית ביהוד-מונוסון קודמה במסגרת מיקוד המאמץ של הותמ"ל בהתחדשות עירונית ברחבי הארץ, כך במתחם 'מוהליבר' אשר מביא בשורה לדיירים המתגוררים בשכונה, וליתר הציבור המבקש להתגורר בדיור איכותי בעיר".
עומדים ביעדים: הוועדה שהוקמה לזרז אישורי בנייה אישרה אשתקד כ-60 אלף יחידות דיור
בית המשפט המחוזי בב"ש דחה עתירה נגד בניית שכונה בת 7 אלף דירות באופקים