לפי הלמ"ס,מבין הערים הגדולות בישראל – שבהן  יותר מ-100,000 תושבים (16 ערים)- ברמת גן תוחלת החיים הגבוהה ביותר (84.6). לעומת זאת בבת ים – הנמוכה ביותר (81.0), פער של 3.6 שנים. הפער בקרב הנשים עמד על 3.1 שנים – ברמת גן תוחלת החיים הגבוהה ביותר (86.4) ובבת ים – הנמוכה ביותר (83.3).

מבין הערים בישראל שבהן 99,999-50,000 תושבים (18 ערים) – במודיעין עילית תוחלת החיים הגבוהה ביותר (87.6) ובאום אל-פחם – הנמוכה ביותר (79.0), פער של 8.6 שנים. שלוש מתוך ארבע הערים עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר הן ערים ערביות או מעורבות: אום אל-פחם, לוד ורמלה.

בין השנים 2009-2005 לבין השנים 2017-2013, תוחלת החיים בישראל עלתה ב-1.8 שנים. באותן שנים חלה עלייה בתוחלת החיים בערים שבהן יותר מ-50,000 תושבים, אך לא במידה שווה. בערים גבעתיים, רמלה, חדרה ונצרת השיפור בתוחלת החיים היה גבוה יחסית. בערים חולון, נהרייה ובת ים השיפור היה נמוך יחסית. בערים בית שמש ורעננה חלה ירידה קטנה בתוחלת החיים

ככל שהמדד החברתי-כלכלי של היישוב גבוה יותר, כך פוחתות התמותה ביישוב, התמותה ממחלות לב, תמותת תינוקות, סוכרת, וכן שיעור שחרורים מאשפוז נמוך יותר. .

בקרב הערבים יותר מחלות לב, סוכרת והשמנה בגיל צעיר. בקרב היהודים שכיחות גבוהה יותר של סרטן. תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה בישראל בממוצע לשנים 2017-2013 עמדה על 82.6 שנות חיים, 84.5 לנשים, 80.6 לגברים.

הפער בין המחוז עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר (אזור יהודה והשומרון – 84.1) לבין המחוז עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר (תל אביב – 81.1) עמד על 2.9 שנים.

בהשוואת שיעורי תמותה מתוקננים לפי סיבות מוות מובילות לשנים 2016-2012 בולטים הבדלים בין המחוזות והנפות, אם כי בשל רווחי סמך גדולים יחסית, ההבדלים בחלקם אינם מובהקים:

• שיעורים נמוכים של תמותה מסרטן נמצאו במחוז ירושלים ובאזור יהודה ושומרון, ואילו השיעור הגבוה – במחוז דרום. בחלוקה לפי נפות, נמצאו שיעורים נמוכים בתל אביב ובירושלים, ושיעורים גבוהים בנפות גולן ואשקלון).
• שיעורים גבוהים יחסית של תמותה ממחלות לב נמצאו במחוז הצפון ובמחוז חיפה, לעומת שיעורים נמוכים באזור יהודה והשומרון. בחלוקה לפי נפות, נמצאו שיעורים נמוכים בנפות ירושלים, פתח תקווה ואשקלון, ושיעורים גבוהים בנפות עכו ויזרעאל).
• שיעורים גבוהים של תמותה ממחלות זיהומיות נמצאו במחוז הדרום לעומת שיעורים נמוכים במחוז הצפון. בחלוקה לפי נפות, נמצאו שיעורים נמוכים בנפות גולן, צפת ויזרעאל, ושיעורים גבוהים בנפות באר שבע ואשקלון.
• שיעורים גבוהים של תמותה מסוכרת וממחלות כלי דם במוח במחוז הצפון לעומת שיעורים נמוכים באזור יהודה והשומרון. בחלוקה לפי נפות, נמצאו שיעורים גבוהים בנפות יזרעאל וחדרה, ושיעורים נמוכים באזור יהודה והשומרון ובנפת רחובות.

הסיכון הגדול של הפנסיה שלכם – עלייה בתוחלת חיים

תוחלת החיים עלתה ואין כסף בקרנות הפנסיה הוותיקות; המדינה תשלם

השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה 10,856 שקל, עלייה של 4.6% לעומת ספטמבר 2018. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים היה 10,249 שקל , עלייה של 4.2% לעומת ספטמבר 2018. מספר משרות השכיר היה 3.713 מיליון, עלייה של 145.9 אלף משרות שכיר (4.1%) לעומת ספטמבר 2018. כך עולה מדוח הלמ"ס

שכר ממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים הוא השכר הממוצע במחירים שוטפים מנוכה במדד המחירים לצרכן של כל חודש. שכר זה מייצג את השכר ללא השפעה של עליות או ירידות מחירים במשק.

65% מהמשרות בענפים שבהם השכר נמוך מהממוצע

בחודש ספטמבר 2019, 34.2%  מכלל משרות השכיר במשק (1.268 מיליון) היו בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר גבוה מהשכר הממוצע של כלל המשק (10,856 שקלים). 65.8% מכלל משרות השכיר במשק (2.445 מיליון) היו בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר נמוך מהשכר הממוצע של כלל המשק.

בת משרות השכיר בענף שירותי אירוח מהוות 16.4% בלבד והשכר הממוצע למשרת שכיר בענף זה (8,090 שקל) היה גבוה ב-52.6% מהשכר הממוצע של כלל ענף שירותי אירוח ואוכל (5,303 שקל).

בענף אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיהור בפסולת  משרות שכיר מהוות 54.2% והשכר הממוצע למשרת שכיר בענפים אלו  (25,899 שקל) גבוה ב-32.9% מהשכר הממוצע של כלל הענף (19,489 שקל). לעומת זאת בענפים שירותי ביוב וטיפול בפסולת משרות השכיר מהוות 45.8% והשכר הממוצע למשרת שכיר בענף זה (11,900 שקל) נמוך ב-38.9% מהשכר הממוצע של כלל הענף (19,489 שקל).

בענף הבינוי עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-6.1% בחישוב שנתי בחודשים יולי-ספטמבר 2019, בהמשך לעלייה של 5.3% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2019. בענף החינוך עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-4.9% בחישוב שנתי בחודשים יולי-ספטמבר 2019 , בהמשך לעלייה של 3.6% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 201.

בענף שירותי ניהול ותמיכה עלה מספר משרות השכיר ב-4.7% בחישוב שנתי בחודשים יולי-ספטמבר 2019, בהמשך לעלייה של 4.1% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2019. בענף מידע ותקשורת עלה מספר משרות השכיר ב-4.3% בחישוב שנתי בחודשים יולי-ספטמבר 2019, בהמשך לעלייה של 4.5% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2019.

בחודש ספטמבר 2019 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו היו 2.422 מיליון משרות שכיר (65.2% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 11,528 שקלים.

בחודש ספטמבר 2019 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 23,087 שקלים, עלייה של 5.8% לעומת ספטמבר 2018 (21,823 שקלים).

הפניקס נכנסת כשותפה (50%) בקרן הטכנולוגיה Debt Senior KYC, שתשנה את שמה ותהפוך ל"הפניקס חוב נדל"ן". זו הקרן האלטרנטיבית השנייה שעמה פועלת הפניקס, שלה קרן נוספת בשם עוגן.  מדובר בשתי חברות בתחום הפינטק- המשלב כלכלה וטכנולוגיה.

מנהלי הקרן פעילים משנת 2016 במתן אשראי ליזמים וקבלנים בארה"ב, בדגש על הלוואות בעלות טווח קצר לפדיון (שנה־שנתיים) המגובות בשעבוד ראשון על הנכס. זאת, בנוסף לערבות אישית של היזם. הפניקס מבקשת לנצל את קהל לקוחותיה הרחב בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה ולהציע לאלה מהם שמוגדרים כמשקיעים כשירים להיכנס להשקעה בקרן. בנוסף, הקרן תשווק גם לגופים מוסדיים, חברות, וחברות פמילי אופיס. כספי העמיתים אינם מושקעים בקרן בשלב זה.

למה השקעה אלטרנטיבית

הפניקס, כמו שאר המשקיעים מחפשת השקעה אלטרנטיבית בשל סביבת הריבית הנמוכה, המוציאה יורת משקיעים ממניות ופיקדונות לאפיקים אחרים. חברות הביטוח נפגעות בעיקר מסיבית ריבית נמוכה  ההון שלהם פוחת. כך אנחנו רואים יותר חברות ביטוח והשקעות נכנסות לתחומים כמו קרנות גידור, הלוואות חברתיות ואשראי צרכני כדי להגדיל את הונן.

המטרה היא להשיג לקוחות שמוכנים לשלחם דמי ניהול גבוהים יחסית בהשוואה לדמי הניהול של מוצרי החיסכון ארוך הטווח  המופוקחים וכן לשלם דמי הצלחה, ללא פיקוח ורגולציה ותוך ניצול ומינוף מאגר הלקוחות הקיים שלהם.

אסף הדר, שותף בקרן שאליה הפניקס חוברת, אמר בתקשורת: "אנו פועלים רק באזורים החמים והמבוקשים ביותר, בעלי צפי לעליות מחירים, ירידה במלאי הנדל"ן הלא מכור, הגירת אוכלוסייה חיובית ועוד. כדי לקבל חשיפה טובה יותר לכל אזור, אנו עובדים עם מספר גדול של שותפים בארה"ב, מהמובילים בתחום, ובאופן זה מנהלים פורטפוליו חוב איכותי ביותר של מאות הלוואות — ללא תלות באזור גיאוגרפי מסוים, או בשותף כזה או אחר".

הפניקס רוצה לרכוש את הלמן-אלדובי

אם נמאס לכם מהמתח הפוליטי, המצב הביטחוני, יוקר המחיה ועוד, או אם סתם יש לכם הצעה טובה יותר, אתם כנראה מחפשים רילוקיישן, בעברית עיתוק, העתקת המגורים למדינה אחרת לצורכי עבודה. אבל עולה השאלה מהן הערים הטובות ביותר לעבוד בהן.

על כך עונה דירוג המבוסס על סקר של ה-Expat insider, שנערך ב-2019 על ידי חברת InterNations ובו השתתפו יותר מ-200 אלף אנשים. בסקר נבדקו 82 ערים מכל העולם על פי קטגוריות שונות: התאקלמות, איכות החיים העירונית, חיי עבודה עירוניים, מימון הדיור ויוקר המייה המקומי. הרבה ערים אסייאתיות נכנסו לדירוג, הערים האירופות נפגעו בשל יוקר מחיה.

מקום ראשון טאייפיי, טיוואן

בירת טייואן במקום הראשון כבר שנה שנייה ברציפות.  איכות החיים בה שנייה רק לטוקיו וצוג, שוויץ. המדדים שהכי מרוצים מהם הם תחבורה ציבורית ושירותי בריאות.

מקום שני קואלה לומפור, מלזיה

קואלה לומפור, בירת מלזיה נכנסה למקום הגבוה בדירוג בעיקר בשל ההתאקלמות המהירה. שלושה רבעים מתושבי החוץ מרגישים שם כמו בבית, לעומת חצי בממוצע הכללי. הם גם מרוצים מחיי החברה,  70% לעומת כחצי במדד הכללי.

מקום שלישי הו צ' מין סיטי, וייטנאם

העיר הגדולה בוויטנאם ובירת דרום וייטנאם לשעבר זוכה לתשבחות בכל המדדים, למעט רמת החיים. דירוג גבוה ביותר בה מקבל המדד למציאת מקום מגורים, כמעט 90%. כ-80% מרוצים מהמצב הכלכלי לעומת 50% במדד הכללי. גם הידידותיות של המקומיים מדורגת גבוה, במקום השלישי. רק מדד איכות האוויר  וריד אותה לעשירייה השביעית מלמטה.

מקום רביעי סינגפור, סינגפור

בסינגפור הביטחון האישי גבוה מאוד, והסיבה לכך היא אכיפה קשוחה מאוד גם על עבירות קלות כמו  איסור ללעוס מסטיק ברחוב. כך 100% מהנשאלים דירגו את הביטחון האישי שלהם כחיובי. העובדים גם מרוצים מהיציבות השלטונית. היא במקום ה-15 מבחינת יוקר הדיור ויוקר המחיה מוריד אותה למקום ה-54.

מקום חמישי, מונטראול קנדה

זו המדינה המערבית הראשונה בדירוג. מונטראול מביסה גם את ערי צפון אמריקה.  מונטריאול הגיעה למקום העשירי בחיי העבודה העירוניים, למקום ה-11 במדד יוקר המחיה ולמקום השמיני במדד מימון הדיור. 62% מהזרים מרוצים מאפשרויות הדיור בעיר (לעומת 36% במדד הגלובלי).

סוגרות את העשירייה ליסבון, פורטוגל; ברצלונה, ספרד; צוג, שוויץ; האג, הולנד;  ובאזל, שוויץ.למקומות האחרונים הגיעו כווית סיטי, רומא, מילאנו, לאגוס ופריז. כך שברור מכאן שעיר לבקר בה זו לא עיר לגור בה.

מי עשר המדינות הטובות לרילוקיישן ומה ישראל עושה שם?

רילוקיישן לקנדה: האם כדאי ואיך מוציאים ויזה?

מהם יעדי הרילוקיישן הכי פופולאריים בקרב ישראלים?

אתמול הוצגו תוצאות מבחני פיז"ה, שהראו שהמצב של ישראל מידרדר בכל התחומים: מדע, קריאה ומתמטיקה. הציונים היו מתחת לממוצע של מדינות OECD והראו על פערים גדולים בין המגזרים והיישובים השונים. פער גדול במיוחד הוא הפער לעומת התלמידים הערבים,  שהממצוע אצם היה נמוך ביותר, בעיקר בפזורה הבדואית בדרום. התוצאות הן למרות קדנציה שבה הוצאות על חינוך הגיעו לשיא.

התגובות לא איחרו להגיע:

מנכ"ל משרד החינוך, אמר עם פרסום הנתונים כי "ניתוח ממצאי פיזה מצביע על פערים עקביים בין דוברי עברית לדוברי ערבית – נתון שמחייב אותנו לשנות כיוון. בהתאם להנחיית שר החינוך יוקם צוות עבודה שיגבש תכנית מקיפה עם התייחסות דיפרנציאלית, ממוקדת ופרטנית. צוות העבודה יהפוך כל אבן, יבחן את תכניות הלימודים, את יעילות הקצאת המשאבים, ואת האופן שבו נעשה שימוש באלפי שעות הטיפוח שניתנו".

",נמשיך לצאת באופן שוטף לשטח – כדי לבחון מקרוב את קצב התקדמות התלמידים. ממצאי המיצ"ב, בקרב דוברי הערבית, כבר מעידים על מגמה חיובית, וצוות העבודה ילמד וינתח את נתוני מבחן הפיזה החדשים, כדי לשפר, לייעל ולמקד את תכניות העבודה, את שיטות ההוראה ואת תכניות הלימודים".

עם כניסתי לתפקיד הצהרתי כי אוביל את דגל צמצום הפערים – זהו האתגר המרכזי היום במדינת ישראל", אמר שר החינוך רפי פרץ. "המציאות שבה הפערים בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה ונמוך התרחבו היא בלתי מתקבלת.

"לעניין הממצאים על אודות המצב בחברה הערבית", המשיך פרץ, "הנתונים מחייבים אותנו לערוך בדיקת עומק. לנוכח תמונת המצב הנחיתי את מנכ"ל המשרד למנות צוות עבודה לגיבוש תוכנית מקיפה על מנת לחזק את מערכת החינוך בחברה הערבית, בדגש על לימודי השפה, המתמטיקה והמדעים. חברה דמוקרטית וחפצת חיים חייבת להעניק הזדמנות שווה לכל ילדה וילד, ולאפשר להם להגיע לקדמת החזית המדעית, האקדמית והטכנולוגית. זוהי משימתנו".

"זה לא נעים, אבל אין ברירה", אמר בתגובה לנתונים אלי הורוביץ, מנכ"ל קרן טראמפ. "אנחנו חייבים להסתכל לנתונים של פיז"ה עמוק בעיניים. הנתונים מראים שיש לישראל בועה של מצוינות שכוללת בעיקר בנים יהודים מהמרכז, וזו תעודת עניות. יש עוד המון תלמידים, יהודים וערבים, שמגיע להם ללמוד ברמה הרבה יותר גבוהה. מדובר פה בשינוי עמוק, אין פתרון קסם. אני משוכנע שהממשלה הבאה צריכה לקחת את נושא חטיבות הביניים ברצינות, כי זו החוליה החלשה שלנו. אם כך נעשה, אני מאמין שנוכל להגיע לרשימת 15 המדינות המובילות".

"זה יכול להיראות אחרת", סיפרה ריזאן בראזי, תלמידת י"ב מריחאניה, בערוץ 13. "הייתי רוצה שההתנהלות והגישה בלימודים יהיו אחרות – פחות ילדים בכיתה, יותר רגוע, פחות לחץ, פחות חומר", המשיכה בראזי. "מורה לא מספיקה לתת יחס לכל אחד ואחד כי הקצב שונה ואין זמן וצריך להספיק אני מאמינה שהמצב יכול להשתנות אם משרד החינוך יותר ישקיע בבתי הספר הערביים".

שר החינוך לשעבר שי פירון אומר ש"כל מי שחושב שאפשר להגיע להישגים במבחני פיז"ה בלי לשנות את שיטת הלמידה, לא מבין. מבחני פיז"ה בודקים הבנה והתמודדות עם בעיות, ואנחנו בישראל ממשיכים ללמד את הילדים לעולם שלא קיים ומקיימים מערכת חינוך שעושה הכל להיות לא רלבנטית".

המנהל לשעבר של מקיף בית ג'אן עלי סלאלחה, מי שהביא את התיכון שלו לראש טבלת הזכאות לבגרות בישראל. אומר ש"זה לא משנה שאתה משקיע הרבה כסף כי המורים עדין בעולם הישן ולא נכנסו למאה ה־21. הם מלמדים את התלמידים שלנו את החומר ולא עובדים על חשיבה יצירתית. הרבה פעמים גם המנהלים חושבים שהתלמידים צריכים ללמוד כמו שהם למדו".

מנהלת התוכנית ליחסי יהודים־ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא מסבירה את הכשל ב"איכות ההוראה שנמצאת בעיקר במגמת ירידה בגלל קושי למשוך כוח אדם איכותי בשל שכר נמוך". ח"כ יוסוף ג'בארין מהרשימה המשותפת סבור לעומת זאת שהבעיה היא עדין תקציבית כלומר שהוסיפו תקציבים אבל לא מספיק. לדבריו, "עשרות שנים של אפליה לא מתקנים בעזרת מיליונים בודדים".

ההסברים לתוצאות מבחן פיז"ה: ההוראה במגזר הערבי גרועה ומידרדרת

עד 2050 הטמפרוטרה בישראל תעלה בין 0.9 צלזיוס ל-1.2, תלוי ברמת המעורבות של הממשלה בצמצום פעילות גזי החממה.

כך עולה מדו"ח של השירות המטאורולוגי בנוגע למגמות הטמפרטורה וכמויות המשקעים בישראל. הדו"ח מראה כי הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות צלזיוס בשנים 1950-2017, רובן בשלושים השנה האחרונות. כך שבתרחיש הפסימי המעלות יעלו ב-3 צלזיוס ב-100 שנה.

אם נראה לכם שהחורף מתעכב, אתם לא טועים, מספר הימים החמו עלו על חשבון הימים הקרים. ההתחממות קורית יותר בקיץ, כך שחם כאן יותר בקיץ משנה לשנה.  המשקעים צפויים  לרדת עד 25%, מה שמהווה סכנה גדולה למקורות המים.

"הממצאים מראים בבירור שישראל מתחממת בקצב מהיר יותר מעלית הטמפרטורה הממוצעת העולמית, בייחוד בקיץ. מגמת העלייה בטמפרטורה בעשורים הקרובים גם היא ברורה. נראה שלקראת אמצע המאה עומסי החום שנחווה בתקופת הקיץ יהיו כבדים", אומרים לתקשורת בשירות המטאורולוגי. "אם היום לשוטט במישור החוף בחום אוגוסט זה תענוג קטן, בעוד כמה עשורים כאשר הטמפרטורה תעלה בעוד מעלה או שתיים זה עלול להיות משהו כל כך לא נעים שננסה להימנע ממנו".

"הממצאים מראים גם מגמה מדאיגה בכמויות המשקעים – נטייה כלפי מטה. אמנם לא רואים שינוי משמעותי ביחס לשנים האחרונות עד לאמצע המאה, אבל במחצית השנייה של המאה מגמת הפחתת המשקעים כנראה מתחזקת. יחד עם הגידול הצפוי באוכלוסייה, זו לא בשורה טובה למשק המים ובוודאי לא לחקלאות. אם בשנים האחרונות האקלים לא פינק את החקלאים, לקראת סוף המאה כנראה החקלאות תצטרך לעבור רוויזיה מקיפה על מנת להמשיך ולהתקיים בהיקפים משמעותיים. משק המים כנראה לא יוכל לוותר על מתקני התפלת מים גדולים".

"שינוי האקלים אינו עוד תיאוריה אלא חלק מהמציאות של תקופתנו והשלכותיו ניכרות בכל רחבי כדור הארץ. זה מספר עשורים חוקרי האקלים מזהים שינויים של ממש בתבניות האקלים", נכתב בדו"ח. "התחזיות, המתבססות על המשך העלייה בריכוזם של גזי החממה, מראות כי שינויים אלו הם רק ההתחלה של תהליך אשר עתיד להתעצם במהלך המאה ולטלטל את כל מגזרי החברה, את ענפי המשק השונים וככל הנראה גם את מערך היחסים הבינלאומיים".

המשבר באקלים יוליד איתו משבר כלכלי, שיכווץ את הכלכלה העולמית וגם את כלכלת ישראל עד סוף המאה. הפגיעה העיקרית היא ביבולים החקלאיים וכן במקורות המים. בשנה שעברה התקבלה החלטה, "היערכות ישראל להסתגלות עם שינויי אקלים", מתוך הבנה כי הסתגלות היא תהליך ארוך טווח. ההחלטה קוראת למשרדי הממשלה לבנות תוכנית הסתגלות והיערכות, ובכך "להקטין את הסיכון הבריאותי, הסביבתי והכלכלי, ולמקסם את התועלות מתוך ההזדמנויות שיעלו". אלא שהתוכנית לא מתוקצבת ולא הוקצה כוח אדם.

לצד אירועים אלו צפויים להיות יותר שריפות והצפות, משה שיפע על משקי הבית, הוצאות ההמלשה, הביטוחים ועוד.

ממשל טראמפ נערך לפרישה מהסכם האקלים של פריז

וויליאם נורדהאוס – זוכה פרס נובל שהכניס את האקלים לכלכלה

ענקית ביטוח האשראי Coface מעניקה לישראל את הדירוג הכללי A3, וציון A2 בדירוג האקלים העסקי

ההזדמנויות נובעות ישירות מהמקום שבו אתה נולד. עכשיו זה מקבל אישוש גם בדוח OECD  בנוגע לרשויות המקומיות בישראל.לפיו ישראל צריכה לשאוף למעבר לתקצוב דיפרנציאלי של רשויות מקומיות, באופן שיאפשר למדינה להקצות משאבים לחינוך ולרווחה לרשויות – בהתאם למצבן הכלכלי.

זהו דוח שיוצא פעם בשנה ובוחן פערים בין רשויות מקומיות בארץ, פערים בין קהילות בחברה ומיסוי מוניציפאלי.עוד נבחנים שיתופי הפעולה בין הרשויות בנוגע לשירות לאזרח.

לפי הטיוטה  של הדוח,"כיום ניתן לנבא את מצבו הסוציו-אקונומי של ילד בישראל על פי מקום מגוריו: מי שנולד בפריפריה לא מקבל את אותה הזדמנות שמקבל ילד שנולד במרכז הארץ".

בהמשך לדוח של הארגון על מבחני פיז"ה: "הסיכויים של ילד שנולד בעיר ערבית או עם אופי חרדי מובהק לשפר את הכנסותיו ביחס להוריו, נמוכים בהשוואה לילדים מהמרכז".

בדוח נכתב עוד כי "כבר כיום משרד הפנים פועל באמצעות מגוון כלים לצמצום פערים אלה ותקציבים מוגדלים מועברים לרשויות מוחלשות ולרשויות מיעוטים שנמצאות בעיקר בפריפריה".

הפתרונות שהוצעו בדוח לצד מיסוי דיפרנציאלי הם תקצוב נוסף לפריפריה, תוכניות ממוקדות וכן צמצום פערי הארנונה בין ארנונה לעסקים ולמגורים, בייקור הארנונה למגורים. לפי אנשי הארגון, זה יתמרץ עיריות להגדיל את הדיור.

במשרד הפנים אמרו  כי בפגישה עם צוות הארגון שר הפנים דרעי הביע את שביעות רצונו מהדוח . דרעי הוסיף בפגישה כי מהלכים שמוביל משרדו לצמצום פערים בין רשויות, שינויי גבולות מוניציפליים תוך חלוקה הוגנת של הכנסות – מהווים כלים שבאמצעותם מועברים תקציבים מרשויות איתנות לרשויות מוחלשות. כך, דרעי אמר בפגישה כי הוא נכון לקדם רפורמה רחבה בתחום הארנונה .

OECD: הפתרון היחיד לפקקים בישראל אגרת גודש

OECD: ;האבטלה בישראל תגדל והגירעון יזנק;

איגוד לשכות המסחר: ";על משרד הפנים לחשוף לאילו רשויות מקומיות אושרה העלאת ארנונה ב-2015";

ירידה של 15% ברכישת קרקעות לבנייה, לעומת שנה שעברה. כך עולה מנתוני רמ"י שלפיהם נמכרו קרקעות ל-35-40 אלף יחידות דיור, במסגרת עסקאות שנחתמו. גם בכמות שיווקי הקרקעות במסגרת מכרזי מקרקעין נרשמה ירידה, מכ-70 אלף יחידות דיור  לכ-55 אלף יחידות דיור שצפויות להיות משווקות עד לסוף השנה. הסיבות ברורות, גירעון, שתי מערכות בחירות, אחת בפתח בשילוב המצב הביטחוני. עם זאת, ברמי"י אומרים שהגיעו להכנסות של 11 מיליארד שקל.  את הדברים מסר עדיאל שמרון, מנהל הרשות, בכנס באילת

מחזיקים רק ב-7% מהקרקעות

עדיאל שמרון התייחס בכנס באילת לטענה שהרשות שולטת ב-93% מקרקעות המדינה. "בציבור סבורים שאנחנו מחזיקים ב-93% מאדמות הקרקע אבל כמה מהן זמינות? בלי שטחי האש שמהווים 13.9 מיליון דונם ואדמות קק"ל ובלי אדמות חקלאיות אנחנו מחזיקים רק 7 מיליון דונם. ואם מורידים את כל האדמות המתוכננות שנמכרו אנחנו עומדים על 1.9 מיליון דונם ואם אנחנו מורידים מהחישוב גם שטחים פרטיים ואדמות של הרשויות המקומיות – אנחנו מחזיקים רק 7% משטחי המדינה, כ-1.59 מיליון דונם".

הוא הוסיף גם עצות לפתרון: "מלבד שיווקים של קרקעות פנויות – שאנחנו מבינים שלא נמצאים בשפע, דרך הנחות על הקרקע אנחנו יכולים להשפיע יותר על מצוקת הדיור ולייצר פתרונות הרבה יותר יצירתיים. אנחנו נדרשים לייעול השימוש בקרקע כמו פינוי מחנות צה"ל לנגב ויותר משמעותי הוא פיתוח מאקרו כלכלי וסוגיות של הגנת סביבה. אנחנו עוסקים בהסרת חסמים בזיהומי קרקע כדי להתיר קרקעות. באפולוניה אנחנו מטהרים את הקרקע במיליארדים ואנחנו מבצעים פרויקטי תשתיות בהיקפי ענקיים. במפרץ חיפה היינו אחד השותפים בטיהור הקרקע בשווי כולל של כ-1.5 מיליארד שקל. מימנו 360 מיליון שקל לפינוי שדה התעופה באילת. זה כסף שאנחנו מוציאים ויחזור משיווקי קרקע והעניין הוא שלנו יש יכולת להשתמש בכספים כדי לפנות ולפתח קרקע", אמר.

"הוותמ"ל מוליד אלפי יחידות דיור לא רק על הנייר אלא גם בפועל. יש 20 אלף – כל אשקלון נבנית על ותמ"ל, כל אור יהודה נבנת על הוותמ"ל. מה זה לא ישים? בלי הוותמ"ל לא יהיה לאנשים איפה לגור בארץ", אמר שמרון.

ארז קמיניץ, היועץ המשפטי לממשלה למשפט אזרחי אמר, כי  הוא תומך בהפעלת הותמ"ל בעיקר לצורך פרויקטים של התחדשות עירונית ותכניות ביישובים ערבים, ששם לוועדה יש יתרון על פני ועדות התכנון הרגילות. אך לא לתכנון לקרקעות ריקות.

עוד נושא שעלה הוא הפשרת הקרקעות לבנייה והפיצוי לחקלאים:

מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, השיב  כי המטרה של התנועה אינה להפיק רווחים מהקרקעות, אלא בראש ובראשונה לקבל קרקע חלופית. "אנחנו לא רואים מרכז רווח מהקרקע החקלאית, ולא רוצים כסף וקניונים, אלא מחפשים את הפתרון לחקלאות", אמר.

יו"ר לשכת השמאים, חיים מסילתי  השיב כי ספק אם לחקלאים מגיע פיצוי כלשהו מהמדינה על לקיחת הקרקעות, וזאת משום שהם החקלאים נהנו מהקרקעות, כל עוד הם היו החוכרים. "חכירה היא חוזה לשכירות ארוכת טווח, היא אינה בעלות", אמר.

בעניין הפיצויים אמרו קמיניץ ושמרון, כי המדינה מתחה את הפיצויים עד כמה שיכלה, וכי לא נראה כי ניתן להציע לחקלאים פיצויים גבוהים יותר מהנהוג כיום. פיצויים אלה נקבעים בוועדות מיוחדות ברמ"י, על סמך שורה של קריטריונים שנקבעו ברשות.

במהלך הדיון ציינה איילת רוסק, מנכ"לית מכלול העוסקת במימון פרויקטים בתחום התחדשות עירונית, כי כיום כ-1,500 יזמים בונים 1,800 פרויקטים בהיקף כספי של 20 מיליארד שקלים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חתם על צו ההרחבה שמסדיר את תשלום השכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני

הצו מרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי שנחתם מול המדינה על ידי יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש. הוראות ההסכם מבטיחות את תשלום השכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני, בכל התקופה מתחילת מאי 2018 ועד סוף 2019, לרבות האירועים האחרונים באמצע חודש נובמבר 

"בתור הבית של העובדים בישראל, ואחרי שמילאנו תפקיד מרכזי בהסדרת תשלום השכר לעובדים אשר נעדרו מעבודתם במבצעים צבאיים קודמים, ההסתדרות תמשיך לפעול כדי להבטיח את הוודאות הכלכלית של העובדים, הן בעתות שגרה והן בעתות חירום", כך אמר יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, בהמשך לחתימתו של ראש הממשלה ושר העבודה והרווחה, בנימין נתניהו, על צו ההרחבה שמחיל על כלל המשק את הוראות ההסכם הקיבוצי שחתמה ההסתדרות מול נשיאות הארגונים העסקיים והמדינה באשר לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המצב הביטחוני.

על פי ההסכם הקיבוצי והוראות צו ההרחבה, עובד אשר נעדר מעבודתו יהיה זכאי לתשלום שכר העבודה היומי בתוספת הפרשות סוציאליות. ההסכם יחול על כל התקופה שבין מאי 2018 ועד סוף שנת 2019, ובכלל זה גם האירועים הביטחוניים האחרונים שהתרחשו בתאריכים 12-14 בנובמבר.

מנגנון הפיצוי שהוסדר בהסכם ובצו חל על כל העובדים שנעדרו ממקום עבודתם, בשל הוראות פיקוד העורף, או משום שנאלצו להשגיח על ילדיהם עקב סגירת מוסדות החינוך בהתאם להנחיית כוחות הביטחון בטווח של עד 40 ק"מ מקו הגבול עם רצועת עזה. כמו כן, ובהמשך לבקשת ההסתדרות, ההסכם הקיבוצי כולל גם התייחסות מיוחדת לעובדים עם מוגבלויות שנבצר מהם להגיע לעבודה עקב המצב הביטחוני, וגם לעובדים שהם הורים לאדם עם מוגבלות – אלו יהיו זכאים לפיצוי במידה ונעדרו מעבודתם לצורך ההשגחה על בנם או בתם, גם במקרים שהילד מעל גיל 14.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, בירך את ראש הממשלה נתניהו ואת יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, על שיתוף הפעולה בנושא וציין כי: "החובה לדאוג ולתמוך בתושבי הדרום צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי בכל ימות השנה". בר-דוד הוסיף כי "בנוסף לחוזר שהפיץ האגף לאיגוד מקצועי לוועדי העובדים, מוקד המידע והשירות בהסתדרות יעמוד לרשות כלל העובדים בארץ, על מנת לענות על שאלות ולהבטיח שכל עובד ועובדת יידעו את הזכויות שלהם ויקבלו את מלוא שכרם".

יו״ר נשיאות המגזר העסקי, שרגא ברוש, אמר כי: ״המגזר העסקי וההסתדרות ימשיכו להבטיח את שכר העובדים ויציבות המגזר העסקי באזורים שסובלים מהמצב הביטחוני. לצד זאת, אנו דורשים גם פתרון לעסקים במרכז הארץ אשר הושבתו כתוצאה מהנחיות פיקוד העורף״.

הממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה והרווחה, עו"ד רבקה ורבנר, מסרה: "צו ההרחבה שפורסם היום ומרחיב את ההסכם הקיבוצי הינו מנגנון אפקטיבי, המבטיח כי השיפוי של מס רכוש למעסיקים יופנה לתשלום בפועל לעובדים שנעדרו מעבודתם. פעלנו להבטחת התשלום לעובדים כבר לאחר העברת תקנות מס רכוש, אשר הסדירו פיצוי למעסיקים. הייתה זו עבודה משפטית מאומצת מול ארגוני העובדים והמעסיקים ומשולבת יחד עם משרד המשפטים, עד לנוסח הסופי המאפשר מענה למעסיקים ועובדים שההסכם הקיבוצי המקורי אינו חל עליהם ומכוח צו ההרחבה שקידמה זרוע עבודה יקבלו את הפיצוי".

מי זכאי לקבל פיצויים עקב המצב הביטחוני

אילו מבצעים יעניקו לכם הגופים הפיננסים בעקבות המצב

אלטשולר תשלוט שליטה מלאה  בחברת קרנות הנאמנות שלו: חהחברה קנתה את חלקה שלמנורה מבטחים, המחזיקה ב-20% בחברת הקרנות.

מנורה מבטחים מסרה כי באלשטולר שחם החליטו לממש את אופציית הרכש שהוענקה לבית ההשקעות כחלק מעסקת המיזוג המקורית של חברת הקרנות, לרכוש את הנתח האמור של 20% מהמניות שבידי חברת הביטוח.

התשלום על האופציה יבוצע  באופן מדורג "כתלות בתוצאותיה של אלטשולר קרנות במהלך תקופה זו".

בפברואר 2017 ביצעו אלטשולר שחם ומנורה מבטחים בעסקת מיזוג של של חברות קרנות הנאמנות שלהן, 20% בידי מנורה והשאר בידי אלטשולר. במסגרת המיזוג, רכש בית ההשקעות גם את פעילות ניהול התיקים של מנורה מבטחים פיננסים.

במנורה מבטחים דיווחו  כי "ההשפעה של מימוש האופציה כאמור על התוצאות הכספיות של החברה אינה מהותית". על פי ההערכות, התמורה בעסקה תסתכם בכמה עשרות מיליוני שקלים. מוקדם יותר השנה נחשפו דוחות בית ההשקעות אלטשולר שחם שבמסגרתם צוין כי "בהתאם לעבודת מעריך שווי חיצוני ובלתי תלוי", שווי ההתחייבות של אלטשולר שחם כלפי מנורה מבטחים באופציה האמורה לעיל עמד בסוף 2018 על כ-53.6 מיליון שקל, לעומת שווי של 79.4 מיליון שקל בסוף 2017.

מהנתונים של מבחני פיז"ה  שעורך ה-OECD עולה שממוצע הציונים בישראל יורד, בעיקר בשל התוצאות במגזר הערבי . המגזר החרדי לא נבחן. כמו כן הפערים בין המגזרים עולים.

ציוני התלמידים הישראלים נמצאים מתחת לממוצע בכל שלושת המקצועות – ובפערים משמעותיים.למרות הגדלת תקציב מערכת החינוך בשנים אלו והפעלת תוכניות ייעודיות לחיזוק תחומים מסוימים כמו מתמטיקה, ישראל הידרדרה בכל ההיבטים.

ירידה חדה  במיוחד חלה במגזר הערבי למרות השקעות תקציביות מסיביות בחינוך הערבי. ללא המגזר הערבי הציונים מטפסים לממוצע, אך כאמור החרדים לא נבחנים. את התוצאות השליליות ביותר רשמו תלמיד הפזורה הבדואית  בדרום.

לפי הנתונים, באוריינות קריאה הציון הממוצע של תלמידי ישראל הוא 470 נקודות, לעומת 487 נקודות בממוצע ב-OECD.

כמו כן, ישראל מדורגת במקום 37 מתוך 77 המדינות. באוריינות מתמטיקה הציון הממוצע של ישראל הוא 463 נקודות לעומת 489 נקודות בממוצע ה-OECD. ישראל מדורגת במקום 41 מתוך 78 מדינות במקצוע זה. באוריינות מדעים, הציון הממוצע של ישראל הוא 462 נקודות לעומת 489 נקודות בממוצע ה-OECD. ישראל במקום 42 מתוך 78 מדינות.

על פי המחקר, שיעור התלמידים הישראלים שהוגדרו "מתקשים" בכל שלושת תחומי האוריינות יחד הוא22%  בישראל, לעומת 13% בממוצע ה-OECD. בהשוואה לבחינה שנערכה ב-2015 רשמה ישראל ירידה בציונים בכל המקצועות. בקריאה נרשמה ירידה של 9 נקודות, במתמטיקה 7 נקודות ובמדעים נרשמה ירידה של 5 נקודות. עם זאת, בהשוואה ל-2016 התמונה מעודדת יותר: בין 2006 ל-2018 חלה עלייה של 31 נקודות בציונים בקריאה (מ-439 ל-470), עלייה של 21 נקודות במתמטיקה (מ-442 ל-463) ועלייה שולית של 8 נקודות במדעים (מ-454 ל-462).

ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, מנהלת התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה,  הגיבה לנתוני פיז"ה ולהישגים הנמוכים של התלמידים הערבים:

"אחד הכשלים הקריטיים במערכת החינוך הערבית היא איכות ההוראה שנמצאת בעיקר במגמת ירידה, משום שבדומה למערכת החינוך היהודית, יש קושי למשוך כוח אדם איכותי בשל שכר נמוך. נכון שבשנים האחרונות חל שיפור ברמת היחס של תלמיד-מורה ובאיכות ההשכלה של המורים, אולם תמונת המצב העגומה נובעת גם מהעובדה ששוק התעסוקה על גווניו מוגבל באופן יחסי בפני החברה הערבית. אם בחברה היהודית קיים היצע ומגוון רחב במקצועות לתעסוקה וקריירה, בחברה הערבית הפניה לתחום החינוך נובעת מהסללה חברתית-תרבותית".

באשר לטענה כי תכנית 922 אמורה הייתה לפתור את כל הכשלים במערכת החינוך הערבית, מציינת חדאד חאג' יחיא כי "50 מיליון שקלים להשבחת ההון האנושי הוא סכום מצומצם למדי ביחס לצרכים הקיימים במערכת החינוך הערבי ולפערים שיש לסגור מול מערכת החינוך היהודית, ולראיה התוצאות העגומות של מבחני פיז"ה".

מהפכה במתמטיקה: במקום לשנן נוסחאות יצירתיות והנמקה